חומר רקע

עמוד 1 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן ה עניינים תמצית 2 1. מבוא 4 2. )ייצוג נשים בקרב ראשי רשויות (כולל מועצות אזוריות 6 3. ייצוג נשים במועצת הרשות המקומית 7 3.1 . מועמדים למועצת הרשות ברשויות המקומיות 14 ,נספח: שיעור הנשים במועצת הרשות בכל רשות2013 , 2018 17 רשימת איורים ותרשימים איור1 : מתמודדים ונבחרים ,)לראשות רשות מקומית (כולל מועצות אזוריות2018 6 איור2: מתמודדים ונבחרים למועצת הרשות המקומית , 2018 7 איור3 : שיעור ה ,נשים מקרב כלל חברי המועצה2013 , 2018 8 תרשים1 :מספר ,הרשויות המקומיות לפי שיעור הנשים במועצת הרשות2013 , 2018 9 תרשים2 ,: מגמת השינוי בשיעור הנשים במועצת הרשות2013 – 2018 9 תרשים3 : שיעור הנשים בכלל חברי מועצת הרשות לפי אשכול חברתי- ,כלכלי2013 , 2018 10 תרשים4: שיעור הנשים ב כלל חברי מועצת הרשות ,לפי קבוצת אוכלוסייה2013 , 2018 11 תרשים5 : שיעור הנשים בכלל חברי מועצת הרשות ברשויות יהודיות לא- חרדיות לפי אשכול חברתי- ,כלכלי8 201 12 תרשים6 : שיעור הסיעות שלפחות שליש מחבריהן נשים ב ,כלל הסיעות לפי קבוצת אוכלוסייה 2013 , 2018 13 תרשים7 : שיעור ה נשים בקרב ה מועמדים למועצת הרשות ו ה מועמדים ה ריאליים למועצת הרשות, לפי אשכול חברתי- ,כלכלי2018 14 תרשים8 : שיעור ה נשים בקרב ה מועמדים למועצת הרשות וה מועמדים ה ריאליים למועצת הרשות, ,ושיעור הרשימות בראשות אישה, לפי קבוצת אוכלוסייה2018 14 עמוד 2 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית תמצית מסמך זה נכתב לקראת יום האישה הבין-לאומי, ומוצגים בו נתונים בדבר ייצוג נשים בקרב נבחרי הציבור ברשויות המקומיות בעקבות הבחירות שנערכו ב אוקטובר2018 . עיקרי הנתונים במסמך:  בבחירות2018 נבחרו14 נשים ל עמוד בראש רשות( מקומית6% ,מכלל ראשי הרשויות כולל מועצות אזוריות), ו- 431 נשים( נבחרו לכהן כחברות במועצת הרשות16% מכלל חברי המועצות של )הרשויות, ללא מועצות אזוריות. שיעור הנשים במועצות הרשויות המקומיות גדל בין בחירות 2013 לבחירות2018 כמעט ב-3 נקודות האחוז – גידול מובהק.סטטיסטית  ביותר משליש מ- 196 הרשויות המקומיות ש נערכו בהן בחירות2018 נשים אינן מיוצגות במועצת הרשות כלל . כמעט כל הרשויות שאין בהן ייצוג נשים( 96%) הן רשויות ערביות או חרדיות. מ נתונים אלו אפשר לראות כי חל שיפור לעומת המצב לאחר בחירות2013, שבהן ב- 45% מ- 191 ה רשויות שהשתתפו בבחירות לא היה ייצוג ל נשי ם . לאחר בחירות2018 רק בשלוש רשויות ייצוג הנשים עלה ,על מחצית חברי המועצה ואחרי בחירות2013 – רק ב שתי רשויות.  בבדיקת רגרסיה נמצא קשר מובהק בין קבוצת האוכלוסייה המתגוררת ברשות ובין שיעור הנשים במועצה : ברשויות חרדיות (רשויות שיותר ממחצית תושביהן חרדים) אין נשים במועצת הרשות כלל ; ברשויות הערביות שיעור הנשים נמוך מאוד– 2% ; ברשויות היהודיות שאינן חרדיות רבע מחברי המועצה שנבחרו בבחירות2018 .היו נשים  כמו כן, נמצא קשר חיובי מובהק בין הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות לבין שיעו ר הנשים :במועצת הרשות ככל שהרמה החברתית- כלכלית של הרשות גבוהה יותר– שיעור הנשים בקרב חברי המועצה גבוה יותר. הקשר בין המקום של הרשות ב דירוג החברתי- כלכלי לבין שיעור הנשים במועצת הרשות נשמר גם ב בדיקה שהתמקדה .רק ברשויות יהודיות לא חרדיות בחלוקה גסה אפשר לומר שברשויות יהודיות לא-חרדיות המשתייכות לאשכולות החברתיים- כלכליים ( הנמוכים2 – 4), כ- 15% ( מחברי המועצה הן נשים, באשכולות הבינוניים5 – 7 ) שיעור נשים במועצה הוא כ- 25% ( , ובאשכולות הגבוהים8 – 10 ) שיעור הנשים הוא כ- 30% .  ב תיקון12 )לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות נ קבע כי יינתן מימון בחירות מוגדל לכל סיעה במועצת הרשות המקומית ש במועד הגשת דוח חיובי של מבקר המדינה על ניהול חשבונות הסיעה לפחות שליש מחבריה נשים . המועד לקביעת הזכאות (ככלל, עד עשרה חודשים לאחר )מועד הבחירות טרם חל, אך לפי נתוני ינואר2019 – רק בחמישית מהס יעות בכלל הרשויות המקומיות שיעור הנשים הוא שליש מחברי הסיעה או יותר . ברשויות היהודיות הלא- חרדיות ה שיעור גדול יותר– .יותר משליש הסיעות  שיעור הנשים בקרב המתמודדים בבחירות2018 היה גבוה משיעורן בקרב הנבחרים ,אולם עדיין נמוך במידה ניכרת משיעורן באוכלוסייה : 9% מהמתמודדים לראשות מועצות מקומיות( כולל מועצות אזוריות ), ו- 23% מהמועמדים למועצות הרשויות המקומיות )(לא כולל מועצות אזוריות. מן הפער בין שיעור הנשים בקרב המתמודדים ל שיעורן בקרב הנבחרים אפשר להסיק כי לא רק שנשים הן מיעוט ב ,קרב המועמדים בבחירות אלא שגם סיכו ייהן להיבחר נמוכים מאלו של מועמדים גברים . כלומר, לשם הגדלת ייצוג הנשים יש להתמודד עם שתי משוכות– הגדלת ייצוג הנשים בקרב המתמודדים והגדלת סיכויי ההיבחרות שלהן באמצעות הצבתן במקומות ריאליים ברשימ ו.ת המתמודדים עמוד 3 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית  לצורך מסמך זה, מספר המועמדים הריאליים בכל רשימה הוגדר כמספר הנבחרים בפועל בתוספת .מועמד אחד נוסף ,על בסיס הגדרה זו, מבין המועמדות למועצת הרשות700 נשים התמודדו על מקום ריאלי– 18% .מכלל המתמודדים במקום ריאלי135 מתמודדות עמדו בראש רשימה למועצה– 7% .מכלל הרשימות כמו ב נתוני הנבחרות, גם כאן נמצאו הבדלים נ יכרים בין הרשויות על פי ה אוכלוסייה המתגוררת בהן ו על פי ה רמה החברתית- .כלכלית של הרשות  ,השיעור הנמוך של הרשימות שבראשן אישה בד בבד עם העובדה שברוב הרשויות הסיעות במועצה הן בדרך כלל קטנות, עשוי ים ,להסביר, ולו במידה מסוימת את סיכויי ההיבחרות .הנמוכים של נשים ביחס לגברים, כאמור לעיל עמוד 4 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1. מבוא אף על פי ש בעשורים האחרונים חלה, במדינות רבות, עלייה בשיעור הנשים במוקדי קבלת ה ה חלטות, בפוליטיקה הארצית והמקומית נשים עדיין נמצאות בתת-ייצ וג .ב כמה מהמדינות פערי הייצוג בין גברים לנשים בפוליטיקה המקומית אף בולטים יותר מאלו ש בזירה הארצית. באוקטובר2018 נ ערכו בישראל בחירות ב- 250 רשויות מקומיות (מתוך255 רשויות עם תושבים) : 75 ,ערים121 מועצות מקומיות ו- 54 .מועצות אזוריות1 ב מסמך זה מ וצגים הנתונים המעודכנים בדבר ייצוג נשים ברשויות המקומות לאחר בחירות אלו. ,לדיון נרחב בסוגיה של ייצוג נשים בשלטון המקומי ובכלל זה סקירה של כלים להעלאת ייצוג הנשים בפוליטיקה, וכן לנתונים על ייצוג נשים ברשויות המקומיות בארץ (אחרי בחירות2013 ) ובמדינות בעולם, ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא יי צוג הולם לנשים בשלטון המקומי : תמונת מצב בישראל ומבט משווה, שנכתב במרס2018 . 2 ,ככלל ב בחירות בערים ו במועצות המקומיות נבחר ראש הרשות בבחירה ישירה, ו מועצ ת ה רשות המקומית נבחרת בפתק נפרד .במועצות האזוריות הבחירות :נעשות בשלושה פתקים ה אחד לוועד המקומי בכל אחד מיישובי המועצה ,השני לנציג כל יישוב למועצה האזורית שהיישוב שייך אליה והשלישי לראש המועצה. ע ם בחירתו הופך ראש המועצה האזורית גם לחבר המועצה. ב ערים ו ב מועצות המקומיות יש ב מועצת הרשות 7 – 31 חברים. מספר החברים בכל רשות מקומית נקבע מבעוד מועד לפי מפתח אחיד ,על פי מספר התושבים ברשות. 3 במועצות האזוריות על פי רוב נבחר נציג אחד לכל י י שוב, ועל כן מספר חברי המועצה תלוי ב מספר היישובים במועצה האזורית ולא ב מספר )התושבים (אם כי ליישובים גדולים עשוי להיות יותר מנציג אחד במועצה. מטרת תיקון מס' 12 ל חוק הר שויות המקומיות (מימון בחירות ), ה תשנ"ג– 1993, ש התקבל בשנת2014 , הייתה להעלות את שיעור הייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית, באמצעות מתן תמריץ כלכלי לשילוב נשים במקומות ריאליים ברשימו ת הסיעות בערים ומועצות מקומיות (התיקון אינו חל על המועצות )האזוריות .ב תיקון נ קבע כי סיע ה במועצת ה רשות המקומית שלפחות שליש מחבריה נשים ת קבל מימון בחירות מוגדל. על פי התיקון, סיעה כז את תקבל תוספת בשיעור של15% מסכום מימון הבחירות שהיא .זכאית לו לפי החוק תיקון החוק חל מ בחירות2018 , ו המועד הקובע לבחינת שיעור הנשים בסיעה הוא לאחר שמבקר המדינה גיש י ליושב-ראש הכנסת דין וחשבון חיובי בדבר חשבונות ה סיעה .ככלל, ה מועד שבו ייבחן שיעור הנשים בסיעה יחול לא יאוחר מעשרה חודשים ממועד הבחירות. 4 ,לפיכך במועד כתיבת 1 הבחירות לא נערכו ברשויות באקה אל-גרביה ,ג'ת ,טייבה ,מסעדה ו תל מונד. 2 רינת בניטה ושלי מזרחי סימון ,ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי :תמונת מצב בישראל ומבט משווה , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת5 ב מרס2018 . 3 ,משרד הפנים הודעת שר הפנים בדבר קביעת מספר חברי המועצה בעיריות ובמועצות המקומיות , 21 ביוני2018 . 4 סעיפים7 ()(א3 ,) 7 ()(ב2) ו- 23 )(א ל חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות ), ה תשנ"ג– 1993 . יצוין כי בפברואר2019 אישרה ועדת הפנים את בקשת מבקר המדינה ל דחות ל- 13 במאי2020 את ה מועד ל הגשת דוח ה מבקר בדבר חשבונות סיעות- האם והרשימות המשותפות שהשתתפו בבחירות . הבקשה נבעה מבקשות שהגישו עשר סיעות- אם לדחיית הגשת הדוחות הכספיים שלהן למבקר המדינה עקב עומס שנוצר בשל הקדמת הבחירות לכנסת ה- 21 . משמעות הדבר היא כי המועד הקובע למתן תוספת ,המימון לסיעות ששליש מחבריהן נשים, לסיעות שיגישו את הדוחות באיחור יידחה גם הוא. הכנסת ה- 20 , ועדת הפנים והגנת הסביבה, פרוטוקול788 , בקשת מבקר המדינה להארכת מועד להגשת דוח מבקר המדינה בדבר חשבונות סיעות האם והרשימות המשותפות שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר2018 , 25 בפברואר2019 . עמוד 5 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע המסמך משרד הפנים טרם קבע אילו רשימות עומדות בדרישות החוק וזכאיות למימון מוגדל . בהמשך המסמך תוצג תמונת המצב על פי ה נתונים במועד זה. במסמך הנוכחי מוצגים נתוני המועמדים והנבחרים למועצות הרשויות המקומיות ולראשות המועצות בבחירות2018 . במקרים רבים מובאים לשם השוואה גם נתוני בחירות2013 . הנתונים מוצגים בין השאר בפילוח הרשויות המקומיות לפי הדירוג ה חברתי-כלכלי ,שלהן בחלוקה לעשר ה אשכולות . חשוב להבהיר כי המדד החברתי- כלכלי מחושב ב לשכה המרכזית לסטטיסטיקה כערך רציף , וכי חלוקת הרשויות המקומיות לעשר ה אשכולות נערכת בשיטת ניתוח אשכולות; בשיטה זו נוצרות קבוצות הומוגניות מבחינת מאפייניהן אך לא שוות בגודלן. 5 סוגיה זו חשובה ב ייחוד בכל הקשור לאשכול10 , ש בו נכללות שתי רשויות בלבד, .ועל כן יש לנקוט משנה זהירות בהסקת מסקנות גורפות על סמך מאפייניהן חשוב לציין ש בין שתי מערכות הבחירות חל שי נוי בדירוג החברתי- כלכלי של כמה :מהרשויות הרשויות שהשתתפו בבחירות 2018 מוצגות במסמך זה על פי דירוגן ב מדד החברתי- כלכלי2015, המדד העדכני ביותר, שפורסם בסוף 2018 , ואילו הרשויות שהשתתפו בבחירות2013 מוצגות על פי דירוגן ב מדד החברתי- כלכלי2013 , הרלוונטי למועד הבחירות הקודמות . לכן, בכל אשכול עשויות להיכלל רשויות שונות בכל אחת מהשנים , ויש להביא זאת בחשבון כאשר משווים בין נתוני שתי השנים. בנספח בסוף המסמך מובא שיעור הנשים בכל רשות אחרי בחירות2013 ו אחרי בחירות2018 . נוסף על הצגת הנתונים בפילוח לפי הדירוג החברתי-כל כלי , חולקו הערים והמועצות המקומיות לשלוש קבוצות לפי האוכלוסייה המתגוררת בה ן :רשויות ערביות ( עשר ערים ו- 67 ,)מועצות מקומיות רשויות חרדיות – רשו יו ת שלפחות מחצית תושבי הן חרדים ,)(ארבע ערים ושלוש מועצות מקומיות6 ו רשויות יהודיות לא-חרדיות, ובכללן רשויות( מעורבות61 ערים ו- 51 .)מועצות מקומיות ( היות ששיטת הבחירות במועצות האזוריות שונה מזו הנהוגה בעיריות ובמועצות המקומיות בין השאר הן )בחירות אזוריות ולא יחסיות , והיות שאי-אפשר לפלח את המועצות האזוריות על פי מאפייניהן (שכן יש בהן יישובים ש מאפייני ה ם שונים זה מזה ,)רוב ב הנתונים שיוצגו להלן לא נכללים נתוני המועצות האזוריות, אך לשם פשטות הניסוח עדיין נשתמש במונח" הכללי רשויות מקומיות" . במקרים ש בהם הרשויות האזוריות ,נכללות בנתונים .הדבר מצוין מפורשות מקור הנתונים המוצגים במסמך הוא וק בצי המועמדים והנבחרים בבחירות2013 ו- 2018 שהוכנו במשרד הפנים. כמה מהם פורסמו באתר המשרד , וכמה מהם הועברו לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, .לבקשתו7 ב נתוני המועמדים נכללים המועמדים התקינים בלבד (ללא מועמדים שנפסלו או פרשו). הנתונים הם עד תחילת ינואר2019 ; היות שבמועד זה טיוב הנתו נים על ידי משרד הפנים טרם הסתיים, הנתונים .אינם סופיים לגמרי 5 שיטת ניתוח האשכולות יוצרת מצב שבו ה שונות ב ערכי המדד בתוך האשכולות תהיה מינימלית, ושונות ערכי המדד בין האשכולות תהיה .מקסימלית הלשכה המרכזית לסטטיס ,טיקה :הודעה לתקשורת אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת5 201 , 28 בנובמבר2018 . 6 ,מקור הנתונים בדבר שיעור האוכלוסייה החרדית ברשויות המקומיות: מתן שחק נתונים על דמוגרפיה ותעסוקה של חרדים בערים הגדולות , 16 ביולי2017 . הנתונים מבוססים על אומדן שערכה ד"ר לי כהנר , על פי נתוני שנת2015 . 7 ,משרד הפנים רשימת נבחרים בעיריות ובמועצות מקומיות ,רשימת נבחרים במועצות אזוריות :, כניסה1 בינואר2019 ; מאיה שרון- ,כהן, סגנית המפקחת הארצית על הבחירות, דוא"ל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 בינואר 2019; שלומית גולדשטיין, מנהלת תחום תפעול בחירות ברשויות המקומיות במשרד הפנים, דוא"ל תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת28 בנובמבר2017 . עמוד 6 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2. ייצוג נשים בקרב ראשי רשויות )(כולל מועצות אזוריות לפני הבחירות המוניציפליות האחרונות כיהנו שש נשים בראש רשות מקומית (עירייה, מועצה מקומית או .)מועצה אזורית אחרי הבחירות עלה מספר העומדות בראש רשות ל- 14 ,שהן 6% מ- 250 ראשי הרשויות שנבחרו בבחירות2018 .כל ראשות הרשות מכהנות ברשויות יהודיות לא-חרדיות. באיור שלהלן מוצגים נתוני המועמדים והנבחרים בבחיר ו ת לראשות הרשויות. על פי נתוני משרד הפנים, על המתמודדים לראשות הרשויות והנבחרים לתפקיד זה בבחיר ות2018 , נראה ש נשים צריכות לדלג על שתי משוכות כדי להיבחר לעמוד בראש רשות: המשוכה הראשונה היא עצם ההתמודדות – רק9% מהמתמודדים לראש ות ה רשו יו ב ת- 2018 .היו נשים המשוכה השנייה היא ההיבחרות – מ הנתונים אפשר ללמוד ש הסיכויים של מתמודדת אישה להיבחר נמוכים מהסיכויים של מתמודד גבר: כמעט שליש מהמתמודדים ,הגברים נבחרו למשרה ואילו רק חמישית מהמועמדות נבחרו. לפיכך שיעור הנשים בקרב ראשי הרשויות הוא כאמור6% בלבד – נמוך משיעורן בקרב כלל המתמודדים. ,כמו כן אפשר ללמוד מנתוני משרד הפנים כי( ברבע מהרשויות63 מתוך250 ,)רשויות ו בהן שתי מועצות מקומיות ערביות, הייתה לפחות מתמודדת אחת ל ראשות הרשות. עמוד 7 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3. ייצוג נשים ב מועצת הרשות המקומית8 לאחר בחירות2018 נבחרו לכהן במועצות הערים והמועצות המקומיות 431 ,נשים שהן 16.2% מכלל חברי המועצ ות – גידול של כמעט3 נקודות האחוז משיעור הנשים במועצות לאחר בחירות2013 ( 13.5% ) . בבחירות במועצות האזוריות נבחרו216 חברות מועצה– 19% מכלל חברי המועצה הנבחרים. באיור שלהלן מוצגים נתוני המועמדים והנבחרים בבחירות2018 למועצת הרשות המקומית (ללא מועצות .)אזוריות על פי נתוני התרשים, כ מו ב בחירות ל ראשות הרשויות– גם בבחירות ל מועצת הרשות שיעור הנשים בקרב המועמדים ( 23% ) גבוה מ שיעורן בקרב הנבחרים ( 16% ) ; 17% מהמועמדים הגברים הצליחו להיבחר למועצה , ואילו רק11% .מהמועמדות נבחרו משמעות הדבר היא שלא רק שנשים הן מיעוט ב קרב המועמדים בבחירות – סיכוייהן להיבחר נמוכים מאלו של מועמדים גברים. ,כלומר כמו ה מצב בהתמודדות לתפקיד ראש ראשות, גם בבחירות למועצת הרשות, לשם הגדלת ייצוג הנשים יש ל דלג על שתי משוכות: הגדלת ייצוג הנשים ב ק רב המתמודדים והגדלת סיכויי ההיבחרות שלהן באמצעות הצבתן במקומות ריאליים ברשימת המתמודדים. בהקשר זה חשוב לציין ש ב סיעה ממוצעת ברשויות המקומיות 8 במניין חברי מועצת הרשות נספרים גם ראשי רשויות שהם חלק ממועצת הרשות– בערים ובמועצות מקומיות עליהם להיבחר לכל תפקיד בנפרד, ואילו במועצות אזוריות.ראש המועצה הנבחר הופך עם היבחרו לחבר מועצה עמוד 8 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע יש1.8 ;חברים. כרבע מהסיעות הן סיעות יחיד ב יותר ממחצית הסיעות יש שני חברים או פחות; רק ב כחמישית מהסיעות יש יותר מארבעה חברים . כלומר, אם אישה אינה עומדת בראש רשימה או מוצבת במקום השני ברשימה, סיכוייה להיבחר לחברת .מועצה נמוכים למידע נוסף על מכסות ייצוג לנשים בפרט, ועל כלים להעלאת ייצוג נשים בפוליטיקה בכלל, ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא יי צוג הולם לנשים בשלטון המקומי :תמונת מצב בישראל ומבט משווה. 9 ב- 190 הרשויות ש בהן נערכו בח י רות הן ב- 2013 והן ב- 2018 גדל מספר הנשים במועצות הרשויות ב- 100 (גידול בשיעור של31% ביחס למספר הנשים ברשויות אלו ב- 2013 נשים לאחר בחירות2018 ,). אך, כאמור וכפי שאפשר לראות בתרשים ש ,לעיל הגידול המספרי הוא ב- 2.7 נקודות האחוז בלבד ב שיעור הנשים ב קרב חברי המועצה ברשויות שהשתתפו בכל אחת ממערכות הבחירות (גידול מ- 13.5% ב- 2013 ל- 16.2% ב- 2018 .) יצוין .כי הבדל זה נמצא מובהק10 9 רינת בניטה ושלי מזרחי סימון ,ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי :תמונת מצב בי שראל ומבט משווה , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת5 ב מרס2018 . 10 נערכה בדיקת השערות להפרש הפרופ ו רציות בין שיעור הנשים חברות המועצה לאחר בחירות3 201 ושיעור הנשים לאחר בחירות2018 . בבדיקה נמצא כי ההבדל מובהק ברמת מובהקת שלp<0.01 . ניתוחי ההסקה ה סטטיסטי ו ת במסמך נערכו על ידי חדוה קפלינסקי, כלכלנית במחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר .והמידע של הכנסת עמוד 9 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע כפי שאפשר להסיק מ נתוני ה ,תרשים ב- 37% מ- 196 הרשויות המקומיות שהשתתפו בבחירות2018 נשים אינן מיוצגות במועצת הרשות כלל . כמעט כל הרשויות שאין בהן ייצוג נשי ם ( 96% ) הן רשויות .ערביות או חרדיות בכך ניכר שיפור לעומת הייצוג לאחר בחירות2013 – ,בבחירות אלו ב- 45% מ- 191 הרשויות שהשתתפו בבחיר ות נשים לא היו מיוצגות כלל. לאחר בחירות2018 ייצוג הנשים עולה על מחצית חברי המועצה רק בשלוש רשויות ; לאחר בחירות2013 ייצוגן עלה על מחצית החברים רק ב שתי רשו יות. עמוד 10 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ בחינת השינוי בייצוג הנשים בין בחירות2013 ל בחירות2018 אפשר ללמוד כי שיעור הנשים במועצת הרשות עלה ב- 40% מהרשויות ש בהן נערכו בחירות בשתי השנים ,נשאר ללא שינוי ב- 44% מהרשויות וירד ב- 16% מה .רשויות ב- 17 רשויות ש לא היה בהן ייצוג ל נשי ם לאחר בחירות2013 התמנו נשים למועצת הרשות בבחירות2018 . לעומת זאת, בחמש רשויות ש היה בהן ייצוג ל נשי ם לאחר בחירות2013 לא התמנתה אישה בבחירות2018 . שיעור הנשים בכל רשות אחרי בחירות2013 ו אחרי בחירות2018 מובא .בנספח בסוף המסמך עמוד 11 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע על פי הנתונים המוצגים בתרשים, ככל ש הרמה החברתית- כלכלית של הרשות גבוהה יותר– שיעור הנשים בקרב חברי המועצה ג דול יותר. כאמור, באשכול10 יש שתי רשויות בלבד, ועל כן יש לנקוט משנה זהירות בהסקת מסקנות גורפות על סמך מאפייניהן. כמעט בכל האשכולות חל שיפור במידת הייצוג של נשים במועצת הרשות אחרי בחירות2018 . השיפור הגדול ביותר )(בנקודות האחוז ב חל אשכולות6 – 7 ,ש בהם שיעור הנשים במועצה עלה ב-6 נקודות האחוז. כאמור, היות שחל שינוי בדירוג כמה ,מהרשויות בין מערכת בחירות אחת לשנייה באשכולות לא נכללות .בהכרח אותן רשויות בכל אחת מהשנים עמוד 12 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ בחינת הנתונים לפי קבוצות האוכלוס יה י המתגוררות ברשויות אפשר לראות הבדלים ניכרים בשיעור הנשים במועצת ה רשות: ברשויות( חרדיות רשויות ש יותר ממחצית תושביהן חרדים , כאמור) אין כלל נשים במועצת הרשות; ברשויות הערביות שיעור הנשים נמוך מאוד, אם כי הוא עלה לאחר בחירות2018 ; ברשויות היהודיות שאינן חרדיות רבע מחברי המועצה שנבחרו ב בחירות2018 יו ה נשים (לעומת21% אחרי בח ירות2013 ). לצורך מסמך זה, נערכה בדיקת רגרסיה שב ה נבחן שיעור הנשים במועצת הרשות לאחר בחירות2018 כפונקציה של מספר משתנים מסבירים : דירוג חברתי-כלכלי של הרשות ; קבוצת האוכלוסייה של הרשות ו גודל ה סיעה ה .ממוצע במועצת הרשות מודל הרגרסיה נמצא מובהק (; =0.696 2 R 𝐹191 4 =109.088; p<0.01 )ו נמצא קשר מובהק ב ין כל המשתנים לשיעור הנשים: לדירוג החברתי- כלכלי קשר חיובי ל( שיעור הנשים במועצת הרשותβ=0.412; p<0.01 ) ; לקבוצת אוכלוסייה חרדית וערבית קשר שלילי לשיעור הנשים במועצת הרשות ( β(Arab)=-0.472; β(Haredi)=-0.191; p<0.01 ) ; לגודל סיעה ממוצע קשר חיובי לשיעור הנשים במועצת הרשות; אם כי קשר זה חלש יחסית ל קשר של המשתנים האחרים ( β=0.087; p<0.05 ) . המשתנה" גודל סיעה ממוצע" הוכנס למודל הרגרסיה משום שהתברר ש קיימות, כאמור, שתי משוכות שעל נשים לעבור כדי להיבחר למועצת הרשות – התמודדות ו היבחרות – ושיכולת ההיבחרות תלויה במיקום המועמדת ברשימת המתמודדים . היות שכפי שיוצג בהמשך הדברים , רק7% מרשימות המועמדים בבחירות2018 היו בראשות אישה, ההנחה הייתה שככל שסיעה במועצה תהיה גדולה יותר– כך יגדלו הסיכויים שייכללו בה גם נשים. כאמור, תרומת משתנה זה להסבר השונּות בשיעור חברות המועצה מועטה יחסית, וי י תכן שהדבר נובע מהשונּות הקטנה בגודל ה סיעה הממוצע בין :הרשויות ( רק בשישית מהרשויות27 )רשויות ב סיעה ממוצעת במועצה יש שלושה חברים או יותר. בהינתן תמונת המצב ב תרשים ש לעיל, ולאור הקשר המוכר בין קבוצת אוכלוסייה ל מצב כלכלי- ,חברתי נבחן שיעור חברות המועצה בחלוקה לפי אשכולות חברתיים- כלכליים גם ב תוך קבוצת ה רשויות היהודיות שאינן חרדיות , כפי שמוצג בתרשים שלהלן. עמוד 13 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ נתוני התרשים אפשר ללמוד כי ככלל, גם כאשר ממקדים את הבדיקה ברשויות יהודיות שאינן חרדיות – ברשויות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה שיעור הייצוג של נשים גבוה יותר. בחלוקה גסה אפשר לומר שברשויות יהודיות לא-חרדיות המשתייכות לאשכולות החברתיים-כלכליים ( הנמוכים2 – 4), כ- 15% מחברי המועצה הן נשים; ( באשכולות הבינוניים5 – 7 ) שיעור ה נשים במועצה הוא כ- 25% ; באשכולות ( הגבוהים8 – 10 ) שיעור הנשים במועצה הוא כ- 30% . נערכה בדיקת רגרסיה שבה נבחן שיעור הנשים לאחר בחירות2018 ברשויות היהודיות הלא- חרדיות כפונקציה של הדירוג החברתי- כלכלי של הרשות ושל גודל ה סיעה הממוצע במועצת הרשות . מודל הרגרסיה נמצא מובהק ( p<0.01 ; 21.206 = 𝐹109 2 ; =0.28 2 R ) , ו נמצא של שני המשתנים יש:קשר מובהק לשיעור הנשים לדירוג החברתי-כלכלי יש קשר חיובי לשיעור הנשים במועצת הרשות ( β=0. 488; p<0.01 ), וגם לגודל הסיעה הממוצע יש קשר חיובי לשיעור הנשים ( במועצת הרשותβ=0.186; p<0.05 .) ,כאמור ב תיקון12 )לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות נ קבע שי ינתן מימון בחירות מוגדל לכל סיעה במועצת הרשות המקומית ש במועד הגשת דוח חיובי של מבקר המדינה על ניהול חשבונות הסיעה ( ,ככלל עד עשרה חודשים לאחר מועד הבחירות11 ) לפחות שליש מחבריה נשים .אף שהמועד לקביעת הזכאות עדיין לא הגיע , נציג להלן את שיעור הסיעות שלפחות שליש מחבריהן נשים , לפי נתוני ינואר2019 . יודגש כי הזכאות למימון מוגדל תידון במשרד הפנים רק לאחר מועד הגשת דוח מבקר המדינה על ניהול חשבונות הסיעה , ו על פי שיעור הנשים בסיעה במועד הגשת הדוח. 11 כאמור, בעבור כמה מ סיעות האם והרשימות המשותפות נדחה מועד הגשת דוח המבקר בעניינן למאי2020 . עמוד 14 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע על פי נתוני התרשים, לאחר בחירות2018 ב רק חמישית מהסיעות בכלל הרשויות המקומיות שיעור הנשים הוא כ שליש מחברי הסיעה לפחות (עלי י ה של שלוש נקודות האחוז מבחירות2013 ). ברשויות היהודיות הלא- חרדיות שיעור זה גדול יותר והוא יותר משליש מהסיעות (עלי י ה של שש נקודות האחוז מבחירות 2013 ). 3.1 . מועמדים למועצת הרשו ת ברשויות המקומיות מלבד נתוני הנשים בקרב הנבחרים ברשויות המקומיות שהוצגו לעיל, ביקשנו לבדוק גם את שיעור הנשים בקרב המועמדים .בבחירות בשל הפער הניכר בין שיעור הנשים בקרב המועמדים לבין שיעורן בקרב הנבחרים (שהוצג באיור2 )לעיל ,הגדרנו משתנה נוסף– שיעור המועמדות שהוצבו ב מקום ריאלי ברשימת המועמדים. לצורך זה, מספר המועמדים הריאליים בכל רשימה הוגדר כמספר הנבחרים בפועל בתוספת .מועמד אחד נוסף בהקשר זה חשוב לציין כי מלבד ה עובדה שמשתנה זה קשור במישרין למשתנה של חברי המועצה הנבחרים, שכן הוא נגזר ממנו, הוא מגדיל את משקלן ,של סיעות קטנות (שכן כל סיעה יהיה גודלה אשר יהיה , מקבלת תוספת זהה של מועמד אחד), ומתעלם מרשימות שלא הצליחו להכניס שום .מועמד למועצה12 ,על כן יש להתייחס .למשתנה זה במשנה זהירות בבחירות2018 התמודדו כמעט4,000 נשים על מו( שב במועצת הרשות23% מכלל המתמודדים). כ- 700 הן מ ( התמודדו על מקום ריאלי18% .)מכלל המתמודדים הריאליים135 מתמודדות עמדו בראש הרשימה ( למועצה7% .)מכלל הרשימות כפי שמוצג ב תרשים 7 להלן, נמצאו הבדלים בין הרשויות על פי אשכול החברתי- כלכלי ש.אליו הן משתייכות 12 בהקשר זה יצוין כי נערכה בדיקה שבה נכללו רשימות שלא נכנסו למועצה, והי א העלתה נתונים דומים לאלו שיוצגו להלן .)(שיעור נשים מעט נמוך יותר עמוד 15 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע על פי נתוני התרשים, כמו ב נתוני הנבחרים, הן בקרב כלל המועמדים והן בקרב המועמדים הריאליים שיעור הנשים עולה ככל שרמתה החברתית- .כלכלית של הרשות גבוה יותר הבדלים ניכרים בין ה רשויות נמצאו גם לפי ה אוכלוסיי ה .המתגוררת בהן כפי שמוצג בתרשים8 ש.להלן עמוד 16 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע יצוין כי בבחיר ות2018 לא היו נשים שהתמודדו למועצת הרשות ברשויות החרדיות כלל, ואילו בבחירות 2013 התמודדו16 ( נשים על מקום במועצה ברשויות חרדיות4% )מכלל המועמדים ברשויות אלו. אחת .מהן אף עמדה בראש רשימה אף אחת מהמתמודדות לא נבחרה לכהן במועצת הרשות. השיעור הנמוך של הרשימות שבראשן אישה , לצד העובדה שברוב הרשויות הסיעות במועצה הן בדרך כלל קטנות (ב סיעה ממוצעת יש1.8 ;חברים ב יותר ממחצית הסיעות יש שני חברים או פחות), עשוי ים להסביר, ולו במידה מסוימת, את סיכויי ההיבחרות הנמוכים של נשים לעומת גברים ,: כאמור17% מהמועמדים הגברים נבחרו למועצת הרשות לעומת11% מהמועמדות הנשים. בהקשר זה יוזכר ש נמצא ש לגודל ה סיעה הממוצע ברשות יש.קשר חיובי ומובהק לשיעור הנשים במועצת הרשות עמוד 17 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח: שיעור הנשים במועצת הרשות ,בכל רשות2013 , 2018 עמוד 18 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 19 מתוך 18 הכנסת מרכז המחקר והמידע