חומר רקע
1
2 ב
דצמבר
2024
לכבוד
ח"כ
דויד ביטן
וועדת ה
כלכלה
ה כנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון–
,)דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת
התשפ"ג-
2023
ביום
10.3.2024
אישרה וועדת השרים את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון–
דיווח שנתי
לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-
2023
/(פ25/3776
) שיזם חה"כ אריאל קלנר. ביום20.3.2024
עברה
.הצעת החוק בקריאה טרומית
.האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לחוק על נוסחיו:להלן טעמינו
1.
הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–
2014
:(להלן חוק
השידור הציבורי)
,לח ייב
את תאגיד השידור הציבורי
:(להלן
התאגיד)
להעביר מידי שנה את הדוחות
הכספיים ודוחות הפעילות שלו לוועדת הכלכלה של הכנסת, אשר בתורה תקיים בהם דיון
בנוכחות יו"ר
מועצת תאגיד השידור ומנכ"לו .
תכלית ההצעה לפי דברי ההסבר לחוק הינה הגברת הפיקוח הרגולטורי של
הכנסת על התאגיד.
משמעות הדבר בפועל הינה יצירת כר פורה
למעורבות
פוליטית
ב התנהלותו
ותכניו
של
התאגיד
, ולהלך אימים על מנהליו. מדובר בהצעת חוק שהי
נה
שגויה מבחינה מוסדית, ואשר תוביל לפגיעה
.בלתי מידתית בחופש הביטוי וחופש העיתונות
2.
הצעת החוק חותרת תחת אחד העקרונות המרכזיים שעמדו לנגד עיניו של המחוקק עת נחקק חוק השידור
הציבורי, היא ההגנה על הש ידור הציבורי מפני מעורבות פוליטית :(אסף וינר ואלעד מן "המחוקק כמאסדר
"מגבלות ואילוצי חקיקה באסדרת תקשורת ושידורים חוקים יב117
(
2018
:). להלן
וינר ומן)
.
ניתוק
התאגיד מהשפעה פוליטית ומשיוך מפלגתי כתנאי עקרוני למימוש מטרתו מוגדר בסעיף7
לחוק שקובע כי
"
התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה
עצמאי,, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה
]...[
,והכול באופן מקצועי, הגון, אחראי
עצמאי
, ביקורתי, נטול פניות ואמין"
)(ההדגשה איננה במקור . גם
" בדיונים אודות החוק נאמר על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד, כי מטרת החוק היא
ל ייצר בישראל שידור
ציבורי אמתי וחף מלחצים פוליטיים"" וש
הגוף המשדר החדש יהיה עצמאי וינותק מהפוליטיקה :'" (ר
פרוטוקול
ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי ', עמ13
(
11.6.2014
.))
3.
נ זכיר כי חופש הביטוי הינו זכות אדם חוקתית, המהווה "את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל
"החירויות האחרות ", והוכר כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה(
:בהתאמה בג"ץ73/53
"חברת "קול העם
בע"מ נ' שר-הפנים(, פ"ד ז2
)
871
,
878
(
1953
);
ע"פ255/68
מדינת ישראל נ' בן משה(, פ"ד כב2
)
427
,
435
(
1968)). בתי המשפט הכירו כי זרימה חופשית של מידע היא תנ אי למשטר דמוקרטי (ע"א751/10
'פלוני נ
דיין(
8.2.2012
)
:(להלן
דיין)
; בג"ץ5239/11
אורי אבנרי נ '
הכנסת(
15.4.2015
.)
נדבך מרכזי לחופש הביטוי
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
הינו
חופש העיתונות . לעיתונות תפקיד חשוב בהבעת ביקורת על מעשי השלטון וחשיפת תופעות שליליות
בחברה. כן, לעיתונות תפקיד מרכזי בהבאת מידע אקטואלי בפני הציבור, וככזאת היא משקפת לא רק את
זכות העיתונאי להשמיע, אלא גם את זכות הציבור לדעת (עניין
דיין ). לאור זאת, במובנים רבים חופש
" העיתונות משמש מעין נייר לקמוס של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית– יש דמוקרטי ה; אין עיתונות
חופשית– אין דמוקרטיה( "שם .)
4.
בתוך זה, הוכרה חשיבותו של השידור הציבורי, ונפסק
כי "שידור ציבורי מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב
לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי, שאיננו נושא פנים לבעלי שררה, ממון או אינטרס. בהיותו
כזה הוא שומר על הדמוק רטיה ועל ההשתתפות של אזרחי המדינה בעיצוב דמותה" (בג"ץ2996/17
ארגון
העיתונאים בישראל נ' ראש הממשלה(
23.1.2019
), פסקה39
.)לפסק דינו של המשנה לנשיאה מלצר
מחקרים אף מראים חוסנה של דמוקרטיה תלוי בקיומו של שידור ציבורי איכותי ואיתן (וינר ומן , בפרט
הערת שוליים121
.)
5.
הפקדת אסדרת פעילות תאגיד השידור הציבורי בידי גורמים פוליטיים עומדת בניגוד ל מגמה במדינות
דמוקרטיות להגדיל את עצמאות הרגולטור על התקשורת ולהפחית מעורבות פוליטית (מבקר המדינה
עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים1684
–
1687
(
2020
,))
ובניגוד להמלצות ה-
OECD
כי הרגולטור
( בתחום התקשורת בישראל יהיה עצמאיEconomic Policy Reforms 2011: Going for Growth,
OECD Publishing (2011), p. 110
;
OECD Economic Surveys Israel January 2016 Overview,
p.45
.)
.אם כך לעניין המצב הקיים, בוודאי שכך לעניין הצעת החוק שבנדון
6.
חוק השידור הציבורי קבע כי הפיקוח על תאגיד השידור הציבורי יעשה באמצעות מועצת תאגיד השידור
הישראלי. החוק יצר מנגנון מינוי אשר
נועד
לנתק את מינוי
חברי המועצה ופעילותם
מהדרג הפוליטי
.ולהבטיח כי השידור הציבורי לא יהיה כפוף ללחצים פוליטיים זאת, שוב, כדי להבטיח כי התקשורת תשרת
הציב .ור ולא את השלטון, ולשם הגנה על חופש העיתונות וחופש הביטוי
7.
ו יודגש, ככל שחושש המחוקק כי עצמאות התאגיד תוביל להפקרות ושימוש לרעה בכספי ציבור, הרי
שקבועים בחוק השידור הציבורי הסדרים שנועדו להגביר את השקיפות ולהבטיח .אחריות ואחריותיות
כך, החוק קובע אחריות על נושאי משרה ומסמיך את היועצת המשפטית לממשלה לפעול באופן הדומה
,לבעלי מניות הרשאים להגיש תביעה נגזרת במקרים של הפרת חובות אלו (פרק ט' לחוק השידור הציבורי
וינר ומן ,
158-159). בנוסף , לפי סעיף13
, ככל ששר התקשורת חושש כי הדוחות הכספיים מעידים על
התנהלות בלתי ,תקינה, הרי שבסמכותו להעביר את הדוחות לבחינת רשות החברות הממשלתיות. כן
דוחות הפעילות והדוחות הכספיים יפורסמו ברבים, באופן המבטיח שקיפות . עריכת הדוחות ופרסומם
כפופים לסעיפים33א-
33ג ו-
55
לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–
1975
, אשר קובעים בין היתר כי
רשות החברו ת הממשלתיות רשאית לפנות לבית המשפט במקרים בהם התאגיד מסרב לשתף פעולה עם
.דרישה לעריכת דוחות כאמור
8.
לאור קיומם של כלים אפקטיביים הנתונים בידי גורמים מקצועיים לבחינת פעילות כלכלית תקינה
ואחריות נושאי משרה, ניכר כי הטעם היחיד לקיום דיון בפעילות התאגיד בכנסת
הוא פיקוח על התכנים
המשודרים וממומנים על ידי התאגיד . פיקוח מעין זה משמעו פגיעה אנושה ובלתי מידתית בחופש הביטוי
וחופש העיתונות. עצם קיומו משדר מסר כי ביקורת על גורמי השלטון איננה רצויה, והוא עלול להוביל
לאפקט מצנן. מדובר,, אם כן על הסדר שהינו זר למשטרים דמו קרטיים ואשר אין לו מקום בספר החוקים
.הישראלי
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
9.
לסיום, לא ניתן לנתק את הדיון בהצעת החוק שבכותרת מההצעה להכפיף את תקציבו של תאגיד השידור
( הציבורי לממשלה הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון-
,)תקציב תאגיד השידור הישראלי
התשפ"ד-
2024
/, מס' פ4736/25) ומההצעה
להפריט את התאגיד (הצעת חוק הפרטת השידור הציבורי
הישראלי, התשפ"ג–
2022
/, מס' פ176/25
). ההצעות כולן הינן חלק בלתי נפרד מגל חקיקה אנטי דמוקרטי
אשר מבקש לחסל כל כלי תקשורת שאיננו מגוייס לתמיכה בשלטון. הבעת ביקורת, או אי התיישרות לפי
דף המסרים של משרד ההסברה.יובילו לסנקציות
10
. כל הצעת חוק לבדה, והאפקט המצטבר שלהן בצוותא בפרט, מוביל
ות
לפגיעה אנושה בחופש הביטוי וחופש
העיתונות. גם אם לא יעברו, בעצם הדיון עליהן מאותת השלטון לגופי התקשורת כי מי שלא יצנזר את
.עצמו יענש
11
. ל אור
מכלול הדברים ,אין מקום לקידום הצעת החוק האמור
ה.
,בכבוד רב ובברכה
הגר שחטר
, עו"ד