חומר רקע
לכבוד
25.1.2021
ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
י"ב'שבט, ה
תשפ "א
:הנדון כרטיס ירוק לחזרה לפעילות
ל-
"דרכון ירוק" פוטנציאל לסייע בחזרה לפעילות אבל הוא גם יכול לגרום לנזק בשימוש
לא נכון
. על מנת למקסם את התועלת הפוטנציאלית מ"דרכ ון ירוק" בחזרה לפעילות ולמזער
את הנזק, השימוש בו חייב להיות ,על בסיס מקצועי כחלק מתוכנית כוללת למען הציבור
כפתרון אמיתי בגישת קידום בריאות ולא כפתרון שיווקי
,או חלק מקמפיין פוליטי. ועל כן
,בתור התחלה
מומלץ
לשנות את שמו כך שיבטא
נכונה את ייעודו ב גישה חיובית -
"כרטיס
י ."רוק
צריך לבחון את הכרטיס הירוק מנקודת המבט של האינטרס הציבורי ובהתאם לכך יש
להגדיר בצורה מפורשת מהי מטרתו של הכרטיס הירוק. כך, הכרטיס הירוק איננו מטרה
כשלעצמו אלא אמצעי עזר אפשרי להתמודדות עם המשבר, שחייב לפעול
כחלק
ממערכת
שלמה ומתוכננת של יציאה משלב המ גיפה אך הפעלתו שלא בחוכמה עלולה כאמור להביא
.לנזק
.השימוש בכרטיס ירוק הוא מורכב ביותר ומעלה דילמות בריאותיות, מוסריות ומשפטיות
כרטיס ירוק עלול להוביל לתוצאות בלתי רצויות ובלתי צפויות כדוגמת תחושת ביטחון
כוזבת שתוביל להדבקות שכן על פי הערכות חלק מהמתחסנים עדיין יכולים להיות נשאים
ומדביקים ולכן הכרטיס הירוק יכול להעיד על סכנה פחותה לבעליו אך לא בהכרח הגנה
.מוחלטת על הסובבים אותו
,כרטיס ירוק עלול להביא להדרה של אוכלוסיות מוחלשות ולפגיעה באמון הציבור. למשל
כרטיס ירוק יכול לאפשר הטבות, כדוגמת מעבר מהיר ללא צור ך במילוי טפסים או בדיקות
מעבדה ופטור מבידוד לאחר חשיפה, אבל היעדרו לא צריך להוביל לסנקציות. כמו כן, אסור
שהכרטיס הירו
ק חי ס םו תפ .רונות אמיתיים אחרים של חזרה לפעילות זהירה ובטוחה
כלומר, המדינה אמורה להתוות כללים נכונים לחזרה לפעילות ואסור שהכרטיס הירוק
ישמש .תירוץ להימנע מתכנון והשקעה בחזרה לפעילות
עידוד התחסנות כנגד קורונה הוא חשוב מאוד ויש כלים יעילים לעשות זאת, ובפרט הנגשת
החיסון ומתן מידע מותאם לאוכלוסיות שונות. אך אין לעשות שימוש בכרטיס הירוק כחלק
מאמצעי לחץ לעידוד ההתחסנות. כמו כן, לא נכון לקשור כרטי ס ירוק כדרישה להשתתפות
בפעילויות אם אין הצדקה אפידמיולוגית, בפרט כאשר טרם ניתנה ההזדמנות לכל אדם
בישראל להתחסן, וכאשר החיסון טרם אושר עבור ילדים מתחת לגיל16
. הכרטיס הירוק
יעורר היבטים חוקים ואתיים: יש צורך לוודא שלא מתבצעת אפליה כנגד מי שלא התחסנו
– מסיבו ת כלשהן כולל סיבות רפואיות–
ויש לוודא שניתנת הזדמנות שווה לכל אזרח לממש
.את זכאותו לכרטיס הירוק
לאחר שהבנו את המגבלות של הכרטיס הירוק נוכל
לפרט
:התועלת שבו עידוד חזרה
לפעילויות כדוגמת מסחר, תרבות, תיירות, פנאי וספורט. יש לקחת בחשבון שהחיים
החברתיים, במיו חד של אוכלוסיות הסיכון, נפגעו בצורה קשה במהלך תקופת הקורונה. לכן
התנאי הראשוני להכללתו של הכרטיס הירוק הוא בניית תוכנית כוללת ליציאה מהמשבר
שתכלול ראיית עומק ותכנון קדימה לצורך מציאת פתרונות אמיתיים שיסייעו ביציאה
מהמשבר ושיקום החברה הישראלית. פתרונות כאלו
:צריכים לכלול
סבסוד ותמיכה על ידי
המדינה למשל על ידי מימון אירועי תרבות, ספורט, תיירות ופנאי, הימנעות ממגבלות חסרות
הבחנה ומיותרות, השקעה ארוכת טווח בתשתיות שיקטינו הסיכון להעברת מחלות
מידבקות כדוגמת הקטנת צפיפות וחיכוך מיותר וכן השקעה מאסיבית בתחום הבריא .ות
כרטיס ירוק יכול לשמש זרז לחזרה לפעילות חברתית מבורכת, תוך הפגת החששות
.והפחדים יש לשקול מה משמעות הכרטיס הירוק מבחינת האכי פה המשטרתית על כללי
הריחוק ועטיית מסיכות. נושא השימוש בכרטיס הירוק בשדה התעופה ומעבר הגבולות הוא
.נושא אחר בעל משמעות בינלאומית ולכן צריך להיות נדון בנפרד
על פי הנחיית משרד הבריאות שפורסמה קודם
מקבלי המנה השנייה של החיסון יקבלו לאחר
7
ימים "פנקס ירוק". מקבלי פנקס ירוק
ומחלימים יהיו פטורים מבידוד במקרה של מגע
הדוק עם חולה או בעת חזרה מחו"ל ולא יחוייבו בבדיקה לפני כניסה למקומות המוגדרים
,כ"אי ירוק". זוהי גישה אמיצה ונכונה. למרות שמחוסן עדיין יכול בסבירות נמוכה לחלות
ולמרות שאין מידע מספק על יעילות החיסון כנגד הדבקה, נכון
בגישת ניהול סיכונים לפעול
אחרת לגבי בידוד מחוסנים ומחלימים, אם כי בהתאם לכך, יש רציונל בריאותי כי ניתן יהיה
,לפתוח מהר יותר פעילויות ציבוריות כאשר רוב המשתתפים הם מחוסנים או מחלימים
.ובתנאי שיהיה מבוסס על שיקולים אפידמיולוגיים וללא אפליה
יש לשלב את הרש ויות המקומיות, מה שלא נעשה עד כה מספיק ,בהתמודדות עם המשבר
אשר ישכילו למצוא פתרונות מקומיים לשימוש בכרטיס ירוק, כדוגמת פטור ממילוי
.הצהרות, רישום מהיר לפעילויות עירוניות והנחות לבעלי כרטיס ירוק
רצוי לקבוע סטנדרט מקצועי לכרטיס הירוק ואופן הצגתו, והנפקתו על ידי הגורם המטפל
כדוגמת קופות חולים או בתי חולים. רצוי להימנע מהעברת מידע לגורם ממשלתי לצורך
הנפקת כרטיס ירוק. אחרת יהיה צורך
בא סדרת הקמת מאגר מידע, המחייב פיקוח חיצוני
אובייקטיבי ופיקוח משפטי ב לתי תלוי על מ .נת לשמור על אמון הציבור ועל הפרטיות
ככל שעולים שיעורי ההתחסנות או המחלימים, בפרט באוכלוסיות בסיכון, כך קטן הסיכון
לבריאות הציבור בחידוש הפעילויות. ברמת הפרט, ההערכה על סמך הניסויים הקליניים
היא כי אדם מחוסן נמצא בסיכון נמוך פי כ -
20
לתחלואה מ נגיף הקורונה. טרם ידועה מידת
.ההשפעה על הסיכון להידבק ולהדביק אחרים
,לאור הדברים כלל הדיונים בנושא חייבים להיות שקופים ופומביים, תוך ייצוגיות
לאוכלוסיות שונות ומתן הזדמנות הוגנת להבעת עמדות שונות. יש להקפיד על גישה
מקצועית תוך הימנעות מניצול של צעדים כדוגמת ה כרטיס הירוק כחלק מקמפיין בחירות
.פוליטי
,בברכת בריאות
פרופ' חגי לוין
הערה: פרופ' לוין הוא רופא מומחה בבריאות הציבור ופרופס
ור לאפידמיולו
גיה בבי ת הספר
לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה , שהכריז על הצטרפותו למפלגת תל"ם
לקראת ה בח
ירות לכנסת ה-
24
. העמד
ה מ
בוס
סת על שיקולים מקצועיים
ומומחיות בבריאות
הציבור
ואינה
עמדה מטעם הארגונים או המוסדות
.בהם הוא חבר
העתקים:
חברי הועדה
ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה
ח"כ בני גנץ, ראש הממשלה החליפי
ח"כ יואל (י ולי) אדלשטיין, שר הבריאות
ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות