חומר רקע
12
בינואר2021
הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון והוראת שעה), התשפ"א -
2020
–
עמדת
נשיאות המגזר העסקי
נשיאות המגזר העסקי
מבקשת לציין כי למ רות ההסתייגויות שיובאו
בניי ר זה מטרות
החוק הינן ראויות לנו כחברה
שצריכה ל
סייע ולאפש ר לאנשים לשוב למעגל החברתי
ו
התעסוקתי גם אם שגו .
אנו מבקשים לציין כי באשר
לחוק כולו ו בעיקר בהקשר
לסעי ף38
,לחוק האמור נשיאות
המגזר העסקי כמי שמצייגת את מרבית המעסי קים במשק לא הייתה שותפה לשום הליך
יוו ה עצות כלשהו עם
המדינה
. משמעות
ו של הסעיף הינה הרת גו
רל ב תחום של יחסי
העבודה , אין בו ואפילו
מידה של איזון בין הצו רך של המעסיק להגן ל עצמו ועד לסנ קציה
הכל כך קיצונית שה.חוק קובע כלפי מעסיק
לחוק החדש,, שצפוי להיכנס לתוקף בעוד ימים ספורים
ישנן השלכות רוחב קשות
ביותר
על כלל המעסיקים בישראל, כאשר בין הוראותיו הרבות נקבע בסעיף38
כי מעסיק אינו
יכול להביא בחשבון את עברו הפלילי של אדם בעת העסקתו:, לאמור
"
מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל, על פי דין, לרבות מידע על פרט רישום
שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור על
תיק שעוכבו בו ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא
יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע
למידע הפלילי האמ
ו ר".
החוק החדש נוגד את הכרעת בית המשפט העליון , אשר מצא את האיזון הנכון לשקילת
עברו הפלילי של אדם בעת קבלתו לעבודה
וקבע ב ע"א8189/11
רפאל דיין נ' מפעל הפיס
,(פורסם בנבו21.02.2013
):
"
אין לקבוע באופן קטגורי כי כל בקשה למסור מידע באמצעות תצהיר בנוגע
לעברו הפלילי של מועמד לעבודה או מתמודד במכרז, ובנוג ע לחקירות תלויות
ועומדות בעניינו, היא פסולה. אל מול זכותם לפרטיות של עובדים ושל מציעים
)במכרזים (ולצידה האינטרס הציבורי לתמוך בשיקומם של עבריינים עומדת
זכותם של מעסיקים ושל גורמים המפרסמים מכרזים למנוע חשיפה שלהם ושל
אנשים הנזקקים לשירותיהם לסיכונים לא סב ירים. הדברים נכונים ביתר שאת
בנוגע לגופים דו-
מהותיים, כדוגמת המשיב, הממלאים תפקידים ציבוריים
לטובת הציבור כולו. עם זאת, הם עשויים להיות יפים גם בתחום הפרטי
המובהק, בהתאם להקשר.
כך למשל, האם חברה המנהלת את כספי ההשקעות
של לקוחותיה אינה רשאית לדרוש ממועמד לע בודה כי יפרט בתצהיר האם
הורשע בעבירות מרמה וגניבה? האם יזם של פרויקט בנייה למגורים אינו רשאי
לדרוש מקבלן איתו הוא מבקש להתקשר כי יפרט בתצהיר האם תלויה ועומדת
?נגדו חקירה בגין גרימת מוות ברשלנות במסגרת מיזמי בנייה קודמים37
.
,הנה כי כן
עברו הפלילי של
מועמד לעבודה או מתמודד במכרז הוא שיקול
.רלוונטי, וכך גם חקירות תלויות ועומדות נגדו ".
,לפיכך
עמדת הנשיאות היא כעמדת בית המשפט העליון- ש אין לשלול באופן
גורף את יכולתו של המעסיק לקבל מידע ממועמד באשר לעברו הפלילי , אלא יש
לפעול באופן שקול ומידתי בהתאם
לרלבנטיות של הדרישות.
הוראות החוק החדש לעומת זאת, כמו למשל סעיף38
, הינן הוראות גורפות
(המחילות אף סנקציות עונשיות!) וקובעות איסור חד משמעי על המעסיקים מבלי
.להתחשב כלל בהשלכות שלו
יודגש, ישנן חברות ועסקים רבים במגזר העסקי שיש בעבודה השוטפת שלהם
רגישות כל שהי ודרישות גבוהות במאפיינים של העובדים המגויסים לעבודה, כמו
למשל גופים פיננסיים, חברות ביטחוניות וכל עסק בו לעובד ישנה גישה לכספים
למידע פרטי של לקוחות
ולמידע שיש בו
סודיות עסקי .ת
שלילת האפשרות לקבל את המידע
הבסיסי ב אשר לעברו הפ
ל ילי של אדם או
ל
פחות ל שקול אותו בעת הקבלה לעבודה עלולה ל חשוף את המעסיקים, וכך גם
את הציבור, חשי .פה קשה ומסוכנת וחסרת תקדים
האם יעלה על הדעת שגוף פיננסי, שמטפל בכספי לקוחותיו, יעסיק אדם בעל עבר
פלילי של מעילה בכספים !?
האם יעלה על הדעת שמלון שמעניק שירותי ספא
?יעסיק מעסה בעל עבר פלילי של עבירות מין
האם יעלה על הדעת שעסק עצמאי
שמעסיק א דם אחד בלבד שיטפל בקופה, יעסיק אדם בעל עבר פלילי של גניבה
?ממעביד
מעבר לכך, החוק החדש סותר חקיקה אחרת המטילה חובות על מעסיקים
מסוימים, ומעמידה אותם בפני שוקת שבורה ובאי וודאות מוחלטת לאיזו חקיקה
עליהם לציית, כמו לדוגמא חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-
2000
.
מכל האמור עולה בבירור כי בהליך החקיקה ובאופן בו נדרסה עמדת בית המשפט
העליון, לא נלקחו בחשבון כ
ל ל השיקולים הראויים, ובזאת בעיקר בשל הפגם של
.אי שמיעת ציבור המעסיקים בישראל כלל וכלל
מעבר לכך ,
יודגש עוד כי אין כל הצדקה להחיל על המגזר הפרטי חובות מוגברות
מסוג ז ה ,וחשיפתם (וחשיפת לקוחותיהם) לסכנות הכרוכות בכך בעוד שעל
)המדינה (המעסיק הגדול ביותר בישראל
חובות אלה כלל לא חלות. תרצה המדינה
,לשקם את השבים ש
תואיל בטובה ל
החיל על עצמ
ה את אות ם הכללים שהי א
מבק שת להחיל .על הסקטור הפרטי
עמדת הנשיאות ביחס ל" :הצעת החוק שבנדון (להלן
הוראת השעה)"
:
1.
כאמור לעיל, כמו שנפ ל פגם חמור בהליך החקיקה של החוק החדש, נפל פגם חמור
גם
בהליך החקיקה של הוראת השעה .
2.
הוראת השעה נעשתה במחטף, בלוח זמנים מצומצם ביותר ושוב-
מבלי לבקש או
לקבל את התייחסות המעסיקים, על אף ההשלכות של החוק החדש ושל הוראת
.השעה עליהם
3.
.במסגרת הוראה השעה מבוקש לדחות את מועד הכניסה לתוקף של החוק החדש
4.
דחייה זו הינה מבורכת והנשיאות תעשה כל שבכוחה לדון עם כלל הגורמים
.הרלבנטיים ולהביא לשינוי החוק החדש בהתאם לדברים האמורים לעיל
5.
,אולם, במסגרת הוראת השעה, אשר כאמור עוברת הליך חקיקה חפוז מוצע
להחיל כבר כעת את סעיף38
על המעסיקים על השלכותיו הקשות
לרבות חשיפת
העסקים והציבור לסכנות רבות.
6.
לאור כל האמור לעיל, ולאור הפגם שנפל בחקיקה החוק החדש ואי שמיעת
המעסיקים כלל, הנשיאות מפצירה בועדה הנכבדת לדחות את תחולת סעיף38
.ולא לאשרו בעת הזו
7.
הדבר נכ ון ביתר שאת בימים קשים אלה, בהם המגזר העסקי סופג גזירות קשות
,ביותר עסקים נסגרים מדי יום והמעט ששורדים נמצאים בסכנה רבה. זו לא העת
.להחיל עליהם גזירות חדשות