חומר רקע

י ום ד ׳26 בפברואר ,כ״ ח בשבט תשפ״ה :הנדון הערות תזכיר חוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ״ה- 2025 בפתח הדברים נבקש להודות על המאמצים הממשלתיים שנעשים בעת הקשה והמורכבת הזו שבה מתבהרים הצרכים של בני משפחות החטופים לאחר שיבת יקירם מהשבי. נבקש להעלות מספר התייחסויות להסדרים הקבועים בתזכיר, כפי שעלו מבני המשפחות ומגורמי .המקצוע במטה ,ראשית כהערה כללית נציין כי בעת האחרונה הולכים וגוברים קולות של בני משפחות החטופים והשבים, שלפיהם ישנם פערים משמעותיים שנוצרים לנוכח המדיניות הממשלתית המתבססת על הסדרים קיימים, טלאי על טלאי, מבלי לייצר הסדר שלם ומותאם , המבוסס על עבודת מטה ,המלווה את כלל הגורמים הרלוונטיים לטובת למידה והתעדכנות מעת לעת. במצב דברים זה המציאות של החטופים ובני המשפחה אינו מקבל מענה מקיף, הכולל את הוודאות וההתייחסות המקצועית הנדרשת . חרף ההגמשה הניכרת והראויה להערכה של הדין הקיים על - ידי כלל הגורמים, הן בחקיקה והן בפועל על- ידי הגורמים בשטח , ההסדרים עבור בני משפחות החטופים מזה חודשים ארוכים חלקיים, אינם בהכרח רלוונטיים לצרכיהם הייחודיים, וכן נקבעים באיחור רב . לראייה, ההסדר הנוכחי אשר מתייחס לראשונה לזכויותיהם של בני משפחות של שבים (גם אלה ששבו לפני למעלה משנה, ואחרים שחזרו לאחרונה אך ללא הוודאות הנחוצה להם), וכן לבני משפחות של חטופים אשר מצויים בהתמודדות הקשה זמן ארוך כל- כך ורק כעת מוסדרות זכויותיהם, ללא החלה רטרואקטיבית. בנסיבות אלה, נבקש לקיים בחי נה נוספת של אופן הליכי החקיקה של זכויות החטופים ולשקול הסדרה רוחבית וייעודית אשר תאפשר לתת מענה ראוי והולם לכלל הצרכים, מקצה לקצה . : להלן יפורטו הערותינו על פרטי התזכיר 1. החלה מלאה של זכויות גם על משפחות חללים שהושבו לקבורה – אנו מברכים על הסדרת ,הזכויות לבני משפחות של חטופים שיקיריהם שבו בחיים אך מבקשים להעניק זכויות אלה באופן שוויוני גם ל.בני משפחה של חטופים אשר נרצחו בשבי ושבו כחללים נדגיש כי מהותית לא ניתן לראות משפחות אלה כ״שכולות״ גרידא מרגע חזרת החטוף החלל. מד ו בר במי שחוו לחץ מתמשך מהמאבק הארוך והשוחק להשבת החטוף; היו נתונים ל טרור פסיכולוגי בלתי נפסק; חוסר ודאות תהומי בדבר השאלה מתי יוכלו לסגור מעגל; ועבור חלק מהם יקיריהם נרצח ו בזמן תקופת החטיפה תוך שהם מנסים לעשות כל שביכולתם להצילו ותחת טרור פסיכולוגי שהולך וממשיך גם לאחר הרצח והקבורה, ועד היום כאשר מגיעות עדויות, מתפרסמים סרטונים וכיוצ״ב . אלו רק מקצת החוויות שעוברות על משפחות החטופים החללים, ולהן השפעות ארוכות טווח על חוויית ה שכול והיכולת ל השתקם ול חזור לשגרה כלשהי . ,נוכח האמור ,יש להכיר בסוג פגיעה ייחודי זה ולא דיי .בהכרתם כמשפחה שכולה בלבד הדבר משמעותי הן ברמת ההצהרה והתוקף והן מבחינת 2. .המעטפת הייחודית הנדרשת ,החשיבות בהכרה זו עולה אף מדברי ההסבר לתזכיר החוק אשר מבהירים את החשיבות במסר של הכרה בהקרבה, בסבל ובקושי שהן חוות משך התקופה המייסרת של החטיפה וחשיבות ההכרה לתהליך חיזוק האמון בינן ובין מוסדות .המדינה ,בכל הנוגע לזכויות עצמן אנו מודעים לכך ש חלק ן ניתנות למשפחות של שבים חללים מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י- 1950 , אך מבקשים שככל שישנם פערים ישולב מענה עליהם בטיוטת החוק תיקונים שיבטיחו השוואה מלאה של התנאים . :ובכלל זה • החלה של זכויות גם כלפי אחים וילדים בגירים של שבים חללים – הדבר המרכזי בהקשר זה הוא הפערים המשמעותיים שנוצרו בעקבות הסדר זה ביחס לאחים וילדים בגירים של חטופים חללים ששבו .ככלל , אלה אינן מוסדרות במסגרת החקיקה המסדירה את זכויותיהן של משפחות שכולות, הגם ש כידוע– האחים וילדים בגירים משמשים נדבך משמעותי בעוגן המשפחתי הן בתקופת המאבק להשבת החטופים והן לאחר החזרה מהשבי. משפחות רבות אשר פנו למטה מציינות כי ה ם אלה ה משמשים עוגן עבור ן , מחזיקים צירים משמעותיים אשר ההורים או המשפחה הגרעינית הנוספת מתקשים להחזיק מסיבות מגוונות, ועל .כן נוצר פער משמעותי המחוקק כבר הכיר בתפקידם של האחים והילדים הבגירים במהלך תקופת המאבק על ידי מתן מענקים רבעוניים והחלת זכויות נוספות בעניינם , ויש להעניק להם מעטפת שלמה ומלאה לו כל בן משפחה גרעינית אחר .גם לאחר השבת החטוף החלל • החלת הזכות למענק ההתארגנות גם כלפי בני משפחה של שבים חללים – ,כמו כן גם ביחס למענק ההתארגנות, אנו מבקשים הסדרה זהה גם כלפי בני משפחה של חטופים ששבו חללים. לפי הצעת החוק, תוספת מענק הסיוע נועדה להקל על בני ,המשפחה בתקופת ההתארגנות לאחר השחרור דבר שנדרש גם עבור בני משפחה של מי שהושבו לקבורה בדרך כואבת כל-כך . לכך יש להוסיף, כי בני משפחות החטופים שנרצחו בשבי ממשיכים במאבק גם לאחר השבת יקיריהם לקבורה, מה גם שאף הם עצרו את חייהם לטובת המאבק המתמשך וזקוקים לסיוע גדול ככל הניתן על-מנת שיצליחו להשתקם ולחזור לשגרה . 3. הוספת זכויות נוספות מתוך חוק משפחות חיילים שנספו במערכה – סעיף1 לתיקון קובע ,כי תינתנה זכויות לטיפול נפשי, בריאותי וכן סיוע במימון שכר לימוד או הכשרה מקצועית ואולם לא ברור מדוע זכויות אלה לבדן נבחרו ולא הוחלו זכויות נוספות . הדבר יוצר פער במענים הנדרשים והצורך במעטפת רחבה למשפחות החטופים על מנת שאלו יוכלו ל שוב ול השתקם , ואף לספק משענת יציבה לחטוף השב. נציין כי ההשפעות הדרמטיות על חייהם של משפחות החטופים רק החלו להיחקר, וכבר היום אין חולק כי יש בהם כדי להשפיע באופן דרמטי על יכולתם לקיים שגרה, בריאותם הפיזית ,הנפשית .ועוד האדוות של .הפגיעה של תקופת החטיפה במשפחות החטופים מורגשת בכל נדבך בחייהם לפיכך, לא דיי במעטפת המוצעת. מה גם ש לא ברור מהם השיקולים ל מענים המסוימים אשר ניתנו ומדוע לעמדת גורמי המקצוע דווקא הם רלוונטיים, ולא אחרים. לשם דוגמא, ומבלי שיהיה באמור כדי להוות רשימה ממצה :, יש להוסיף ולהחיל סעיפים אלה • הטבות לשיקום תעסוקתי (סעיף15 )ב– סיוע בשכר לימוד והכשרה מקצועית כפי שתזכיר החוק מציע כיום, אינו רלוונטי או נותן מענה מקיף לרבים מבני משפחות החטופים. יש להחיל גם את סעיף15 ב לחוק על מנת לאפשר סיוע לשיקום .תעסוקתי • הטבות לרווחה כלכלית (סעיף15 )ד– כאמור, אין הסבר בתזכיר החוק מדוע הוחל רק סעיף קטן (ג), ולא הוחלו סעיפים נוספים הרלוונטיים לשיקום בני המשפחה כגון מענק מיוחד לפתרון מצוקה כלכלית או כיסוי חובות, או סיוע במעבר לבית .אבות 4. החלת סעיף15ט שעניינו ״ועדת חריגים להטבות״ – ,כפי שהניסיון מלמד נדרש מנגנון .המאפשר לבחון מקרים חריגים הדורשים מענה פרטני בשים לב לנסיבות ,כידוע סוגיות פרטניות שבות ועולות בהקשר של משפחות החטופים ל נוכח המאפיינים הייחודיים של כל ,משפחה. בהתאם לכללים משפטיים נהוגים לעניין מתן אפשרות לשיקול דעת ובשים לב לכך שהמחוקק כבר הכיר בחשיבות של מנגנון כאמור והסדיר אותו בסעיף15 ,ט אנחנו מבקשים להחיל את הסעיף גם בענייננו על מנת שיאפשר בחינה פרטנית בנסיבות ה .רלוונטיות 5. מתן ההטבות לתקופה ממושכת יותר מ- 24 חודשים– ממשפחות השבים עולה כי אין מקום להגביל את הזכאות ל הטבות ל שנתיים בלבד, משום שאין בכך פרק זמן מספק כלל ועיקר נוכח התמשכות המאבק וה ה שפעות ארוכות הטווח על בני המשפחה . כידוע, כל עוד קרוב משפחתם חטוף, אין לבני המשפחה את הפנאי הרגשי לטפל בצרכים האישיים והבסיסיים ביותר ,שלהם ועל כן החשיבות במתן מעטפת לבני המשפחה לאחר השבת החטוף. ואולם נדגיש בהקשר זה כי כפי שנמסר לנו ממשפחות החטופים השבים מהעסקה הראשונה - נוכח הצורך האקוטי לשקם את החטוף ולעטוף אותו בתהליך השיקום שלו , חולפת תקופה ארוכה, אם בכלל, עד שבני המשפחה מצליחים למצוא את הפנאי להתחיל ולו במעט את .תהליך השיקום שלהם עצמם. לפיכך, ברי כי שנתיים אינו פרק זמן מספק 6. העלאת סכום מענק ההתארגנות למשפחות השבים – לכך יש להוסיף, כי בני משפחות השבים מעלות כי אף הסכומים המוצעים אין בהם כדי לבטא את היקף הסיוע הנדרש כדי )להקל על תקופת ההתארגנות לאחר שחרורו של החטוף (בין אם השב חי או חלל , וזאת ,בשים לה לשינויים הדרמטיים שהמשפחה עוברת ולריבוי הצרכים העולים מהשיבה צרכים אשר במקרים רבים כרוכים בשינוי מקום מגורים, התאמתו, טיפולים רבים .וכיוצ״ב 7. העלאת סכום המענק הרבעוני של אחים וילדים - לעמדת המטה אין בסכומים המוצעים .כדי לתת מענה מספק,כידוע כיום האחים והילדים זכאים ל- 21,000 ש״ח רבעוני, דהיינו 7,000 ש״ח לחודש. מכאן שהתוספת המוצעת היא רק של כ- 1,000 ש״ח בחודש , דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הצרכים . כפי שעלה על ידי מטה משפחות החטופים כבר חודשים ארוכים, לרבים מהאחים והילדים של החטופים יש תא משפחתי משלהם שעליהם לכלכל , בעוד שבמקרים רבים האחים והילדים הבגירים הם אלה שמובילים את המאבק ומהווים .עמוד התווך של המשפחה במאמצי השבת החטוף כדי לעשות כל שביכולתם לקדם את המאמצים לשחרור בני משפחתם, אלו הפסיקו לעבוד לחלוטין או צמצמו את עבודתם באופן משמעותי , ולכך השלכות כלכליות משמעותיו ת ככל שהתקופה התארכה וממשיכה להתארך .בשים לב לאמור ולכך שמספר האחים והילדים הבוגרים אינו רב , סכום זה מבורך ככל שיהיה– .אינו מספיק כלל ועיקר ונבקש להעלותו 8. החלה רטרואקטיבית של ההסדר המוצע לאחים וילדים – נוסף על האמור בסעיף6, נבקש להחיל את ההסדר רטרואקטיבית. כידוע לגורמי הממשלה, מטה משפחות החטופים העלה את הצורך בהסדרה זו לפני חודשים ארוכים, והוא הועלה בפני מנכ״לי משרדים שונים כמו גם בוועדות הכנסת. מזה חודשים רבים שהממשלה מטפלת בסוגיה זו , ולצערנו לקח זמן .רב לפרסום תזכיר חוק בנושא ברי, כי משפחות החטופים לא צריכות להיפגע מהזמן הממושך שנדרש לעבודת המטה הממשלתית ולקידום חקיקה, מה גם שזכויות אלה היו ,נדרשות מקרות האירועים ועל כן יש להחיל את ההסדר רטרואקטיבית ,ממועד החטיפה או למצער מהמועד שבו הועלו הצרכים על- ידי בני המשפחה והחלה עבודת המטה .הממושכת 9. טרם סיום נציין כי ישנן סוגיות נוספות אשר ראוי להסדיר בכל הנוגע לסוגיה זו, כאשר הראשונה בהן היא הרחבת זכויות השבים עצמם . כידוע, הזכויות החלות עליהם כיום הן אלה שנקבעו ביוני האחרון ביחס לשבים .בשים לב למי ששבו במסגרת העסקה הראשונה ,ברי כי לנוכח התמשכות התקופה בשבי וה חמרת הנסיבות– נדרשת הסדרה ממשלתית מחודשת לסוגיה ,זו .בהקדם האפשרי 10 . .אנו מודים על עבודת המטה הנעשית בעניין החטופים והשבים ,בברכה אורי הכהן מנכ״ל מטה משפחות החטופים והנעדרי ם