חומר רקע
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
|
شارع نحالت بينيامين75
تل ابيب6515417
|
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv 6515417
| טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
| פקס
فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il | [email protected]
10
בינואר
2021
לכבוד
ח"כ צבי האוזר
יו"ר ועדת החוץ והביטחון
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
בקשת הממשלה להאריך את הסמכת השב"כ לביצוע מעקבים אחר חולי קורונה
הח"מ
מייצג בעתירה לבג"ץ את האגודה לזכויות האזרח, מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות
ישראל
(בג"ץ6732/20
)
לביטול חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום
התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם
חולים (הוראת שעה), התש"ף-
2020
(להלן– חוק מעקבי השב"כ).
במסגרת העתירה ,, ולאחר דיון החליט בית המשפט הגבוה לצדק להוציא צו על תנאי המורה לכנסת
:ולממשלה כדלקמן
)(א
מדוע לא ייקבע כי הסמכת שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ) לבצע איתור מגעים של חולים
מאומתים בנגיף הקורונה, בהתאם לסעיפים3 ו-5
לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ
הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו
במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-
2020
(להלן: החוק), תוגבל למקרים שבהם החולה
המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולו.גית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים
)(ב
מדוע לא ייקבע כי המשיב4
אינו עומד בחובה המוטלת עליו בסעיף12
א לחוק, לקידום טכנולוגיה
.אזרחית כחלופה להסתייעות בשב"כ, ומדוע לא יפעל לקידום חלופה כאמור
ביום3.1.2021, לאחר הגשת כתבי תשובה מטעם הכנסת ומטעם משיבי הממשל ה, קבע בג"ץ דיון
בהרכב מורחב של שבעה שופטים שיתקיים ביום17.11.2021
.
למרות זאת החליטה הממשלה להאריך ללא כל צמצום את הסמכת השב"כ והבקשה הנוכחית הינה
מבקשת מהוועדה ל אשר הארכת
ההסמכה ב-
21
ימים עד יום
28.1.2021
.
מועד זה הינו מועד ,המאוחר למועד פקיעת החוק שהוא20.1.2021
,
והממשלה מתבססת על הארכה
אוטומטית של תוקף החוק מכוח סעיף38
לחוק יסוד: הכנסת, וכפי שמפורט להלן–
שלא
כדין.
אנו קוראים לוועדה
להתנגד לבקשת הממשלה,
ולמצער–
לאשר אותה רק לגבי מי שלא משתף פעולה
עם חקירה אפידמיולוגית.
כמו כן, אנו קוראים לוועדה לחייב את הממשלה לקיים את סעיף12
א לחוק ולקדם באופן אפקטיבי
את התקנת יישומון המגן .
2
הוראת השעה ביחס לסעיף38
לחוק יסוד: הכנסת
1.
סעיף38
:לחוק יסוד
ה
כנסת
קובע כי"
כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים
לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או
תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת- יעמוד בת
ו קפו עד תום
שלושת החדשים האמורים".
2.
הסעיף
נועד למנוע ריק חקיקתי בתקופת המעבר ,ביחס לחוקים ותקנות בעלי תאריך תפוגה ,
וכן
לצמצם את הצורך לה
י
דרש לח
קיק
ה
.בתקופת הבחירות
זאת– בשל העובדה כי בפגרת הבח ירות
נבחרי הציבור עסוקים ,בקמפיין
בשל ה
חשש מ"חקיקת
,"בחירות
שתו
זן
משיקולים אלקטוראליים
מידיים
, ו בשל הצורך לתת לממשלה הנבחרת לקבוע את המשך דרכה של
חקיקה זמנית .
3.
אלא
ש
רציונאליים אלו לא
קיימים ביחס לחקיקת חירום
הנשענת
.על קיומו של מצב חירום
ההסתמכות על סעיף הארכה אוטומטית עומד בסתירה ברורה לשאלת ,התמשכות מצב החירום
שאינה יכולה להיקבע באופן גורף וקבוע מראש , אלא בהתאם .לנסיבות המשתנות
זהו פ
ג ם מהותי
להאריך
ב
אופ ן טכני וממושך חקיקה זמנית
המקנה סמכויות דרק
וניות שנועדו
להתמודד עם מצב
חירום , גם כאשר כלל לא בטוח ש
מצב החירום יימשך., ואף צפוי שלא יימשך
4.
ואכן
ב חוק
תש דג ומ
כבר בסעיף המטרה
הזיקה הבלתי ניתנת להפר :דה בין החוק לבין מצב החירום
"ולנוכח הדחיפות הנובעת מהעלייה בשיעורי התחלואה המהווה סכנה חמורה ומי דית לאזרחי
ישראל ותושביה והמחייבת שימוש באמצעים חריגים, והכול לתקופה מוגבל
ת ..". ובסעיף3
)(א
לחוק נכתב כי
"ש וכנעה הממשלה כי בשל חשש להתפשטות רחבת היקף של המחלה יש צורך מיידי
וממשי בהסתייעות בשירו
ת ...". עוד נקבע כי הכרזה תהיה לתקופה של21
יום לכל היותר, וכי
"ח דלו להתקיים הנסיבות כאמור בסעיף3 המצדיקות את ההכרזה, תבטל הממשלה את ההכרזה"
.
5.
חברי הכנסת קבעו
בחוק שמדובר בהוראת
שעה
מוגבלת לתקופה של חצי שנה, ו אין בהוראת השעה
מנגנון הארכה כלשהו ,
לא מנגנון מינהלי, לא דרך הצבעה בוועדה
ואף לא דרך הצבעה ב,מליאה
וזאת ב
אופן מכוון, כדי שאם הממשלה תרצה להמשיך ולהשתמש בשב"כ מעבר ל-
20.1.2021
יהיה
על הכנסת לחוקק חוק חדש לגמרי בשלוש קרי
אות .
6.
למרות זאת הממשלה בחרה שלא להביא בפני חברי
ס כנ ה
ת הצעת חוק
חדשה, אלא להסתמך על
סעיף38
.לחוק היסוד
7.
.אין מדובר ביד המקרה הממשלה ידעה היטב
ו שה ראת השעה עומדת לפקוע עוד לפני היציאה
לפגרת הבחירות, והנושא של הארכת החוק עמד על הפרק
נדון בישיבות ועדת חו"ב
הקודמות וגם
בצוות השרים כבר בישיבה מיום16.12.2020
כשה
יה
.ברור שהכנסת עומדת להתפזר ושוב בישיבת
צוות השרים
מיום5.1.2021
.
8.
הכנסת יצאה לפגרת הבחירות רק
ביום6.1.2021
(ר' החלטת ועדת ה כנסת מיום4.1.2021
:
https://fs.knesset.gov.il/23/Committees/23_cs_dec_594361.pdf
)
. כלומר היה לממשלה די
והותר זמן
להביא לאי שור הכנסת הצעת חוק חדשה. היא
בחרה
שלא לעשות זאת ולהסתמך על
סעיף38
.לחוק היסוד
9.
מדיוני ועדת השרים עולה כי בין היתר הסיבה שהממ
שלה בחרה לא ל
קדם הצעת חוק היא החש ש
של השרים מכך שלא יהיה לה רוב להצעה זו, בין משום שהיעילות של השב"כ מאוד נמוכה ובין
3
.משום שיידרשו הסכמות בישיבת צוות השרים מיום5.1.2021
אמר סגן שר הבריאות כי "אני
סבור שיש0%
."סיכוי שנצליח להעביר חקיקה בכנסת ובממשלה. יש חסמים רבים לחוק הזה
כלומר–
הבחירה המודעת בהסתמכות על סעיף38
נועדה לחמוק מ הכרעת הרוב ולעקוף את הצורך
לשכנע את נבחרי הציבור בנחיצות החוק החדש.
10
. עקיפה זו של הכנסת עומדת בסתירה ברורה להחלטת ב ג"ץ בעניין בן מאיר, שם נקבע כי הסמכת
השב"כ לביצוע מעקבי מגעים מחייבת חקיקה ראשית
, ולא ניתן להתגבר על דרישה זו באמצעות
פרשנות מרחיבה לחוק השב"כ או תקנות
שעת חירום
(בג"ץ2109/20
בן מאיר נ' הכנסת
(מיום
26.4.2020
)). כך גם לא ניתן להתגבר על הדרישה לחקיקה ר אשית מלאה באמצעות
מנגנו
ן
ההארכה
האוטומטי של סעיף38
.לחוק יסוד: הכנסת
11
.
לא רק זאת, אלא שהממשלה גם לא יזמה כל פניה לכנסת להתריע כי בכוונתה
להמשיך ולהסת מך
על סעיף38
,לחוק היסוד
אלא הותירה את הדברי
ם
עמומים
ל גבי עצם
רצונה לקדם
.חוק המשך
כך גם מנעה מחברי הכנסת המעונ
י
ינים בכך ליזום הליך חקיקה
אלטרנטיבי. למשל–
לקדם חוק
שמסמ
יך את השב"כ לבצע מעקבי מגעים רק בנסיבות של אי שי
תוף פ עולה. כעת, משהחלה פגרת
הבחירות, ה זכות ליזום הליך
חקיקה עומדת רק לממשל
ת המעבר ולא לחברי הכנסת מהאופוזיציה.
12
. גם עתה, בעת שהכנסת כבר בפגרת בחירות, ו בהינתן שעדיין
שורר מצב חירום המצדיק חקיק ת
חירום חדשה
)להסמכת השב"כ (ולעמדתנו אין הצדקה כזו, כפי שיורחב בהמשך ,
מוסמכת ממשלת
המעבר ליזום הליך חקיקה גם בפגרת הבחירות, ויש לה סמכות לדרוש את כינוס הוועדות והמליאה
לצורך כך (ר' סעיפים9
לחוק הכנסת, וסעיף21
לתקנון הכנסת). אמנם חקיקה בפגרת בחירות אינה
רצויה ויש לנקוט בה רק במקרים המתחייבים לשם ניהול שוטף של המדינה (להבדיל למשל–
מ"חקי קת בחירות" או התערבות בכללי הבחירות) אך דומה כי מענה למצב חירום הוא בפירוש
.מסוג המקרים שבהם יהיה מוצדק לכנס את הכנסת גם בפגרת בחירות גם בהחלטת ועדת הכנסת
מיום4.1.2021
נקבע כי ממשלת המעבר מוסמ
כת לקדם חקיקה הנחוצה למ אבק במשבר הקורונה
אף בלי אישור ועדת ההסכמות, וכי הוועדות הנדרשות לאשר החלטות בענייני משבר הקורונה יוכלו
.להתכנס גם בפגרה ,לצד זאת מן הראוי שבמקרה זה גם תפעל הממשלה בהתאם לנוהג החוקתי
."רק בהסכמה של סיעות הבית, באמצעות "ועדת ההסכמות
13
. גם נציג היועץ המש
פ טי לממשלה, מר ,איל זנדברג קבע אמנם שהחוק יוארך בשל סעיף38
לחוק
היסוד אך
הביע חוסר שביעות רצון מהמצב בו הממ שלה ממשיכה להסתמך על השב"כ מכוח
ה
ארכה אוטומטית והחלטות מ .נהליות בדיון בצוות השרים ביום5.1.2021
:הוא ציין
4
14
.
,למרות הפצרותיו של נציג היועץ המשפטי לממשלה המליצו השרים, והחליטה הממשלה להסתמך
על סעיף38
.לחוק היסוד ולא לפעול להביא בפני חברי הכנסת חקיקה חלופית
15
. לכן לעמדת
נו על
הכנסת כולה
להכריע ב שאלת המשך הסמכת השב"כ מעבר ליום20.1.2021
, ויש
להתנגד
מכל וכל לניסיון של הממשלה לע קוף את
הפניה ל
כנסת , באמצעות הסתמכות על הארכה
אוטומטית של
תוקפה
של הוראת
ה
שעה .
16
.
אם ממשלת המעבר בוחרת במודע לא לקדם חקיקה חדשה, אז
על חברי
הוועדה
להתנגד לבקשה .
החקירות האפידמיולוגיות מייתרות את השב"כ, שהתועלת השולית שלו נמוכה מאוד
17
.
,חרף העיוותים שהתגלו בדיווחי משרד הבריאות אין לנו אלא להמשיך להסתמך על הנתונים כפי
שמציג אותם משרד הבריאות, וגם כך-
בחינה של חמשת הדיווחים האחרונים של משרד הבריאות
:לוועדת החוץ והביטחון מעלה את התוצאות הבאות
תקופת דיווח
מספר חולים כולל
בתקופת הדיווח
מספר חולים שאותרו
ידי
על
בלעדית
השב"כ14
יום קודם
החולים
אחוז
שאותרו בלעדית ע"י
השב"כ מסך החולים
19.11.20-25.11.20
5,596
402
7%
26.11.20-2.12.20
7,730
477
6%
3.12.20-9.12.20
10,770
803
7.5%
10.12.20-16.12.20
14,861
1,796
12%
17.12.20-23.12.20
21,232
1,908
9%
24.12.20-30.12.20
30,985
3,505
11%
18
.
ניתן לראות כי התועלת השולית של השימוש בכלי השב"כ בחודש וחצי האחרונים מתבטאת
בבידוד מוקדם של9%
ב לבד
מהחולים . הנתונים הנ"ל מתייחסים לתקופה שבה המשק פעל תחת
מגבלות מסוימות, אך ללא סגר מלא.
19
.
זאת ועוד– בעו
ד בעבר נטען
כי מבין סך החולים שאותרו קודם כמי שהיו במגע עם חולה, בערך
.חצי מתגלים בלעדית על ידי השב"כ וחצי מתגלים בלעדית על ידי החקירות האנושיות אך ברגע
שמחדל החקירות האנושיות טופל, באיחור רב, וברגע שמערך החקירות עובה והתמקצע, השתנתה
.התמונה לחלוטין
בחודש וחצי האחרו,ן
הרוב המכריע של החולים שאותרו ובודדו לפני שחלו בשל
( מגע עם חולה התגלו בחקירה האנושית60.1%
), והתועלת השולית של הפעלת השב"כ היא
קטנה (רק15.1%
)מהחולים שאותרו לפני כן .
5
תקופת דיווח
מספר חולים כולל
מבין מי שנמצא שהיו
קודם במגע עם חולה
מספר ואחוז שנמצאו
ידי
על
בלעדית
השב"כ
מספר ואחוז שנמצאו
בחקירה
בלעדית
אנושית
19.11.20-25.11.20
3,448
402
(
11%
)
2,164
(
63%
)
26.11.20-2.12.20
4,717
477
(
10%
)
3,073
(
65%
)
3.12.20-9.12.20
6,677
803
(
12%
)
4,084
(
61%
)
10.12.20-16.12.20
7,549
1,796
(
23%
)
4,024
(
53%
)
17.12.20-23.12.20
11,626
1,908
(
16%
)
7,047
(
60%
)
24.12.20-30.12.20
17,985
3,505
(
19%
)
9,858
(
59%
)
(הנתונים הם ללא חולים שהתגלו על ידי שני האמצעים במקביל, שהם בערך25%
)
20
.
בדיוק כפי
שהארגונים
טענו לאורך כל הדרך, הרחבת מערך החקירות האפידמיולוגיות ומערך
הבדיקות מהווה חלופה לשב"כ (ולא רק אמצעי טכנולוגי חלופי), וזה מה שמוכיחים הנתונים
מהשבועות האחרונים, ומה שהיה קורה הרבה קודם לכן לולא המחדל של הממשלה להקים מערך
כזה במשך חודשים ארוכים, בגלל ההסתמכ .ות על השב"כ
21
.
מכאן שגם "נתונים" שעליהם מצהיר משרד הבריאות לשם תמיכה בהמשך השימוש בשב"כ–
על
ידי חישובים שנויים במחלוקת שמתורגמים לחיי אדם שכביכול ניצלו בזכות הכלי (סעיף85
לכתב
התשובה) הם נטולי חשיבות ולא יותר ממניפולציה, שכן היה ניתן לבודד אנשים גם באמצעו ת מערך
.חקירות הולם, אם היה מוקם בזמן, כמו במדינות אחרות שהתמודדו עם המגיפה
22
.
ועדיין-
אין כל סיבה שכדי להתמודד עם המגיפה טוב יותר לא יורחב עוד מערך החקירות, מעבר
ל-
3,000
.מתחקרים
א ולם בתצהיר התשובה
שהגישה הממשלה בבג"ץ ה
תברר כי המערך לא הורחב
מעבר ל-
3,000
מ.תחקרים
23
. מכאן ש ,למרות שהתועלת השולית של הפעלת מעקבי השב"כ היא נמוכה אנשי משרד הבריאות
והממשלה שבים ו מאריכים את השימוש ,בשב"כ
ולא מפנימים כי מדובר באמצעי חריג ביותר ,
שנדרשת הצדקה חריגה להפעלתו הממושכת על אזרחי.ם
יעילות הסמכת השב"כ במבחן התוצאה– מניעת סגר
24
. כפי שציינו האר
גונים
שוב ושוב, ישנה חשיבות רבה בבידוד מי שאותר כחולה, כדי שלא ידביק
אחרים מכאן והלאה, וישנה חשיבות גם בחקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות הדבקה, אבל
למרבה הצער יש לה אפקטיביות מוגבלת בשיטוח עקומת התחלואה, ואין מדובר בתחליף של ממש
לריחוק חברתי והגבלת התקהלויות .
זאת בשל מאפייני המגיפה, ריבוי חולים ללא סימפטומים
המעבירים את הנגיף, ריבוי בדיקות שליליות למי
( שכבר נושא את הנגיף30%
), הדבקה גם ללא
מגע קרוב אלא באיירסולים הנשאים בחלל סגור, והפער בין גילוי המחלה בבדיקה מעבדתית לבין
.השלב המדבק
6
25
.
איתור המגעים חושף רק את קצה הקרחון של הדבקה נרחבת יותר, ולכן יש להשקיע בבדיקות
יזומות, סקרים וניתוח מוקדי התפרצות. לשם כך צריך מומחיות אפידמיולוגית ונתונים ולא כלי
.טכנולוגי חשאי
במ
בחן התוצאה - השב"כ לא מנע סגר שלישי, שהגיע מהר מאוד אחרי השני .
26
.
מתחילת הפעילות של השב"כ בתחילת יולי התגלו394,065
חולים. רק165,929
חולים בודדו קודם
על ידי השב"כ או החקירות האפידמיולוגיות, לעומת228,136
חולים שלא אותרו קודם לכן כמי
שהיו במגע מסוכן. כלומר–
אסטרטגיית זיהוי המגעים איתרה עד כה42%
.מהחולים בלבד
27
.
לאחר תחילת מערך החקירות האנושיות המצב השתפר מעט, ועדיין-
מספר עצום של חולים לא
,התגלה כלל, לא על ידי השב"כ ולא בחקירה
חרף הפעלתם המלאה והנרחבת בשבועות האחרונים
במקביל. בחודש וחצי האחרונים42%
מהחולים לא עלו קודם כמגעים, לא על ידי השב"כ ולא על
ידי החקירות .. אלו חולים שייתכן והמשיכו להדביק את סביבתם עד שהתגלו כחולים
28
.
לכן צריך לקחת בחשבון לא רק את התועלת השולית של מעקבי השב"כ לעומת החקירות
האנושיות, אלא גם את המשקל הכולל ה מוגבל של מערך איתור המגעים במסגרת הכלים לבלימת
.ההתפשטות של המגיפה או ההאטה שלה
מערך החיסונים לא נלקח בחשבון
29
.
השימוש במעקבי השב"כ נומק עד כה בכך שאין חיסון לנגיף הקורונה. אולם מאז אישר משרד
הבריאות, בעקבות ה-
FDA
, את השימוש בשני חיסונים לקורונה, של חברת פייזר ושל חברת
מודרנה. ולא רק זאת, אלו חיסונים שהתגלו כיעילים מאוד, ב-
95%, במניעת מח לה בקרב מי
.שייחשף לנגיף
30
. עד ליום
10.1.2021
72%
מבני ה-
60
ומעלה המהווים את קבוצת הסיכון העיקרית כבר חוסנה
.בחסיון אחד לפחות
כך גם
הצוותים הרפואיים .
מדובר בגורם משמעותי במיגור התחלואה הקשה
שיוצרת המגיפה, ובמיגור הדאגה לפגיעה בצוותים רפואיים או עומס יתר שיאיים על תפקוד
מערכת הבריאות, כבר
עתה.
תקופת דיווח
מספר חולים כולל
לתקופת הדיווח
מספר חולים כולל מבין
מי שנמצא שהיו קודם
חולה
עם
במגע
)(ואחוזים
מספר חולים כולל שלא
שהיה
קודם
נמצא
חולה
עם
במגע
)(ואחוזים
19.11.20-25.11.20
5,596
3,448
(
62%
)
2,148
(
38%
)
26.11.20-2.12.20
7,730
4,717
(
63%
)
3013
(
39%
)
3.12.20-9.12.20
10,770
6,677
(
62%
)
4,093
(
38%
)
10.12.20-16.12.20
14,861
7,549
(
51%
)
7,311
(
49%
)
17.12.20-23.12.20
21,232
11,626
(
55%
)
9,609
(
45%
)
24.12.20-30.12.20
30,985
17,985
(
58%
)
13,000
(
42%
)
7
נימוקי משרד הבריאות
שלא לצמצם השימוש בשב"כ למקרים של אי שיתוף פעולה
31
.
בדיון בצוות השרים מיום15.12.2020
וכך גם בדיון בצוות השרים ביום5.1.2021
היה סגן ראש
השב"כ בעמדה שיש לצמצם את השימוש במעקבי השב"כ לסרבני תחקור . הרשות להגנת הפרטיות
תמכה בביטול השימוש במעקבי השב"כ
. משרד המודיעין תמך בצ מצום השימוש במעקבי השב"כ
מאותן סיבות שמנה השב"כ, ומשרד האוצר תמך בצמצום השימוש בשב"כ בשל אחריותו לחלק
,ניכר מהבידודים והעלות שלהם למשק, וזאת כשהתועלת השולית של השב"כ נמוכה. לעומת זאת
משרד הבריאות תמך בהמשך השימוש בשב"כ ללא כל מגבלה לפחות עד סוף חודש מרץ .
32
. הנימוק הראשון
הוא שבמקרה שאדם לא ישתף פעולה עם החקירה האפידמיולוגית הדבר יוביל
לעיכוב בביצוע הבדיקה הטכנולוגית דרך איכוני השב"כ. זהו נימוק לא משכנע משום שמערך
החקירות האנושי היום מסוגל לבצע תחקור במהירות רבה, בין3
שעות ל-7
שעות מהאבחנה
בממוצע. סירוב לשתף פעולה אינו מי דע שנדרש זמן רב כדי להבינו, שכן שיתוף פעולה או אי שיתוף
.פעולה עולה באופן מיידי בתחקור
כדי "להוכיח" את הטענה שצמצום השימוש למי שלא משתף פעולה יוביל לעיכוב, משיבי הממשלה
משתמשים בפיילוט להפעלת הסמכות ל"בדיקה משלימה" לגבי מי שמסר שלא היו לו מגעים. לפי
הטענה
הפיילוט הראה כי עד שמתברר האם אדם לא שיתף פעולה באופן שמצדיק את הבדיקה
המשלימה עברו מספר ימים. אלא מה? מתברר כי בסופו של דבר מדובר במספר זניח של חולים–
129
.מתוך עשרות אלפי חולים, ואין כל הסבר לעיכוב הנטען
33
. הנימוק השני הוא שגם חולה המשתף פעולה עלול לא לז כור מגעים שקיים, ולכן יש צורך בכלים
של השב"כ. אכן, ייתכנו מגעים שהחולה לא זוכר, אבל כאשר יש מערך תחקור ראוי הסיכון בכך
צונח באופן משמעותי, ולא מצדיק מעקב אחר כולם או שימוש בכלי טכנולוגי לא מדויק שגורם
.לבידוד יתר
התחקור כיום מתייחס ל-7 ימים בטרם התגלתה המ חלה ולא14
ימים כפי שהיה בתחילת המגיפה
(ר' סעיף4.1.1
לנוהל משרד הבריאות שתוקן ביום14.9.2020
). המגע שיש לזכור הוא בעיקר מגע
קרוב של15
דקות שנערך במרחק של פחות מ-2
מטרים, וספק אם יש ממש בטענה שאנשים לא
זוכרים מגעים אלו בתקופה של שבוע, ובמציאות שבה ממילא מ וטלות מגבלות קבועות על
התקהלויות. לכן אין זה מפתיע שרוב המפגשים המדווחים יהיו בני משפחה, קולגות וחברים
.באירועים פרטיים, ולא זרים מוחלטים גם לפי נתוני
הממשלה שנמסרו לבג"ץ , מערך החקירות
האנושי מאתר כיום9 מגעים בממוצע לכל חולה, וזהו מספר לא מבוטל המוכיח שיתוף פעו לה מצד
החולים המתוחקרים.
34
. ה
נימוק השלישי הוא תמוה במיוחד. נטען שלא ניתן ל צמצם את השימוש בשב"כ בשל קשיים
מושגיים ומעשיים בהגדרת "חוסר שיתוף פעולה". מהם אותם קשיים? שההגדרה דורשת הפעלת
שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה, וזה עלול ליצור שרירות, או שיידרשו לקבוע מספר מגעים
שרירותי כדי להגדיר מהו חוסר שיתוף פעולה. אם כך, עמדת המשיבים הי א שעל השב"כ לעקוב
אחרי כולם כל הזמן כדי למנוע מצב בו מעטים יטענו שעקבו אחרי מגעיהם שלא לצורך כי שיתפו
.פעולה בזמן שהוגדרו כמי שלא משתפים פעולה
הקריטריון של "אי שיתוף פעולה" לא מעורר קושי בפני עצמו והיישום שלו יכול להיעשות בהתאם
לשיקול דעת שמבוסס על כללים ,מנחים אחידים. ניתן גם לשלב בין רף טכני, כפי שהציע השב"כ
8
בתוספת שיקול דעת פרטני. לדוגמה מי שדיווח על פחות משני מגעים ייחשב כמי שלא משתף פעולה
אלא אם ייתן הסבר מניח את הדעת, לפי שיקול דעת המתחקר (למשל-
שהיה בבידוד מרצון עוד
לפני שנתגלה כחולה, או שהוא קשיש ערירי שאינו פוגש איש למעט המטפל). עצם הצורך להפעיל
.שיקול דעת פרטני אינו חדש ואינו מיוחד בהתנהלות רשויות ציבוריות
35
. הנימוק הרביעי
הוא שיש לאפשר לשב"כ לעקוב אחרי כולם כל הזמן, כי אם יעקבו רק אחרי מי
שלא משתפים פעולה, עלולה לעלות טענה שזו "אכיפה" או "חקירה ע ונשית" שתפגע באמון
הציבור. זהו טיעון לא משכנע. הרי כל תכלית המהלך היא לצמצם את השימוש בשב"כ, שהוא זה
הפוגע באמון הציבור, ולהחליפו בחקירות האנושיות המדויקות יותר, ומכאן שהפעלת השב"כ רק
במקרה של אי שיתוף פעולה אינה אכיפה ואינה ענישה אלא אמצעי חלופי המופעל בל ,ית ברירה
.וכך הוא ייתפס בעיני הציבור
36
.
.מכאן שהנימוקים לא לצמצם את השימוש בכלי הם לא משכנעים ויש לדחותם
המחדל בקידום חלופה טכנולוגית
37
.
הממשלה החליטה לא לקדם עוד את התקנת היישומון, ולמעשה–
היא רואה עצמה כמי שמילאה
אחר הוראות סעיף12
.א לחוק
אמנם החוק אינו מתנה במפורש את השימוש במעקבי השב"כ
,בהצלחת יישומון אזרחי לאיתור מגעים אך עדיין הממשלה לא עומדת בהוראות החוק המחייבות
.לקדם את השימוש ביישומון, והיא מתבססת גם על מחדלה זה להצדקת המשך השימוש בשב"כ
ההשקעה של הממשלה בקידום היישומון הייתה מעטה ולפרק ז מן קצר והופסקה לחלוטין, מבלי
.שהממשלה ביקשה לתקן את החוק מכאן שהממשלה פשוט החליטה להתעלם מהוראות סעיף
12
א לחוק, המורות לה
לקדם את היישומון .
38
. ה .סיבה המרכזית לאי קידום היישומון היא הוולונטאריות שלו, ולא סיבות אחרות
ב כתב התשובה
שהגישה הממשלה לבג"ץ
זהו הטעם הר אשון והמרכזי להפסקת קידום היישומון. משרד הבריאות
לא מעוניין בכלי וולונטארי התלוי בבחירת המשתמש להתקינו, להשתמש בו, ובעיקר–
לפעול על
פי ההתראות שהוא שולח. המחוקק דן ממושכות בעניין וקבע במפורש כי "התקנת טכנולוגיה
אזרחית והשימוש בה ייעשו רק בהסכמתו מדעת של ה משתמש ומתוך רצונו החופשי" (סעיף
12
.א(ב)). אלא שהממשלה עושה דין לעצמה ומתעלמת מהחוק
39
.
אין ספק כי כאשר יש לאזרח כלי וולונטארי אין דרך לוודא שהאזרח יכניס עצמו לבידוד בדומה
לכלי ריכוזי וכפוי, אך בכתב התשובה שהוגש לבג"ץ דווח כי עדיין כמות לא מבוטלת של אזרחים
דיו וחה על כניסה לבידוד בשל התראה מ"המגן" מאז אמצע יולי-
10,685
אזרחים. משרד הבריאות
מודה כי אין לו דרך לדעת כמה אנשים נכנסו בפועל לבידוד בשל התראה מהמגן. ניתן להעריך כי
הכמות של המבודדים כתוצאה מקבלת התראה מהמגן בפועל היא גבוהה פי כמה וכמה מהמספר
של מי שדיוו ח על כך באתר משרד הבריאות. מדוע? כי גם לגבי השב"כ רוב האנשים, אפילו רוב
.מכריע, לא מדווחים למשרד הבריאות על כניסה לבידוד אך הם בפועל כן מבודדים את עצמם
40
.
למעשה, משרד הבריאות מדווח בכל דיווח שבועי על מספר עצום של עשרות אלפי הודעות תזכורת
שנשלחות למי שנמצאו כ חייבי בידוד ולא דיווחו על כניסה לבידוד, מה שמצביע על אחוז עצום של
אנשים מבין חייבי הבידוד שלא מדווח באתר על כניסה לבידוד. מספרם הנמוך של האנשים
שמועברים על ידי משרד הבריאות לבדיקת המשטרה בחשד להפרת בידוד מהווה אינדיקציה לכך
9
שיש תת דיווח משמעותי באתר משרד ה בריאות אך הוא לא נובע מהפרת הבידוד בפועל, אלא
.מהיעדר נכונות לדיווח או היעדר ידיעה בדבר חובת הדיווח בקרב הציבור
41
.
לכן ניתן להעריך בוודאות גבוהה כי מספר האנשים שנכנסו לבידוד בפועל כתוצאה מקבלת התראה
מ"המגן" הוא פי כמה וכמה מאותם10,685
שנכנסו לבידוד מרצון וא ף דיווחו על כך. יש לזכור כי
מעל מיליון אזרחים שמשתמשים ביישומון התקינו אותו באופן וולונטארי מתוך כוונה מלכתחילה
להגן על עצמם וסביבתם. האזרחים ברובם המכריע נוהגים באחריות כלפי סביבתם גם אם הם לא
מדווחים על כניסה לבידוד, כי אינם מודעים לחובת הדיווח או שאין ל.הם אמון ברשויות
42
. אינדיקציה נוספת לכך טמונה בנתונים שהביאו משיבי הממשלה בתצהירם לבג"ץ .הם ציינו
כי
מתחילת יולי לא פחות מ-
380,000
איש דיווחו למשרד הבריאות על כניסה לבידוד שלא כתוצאה
מחקירה אנושית או איכון השב"כ. זו כמות עצומה של אזרחים שנכנסו לבידוד מרצונם ה טוב, כי
שמעו על מגע אפשרי עם חולה בכוחות עצמם ולא קיבלו התראה מגורם רשמי כלשהו. אף אחד לא
היה יודע שהם אמורים להיות בבידוד. הם יכלו להימנע ממנו, ובכל זאת–
.נכנסו לבידוד וגם דיווחו
גם פה יש להניח כי כמות האזרחים שנכנסו לבידוד מרצון הוא גדול פי כמה וכמה מאל ו שגם טרחו
.לדווח על כך למרבה הצער, במקום שמשרד הבריאות יראה את המגיפה כשעתם היפה של
האזרחים, הוא רואה בהם גורם עוין .
43
.
יתרה מזאת, באמדן כמות המבודדים בשל התראה מהמגן צריך לקחת בחשבון שכל מי שנחשף
למגע שעלה באיכוני השב"כ, כלל לא מקבל התראה דרך "המגן", כ ך שמלכתחילה פוטנציאל
.המגעים נמוך לא בשל הוולונטאריות של האמצעי, אלא בשל ההחלטה להזין בו מידע מאוד חלקי
44
.
לבסוף– הארגונים
שבים וטוענים כי בכל מקרה יש אפקט פסיכולוגי לקבלת התראה על פוטנציאל
הידבקות. גם אם אדם סבור כי מדובר בהתראה שלא מצדיקה בידוד מיידי, יית כן שיילך להיבדק
.או יימנע מלפגוש אנשים בקבוצת סיכון. גם זו תרומה חשובה למיתון התחלואה
45
.
הסיבה השנייה שבגינה זנח משרד הבריאות את היישומון היא אמונתו, על בסיס מה שהוא תופס
כנתונים משווים מהעולם, לפיה, כביכול, בכל מקרה אין דוגמא מוצלחת להתקנה של יישומון
וולונ .טארי דומה באף מדינה, ולכן אין טעם לקוות לתוצאה שונה בישראל
46
.
השוואה של ישראל למדינות אחרות היא לקויה, שכן לא ניתן להשוות מדינות אחרות לישראל
לאור היותה היחידה שמפעילה כלי מעקב המוניים לאיתור מגעים בכפיה. משעה שהשב"כ ממילא
עוקב אחר מגעים, הציבור בישראל לא רואה תועלת רבה בהתקנת היישומון ואין לו תמריץ
להתקינו. בנוסף, היישומון לא יעיל כי מיקומים שעלו באמצעות מעקבי השב"כ לא מוזנים בשרתי
.משרד הבריאות ומשתמשי היישומון לא יקבלו התראה עם היו באותו מיקום
47
.
,לצד זאת
איננו מקבלים את ה טענה
כי היישומון כשל בכל המדינות
שבהן הושק ולא מקבלים את
ההנחה כי היישומון נכשל גם בישראל. סקירה מקיפה חדשה של עמותת פרטיות ישראל, ביחס
לשימוש ביישומונים לאיתור מגעים ברחבי העולם, מצביעה על כך שבמדינות מסוימות ישנה
היענות רבה להתקנה של יישומוני איתור מגעים ושימוש בהם. כך, לדוגמה, במדינות
,כמו אירלנד
.ניו זילנד, סינגפור ופינלנד יותר ממחצית מבעלי טלפון חכם הורידו את האפליקציה לניטור מגעים
48
.
הסקירה מראה כי במדינות שיש בהן10
מיליון תושבים או פחות, ושיעור החדירה של טלפונים
חכמים עולה על60%
- שיעור האימוץ של טכנולוגיות לניטור מגעים הוא גבוה. לד וגמה–
,פינלנד
אירלנד, שוויץ, איסלנד, סקוטלנד, סינגפור, דנמרק, ברוניי ונורבגיה (שם הממשלה החליטה
10
להקפיא השימוש חרף מספר התקנות גבוה יחסית). בישראל מתגוררים9.2
מיליון איש. שיעור
חדירת הטלפונים החכמים מוערך בכ-
67%. מתאם זה מצביע על פוטנציאל חדירה גבוה. הסקי רה
אך מצביעה על כך ששיעורי ההתקנה של היישומון בישראל טובים משל מדינות בעלות מאפיינים
.זהים של צפיפות אוכלוסין
הסקירה באתר
פרטיות ישראל :
1-
ps
ap
-
tracing
-
https://www.privacyisrael.org.il/contact
49
.
מכאן שבהחלט אפשרי, שאם הייתה הממשלה מוותרת על השב"כ לטובת יישומון אזרחי, היישומון
.היה זוכה להצלחה, והיה יכול לתרום לשיטוח עקומת התחלואה
50
.
יש לזכור כי מעל2.6
מיליון ישראלים כבר התקינו את המגן למרות השב"כ ולמרות יעילותו
המועטה בשל הזנתו רק במיקומים של חולים שעלו בחקירות אנושיות, וכ-
1.6
מיליון הסירו את
היישומון לאחר שנוכחו לדעת שאין בו תועלת ובשל חשש מפגיעה בפרטיות. אולם פוטנציאל
ההתקנה הוא גב וה מאוד, ובמיוחד אם לאחר הפסקת השימוש בשב"כ הציבור יבין כי קבלת
.התראות על מגע קרוב עם חולה תתאפשר רק דרך היישומון
51
. לגבי יישומון הרמזור–
כרגע הוא מתמקד בהעברת מידע והכוונת התנהגות ולא בקטיעת שרשראות
הדבקה ולכן הוא לא רלוונטי ליישום סעיף12א לחוק. מדובר ביי שומון וולונטארי לציבור
ולעסקים, שעיקרו הוא מתן מידע בזמן אמת על מגבלות, צפיפות וכדומה, והמידע שייאסף
באמצעותו הוא אגרגטיבי ולא אישי. ייתכן שבעתיד יתווסף ליישומון רכיב של סריקת קודQR
שיאפשר לתעד את הכניסה של אנשים למקומות סגורים, ודבר זה עשוי להוות עוד גור ם טכנולוגי
מסייע, אך עליו להישאר וולונטארי כדי לעמוד בדרישות סעיף12
.א
הארגונים
הציעו לקדם פתרון
זה לפני חודשים רבים, אך שוב התברר כי ההתמכרות לכלי השב"כ מנעה פיתוח פתרונות
.טכנולוגיים אזרחיים פשוטים
52
. לאחר כל זאת נשוב ונזכיר כי גם בלי היישומון, יש לבטל לאל תר את השימוש בשב"כ, ולהסתמך
על החקירות האנושיות, הבדיקות, ועתה–
החיסונים. גם היום, ישראל היא המדינה הדמוקרטית
היחידה שמפעילה את שירות הביטחון החשאי שלה למעקב המוני וכפוי אחר אזרחיה לצורך איתור
מגעים, ואמצעי זה בהחלט לא מוכיח את עצמו. יש מדינות רבות שמצבן.טוב משלנו
בוועדה נשמעה לא פעם האמירה כי הסמכת השב"כ הינה חלופה קיצונית שנובעת מחוסר ברירה
והיא זמנית. הגיע הזמן להוכיח ש ,לא מדובר רק במס שפתיים
ו יש להתנגד לבקשת הממשלה
להמשיך את המעקבים, הפוגעים בצורה קשה בפרטיות ובחירות של מיליוני ישראלים .
,בכבוד רב
גיל גן-מור, עו"ד
:העתקים
חברי הוועדה
יועמ"ש הוועדה