חומר רקע
א ר ג ו ן מ ש פ ח ו ת נ ר צ ח י ם ו נ ר צ ח ו ת
ע"ר885284085
_______________________________________
רח' זאב וילנאי5/41
חיפה4146/16
-
010
[email protected]
www.murdervictims.org
13
בינואר0203
לכבוד
ח"כ עודד פורר
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
נייר עמדה לדיון על
מדיניות הפרקליטות
בנושא הסדרי טיעון בעבירות אלימות במשפחה
בשנים האחרונות אנחנו עדים להתרחבות המגמה לעריכת הסדר
י
טיעון גם בתיקי אלימות קשים, ואף
החמורים ביותר, תיקי ניסיון לרצח ורצח, כולל על רקע מגדרי במשפחה. הידיעות על ה"מגעים" בין
הסניגור של אביעד משה שניסה לרצוח באכזריות בלתי נתפסת את אשתו שירה איסקוב לבין
.הפרקליטות, הם רק קצה הקרחון
מידיעות שהגיעו לארגון משפחו :ת נרצחים ונרצחות (להלן
הארגון)"
עולה כי במקרים רבים, עוד לפני
התחלת המשפט, ואפילו בטרם ניתן מענה מסודר לכתב האישום, בדיוני "תזכורת" שגם הם הפכו
ל"מכת מדינה", מגלה בית המשפט עצמו "עניין" אם הצדדים נפגשו, אם הם "דיברו" ובמילים
אחרות: האם התחיל מו"מ להסדר טי עון. בית המשפט כמעט "דוחף" את הצדדים לקיים מו"מ
,להסדר טיעון ולא להתחיל בהליך ההוכחות, ולעיתים חלק מהמו"מ נערך בפני ההרכב עצמו, כאשר
למרות המוסכמה הפסיקתית החד משמעית שבית המשפט אינו חלק מההסדר ואינו מחויב לו, הרי
שהוא הופך את
ע .צמו ל"שחקן פעיל" בו
ויוד
גש : בשלב שבו מתגבש הסדר הטיעון בין הצדדים מוטלת על הפרקליטות חובה, על פי סעיף31
לחוק זכויות נפגעי עבירה, למסור לנפגע העבירה את פרטי ההסדר המתגבש ולתת לו הזדמנות להביע
את עמדתו , בע"פ או בכתב .לעניין ההסדר בעבירות מין ואלימות חמורות נפגע העבירה זכאי להביע
.)עמדתו בפני הגורם המאשר את ההסדר (בדר"כ פרקליט המחוז או מי מטעמו עמדתו של נפגע
העבירה אמנם אינה בבחינת ו
ו טו, אבל
יינתן לה מ שקל בין יתר השיקולים לעריכת הסדר טיעון עם
הנאשם
, והיא מבטיחה שלא ייערכו "עסקאות" ב ין הצדדים במחשכים, היא מחזקת את מעמדו של
נפגע העבירה, וכן מבטיחה שיהיה שותף לטעמים לעריכת ההסדר, לאפשרויות שעלו, וגם לתוצאה.
,אולם
דווקא בעבירות אלימות במשפחה
:זכות זו מכורסמת באופן ממשי
בסעיף31
ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה נקבע כי בעבירות של איומים ותקיפ ה הגורמת חבלה ממשית
שמתרחש
ו ,ת במשפחה ,הזכות להביע עמדה לא תהווה את ברירת המחדל האוטומאטית אלא היא
תלויה
בבקשה מוקדמת
.של נפגע העבירה להביע את עמדתו
אין כל ספק שנפגעת עבירת אלימות
במשפחה לא יודעת שעליה ל בקש בשלב של התלונה במשטרה שיידעו אותה בדבר הסדר טיעון מתגבש
ויאפשרו לה להביע עמדה, עולה אפילו החשש שמא באופן מכוון יימנעו רשויות התביעה או
הפרקליטות מלעדכן אותה בכך
, וכך יצא שלמעשה הזכות הזאת , להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או
,סיגרת תיק מותנית
בעבירות אלימות במשפחה-
.מתרוקנת מתוכן
זו לשונו של סעיף31
:(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה
"
זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון
המתגבש עם הנאשם
,או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין
,)ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א לא יחולו ,לגבי העבירות המפורטות להלן
אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו
לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר
:לסגירת תיק
א ר ג ו ן מ ש פ ח ו ת נ ר צ ח י ם ו נ ר צ ח ו ת
ע"ר885284085
_______________________________________
רח' זאב וילנאי5/41
חיפה4146/16
-
010
[email protected]
www.murdervictims.org
(
5
)
עבירה לפי סעיף596
לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו
"של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו–
כהגדרתו בחלק ב' לתוספת
;'ראשונה א
(
6
)
עבירה לפי סעיף286
"(ב) או (ג) לחוק העונשין
בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק נכתב כי:
"החשש הוא שבעבירות אלה מימוש הזכויות שמוצע לעגנן בחקיקה עלול דווקא לפגוע בנפגע העבירה
בגלל קשרי המשפחה .
כמו כן, בעבירות אלה, שהן חלק ניכר מעבודת התביעה המשטרתית, המשא
ומתן לקראת גיבוש הסדר הטיעון מנוהל פעמים רבות בימי הקראות מרוכזים. בנסיבות אלה נבצ ר
מהתביעה להודיע לנפגע העבירה על פרטיו של הסדר הטיעון המתגבש, והטלת החובה להודיע נפגע
"עבירה על הסדר טיעון מסוים עלולה לפגוע באפשרות התביעה הגיע להסדר טיעון באולם בית המשפט.
המשמעות של ההסבר הנ"ל היא שה"דחיפות" לסיים את התיק ללא משפט
גוברת על זכות
ו
ה בסיסית של
ה נפגע להביע עמדתו, זכות שהפרקליטות מנופפת בה בכל פעם שמתעורר זעם ציבורי
על הסדר טיעון מקומם בתיק של אלימות במשפחה.
זאת ועוד, הסעיף כולל גם
הסדר לסגירת תיק מותנית , כאמור בסעיף20
.לחוק סדר הדין הפלילי
:אמנם הכוונה היא בעיקר לעבירות קלות, אבל בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מעצם טיבו של
,ההסדר ברור כי הוא יוצע בעבירות קלות או בעבירות המבוצעות בנסיבות קלות לפיכך קשה להעלות על
הדעת כי הסדר מסוג זה יענה על דרישת העניי ן הציבורי כאשר מדובר בעבירות פשע חמורות כמו
אונס או רצח.
,עם זאת
אין מקום לייחדו לעבירות מסוג עוון בלבד
, שכן י היו מקרים שבהן עבירות
המסווגות כפשעים
"יבוצעו בנסיבות מינוריות דיין כדי שההסדר המוצע יהווה תגובה חברתית.
הדברים האלה מעורר
ים
חשש כי התופעה של סגירת תיק מותנית עלולה לזלוג עם לעבירות אלימות
חמורות ובמיוחד כשהן מבוצעות כלפי בת הזוג, ואז לא תהיה לה זכות להתנגד לסגירת התיק, או
.להביע כל עמדה
מכאן, שישנם מקרים רבים מאד של עבירות אלימות במשפחה, גם עבירות חמורות שגורמות לחבלות
של ממש לנפגעת העבירה, שבהן לנפגעת העבירה לא תהיה כל זכות להביע את עמדתה לעניין הסדר
טיעון או לעניין סגירת תיק מותנית, וברוב המקרים האלה נפגעת העבירה אפילו לא תדע שהתיק
הסתיים בהסדר טיעון, מה טיבו של ההסדר, מה ההבדל בין כתב האישום המקורי לבין סעיף
ההרשעה, ואיזו הק לה בעונש קיבל התוקף. היא תשמע על התוצאה כאשר ניתן פסק הדין, ומטבע
הדברים–
לאחר שבית המשפט קם מכסאו–
לא ניתן לעשות דבר (כי זכות הערעור אינה נתונה לנפגעי
.)העבירה שאינם "צד" להליך
הארגון מתרשם מתלונות המגיעות אליו בימים אלה, כי
התופעה המדאיגה ב
יותר
היא עצם
המעורבות של מותב בית המשפט בגיבוש הסדר טיעון בתיקים שבהם אותו המותב יושב בדין, וטרם
נחש
ף
לחומר הראיות, וזאת, לא רק ע"י עידוד הצדדים לדבר או להיפגש, אלא אפילו בהצעות
קונקרטיות, דבר שיוצר רושם שבתי משפט ,
שתפקידם לשפוט מעדיפים שלא למלא את התפקיד
,הזה
ובמק ום זאת לקחת חלק פעיל במו"מ להסדר טיעון, שאמור להתנהל )..(כשאין ברירה בין ב"כ
המאשימה לב"כ הנאשם
ללא כל מעורבות של בית המשפט .
יתירה מכך, כדי לאפשר את הפגישות והמו"מ בין הצדדים, מדווחים נפגעי העבירה על תופעה של
דחיות חוזרות ונשנות של
,הליך ההוכחות
תוך קיום
דיוני "תזכורת" שחלקם נערכים"
מחוץ
לפרוט
ו
קול."
נפגע העבירה, במיוחד בעבירות של אלימות במשפחה לא נוכח בהם -
בהיותו עד מרכזי
של התביעה -
,וכך נוצר מצב שבמשך שנה ויותר לאחר הגשת כתב אישום המשפט לא מתחיל החרדה
של נפגעי העבירה ,באשר למתרחש באולם הדיונים'מחוץ ל
פרו
טו
קול'
היא גדולה מאד, ויוצרת אצלם
א ר ג ו ן מ ש פ ח ו ת נ ר צ ח י ם ו נ ר צ ח ו ת
ע"ר885284085
_______________________________________
רח' זאב וילנאי5/41
חיפה4146/16
-
010
[email protected]
www.murdervictims.org
תחושת אי וודאות ואי אמון במערכת כולה: הן בפרקליטות והן בבתי המשפט. המחשבה שנרקמות
"עסקאות אפלות" מאח
ו
רי הקלעים ,, וזאת בחסות בית המשפט עצמו ושבסופו של דבר לא יתקיים
ה משפט והתוקף לא יקבל את
העונש ההולם את העבירה שביצע יוצ רת פגיעה משנית בנפגע העבירה
שלעיתים היא קשה וכ
ו.אבת לא פחות מהתקיפה הפיזית
"תופעה נוספת של מעורבות בית המשפט בגיבוש הסדר הטיעון משמעותית במיוחד בהפניית ה"תיק
לגישור בפני שופט אחר, שבפניו ניתן לחשוף את חומר הראיות ולטעון טיעונים. בסוף הליך הגישור
השופט המגשר מוסר לצדדים "המלצה" וזו בדר"כ המלצה שלא ניתן לסרב לה. דיוני הגישור נערכים
"בדלתיים סגורות, ונפגע העבירה מודר מהם לחלוטין, ומקבל את ההודעה על "הסדר טיעון מתגבש
כאשר הדברים כבר מגובשים וסגורים, וברור לכל הצדדים שעמדתו אינה אלא "יציאה ידי חובה" של
.התביעה או הפרקליטות ולא מתן זכות ממשית ואמיתית להבעת עמדה שיהיה לה משקל כלשהו
הסדרי .ם כאלה יכולים להיות אפילו בעבירות של ניסיון לרצח ורצח
למשל בתיק הרצח של אורגיל מואטי ז"ל נערך הסדר טיעון עם אחד המעורבים, הסדר שהומלץ ע"י
.שופט מגשר אך הוצג ונידון (לבקשת המשפחה) בפני מותב אחר השופטת שמונתה לדון בתיק הביעה
הסתייגות חד משמעית מן ההסדר ומק ולת העונש, ולא חסכה דברי ביקורת מפורשים כנגד העונש
.המוסכם בסופו של דבר החליטה לקבל ולאשר את ההסדר חרף התנגדותה לו, רק בשל העובדה
שהוא הוצע ע"י שופט מגש:ר. להלן קטע מפסק הדין המדבר בעד עצמו
"ברורה עמדתי לגבי מדיניות הענישה המחמירה והראויה שיש לנקוט כלפי עבריינים
כדוגמת הנאשם, אפילו אם לא לקח חלק פעיל במעשה האלימות עצמו... אני סבורה
שהיה מקום להחמיר בעונשו, על מנת שייצא מסר ברור כי מי שנוהג באלימות או לוקח
חלק בה, ייתן על כך את הדין מאחורי סור ג ובריח
אפילו אם מדובר בקטין ... דעתי היא
,שהסדר הטיעון מקל עם הנאשם, נותן משקל מכריע לנסיבותיו האישיות וסיכויי שיקומו
תוך התעלמות מהאינטרס
הציבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות מסוג
זה, שהן חלק דומיננטי מאירוע אלימות קשה ואלים, שכתוצאה ממנו קופחו חיי ו של
נער צעיר."
,אמנם ,פרקליט המדינה, שמוציא הנחיות בנושאים שונים הקשורים למדיניות התביעה בישראל
,הוציא הנחיה גם לעניין הסדרי טיעון
שטרם עוגנו בחקיקה , (אף כי הייתה וועדה בראשות 'כב נשיאת
)ביהמ"ש העליון מרים נאור, שדנה בנושא וניסחה המלצות סדורות,
אך
ההנחיו ת עודכנו לאחרונה
בשנת4552
.. מה שמוכיח שהפרקליטות אינה מודעת לביקורת הציבורית הקשה כנגד ה"מוסד" הזה
,לטעמנו
יש מקום לבחון את הנושא מחדש ולהוציא הנחיות מעודכנו
ת.
יתירה מכך, במשך שנים פעל הארגון לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה כך שיתאפשר לנפגעי העבירה
להביע עמדתם לעניין הסדר הטיעון ישירות בפני השופטים, לפני שהם מאשרים אותו, כפי שקיים
בכמה מדינות ארה"ב. התיקון המוצע נתקל בהתנגדות משרד המשפטים. אולי הגיע הזמן לבחון גם
.נושא זה מחדש
:לסיכום
הארגון סבור שהגיע הזמן
לשבור את מעגל
ה קסמים של
הסדרי טיעון
, שמערערים א ת אמון הציבור
במערכת המשפט ולעגן את כל הנושא בחקיקה ראשית כך שלא יהיה כירסום הולך וגובר הן בעצם
.התופעה של עריכת הסדר טיעון במקום משפט, והן בזכויות הנפגעים
,בכבוד רב
רותי אלדר, עו"ד, היועצת המשפטית של הארגון
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות