חומר רקע

1 חינוך חינם לגיל הרך– לא ממש חינוך, וממש לא חינם 1 ניסן אברהם– חוקר בפורום קהלת לכלכלה מיכאל שראל – ראש פורום קהלת לכלכלה ,בעקבות מראות הזוועה של התעללות בפעוטות נשמעות דרישות לפיקוח מחמיר יותר על מעונות מצד המדינה . לצד ,זאת מקודמות הצעות חוק שמטרתן היא הרחבת חינוך חובה וחינם החל מגיל אפס. את הדרישה להחמרת הפיקוח יש לבחון לעומק, תוך התייחסות .ליתרונותיה ולחסרונותיה הרבים בנייר עמדה זה נתייחס בהרחבה ל נושא השני– ה דרישה לחינוך חובה וחינם מגיל אפס. דרישה זו לא קשורה ישירות לדרישה להחמרת .הפיקוח לדוגמה, המדינ ה מפקחת על היגיינה בסיסית במסעדות ועל האמצעים לכיבוי אש המותקנים בהן. אולם, פיקוח זה אינו מלווה בהלאמה של המסעדות, בסבסוד הסועדים במסעדות על חשבון כלל הציבור, או בהטלת חובה על הציבור לאכול את ארוחת הערב .במסעדות 1 זוהי מהדורה מורחבת ומעודכנת של נייר עמדה קודם, שפורסם באוגוסט2019 ; גרסה מקוצרת של המאמר הקודם פורסמה כטור בעיתוןTheMarker ב- 12.08.2019 . ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה [email protected] )פורום קהלת (ע"ר עם ועולמו8 , ירושלים 2 2 ב דצמבר 2020 2 לסבסוד ציבורי של מוצר או שירות פרטי יש לעיתי ם הצדקה אם הוא מאופיין במטרות .ציבוריות, למשל אם קיימות השפעות חיוביות על כלל הציבור ולא רק על הצרכנים הישירים :לתמיכה ציבורית במסגרות לגיל הרך עשויות להיות מספר מטרות מרכזיות 1. התמודדות עם אתגרים דמוגרפיים., ובפרט עידוד ילודה 2. התמודדות עם אתגרי תעסוקה , ובעיקר העלאת שיעור הנשים המשתתפות בשוק .העבודה 3. פוטנציאל להגדלת כישוריהם של הילדים .ויכולת ההשתכרות שלהם בעתיד פריון הילודה במדינות האיחוד האירופי וה- OECD עומד על1.6 ו- 1.7 לאישה והוא נמוך באופן ניכר מהשיעור הנדרש לשימור גודל האוכלוסייה. אכן, במדינות רבות מציינים .במפורש את מדיניות הסבסוד לטיפול בפעוטות ככלי מדיניות מרכזי להגברת הילודה .לעומת זאת, האתגרים הדמוגרפים בישראל שונים לחלוטין פריון הילודה בישראל הוא 3.1 – הגבוה ביותר במדינות ה- OECD , בפער משמעותי ממקסיקו, המדורגת במקום השני. גם צפיפות האוכלוסייה בי .שראל גבוהה מאד ביחס לרוב מדינות המתקדמות עד לשנת2050 היא צפויה לגדול בכ- 50% והפער בין ישראל למדינות המתקדמות רק .ילך ויתרחב תרשים1 - )צפיפות האוכלוסייה (מספר נפשות לקמ"ר מקור: עיבוד י .פורום קהלת לכלכלה לנתוני האו"ם; התחזית המוצגת היא התרחיש המרכזי של האו"ם 3 דפוסי הילודה בישראל הביאו לכך שיותר מ- 10% מהאוכלוסייה הם פעוטות. שיעור זה הוא כפול מהממוצע באיחוד האירופי ו הוא גבוה אפילו בהשוואה לממוצע העולמי , המושפע בעיקר מהמדינות המתפתחות . תרשי ם2 - שיעור פעוטות (מגיל0 עד4 ) יחסית לאוכלוסייה בשנת2018 מקור: עיבוד י פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה- OECD . בעבר, הכרסום בתמיכה ובסבסוד הילדים בישראל הביא לצמצום ילודה במשפחות מרובות ילדים, במיוחד בחברה הבדואית ובמידה מסוימת גם באוכלוסיות אחרות בעלות הכנסה .נמוכה יחסית הרחבה מהותית של מערכת התמיכה הציבורית בעלות גידול הילדים צפויה להביא להגדלת הילודה, בעיקר במגז ,רי אוכלוסייה בעלי הכנסה נמוכה יחסית שכבר כיום מאופיינים בשיעורי ילודה גבוהים וזוכים לסבסוד ניכר מיתר הציבור : קצבאות ילדים, חינוך חינם מגן עד התיכון, ביטוח רפואי חינם לילדים, מענקי לידה והטבות רבות המותנות במספר ילדים, כולל מענק עבודה, הבטחת הכנסה ופטורים והנחות מארנונה .ומתשלומים נוספים מעבר לכך, במגזר החרדי פריון הילודה גבוה מאוד– כ- 6.5 ילדים לאישה. התחזית המרכזית של הלמ"ס, על אף שהיא מניחה ירידה הדרגתית ומתמשכת בשיעורי פריון הילודה במגזר החרדי, צופה שמספר הפעוטות (ילדים מתחת לגיל3 ) במגזר החרדי יגדל פי4.7 בין 2019 ל- 2065 , ויעמוד בשנת2065 על כ- 630,000 – למעלה ממחצית מסך הפעוטות 4 בישראל בשנת2065 ויותר מסך הפעוטות בישראל בשנת2019 . סביר להניח שהגדלת סבסוד הילודה באמצעות חינוך חינם החל מגיל לידה תביא ל ירידה קטנה יותר ו אף עשויה לבטל .את הירידה הצפויה בשיעורי פריון הילודה במגזר החרדי תרשים3 - תחזית מספר פעוטות (גילאים3-0 ) לשנים2065-2015 לפי מגזרים מקור: עיבוד י .פורום קהלת לכלכלה לתחזיות הדמוגרפיות של הלמ"ס מהותה של הרחבת חינוך חינם מגיל אפס היא העברת כסף נוסף ממשפחות שיש בהן מעט ילדים למשפחות שיש בהן הרבה ילדים, ובפרט ממשפחות יהודיות לא- חרדיות .למשפחות חרדיות. לא ברור מדוע זו מדיניות רצויה וצודקת לאחר הקיצוץ במערכת התמיכה בסבסוד הילדים ב- 2003 , חל גידול מרשים בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, אך מאז2015 מתרחשת נסיגה בשיעורי התעסו ,קה שלהם כתוצאה מגידול מחודש בתמיכה הממשלתית. על כן, הגדלה נוספת של התמיכה ככל הנראה תפגע עוד יותר בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים. אם כיום גבר חרדי נדרש לעבוד, בין היתר כדי לממן לילדיו הפעוטות חלק מעלות המעונות (בהינתן שהסבסוד הוא חלקי ולא מכסה את כל העלות ), הרחבת חוק חינוך חינם תאפשר לו לעבוד פחות שעות בלי שהכנסתו הפנויה תיפגע. לכן נראה שכדי לשחזר את ההצלחות בשיעור התעסוקה, ובמיוחד בקרב .משפחות מרובות ילדים, רצוי לא להגדיל תמריצים להישאר מחוץ לשוק העבודה 100,000 200,000 300,000 400,000 500,000 600,000 700,000 2015 2017 2019 2021 2023 2025 2027 2029 2031 2033 2035 2037 2039 2041 2043 2045 2047 2049 2051 2053 2055 2057 2059 2061 2063 2065 ערבים חרדים יהודים לא-חרדים 5 ,יתר על כן בנוגע לתעסוקת נשים לא צפויות תמורות משמעו תיות כתוצאה מסבסוד .מסגרות הטיפול בפעוטות שיעור התעסוקה הכולל בישראל( טרם משבר הקורונה) היה גבוה יחסית למדינות ה- OECD בזכות שיעור תעסוקה גבוה יחסית של נשים. לכן ב מסמך העדכני ביותר של Going for Growth, שפורסם ב- OECD , לא הייתה המלצה לישראל להגדיל תקציבים או להרחיב את מספר שנות החינוך בגיל הרך. לעומת זאת, הייתה המלצה מפורשת מצד הארגון לגבי מדינות עם אתגרי תעסוקת נשים, כמו יפן, מקסיקו ופולין. שיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות (חרדיות ולא-חרדיות , טרם משבר הקורונה ) גבוה מאוד ונראה שהגענו למיצוי כמעט מלא של פוטנציאל התעסוקה אצלן. לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך מאוד, אך נראה כי הגורמים שמונעים מהן לצאת לעבודה בשיעורים גבוהים יותר הם חסמים תרבותיים וגיאוגרפיים ולאו דווקא מסג רות טיפול .בפעוטות תרשים4 - שיעור התעסוקה של גברים לפי קבוצות אוכלוסייה בגילי 25 – 64 , 2018 תרשים5 - שיעור התעסוקה של נשים לפי קבוצות אוכלוסייה בגילי 25 – 64 , 2018 6 מחקרים רבים מעידים כי חמש השנים הראשונות בחייו של אדם הן שנים קריטיות להתפתחותם. עם זאת, על-פי ארגון ה- OECD , נראה כי להורים יש את ההשפעה החזקה ביותר על התפתחות ומיומנויות של ילדיהם. הראיות הברורות בי ותר לכך שמסגרות בגיל הרך מועילות לילדים מגיעות ממחקרים לגבי ילדים בני3 ו- 4 . מנגד, יש ראיות לכך שמסגרות חינוך לפעוטות מתחת לגיל3 אינן מועילות, ולעיתים אף מזיקות, במיוחד בכל הקשור לבעיות התנהגות. נראה שגיל הכניסה למסגרות בגיל הרך קשור להישגים הלימודיים של תלמידים במבחן פיזה בגיל15 : ילדים המתחילים להיכנס לתוכניות בגיל3 מפגינים מיומנויות טובות יותר במדע בהשוואה לילדים המתחילים בגיל מוקדם או מאוחר יותר. דפוס הממצאים הוא זהה כאשר בוחנים מיומנויות קריאה ומתמטיקה בגיל15 . תרשים6 - הקשר בין מספר שנות לימוד וטיפול בגיל הרך לבין ציוני פיזה במדע בגיל15 לשנת2015 מקור: עיבוד פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה- OECD , OECD (2016), “2015 Reading, Mathematics and Science Assessments,” Programme for International Student Assessment (PISA) (database) 7 טענה נפוצה המתבססת על מחקריו של הכלכלן ג'יימס הקמן, הנחשב למומחה בתחום זה , היא כי כל דולר השקעה בחינוך בגיל הרך מניב בהמשך תשואה גבוהה מאוד; א ולם מחקריו של הקמן נערכו לא על כלל הציבור, אלא בקרב משפחות עם קשיי תפקוד ובעלות סיכון גבוה לכישלון בבית הספר . הקמן בחן את השפעתן של שתי תוכניות התערבות אמריקאיות שנערכו בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 . 2 ו הת כניות הציעו משאבים ניכרים לילדים ממשפחות אפר ו-אמריקאיות מרקע חברתי- כלכלי קשה וליוו את הילדים מגיל לידה ועד גיל חמש , כולל תזונה ,גישה לשירותי בריאות ומסגרת טיפול וחינוך לאורך חמש שנות חייהם הראשונות .הילדים הושמו באופן רנדומלי בקבוצת הטיפול או בקבוצת ביקורת ,ונמדדו לאורך חייהם בכמה היבטים . 3 ילדים שהשתתפו ו בת כנית הראו הישגים טובים יותר לאורך חייהם, מאשר הילדים שהשתתפו בקבוצת הביקורת והשתתפו במסגרת טיפול מאיכות נמוכה או שנשארו בטיפול ביתי. המשתתפים בת ו כנית הראו ביצועים4 טובים יותר מילדים שנשארו בבית באופן בלעדי. עבור הבנים שהשתתפו בת ו כנית התוצאות מובהקות יותר והראו שיעורי פשיעה ושיעורי שימוש בסמים נמוכים יותר. חישוב שנערך על העלות של הת ו כנית אל מול התועלת לחיי המשתתפים בה העלתה תשואה של13.7% פר משתתף ויחס עלות- תועלת של 7.3 . עם זאת ,ות כניות התערבות אפקטיביות לפעוטות ממשפחות עם קשיי תפקוד, ם לה הן מיועדות ,ואין להניח כי ניתן להסיק מהן לכלל האוכלוסייה. האוכלוסייה שהשתתפה בתוכניות שאותן חקרו הקמן נבחר ה על סמך הפניות משירותי הרווחה ובתי חולים . זכאות ו לת כנית נקבעה על-פי מדד הבוחן מידת סיכון לילדים ,י וא מהות שהתקבלו ו לת כנית נבדקו ,בבדיקה מקיפה שכללה בדיקת השכלת ההורים, הכנסה נוכחות אבהית בבית, העדר קרובי משפחה של האם, אחים שנשארו כיתה, משפחה בטיפול שירותי הרווחה, אב עם עבודה לא ,יציבהIQ ,של האםIQ של האחים והאחיות, התראה משירותי הרווחה כי המשפחה אינה 2 The Carolina Abecedarian Project (ABC) and Carolina Approach to Responsive Education (CARE) . 3 למשל; בריאות, איכות חיים, השתתפות בפשע, הכנסה מעבודה, רמתIQ , רמת השכלה, וכן עלייה בשכר .האימהות הילדים נמדדו אחת לשנה מגיל לידה ועד גיל שמונה על מיומנויות חברתיות ,רגשיות וקוגנטיביות , ואחרי גיל שמונה נמדדו בגילאים 12 , 15 , 21 ו- 30 .בגיל 35 הם ענו על סקר רפואי , ונאספו רשומות פליליות . מחקרו מצא כי תוכניות התערבות לילדים מאוכלוסיות בסיכון שהחלו בגיל לידה נשאו תועלת לאורך החיים של הילדים שהשתתפו בהן ,כולל עד הבגרות. 4 למשל; .שיעור סיום תיכון, מספר שנות השכלה, תעסוקה בבגרות ורמת הכנסה 8 יציבה, אחד או יותר מבני המשפחה חיפשו עזרה מקצועית בשלוש השנים שקדמו לת ו כנית , .ונסיבות מיוחדות אחרות שאובחנו על ידי הצוות המטפל במשפחה רוב האימהות של הילדים חיו ללא בן זוג - כ- 73% ,והנתון הזה כמעט ולא ה שתנה לאורך השנים בהם השתתפו הילדים ו בת כנית . יתר על כן ,המחקר מראה ,ככלל ,כי יש רגישות גבוהה לאיכות מסגרת הטיפול .רבות ו מת כניות ההתערבות ה מיועדות ל משפחות עם קשיי תפקוד כללו מסגרות טיפול באיכות ,גבוהה, ואלו אכן השיגו תוצאות טובות למשתתפים בהן. עם זאת ישנן ראיות כי מסגרות טיפול מאיכות נמוכה לא יפיקו את אותן התוצאות – ואף עלולים להזיק לפעוטות (Melhuish, 2015) . גם על פי הקמן ,בקבוצת הביקורת שהייתה במסגרת טיפול מאיכות נמוכה נמדדו תוצאות והשלכות שליליות על הילדים ה משתתפים בה .רמת טיפול גבוהה היא תנאי הכרחי כדי לייצר את ה השלכות החיוביות על הילדים בחינוך בגיל הרך עליהן דיווח הקמן . ראוי לסכם את הידע המקצועי הקיים בתחום חינוך בגיל הרך בדבריו של הקמן, מתוך ראיון שהעניק בחודש אפריל2020 ( )תרגום ודגשים של מחברי נייר זה : "המשפחה היא מקור החיים והצמיחה .משפחות בונות ערכים ,מעודדות (או מדכאות )את הילדים שלהן בבית הספר ומחוצה לו .קיים גוף ראיות גדול המציג את ההשפעה העוצמתית שיש למשפחות על הילדים שלהן .משפחות עם קשיי תפקוד מייצרות ילדים לא מתפקדים . לימודים במסגרות יכולים לפצות רק באופן חלקי על הנזק שנגרם לילדם בתוך משפחה לא מתפקד".ת ]...[ "מעולם לא תמכתי בחינוך אוניברסלי לגיל הרך .התרומה שיש ממערכת מתוכניות ציבוריות לגיל הרך היא בעיקר לילדים מ משפחות עם קשיי תפקוד . לילדים ממשפחות טובות לרוב יש חיים מעודדים בתוך חיי המשפחה המוקדמים . ל'התערבות 'שמשפחה אוהבת וחכמה מעניקה לילדים שלה יש תרומה אדירה ,שלצערי , מעולם לא נמדדה בצורה טובה .ות כניות ציבוריות לגיל הרך יכולות ,אולי ,לפצות על סביבה ביתית בעייתית .שום ות כנית ציבורית לגיל הרך לא תוכל להעניק את הסביבה ,האהבה ודאגת ההורים שיכולה לספק משפחה מתפקדת והתרומה לאורך החיים שסביבה כזאת מספקת". 9 הקמן ממליץ על מיקוד המאמץ של תמיכה ציבורית במסגרות איכותיות עבור אוכלוסיות ,חלשות, ובוודאי לא במסגרות באיכות בינונית לכלל האוכלוסייה. בהקשר זה הרחבת חוק ח ינוך חובה, במיוחד במדינה כמו ישראל עם שיעור כה גבוה של פעוטות, צפויה– על רקע המגבלות התקציביות– .להיות מלווה בירידה באיכות המסגרות לפעוטות הרחבה כזו תוביל, בין היתר, לגידול חד בביקוש למטפלות, וכדי לעמוד בביקוש יתכן שאיכות המטפלות שיגויסו תהיה נמוכה יותר. כלומר, להרחבת מסגרות החינוך לגיל הרך יכולה .להיות בסופו של דבר השפעה שלילית על כישורי הילדים ויכולת ההשתכרות שלהם בעתיד הדרישה לחינוך חינם מגיל אפס מטילה עלות תקציבית על כלל הציבור בהיקף עצום עם .השפעות משמעותיות על מגוון רחב של תחומים בחישובים שפרסמו בתקשורת הוצג חישוב על פיו תוספת העלות להרחבת הסבסוד הקיים כיום בישראל במסגרות המבוקרות לסבסוד מלא לכלל הילדים מגיל אפס עומד על כ- 12 מיליארד שקלים בשנה, לא כולל הוצאות בינוי .)של מעונות יום חדשים (המוערכות בכמה מיליארדי שקלים נוספים5 חישוב אלטרנטיבי שלנו, המניח שהעלות ל ילד בגילאי3 עד5 ב גן תישמר גם לגילאי0 עד3, מוצא כי ה עלות תענוד על כ- 9.2 מיליארד שקלים (לא כולל הוצאות בינוי) , במונחי2018-2017 . בשנת 2021 ואחריה צפוי סכום זה להיות גדול יותר, כתוצאה מהגידול הדמוגרפי והעלייה בשכר .המטפלות התפלגות ההוצאה לילד לפי קבוצות אוכלוסייה ולפי עשירוני הכנסה מופיעה בתרשים הבא . 5 למשל; מאמרה של מירב ארלוזורוב ב- .TheMarker 10 תרשים7 – תוספת עלות שנתית מהעברת חוק חינוך חינם מגיל0 עד3 לפי קבוצה ועשירון בקבוצה (במונחי שנים2018-2017 ) ,אולם חישוב ים אלו ם אינ לוקח ים בחשבון את ה קשר הלא- לינארי בין סך העלות לסך הילדים. הגדלה משמעותית של מספר המטפלות תצריך הגדלת עלות השכר הממוצעת .למטפלת, בהנחה שהמטפלות החדשות תהיינה שוות בכישוריהן למטפלות הקיימות כיום לכן, תוספת של12 מיליארד שקלים או9.2 מיליארד שקלים תוספות לבניית מעונות) רק+( תייצר מצב בו רמת הטיפול בפעוטות בישראל ת היה נמוכה מזו הקיימת כיום במסגרות ,המפוקחות, עוד לפני היישום של החוק להגברת הפיקוח במסגרות אלה. כפי שצוין קודם במקרים שאיכות החינוך היא ברמה נמוכה צפויות להיות השפעות שליליות על הפעוטות .ביחס למצב בו הם שוהים בקרב משפחתם יתירה מכך, ההצעות לשיפור איכות המעו נות מסבירות שהרמה של מעונות הילדים בישראל כיום (גם אלו המפוקחים) היא נמוכה ביחס למקובל במדינות המפותחות ובוודאי נמוכה לעומת ההמלצות של גופים בין- לאומיים התואמות את מה שנדרש ממסגרות איכותיות לגיל ,הרך. כך, למשל העבודה של פרופ' טרכטנברג ואחרים במסגרת מוסד שמואל נאמן ממליצה על הכשרת העובדים, שכר ותנאי עבודה הולמים לעובדים, שיפור היחס המספרי בין ילדים 11 .לבין הצוות המטפל, ועוד יצירת חינוך איכותי וחינם לכ לל הילדים, מגיל אפס, תעלה .ככל הנראה עשרות מיליארדי שקלים בשנה אינדיקציה לעלות התקציבית הגבוהה ניתן למצוא בעלות שכר העבודה למטפלות הנדרשת כדי לספק מסגרות ברמה גבוהה. תנאי מרכזי כדי לעמוד בסטנדרט גבוה הוא יחס בין מספר ה פעוטות לכל מטפלת .יחס של יותר מ- 3 או4 פעוטות (עד גיל שנתיים) למטפלת נחשב כ סטנדרט לא מספק על-פי ה- OECD . יחס גבוה מזה פוגע ביכולת של איש צוות לתקשר בצורה יעילה עם כל ילד ( OECD, 2011 ) . היחס המומלץ לילדים מגיל שנתיים עד שלוש בתקנות למסגרות מורשות לגיל הרך בארה"ב ובקנדה עומד על יחס של4 ילדים לכל מטפלת , כאשר הגודל המרבי הוא8 ילדים( 2017 , Perlman ) . בתרשים הבא אנו עורכים סימולצי ה כדי לבחון ה כמ מטפלות מדינות ה- OECD , כולל ,ישראל צריכות להעסיק כדי לעמוד בהמלצות הבין-לאומיות. בסימולציה אנו מניחים הנחות שמרניות יחסית .לגבי יחס הפעוטות לכל מטפלת תרשים8 - שיעור המטפלות (יחסית לכוח העבודה) הנדרש כדי לעמוד במסגרות בגיל הרך באיכות גבוהה, לשנת2018 מקור: עיבוד פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה- OECD . 12 כאמור, ישראל מובילה ב - OECD מבחינת שיעור הילדים והפעוטות, דבר שבא לידי ביטוי בשיעור גבוה במיוחד של שיעור המטפלות (יחסית לכוח העבודה) שנדרש על מנת לעמוד במסגרות באיכות גבוהה. כדי לעמוד באיכות הפחות טובה נדרש להעסיק כ- 2.8% מכוח העבודה (כ- 112 אלף מטפלות). כדי לעמוד באיכות הטובה יותר נד רש להעסיק כ- 3.3% מכוח העבודה (כ- 135 )אלף מטפלות לטובת עבודה בגיל הרך. שיעור זה הוא הגבוה ביותר ב- OECD וכמעט כפול מ ה ממוצע של הארגון . בטבלה הבא ה אנו בוחנים את עלות העסקה הנדרשת כדי לקיים מסגרות בגיל הרך באיכות גבוהה כפי שתיארנו לעיל לשנת2018 לפי מספר תרחישים. בתרחיש הראשון, השכר הממוצע למטפל/ת הוא השכר הממוצע של כלל המשק (נכון ל שנת2018 ) ,. התרחיש השני השכר הממוצע למטפל/ת הוא85% ,מהשכר הממוצע של כלל המשק. התרחיש השלישי הש כר הממוצע למטפל/ת הוא75% .מהשכר הממוצע של כלל המשק עלות העסקה של עובדי הוראה בשירות המדינה (לפי חישובים ב אתר משרד החינוך) היא לפחות30% עד40% גבוה ות יותר מהשכר ברוטו. בטבלה1 אנו מניחים הנחה שמרנית למדי כי עלות העסקה גבוהה בכ- 30% .מהשכר ברוטו טבלה1 – סימולציית עלות העסקה הנדרשת ,כדי לעמוד במסגרות בגיל הרך באיכות גבוהה לשנת2018 שכר ממוצע למטפל/ ת עלות העסקה – האיכות הפחות טובה (במיליאר ד)₪ י עלות העסקה – האיכות הטובה ביותר (במיליאר ד )₪ י שכר ממוצע - 10,470 ₪ 18.36 22.00 85% מהשכר הממוצע- 8,900 ₪ 15.60 18.70 75% מהשכר הממוצע- 7,853 ₪ 13.77 16.5 13 נציין כי העלויות המתוארות בטבלה1 הן רק חלק מסך כל העלות למימון מסגרות בגיל הרך .באיכות גבוהה מעבר לעלויות העסקה ישנם הוצאות אחרות, כגון: קניות, בני י ת מעונות חדשים, חידוש מבנים, הצטיידות והוצאות אחרות . אולם, גם בחישוב עלות חלקי זה אנו מסיקים כי עלות מימון למסגרות באיכות ברמה גבוהה שתניב השפעות חיוביות ע ל הפעוטות היא יקרה באופן ניכר מחישובים שהוצגו בתקשורת או בחישוב אחר( המניח שהעלות ל ילד בגילאי3 עד5 ב גן תישמר גם לגילאי0 עד3 ) . עלות מימון הגבוהה בישראל מטילה ספק כבד ב קשר ל יכולתה של המדינה לספק איכות חינוך סביר ה לפעוטות, א ש ר לכל הפחות תמנע את הנזקים השלילי י ם שיוצר ות .מסגרות ברמה בינונית או נמוכה ,זאת במיוחד כאשר לפי תחזית ה- OECD , הגידול במספר הפעוטות והילדים (מגיל לידה עד גיל4 ) לעשור הקרוב בישראל צפוי להיות הגדול ביותר בעולם המפותח ומהגדולים ביותר מכל מדינות העולם , דבר אשר יצריך הגדלה משמע ותית מדי שנה בתקציב לחינוך בגיל הרך רק כדי .לשמור על אותה רמת איכות אתגרי התעסוקה ודפוסי הילודה שמולם ניצבות מדינות ה- OECD שונים מאוד מזו של ישראל. לכן טענה ש"כך נהוג ב- OECD " כלל אינה רלוונטית עבור ישראל– לא מבחינת המטרות של המדיניות וגם לא מבחינת.הנטל התקציבי של תוכנית כזו