חומר רקע
2
בפברואר2021
'ב כ שבט
ה
תשפ"א
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח לדיון עם הערות-
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי '(תיקון מס4 –
הוראת שעה) (נגיף הקורונה
החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–
2021
–
:החלק שעוסק בתאגידים
הצעת החוק שבפניכם היא הצעת חוק ממש
לתית
שנועדה
לתת מענה מסוים ל עלייה בהיקף החייבים שנקלעו לקשיים
כלכליים בשל משבר הקורונה ,
באמצעות יצירת מסגרת המקלה על
חייבים להיכנס ל "מסלול של "הסדר חוב שיאפשר להם
,לארגן מחדש את חובותיהם ולחזור למסלול עסקים תקין וזאת בלא להיכנס להליך חדלות פירעון מלא על כל המשמעויות
.שלו
רקע כללי
חוק חדלות פי
רעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018, אשר
נכנס לתוקף ביום15.9.2019
ע רך רפורמה כוללת בתחום של חדלות
הפירעון
לגבי
תאגידים
ולגבי
יחידים.
החוק כולל
שני
מסלולים עיקריים שביניהם יכול לבחור החייב כשהוא נקלע
:לקשיים האחד – הליך חדלות פירעון מלא
, במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב חדל פירעון וניתן צו ל פתיחת הליכי
חדלות פירע ,ון. במצב זה, ככלל
השליטה בנכסי החייב ובפעילותו הכלכלית יוצאת מידיו ועוברת לשליטת נאמן חיצוני ,
ונכסיו מחולקים בין הנושים בהליך קולקטיבי לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק .השני – הליך של הסדר חוב ,
שמאפשר לחייב
ולנושיו להגיע להסכמה על שינוי בתנאי הפירעון של החוב בלי
שהחייב ייאלץ
לעבור הליך חדלות
פירעון, וזאת תוך הותרת
השליטה ב
ידי החייב בזמן המשא ומתן להסדר ולאחריו.
ההנחה היא כי לרוב,, ככל שהדבר אפשרי הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון
מלא,עדיף לחייב
לנושים
ולמשק –
הוא
מאפשר לחסוך את"השמדת הערך" הכרוכה בהליך חדלות פירעון הן ברמה של הה
ליך הבודד
והן ברמה הכלל משקית
כשמדובר ב"גל" של הליכים;
הוא מונע את ההשלכות השליליות על החייב שכרוכות בכך שהחייב מאבד את השליטה
ב
נכסיו במסגרת הליך חדלות פירעון; והוא מאפשר להפחית
את העלות של
ה .הליך
בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ2020
הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של
עסקים. מגזרים שונים (כגון ענפי התיירות, התרבות, המלונאות והנופש, הסעדה, אולמות וגני אירועים , חדרי כושר
ובריכות שחייה ועוד) למעשה אינם פעילים זה תקופה ארוכה בשל ה
ה גבלות שנקבעו כדי להתמודד עם הנגיף. הצעת החוק
יוצאת מנקודת הנחה כי
צפויה עלייה בהיקף החייבים–
תאגידים ויחידים– שיי
תקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר
החוב שלהם בשל כך , ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד:עם מציאות זו
1.
מוצע לאפשר לחייב שפונה למסלול של הס דר חוב לבקש"עיכוב
"הליכים , כלומר
הקפאה של ההליכי ם המשפטיים
ושל הליכי גבייה נגדו בזמן המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב עם הנושים , זאת בדומה לעיכוב ההליכים החל ביחס
לחייב בהליך חדלות פירעון מלא .
ההסדר מוצע כהוראת שעה–
כך שניתן יהיה להגיש בקשות לעיכוב הליכים עד
31.12.21
(ושר המשפטים באישור הוועדה רשאי להאריך את התקופה עד30.6.22
.)
במהלך תקופת "עיכוב ההליכים" מוצע להחיל על החייב שורה של מגבלות הדומות במהותן לאלה החלות עליו במסגרת
הליך חדלות פירעון, בהבדל משמעותי אחד: בניגוד להליך חדלות פירעון טיפוסי, מוצע כי החייב
ימשיך לשלוט בנכסיו
.ולא ימונה נאמן חיצוני
2.
,לצד זאת מוצע, כהוראת שעה לשנה, לתת
שתי הקלות משמעותיות לחברות שהנפיקו לציבור אגרות חוב
(חברות
)אג"ח כשהן מבקשות לשנות את תנאי הפירעון
של חובן ב( הסדר עם מחזיקי האג"ח ובשם המוכר יותר לכך–
- 2 -
)""תספורות–
ראשית, מוצע כי חברת אג"ח תהיה פטורה מהחובה המוטלת עליה היום לפנות לביהמ"ש למינוי מומחה
שילווה מטעם ציבור מחזיקי האג"ח את הליך המשא ומתן להסדר חוב מהותי, וזאת בהתקיים שורה של תנאים
הנכללים בהסדר. שנית, מוצע לתת לחברות אג"ח פטור מהצורך לאשר הסדר חוב מהותי לפ י תנאי חוק חדלות פירעון
שמחייב אישור ההסדר באסיפות סוג של בעלי העניין ברוב הדרוש, ואישור בית המשפט. במקום זאת מוצע לאפשר
.להן לאשר את ההסדר בהחלטה רגילה של מחזיקי האג"ח
מעבר לסוגיות הספציפיות העולות במסגרת הדיון בסעיפים עצמם ,מוצע כי הוועדה תברר סוגיות מ
רכזיות אלה:
אילו נתונים קיימים ביחס לשיעור הליכי חדלות
ה
פירעון
?מאז תחילת משבר הקורונה
מהי אוכלוסיית היעד שההסדר המוצע אמור לסייע לה, ומה הצפי כי יעשו שימוש בהסדר לאור התנאים שנקבעו
?לכניסה להסדר
מה היחס בין ההסדר המוצע ובין מו"מ מוגן-
'הליך המעוגן בחלק י לחוק בנוסחו הקיים
והמאפשר בתנאים מחמירים
יותר הגנה מפני נושים
בעת שמתקיים
,משא ומתן להסדר חוב?בלא להיכנס להליך חדלות פירעון מלא
האם ההסדר יוצר איזון מיטבי בין החייבים
ובין ה
נושים
, בהתחשב ב רצון לתת מענה לחייבים שנקלעו לקושי כלכלי
בשל נסיבות חיצוניות מחד ,מול הצורך להגן על הנושים שנפגעת יכולתם לפעול באופן עצמאי לגביית חובם מאידך.
כיצד ניתן לצמצם את הסיכון כי ייעשה שימוש לרעה
בהסדר על-
ידי חייבים ש"יהנו" מעיכוב הליכים נגדם, אך לא
."יהיו נתונים לפיקוח של נאמן כמו בהליך חדלות פירעון "רגיל
להלן יובא החלק הראשון
של הצעת החוק הכולל את הסדר עיכוב ההליכים החל על תאגידים בלבד (עד סעיף319
)טז .
.במסמך נפרד יובא הנוסח וההערות ליתר סעיפי הצעת החוק
נוסח ושאלות מוצעות לדיון
'חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס4 –
הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב
הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–
2021
"ההצעות לתיקונים בנוסח הצעת החוק של הייעוץ המשפטי לוועדה מובאים ב"עקוב אחר שינויים
'הוספת פרק א1
'לחלק י–
הוראת
שעה
1.
בתקופה שעד תום שנתיים מתום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף319א
'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה
החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–
2021, או
מתום תקופת ההארכה כמשמעותה באותו תיקון
, יראו כאילו בחוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–
2018
1
(להלן–
)החוק העיקרי , אחרי סעיף319
:יבוא
1 ס '"ח התשע"ח, עמ310
'; התש"ף, עמ154
.
- 3 -
לדיון :
מוצע כי תקופת התחולה המרבית של החוק
תהיה
עד30.6.23
,. מוצע לשמוע מדוע נדרשת תקופה כה ארוכה
בהינתן ש
הבקשה לעיכוב הליכים יכולה להיות מוגשת רק בשנה הראשונה מתחילת החוק, ופר
ק הזמן המקסימל
י
של העיכוב
הוא3 חודשים?
'"פרק א1 –
עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב– הוראת שעה
'סימן א– הגדרות והתקופה הקובעת
'הגדרות לפרק א1
319
.א בפרק זה–
""חוב עבר– כהגדרתו בחוק זה, ואולם המועדים הנוגעים
לצו לפתיחת הליכים משמעם
מועד ההחלטה על
;עיכוב הליכים
""נושה מהותי–
נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד
:מאלה
(1)
;נושה מובטח
(2)
הבקשה
הגשת
שבמועד
מי
לצו
לפתיחת
לעיכוב הליכים, התאגיד חב לו סכום
העולה על75,000
שקלים חדשים או סכום העולה
על10%
מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות
;מובטחים, לפי הנמוך מביניהם
(3)
נאמן לסדרת תעודות התחייבות של
התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת
הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות
כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה
(2
;)
""עיכוב הליכים– עיכוב הליכים לפי סימנים ב' או ג', לפי
;העניין
""התקופה הקובעת–
התקופה שמיום י"ז בטבת
( התשפ"א1
ינואר2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב
(
31
בדצמבר2021
) או תקופה ארוכה יותר שקבע
השר לפי סעיף319ב.
הערה.: תיקון נוסח בלבד
- 4 -
הארכת התקופה
הקובעת
319
.ב
השר באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך בצו את
התקופה הקובעת לתקופה אחת נוספת שלא תעלה
על שישה חודשים
(להלן–
)""תקופת ההארכה.
'סימן ב–
עיכוב הליכים לגבי
תאגיד
הגשת בקשה לעיכוב
הליכים בידי תאגיד
319
.ג)(א תאגיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי
להגיש לבית המשפט, בתקופה הקובעת או בתקופת
ההארכה
, בקשה לעיכוב הליכים לפי סימן זה
.לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב עם בעלי העניין בו
)(ב מגיש הבקשה יצרף לבקשה מתווה ראשוני
להסדר החוב ויפרט בה את האמצעים למימון
ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור
.הסדר החוב
)(ג מגיש הבקשה יכלול בה את הפרטים
והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב
לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף321, למעט הסדר
.החוב המוצע
שאלות לדיון :
1.
)לסעיף קטן (א–
האם תאגיד שכבר הוגשה לגביו בקשה לצו, אך הצו טרם ניתן, יוכל לבקש
עיכוב הליכים? האם
אין חשש שהדבר
יצור בלבול או כפל הליכים ביחס להוראות קיימות שמתירות לבקש סעדים זמניים בשלב שבין
הגשת בקשה לפתיחת הליכים לבין מתן הצו? (למשל עיכוב הליך שיפוט י לפי סעיף22
לחוק, או איסור לבצע
עסקאות מסוימות לפי סעיף20
()(א1
.)) לחוק
2.
)לסעיף קטן (א– מדוע מוצע כי רק התאגיד יוכל לבקש עיכוב הליכים? זאת להבדיל מבקשה לאישור הסדר (לפי
סעיף321
()(א2
( ) לחוק), אותו רשאים לבקש התאגיד, בעל מניות בתאגיד, או נושה זאת ככלל– רק כשהתאגיד חדל
)פירעון.
הגבלות על פעולת
התאגיד עד
להחלטה על עיכוב
הליכים
319
.ד
תאגיד שהגיש בקשה לעיכוב הליכים לא יבצע
עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או
עסקה המנויה בסעיף270
לחוק החברות עד למתן
.החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט
משלוח העתק
ופרסום הודעה על
הגשת בקשה לעיכוב
הליכים
319
.ה)(א מהבקשה
העתק
ימציא
המבקש
ולנושיו
לממונה
לה,
שצורפו
ומהמסמכים
המהותיים של התאגיד בדרך ובמועד שיורה בית
המשפט, וכן לכל בעל עניין בהסדר החוב, עם קבלת
דרישתו בכתב
, ולכל אדם אחר שיורה בית המשפט.
- 5 -
)(ב הממונה יפרסם הודעה על בקשה לעיכוב
הליכים לגבי תאגיד באתר האינטרנט של משרד
.המשפטים
שאלות
לדיון :
1
.
?מוצע לבחון מיהם הגורמים שמן הראוי כי יקבלו הודעה על הגשת הבקשה לעיכוב הליכים בהצעה מוצע כי
( יהיו אלה הממונה, והנושים המהותיים של התאגיד כהגדרתם
בסעיף ההגדרות להצעת החוק). להבדיל מכך, בעת
)שניתן צו לפתיחת הליכים (שכולל גם הוא הקפאת הליכים כללית–
העתק הצו נמסר לממונה ולכל אדם אחר
שיורה ביהמ"ש (סעיף26(א) לחוק). גם הודעה על סעד זמני שניתן במעמד צד אחד יש למסור לפי החוק לכל אדם
העלול להיפגע מכך (סעיף
21
,(ב) לחוק). בדומה
מוצע
לשקול לקבוע במפורש כי בית המשפט יוכל
להורות לתאגיד
להמציא את הבקשה לעיכוב הליכים
לכל אדם.
2
.
?האם יש מקום לרשום הערה על על עיכוב ההליכים במרשם החברות או בפנקס השותפויות
עם מתן צו לפתיחת
הליכים, נרשמת הערה על כך במרשם (סעיף28
לחוק .)
,לעניין עיכוב ההליכים
מצד אחד–
מדובר במצב זמני
"והתאגיד מחויב לציין לצד שמו כי הוא "בעיכוב הליכים , אך מצד שני–
הסעד של הקפאת הליכים הוא
בעל השפעה
רחבה כלפי הנושים, בעלי המניות בתאגיד, וכלפי כל אדם השוקל.אם להתקשר עם אותו תאגיד בחוזה שאלה דומה
– לגבי רישום הערות במרשמים או פנקסים של נכסים .
מדוע
לגבי יחידים מוצע כן לרשום הערות כאלו (סעיף
319
()כא(ד2) המוצע) ולגבי תאגידים לא?
הגשת התנגדות
לבקשה לעיכוב
הליכים
319
.ו אדם העלול להיפגע מעיכוב הליכים רשאי להגיש
התנגדות לבקשה לבית המשפט, בתוך14
ימים
ממ
ועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לעיכוב
הליכים; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות
.למבקש ולממונה
החלטה בבקשה
לעיכוב הליכים
319
.ז)(א בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים נגד
התאגיד אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן
מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי
:בעלי העניין בו ובידי בית המשפט
(1)
עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש
;הסדר החוב
(2)
אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד
;במשך תקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים
(3)
ההוצאות
למימון
אמצעים
יש
הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר
.החוב
- 6 -
)(ב בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם
:מצא כי מתקיים אחד מאלה
(1)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל
;במטרה להונות את נושיו
(2)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל
לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו
;מנושיו
(3)
יש חשש ממשי כי התאגיד עושה
שימוש לרעה.בעיכוב ההליכים
רקע :
.סעיף זה קובע את המבחן המהותי לעיכוב הליכים
עיכוב הליכים נועד לאפשר לתאגיד לנהל משא ומתן להסדר חוב
עם הנושים, מבלי להיות חשוף ללחצים שיסכלו
את ההסדר , וזאת מתוך הנחה שלתאגיד, לבעלי העניין בו, ולמשק בכללותו יש אינטרס כי התאגיד יגיע
להסדר ולא
יאלץ להיכנס להליכי חדלות פירעון
. יחד עם זאת, מדובר במנגנון רב עוצמה שלמעשה משחרר את התאגיד באופן
,זמני כמעט מכל חבות
ובניגוד להקפאת הליכים בהליך חדלות פירעון, בזמן עיכוב ההליכים השליטה בתאגיד
נשארת בידי הנהלת התאגיד
ולא עוברת לנאמן חיצוני שדואג ל
אינטרסים של הנושים .
ההסדר מגדיל אם כך את הסיכון לנושים. לאור זאת, מוצעים תנאים "מחמירים" לכניסה להסדר שכפי שניתן
לראות כוללים הגנות שונות לנושים
, וכן כפי שנראה בהמשך מוצע לקבוע מנגנוני בקרה שונים על פעולת התאגיד.
לצד זאת, יש לתת את הדעת לכך
ש
בשל התנאים ש
על התאגיד לעמוד בהם כדי ליהנות מעיכוב ההליכים, ייתכן
שתאגידים רבים שנפגעו ממשבר הקורונה לא יוכלו להיכלל בהסדר המוצע, וזאת בעיקר בשל חוסר הוודאות
הכללית שעדיין שוררת באשר להמשך ההתמודדות מול הנגיף, וכפועל יוצא מכך– באשר למועד החזרה לפעילות
עסקית תקינה של מ גזר כזה או אחר, ושל המשק בכלל. מכאן, שההסדר נועד רק לפלח מסויים של תאגידים– אלו
הזקוקים לשהות לארגן מחדש את חובותיהם כדי שיוכלו לחזור למסלול עסקים תקין והוא אינו מציע להעניק את
.הסעד של עיכוב הליכים לכל תאגיד המצוי בקשיים בשל משבר הקורונה
לדיון :
מדובר בסעיף מרכזי של ההסדר ועל כן מוצע כי הוועדה תדון באיזון המעוגן בו. מאחר שמדובר בנקודת
איזון– הרי שככל שייקבעו תנאים שמגינים יותר על הנושים, כך ייקשה יותר על תאגידים לעמוד בהם
ולקבל עיכוב הליכים, ולהפך–
ככל שיהיה קל יותר להיכנס להסדר אזי החשש הוא כי
ה
פגיעה בנושים
תהיה גדולה יותר.
האם יש לקבוע תנאי לפיו בעת הכניסה להסדר עיכוב ההליכים?התאגיד אינו חדל פירעון
ההסדר המוצע קובע אמנם הגנות שונות לנושים בעת הכניסה להליך, אך מוצע לבחון האם הוא גם מרתיע
מפני שימוש לרעה בו? למשל, מוצע לשקול
האם יש לקבוע הוראה ד ומה לסעיף15
לחוק– המאפשר לחייב
את מגיש הבקשה בהוצאות משפט, או בכפל הוצאות משפט כשהגיש את הבקשה בחוסר תום לב.
- 7 -
)(ג עיכוב הליכים יהיה לתקופה שלא תעלה על
שלושה חודשים, כפי שיורה בית המשפט
, ותחולתו
תיפסק עם אישור הסדר החוב
; בית המשפט רשאי
להאריך את
התקופה האמורה לתקופ
ה נוספת שלא
ה על ת
על___
,
אם מצא כי
בתקופת ההארכה יש
סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין
בו ובידי בית המשפט וכי מתקיימים שאר התנאים
שבסעיף קטן (א) ו-
)(ב.
לדיון : מוצע לדון בתקופה המוצעת לעיכוב ההליכים–
עד3
.חודשים
1.
מהו פרק
הזמן הדרוש בדרך כלל להגעה להסדר חוב , ומדוע נקבע דווקא כלל של3 חודשים?
,לשם השוואה
הפעלת תאגיד לשם שיקומו הכלכלי בהליך חדלות פירעון נמשכת9
חודשים לפי סעיף23(ב) לחוק, ובית המשפט
יכול להאריך תקופה זו לתקופות נוספות של עד3 חודשים, וההגנה המוקנית לתאגיד ב הליך מסוג אחר- "משא
ומתן מוגן" יכול
ה
להימשך עד6
חודשים (סעיף339
()(ב2
)) לחוק ?
2. מוצע לבחון האם יש מקום לקבוע כי בית המשפט יוכל להאריך את עיכוב ההליכים, לפרק זמן קצר
,ביותר (למשל
14
)ימים אם יתרשם ש
יש סיכוי שסביר ש ההארכה
תביא ל השלמת
אישור ההסדר?
3. האם
?צריך לקבוע במפורש שעיכוב ההליכים ייפסק במועד אישור הסדר החוב
)(ד הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי
הוא להורות על מועד להגשת בקשה להבאת הסדר
חוב לאישור בעלי העניין בו, להורות על מועד
לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל מועד
להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו
.לאישור בית המשפט
)(ה החלטה בעניין עיכוב הליכים תתקבל לאחר
שמיעת הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם
שוכנע כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה
עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מתן הסעד או
תגרום למבקש נזק חמור, לעכב את ההליכים לאחר
שמיעת התאגיד בלבד; ניתן עיכוב ההליכים במעמד
צד אחד, ישמ
ע בית המשפט את הצדדים בהקדם
האפשרי ולא יאוחר מ־14
ימים מיום נתינתו ורשאי
הוא לקיים דיון בבקשה; התאגיד ישלח הודעה על
עיכוב הליכים שניתן במעמד צד אחד לנושיו
.המהותיים
- 8 -
)(ו הממונה יפרסם הודעה על עיכוב ההליכים
.באתר האינטרנט של משרד המשפטים
עיכוב הליכים נגד
אדם שלישי
319
.ח,עיכוב ההליכים יחול רק על הליכים נגד התאגיד
ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות
ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר
מההליכים המנויים בסעיף29
גם נגד מי שאינו
התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים
:כל אלה
(1)
עיכוב
ההליכים לגבי אותו אדם חיוני
;לשם גיבוש ואישור הסדר החוב
(2)
ההליכים נגד אותו אדם נובעים
מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב
.התאגיד
הערת נוסח': אם ממילא מחילים על התאגיד את ההוראות שחלות בהקפאת הליכים בהליך חדלות פירעון (פרק ה
,)לחלק ב' לחוק
בשינויים המחויבים, האם לא ניתן להשמיט את הסעיף הזה? (זאת מאחר שיחול בשינויים
המחוייבים
סעיף30
.)לחוק שכולל הוראה לעניין עיכוב הליכים נגד אדם שלישי
תוצאות החלטה על
עיכוב הליכים
319
.ט)(א
עם מתן החלטה על עיכוב הליכים–
(1)
לא ייפרעו חובות העבר
של התאגיד
א לא לפי הוראות
חוק זה
סעיף
60
;
(2)
יוקפאו ההליכים נגד
התאגיד לפי
,'הוראות פרק ה' לחלק ב ויחולו הוראות
האמור
הפרק
המחויבים
בשינויים
:ובשינויים אלה
)(א
סעיף
לעניין29
(2 יראו
)
בתאגיד שהוחלט על עיכוב הליכים
;לגביו כתאגיד בהפעלה
- 9 -
)(ב
לעניין סעיף29
(5
)לא יהיה
ניתן אישור בית המשפט
להמשיך או
לפתוח בהליך משפטי
אלא באישור
בית משפט
מטעמים מיוחדים
שיירשמו
יינתן אם מצא בית המשפט
כי מתקיימים טעמים מיוחדים
שיירשמו;
(3)
עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים
התאגיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים
מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או
,את זכויותיו בהם, שלא במהלך עסקים רגיל
.אלא באישור בית המשפט
)(ב על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לעיכוב
הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה
לפי דין, ובכלל זה החלטה
מינהלית, למעט חובה לתשלום
חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף31
.
רקע : סעיף מרכזי זה קובע את תוצאות עיכוב ההליכים לגבי תאגיד, ומוצע בו כי–
)(א לא ייפרעו חובות העבר
( ;שלו, אלא לפי הוראות החוק)ב ה
תאגיד ייכנס להקפאת הליכים (לא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של
חובות עבר, לא ניתן יהיה לשעבד נכסים שלו לשם הבטח
ת
,חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו
ועיקולים שהוטלו יבוטלו, ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד); ו-
)(ג מוצע לקבוע
איסור דיספוזיצי
ה , כלומר
התאגיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים שלא במהלך עסקים רגיל, אלא
.באישור בית המשפט
שני חלקיו הראשונים של הסעיף מבוססים על סעיף25
,לחוק הקיים, שקובע את תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים
ומפנה גם לסעיף29
לחוק שפורט את המשמעויות של הקפאת הליכים
נגד התאגיד. החלק השלישי המוצע (איסור
.דיספוזיציה) אינו כלול היום במפורש כתוצאה ישירה של צו לפתיחת הליכים, אך כן מדובר בתוצאה נגזרת שלו
לדיון:
1.
( לסעיף קטן1
)
– סעיף מוצע זה דומה בעיקרו
לסעיף25
()(א2
) לחוק שעוסק
ב.תוצאותיו של צו לפתיחת הליכים
ואולם שם מדובר בתאגיד שנקבע כי הוא חדל פירעון, ועל כן פירעון חובות העבר שלו ייעשו,בהליך קולקטיבי
בניהול נאמן חיצוני. האם מתאים להחיל הוראה זו
באופן זהה גם בעיכוב הליכים שבו התאגיד אינו בהכרח חדל
פירעון
, ולא ממונה נאמן ל חלוקה ?קולקטיבית של נכסיו האם די בהוראה המפנה לסעיף60
לחוק העוסק בהגבלות
על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות ומאפשר לממש את נכסיהם? האם ניתן
לפרוע בדרך כלשהי חוב עבר של
,נושה מסוים
כאמור ב סעיף44
?לחוק
-
10
-
2.
( לסעיף קטן1) –
סעיף25
(ב) לחוק קובע סייג נוסף שלא:הוכנס כאן, ולפיו "אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור
את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף
להוראות סעיף31
."
סעיף31
לחוק
קובע סייגים שונים לעניין הליכים פליליים ומינהליים .האם אין מקום להוסיף
הוראה?דומה כאן
3.
( לסעיף קטן2) – מוצע להבהיר האם על עיכוב ההליכים יחולו כל הוראות הפרק של הקפאת הליכים בחוק הקיים
(פרק ה' לחלק ב' הכולל את סעיפים29
עד32
), וב
פר
ט שתקופת הקפאת ההליכים לא תיספר לצורך חישוב תקופת
ההתיישנות (סעיף32
) ושהקפאת ההליכים לא תחול על הליכים פליליים ומינהליים (סעיף31
.)
4.
( לסעיף קטן2) –
סעיף29
(4
) לחוק קובע כי ככלל עיקול שהוטל על נכס לפני מתן צו לפתיחת הליכים–
.בטל
מוצע לבחון האם
נוכח אופיו של ההליך המוצע כאן שאינו נעשה בפיקוח של נאמן ושנמשך תקופה הרבה יותר קצרה
,"מהליך חדלות פירעון "רגיל מתאים?גם כאן להסיר את העיקולים על נכסי התאגיד
5.
( לסעיף קטן2)(א ) המתייחס לסעיף29
(2) לחוק –
ההצעה היא כי לעניין מימוש שיעבודים יראו את התאגיד
כתאגיד בהפעלה. מוצע להבהיר מה המשמעות של הוראה זו.
6.
( לסעיף קטן2
)(ב) המתייחס לסעיף29
(5) לחוק – הסעיף בחוק הקיים קובע כי בהקפאת הליכים אין אפשרות
לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור של בית המשפט שיינתן רק אם קיימים "טעמים
מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את
ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". התיקון המוצע הוא להשאיר רק את הדרישה ל"טעמים מיוחדים
שיירשמו" ללא הסיפה שבחוק.
7.
האם חלות במסגרת עיכוב ההליכים גם הגנות
נוספות
לתאגיד"שניתנות במסגרת הסדר "משא ומתן מוגן
(סעיפים337
עד345
)לחוק ? למשל–
,כחלק מהגנות הניתנות לתאגיד בזמן המשא ומתן
נושה אינו רשאי להגיש
לבית המשפט בקשה לאישור הסדר חוב חלופי מטעמו ,. וכן
נושה אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים
בזמן המש 'א ומתן (ראו ס339
לחוק). האם יש
מקום להוסיף במפורש
הגנות אלה גם לעיכוב ההליכים המוצע
, או
"שהן נכללות בו ממילא במסגרת האיסור לפתוח ב"הליך משפטי נגד התאגיד?
גיבוש הסדר החוב
319
.י
,עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים יחל התאגיד
.באופן מיידי, לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב
הפעלת התאגיד
בתקופת עיכוב
ההליכים
319יא
.
ניתנה החלטה על עיכוב הליכים
יחולו על הפעלת
:התאגיד הוראות אלה
(1)
עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר
את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר
;החוב
(2)
התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל
;ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם
-
11
-
(3)
התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או
חלוקה כהגדרתן בחוק
החברות, או עסקה
המנויה בסעיף270
לחוק החברות אלא
;באישור בית המשפט
(4)
בית המשפט רשאי להורות על איסור
לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של
עסקאות, או התניית ביצוען של עסקאות
;אלה באישור בית המשפט
(5)
יחולו סעיפים77
עד79
;לחוק
הערה :
סעיפים77
עד79
הם סעיפים המחייבים את הספקים של התאגיד שבחדלות פירעון להמשיך לספק
שירותי
תשתית
ו .שירותים ומוצרים חיוניים לתאגיד לפי סעיף79
–
כדי שהספק לא ייפגע, ניתנת עדיפות ל
תמורה בעד
הספקת שירותים בסדר הנשייה
יא הו נחשב
ת כ .""הוצאות הליכי חדלות פירעון
לדיון :
כיצד ניתן לשפות את הספקים בהסדר המוצע של עיכוב הליכים שבו אין
חלוקה של קופת נשייה, ועל כן אם
?"התאגיד אינו מגיע למצב של חדלות פירעון, אין משמעות לסיווג של התמורה כ"הוצאות הליכי חדלות פירעון
(6)
בית המשפט רשאי להתיר לתאגיד
להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם
מימון פעילותו של התאגיד בתקופת עיכוב
ההליכים או להורות על מסגרת אשראי
שהתאגיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון
הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים
שיורה בית המשפט (בפסקה זו–
אשראי
חדש); דין הסכומים הנדרשים לפירעון
אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדל
ות
פירעון, אלא אם כן הורה בית המשפט
;אחרת
הערה : הסעיף המקביל בהליכי חדלות פירעון "רגילים" הוא סעיף65
לחוק המסדיר את נטילת האשראי בידי
תאגיד שבהליכי חדלות פירעון . ואולם, בסעיף זה יש גם הסדרה של נטילת אשראי כנגד יצירת
שעבודים חדשים .
לדיון :
1.
כיצד ניתן
להסדיר נטילת אשראי כנגד שעבודים במצב של עיכוב הליכים על-
?פי ההסדר המוצע האם הכוונה
?שלא ניתן יהיה ליצור שעבודים חדשים
2. גם בהקשר זה עולה השאלה, מה המשמעות של סיווג הסכומים הנדרשים לפירעון האשראי החדש כ"הוצאות
?"הליכי חדלות פירעון
-
12
-
(7)
תאגיד שניתנה
לגביו החלטה על
עיכוב הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או
פרסום מטעמו, את הביטוי "בעיכוב
;הליכים" במשך תקופת עיכוב ההליכים
(8)
התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס
המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו
,שעבוד צף או נכס הכפוף לשימור בעלות
,במהלך העסקים הרגיל בלבד ויחולו
סעיפים61
ו־63
.
לדיון :
1.
מדוע לא לאפשר גם שימוש בנכס משועבד
שלא במהלך העסקים הרגיל , באישור בית המשפט
כפי שנעשה בהליכי
חדלות פירעון לפי סעיף62
?לחוק
2.
האם אין מקום להחיל גם את סעיף64
?לחוק הנוגע לעקיבת זכויות
חובת דיווח
319
.יב)(א
המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות–
השותף הכללי, ואם השותף הכללי הוא חברה–
המנהל הכללי של חברת השותף הכללי, ידווח
למנהל ההסדר, לנושים ולממונה, באופן מיידי, על
שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של
התאגיד; בית המשפט רשאי להטיל את חובת
הדיווח על נושא משר.ה אחר בתאגיד
)(ב הדיווח ייעשה באופן מקוון, באתר אינטרנט
ייעודי ומאובטח שיקים התאגיד לצורך כך, או
.באופן אחר שיורה בית המשפט
מינוי מנהל הסדר
וסמכויותיו
319
.יג)(א
בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי סעיף326
עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, שיפעל מטעמו
להבטחת ניהולו התקין של
ה
הליך לפי פרק זה
והשמירה על נכסי התאגיד במהל
כו ך עיכוב
ההליכים.
-
13
-
)(ב בנוסף לסמכויות מנהל ההסדר לפי סעיף
326
,מנהל ההסדר רשאי להיות נוכח בכל ישיבות
הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו ולקבל כל מידע
שחבר דירקטוריון רשאי לקבל
אלא אם כן מצא
בית המשפט שאין צורך בהן בכך
כדי להבטיח את
ניהולו התקין של ההליך או השמירה על נכסי
התאגיד
, ורשאי הוא לקבוע תנאים להשתתפות
בישיבות.ולקבלת מידע לפי סעיף זה:
(1)
מנהל ההסדר רשאי להיות נוכח בכל
ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו
ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי
לקבל;
)(ג
(2)
סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת
התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או
עלולה,לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב
ידווח על כך לנושים לבעלי העניין
ולבית
המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה
;שעלולה להיגרם
)(ד
(3)
מנהל ההסדר לא ימסור מידע על
התאגיד החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו
;לפי פרק זה
)(ה
(4)
נוכח התאגיד או מנהל ההסדר,לדעת
בתוך תקופת עיכוב ההליכים, כי חדל
להתקיים בתאגיד תנאי מהתנאים למתן
.עיכוב הליכים, יודיע על כך לבית המשפט
-
14
-
רקע :מוצע לייצר תפקיד חדש של "מנהל הסדר" בעל סמכויות מיוחדות, שאינו זהה לאף אחד מבעלי התפקידים
.השונים המתמנים היום מכוח החוק בכל הליך לאישור הסדר חוב, בית המשפט
רשאי
למנות""מנהל הסדר לפי
סעיף326
לחוק, שתפקידו
מצומצם יותר
וכולל הכרעה ב ,זכויות ההצבעה באסיפות הסוג
הכרעה לעניין היקף
.הזכויות לשם חלוקת התמורה מההסדר ועוד
,לעומת זאת
לפי הצעת החוק, בעת שיינתן עיכוב הליכים לשם הגעה ל
הסדר חוב, בית המשפט יהיה חייב למנות
.מנהל הסדר מנהל זה
יקבל
סמכויות נוספות
הדומות לסמכויות של"נציג נושים"
שמתמנה
במסגרת משא ומתן
מוגן
(סעיפים342
עד344
)לחוק , אך כאן
הוא אינו מוגדר כנציגם של הנושים שדואג לאינטרסים שלהם בלבד
, אלא
כנציגו של בית המשפט
, ה
אחראי על תקינות ההליך בכללותו
, כך שבהיבט זה הוא דומה יותר ל ""נאמן
(שפועל
מטעם בית המשפט וכפוף להוראותיו–
סעיף41
)לחוק.
לדיון:
1.
)לסעיף קטן (א –
האם אין ?מקום להבהיר על איזה "הליך" אחראי מנהל ההסדר
האם תפקידו לוודא כי עיכוב
ההליכים מתנהל באופן תקין, או
שתפקידו קשור גם להליך ההגעה להסדר החוב, בדומה למוצע לגבי מנהל הסדר
?חוב של יחיד
2.
)לסעיף קטן (ב –
האם אין מקום להפריד בין הזכות של מנהל ההסדר לנכוח
בדירקטוריון ולקבל מידע, ולאפשרות
של בית המשפט לפטור
את התאגיד ממתן גישה זו למנהל ההסדר ,
לבין יתר החובות
המוטלות על מנהל ההסדר
.המובנות בתפקידו ושבית המשפט אינו יכול לפטור אותו מהן
3.
()לסעיף קטן (ב2) –
האם אין חוסר התאמה בין הפגיעה
המתייחסת ל
בעלי העניין ו בין חובת הדיווח
המתייחסת
?לנושים
שיתוף פעולה של
התאגיד עם מנהל
ההסדר
319
.יד מינה בית המשפט מנהל הסדר
וחלות הוראות סעיף
319יג(ב), יחולו על התאגיד הוראות אלה בתקופת
:עיכוב ההליכים
(1)
התאגיד ימסור למנהל ההסדר, זמן
סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או
עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי
הוראות פרק זה או לפי החלטת בית
המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו;עניין
(2)
התאגיד ידווח מיידי חודש בחודשו
למנהל ההסדר על ההיקף הצפוי של הוצאות
התאגיד והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש
הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו
;בפועל וההכנסות שהתקבלו
לדיון :
סעיף343
לחוק קובע את הזכות של נציג נושים שמונה במשא-ומתן
מוגן לקבל
מידע מהתאגיד
. אך שם
התאגיד מחויב למסור
רק מידע על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה וכלליות
. מדוע כאן דרישת הדיווח היא רחבה
?יותר
-
15
-
(3)
התאגיד ימסור למנהל ההסדר כל
;מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו
סבר התאגיד כי מידע שדרש ממנו מנהל
ההסדר אינו נחוץ,לו לשם מילוי תפקידו
רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה
.לפטור אותו ממסירת המידע
סעדים בשל פגיעה
מהותית בנושה
319טו
.
,בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב
,להעניק לו סעד כפי שייראה לנכון בנסיבות העניין
אם מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה
מהותית; לעניין זה יראו את עיכוב ההליכים כעלול
לפגוע פגיעה מהותית, בין השאר אם
מתקיים אחד
:מאלה
יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס
המשועבד לטובת הנושה.
(1)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל
;במטרה להונות את נושיו
(2)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל
לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו
;מנושיו
(3)
יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס
המשועבד לטובת][ה;נושה
(4)
יש חשש ממשי
כי התאגיד עושה
.שימוש לרעה בעיכוב ההליכים
לדיון :
1.
( עילות1
( ,)
2) ו-(4
) לסעיף זהות לנסיבות שבהן נקבע כי בית המשפט
חייב מלכתחילה ש לא להורות
על עיכוב
הליכים –
בסעיף319
()ז(ב1
( ) עד3
.)מדוע בנסיבות שבה
ן
,ההליך החל
יש לאפשר לבית המשפט לתת סעד קונקרטי
לנושה
כזה או אחר במקרה שמתקיימת אחת מאותן נסיבות? בהתחשב בכך שמדובר בהליך קולקטיבי מול כלל
הנושים ,נראה כי
אם מתקיימות הנסיבות הללו
יש לבטל את עיכוב ההליכים .
2.
מוצע
להבהיר
האם הסעיף עוסק בפגיעה
בנושה או בב
על עניין
בהסדר החוב (בסעיף340
העוסק במשא ומתן
מוגן
מדובר רק על)פגיעה בנושה ;ואם מדובר בפגיעה בנושה, מדוע מוצע לתת לבעל עניין אפשרות לקבל סעד בשל
?פגיעה באחר
-
16
-
הפסקת עיכוב
ההליכים
319טז
.
)(א בית המשפט יורה על הפסקת עיכוב
ההליכים אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש
הסדר חוב ולאישורו בתקופת עיכוב ההליכים או
אם התקיימה
אחת העילות המנוי
ות בסעיף
319
)ז(ב.
)(ב בית המשפט רשאי להורות על הפסקת עיכוב
:ההליכים אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה
(1)
יש חשש סביר כי הפעלת התאגיד
;במשך תקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים
(2)
אין אמצעים למימון ההוצאות
הכרוכות בהפעלת התאגיד בתקופת עיכוב
;ההליכים
(3)
התקיימה אחת העילות המנויה
בסעיף319
(טו1
( ,)
2
( ) או4
.)
לדיון : בדומה לשאלה
בסעיף הקודם , העילות שבהן מדובר כאן (בסעיף319
(טו1
( ,)
2
( ) או4
)) מתארות נסיבות שבהן
בית המשפט חייב שלא להורות על( עיכוב הליכים לפי סעיף319
()ז(ב1
( ) עד3
.))ה
אם במקרה כזה לא מתאים יותר
לקבוע כי בית המשפט יהיה?חייב להורות על הפסקת עיכוב ההליכים
)(ג בית המשפט רשאי להשהות את הפסקת
עיכוב ההליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של
עיקולים שבוטלו עם מתן ההחלטה על עיכוב
ההליכים או הגשת בקשה.לצו לפתיחת הליכים
)(ד הפסקת עיכוב הליכים אינה פוגעת בתוקפם
של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית
.אחרת שנעשו כדין לפני הפסקת עיכוב ההליכים