חומר רקע
P.O. Box 9744 Haifa 3109701 Israel Tel: (972)-4-950-1610 Fax: (972)-4-950-3140
حـــيــفا
3109701، ص .ب
9744
هــاتــف
04- 9 5 0 1 6 1 0
فاكس
0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
ח י פ ה3 1 0 9 7 0 1
., ת . ד9 7 4 4
ט ל פ ו ן0 4 - 9 5 0 1 6 1 0
פ ק ס0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
Email: [email protected] http://www.adalah.org
16.3.2025
לכבוד
לכבוד
ח"כ
יוסף טייב
ח"כ
מיקי זוהר
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
שר התרבות והספורט
בדוא"ל:
[email protected]
:בדוא"ל
[email protected]
ובטופס מקוון
לכבוד
לכבוד
עו"ד
גלי בהרב-
מיארה
עו"ד שגית אפיק
היועצת המשפטית לממשלה
היועצת
המשפטית של הכנסת
באמצעות טופס מקוון
דוא"ל :
[email protected]
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון–
,)סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון
התשפ"ג–
2023
לקראת ישיבת ועדת
החינוך, התרבות והספורט
ביום18.3.2025, הריני לפנות אליכם ב
דרישה
שלא
לאשר את הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון- סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון), התשפ"ג–
2023
,)(להלן: הצעת החוק או ההצעה בהיותה מתנגשת עם המשפט הבינלאומי ההומניטארי החל על
שטחי הגדה המערבית .
1.
הצעת החוק מבקשת להחיל את
חוק רשות העתיקות, תשמ"ט-
1989
(להלן: חוק
רשות העתיקות )
ו
חוק העתיקות, התשל"ח–
1978
)(להלן: חוק העתיקות
על שטחי הגדה המערבי ת. ובכך, להסמיך את
רשות העתיקות, שהוקמה מכוח חוק רשות העתיקות
לפ
עול שם . כמו
כן
, מבקשת ההצע
ה
להחיל
את המסגרת הנורמטיבית שבחוק העתיקות
על עתיקות בגדה המערבית , כולל קביעת בעלות
'המדינה 'על הע
תיקות ,, רשיונות חפירה
זכות כניסה לאתרי חפירה , הוצאת עתיקות מחוץ לשטחי
הגדה המערבית ועוד .
2.
מדברי
ההסבר להצעת החוק
עולה כי היא שואפת לנכס את העתיקות בשטחי הגדה המערבית
הכבושים לידי ישראל תוך כדי הפעלת סמכויות ריבוניות באופיין. כך הובהר בדברי ההסבר להצעת
" החוק, כי אין עוררין על כך שאזורים אלו רוויי היסטוריה יהודית, וממילא לממצאים אלו אין כל
זיקה היסטורית או אחרת לרשות הפלסטינית. לפיכך, לדיון על המעמד המדיני של אזורי יהודה
,והשומרון, אין רלוונטיות לאחריות של ישראל על הממצאים הארכיאולוגיים השייכים לעמה
ומכאן הצעת החוק
הזו- שנועדה להחיל את סמכותה של רשות העתיקות גם על אזורים אלו" .
3.
הצעת החוק מנוגדת להתחייבויות ישראל על פי האמנה להגנה על רכוש תרבותי במקרה של
עימות מזוין -
(אמנת האג1954
)
שנחשבת כחלק מהמשפט הבינלאומי המינהגי ושבכל מקרה
אושררה על ידי ישראל בשנת1957
:(לתחולת האמנה בשטחי הגדה המערבית הכבושים ראו בג"ץ
10356-02
הס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, אלוף פיקוד מרכז
,
(פ"ד נח3
)
443
,
464
(
2004
.))
2
4.
על פי האמנה ,חלה על ישראל חובה לשמור על אתרים אלה ולכבדם ו לתמוך ככל הניתן ברשויות
הלאומיות המתאימות של המדינה הכבושה.
,במידה ונכס תרבותי ניזוק על ידי פעולה צבאית על
הכוח הכובש לנקוט באמצעי
השימור ההכרחיים ביותר
לשמירה עליו במידה
ו הרשויות הלאומיות
המתאימות אינן מסוגלות לנקוט
ה אמצעים אל
ו, ת
וך שיתוף פעולה עם רשויות אלו
(סעיף5
)לאמנה .
5.
,מכל מקום במקרה של סכסוך מזוין ובשטח כבוש , על הכוח הכובש להימנע מביצוע חפירות
ארכיאולוגיות בשטח
זה .סעיף
32
( להמלצות ניו דלהיRECOMMENDATIONS ON
INTERNATIONAL PRINCIPLES APPLICABLE TO ARCHAEOLOGICAL
EXCAVATIONS
(
1956
)
:) קובע
In the event of armed conflict, any Member State occupying the territory of
another State should refrain from carrying out archaeological excavations
in the occupied territory. In the event of chance finds being made,
particularly during military works, the occupying Power should take all
possible measures to protect these finds, which should be handed over, on
the termination of hostilities, to the competent authorities of the territory
previously occupied, together with all documentation relating thereto .
6.
הנה
,כי כן על הכוח הכובש להימנע מכל פעולות
חפירה, פינוי , העברה
ונטילת בעלות על נכסי
תרב
ות
.בשטח כבוש
7.
הצעת החוק מנוגדת לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי ההומניטרי -
ההצעה מבקשת להחליף
את הנורמות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ו
מבקשת להחיל
על שטחי הגדה המערבית את
המשפט הישראלי בענייני הקשורים להפעלת סמכויות על פי חוק
העתיקות וחוק רשות העתיקות ,
כאשר כבר נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "כוחו של המפקד הצבאי בא לו מהמשפט הבין -
,לאומי הפומבי הנוגע לתפיסה לוחמתית. משמעותה המשפטית של תפיסה זו היא כפולה: ראשית
המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה ... שנית, המשטר המשפטי
החל באזורים אלה נשלט על ידי המשפט הבין-
לאומי הפומבי העוסק בתפיסה לוחמתית" (בג"ץ
7957/04
מרא
עבה נ' ראש ממשלת ישראל(, פ"ד ס2
)
477
,
492
(
2005
). נזכיר, כי במסגרת בג"ץ
1308/17
עיריית סלואד נ' הכנסת (
9.06.2020
)
-
בו נפסל החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה
והשומרון, התשע"ז-
2017
-
רוב שופטי ההרכב הביעו את עמדתם כי החוק עומד בסתירה לעיקרון
הריבונות הטריטוריאלית מאחר שהכנסת קבעה הסדרים בחקיקה ראשית שיחולו, בין היתר, על
מקרקעין המצויים בגדה המערבית וכי קיים קושי בהחלה האקסטרה-
טריטוריאלית של חוק מעין
זה (ראו סעיף32
לפסק דינה של הנשיאה,, דאז
.)חיות
8.
הצעת החוק מנוגדת ל תקנה43
לתקנות האג . תקנה זו
מהווה כלשונו של בג"ץ "מסגרת מעין
חוקתית של דיני התפיסה הלוחמתית" (בג"ץ2164/09
יש-
דין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה
המערבית
פיסקה8
(נבו26.12.2011
)) ולפיה, המפקד הצבאי הוא המוסמך לנהל את השטחים
הכבושים וחובתו המרכזית היא הבטחת צרכיה של האוכלוסייה המקומית הנמצאת תחת כיבוש .
במסגרת זו
אסור לו לשקול שיקולי מדיניות הנוגעים לצרכיה של מדינתו. וכפי שנקבע "אין המפקד
הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים, הסוציאליים של מדינתו שלו, עד כמה
3
שאין בהם השלכה על האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של האוכלוסייה
.המקומית
אפילו צורכי הצבא הם צרכיו הצבאיים ולא צורכי הביטחון
הלאומי במובנו הרחב. אזור המוחזק
בתפיסה לוחמתית אינו שדה
( "פתוח לניצול כלכלי או אחר בג"ץ393/82
ג'מעית אסכאן אלמעלמון
אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון(, פ"ד לז4
)
785
,
795-794
(
1983
.)
9.
הצעת החוק מנוגדת גם לסעיף64
לאמנת ג'נבה הרביעית
. סעיף זה משלים, הלכה למעשה,
את
הכלל הנ"ל שבסעיף43
,וקובע, בין היתר כי המעצמה הכובשת רשאית להטיל על אוכלוסייתו של
השטח הכבוש הוראות שיש בהן הכרח כדי ,לקיים את חובותיה על פי האמנה לקיים את הממשל
.התקין של השטח ולדאוג לבטחונה של המעצמה הכובשת
10
. התיקון
מפקיד חלק מניהול ענייני
השטחים הכבושים
בידי רשות העתיקות בהפעילה סמכויות על
פי החוק הישראלי, כאשר אין היא מוסמכת להפעיל סמכויות כאמור בשטח כבוש, על פי הדין
הבינלאומי החל. כמו כן, הפעלת סמכויות כאמור לא תהיה לטובת האוכלוסייה הפלסטינית אלא
למען חיזוק
השליטה הישראלית בשטחים אלה .
לכל הדעות, הפעלת סמכות מעין זו מעולם לא
התקבלה כמתיישבת עם תקנה43
לתקנות האג או סעיף64
.הנ"ל לאמנת ג'נבה הרביעית
11
. מסקנה זו עולה מחוות דעתו
המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק(
ICJ
)
מיום19.7.2024
,
בשאלת ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות ומהפרקטיקה של ישראל בשטח הפלסטיני
הכבוש, כולל( מזרח ירושליםLegal Consequences Arising from the Policies and Practices
of Israel in the Occupied Palestinian Territory, Including East Jerusalem
)
. בחוות דעתו
התייחס בית הדין הבינלאומי לצדק להחלת מסגרת החוק הישראלי בשטחים הכבושים וקבע, בין
היתר, כי החלה מעין זו מנוגדת לתקנות43
לתקנות האג וסעיף64
לאמנת ג'נבה הרביעית :
“… the Court considers that Israel has exercised its regulatory authority as
an occupying Power in a manner that is inconsistent with the rule reflected
in Article 43 of the Hague Regulations and Article 64 of the Fourth Geneva
Convention.”
(פסקה141
לחוות הדעת מיום19.7.2024
)
-
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיום19.7.2024
:זמינה בקישור הבא
https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/186/186-20240719-adv-01-00-
en.pdf
12
. הצעת החוק מעמיקה מהלכי סיפוח אסורים של שטחים כבושים - הצעת החוק דנן מעמיקה א ת
( מנגנון הסיפוח בפועלde facto annexation) של שטחים כבושים
ואף
יכולה להיחשב כ מהלך
סיפוח דה יורה -
החלה ישירה של חוק ישראלי על הגדה המערבית-
בניגוד מוחלט למשפט
הבינלאומי . בחוות דעתו מיום19.7.2024
:, קבע בית הדין הבינלאומי לצדק, בהקשר זה, כי
"Israel’s extension of its domestic law to the West Bank, notably to the
settlements and over the settlers (see paragraphs 134-141 above), as well as
its assumption of broader regulatory powers by virtue of the prolonged
character of the occupation, entrenches its control over the occupied
territory….
4
… the Court is of the view that Israel’s policies and practices, including the
maintenance and expansion of settlements, the construction of associated
infrastructure, including the wall, the exploitation of natural resources, the
proclamation of Jerusalem as Israel’s capital, the comprehensive
application of Israeli domestic law in East Jerusalem and its extensive
application in the West Bank, entrench Israel’s control of the Occupied
Palestinian Territory, notably of East Jerusalem and of Area C of the West
Bank. These policies and practices are designed to remain in place
indefinitely and to create irreversible effects on the ground. Consequently,
the Court considers that these policies and practices amount to annexation
of large parts of the Occupied Palestinian Territory."
(פסקאות170
ו-
173
לחוות הדעת מיום19.7.2024
)
13
.
יצויין בהקשר זה, כי( סיפוח מוגדר כפשע של תוקפנותcrime of aggression
)
לפי סעיף8(2
()
a
)
לחוקת רומא .
14
. הצעת החוק מעמיקה את
הפרת הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני ואת אי חוקיות
נוכחותה של ישראל בשטחים הכבושים- בחוות דעתו
מיום19.7.2024, קבע
בית הדין הבינלאומי
לצדק , בין היתר, כי מדיניות הסיפוח הישראלית דה פקטו ודה,יורה מלמדת על כוונה
לקבוע
עובדות מוגמרות ובלתי הפיכות בשטח, תוך כדי הפרה של הזכות להגדרה עצמית של העם
הפלסטיני,
וכי המשך נוכחותה של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים משנת1967
אינה
חוקית.
.הצעת החוק דנן, ללא ספק, נופלת במאמצים בלתי חוקיים אלה של ישראל
לאור כל האמור לעיל, נבקש כם לגנוז את הצעת החוק דנן
ולא לאשר
.את קידומה לידי חקיקה
.למענה בהקדם אודה
,בכבוד רב
סוהאד בשארה, עו"ד