חומר רקע

| )פרטיות ישראל (ע"רil [email protected]. | www.privacyisrael.org.il 1 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il תקציר נייר עמדה זה מתפרסם בפתח תקופת הבחינות במערכת ההשכלה הגבוה ה . הוא סו קר את כלל היבטי הפרטיות הכרוכים בהפעלה ושימוש בפלטפורמות מקוונות לצורך עריכת בחינו ת מרחו ק, תוך שמירה על עקרון טוהר .הבחינות מטרת נייר העמדה היא להתוות עקרונות מנחים עבור מ וסדות חינוך בבואם להטמיע פלטפורמות מקוונות לצורך ניטור סטודנטים ו סטודנטיות – בין אם במהלך בחינות ובין אם לצרכים א .חרים במה לך משבר הקורונה העולמי, נדרשו מוסדות אקדמאיים וחינוכיים ברחבי העולם לתת מענה מ ידי ואולי אף חפוז למעבר לעולם של למידה מרחוק , ובפרט של בחינות והער .כה מרחוק המעבר לבחינות מקוונות מרחוק ה .ציב אתגרים חדשים בפני עולם הפרטיות בניי ר זה אנו מבקשים ל מצוא את האיזון הראוי בין זכותו של הסטוד נט לשמירה על פרטיות המידע והמרחב האישיים שלו, לבין זכות המוסדות האקדמאיים לבחור במנגנונים הראויים לשמירה על ההוגנות וטו הר הבחינות. אנו מציעים כאן מיפוי ומדרג של תכונות של מערכות בחינה מרחוק, מתוך מטרה להניף דגל אדום בכל עת בו מוסד מתקרב לסכנה של פגיעה חמ ורה בפרטיות, ולוודא כי נשקלו כל השיקולים הדרושים, וכי המוסדות האקדמאיים לא ייעשו שימוש לרעה בעצמאות שניתנה להם בתחום זה. בסקר קצר שערכנו בקרב המוסדות השונים, זיהינו הליכים בהם המוסדות היו קשובים לקשיים או חששות שעלו משימוש במערכות בעלות סממנים פוגעניים מדי, וההתרשמות כי הנטייה במקרים רבים היא לעשות שימוש ככל שניתן במערכת מבוססת מצלמות (על פי רוב שתי מצלמות ), ללא שמירה של הצילומים, ובניסיון לצמצם את הפגיעה בפרטיות. א נ ו מברכים על .המגמה ומצפים להרחבתה סיכום הפרמטרים לבחינה מרחוק מי דת פגיעה בפרטיות קל בינוני חמור 1. מספר מצלמות 1 2 3 2 . אופן תיעוד צפיה בזמן אמת בלבד שמירה עם מחיקה מהירה שמירה לפרק זמן ארוך 3 . גישה למחשב ללא נעילת מסך בלבד חדירה לקבצים ולחומר מחשב 4 . כלים ביומטריים ללא לצורך זיהוי הנבחן בלבד לצורך זיהוי ומעקב התנהגות 5 . ( בינה מלאכותיתAI ) ללא בליווי פיקוח אנושי , ומתן זכות ערעור מנגנון החלטה אוטונומי 6 . הסכמה מתן בח ירה וחלופות נאותות מתן בחירה חלקית נ מנג ון חובה 7 . נהלים קיום נהלים מפורטים וידועים לכל נהלים חלקיים או לא נגישים לל א 2 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il )אודות פרטיות ישראל (ע"ר .פרטיות ישראל (ע"ר) פועלת במטרה לשמור ולקדם את הזכות לפרטיות בישראל בין השאר, העמותה מפקחת על הבטי הפרטיות בפעולות שמבצעת המדינ ה במסגרת המאבק בקורונה, תומכת בקידום מהלכים להתאמת החקיקה לאתגרי הפרטיות של המאה ה- 21 , נוקטת צעדים משפטיים לשמירה והגנה על הזכות לפרטיות, ובדעתה לפעול לקידום יוזמות טכנולוגיות המשלבות פרטיות וחדשנות ( Privacy by Design ו- Privacy Enhancing Technologies) וה גב רת המודעות .לחשיבות הזכות לפרטיות בקרב הציבור הרחב בכלל והצעירים בפרט 'על מייסדי העמותה נמנים מיטב המומחים בארץ בתחום הפרטיות ובהם פרופ מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל- אביב (מחבר הספר מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה), פרופ' ניבה אלקין קורן (מומח ית למשפט ,)וטכנולוגיה עו"ד יורם הכהן ששימש כראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומייסדה, עו"ד רבקי דב"ש, שה י יתה ראש הרשות להגנת הפרטיות בפועל וראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישרא ,לי לדמוקרטיה עו"ד חיים רביה מעורכי הדין הבולטים במגזר הפרטי העוסקים בנושא, פרופ' אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה (מומחה להצפנה), ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל- ,אביב'פרופ ענת בן דוד מהא ונ יברסיטה הפתוחה וד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית במשרד ה תעשיה וכיום יזמית טכנולוגיה. 3 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il שימוש בטכנולוגיות ניטור והערכה במהלך בחי נות ולמידה מר חוק 1 . מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ .... 4 2 . העקרונות המוגנים ................................ ................................ ................................ .................... 4 פרטיות ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 4 שוויון ומניעת אפליה בין נבחנים ................................ ................................ ................................ ................. 5 טוהר הבחינות ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 5 3 . מאפייני מערכות בחינה מרחוק ................................ ................................ ................................ ...... 5 3.1 . מצלמה ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 5 3.2 .שמירת התיעו ד ................................ ................................ ................................ ................................ .. 6 3.3 . גישה למחשב ................................ ................................ ................................ ................................ ... 6 3.4 . רכיב ביומטרי ................................ ................................ ................................ ................................ .... 6 3.5 . רכיב בינה מלאכותית ................................ ................................ ................................ ......................... 7 3.6 . הסכמה ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 7 3.7. נהלים ................................ ................................ ................................ ................................ .......... 8 4 . סקירת המצב בארץ ובעולם ................................ ................................ ................................ ........... 8 4.1. המצב בארץ ................................ ................................ ................................ ................................ .. 8 4.2 . המצב בעולם ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 9 5 . סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .. 10 4 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il 1. מבוא עמותת פרטיות ישראל שמה לה ל מטרה לשמור ולקדם את הזכות לפרטיות בישראל. הזכות לפרטיות הינה זכות חוקתית, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכוללת גם את הזכות לפרטיות במידע, כפי שמוסדרת בחוק הגנת הפרטיות , התשמ"א- 1981 ., ובמיוחד בפרק ב' שבו ה זכות ל פרטיות מאפשרת לאדם ל פעול ללא חשש שעוקבים, בוחנים ומודדים א חריו . כאשר מידע אישי עובר ,הגירה דיגיטלית והו פך לזמין ועשיר יותר, יש לאמץ תפיסה חוקית וציבורית לפיה הזכות לפרטיות כול לת .בראש ובראשונה את זכותו של אדם לשלוט במידע אודותיו בתוך כך ,מגולמת זכותו של אדם לערוך, לנהל ולמחוק מידע על אודותי ו, וכן לבחור עם מי לחלוק את המידע , מתי וכיצ.ד ע ידן המידע והטכנולוגיה שהתפתח בשנים האחרונות הציב אתגרים רבים ל זכות לפרטיות, ובפרט יכ ל ולת של הפרט לשלוט במידע על אודותיו , זאת ,לאור הנוחות והקלות הרבה שבאיסוף מידע באמצעים מקוונים מחד וקיומ ם של מאגרי מידע עצומי ם של תאגידים רב-לאומיים ומדינות , מנג ד . במסגרת משבר הקורונה העולמי, נדרשו גם מוסדות אקדמאיים וחינוכיים ברחבי העולם לתת מענה מי די ואולי אף חפוז למעבר לעולם של למידה מרחוק. עם כל יתרונותיה הרבים של השימוש בטכנולוגיה לצורך למידה, דבר המאפשר גמישות בשעות הלמידה ו באופן הלמידה , מתעוררים גם קשיים רבים, הנוגעים לערבוב וחשיפה של חיי הפרט בתוך עולם הלימודים ו לאובדן שליטה של המוסד האקדמי על מרכיב הלמידה , דבר המעורר חשש לפגיעה בטוהר הבחינות. לפיכך ברור כי ישנה חשיבות עליונ ה למציאת האיזון הנכון בין המרכיבים השונים, על מנ ת להבטיח כי למידה בעידן המידע תשיג את מטרותיה הא קדמיות, מבלי שה סטודנטי ות או התל מידים.יידרשו להקריב את פרטיותם בתמורה לנוחות הנלווית ללמידה ובחינה מרחוק אין חולק כי ההחלטה לס גור את שערי מוסדות האקדמיה מתוך שאיפה לשמור על בריאות הציבור מחד, והרצון לשמור על טוהר הבחינות מנגד, הציבו בפני המוסדות האקדמאיים אתגרים לא פשוטים בבואם לגבש, תוך פ.רק זמן קצר, מתווה לתקופת הבחינות, אשר יערכו מרחוק, ולא בקמפוס אך יש לוודא כי מתווה זה אינו מביא לפגיעה בל י ר ת או.יה בזכויותיהם של הנבחנים 2 . העקרונות המוגנים הדרישה לקיומה של ב חינה מ רחוק מעוררת קשיים במספר מישורים, אשר שי לתת עליהם את הדעת בבוא מוסד אקדמי לבחון :שימוש במערכו בחינה מרחוק פרטיות הנבחן- הזכות לפרטיות משתר עת על פני יריעה רחבה של פעולות, אשר מתרחב לאין ערוך ככל .שמדובר בעולמות דיגיטליים המעבר לעולם של בחינות מקוונו ת, מחייב איסוף מידע רב אודות הנבחן. ברובד הראשוני נמסר מידע מזהה בסיסי כגון שם ותעודת זהות, ואולי אף סריקה של תמונה או א מצעי מזהה א .חר מעבר לכך, כל פעולה במערכת מקוונת מייצרת שובל שלם של פרטים מזהים כגון מיקום גיאוגר פ י, כתובת IP, ונתונים רבים נוספים. ככל ש מכלול הנתונים הללו מתועדים ו נשמרים , כך נו ש א המידע נת ון לסכנות גדולות יותר של חשיפה וזיהוי פרטיו האישיים .. אולם כל אלה הם רק הרובד הבסיסי של איסוף המידע לשם עריכת בחינות ,מקוונות מוסדות אקדמיים מבקשים לפקח אחר הנבחן בזמן אמת באמצע ים שמבקש ים להבטיח את טוהר .הבחינות אמצעים אלו נעים החל מ מצלמות וידאו בטלפון הנייד ו/או במחשב (לרוב דרך תוכנתZoom ) ד וע ל מקרים קיצוניים יותר של מ ערכ ו ת בינה מלאכותית שמ נת חות בזמן אמת את בע ה ות ה פנים של הנבחן , במ קביל לאיסוף מידע נוסף על פעולות הנבחן במחשבו האישי במהלך הבחינה . ,איסוף שמ ירה ועיבו ד הצילומים ומידע נוסף אודות הנבחן על-יד י צד שלישי (ה חברה המספקת את הפלטפורמה ל עריכת ה)בחינות ,ו אף ביצוע פ עולות איסוף ו עיבוד נוספות אודות הנבחן על-ידי אותו צד שלישי – ללא ידיעת ו 5 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il או הסכמתו ,פוג עת בפרטי ותו של הנבחן . משכך, על המוסדות האקדמיים לוודא כי בהטמעה ושימוש ב טכנולוגיה לעריכת בח ,ינות מקוונות נשמרת פרטיות ו של הנבחן באופן מלא . וש ויון ומניעת אפליה בין נבחנים – נציין כאן גם, בקצרה ולהשלמת התמונה, עקרונות נוספים (שאינם )קשורים בפרטיות העשו י .ים להיפגע מהמעבר למערכות בחינה מרחוק ראשית , מבחינת תשתיות- מערכות מקוונות מחייבות תשתית אינטרנט יציבה, והפעלה של לכל הפחות של ,מצלמת רשת אחת, על פי רוב שתיים ו לעתים אפילו שלוש מצלמות , כפי שיוסבר להלן . דרישות אלה אינן מובנות מאליהן, ועשויות ליצור אפליה בין משתמשים שונים , ואף למנוע מנבחנים רבים את הזכות להיבחן. הטע נות העולות כנגד דרישות אלה הן של היעדר תשתית טכנולוגית יצ יבה בפריסה ארצית, היעדר מספר המצלמות הדרוש, הצורך לעתים לחלוק משאבים עם משתמשים אחרים בבית (למשל– הורה לילדים אשש זקוקים באותה עת לאינטרנט, למחשב או .)למצלמה שנית, מבחינת תנאי המבחן– בתנאי הסגר המת קיימים כיום במד ינה, לא לכל ה סטודנטיות ישנה האפשרות ל יצור לעצמם את התנאים הנוחים לקיום בחינה מרחוק. ילדים ובני משפחה אחרים החולקים את המרחב הביתי הם בעיה נפוצה בקרב ה סטודנטיות . במקרים אחרים– סטודנטים המנסים לערוך את הבחינה ממקום העבודה מגלים שישנן חסימות על מחשב העבודה המונעות שימוש בתכונות ייעודיות לבחינה. כמו כן , לעתים קרובות נתקלים הסטודנטים בקשיים טכניים בתפעול המערכות הממוחשבות– דבר הפועל לרעתם .בעת ביצוע מבחן בתנאים אלה .יש להביא בחשבון גם שיקולים מסוג זה טוהר הבחינות – ברור כי לכל סטודנט ית הזכות להיבח ן בתנאים הולמים, ובאופן שיאפשר ביטוי לידיעותי ה , אך לא י ת אפשר מצב של שימוש לרעה במידע חיצוני אלי ה. אך עלינו לזכור כי זכות זו אינה אבסולוטית, וכי גם בעת קיומה של בחינה פיזית, תחת עיניהם הפקוחות של בודקות מיומנ ות , ה סטודנטיות מא ז ומעולם הפליאו בדרכים יצירתיות ל קבל עזרה בעת המבחן (בין אם באמצעו ת פתקים יצירתיים, בעת הליכה .)לשירותים, או שימוש בטכנולוגיות לבישות חדשות אשר המערכת טרם ידעה לפקח עליהן לפיכך, יש למצוא את האיזון הראוי בין השיקולים השונים, אשר אף אחד מהם אינו בהכרח גובר על האחר . 3 . מאפייני מערכות בחינה מר חוק השימוש במערכות מקו ונות לניטור בחינות יכול לבוא לידי ביטוי באמצעים שונים, מערכות שונות וסממנים .שונים, אשר לכל אחד מהם השלכה שונה על רמת החשיפה והסיכון לפרטיותו של הנבחן אין בנייר זה כוונה להמליץ או לתקף מערכת טכנולוגית מסוימת, אלא להתריע על הסכנות הקיי מות, ולהמליץ על מדרג לבחינת המערכות בהן יבחר כל מוסד אקדמאי, כראות עיניו, לצורך כל בחינה. להלן מוצגת רשימת פרמטרים שיש להביא בחשבון בעת גיבוש מדיניות בחינות ובחירת המערכת בה ייעשה שימוש: היבטים טכניים: 3.1 . מצלמה – הצורך העיקרי הוא ניטור פעולותיו של הנבחן במהלך הבחינה, ולכן כל הפתרונות המוצעים (למעט חלופות הערכה שאינם מהווים בחינה בזמן אמת), כוללים שימוש במצלמה. הרמה הקלה של מעקב דורשת הצבתה של מצלמה אחת המופנית כלפי הנבחן, ומדמה תרחיש של ישיבה בכיתה, כאשר הבוחן יכול לצפות בהתנהלות הנבחן. בגישה זו, ניתן להציב את המצלמה כך שתציג ,את פניו של הנבחן, או את מסך המחשב בו הוא מבצע את הבחינה, אך לא את שתי הזוויות. לפיכך מוסדות רבים נוקטים בגישה של שימוש בשתי מצלמות – האחת מופנית אל פניו של הנבחן, והשנייה מוצבת אל מול מסך המחשב. המצלמה הראשונה נועדה לעקוב אחרי תנועותיו של הנבחן ולמנוע שי מוש בעזרים חיצוניים, ואילו השני י ה נועדה למנוע פיצול המסך או גלישה אל מקורות מידע חיצוניים בעת המבחן. אולם לא די בכך, ומוסדות שונים מבקשים לנטר ולתעד גם את סביבתו 6 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il .המיידית של הנבחן פעולת ניטור זו היא בעייתי יותר משתי הראשונות, מאחר והיא יכולה ,לחשוף ואף לת עד, פרטי מידע אשר כלל אינם רלוונטיים לבחינה, אך יש בהם כדי חשיפה מיותרת של פרטי הנבחן וסביבתו, לרבות מידע אודות תנאי המגורים שלו, צילומים של בני משפחה נוספים ברקע וכ יו"ב. על המוסד האקדמי להבחין בין סקירה חד פעמית וקצרה, למשל על ידי סריקה התחלתית בא מצעות אחת משת י המצלמות הקיימות, לבין דרישה להצבת מצלמה שלישית, כפי שאכן נדרש במוסדות מסוימים, ואשר מקנה צילום רציף וחודרני לכל סביבתו של הנבחן, ושל אנשים נוספים בביתו או במקום הבחינה . 3.2 . שמי רת התיעוד – בכל אחת מחלופות השימוש במצלמות אשר צוינו לעיל, ישנה אפשר ות להסתפק רק בניטור בזמן אמת, המדמה את הבחינה בכיתה, כאשר עומדות למשגיחי הבחינות עיניהם ,הרואות בלבד, אך הנעשה לא מתועד ולא נשמר לאורך זמן. מנגד השימוש במצלמות מציג אפשרות נוחה של תיעוד הנעשה, ושמירת תי עוד זה לצפייה מאוחרת, בין אם אגב חשד לפגיעה בטוהר הבחינות, ובין אם מכל סיבה שהיא. ישנם פערים גם בין משך זמן שמירת הצילום– האם לזמן קצר מיום הבחינה בלבד, או שמא למשך שבועות, חודשים ושנים. מכאן מתעוררות כמובן שאלות נוספות– היכן נשמר המידע? כיצד הוא מוגן? ל מי יש גישה אליו? מה נעשה עם המידע בתום תקופת השמירה? וכיו"ב. כל אלה הן שאלות שיש לתת עליהן את הדעת, ולצמצם ככל הניתן את איסוף המידע ושמירתו. 3.3 . גישה למחשב – בחינות מקוונות נעשות תוך שימוש במחשב אישי. בעבר, בחינות מקוונות היו מתבצעות על מחשבים הנמצאים ברשות, א ו בשליטת המוסד האקדמי. המעבר לבחינת בבית, או במקום העבודה , מחייב שימוש במחשבו האישי של הנבחן, ולפיכך מתעוררת השאלה מה מידת הגישה שראוי לאפשר למוסד האקדמי אל תוך המרחב הפרטי, מתוך מטרה למנוע שימוש לרעה .במידע בעת קיומה של בחינה הפתרון הקל שואף לדמות את עיני הם של הבוחנים, ולכן יבקש רק לראות את מסכו של הנבחן, מרחו .ק וללא שליטה כלשהי, וזאת על ידי צילום מסך המחשב מרחוק ניתן כמובן להוסיף הצהרה מטעם הנבחן כי לא עשה שימוש לרעה במחשב, ולהסתפק בכך. ברמת פיקוח גבוהה יותר, ישנה אפשרות לדרוש מהנבחן להתקין, על גבי מחשבו האישי, רכיבי תוכנה פולשניים מסוגים שונים. סוג אחד של רכ יב, עם הפעלתו, גורם רק לנעילת המסך של התלמיד כך שלא ניתן לצאת ממערכת הבחינה אל כל מידע אחר במחשב. עם תום הבחינה, יש לשחרר את נעילתו של הרכיב, והמצב חוזר לקדמותו. כל עוד ישנם מנגנונים ראויים ששומרים על הפרטיות אגב השימוש ברכיב זה, כגון: שחרור אוטומטי מנעילה כעבור מספר דקות מסיום הבחינה, הימנעות מצילום המסך, איסוף מידע מתוך המחשב האישי או שידורו לגורם חיצוני– הפגיעה שבצדו אינה גדולה מדי. עם זאת, ישנן מערכות אחרות אשר למעשה מאפשרות שכפול של קבצים מתוך מחש בו של הנבחן, ושמירתם בשרתי החברה, אף ללא ידיעת הנבחן או הסכמתו לכך. פעילות מאין זו מהווה פגיעה חמורה מנשוא בפרטיותו של הנבחן, ואין כל הצדקה להתרתה. 3.4 . רכיב ביומטרי – מערכות הבחינה מרחוק יכולות לכלול מנגנוני מעקב ביומטריים, לצורך מטרות שונות,. ראשית ישנם מנגנו נים המשמשים רק לצורך שלב זיהוי ואימות הנבחן. כלומר, על מ נת לוודא כי מי שעושה בפועל את המבחן הוא התלמיד הרשום, יש להציג תמונה של הסטודנט, ולאחר מכן .המצלמה מבצעת סריקת פנים, לפני הבחינה, על מנת לוודא כי הנבחן הוא מי שהוא מתיימר להיות יש לזכור כי בכל פעולה אחרת המת בצעת מול המוסד האקדמי, מסתפקים במנגנוני זיהוי אח רים (סיסמא, שם משתמש וכו'), כך שלא ברורה ההצדקה לביצוע אימות באמצעים ביומטריים. גם אם נעשה אימות שכזה – יש לוודא כי המידע הביומטרי שנרכש אגב האימות אינו נשמר כלל במערכות המוסד או במערכות של צד שלישי. יש לזכור כי גם זיהוי ביומטרי אינו חד משמעי, ועשוי להביא לתקלות. כך למשל נמסרה דוגמא של סטודנט בעל תווי פנים כהות, שהמערכת התעקשה שאין די 7 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il .תאורה ולא ניתן לבצע זיהוי כנדרש, ובכך נפגעה זכותו להיבחן לאור זאת – יש להקפיד על מתן אלטרנטיבה לזיהוי בכל מקרה של קושי או תקלה כאמור. ,שנית מעבר לשימוש באמצעי זיהוי ביומטרי לצו רך זיהוי ואימות הנבחן, מכילות מערכות המבחן המתקדמות הנמצאות כיום בשוק ,גם מנגנונים לניטור שוטף בזמן אמת של פעילותו של הנבחן תוך יצירת פרופיל מתקדם ומנגנון המאפשר התרעה על התנהגות חשו דה . בשיטה זו, מערכת הבחינה מנטרת את פעולותיו של הנבחן– תנועות גופו, מבט עינ יו, עוצמת הקלדתו וכ יו"ב. המערכת מייצרת פרופיל פיזיולוגי וביומטרי של הנבחן, וכך יכולה לזהות לכאורה שינויים בדפוסי התנהגותו, העשויים ,להעיד על חשד להעתקה במבחן. כך למשל השמטת או הסטת מבט, או שינוי בקצב ההקלדה יכולים להעיד על קבלת עזרה ממקור חיצוני. חשוב להדגי ש כי בטכנולוגיות אלה גם קיים סיכוי בלתי מבוטל לט תויועfalse-positive)) ב הם למשל שינוי בהתנהלות נובע מעייפות ולא מהעתקה. אך מעבר לכך ,כמות המידע האישי הנאסף המקרים אלה פוגע פגיעה חמורה ולא מידתית בפרטיותו .של הנבחן אם מידע ביומטרי מסוג זה ידלוף או ייחשף ל,גורמים לא מורשים ניתן יהיה לעשות במידע שימוש לרעה אשר ייפגע באופן בלתי הפיך בנבחן. מידע מסוג זה לא צריך להיות רלוונטי לבוחנים .בעת בחינות אקדמאיות, ועל פניו, אין הצדקה לקיומו גם בבחינה רגילה מותר לציין כי מוסד אשר ישקול לעשות שימוש בכלים אלו, במקרים חרי ,גים, יידרש לתת מענה קפדני במיוחד לנהלי אחסון הצפנה, אבטחה, התממה, שיתוף ומחיקה של מידע רגיש מסוג ז.ה 3.5 . רכיב בינה מלאכותית – רובד נוסף המתלבש על המנגנון הביומטרי דלעיל הוא שאלת השימוש .במרכיבי בינה מלאכותית למערכות מס וימות יש כיום יכולת כאמור להת ריע על שינויים בהתנהגותו של נבחן, ובכל לעורר חשד לפגיעה בטוהר הבחינה. אחת השאלות שיש לשאול היא מה מידת "שיקול הדעת" שניתנת למערכת. האם היא מתריעה בפני בוחן אנושי ? האם היא פוסלת באופן אוטומטי את ?הבחינה האם יש לה מנגנוני לבדיקה עצמית, או שכל חריגה קטנה מ ?הווה פסילה אנו בעמדה כי ,בבחינות אקדמאיות רגילות לא קיימת ה צדקה לאיסוף מידע ברזולוציה כזו של יצירת פרופיל התנהגותי של הנבחן. עם זאת, אם קיימת הצדקה לאיסוף מידע רגיש מסוג זה במקרים חריגים , ודאי .שאין מקום להחליף שיקול דעת אנושי בהחלטות עצמאיות של מכונה, מתקדמת ככל שתהיה גם במ קרה בו המוסד האקדמי מקבל ה חלטה על - בסיס המלצה של מערכת מבוססת אלגוריתמים, ראוי שהמוסד יציין בפני הסטודנט עובדה זו, על מנת לתת לו זכות ערעור נאותה ביחס לעובדה כי התקבלה לגביו החלטה שמקורה באלגוריתם. עמדתנו היא כי בחינות אקדמיות אינן מצדיקות שימוש באלגוריתמים ליצירת פרופילים התנהגותיי ם לשם הכרעה בנושא של טוהר הבחינות, בייחוד כאשר הדבר נעשה על-ידי גוף מסחרי פרט.י 3.6 . הסכמה - אחד היסודות הבסיסיים למניעת פגיעה בפרטיות היא קבלת הסכמה מנושא המידע . 1 פעולה שהסכים הנבחן לבצע באופן חופשי ומדעת, לא יוכל לטעון לאחר מכן כי ל א הסכים ,לתוצאותיה. אולם לצורך מתן הסכמה חופשית ואמיתית, חייבת לעמוד לרשות הסטודנט גם חלופה וחלופה זו צ ריכה להיות כזו שאינה דורשת ממנו מחירים בלתי סבירים בתחום אחר. כך למשל– אין לאפשר מצב בו אוניברסיטה תחייב את הנבחן להתקין על מחשבו מערכת פולשנית, ללא אפש רות טכנולוגית אחרת, וללא אפשרות למועד קרוב נוסף. לא ייתכן כי סטודנט יבקש להימנע מהתקנת רכיבי ניטור קיצו .ניים על מחשבו האישי, בשל כך תישלל ממנו הזכות להיבחן בקורס אותו למד הסכמתו צריכה להיות חופשית, והחלופות המוצעות לו חייבות להיות רלוונטיות וישימות , הן עב ורו והן .עבוד המוסד האקדמי 1 סעיף1 לחוק הגנת הפרטיות, הת שמ"א- 1981 8 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il 3.7 . נהלי ם – במישור הנהלים, ישנם מספר היבטים אשר יש לתת עליהם את הדעת על מנת לוודא שמירה על פרטיות הנבחן . כלל הנהלים שהמו סד יאמץ בקשר עם פעילות א יסוף ועיבוד המידע צריכים להשתקף לבסוף ב מדיניות פרטיות פומבית שהסטודנטים מודעים אליה .והסכימו לה נוסף ,על כך תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז- 2017 מפרטות את חובותיהם של בעליו של מאגר מידע, מנה לו והמחזיק בו. אין ספק כי קיום הוראות החוק והתקנות מכוחו הן דרישות מינימליות שעל המוסדות האקדמאיים לעמ וד בהם, ובכלל זה קיומו של נוהל אבטחה מפורט, כנדרש בתקנות כאמור. מאחר ועל פי רוב, קיום בחינות מקוונות יעשה בהסתמך על טכנולוגיות של צדדים שלישיים (בין אם מדובר בת כנות וידאו כגון Zoom , או תוכנות ייעודיות לניהול בחינות, כגון מערכת Tomax ) , יש לתת דגש מיוחד בכל הנוגע לסעיפי מיקור חוץ, והסדרת מערכת היחסים החוזי ת בין המוסד האקדמי לבין ספק הפלטפורמה, על מנת להבטיח שמירה מרבית על פרטיות ואבטחת המיד.ע מעבר לנוהל אבטחת המידע הנדרש , יש מקום לשקול גם קיומו של תסקיר פרטיות, כפי שמופיע גם בהמלצתה של הרשות להגנת הפרט י.ות והחשוב מכל הוא לוודא כי הסטודנטים עצמם מודעים לנהלי הגנת המידע, ולתוצאות תסקיר הפרטיות . להלן טבלה המסכמת את מרכיבי מערכות הבחינה מרחוק, ורמת הפגיעה הפוטנציאלי ת בפר טיות הנובע מכל אחד: מי דת פגיעה בפרטיות קל בינוני חמור 1. מספר מצלמות 1 2 3 2 . אופן תיעוד צפיה בזמן אמת בלבד שמירה עם מחיקה מהירה שמירה לפרק זמן ארוך 3 . גישה למחשב ללא נעילת מסך בלבד חדירה לקבצים ולחומר מחשב 4 . כלים ביומטריים ללא לצורך זיהוי הנבחן ב לבד לצורך זיהוי ומעקב התנהגות 5 . ( בינה מלאכותיתAI ) ללא בליווי פיקוח אנושי , ומתן זכות ערעור מנגנון החלטה אוטונומי 6 . הסכמה מתן בח ירה וחלופות נאותות מתן בחירה חלקית נ מנג ון חובה 7 . נהלים קיום נהלים מפורטים וידועים לכל נהלים חלקיים או לא נגישים ללא לסיכ ום הטבלה דלעיל, נדגיש כי יש להימנע ככל שניתן משימוש במנגנונים המסומנים באדום לעיל, אשר רמת הפגיעה בפרטיות הנובעת מהם גבוהה ובלתי מידתית. שימוש במנגנון פוגעני כאמור חייב להיעשות .במשורה, במודע, ומתוך שכנוע והצדקה כי אין חלופה פוגענית פחות אשר תשיג תוצאה זהה יש לזכור, כי ציבור הסטודנטים וה סטודנטיות הוא ציבור חכם ויצירתי, ולא ניתן, בשום אמצעי טכנולוגי, להגיע למניעה מוחלטות של שיטות העתקה במבחן (כפי שמתרחש גם במציאות שבה נבחנים בכיתות פיזיות) . 4 . ס קירת המצב בארץ ובעולם 4.1 . המצב בארץ - אנו עדים לגישות שונות שננקטו על ידי המוסדות השונים במ .עבר לבחינות מרחוק קיימים מספר מוסדות ומספר חוגים ומחלקות , בהם ניסו לתת מענה עקיף לסוגיית הבחינה מרחוק בדרך של ד חיית מועד הבחינות או המרתן לעבודת בית, או הוספת מועדי בחינה. פתרונות אלה הם מבורכים וראויים, ואנו שמחים על מגמה זו, וממ ליצים לאמצה ככל שניתן. עם זאת, ברור כי פתרון זה 9 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il אינו אפשרי כפתרון כולל, במיוחד לאור חוסר הוודאות בדבר החזרה למתווה בחינות פיזיות, והשלכ תן ,על העתיד התעסוקתי של הנבחנים. במקביל ומתוך העצמאות הנתונה לכל מוסד בתחום זה, ניסו ה מוסדות ה אק א דמ ים לאמץ מנגנוני ם שונים ש ל בחינות מרחוק, ואנו עדים לשונות גבוהה בין המוסדות השונים. בסקר קצר שערכנו בקרב המוסדות השונים, זיהינו הליכים בהם ה מוסדות היו קשובים לקשיים או חששות שעלו משימוש במערכות ,בעלות סממנים פוגעניים מדי וההתרשמות כי הנטייה במקרים רבים היא לעשו ת שימוש ככל שניתן במערכת מבוססת מצלמות (על פי רוב שתי מצלמות), ללא שמירה של הצילומים, ובניסיון לצמצם את הפגיעה בפרטיות. א נ ו מברכים ע ל המגמה ומצפים להרחבתה. 4.2 . המצב בעולם - סוגיית הפיקוח המקוון על בחינות והתנגשותה עם עקרונות דיני הפרטיות אינה ייחודית למדינת ישר אל, והתעוררה ביתר שאת במקומות שונים בעולם בתקופת משבר מג פת הקורונה העולמית. גם כאן, כמו בישראל, אנו עדים למנעד רחב של פתרונות בהם נקטו המוס דות השונים. 4.2.1 . בארה"ב – אין מדיניות .אחידה, וההחלטה מתקבלת באופן עצמאי בכל מוסד ובכל מדינה2 על אף היעדר חקיקה פדרלית מק יפה בתחום הגנת הפרטיות, ישנם חוקים מדינתיים המגבילים שימושים מסו ימים בפיקוח על בחינות. כך למשל– במדינת קליפורניה דיני ה גנת פרטיות נותנים הג נה יתירה לזכויות האזרחים, וישנן מדינות מסוימות בהן ישנה הגנה מפני שימוש באמצעים ביומטריים. אולם, על אף התנגדויות בקרב צי בור הסטודנטים וה סטודנטיות , טרם זוהתה מגמה מובהקת של מניעת שימוש במערכות בחינה האוספות ושומרות מידע אישי רב. 4.2.2 . באירופה – גם במדינות רבות באירופה התעורר ה בחודשים האחרונים קריאה למנוע ממוסדות אקדמיים לקיים בחינות מקוונות באופן פולשני, בטענה כי פעילות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות ה- GDPR , ומוסדות רבים אכן הצהירו כי אי בכוונתם לעשות שימוש .במנגנוני תיעוד או ניטור ממוכנים עם זאת יש לציין כי בחודש יוני הא חרון הגיע לבית המשפט בהולנד עתירה של סטודנטיות נגד השימוש הגורף במנגנוני ניטור מקוונים, לאור מגבלות ה- GDPR בכל הנוגע לעיב .וד מידע3 ביהמ"ש דן ארוכות בשאלת ההגנה על פרטיות ה סטודנטיות ולבסוף הכריע כי בנסיבות שהוצגו, אין לפסול את השימוש במבחן המקוון, וזאת לאו ר האיזון שנוצר בין האינטרסים השונים, ובשל המנגנונים שייושמו לצורך הגנה על המידע האישי של ה סטודנטיות . בכלל זה התייחס ביהמ"ש לכ ך כי האוניברסיטה ערכה מראש סקר סיכונים מפורט, פרסמה מראש את מדיניותה הברורה בנושא, קבעה ,כללים לגבי גישה למידע הצפנתו, ומחיקתו באופ ן אוטומטי תוך30 ,יום ניתנה ל סטודנטיות אפשרית ממשית ,לסרב לבצע את המבחן במתכונת זו וכן האוניברסיטה התחייבה כי לא ייאגר מידע בי ומטרי של הנבח נות . יובהר כי אין בכך אמירה גורפת לכאן או לכאן, אלא ,בחינה קפדני של הנסיבות בהן נעשה שימוש במערכת המבוימת במקרה הנדון והאלטרנטיבה הממשית שהוצעה לה. 2 Is Online Exam Surveillance during COVID-19 Lawful, Effective & Desirable? https://privacypeers.eu/2020/05/04/is-online-exam-surveillance-during-covid-19-lawful-effective-desirable/ 3 Case No: C / 13/684665 / KG ZA 20-481 of the Court of Amsterdam 10 | )פרטיות ישראל (ע"ר [email protected] | www.privacyisrael.org.il אנו רואים כי גם בעולם, אין פתרון חד משמעי בעד או נגד השימוש בניטור סטודנטים באמצעות מערכות בחינה מרחוק. אולם אין ספק כי ישנם כללים שיש ליישם על מנת להימנע מהפרת החוק ומפגיעה מהותית .בזכויות הפרט 5 . סיכום המעבר לבחינות מקוונות מר חוק מציב אתגרים חדשים בפני עולם הפרטיות. יש למצוא את האיזון הראוי בין זכותו של הסטודנט לשמירה על פרטיות המידע והמרחב האישיים של ו, לבין זכות המוסדות האקדמאיים לבחור במנגנונים הראויים לשמירה על ההוגנות וטוהר הבחינות. אנו מציעים כאן מיפוי ומדרג של תכונות של מ ערכות בחינה מרחוק, מתוך מטרה להניף דגל אדום בכל עת בו מוסד מתקרב לסכנה של פגיעה חמורה בפרטיות, ולוודא כי נשקלו כל השיקולים הדר ושים, וכי המוסדות האקדמאיים לא ייעשו שימוש לרעה בעצמאות שניתנה להם בתחום זה.