חומר רקע

בס"ד 17 מרץ2025 י"ז אדר תשפ"ה לכבוד חה"כ יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ,שלום רב :הנידון 'נייר עמדה 'ארגון העו"ס הלאומי ול ועדת הפנים המתכנסת לרגל יום העו"ס הבינלאומי "תפקידה של העבודה הקהילתית והמעורבות"הקהילתית ברשויות בסיוע בהתמודדות עם חוסן החוסן הלאומי בישראל מהווה אתגר משמעותי במיוחד בתקופות של משברים מתמשכים, ובפרט בתקופה של מלחמה שהגיעה לאחר תקופה של התמודדות עם מגפה ומקביל התמודדות עם משברים חברתיים אשר .מעוררים קונפליקטים ציבוריים בעצימות גבוהה חוסן לאומי הוא היכולת של חברה להתמודד עם משברים קשים, ולשמור על יציבותה, תוך שיקום והתארגנות מחודשים. חברה חזקה אינה מגנה על עצמה רק באמצעים פיזיים, אלא גם מחזקת ערכים של סולידריות, תמיכה הדדית ואמונה בעתיד יציב וטוב יותר. גורמים אלה תורמים לתהליך ההתמודדו ת וליכולת השיקום ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. הדורות הבאים תלויים במידת החוסן שנבנה .בהווה. לעובדים הסוציאליים תפקיד מרכזי בעיצוב ושימור החוסן הלאומי תפקיד העובד הסוציאלי בחיזוק החוסן הקהילתי עובדים סוציאליים מסייעים לאנשים, משפחות וקהילות לזהות ולהפעיל כוחות פנימיים כדי להתמודד עם משברים ולחולל שינוי וצמיחה. מחקרים מצביעים על כך שבמרבית המקרים, אנשים שנחשפים למצבי דחק ,מראים חוסן נפשי (מסד2024 ). עובדים סוציאליים נמצאים בממשק ישיר עם האוכלוסי יה בשלבי החיים השונים ובמגוון צמתים כגון – מרפאות, בתי חולים, מרכזי שיקום, מחלקות רווחה, בתי ספר, שירותי בריאות הנפש ועוד. עבודת העו"ס הינה מערכתית, חוצה תחומים ומאפשר להם לראות את הפרט בהקשר הרחב של משפחתו, סביבתו וקהילתו, תוך מתן מענה לצרכיו הרגשיים, הכל כליים והחברתיים. בדומה לפסיכולוגים, גם לעובדים הסוציאליים יש ראייה קלינית והבנה מעמיקה של מצבי מצוקה נפשית, אך בניגוד להם, הם מתמקדים גם בגורמים מערכתיים המשפיעים על רווחת האדם, ופועלים לגיבוש פתרונות .הוליסטיים המשלבים תמיכה אישית, משפחתית וקהילתית טראומה, חוסן וצמיחה פוסט טראומתית על פיDSM -5 ,טראומה היא חשיפה לאירוע שכרוך במוות, סיכון חיים, אלימות מינית, או פציעה חמורה .בין אם האדם חווה בעצמו את האירוע, היה עד לאירוע זה, או שאדם קרוב לו חווה את האירוע מחקרים מראים כי לרוב אנשים יפגינו חוסן נפשי במפגשם עם מצב מאיים או מטריד. לכן, לא בהכרח תתפתח הפרעה פוסט- טראומטית אשר כוללת תסמינים מתמשכים, ומרבית בני האדם יחזרו לשגרת חייהם ,מבחינה רגשית ותפקודית תוך כמה ימים או שבועות מתום האירוע. (מסד2024) יכולת החוסן אין משמעה היעדר פגיעות או התמקדות בלעדית בטוב או בחיובי. להפך, חלק מיכולת החוסן בעת משבר, היא חווית הכאב, ואף כאב עוצמתי. החוסן מתבטא במציאת המשאבים האישיים, המשפחתיים והקהילתיים כדי ,לחזור לתפקוד. איפשור החוויה הרגשית הכוללת גלים רגשיים של כאב והתמודדות הם חלק מתהליך ,החוסן (אברהם2021 .) אצל חלק מהאנשים, אירוע טראומתי עשוי להיחוות כפגיעה רגשית עמוקה, שיכולה להשאיר חותם כבד על נפש האדם, לפגוע ביכולתו לתפקד, להשפיע לרעה על מערכות היחסים בחייו, תפקודו התעסוקתי ומצבו הבריאותי. יחד עם זאת, התמודדות עם טראומה יכולה להוביל לצמיחה פוסט- ,טראומתית שהיא תחושה פנימית של האדם כי חייו הפכו לטובים יותר, משמעותיים יותר, מלאים יותר בעקבות הטראומה, זאת בעקבות שינוי פנימי עמוק שהתחולל בהם. לעיתים הצמיחה מתרחשת לצידם של תסמיני פוסט טראומה ,ולא בהכרח מביאה להחלמה מלאה מהם (לאופר2009), והיא מאפשרת לאדם לפתח דר כי התמודדות .חדשות, משמעות מחודשת לחייו, ושיפור בתחושת המסוגלות האישית למרות הקושי המתמשך מחקרים על חיילים משוחררים, למשל, הראו כי לאחר חשיפה לקרבות ומלחמות, חלקם חוו צמיחה פוסט- טראומתית משמעותית לצד התסמינים הפוסט- ( טראומתייםTedeschi & McNally , 2011 ). כמו כן, נמצא כי ככל שהחשיפה לטראומה ממושכת יותר, כך גוברת גם האפשרות לחוות צמיחה פוסט- .טראומתית טדצקי ומור חוקרים בולטים בתחום הצמיחה הפוסט טראומתית, ומחקרים שנערכו בעקבותיהם, מראים כי צמיחה פוסט טראומתית מתחילה ותלויה במצבי מצוקה קשים והעדר חוסן . צמיחה מחייבת בחינה ,מחודשת של תפיסות עולם, ואדם מגיע לכך בעקבות מצוקה עמוקה וכך מוצא משמעות מחודשת ומורכבת ,יותר לחייו. המצוקה היא זרז המניע את הצמיחה (לאופר2009 .) הנרטיב החברתי כגורם משפיע על החוסן הלאומי נרטיבים חברתיים משפיעים על האופן שבו אנשים תופסים את חווייתם הטראומתית ואת יכולתם להתמודד עמה. מחקרים מראים כי כאשר נרטיב חברתי מדגיש את האפשרות לצמיחה מתוך כאב, הוא ,מחזק את החוסן האישי והקהילתי ותורם לתהליך ההתמודדות (שפירא2021 .) לדוגמה, בהיסטוריה היהודית קיימים נרטיבים המשלבים חוויות של סבל עם צמיחה והתחדשות– כפי שמודגם בסיפור יציאת מצרים, אשר נותן מקום לסבל השעבוד אך מתמקד בחירות וצמיחת עם ישראל. כך גם לאחר השואה ומלחמות ישראל, העם היהודי הפגין חוסן יוצא דופן שהתבטא בתקומה לאומי ת, הקמת ,מדינת ישראל ושיקום קהילותיו. תהליכים אלו לוו בהתארגנות קהילתית, חידוש התרבות והמסורת ופיתוח כלכלי ומדעי מרשים. צמיחה פוסט- טראומתית זו מוכיחה כי גם מתוך כאב ומשבר עמוק, ניתן .למצוא משמעות, להתחדש ולבנות עתיד חזק יותר ,כאשר נרטיב חברתי מדגיש את האפשרות לצמיחה מתוך כאב, הוא עשוי להקל על תהליך ההתמודדות להוות משאב חוסן עבור הפרט והקהילה, ולהוביל למציאת משמעות כחלק מתהליך צמיחה פוסט- .טראומתית ""אם יש לו לאדם עבור מה, הוא יכול לשאת כל איך– אמר ד"ר ויקטור פרנקל, ניצול השואה שהגה את תורת הלוגותרפיה– ,מציאת המשמעות מתוך הסבל כדרך להתמודדות. כחלק מהתהליכים הטיפוליים מחקרים מצביעים על כך שטיפול יעיל מאפשר למטופל לחוות ולעבד רגשות קשים תוך שמירה על תקווה ,והצבת כיוונים חיוביים לצמיחה והתחדשות (כהן, פארשה ומרכוס2009 .) נחיצות העובדים הסוציאליים לחיזוק החוסן בטיפול בנפגעי טראומה, על המטפל לאפשר מקום ולכוון את המטופל לגעת ולהרגיש כפי יכולתו את האבל ,החבוי, ויחד עם זאת לסמן כיוונים חיוביים לצמיחה ולהתחדשות (כהן, פארשה ומרכוס2009 ) .משכך, לעובדים הסוציאליים, כסוכני חוסן בקהילה, אחריות משמעותית בעיצוב והטמעת הנרטיב החברתי נרטיב המכיר בכוחות החוסן הטבעיים של האוכלוסייה ובאפשרות לצמיחה פוסט- טראומתית גם במצבי .משבר, תוך מתן לגיטימציה לביטוי הכאב והסבל, מהווה מרכיב מרכזי בבניית חוסן לאומי בתקופת המלחמה התפתחה תופעה מדאיגה בקרב חלק מאנשי מקצוע ובכללם עובדים סוציאליים בעלי ,השפעה ציבורית, אשר בוחרים להעביר לציבור מסרים שאינם תואמים את המחקר אודות חוסן וצמיחה ובכך מעוררים תחושות חולשה רפיון רוח ומביאים במו ידיהם להתחזקות התסמינים הפוסט טראומתי ים בציבור. אמירות אשר חוזרות על עצמן כגון "לא נשתקם עד שאחרון החטופים חוזר" משקפות עמדה חד - משמעית שאינה מכירה במורכבות ההתמודדות עם טראומה, ועלולה להגביר תחושות של חוסר אונים בקרב הציבור, הן מחלישות חוסן ולא מאפשרות לפרט ולקהילה להשתקם. אמירות אלו אינן מכו ונות בכדי לסייע לאזרחי ישראל, אלא להעביר מסרים לקובעי המדיניות במטרה להשפיע על דעת הקהל ולהכריע בשיח חברתי- ערכי סבוך ורגיש מאין כמוהו, החוסן הלאומי חייב להיות בראש סולם הערכים של העובד .הסוציאלי ,תופעה מדאיגה נוספת מתבטאת בפרסומים רבים לגבי היקף האנשים הצפוי להתמודד עם פוסט טראומה ונזקיה הנפשיים והרגשיים של המלחמה, פרסומים אשר משפיעים לרעה על יכולת החוסן הלאומית והאישית, לעובדים הסוציאליים אחריות ליידע את הציבור בנתוני המחקר האמינים לגבי התפתחות פ וסט טראומה, בפוטנציאל הצמיחה ובמשאבי החוסן הפנימיים והלאומיים– ובכללם דגש על היקף העשי י ,ה .השותפות, ההתנדבות, ההתחזקות של הקהילה והציבור לצד הכאב העצום עבודה סוציאלית קהילתית– מקדמת חוסן .קהילה היא משאב חשוב בהתאוששות ובשיקום לאחר אסון קהילה מגובשת מתארגנת להענקת עזרה הדדית ותמיכה רגשית לחבריה, וכן ליצירת חיבורים ולתיווך בקבלת סיוע חיצוני בעת הצורך. הקהילה עצמה מייצרת חווית שייכות חברתית, מפגש וקשר יומיומי והזדהות עם הנרטיב הקהילתי. מאמצי שיקום קהילתיים המובלים על ידי מנהיגי הקהילה משפיע ים באופן ישיר על החוסן וההסתגלות של הפרט. קהילות שבנו נרטיב קהילתי של תקווה וצמיחה לצד האירוע הטראומתי, וגם פעלו בכיוון הזה (כולל הנחיה לחברי הקהילה לפנות לקבלת טיפול מקצועי, תוך שיתוף אישי של מנהיגות הקהילה בצורך בכך ובשימוש האישי בכלי זה), השפיעו לטובה ע ,ל תהליכי השיקום של הנפגעים במעגלי הפגיעות השונים (שפירא2021 .) הקהילות מקבלות את שירותי פיתוח החוסן הקהילתי מעובדים סוציאליים קהילתיים במחלקות לשירותים חברתיים ובמרכזי החוסן. מרכזי החוסן מקדמים שיח של טיפול והתמודדות עם מרכיבי האבל והאובדן בחוויה הטראומתית, לצד פיתוח כלים והטמעת מיומנויות שונות ומגוונות להתמודדות ולבנ יית חוסן וחיזוק תהליכי צמיחה פוסט טראומתית. כמו כן, הם מלווים בעלי תפקידים בקהילה אשר חשופים למציאות .)המלחמה והמתח בעקבותיה ביתר שאת (כגון רבש"צים, מוקדנים, מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים .תפקידם החיוני ברור לכל .המענה המיידי של אנשי המקצוע בסמיכות לאירוע הינו קריטי ובעל השפעה רבה על החוסן בנוסף, ברשויות רבות ברחבי הארץ, אשר היו תחת איום קיומי ממושך כגון בצפון הארץ, לא ניתן לתושבים ולעובדים הסוציאליים כלל מענה בתחום החוסן וההתמודדות עם המצב הבטחוני, וזאת על אף התמשכות .המלחמה ארגון העו"ס הלאומי מבקש להביע הערכה ותודה לעובדים הסוציאליים על פועלם המסור לחיזוק החוסן .הלאומי הן במציאות טראומטית משותפת והן בעומסים כבדים וריבוי משימות להלן המלצותינ ו : 1. חיזוק מרכזי החוסן והיחידות ברשויות המקומיות העוסקות בעבודה סוציאלית קהילתית – יש להבטיח הקצאת תקציבים ומשאבים באופן המאפשר טיפול אידיאלי הן בטיפול בנפגעי טראומה והן בחיזוק החוסן בקהילות. ובכלל זה להבטיח את שכרם ותנאי העסקה של העובדים הסוציאליים המועסקים ב תחום על מנת שהתקנים יאוי.שו 2. הכשרת עובדים סוציאליים בנושאי חוסן, טראומה וצמיחה פוסט- טראומתית– העובדים ,הסוציאליים הן במגזר הציבורי והן במגזר השלישי פוגשים את האוכלוסייה ברגעי משבר קריטיים ולכן הכשרה מקצועית חיונית לצורך תמיכה בחוסן הלאומי. קיימת חשיבות רבה לביסוס הידע המקצועי בנושא ח .וסן בכדי להימנע מהתופעה של אמירות מחלישות חוסן ע"י עובדים סוציאליים .חשוב להקצות משאבים ממשלתיים לתקצוב ההכשרות הן בזמני חירום והן בזמני שגרה 3. אנו מציעים לברר את הסוגייה של מחויבות העובדים הסוציאליים לחיזוק החוסן הלאומי והפרטני במועצה לעבודה סוציאלית ובהתאם לכך לעגן בכללי האתיקה המקצועית לעובדים סוציאליים את .מחוייבות העובד הסוציאלי לקידום החוסן ע ל החתום חברי הוועד המייסד ארגון העו"ס הלאומי הסתדרות לאומית :העתקים ,ח"כ יעקב מרגי שר הרווחה והביטחון החברתי ח"כ אוריאל בוס ו ,שר הבריאות חברי הוועדה מר יואב שמחי, יושב ראש הסתדרות לאומית מר יאיר שלם, מנכ"ל הסתד ר ות לאומית :מקורות Tedeschi, R. G., & McNally, R. J. (2011). Can we facilitate posttraumatic growth in combat veterans? American Psychologist, 66(1), 19. ( .'אברהם, נ2021 ). חוסן לפי גישתAEDP .: רגש, חוויה וקשר תחילה בטיפולנט. ( .'כהן, מ', פארשה, א' ומרכוס, נ2009). האבל שלא נעשה: הסיפור שאינו נגמר של פוסט- .טראומה פסיכולוגיה עברית. ( .'שפירא, מ2021 .). זהות, קהילה ומסוגלות: שלושה מעגלים בוני חוסן בטיפולנט. ( .'מסד, ר2024). צמיחה פוסט - .טראומטית: סקירת מאמרם של טדסקי ומור בטיפולנט. ( .'לאופר, א2009 ?). צמיחה פוסט טראומתית: אשליה חיובית או דרך חדשה לבחינת התמודדות עם טראומה חברה ורווחה כ"ט 1, 84-63.