חומר רקע

לשמ"ה- ;לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש עוצמה- עמותת משפחות לקידום בריאות ;הנפש משפחות בריאות הנפש; יספר"א - האגודה הישראלית לשיקום ;פסיכיאטרי אנוש- העמותה הישראלית לבריאות ;הנפש איכות בשיקום– עמותה לבריאות ;נפש בקהילה עמיתים לזכויות בבריאות הנפש ; האגודה לזכויות החולה 17.3.25 י"ז באדר, ה'תשפ"ה לכבוד יו"ר ועדת הבריאות – ח"כ יונתן מישרקי יו"ר ועדת הרווחה – ח"כ ישראל אייכלר חברי ועדת הבריאות חברי ועדת הרווחה הממשק בין שירותי הרווחה לשירותי בריאות הנפש – אתגרים והמלצות למדיניות רקע קואליציית ארגוני בריאות הנפש היא שיתוף פעולה של עמותות וארגונים, הפועלים לקידום זכויותיהם ורווחתם של מתמודדי נפש ובני משפחותיהם. חברי הקואליציה כוללים ארגוני צרכנים, ארגוני משפחות ו ארגוני חברה ,אזרחית המשלבים ידע וניסיון רב שנים בתחום בריאות הנפש ושירותי השיקום בקהילה. הקשר בין שירותי בריאות הנפש לשירותי הרווחה הוא מהותי, שכן בריאות נפשית אינה רק עניין רפואי, אלא מושפעת ממשתנים חברתיים, כלכליים ומשפחתיים. למרות זאת, במשך שנים ארוכות, הדגש במערכת בריאות הנפש הושם על טיפול רפואי- תרופתי, תוך הפניית מיעוט משאבים ל היבטים שיקומיים, חברתיים וקהילתיים. בשנים האחרונות ,ובשנה וחצי האחרונות בפרט גוברת ההבנה כי השקעת משאבים בקהילה כגורם מרפא ואימוץ גישת ההחלמה המתמקדת בעצמאות תפקודית, איכות חיים ו ,יצירת משמעות לחיים ה ן הד רכים הראוי ות לתמוך במתמודדי נפש. החוק המרכזי בתחום זה, חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה , התש"ס2000 , מפרש את מטרתו- שילובם ,של מתמודדי נפש בקהילה באופן המאפשר להם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. יחד עם זאת החוק מסדיר את סל שירותי שיקום, הניתן למתמודד, כחלק משירותי בריאות הנפש, ואין בו התייחסות לשירותי רווחה אוניברסליים ולהיבטים נוספים הכרוכים בשילוב בקהילה, המעוגנים בחוקים אחרים והמצויים באחריות משרד הרווחה. מצב דברים זה , יוצר חסמים ומגבלות המקש ים על הגשמת ם של ה עקרונות המנויי ם במטרת .חוק השיקום מטרת נייר עמדה זה היא להצביע על הפערים הקיימים בממשק בין שירותי הרווחה לבריאות הנפש, ולהציע עקרונות מדיניות לחיזוק שיתוף הפעולה ולשיפור ה מענים לטובת מתמודדי הנפש. הקשר בין שירותי בריאות הנפש לשירותי הרווחה שירותי בריאות הנפש משלבים גישות ביולוגיות, פסיכולוגיות וחברתיות, אולם המערכת עדיין פועלת על בסיס מודל רפואי , המכוון להפחתת סימפטומים ו המדגיש טיפול תרופתי. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות מודל ה החלמה ( Recovery-Oriented ), ה מכוון ל שילוב חברתי, חיזוק מיומנויות אישיות ושיפור איכות החיים של מתמודדי הנפש . חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה מחזק גישה זו, ומדגיש את מחויבות המדינה לשילוב ם בחברה תוך שמירה על כבודם ו על זכויותיהם., ולצורך קידום החלמתם שירותי הרווחה נועדו להעניק סיוע לאנשים במצבי סיכון ומצוקה. קיימת זיקה הדוקה בין אלה לבין עוני, ובין אלה לבין בעיות בריאות. הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לבריאות הנפש, בשים לב למאפייני המוגבלות .הנפשית והקשר בינה לבין עוני. משכך מתמודדי הנפש ומשפחותיהם צפויים להזדקק לשירותי הרווחה הפיצול המוסדי בין שירותי הבריאות לשירותי הרווחה יוצר חסמים משמעותיים בקבלת שירותים ומתן מענה אינטגרטיבי למתמודדי הנפש ומשפחותיהם . פערים ואתגרים מרכזיים בממשק בין רווחה ובריאות הנפש 1 . מבנה שירותים מפוצל וחסמים ביורוקרטיים מערכ ו ת שירותי בריאות הנפש והרווחה בישראל מאופיינ ות בריבוי גופים, חלוקת אחריות בלתי ברורה והיעדר תיאום אפקטיבי בין המשרדים: • שירותי הטיפול האמבולטורי בבריאות הנפש– מסופקים באחריות קופות החולים, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. • שירותי אשפוז פסיכיאטרי – ,ניתנים בעיקר בבתי חולים פסיכיאטריים ומיעוטם בבתי חולים כלליים. • טיפול בכפיה– הוראה על טיפול בכפיה מצוי ה בסמכות הפסיכיאטר המחוזי בהתאם לחוק טיפול בחולי.נפש • שירותי סל שיקום – באחריות משרד הבריאות ומבוצע במיקור חוץ. • שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלויות אחרות – באחריות משרד הרווח ,ה רובם תחת מנהל המוגבלויות , מה שיוצר הבחנה שרירותית בין מוגבלויות שונות. • שירותי רווחה– .באחריות משרד הרווחה ורשויות השלטון המקומי • התמכרויות ובריאות הנפש – האחריות ל טיפול בתחלואה הכפולה מפוצלת בין קופות החולים )(בריאות נפש), משרד הבריאות (התמכרויות) ומשרד הרווחה (מענה רווחתי להתמכרויות. התוצאה היא חוסר רצף טיפולי, מנגנונים ביורוקרטיים מסורבלים ומחסומים בקבלת שירותים מותאמים. 2 . היעדר גישה שוויונית של מתמודדי נפש לשירותי רווחה במשך שנים רבות, שירותי הרווחה נמנעו ממתן שירותים למתמודדי נפש בשל תפיסה שגויה לפיה האחריות הבלעדית עליהם מצויה בידי משרד הבריאות. תוצאה זו התבטאה בהדרה של מתמודדים ממענים חיוניים בתחומים כגון: סיוע למשפחות בסיכון/במצוקה , ביטחון תזונתי, מיצוי זכויות, שירותים ,לגיל השלישי סיוע לילדים נוער וצעירים בסיכון, סיוע בשעת חירום , סיוע ממוקד שלטון מקומי ועוד. בשנת2018 במהלך שקידמנו בקואליציה זו, פעלנו לביטול הוראת תע"ס1.19 שלא תאמה עוד את המצב החוקי, כיבוד זכויות אדם, ואת המדיניות הממשלתית והחברתית ביחס למתמודדי הנ .פש 3 . ה יעדר מענים מותאמים בקהילה רוב תכניות העבודה הקהילתיות אינן מותאמות לצרכיהם הייחודיים של מתמודדי נפש. תהליכי השיקום וההחלמה אינם מתמצים בטיפול שיקומי פרטני, אלא דורשים תמיכה קהילתית רחבה– היבט שכמעט ואינו מקבל מענה במערכת הרווחה. 4 . מ חסור במענים ייעודיים לאוכלוסיות מיוחדות • מתמודדי נפש בגיל השלישי – שירותי השיקום אינם מתאימים לאוכלוסייה מבוגרת, וקיים פער משמעותי במעבר למסגרות תומכות לגיל השלישי. • מתמודדי נפש עם תחלואה כפולה )(בריאות נפש והתמכרות– העדר מדיניות אחידה יוצר מצב בו אדם מופנה לשירותים שונים שאינם מתואמים זה עם זה. • אנשים עם ריבוי מוגבלויות – שירותי הרווחה והשיקום אינם נותנים מענה משולב לאנשים עם מוגבלות נפשית לצד מוגבלות פיזית, חושית , תקשורתית או קוגניטיבית. המלצות למדיניות ולפעולות נדרשות שיפור הנגישות לשירותי הרווחה : יש לעגן באופן ברור את זכותם של מתמודדי נפש ומשפחותיהם לקבל שירותי רווחה באופן שוויוני לכל אזרח .אחר אין למנוע את הזכאות לשירותי רווחה בשל זכאות לשירותי.סל השיקום של משרד הבריאות חיזוק השילוב הבין-משרדי: .יש לפתח מדיניות משותפת למשרדי הבריאות והרווחה למתן שירותים מותאמים לאוכלוסיות מורכבות יש למסד ועדות רב- .תחומיות אזוריות לטיפול במקרים מורכבים ולהקצות תקציבים ייעודיים לכך פיתוח תכניות קהילתיות מותאמות: יש להרחיב ולהתאים תכניות הרווחה גם למתמודדי נפש ומשפחותיהם , לרבות תמיכת עמיתים, הנגשת זכויות .ותוכניות להפגת בדידות .יש לשלב מתמודדי נפש ובני משפחה בוועדות היגוי וקבלת החלטות על שירותי הרווחה הכשרה ושיפור הכלים לעובדי הרווחה : .יש לשלב תכנים בתחום בריאות הנפש בתוכניות הלימודים של העבודה הסוציאלית .יש להקים מסגרות להכשרה מקצועית של עובדי הרווחה בנושאי בריאות הנפש ושירותי השיקום .יש ליצור מנגנונים לשיתוף מידע וקשרי עבודה בין הרווחה לשירותי בריאות הנפש בקהילה תיאום תנאי העסקה של עובדי הרווחה ובריאות הנפש: יש להימנע מפערי שכר משמעותיים בין עובדי שירותי הרווחה לשירותי השיקום בבריאות הנפש, כדי למנוע בריחת כ"א משירותי השיקום לרווחה ו .להבטיח גיוס ושימור כוח אדם איכותי יעד לטווח ארוך– איחוד מערכות הבריאות והרווחה: בדומה למדינות מערביות רבות, יש לשאוף להקמת משרד ממשלתי מאוחד האחראי על שירותי הבריאות .והרווחה כאחד, לטובת מתן שירותים אינטגרטיביים, איכותיים ונגישים יותר לאזרח סיכום בכדי להבטיח מערכת בריאות ורווחה מתפקדת ומותאמת למתמודדי נפש, יש להקים מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה אפקטיביים בין משרד הבריאות, משרד הרווחה והרשויות המקומיות. קידום המלצות אלו יסייע בשיפור איכות החיים של מתמודדי הנפש, בשילובם בקהילה ובמימוש זכויותיהם בצורה שו .ויונית וראויה ,בכבוד רב ריבי צוק ,מרכזת קואליציית ארגוני בריאות הנפש תמי כרמל מצלאוי , מנכ"לית עמותת לשמ"ה