מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל :כתיבה מרב פלג- גבאי וד"ר רוני בלנק :| אישור שלי לוי , ראש צוות :תאריך"ט י ,באייר תשפ"ד27 במאי2024 סקירה תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 4 2 . פעילות מרכזי החוסן ................................ ................................ ................................ ........... 6 2.1 הקמת מרכזי החוסן הקיימים ................................ ................................ ........................... 13 2.2 גיבוש תוכנית לאומית למרכזי חוסן ................................ ................................ .................. 17 2.3 עיקרי תוכנית הפריסה הלאומית שגובשה אך אינה מיושמת ................................ ............... 19 3. היבטים באופן הפעלת מרכזי החוסן ................................ ................................ ..................... 23 3.1 פיצול האחריות בין משרדי הבריאות והרווחה ................................ ................................ .... 23 3.2 מרכזי החוסן כחלק ממערך שירותי בריאות הנפש ................................ ............................. 25 3.3 הערכת יעילותם של מרכזי החוסן ................................ ................................ .................... 28 4. תקציב ................................ ................................ ................................ ............................ 29 4.1 מנגנון התקצוב ................................ ................................ ................................ ............... 29 4.2 היקף ה תקציב ................................ ................................ ................................ ................ 31 4.3 תקציבים ייעודיים עקב מלחמת חרבות ברזל ................................ ................................ ... 33 4.4 קשיי תקצוב ................................ ................................ ................................ ................... 34 5. נושאים לדיון ................................ ................................ ................................ .................... 35 6. 'נספח א ................................ ................................ ................................ .......................... 38 תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הבריאות ועניינו תכנון פריסתם של מרכזי החוסן בכלל ובעקבות מלחמת חרבות ברזל בפרט .  למושג "חוסן" אין הגדרה אחידה, אך חלק גדול מההגדרות מתייחסות אליו כאל יכולת להתמודד עם משבר .ולשוב לשגרה או לפתח שגרה חדשה :לפי משרד הבריאות, מרכזי החוסן פועלים בשלושה תחומים משלימים חוסן ארגוני – ;חיזוק משאבי ההתמודדות של הצוותים המקצועיים ברשות חוסן קהילת י- בין השאר באמצעות חיזוק הלכידות ופיתוח המנהיגות המקומית; ו חוסן נפשי – מתן טיפול נפשי פרטני, משפחתי או קבוצתי לילדים ולמבוגרים.  כיום פועלים בישראל 15 מרכזי חוסן, שהוקמו בין השנים2008 – 2023 :חמישה בעוטף עזה (אחד בעיר שדרות וארבעה במועצות אזוריות באזור עוטף עזה: חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול); אחד בעיר אשקלון; אחד המשרת את הערים אופקים ונתיבות והמועצ ות האזורי ו ת מרחבים ובני שמעון)(מרכז אמ"ן; שניים בצפון (בקריית שמונה שבגליל המזרחי ובכברי שבגליל המערבי); ארבעה ביהודה ושומרון (במועצות ,האזוריות שומרון עציון ומטה בנימין וסביבתן ובמועצה המקומית קרית ארבע-חברון וסביבתה); אחד לחברה הבדואית בבאר שבע; ומרכז חוסן ארצי טיפולי.המשרת את הרשויות שבהן אין מרכזי חוסן מרכזים אלה פועלים תחת ועדת היגוי בין- )משרדית בראשות משרד הבריאות (ועדת ההיגוי העליונה ה מופקדת בין השאר על קביעת מדיניות ופיקוח על מרכזי החוסן. לשם הפעלת מרכזי החוסן התקשר משרד הבריאות ,עם שני גורמים: האחד הקואליציה הישראלית לטראומה , המפעילה את 12 מרכזי החוסן בדרום וביהודה ושומרון ואת מרכז החוסן הארצי, והשני – אשכולות רשויות גליל מזרחי וגליל מערבי בצפו ן, שהתקשרו עם מרכז משאבים .לצורך הפעלת שני מרכזי החוסן בצפון  הקמת15 מרכזי החוסן הפועלים כיום לא התבצעה כחלק מתוכנית לאומית סדורה והם הוקמו בהדרגה על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. כל המרכזים הוקמו לשם מתן מענה לאיום בטחוני, למעט המרכז לחברה הבדואית שנותן מענה גם למצבי חירום אזרחיים .  נוסף על15 מרכזי החוסן הכפופים לוועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות, פעלו עד סוף מאי2024 בקצרין ובמועצה האזורית גולן שני מרכזי חוסן קהילתי באחרי ות משרד הרווחה . מרכזים אלו לא סיפקו טיפולים נפשיים והם יועדו להתמודדות עם מגוון מצבים ולא רק מצבי חירום ביטחוניים. מרכזים אלה אמורים להפוך לשלוחה של מרכז החוסן גליל מזרחי, הפועל תחת ועדת ההיגוי העליונה. כמו כן, בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר2021, משרד הרווחה אחראי כיום על הקמתו והפעלתו של מרכז חוסן אזורי עבור החברה הערבית , המיועד לספק מענה לא רק לאיומים ב י טחוניי ם לא א גם להיבטים חברתיים ובפרט לתופעת האלימות והוא יספק גם טיפולים נפשיים . בעקבות "קול קורא" שפרסם המשרד בספטמבר2023 יחד עם המשרד לשוויון חברתי, נבחר ה עיריית אום אל- .פאחם להקים את המרכז בתחומה  אין ביד י נו נתונים מפורטים על הפעילות בכלל מרכזי החוסן מראשית המלחמה ועד היום ולכן נתמקד במידע שביד י נו על שלושת החודשים הראשונים למלחמה (אוקטובר- דצמבר2023 ). נציין ש מרכזי החוסן בצפון החלו לתת טיפולים נפשיים רק לאחר פרוץ המלחמה וגם מרכז החוסן הארצי הוקם רק באוקטובר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  מה-7 באוקטובר2023 ועד לסוף דצמבר2023 נית ן במר כזי החוסן טיפול פרטני אחד לפחות ל- 17,825 מטופלים , פי שניים ממספר המטופלים בתשעת החודשים הראשונים של שנ ת2023 ( 7,380 ) ופי שלושה ממספר המטופלים בכל שנת2022 ( 5,148). כ- 76% מהמטופלים היו מאזור מהדרום, כ- 4.5% מאזור הצפון וכ- 12% טופלו דרך המרכז הארצי . חל גידול משמעותי גם במספר המטופלים שקיבלו טיפול קבוצתי : בשלושת החודשים הראשונ י ם למלחמה טופלו בשיטה זו6,293 מטו פלים, לעומת542 מטופלים בתשעת החודשים הראשונים של שנת2023 . גידול זה נובע בחלקו הגדול מההיקף הנרחב של השימוש בשיטת טיפול זו ב מרכזי החוסן ב( צפון5,040 מטופלים בין ה- 7.10.23 ועד ה- 31.1023). באשר ל טיפול פסיכיאטרי ,מה-7 באוקטובר2023 ועד סוף השנה ניתן שירות זה ל- 216 מטופלים, לעומת136 מטופלים בתשעת החודשים הראשונים של השנה ו- 137 מטופלים בכל שנת2022 , כאשר כמעט כל הטיפולים ניתנו במרכזי.באזור הדרום  משרד הבריאות העביר לנו גם נתונים על מספר המטופלים החודשי במרכזי החוסן בדרום וביהודה ושומרון במהלך המלחמה. מהנתונים עולה כי מספר המטופלים החודשי שקיבלו טיפול פרטני ממרכזי החוסן בדרום בשלושת החודשים הראשונים למלחמה (אוקטובר- דצמבר2023 ) עלה מ- 4,100 לכ- 7,300 , ושבשלושת החודשים הבאים (ינואר- מרץ2024) הוא נע בין כ- 8,300 לכ- 8,500 . בחודש השיא, ינואר2024 , מספר המטופלים החודשי שקיבלו טיפול פרטני( 8,490 )היה יותר מכפול בהשוואה לחודש הראשון של המלחמה ( 4,100 ) . במרכזי החוסן ביהודה ושומרון ירד מספר המטופלים הפרטניים החודשי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה מכ- 650 לכ- 580ב , ו שלושת החודשים שלאחר מכן הוא נע בין כ- 640 לכ- 710 .  ,כאמור מרכזי החוסן הקיימים כיום בישראל הוקמו ללא תוכנית סדורה ומקיפה ו ,הקמתם התבצעה בשלבים משנת2008 ועד לשנת2023 ., לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל לפי מבקר המדינה, כבר בינואר2019 החלה ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות לדון בתוכנית לאומית להקמת .מרכזי חוסן בפריסה ארצית התהליך תוכנן להימשך עד יוני2019 אך לא הושלם. באוגוסט2022 התקבלה החלטת הממשלה1817 , שבה נקבע בין היתר כי ועדת ההיגוי העליונה תונחה לגבש בתוך120 יום (עד לסוף שנת2022 ) תוכנית לאומית להגברת החוסן האזרחי. החלטת הממשלה לא כללה התייחס ות לתקציב התוכנית, ובמאי2024 מסר לנו משרד האוצר שלא ידוע לו אם הוחלט על תקציב לתוכנית ושמשרד הבריאות לא הציג בפניו הצעה לתקציב כזה. בסוף דצמבר2023 דיווח לנו משרד הבריאות שהוגשה תוכנית לאומית למנכ"ל המשרד בספטמבר 2023 . בינואר2024 מסר ה משרד כי תוכנית הפרי סה הלאומית אושרה עקרונית במשרד, אך טרם הצגתה לממשלה פרצה מלחמת חרבות ברזל וכיום התוכנית נבחנת מחדש בהתאם לצרכים שנוצרו בעקבות המלחמה. גם ממשרד האוצר נמסר שיש צורך בבחינה מחודשת, וכן שתקציב התוכנית (בניגוד לתקציב ההקמה וההפעלה השוטפת של המרכזים הקיימים) לא.נדון עד כה  למרות ש התוכנית הלאומית אינה מיושמת ומשרד הבריאות מתמקד בשלב זה בתגבור מענים קיימים , הי צגנו את עיקרי ההמלצות בתוכנית כדי להמחיש את הצרכים כפי שהוערכו ערב המלחמה. כפי שציין משרד הבריאות, בתוכנית נקבעו שני תנאי סף להקמת מרכזי חוסן חדשים: רמה בינונית ומעלה של איום בטחוני פוטנציאלי במקרה של מלחמה כוללת, לפי דירוג פיקוד העורף; ומרחק קצר מ- 40 ,ק"מ מגבול לבנון .סוריה או עזה92 הרשויות שעמדו בתנאי הסף דורגו על בסיס שני הק ריטריונים האלה ושישה קריטריונים ( נוספים ממישור החירום הבטחוני60% ( ) ומהמישור החברתי40% ): רמת האיום הממשי, ציון כשִ ירות תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm (להתמודדות בחירום), מדד חברתי- ,כלכלי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התושבים ברשות שיעור האזרחים הוותיקים ביניהם ושיעור העולים החדשים .על סמך ציונים משוקללים שניתנו לרשויות על ,בסיס הקריטריונים, הוגדר סדר עדיפויות להקמת מרכזי חוסן חדשים ולפיו לצד 14 מרכזי החוסן המקומיים/ אזוריים הקיימים נדרשת הוספת שבעה מרכזי חוסן : חמישה( בצפון חיפה בקעת בית הכרם, כנרת ועמקים, גליל ועמקים, מפרץ) ושניים ב( דרום אשדוד ובאר שבע). בכך אמור מספר מרכזי החוסן בישראל להגיע ל- 21 מרכזים, לא כולל המרכז הארצי– מהם שבעה בצפון, עשרה בדרום וארבעה .באזור יהודה ושומרון  משרד הבריאות מסר כאמור כי בעקבות המלחמה תוכנית זו אינה מיושמת ולדבריו הוא מתמקד ב הרחבת המענים והנגשתם לאוכלוסיית המפונים בפריסה ארצית ובהתאם לשייכות קהילתית . המשרד כבר יישם מהל כים, כגון הקמת מרכז חוסן ארצי עבור יישובים שאין בהם מרכז חוסן וכן הוגדל מספר הטיפולים הפרטניים ש מטופל יכול לקבל דרך מרכזי החוסן מ- 24 טיפולים ל- 36 טיפולים. כמו כן, לדברי המשרד בכוונתו להרחיב את המענים באמצעות פתיחת כ-7 ,שלוחות לכל מרכז חוסן המשך הפעלת מרכז החוסן הארצי ותגבור המענים הקיימים במערכת הבריאות באמצעות קופות החולים ובתי החולים לבריאות הנפש. אין לנו מידע על לוח הזמנים להרחבה זו ועל מספרן המדויק, מיקו .מן והיקף פעילותן של השלוחות עולה השאלה אם ההחלטה שלא לפתוח מרכזי חוסן חדשים,היא מיטבית ואם לא היכן יש לפתוח מרכזים חדשים.  במסגרת הרחבת פעילות מרכזי החוסן הקיימים יש לתת את הדעת לע שלושה היבטים המוצגים במסמך (ראו :)גם בפרק הדיון האחד ,שאלת הפיצול בין משרד הבריאות למשרד הרווחה במ ,ציאות שבה מחד גיסא הוחלט להעביר את מרכזי החוסן הקהילתי בקצרין ובמועצה האזורית גולן מאחריות משרד הרווחה לאחריות משרד הבריאות ומאידך גיסא הוחלט שמרכז החוסן הייעודי המתוכנן לחברה הערבית שיעניק טיפולים נפשיים יוקם על-ידי משרד הרווחה וה משרד לשוויון חברתי ולא על- ;ידי משרד הבריאות ,השני שילוב מרכזי החוסן במערך בריאות הנפש ובתוך כך השלכות הרחבת מרכזים אלה הן על התחרות בין ספקי שירותי בריאות הנפש במגזר הציבורי ובראשן קופות החולים, והן על ;מנגנוני שיתוף מידע ורצף טיפולי ,השלישי הערכת יעילותם של מרכזי החוסן .באמצעות פיתוח מדדי הצלחה  המימון הממשלתי של פעילות מרכזי החוסן מתבצע בשני מסלולים עיקריים: במסלול האחד, מתבצע איגום משאבים מכמה משרדי ממשלה במסגרת החלטות ממשלה , כאשר רוב התקציב שהוקצה במסגרת איגום ,משאבים הוטל על ארבעה משרדים: בריאות, אוצר .ביטחון ורווחה התקציבים מועברים למשרד הבריאות ,ודרכו לספקי השירות (הקואליציה או אשכולי הרשויות בצפון שהתקשרו עם מרכז משאבים). במסלול השני מועברים החזרים מהמוסד לביטוח לאומי לכל מרכזי החוסן בגין טיפולים נפשיים שסיפקו, בהתאם לנוהל חרדה– מנגנון שנועד לספק מע נה מהיר לנפגעי חרדה. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עודכן התעריף לשעת טיפול פרטני ל- 300 ש"ח, מהם המוסד משלם193 ש"ח. נוסף על כך, מרכזי החוסן מתוקצבים באמצעות כספים קואליציוניים .המועברים למשרד הבריאות  בשנת2022 ה יקף המ ימון הציבורי של מרכזי החוסן היה 30.56 ,מיליון שקלים מתוכ ו כ- 70% מאיגום משאבים ממשרדי הממשלה , כ- 24% מ תשלומי ה ביטוח ה לאומי והשאר מתקציב ייעודי של משרד הביטחון למרכזי החוסן בצפון; בשנת2023 היקף המימון היה 45.085 מיליון שקלים, מתוכ ו כ- 58% מאיגום משאבים ממשרדי תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ממשלה , כ- 27% מ תשלומי המוסד לבי טוח לאומי, כ- 13% דרך כספים קואליציוניים ועוד כ- 2% מתקציב ייעודי של משרד הביטחון למרכזי החוסן בצפו ן (מסלול זה הופסק ביולי2023 .) במסגרת תקציב המרכזים ל שנת2024 לא כולל תוספות שניתנו בעקבות המלחמה נקבע כי סך התקציב מאיגום משאבים מ משרדי ממשלה יעמוד על30.635 מיליון שקלים ו יינתנו עוד 4 מיליון שקלים דרך כספים קואליציוניים, כלומר סך לו הכ 34.635 מיליון שקלים ,לא כולל תשלומי המוסד לביטוח לאומי .שאין לנו מידע על גובהם בשנה זו  הקואליציה הישראלית לטראומה ומרכז משאבים, המפעילים את מרכזי החוסן, הציגו בפנינו כמה קשיים מרכזיים בתקצוב מרכזי החוסן :, בשגרה ובפרט בעקבות המלחמה, ובהם אי-ודאות תקציבית בשל העובדה שהתקציב אינו מעוגן כולו בבסיס התקציב– בעניין זה ציין משרד האוצר שרצוי לרכז את כל הסכומים ;המיועדים למרכזי החוסן בתקנה תקציבית אחת תחת משרד הבריאות ,מחסור תקציבי במיוחד על רקע העלייה בצרכים, ומחסור במבנים ראויים וממוגנים. לדברי מרכז משאבים תקציבי מרכזי החוסן בצפון נמוכים גם בהשוואה למרכזים הוותיקים ואינם מותאמים להיקף האוכלוסייה שהם משרתים, מה גם שמלכתחילה הם ;לא תוכננו לעסוק בטיפולים נפשיים ולא תוקצבו לשם כך מחסו ר בכוח אדם ובתקנים וקושי בגיוס כוח אדם .מקצועי ובעיקר פסיכיאטרים  בעקבות .מלחמת חרבות ברזל ניתנו למרכזי החוסן תוספות תקציביות, נוסף על התקציב שהוצג לעיל ממשרד האוצר נמסר כי בעקבות המלחמה ניתנה למרכזי החוסן ברבעון האחרון של שנת2023 תוספת תקציב בסך של23.5 מ יליון .שקלים משרד הבריאות מסר שבשנת2024 תינתן למרכזי החוסן ת וספת נוספ ת בסך של115 מיליון ש"ח, כלומר בעקבות המלחמה ניתנה למרכזי החוסן תוספת תקציב של כ- 139 מיליון שקלים. אין בידנו מידע כיצד בכוונת משרד הבריאות להקצות סכומים אלה במסגרת העיבוי והחיזוק של המענ ים הניתנים במרכזי החוסן, ולא ידוע לנו אם תקציב זה עונה על ה.צרכים שנוצרו בעקבות המלחמה 1. מבוא על פי נוהל הפעלת מרכזי חוסן של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מאוקטובר2017 , מרכז חוסן אמור לתת שירות מקצועי- ארגוני וטיפולי המאפשר לרשויות להיערך למתן ,מענה לפרט, למשפחה ולקהילה בשעת חירום במצב מיוחד בעורף או בשגרת חירום , ולחזק את חוסנם .בתקופת רגיעה ,מרכזי חוסן פועלים בשלושה מעגלים משלימים: האחד חיזוק משאבי ההתמודדות של הצוותים המקצוע ,יים ברשות המקומית מול מצבי חירום; השני .חיזוק החוסן הקהילתי והשלישי, טיפול נפשי פרטני, משפחתי או קבוצתי לילדים ולמבוגרים1 כיום פועלים בישראל15 :מרכזי חוסן חמישה בעוטף עזה (אחד בעיר שדרות וארבעה במועצות אזוריות באזור עוטף עזה: חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נ ;)גב ואשכול אחד בעיר אשקלון ;אחד המשרת את הערים אופקים ונתיבות והמועצ ות האזורי ו ת מרחבים ובני שמעון (מרכז אמ"ן); שניים בצפון ;)(בקריית שמונה שבגליל המזרחי ובכברי שבגליל המערבי ארבעה ב יהודה ו שומרון (במועצות האזוריות שומרון, עציון ומטה בנימין וסביבתן ובמועצה 1 ,משרד הבריאות נוהל הפעלת מרכזי חוסן , 23 באוקטובר2017 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המקומית קרית ארבע-חברון וסביבתה) , אחד לחברה הבדואית בבאר שבע; ומרכז ארצי המשרת את הרשויות המקומיות שאין בהן מרכזי חוסן. הפיקוח על 15 מרכזי חוסן אלו מ תבצע בידי ועדת היגוי בין-משרדית (להלן: ועדת ההיגוי העליונה) ,שבראשה עומד משרד הבריאות . הרכב הוועדה נקבע בהחלטות ממשלה והוא .השתנה לאורך השנים2 לפי החלטת ממשלה1233 , שעניינה אופן הפעלת מרכזי החוסן בשנת 2024 , בשנה זו ועדת ההיגוי העליונה תובל בידי משרד הבריאות ונוסף עליו תכלול נציגים משמונה משרדי ממשלה– ממ שרד ראש הממשלה, האוצר, הביטחון, הרווחה והביטחון ,החברתי, החינוך, העלייה והקליטה, ביטחון לאומי ו הפנים – כמו גם נציגים מ פיקוד העורף ומ המוסד לביטוח לאומי . חלק ממשרדי הממשלה האמורים מתקצבים את פעילות מרכזי ,החוסן3 זאת לצד מימון מהמוסד לביטוח ל אומי הניתן למרכזי החוסן תמורת טיפולים נפשיים שבוצעו דרך נוהל חרדה (מנגנון למתן טיפול מהיר לנפגעי חרדה במטרה למנוע התפתחות של )הפרעות נפשיות, 4 ולצד מימון ציבורי שניתן באמצעות כספים קואליציוניי ם .בשנים מסוימות ,לפי נוהל הפעלת מרכזי החוסן ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות מופקדת בין השאר על קביעת מדיניות, ליווי וסיוע למרכזי החוסן ופסיקה במצבים של חילוקי דעות בין .השותפים5 לשם הפעלת מרכזי החוסן התקשר משרד הבריאות עם שני גורמים ,: האחד הקואליציה הישראלית לטראומה, 6 המפעילה את12 מרכזי החוסן בדרום ובי הודה וש ומרון ואת מרכז החוסן הארצי ו ,השני אשכולות רשויות גליל מזרחי וגליל מערבי בצפון שהתקשרו עם מרכז משאבים7 לצורך הפעלת .שני מרכזי החוסן בצפון הקמת15 מרכזי החוסן הפועלים כיום לא התבצעה כחלק מתכנית לאומית סדורה ו הם הוקמו בהדרגה על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. רובם הוקמו בעקבות החלטות ממשלה ומיעוטם בעקבות יוזמות אחרות– של משרד הביטחון או של משרד החקלאות בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה. כל המרכזים הוקמו לשם מתן מענה לאיום בטחוני, למעט המרכז לחברה הבדואית שנותן מענה גם למצבי חירום אזרחיים. נוסף על15 מרכזי החוסן הכפופים לוועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות ופורטו לעיל, פעלו עד כה (סוף מאי2024) בקצרין ובמועצה האזורית גולן שני מרכזי חוסן קהילתי 2 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 3 הממשלה ה- 37 , 'החלטה מס1233 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2024 :, פרסום7 בינואר2024 :, עדכון10 בינואר2024 . 4 הנוהל פותח בשנת2007 ,בתגובה לריבוי נפגעי חרדה במלחמת לבנון השנייה. רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת19 בספטמבר2021 . 5 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017, נמסר על- ,ידי איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"ן), אגף בריאות הנפש ,משרד הבריאות, דוא"ל1 ב יוני2021 :. ראו גם ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 6 .הקואליציה מאגדת כמה ארגונים העוסקים בטראומה. שם 7 מרכז משאבים עוסק בהכנה לשעת חירום, בהתערבות, בטיפול ובשיקום ובסיוע לפרטים, משפחות, קהילות, ארגונים ומדינות ,המתמודדות עם משבר. מרכז משאבים אודות :, כניסה26 במאי2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באחריות משרד הרווחה . מרכזים אלו לא סיפקו טיפולים פרטניים והם יועדו להתמודדות עם מגוון מצבים ולא רק מצבי ח ירום ביטחוניים. כמו כן, משרד הרווחה אחראי כיום גם על הקמתו והפעלתו של מרכז חוסן אזורי ל חברה הערבית, שנועד לספק מענה לאיומים ביטחוניי ם אך גם להיבטים חברתיים ובפרט לאלימות בחברה הערבית, ויספק טיפולים נפשיים בדומה למרכזי החוסן תחת משרד הבריאות8 וזאת מכוח החלטת ממשלה550 מאוקטובר2021 . 9 השונוּת במפת מרכזי החוסן הכוללת מודלים שונים של מרכזים , לצד הוספת מרכזים שאינם נותנים מענה רק למצבים ביטחוניים כמו גם קיומם של מרכזים באחריות משרד הבריאות ל צד מרכזים באחריות משרד הרווחה מעלה שאלות באשר לתכנון מערך מרכזי החוסן לישראל בכלל ופריסתו הגאוגרפית בפרט. חשיבותו של תכנון זה הועצמה לנוכח פרוץ מלחמת חרבות ברזל שהובילה לעלייה בדרישה לשירותי מרכזי החוסן . בו בזמן, כפי שיוצג במסמך, המלחמה הביאה לעצירת קידומו ש.ל התכנון שבוצע ומימושו מסמך זה עוסק בתכנון הפריסה של מרכזי החוסן, ובכלל זה תכנון הקמת מרכזים חדשים, לצד ,אופן תקצוב הקמתם והפעלתם. לצורך כתיבת המסמך פנינו למשרדי הבריאות, הרווחה :האוצר, למשרד לשוויון חברתי ולמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, וכן לספקי השירות הקואליציה הישראלית לטראומה ומרכז משאבים. כמו כן נעזרנו בדוח מבקר המדינה משנת 2021 בנ ושא היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום, בנהלים .ובפרסומים רשמיים של הממשלה 2 . פעילות מרכזי החוסן למושג 'חוסן' אין הגדרה אחידה המקובלת על הקהילה המקצועית, אך חלק ניכר מההגדרות מתייחסות לחוסן כאל יכולת להתמודד עם משבר ולשוב לשגרה או לפתח.שגרה חדשה10 חלק גדול מהחלטות הממשלה שעסקו במרכזי החוסן התייחסו להקמתם או להפעלתם במסגרת תוכנית רחבה יותר שנועדה בין היתר להגביר את החוסן החברתי ואת יכולת ההתמודדות של התושבים ושל הרשויות עם איום בטחוני. תפקיד מרכזי החוסן הוגדר בתחילה כהספקת שירותים פסיכו-ס,וציאליים לתושבים11 ובהמשך הורחב גם לחיזוק ההיערכות של היישובים והרשויות 8 דליה לב שדה , מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד ,הרווחה והביטחון החברתי, מכתב24 בדצמבר2023 ; המשרד לשוויון חברתי ומשרד ,הרווחה והביטחון החברתי קול ק ורא מספר175/2023 להפעלת מרכז חוסן לחברה הערבית , 28 בספטמבר2023 . 9 'החלטה מס550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר2021 . 10 השימוש במושג חוסן ( resilience ) התרחב בשנים האחרונות אך אין למושג זה הגדרה אחידה המקובלת בקרב חוקרים או גופי ממשל העוסקים בחוסן. לדוגמה, יש חוקרים הדנים בחוסן אישי, משפחתי, קהילתי, חברתי, כלכלי, ארגוני או לאומי וביחסים בין סוגי חוסן. כרמית ,פדן ומאיר אלרן יישובים ב״עוטף עזה״— ( מקרה בוחן לחוסן החברתי בישראל2006 - 2016 ) ,, המכון למחקרי ביטחון לאומי2018 ; Steven M. Southwick et al., "Resileince defintions, theory and challenges: interdisciplinary perspectives", European Journal of Psychotraumatolgy 5(1), 2014. 11 החלטה746 של הממשלה ה- 31 , תוכנית סיוע משלימה לשדרות וליישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת2007 , סעיפים1 , 3 , 27 בנובמבר 2006 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,לחירום12 חיזוק החוסן הקהילתי-חברתי13 ותגבור מענים פסיכו- סוציאליים המותאמים לעולים .חדשים14 ,כלומר תפיסת ההפעלה של מרכזי החוסן גובשה בתהליך הדרגתי. 15 כפי שהוצג במבוא, מקובל להתייחס לשלושה :תחומים (או 'רַ גְ לַיִם') בהם פועלים מרכזי החוסן ארגוני, קהילתי ונפשי. אין בידנו הגדרה של כל אחד מתחומים אלו ובמקורות שונים הם מתוארים .בעיקר על בסיס הפעילויות שנכללות בכל תחום16 :לצורך המסמך נתאר תחומים אלו כדלקמן  חוסן קהילתי :חיזוק יכולותיה של הקהילה להג יב למשברים ולהתאושש מהם, בין השאר באמצעות חיזוק הלכידות ופיתוח מנהיגות מקומית. 17 בתחום זה נכלל מגון רחב של פעילויות ובהן הקמה והכשרה של מערכי מתנדבים, תכניות מנהיגות פורמלית ובלתי ,פורמלית, גינות קהילתיות, מפגשים להפגת מתחים, סדנאות להתמודדות עם חרדה סדנאות הורים- .ילדים במגוון נושאים ועוד18  חוסן ארגוני/משאבי התמודדות : היערכות לחירום ומתן משאבי התמודדות לצוותים מקצועיים של הרשות המקומית . לדוגמה עבודה עם צוותי חירום יישוביים (צח"י), כתיבת נהלי חירום, הכשרות "בשורה מרה", הכשרות למתן עזרה ראשונה נפשית בחירום ועוד.  חוסן נפשי :מתן טיפולים נפשיים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים לנפגעי טראומה וחרדה .על רקע בטחוני טיפולים אלה ניתנים על ידי אנשי מקצוע מתחומי בריאות הנפש כגון פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ועבודה סוציאלית, ש ספקי השירות (הקואליציה הישראלית לטראומה ומרכז משאבים) התקשרו עימם ל צורך.מתן טיפול על מנת להתמודד עם הגידול בצרכים בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוגדל מספר הטיפולים הפרטניים שמטופל יכול לקבל במרכזי החוסן במסגרת נוהל חרדה מ- 24 טיפולים ל- 36 .טיפולים19 לפי משרד הבריאות תחום החוסן הקהילתי והחוסן הארגוני הם מרכיבים מרכזיים בעבודת מרכזי החוסן , ולשיטת גורמי מקצוע ששוחחנו עמם הצלחה בתחומים אלו עשויה לצמצם את 12 החלטה1561 של הממשלה ה- 34 , סיוע מיוחד לשנת2016 לאזור יהודה ושומרון , סעיף2 , 19 ביוני2016 ; החלטה4865 של הממשלה ה- 34 , תוכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הבטחוני , סעיפים1 , 8 , 9 בפברואר2020 . 13 החלטה4865 של הממשלה ה- 34 ,תוכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הבטחוני , סעיפים1 , 8 , 9 בפברואר2020 . 14 החלטה906 של הממשלה ה- 36 ,הקמה והפעלת מרכז חוסן בנתיבות ,, סעיף א2 בינואר2022 :, כניסה16 בינואר2024 . 15 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה17 בינואר2024 . 16 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 17 ,לדוגמה, ברוך שוגרמן ואבי סנדר מדיניות פיתוח חוסן קהילתי , בתוך משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף בכיר למחקר תכנון ,והכשרה סקירת השירותים החברתיים לשנת2011 , 17 במרץ2019 ,; רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 19 בספטמבר2021 ,; שאול קמחי ואחרים מחקר: החוסן במועצה אזורית גליל עליון– ינואר2019 , כנס הפריפריה במרכז, מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת13 בדצמבר2019 ; סעיף5 ,..ב הוראה20.2 לתקנון עבודה סוציאלית , 15 ביוני2014 . 18 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 19 ניתן היה לקבל יותר מ- 24 טיפולים גם טרם שינוי זה, אך הדבר דרש פנייה ייעודית. ע נבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד ,לביטוח לאומי17 בינואר2024 :, נמסר14 במרץ2024 ;רונ ,י בלנק פעילות מרכזי החוסן , מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת19 בספטמבר2021 ', עמ16 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הצורך בטיפולים נפשיים20 עם זאת, קיים קושי לכמת את הפעילו ת בתחומי החוסן הקהילתי והחוסן הארגוני21 .ולבקשתנו הועברו לידנו נתונים על הטיפול הנפשי שניתן במרכזי החוסן בפרק זה נציג נתונים על מספר המטופלים שקיבלו טיפול נפשי דרך נוהל חרדה במרכזי החוסן שתחת ועדת ההיגוי העליונה של משרד הבריאות בשנים2023-2022 . נציין כי במא י 2024 ביקשנו ממשרד הבריאות נתונים מעודכנים יותר ,אולם המשרד מסר לנו נתונים שאינם כוללים את כל מרכזי החוסן ואת כל סוגי הטיפולים ולכן נתמקד להלן בנתונים לשנים 2023-2022 . עולה השאלה מדוע אין בידי המשרד נתונים מעודכנים באופן שוטף על פעילות כלל מרכזי החוסן בפי לוח לפי מרכז ולפי סוג הטיפול . בטבלאות הבאות נציג את מספר המטופלים לפי סוג הטיפול– פרטני, קבוצתי, משפחתי ופסיכיאטרי– בפילוח לשלוש תקופות: שנת2022 , שנת2023 עד7 באוקטובר, ומ- 7 באוקטובר ועד31 בדצמבר2023 – :ולפי ארבעה אזורים שבעת מרכזי החוסן בדרום (חמשת מרכזי החוסן ,)באזור עוטף עזה, מרכז החוסן באשקלון ומרכז חוסן אמ"ן ארבעת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון ,מרכז החוסן הבדואי ו שני מרכזי החוסן בצפון. בבחינת הנתונים יש להביא בחשבון כי אדם שקיבל טיפול פרטני יכול לקבל גם טיפול קבוצתי או טיפול פסיכיאטרי באותה ת,קופה22 וכי היקף החפיפה אינו ידוע לנו. כמו כן, שני מרכזי החוסן ,בצפון החלו להעניק טיפולים נפשיים דרך נוהל חרדה רק אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל23 ומרכז החוסן הארצי הוקם רק אחרי פרוץ המלחמה. נבהיר כי אזרחים שפונו או התפנו מאזורים שבהם היה מרכז חוסן קיבלו שירותים ממרכזי החוסן אליהם הם משויכים לפי כתובתם המקורית24 ולא ממרכז החוסן הארצי. 25 טיפול פרטני טבלה1 :מספר ה מטופלים שקיבלו לפחות טיפול פרטני אחד במרכזי חוסן , לפי אזור ותקופה, לפי נתוני משרד הבריאות26 אזור 2022 1.1.23 – 7.10.23 7.10.23 – 31.12.23 דרום 3,797 5,179 13,548 יו"ש 1,101 1,901 1,193 20 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל, ופרופ' מולי להד, נשיא, מרכז משאבים, מכתב27 בדצמבר2023 . 21 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 22 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . 23 ,מרכז משאבים מסר לנו שגם באסון מירון הוא סיפק מענה לרבות מענה טיפולי. יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, שיחה17 בינואר 2024 . 24 מרכזי החוסן שלחו עובדים לריכוזי המפ .ונים ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה17 בינואר2024 ; עו"ס ,מזל לוי, מנהלת אגף רווחה בעיריית אשקלון, שיחה31 ,בינואר; ליאור ניסקי, מנכ"ל מ.א. שער הנגב, שיחה22 בפברואר2024 . 25 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה ,שיחה17 בינואר2024 . 26 הנתונים על שתי התקופות הראשונות נלקחו מתשובת משרד הבריאות מה- 27 בדצמבר2023 . הנתונים על התקופה השלישית נלקחו מתשובת משרד הבריאות מה- 8 בינואר2024 ,. מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, מכתב27 בדצמבר2023 ו- ,דוא"ל8 בינואר2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אזור 2022 1.1.23 – 7.10.23 7.10.23 – 31.12.23 בדואי 250 300 179 צפון 805 ארצי 2,100 סכום כולל 5,148 7,380 17,825 בטבלה1 אפשר לראות שהיה גידול משמעותי במספר המטופלים הכולל שקיבלו טיפול פרטני בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה: מספר המטופלים בשלושת החודשים האחרונים של שנת2023 ,הוא יותר מכפול ממספר המטופלים בתשעת החודשים הראשונים של שנה זו ויותר מפי שלושה בהשוואה למספר המטופלים בשנת2022. עוד ניתן לראות ש כ שלושה רבעים מהמטופלים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה היו מאזור הדרום (כ- 76%), כ- 4.5% מאזור הצפון וחלק משמעותי מהמטופלים– כ- 12% – ,קיבלו טיפול דרך מרכז החוסן הארצי .כלומר הם לא היו משויכים למרכזי חוסן אחרים נציין כי לגבי מרכז החוסן לחברה הבדואית יש פערים בנתונים שנמסרו לנו ממקורות שונים. על- פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בטבלה1 ונמסרו לנו ב-8 בינואר2024 , מספר המטופלים שקיבלו טיפול פרטני בשלושת החודשים הראשונים למלחמה הוא179 לעומת300 בתשעת החודשים הראשונים של שנת2023, בעוד שבמענה שקיבלנו מהקואליציה נכתב שבין ה- 7.10.23 ל- 25.12.23 בלבד היו במרכז זה300 .מטופלים פרטניים27 .אין בידנו ליישב פערים אלו נציין כי לפי מענה המשרד ממאי2024 מספר המטופלים החודשי במרכז זה נע בין כ- 90 לכ- 110 בכל אחד מהחודשים מאז דצמבר2023 ועד אפריל2024 (כאמור תיתכן חפיפה .)משמעותית בין קבוצות המטופלים בכל חודש28 באשר למרכז החוסן הארצי, על- פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בטבלה1 עולה כי בש לושת החודשים הראשונים למלחמה (עד ה- 25.12.23 ) מתוך3,707 פניות למרכז החלו טיפול פרטני כ- 2,100 איש – כ- 57% . מבין1,607 ,הפניות האחרות חלקן נדחו מאחר שמדובר באנשים ה ;מטופלים במקום אחר בחלקן ;לא היה מענה מצד הפונה חלק אחר מהפניות הסתכמו בכך ;שהפונה לא היה מעוניין בחלק ;)מהמקרים נמצא שהמטופל אינו מתאים (לא צוין מדוע אחרים ,הופנו למרכזי החוסן בדרום והשאר היו בסטטוסים אחרים (נקבע אינטייק [פגישת היכרות .)ואבחון ראשונית], ממתינים לאינטייק או ממתינים למעבר לטיפול במאי2024 דיווח לנו המשרד כי מאז ה קמת המרכז הארצי ועד אותו מועד התקבלו בו6,340 פניות ומתוכן החלו 27 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . 28 .שם תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לקבל טיפול כ- 4,500 אנשים (כ- % 71 ). 29 המשרד הוסיף כי נכון ל- 21 במאי שני אנשים המתינו לפגישת אינטייק וכי ההמתנה נמשכה יומיים, וכי זמן ההמתנה הממוצע ל טיפול .הוא כשבועיים30 לגבי מרכזי החוסן בדרום וב יהודה ושומרון מסר לנו משרד הבריאות נתונים על מספר המטופלים החודשי בחודשי המלחמה. בתרשים1 הצגנו את מספר האנשים שקיבלו טיפול פרטני אחד לפחות במרכזי החוסן בדרום ובמרכזי החוסן ביהודה ושומרון, בכל אחד מהחודשים מאוקטובר 2023 עד אפריל2024, על בסיס נתוני משרד הב.ריאות31 תרשים1 : המספר החודשי של מקבלי טיפול פרטני במרכזי החוסן בדרום וביהודה ושומרון, אוקטובר2023 - אפריל2024 32 אפשר לראות בתרשים שבשלושת החודשים הראשונים למלחמה (אוקטובר- דצמבר2023 ) מספר המטופלים החודשי שקיבלו טיפול פרטני ב מרכזי החוסן בדרום עלה מ- 4,100 מטופלים לכ- 7,300, ושבשלושת החודשים הבאים (ינואר- מרץ2024) הוא נע בין כ- 8,300 לכ- 8,500 מטופלים , כאשר השיא הוא בינוא ר2024 שבו מספר המטופלים שקיבלו טיפול פרטני ( 8,490 ) היה יותר מכפול בהשוואה לאוקטובר2023 ( 4,100 ) ., החודש הראשון של המלחמה ,כלומר אפשר לראות גידול ניכר במספר המטופלים החודשי במרכזי החוסן באזור הדרום . נציין כי אין בידנו נתונים ברי השוואה לחודש מאי2024 ולא נ יתן לקבוע האם הירידה הנצפית בחודש אפריל לכ- 7,100 .מטופלים מעידה על מגמה 29 המשרד לא מסר לנו פילוח של הסיבות לאי-קבלה לטיפול במרכז הארצי לכלל התקופה אך ציין כי סיבות לדוגמה כוללות אי- התאמה לנוהל חרדה, התחלת טיפול במקום אחר ואי- מענה לפניית המרכז. עו"ס נופר קין, משרד הבריאות, דוא"ל ו- ,מסרון23 במאי2024 . 30 ,עו"ס בלה בן גרשון, משרד הבריאות, מסרון22 במאי2024; עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות ,שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 31 עו"ס נופר קין, משרד ,הבריאות, דוא"ל23 במאי2024 . 32 .שם 4,100 5,759 7,329 8,490 8,272 8,337 7,100 653 662 577 710 647 642 564 אוק נוב דצמ ינו פבר מרץ אפר 2023 2024 דרום יהודה ושומרון תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עוד ניתן לראות שבשלושת החודשים הראשונים למלחמה מספר המטופלים החודשי שקיבלו טיפול פרטני ממרכזי החוסן ביהודה ושומרון ירד מכ- 650 לכ- 580 , ושבשלושת החודשים הבאים הוא נע בין כ- 640 ל- 710, כא שר חודש השיא הוא ינואר2024 ( 710 )מטופלים שבו תועדה עלייה של כ- % 9 בהשוואה לחודש הראשון של המלחמה ( 653 ). 33 טיפול משפחתי להלן נציג נתונים על מספר האנשים שקיבלו טיפול משפחתי במרכזי החוסן בשנים2022 – 2023. נציין כי מהתשובות שקיבלנו עולה כי אין אחידות בהגדרת מקב לי שירות זה: הקואליציה מסרה לנו כי חלק ממרכזי החוסן מדווחים על מספר המשפחות וחלקם מדווחים על מספר המטופלים34 ולכן יש בידינו נתונים אחידים לגבי מספר המשתתפים ומספר המשפחות רק בתקופה שבין7.10.23 - 31.12.23 , ואותם הצגנו בטבלה2. טרם הצגת הנתונים נבהיר כי במרכז החוסן הבדואי בנגב החלו להינתן טיפולים משפחתיים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, וטיפולים אלה לא ניתנו במרכזי החוסן בצפון ובמרכז החוסן הארצי. לא ידוע לנו מדוע לא נעשה שימוש בשיטת טיפול זו במרכזי החוסן האמורים והאם הם ניתנים בהם כיום. נציין כי בראשית2024 מסרה לנו הקואליציה כי החלו .להתקבל בקשות לטיפול משפחתי במרכז החוסן הארצי35 טבלה2 :מספר ה מטופלים שקיבלו לפחות טיפול משפחתי אחד בתקופה שבין- 7.10.23 31.12.23, לפי נתוני משרד הבריאות36 אזור )מספר משתתפים (משפחות דרום 725 ( 194 )משפחות יו"ש 40 ( 10 )משפחות בדואי 40 ( 10 )משפחות סכום כולל 805 ( 214 ) ,מטבע הדברים מנתונים אלה לא ניתן ללמוד על מגמות כלשהן בעקבות מלחמת חרבות ברזל אולם ניתן לראות שבשלושת החודשים הראשונים למלחמה הרוב המכריע (כ- 90% ) של מקבלי .שירות זה הם במרכזי החוסן בדרום טיפול קבוצתי 33 .עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני משרד הבריאות. שם 34 ,טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב10 בינואר2024 . 35 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . 36 ,מירי כהן ,מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, דוא"ל8 בינואר2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בטבלה3 יה צגנו נתונים על מטופלים שקיבלו טיפול קבוצתי . נציין כי במרכז החוסן הבדואי בנגב החלו להינתן טיפולים קבוצתיים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, וטיפולים אלה לא .ניתנו בתקופה זו במרכז החוסן הארצי טבלה3 :מספר ה מטופלים שקיבלו לפחות טיפול קבוצתי אחד, לפי אזור ות קופה, לפי נתוני משרד הבריאות37 אזור 2022 1.1.23 – 7.10.23 7.10.23 – 31.12.23 דרום 388 138 1,101 ( 151 )קבוצות יו"ש 343 404 136 ( 15 )קבוצות בדואי 16 (2 )קבוצות צפון 5,040 ( 280 )קבוצות סכום כולל 731 542 6,293 אפשר לראות שהיה גידול משמעותי במספר המטופלים שקיבלו טיפולים קבוצתיים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, ושגידול זה נובע ברובו משימוש נרחב בשיטת טיפול זו על .ידי מרכזי החוסן בצפון ובחלקו מהגידול בשימוש בו באזור הדרום טיפול פסיכיאטרי לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן, יש תקן לפסיכיאטר ב- 35% ,משרה במודל הרשותי האזורי והמודל לחברה הבדואית. לא ידוע לנו אם יש תקן מקביל במרכזי החוסן בצפון, ולא ידוע לנו האם כל תקני הפסיכיאטרים מאוישים; נציין כי בעבר מסרה לנו הקואליציה כי היא חווה קושי בגיוס .פסיכיאטרים38 בטבלה4 יה צגנו נתונים על מטופלים שקיבלו במרכז החוסן טיפול פסיכיא .טרי טבלה4 :מספר ה מטופלים שקיבלו לפחות טיפול פסיכיאטרי ,אחד, לפי אזור ותקופה לפי נתוני משרד הבריאות39 אזור 2022 1.1.23 – 7.10.23 7.10.23 – 31.12.23 דרום 130 128 210 יו"ש 7 8 5 בדואי 1 סכום כולל 137 136 216 אפשר לראות שהן לפני המלחמה והן לאחר פרוץ המלחמה כמעט כל האנשים שקיבלו טיפול מפסיכיאטר דרך מרכזי החוסן היו מאזור ה דרום ושבשלושת החודשים הראשונים למלחמה מספר המטופלים על- ידי פסיכיאטר באזור ה דרום היה גבוה ממספר המטופלים באזור זה בתשעת החודשים הראשונים של שנת2023 כמו גם בכל שנת2022 . עוד אפשר לראות שמספר .קטן של אנשים באופן יחסי קיבלו טיפול פסיכיאטרי באמצעות מרכזי החוסן 37 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, מכתב27 בדצמבר2023 ו- ,דוא"ל8 בינואר2024 . 38 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 39 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, מכתב27 בדצמבר2023 ו-דוא ,"ל8 בינואר2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לסיכום, מהנתונים שהוצגו בטבלאות4-1 עולה כי בשלושת החודשים הראשונים למלחמה היה גידול במספר האנשים שקיבלו במרכזי החוסן טיפולים מכל הסוגים, ושח לק ניכר מגידול זה נובע .מעלייה במספר המטופלים באזור הדרום כמו גם מפעילותו של מרכז החוסן הארצי 3 . תכנון הקמת מרכזי החוסן בפרק זה נתאר את תהליך הקמתם של מרכזי החוסן הקיימים ואת מהלכי התכנון של מרכזים עתידיים, לרבות גיבוש תוכנית לאומית לנושא זה וסטטוס תוכנית ז.ו נכון להיום 3.1 הקמת מרכזי החוסן הקיימים ,מרכזי החוסן הפועלים כיום בישראל הוקמו ללא תוכנית סדורה ומקיפה וכפי שיפורט להלן הראשונים שבהם הוקמו בשנת2008 .והאחרון שבהם הוקם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל לדברי מרכז משאבים, במשך רוב השנים האלה לא היו קריטריונים ברורים לפתיחת מרכזי .חוסן40 בנובמבר2006 החליטה הממשלה להקים חמישה מרכזי חוסן: אחד בעיר שדרות וארבעה במועצות אזוריות באזור עוטף עזה: חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול. לפי החלטת הממשלה בנושא, המרכזים הוקמו כחלק מתוכנית לסיוע לאזור זה על רקע התמשכות פעול ות .האיבה מרצועת עזה41 מרכזים אלו החלו לפעול בשנת2008 . בשנים2006 – 2010 פעלו ארבעה מרכזי חוסן בצפון )(בנהרייה, בנצרת, בצפת ובקריית שמונה שהוקמו מכספי תרומות, אך אלו .נסגרו מחמת קשיים תקציביים42 מרכזי חוסן אלו הופעלו בידי הקואליציה הישראלית לטראומה, שמסרה לנו כי הם עסקו בפועל בתחום הטיפולי, הארגוני והקהילתי אך אופן הארגון שלהם לא היה זהה למודל המקובל היום; הקואליציה הוסיפה כי באותה תקופה הפעילות היתה בחיתוליה ולמעשה במהלכה גובשו השפה המקצועית ומודל .ההפעלה של מרכזי החוסן43 בשנת2014 הוקם בבאר שבע מרכז החוסן לחב רה הבדואית כפרויקט משותף של משרד ,החקלאות והקואליציה44 והוא החל לפעול בשנת5 201 .בשותפות עם משרדי ממשלה נוספים בניגוד לשאר מרכזי החוסן שתחת פיקוח משרד הבריאות, מרכז החוסן לחברה הבדואית לא הוקם דרך החלטת ממשלה, והוא ייחודי בכך שייעודו לספק מענה גם למצבי חירו ם אזרחיים ולא .רק למצבי חירום בטחוניים בשנת2016 עבר מרכז חוסן זה לחסו ת תחת ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות. 45 40 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, סיכום שיחה17 בינואר2024 . 41 אותה מטרה מצוינת גם ב החלטת ממשלה2902 מינואר2008 וב החלטת ממשלה1185 מינואר2010 . 42 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול ב נפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ69 . 43 עו"ס טליה לבנון ,, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה17 בינואר2024 . 44 עו"ס טליה לבנון ,, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה17 בינואר2024 . 45 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשנת2016 הוקמו גם ארבעה מרכזי חוסן באזור השומרון : שלושה המשרתים את המועצות האזוריות שומרון, עציון ומטה בנימין וסביבתן ואחד המשרת את המו עצה המקומית קרית ארבע- חברון וסביבתה, וזאת מכוח החלטת ממשלה1561 מיוני2016 . 46 בשנת2020 הוקם מרכז חוסן ב אשקלון, על פי החלטות הממשלה4865 ו- 658 .מאותה שנה47 בשנת2021 הוקמו שני מרכזי חוסן בצפון– בגליל המזרחי (קריית שמונה) ובגליל המערבי .)(כברי48 שני מרכזים אל ה הוקמו ביוזמת משרד הביטחון, ולא היו כפופים בתחילה לוועדת .ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות אלא לאשכולי הרשויות שאותם הם משרתים49 בשנת 2021 מסר משרד הביטחון למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ראוי שמרכזים אלה ישולבו תחת ועדת ההיגוי העליונה, וביולי2023 .עברו גם מרכזים אלו לחסוּת ועדה זו50 מדברי משרד הבריאות עולה כי שני המרכזים האלה תוכננו להפעלה בתחומי המוכנות לחירום והחוסן הקהילתי (שניי ם מתוך שלושה תחומי החוסן), והתחום השלישי– הטיפולי– נועד להמתין .להפעלה לפי הצורך51 באופן דומה מרכז משאבים מסר שלצד פעילותו בדגש על הכשרות היערכות לחירום והגברת החוסן הקהילתי, הוא עסק בהכשרת מטפלים לטיפול ממוקד חרדה וטראומה ובהקמת צוותי התערבות מקצועיים בת.חום המענה הנפשי הראשוני52 נציין כי מרכז משאבים דיווח שמרכזי החוסן שהוא מפעיל בצפון נותנים במקרים מסוימים מענה קהילתי ומערכתי לאירועים לא .בטחוניים, כאמצעי להגברת החוסן לקראת אירועים בטחוניים בעתיד53 בדצמבר2021 ,הוקם בנתיבות מרכז נוסף מכוח החלטת ממשלה906 מינואר2022 , 54 והוא משרת כיום את הערים)אופקים ונתיבות והמועצות האזוריות מרחבים ובני שמעון (מרכז אמ"ן. 55 בפועל המרכז החל לקבל פונים בינואר2022 . 56 נוסף על14 מרכזים מקומיים ואזוריים אלה, מ אז אוקטובר2023 , לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מופעל על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה מרכז חוסן ארצי , המעניק טיפולים נפשיים בלבד (כלומר, אינו עוסק במוכנות לחירום ובחוסן קהילתי), והמשרת את האוכלוסייה המתגוררת 46 החלטה1561 של הממשלה ה- 34 , סיוע מיוחד לשנת2016 לאזור יהודה ושומרון , 19 ביוני2016 . 47 החלטה4865 של הממשלה ה- 34 , תוכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הבטחוני , 9 בפברואר2020 ; החלטה658 של הממשלה ה- 35 , תוכנית לח יזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה , 22 בדצמבר2020 . 48 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 ', עמ5 – 9. 49 על .פי המכרזים להקמת מרכזי החוסן בגליל המזרחי ובגליל המערבי ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת19 בספטמבר2021 ', עמ6. 50 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , סעיף5 , :פרסום14 באוגו סט2022 :, עדכון25 באוגוסט2022 ; יפתח בנבנישתי– מנכ"ל ופרופ' מולי להד– ,נשיא, מרכז משאבים ,מכתב27 בדצמבר2023 . 51 "עו ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 52 יפתח בנבנישתי– מנכ"ל ופרופ' מולי להד– ,נשיא, מרכז משאבים ,דוא"ל27 בדצמבר2023 . 53 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, סיכום שיחה17 בינואר2024. משרד הברי אות סבור כי נכון לשמור על מיקוד מרכזי החוסן .כמענה לאיום בטחוני, אך הם יוכלו לתת מענה במידת הצורך למצבי חירום אחרים, כגון אסונות טבע.מירי כהן, דוא"ל, שם 54 החלטה906 של הממשלה ה- 36 , הקמה והפעלת מרכז חוסן בנתיבות , 2 בינואר2022 . 55 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , סעיף2 , 14 באוגוסט2022 . 56 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות 18 בינואר2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .באזורים שאין בהם מרכז חוסן57 לפי משרד הבריאות, המ רכז מעסיק ארבעה עובדים הנמצאים בקשר עם מאות מטפלים, רובם דרך גופים טיפוליים (כגון עמך, מהות ונט"ל) ומיעוטם עצמאים )(פרילנסרים. חלק מהמטפלים עוסקים גם באינטייק (פגישת היכרות ואבחון ראשונית) ובחיבור המטופל למטפל מתאים לפי סוג הטיפול הנדרש ואזור המגורים. 58 הקו אליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו רשימה של שמונה ,ארגונים שותפים: עמך, נט"ל, מרכז אלה, מהות ישראל ,בית חם, מדיקל קר, האגודה לפסיכותרפיה הורה וילד ו אמונה, ו העריכה כי מספר המטפלים בארגונים השותפים בנוהל חרדה הוא כ- 1,000 . 59 להלן מפת המרכזים הקיימים , לא כולל שלוחות ולא כולל המרכז הארצי: 57 מרב פלג- ,גבאי סוגיית המשך פעילותו של מרכז החוסן הקהילתי בגולן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת5 בדצמבר2023 ', עמ 1 – 2. 58 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 59 עו"ס טליה לבנון ,, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מפה : פריסת מרכזי החוסן בישראל60 מרכזי החוסן הקיימים נבדלים ביניהם בהיקף האוכלוסייה ובגודל השטח שהם משרתים, כמו גם :במודל ההפעלה שלהם. אפשר לזהות חמישה מודלים להפעלת מרכזי החוסן 60 למיקום מרכזי החוסן ראו: מ שרד הבריא ו ,)ת (אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה 'מכרז מס40/2018 ,להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש , מאי2018; רובי רוגל, סמנכ"ל, מרכז ,משאבים, שיחה11 באוג וסט2021 ,; המוסד לביטוח לאומי מרכזי חוסן באזור הדרום :, כניסה26 במאי2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  מודל רשותי– המתמקד בעירייה או במועצה אזורית אחת ,(שדרות, אשכול, שדות נגב ;)שער הנגב, חוף אשקלון ואשקלון61  מודל אזורי– המאגד כמה רשויות סמוכות ומעודד פיתוח הפעלת שלוחות ברחבי האזור וסיוע הדדי בין הרשויות בשגרה ובחירום (קריית ארבע- חברון, שומרון, מטה בנימין וגוש ;)עציון 62  מודל אזורי ייעודי לחברה הבדואית– המספק מענה גם לנפגעי חרדה שלא על רקע ;בטחוני  מודל כוכב/אשכול– המיועד לשרת כמה רשויות ואתרים רבים באמצעות פתיחת ;)שלוחות והגעת נותני השירות למקומות שונים (אשכולות גליל מזרחי וגליל מערבי63  מודל ארצי– המיועד לתושבי אזורים שאין בהם מרכז חוסן והמספק טיפולים נפשיים .)בלבד (מרכז החוסן הארצי64 לא ידוע לנו אם מרכז החוסן המשרת את אופקים, נתיבות, מרחבים ובני שמעון פועל לפי מודל .אזורי או לפי מודל כוכב 3.2 גיבוש תוכנית לאומית למרכזי חוסן לפי מבקר המדינה, כבר בינואר2019 החלה ועדת ההיגו י העליונה לדון בתוכנית לאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית (להלן: התוכנית הלאומית), במטרה להביא לאישור הממשלה החלטה בנושא תוכנית לפריסה ארצית רב- ,שנתית של מרכזי חוסן במודלים מגוונים ובכללה מודל תקצוב. התהליך תוכנן להימשך עד יוני2019 אך הוא לא הושלם ומבקר המדינה .המליץ כי ועדת ההיגוי העליונה תמשיך ותקדם את התוכנית הלאומית עד למימושה65 שלוש וחצי שנים לאחר מכן, באוגוסט2022 , התקבלה החלטת הממשלה1817 , שבה נקבע בין היתר כי ועדת ההיגוי העליונה תונחה לגבש בתוך120 יום, כלומר עד לסוף שנת2022 , תוכנית לאומית להגבר ת החוסן האזרחי. התוכנית נועדה לכלול בעיקר את ההיבטים האלה: ניסוח התפיסה הלאומית של חוסן רשותי, נפשי וקהילתי, לרבות מטרות ויעדים; הקמת מרכזי חוסן ברשויות ובאזורים נוספים על פי קריטריונים מקצועיים; גיבוש מודלים שונים של מרכזי חוסן בהלימה למאפיינים התרבותיים והלשוניים של האוכלוסיות השונות; הגברת התיאום ושיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ובכלל זה השירותים הפסיכולוגיים 61 ,משרד הבריאות 'מכרז מס40/2018 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה, מרכז החוסן ה בדואי ומרכזי החוסן ביו"ש , מאי2018 ; ,החשב הכללי, פטור מהתקשרות קואליציה לטראומה– הקמת מרכז חוסן בעיר אשקלון , 31 בינואר2021 . 62 .שם 63 מ ,בקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ68 . 64 משרד הבריאות, מרכז חוסן ארצי טיפולי בעקבות המלחמה, 19 באוקטובר 2023 , כניסה: 5 בדצמבר 2023 . 65 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 , 'עמ20 - 22 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm והחינוכיים; גיבוש מדדי הצלחה למרכזי החוסן ובחינת השפעתם, בחינת מענים נדרשים למצבי חירום נוספים (סוגיות של בטחון פנים ואסונות טבע) וג יבוש מעני חוסן ברשויות מקומיות שבהן .לא יוקמו מרכזים66 החלטת הממשלה לא כללה התייחסות לתקציב ,התוכנית ובמאי 2024 מסר לנו משרד האוצר לא ש ידוע לו אם הוחלט על תקציב לתוכנית שו משרד הבריאות לא הציג בפניו תקציב כזה. 67 בסוף דצמבר2023 מסר משרד הבריאות למרכז המחקר והמידע של הכנסת ש נוסח התוכנית הוגש למנכ"ל המשרד בספטמבר2023, ו הסביר כי התמשכות העבודה בנושא מעבר לתאריך היעד נבעה מחילופי חברים בוועדה שחייבו תהליך למידה לשם ייצור שפה משותפת ,גיבוש הסכמה על התפיסה ובניית ממשקים בין המשרדים השותפים .כמו כן צוין שגיבוש הסכמות ומדיניות משותפת והתיקוף מול הנעשה בשטח האריכו את משך העבודה. 68 זמן קצר לאחר מכן בהצעה להחלטת הממשלה מ-4 בינואר2024 בנושא הפעלת מרכזי החוסן בשנת2024 – שבה לא נכללה התייחסות למלחמת חרבות ברזל ולשינויים אפשריים בתוכנית כתוצאה ממנה– נכתב כי ועדת ההיגוי צפויה להשלים את גיבוש התוכנית הלאומית בשבועות ,הקרובים69 אך בנוסח ההחלטה שהתקבלה ,התוכנית אינה מוזכרת70 ואין בידינו מידע על .הסיבה לכך כמה ימים לאחר החלטת ממשלה זו מסר לנו משרד הבריאות כי תוכנית הפריסה הלאומית של מרכזי החוסן אושרה עקרונית במשרד ,לאחר בנייתה על ידי ועדת ההיגוי העליונה והצגתה למנכ "ל משרד הבריאות ,אך טרם הצגתה לממשלה פרצה מלחמת חרבות ברזל וכיום התוכנית נבחנת מחדש בהתאם לצרכים שנוצרו בעקבות המלחמה. המשרד הדגיש כי המצב עדיין דינמי וכי ום התוכנית אינה מיושמת– למעט הקמת מרכז החוסן הארצי, שהיה כלול בה אך לא בעדיפות ראשונה71 - ו הוא מתמקד בהרחבה ובתגבור של מרכזי החוסן הקיימים כמו גם בתגבור ה מעני ב ם מערך בריאות הנפש. 72 ג ם ממשרד האוצר נמסר שבעקבות המלחמה יש צורך ברור בבחינה מחודשת של התוכנית ובפיתוח מענים לטווח ,שמֵ עֵ בר למיידי הן לאור הצרכים העדכניים והן לאור תובנות שנלמדו במלחמה לגבי .פעילות המרכזים כמו כן נמסר מהמשרד כי תקציב התוכנית (בניגוד לתקציב ההקמה וההפעלה השוטפת של המרכזים הקיימים) לא נדון עד כה. 73 66 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , סעיף5 , 14 באוגוסט2022 :, כניסה29 בנובמבר2023 . 67 ,תמר צ'ין, רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר ,שיחה19 במאי2024 . 68 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל27 בדצמבר2023 . 69 ראש הממשלה ושר הבריאות, הפעלת מרכזי החוסן בשנת2024 – ,הצעה להחלטה4 בינואר2024 . 70 החלטה1233 של הממשלה ה- 37 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2024 , 7 בינואר2024 . 71 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 .. 72 עו"ס בלה בן-גרשון ועו"ס נופר קין, אג ,ף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 ו- 21 במאי2024 . 73 ,תמר צ'ין ,רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר ,שיחת טלפון19 במאי2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3.3 עיקרי תוכנית הפריסה הלאומית שגובשה אך אינה מיושמת ,למרות שהתוכנית הלאומית לא אושרה על ידי הממשלה, לא תוקצבה ולא הפכה למסמך רשמי נציג להלן את עיקרי המלצותיה בנוגע לפריסת מרכזי החוסן , וזאת במטרה להמחיש את הצרכים .כפי שהוערכו ערב המלחמה משרד הבריאות מסר לנו בדצמבר2023 שהמציאות הבטחונית במדינה מחייבת את המשך חיזוקם של רשויות ואזורים הנתונים לאיום ולמצבי חירום מתמשכים, ושרצוי היה להקים מרכז .חוסן בכל אשכול ומרכזים רשותיים בכל רשות גדולה74 המשרד הסביר כי בשל המגבלה התקציבית– שכאמור אין בידינו מידע על ממדיה שכן התוכנית לא הבשילה לדיון תקציבי בפורו ם ממשלתי– נקבעו בתוכנית שני תנאי סף להקמת מרכזי חוסן :חדשים 1) רמה בינונית ומעלה של איום בטחוני פוטנציאלי במקרה של מלחמה כוללת, כפי שדורגה על- ;ידי פיקוד העורף 2) המרחק מגבול לבנון, סוריה ועזה– עד40 .ק"מ 92 הרשויות שעמדו בתנאי הסף דורגו על בסיס שני הקריטריונ ים האלה ושישה קריטריונים נוספים, חלקם ממישור החירום הבטחוני (שמשקלו הכולל בדירוג הוא60% ) וחלקם מהמישור החברתי (במשקל כולל של% 40 ). במישור הבטחוני נוספו שני קריטריונים– רמת האיום הממשי ,וציון כשִ ירות75 לצד שני תנאי הסף; הקריטריונים מהמישור החברתי כללו מדד חברתי- כלכלי של הרשות לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התושבים ברשות, שיעור האזרחים .הוותיקים ביניהם ושיעור העולים החדשים76 לדברי הקואליציה הישראלית לטראומה, בין הקריטריונים הנדרשים להיבחן לדעתה כלולים, למשל, גם מספר האירועים הבטחוניים שקרו בשנים האחרונות בכל אזור והעלייה בשכיחותם, וכן הימצאות גופים מטפלים נוספים באזור כגון .בתי חולים ועמותות רלוונטיות לטיפול בטראומה77 בעת גיבוש התוכנית הלאומית נקבעו משקלות לכל הקריטריונים, וכל רשות שעמדה בתנאי הסף קיבלה ציון בכל מדד. בהתאם לסדר העדיפויות שהוגדר על סמך ציון סופי משוקלל המבוסס על ,קריטריונים אלו, ועל פי המלצות התוכנית נדרש ה לדברי משרד הבריאות (וגם לדברי משרד הרווחה) הקמתם של שבעה מרכזי חוסן חדשים שיתווספו על14 המרכזים המקומיים והאזוריים הקיימים , כלומר בישראל היו אמורים להיות בסך הכול21 מרכזים מלבד המרכז .הארצי בטבלה5 מפורטים מרכזי החוסן המתוכננים :במסגרת התוכנית שהוקפאה 74 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . 75 כשירות להתמודדות בחירום. עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון21 במאי2024 . 76 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 77 עו"ס טליה לבנון , מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מ ,כתב26 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה5 : תוספת מרכזי חוסן מתוכננים לפי משרד הבריאות78 אזור יישוב /אזור מודל צפון חיפה רשותי- עיר גדולה בקעת בית הכרם אשכולי כנרת ועמקים אזורי גליל ועמקים אזורי מפרץ אזורי דרום אשדוד רשותי- עיר גדולה באר שבע רשותי- עיר גדולה ,על פי הטבלה2 מתוך7 המרכזים המתוכננים ייפתחו בדרום ובכך יוגדל מספר המרכזים באזור זה ל- 10 . עוד5 מתוך7 המרכזים המתוכננים ייפתחו בצפון (מהם2 באזור חיפה והקריות, שכיום אין בו מרכזי חוסן), וככל שלא תהיה חפיפה בינם לבין שני המרכזים הקיימים, הרי שהקמתם תגדיל את מספר המרכזים באזור זה ל-7 . נזכיר כי קיימים עוד4 מרכזים באזור יהו .דה ושומרון .כאמור, לא נקבע תקציב להקמת המרכזים החדשים מכלל המרכזים החדשים המוצגים בטבלה שלעיל, שלושה יהיו רשותיים וימוקמו בעיר גדולה (באשדוד, בבאר שבע ובחיפה), שלושה יהיו אזוריים– כלומר ישרתו כמה רשויות מקומיות סמוכות תוך שיתוף פעולה ביניהן (כנרת ועמקים , גליל ועמקים, והמפרץ), ואחד (בבקעת בית הכרם) יפעל לפי מודל האשכול– כלומר ישרת שטח גדול ואתרים רבים באמצעות פתיחת .שלוחות והגעת נותני השירות אל מקומות שונים משרד הבריאות מסר לנו שטרם נקבע מיקומם של המרכזים האזוריים והמרכז האשכולי, ושהוא אמור להיקבע בתיאום עם הרשויות .המקומיות79 נציין כי בהחלטת הממשלה1817 משנת2022 נכתב כי התוכנית הלאומית תכלול התייחסות לגיבוש מודלים שונים של מרכזי חוסן בהלימה למאפיינים התרבותיים והלשוניים של האוכלוסיות ,השונות80 ו גם לפי מרכז משאבים יש להתאים את המבנה ואופן הפעולה של מרכזי החוסן או שלוחותיהם לסביבה הדמוגרפית– .למשל לחברה הערבית ולחברה החרדית81 ,עם זאת על פי המידע שהתקבל ממשרד הבריאות, איננו יכולים לקבוע שבקריטריונים להקמת מרכזי חוסן כפי שגובשו בתוכנית הלאומית יש התייחסות לנושא .זה ,על רקע זה עולה השאלה 78 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . 79 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . 80 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , סעיף5 :, פורסם14 באוגוסט2022 . 81 יפתח בנבנישתי– מנכ"ל ופרופ' מולי להד– ,נשיא, מרכז משאבים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27 בדצמבר2023 ,; יפתח בנבנישתי, סיכום שיחת טלפון17 בינואר2024 ,. לדעת מרכז משאבים אין להקים מרכז חוסן ייעודי לחיילי מילואים כיוון שהטיפול בתגובות קרב מתנהל במערכת הביטחון, אך יש מקום לפ תח מרכזי טיפול רב- מימדיים המשלבים טיפול פסיכולוגי ורפואה משלימה עבור חיילים ואזרחים הסובלים מהפרעות פוסט- .טראומטיות תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדוע לא באה תפיסה זו לידי ביטוי בתוכנית הלאומית , שאינה כוללת את המרכז הייעודי המתוכנן לחברה הערבית – שעל פי החלטת הממשלה מוקם כאמור תחת משרד הרווח.ה82 נציין כי קול קורא להפעלת המרכז לאוכלוסייה הערבית פורסם ב- 28 בספטמבר2023, ונכת ב בו כי מטרתו לאתר רשות אחת או אשכול רשויות לצורך הקמה, הפעלה וניהול של מרכז חוסן קהילתי אזורי לחברה הערבית,, שיספק בין השאר טיפולים נפשיים פרטניים עם אפשרות להתקשר עם ספק חיצוני. לפי מסמכי המכרז, פעילות המרכז תובל ותפוקח על ידי ועדת היגוי עליונה מטעם המשר.ד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה והביטחון החברתי83 במכרז נבחרה עיריית אום אל- .פאחם84 לפי משרד הרווחה מצב המלחמה מגביר את הצורך לקדם את הקמתו של מרכז זה, הן בשל המתחים שנוצרו כלפי החברה הערבית, והן משום שהאוכלוסייה הערבית בצפון אינה ערוכה מבחינה קהילתית לאיומים.הבטחוניים85 נעיר כי לאור העובדה שאזרחי ישראל הערבים מהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה והם מתגוררים באזורים שונים ובהם ,הגליל והנגב נשאלת השאלה מדוע הוחלט על פתיחת מרכז חוסן אחד לחברה הערבית, האם ,אפשר לתת מענה מספק לאוכלוסייה זו במסגרת מרכזי החוסן הקיימים והאם רצוי לפתוח מרכזים ייעודיים נוספים לחברה הערבית בהתחשב בפריסה הג י אוגרפית שלה או לנקוט בפתרונות אחרים. נציין בהקשר זה כי לדעת מרכז משאבים, אין הכרח בהקמת כמה מרכזי חוסן ייעודיים וחשוב יותר מיקומו המושכל של המרכז שיָקום, שכן רצוי שיהיה זה באשכול רשויות ה כולל רשויות ערביות אך לאו דווקא בתוך יישוב ערבי, כדי לאפשר סביבה נייטרלית יחסית .ופחות חשופה לאיומי אלימות העלולים לפגוע בתפקוד הצוות86 אין בידינו מידע לגבי השאלה אם התכנית הלאומית כללה התייחסות גם ל מנדט השונה של המרכזים שהוקמו עבור אוכלוסי י ה מסוימת , כגון המרכז לחברה הבדואית והמרכז המתוכנן לחברה הערבית. כאמור המרכז לחברה הבדואית מיועד להעניק שירותים לא רק לנפגעי אירועים בטחוניים; משרד הרווחה נשאל אם גם במרכז לחברה הערבית יינתן טיפול פרטני לנפגעי אלימות ולא רק לנפגעי אירועים בטחוניים, והשיב כי "המענים יינתנו ,על פי הצורך בהתאם לנכתב בקול קורא, תוך סדרי עדיפויות ושותפויות עם מערך המענים הנוספים בהתאם לקיים בקהילות השונות ובאזור על פי ת;"עדוף הרשויות המקומיות המפעילות87 להבנתנו המשמעות היא שאכן מדובר במנדט רחב, החורג אל מעבר ל ייעודם המקורי של מרכזי החוסן 82 החלטה550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , סעיפים3 , 14 , 24 באוקטובר 2021 . 83 משרד הרווחה והביטחון ה ,חברתי והמשרד לשוויון חברתי 'קול קורא' מספר175/2023 להפעלת מרכז חוסן לחברה הערבית , סעיפים 1.27.12 ו- 1.27.42 , 28 בספטמבר2023 ,; משרד הרווחה והביטחון החברתי דוח שאלות הבהרה והערות , סעיף6.2 , 10 בדצמבר2023 . 84 ,נועה שמש איילו, מנהלת תחום (פרויקטים מטה), מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, דוא"ל21 במאי 2024. המשרד דיווח כי לרשות הזוכה הוקצבו שלושה חודשים להתאר.גנות, אך הוא לא מסר מהו מועד סיומה של תקופה זו 85 ,משרד הרווחה והביטחון החברתי דוח שאלות הבהרה והערות , סעיף6.1 , 10 בדצמבר2023 . 86 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, סיכום שיחה17 בינואר2024 . 87 ,משרד הרווחה והביטחון החברתי:דוח שאלות הבהרה והערות, הנדון קול קורא מספר175/2023 – הפעלת מרכז חוסן לחברה הערבית , 10 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm (הממוקד בהתמודדות עם אירועים בטחוניים), ושבכך המרכז לחברה הבדואית והמרכז שיוקם לחברה הערבית שונים מיתר מרכזי החוסן המיועדים, ככלל, רק לנפגעי אירועים ביטחוניים . התפתחות זו מעלה את השאלה אם מדובר בתהליך שינוי בתפיסת מרכזי החוסן , האם הוא נכלל ו בת ,כנית הלאומית מהן הסיבות לשינוי זה ומהם גבולותיו. שאלות אלה ו נוספ ות הינן מהותיות ל גיבוש תוכנית לאומית למרכזי החוסן, אולם כאמור נכון להיום הת ו .כנית הוקפאה בסוף דצמבר 2023 מסר משרד הבריאות למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי מתקיימת בדיקה מול גורמי הביטחון במטרה לברר אם חל שינוי ב איומים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, באופן שיש בו כדי להשפיע על סדרי העדיפויות שנקבעו בתוכנית הלאומית . לדברי המשרד אז, ככל שלא חל שינוי כזה, מימוש התוכנית שפורטה לעיל מתוכנן בתוך3 – 5 .שנים88 בינואר 2024 מסר לנו המשרד כי בשל הצורך להתמודד עם העלייה הגדולה מאוד בצרכים בעקבות מאורעות7 באוקטובר2023 , תוכנית זו אינה,מיושמת למעט הקמת מרכז החוסן הארצי89 ובמאי 2024 נמסר כי בשלב זה התוכנית אינה רלוונטית, ו פעילות המשרד מונחית כיום על ידי העיקרון שלפיו הפעילות תימשך ותוגבר באמצעות המרכזים הקיימים בלבד. לדברי המשרד ,בחמש השנים .הקרובות לא מתוכנן להקים מרכזים חדשים, אלא אם יחול שינוי מהותי במצב הבטחוני90 משרד הבריאות ציין כי הרחבת המענים של מרכזי החוסן הקיימים והנגשתם לכלל אוכלוסיית המפונים בפריסה ארצית ובהתאם לשייכות קהילתית ית עשה באמצעות פתיחת כמה שלוחות (כ-7 )שלוחות לכל מרכז חוסן, הפעלת מרכז החוסן הארצי ותגבור המענים הקיימים במערכת הבריאות.באמצעות קופות החולים ובתי חולים לבריאות הנפש91 אין לנו מידע על מספרן המדויק ,מיקומן והיקף פעילותן של השלוחות, כמו גם על לוחות הזמנים להרחבה זו. המשרד מסר שבמהלך שנת2024 יוקצו למרכז י החוסן115 מיליון ש"ח מתוך התקציב ,שיועד למערך בריאות הנפש92 אולם לא ידוע לנו כיצד ינוצל תקציב זה ו כמה מתוכו מיועד להרחבת מרכזי החוסן ופתיחת.השלוחות כמו כן לא ידוע לנו באיזה אופן ובאילו מקומות מתבצע עיבוי השירותים במערכת הבריאות, האם הוא מקודם בפעימות ובא .יזה היקף נציין כי אחרי פרוץ המלחמה הקואליציה ,ביצעה התאמות לשם הרחבת המענה והנגשתו למפונים לרבות באמצעות הגעת רכזים קליניים לאתרי המפונים ומתן שירות מרחוק. 93 88 .שם 89 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון18 בינואר2024 . 90 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון21 במאי2024 . 91 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון21 במאי2024 ,; עו"ס נופר קין, מסרון23 במאי 2024 . 92 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה21 במאי2024 ,, ועו"ס נופר קין, מסרון23 במא י2024 . 93 עו"ס טליה לבנון ,, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . היבטים באופן הפעלת מרכזי החוסן החלטת משרד הבריאות להרחיב את פעילותם של מרכזי החוסן הקיימים ולא לפעול בשלב זה ליישום תכנית לאומית להגדלת מספר המרכזים ברחבי הארץ, מעלה את הצורך בדיון בכמה היבטים במצב הקיים, ובהם: פיצול האחריות על מרכזי החוסן בין משרד הבריאות למשרד הרווחה , הממשק בין המרכזי .ם לבין מערך בריאות הנפש והערכת יעילותם של המרכזים 4.1 פיצול האחריות בין משרדי הבריאות והרווחה כפי שהוצג במבוא, נוסף על15 מרכזי החוסן הכפופים לוועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות, המפורטים לעיל, פעלו עד כה בקצרין ובמועצה האזורית גולן שני מרכזי חוסן קהיל תי באחריות משרד הרווחה , שלא סיפקו טיפולים פרטניים והם יועדו להתמודדות עם מגוון מצבים .ולא רק עם מצבי חירום ביטחוניים לא ידוע לנו מה היה היקף החפיפה, אם בכלל, בין פעילות מרכזי חוסן קהילתיים אלו לבין פעילות מרכזי החוסן המפוקחים על.ידי משרד הבריאות לפי משרד הרווחה מרכזים אלו הוקמו בשנת2014 (במועצה האזורית גולן) ובשנת2018 )(בקצרין באישור חריג של המנכ"ל על רקע מצב בטחוני בעייתי ואי- ,ודאות94 ונציין כי לפי דוח מבקר המדינה משנת2021 בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשעת חירום, הקמת מרכזים אלה מבטאת את היעדרה של אסט.רטגיה לאומית95 תקצוב שני המרכזים הקהילתיים ברמת הגולן על ידי משרד הרווחה היה אמור להיפסק ב- 30 בנובמבר2023 , אך הוארך בשל המצב הבטחוני (על רקע מלחמת חרבות ברזל) עד לסוף פברואר2024 , 96 ובינואר2024 דיווח שר הבריאות שמשרדו ומשרד הרווחה בוחנים אפשרות להקמת שלו חה של מרכז החוסן גליל מזרחי בגולן כך שהיא תשרת את אוכלוסיית קצרין והמועצה האזורית גולן תוך שמירה על הפעילות הקיימת ככל האפשר והוספת טיפולים נפשיים .וסדנאות הכנה לחירום97 במרץ2024 הוארכה שוב ההתקשרות בין משרד הרווחה לבין שתי הרשויות המקומיות עד ל- 31 במאי2024 , ולפי פרוטוקול ועדת המכרזים (שאישרה את ההארכה) מדובר בהארכה האחרונה, ולאחריה תועבר האחריות על הפעלת השירות לידי משרד .הבריאות98 משרד הבריאות מסר ששירותי החוסן ברשויות אלה יופעלו במסגרת שלוחה של 94 ,לימור מוסייל, מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל5 בדצמבר2023; ליאת יורב, מנהלת מרכז החוסן הקהילתי במועצה אזור ,ית גולן, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל29 בנובמבר2023 . 95 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 , 'עמ21 . 96 ,לימור מוסייל, מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל5 בדצמבר2023 ,; ליאת יורב, מנהלת מרכז החוסן הקהילתי במועצה אזורית גולן, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל29 בנ ובמבר2023 . 97 ,יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי, מכתב למזכיר הכנסת ולוועדת הבריאות בכנסת8 בינואר2024 . 98 ,אגף רכש, מכרזים והתקשרויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי פרוטוקול37/2024 מישיבת ועדת המכרזים המשרדית מיום19 במרץ 2024 ', החלטה מס8, 8 באפריל 2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מרכז החוסן גליל מזרחי ועל פי המודל הנהוג בו: טיפול בשלוש רמו ת– קהילתית, ארגונית .ופרטנית, תוך התמקדות במענה על רקע בטחוני99 לאור ההחלטה להעביר את מרכזי החוסן ברמת הגולן מאחריות משרד הרווחה למשרד ,הבריאות נשאלת השאלה מדוע משרד הרווחה הוא האחראי כיום על הקמתו והפעלתו של מרכז חוסן אזורי עבור החברה הערבית , שנועד לספק מענה לאיומים ביטחוניי ם אך גם להיבטים חברתיים .ובפרט לאלימות בחברה הערבית100 לפי החלטת ממשלה550 מאוקטובר 2021 , 101 הקמת המרכז לחברה הערבית תקודם באמצעות הקמת צוות היגוי בראשות מנכ"לית ,משרד הרווחה או נציגה ובהשתתפות נציגי משרדי הביטחון והבריאות ואגף התקציבים במשרד .האוצר102 על רקע זה אפשר לשאול מדוע מרכז זה אינו מוקם על ידי משרד הבריאות. משרד הרווחה מסר לנו ש ההתקשרות להפעלת המרכז תתבצע על יד,יו ו הוסיף כי בכך טמון יתרון שכן מערך הפיקוח ש הוא מפעיל הוא לדבריו אינטנסיבי וצמוד והקשר עם הרשויות .המקומיות והמחלקות לשירותים חברתיים הוא אינהרנטי בד בבד ציין המשרד ש הוא פועל בשיתוף עם משרד הבריאות כדי להכפיף מבחינה מקצועית את מרכז החוסן לחברה הערבית תחת ועדת ההיגוי העליונה שבראשות משרד הבריאות, וזאת במטרה שמרכז חוסן זה ייתרם ממערך ההכשרות, הקשרים והלמידה המשותפת של כלל מרכזי החוסן, לרבות המרכז לחברה .הבדואית103 לעומת זאת משרד הבריאות מסר לנו כי נושא זה לא נדון מולו עד כה, ואם יעלה .על הפרק תידרש בדיקה מעמיקה104 אפשר לשאול מהי המשמעות האופרטיבית של פיצול האחריות המקצועית והא חריות לפיקוח בין שני משרדים ומהן ההשלכות האפשריות של הפיצול על התנהלות המרכז . כמו כן עולה השאלה במה שונה הפיקוח של משרד הרווחה ,מזה של משרד הבריאות ו האם בידי משרד הרווחה כל המשאבים הנדרשים לשם פיקוח על פעילות טיפולית המפוקח.ת בדרך כלל על ידי משרד הבריאות ש ,אלת הפיצול בין משרד הבריאות למשרד הרווחה רלוונטית גם למרכז החוסן הארצי. מרכז זה המשרת את תושבי הרשויות שאין בהן מרכזי חוסן, מעניק כאמור טיפולים נפשיים בלבד, כלומר תושבי רשויות אלה אינם מקבלים ממרכז חוסן זה שירותים בשני המישורים האחרים: מוכנות לחירום והעצמ ה קהילתית. לדברי משרד הבריאות, התוכנית הלאומית עסקה גם ברשויות שבהן אין מרכזי חוסן והציעה כי לצד המענה הטיפולי שיינתן בעזרת מרכז החוסן הארצי, במקומות ,אלו תינתן התייחסות לתחום הקהילתי ולהיערכות לחירום באמצעות הרחבת מנגנונים קיימים 99 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, משרד הבריאות, שיחת טלפון21 במאי2024 . 100 דליה לב שדה ,, מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מכתב24 בדצמבר2023 ; המשרד לשוויון חברתי ומשרד ,הרווחה והביטחון החברתי קול קורא מספר175/2023 להפעלת מרכז חוסן לחברה הערבית , 28 בספטמבר2023 . 101 'החלטה מס550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר2021 . 102 החלטה550 של הממשלה ה- 36 , סעיף3 ,ט24 באוקטובר2021 . 103 דליה לב שדה , ,מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מכתב24 בדצמבר2023 . 104 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, משרד הבריאות, שיחת טלפון21 במאי2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוך תיאום עם משרד החינוך ומשרד הרווחה ובאמצעות קיום הכשרות לבעלי תפקידים ברשויות .באמצעות המכללה הלאומית לאיתנות ישראלית105 גם לשיטת מרכז משאבים, ברשויות שבהן אין מרכזי חוסן על ראש הרשות למנות "נאמן חוסן" שתפקידו יכול להתווסף על תפקיד קיים של עובד סוציאלי קהילתי, מנהל מתנ"ס או עובד אחר. תפקיד זה יעוגן בתקציב הרשות ויכלול ריכוז של כל פעילות החוסן בתחומה, הבטחת אימון תקופתי והנעת עבודה משותפת של כלל גורמי הקהילה, וזאת לצד שלוחות טיפוליות (לפחות ארבע) שיקימו מרכזי החוסן בכל אשכול ומענה .טיפולי שיתנו קופות החולים106 מדברי משרד הבריאות עול ה כי ברשויות שאין בהן מרכז חוסן ,מרכיב הטיפול הנפשי יהיה באחריות המשרד באמצעות המרכז הארצי ,ויתר השירותים יהיו באחריות משרדי החינוך והרווחה. עם זאת, לדברי משרד הרווחה, בדרך כלל לא ניתנים מטעמו מענים ייעודיים לנושא החוסן וההיערכות לחירום, לרבות בתחום משאבי ההתמודדות של הצוותים, אם כי המשרד מפעיל את תוכנית הצח"י (צוותי חירום יישוביים) ב- 41 .מועצות אזוריות107 ,כמו כן, לדבריו ברשויות שיש בהן עובד סוציאלי קהילתי נערכים מיפויים לאיתור צרכים וכוחות בקהילה ונבנות תוכניות התערבות המחזקות את יכולת הקהילה לפעול לקידום צ רכיה. 108 על רקע זה עולה השאלה כיצד יתקיים שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, ומהם היתרונות והחסרונות של מנגנון חלוקת עבודה בין שני המשרדים. נציין כי הן משרד הרווחה והן הקואליציה דיווחו שקיים כבר כיום שיתוף פעולה בין מרכזי החוסן לבין גורמי .המשרד109 4.2 מ רכזי החוסן כחלק ממערך שירותי בריאות הנפש לפי התפיסה המתבטאת בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת2018 ,מרכזי החוסן אמורים להיות רכיב אחד בתוך מערכת כוללת של שירותי בריאות הנפש בזמן חירום ,לצד שירותים נוספים שיופעלו במידה רבה על ידי קופות החולים. 110 בתשובת משרד הבריאות על פנייתנו הוסבר שמרכזי החוסן מהווים מענה משלים, ולא מתחרה, למערכת בריאות הנפש, בכך שבניגוד .אליה הם יכולים לתעדף נפגעי איבה ולהעניק להם מענה ייחודי111 כמו משרד הבריאות, גם 105 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . המכללה לאיתנות היא מרכז הדרכה לניהול מצבי חירום ולקידום מוכנות העורף, שבו לומדים מנהלים רלוונטיים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובארגוני .חירום והצלה ,המכללה הלאומית לאיתנות ישראלית אודות המכללה :, כניסה21 במאי2024 . 106 יפתח בנבנישתי– מנכ"ל ופרופ' מולי להד– ,נשיא, מרכז משאבים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27 בדצמבר2023 . 107 .תוכניות שכונתיות פועלות גם ברשויות נוספות, מתקציביהן דליה לב שדה , מנה לת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והביטחון ,החברתי, מכתב24 בדצמבר2023 . 108 .שם 109 ,עו"ס טליה לבנון, שיחת טלפון17 בינואר2024 ; דליה לב שדה ,, מנהלת אגף משאבי קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מכתב 24 בדצמבר2023 . 110 משרד הבריאות, הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום– חוזר מנכ"ל14/2018 , סעיף1 :, פורסם12 בנובמבר2018 :, כניסה 26 במאי2024 . 111 עו"ס בלה בן-גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת ,טלפון והבהרות18 בינואר2024 .. תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מרכז משאבים סבור שמרכזי החוסן אינם אמורים להחליף, להתחרות או להס יר אחריות ,מהשירות הציבורי, ולדעתו לרשות קופות החולים, שבידיהן האחריות על שירותי בריאות הנפש .עומדים הכלים לכך לדברי משרד הבריאות, ייחודם של מרכזי החוסן הוא במענה האינטגרטיבי והמיידי בהקשר של חוסן וטיפול בטראומה בשעת חירום, מענה שזמינותו בסמוך לזמן האירוע היא קריטית למניעת התפתחותן של תופעות פוסט- טראומטיות– זאת בניגוד לשירותי הטיפול הניתנים על- ידי קופות .החולים נגד מגוון בעיות נפשיות, באופן שאינו מאפשר תעדוף והתמקדות בנפגעי חרדה112 כמו כן, לשיטת המשרד, המענה שנותנים מרכזי החוסן הוא יעיל מאוד ואינו כרוך בתורי .המתנה113 גם מבקר המדינה ציין שלרוב מעדיפים נפגעי חרדה לקבל טיפול במרכז חוסן כדי להימנע .מתווית שלילית שעשויה להתלוות לטיפול נפשי במרפאה או בבית חולים114 יתרה מכך, בשיחתנו עם נציגות משרד הבריאות הוסבר ששלושת מרכיבי המענה שנותנים מרכזי החוסן הם משלימים, בלתי ניתנים להפרדה ומזינים זה את זה, כך שהגברת החוסן .הקהילתי עשויה להפחית את הצורך בטיפולים נפשיים115 גם לתפיסת מרכז משאבים, עיקר החשיבות אינה בטיפול בטראומה בפני עצמו אלא במכלול, לרבות מתן משאבי חוסן שיצמצמו את הצורך בטיפול, ורוב האוכלוסייה זקוקה בעיקר להתייחסו ,ת להיבט הקהילתי. לדברי המרכז רכיבי החוסן הרחבים כוללים לכידות קהילתית, מוראל, אמון במנהיגות, שייכות למקום תעסוקה ,ועוד, ומרכזי החוסן יכולים לספק כלי התמודדות יעילים באמצעות הכשרה והנחיה של צוותים .ארגונים ורשויות 116 לאור כל זאת עולה השאלה כיצד הרחבת המרכזים הקיימים תשמר את מהותם כמענה משלים שאינו מתחרה בקופות החולים. משרד הבריאות ציין שלאורך זמן, העלייה החדה בהיקף הפניות והטיפולים הנפשיים בעקבות המלחמה צפויה להתמתן ולחזור לממדים רגילים, והוסיף שלאור מספרם הגדול של המטפלים המורשים במדינה לא צפויה תחרו ת על כוח האדם בין מרכזי החוסן לבין קופות החולים, מה גם שתעריפי השכר בשתי המסגרות אינם שונים בהרבה ואינם משפיעים באופן משמעותי על .בחירת מקום העבודה117 עם זאת, לאור המידע שהתקבל מהקואליציה על מחסור במרכזי החוסן,בכוח אדם מקצועי ובכללו פסיכיאטרים118 ניתן לשאול א ם לא קיים מחסור במקצועות רלוונטיים מסוימים , ואם למרכזי החוסן יש יכולת להתחרות במקומות תעסוקה אחרים ולמשוך 112 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . 113 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 .. 114 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ; ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ה- 19 , פרוטוקול206 , 4 במרץ2014 . 115 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 116 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, סיכום שיחת טלפון17 בינואר2024 . 117 עו"ס בלה בן- גרשון ,ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 .. כפי שנמסר, ההפרש בתעריפים מתבטא בכ- 30 .ש"ח (לא צוין לטובת מי). שם 118 עו"ס טליה לבנון ,, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה דוא"ל , 26 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .אנשי מקצוע אלה מרכז משאבים גורס כי הכשרת מטפלים לטיפול ממוקד טראומה אינה מצריכה זמן רב, ולפיכך מחסור בכוח אדם מתמחה בטראומה אינו מהווה חסם להפעלת השי רות .על ידי הקופות119 עם זאת, לפי עמדת מרכז משאבים, באזור קו העימות יש להפעיל במרכזי החוסן שירותי טיפול נפשי, תוך דרישה מקופות החולים לפעול גם הן ותוך יצירת מנגנון תיאום ושילוב כוחות, בעוד שבשאר האזורים רצוי שמרכזי החוסן יתמקדו בשני המעגלים האחרים, כלומר בחו סן קהילתי וארגוני. לדברי מרכז משאבים, חיזוק המערכת הציבורית יתרום ליכולת ההתמודדות של הקופות עם זמני ההמתנה הארוכים, וזאת בניגוד לריבוי מרכזי חוסן טיפוליים באזורים שאינם .בקו העימות הפריפריאלי, באופן שייצור שירות מתחרה מול הקופות ומרפאות החוץ120 בהקשר זה נוס יף כי משרד האוצר גורס שפעילות רחבה של מרכזי החוסן כרוכה במורכבות גם לאור העובדה שהיא לא עולה בהכרח בקנה אחד עם האחריות הביטוחית של קופות החולים שעל- פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד- 1994 תחום בריאות הנפש נכלל בשל שירותי הבריאות שהן מחויבות לספק למבוטחיהן. 121 משרד האוצר העלה בפנינו חשש נוסף מהתרחבות מרכזי החוסן ולדבריו אין סנכרון בין המערכות של ה מרכזי ם לבין אלה ,של קופות החולים והמרפאות הפסיכיאטריות בבתי החולים )דבר העלול לגרום לתקלות בטיפול (למשל טיפול תרופתי מקביל– במיוחד על רקע התרחבות הפעילות במרכזי החוסן בעקבות המלחמה, והוא מציע לעצב מנגנון של שיתוף מידע ויצירת .רצף טיפולי122 לעומת זאת מנכ"לית הקואליציה לטראומה מסרה לנו כי ככלל יש תיאום טוב בין מרכזי החוסן לבין גופים מקומיים ובכללם קופות החולים "במקרים שבהם הן נוכח,"ות123 ולדבריה מתקיים לפי הצורך, באישור המטופל, שיתוף של הרופא המטפל בקופת החולים, וגם .במשרד הבריאות מתנהל דיון על שיתוף במידע124 משרד הבריאות ציין בינואר2024 שהוא החל בבניית ממשק בין מרכזי החוסן לבין קופות החולים, כדי לאפשר דיווח, מענה מותאם, ושיתוף פעולה בין הגופים המטפלים. לדבריו, במהלך האינטייק מתבצע בירור אם הפונה מטופל כבר במערכות בריאות הנפש, הרווחה או השירות הפסיכולוגי החינוכי , כדי למנוע כפילויות. מהמשרד נמסר שלפני המלחמה היקף הכפילויות היה מינורי, אלא שהעלייה הגדולה בפניות מחייבת ממשק מסודר יותר, ו עם זאת הדבר כרוך בסוגיות אתיות ומשפטיות שצריכות להיבחן, כגון צנעת הפרט. בידי המשרד לא היה צפי למועד סיום 119 יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז ,משאבים, סיכום שיחת טלפון17 בינואר2024 . 120 ,יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, סיכום שיחת טלפון17 בינואר2024 . 121 ,תמר צ'ין רפרנטית בריאות, אגף התקציבים במשרד האוצר ,, שיחה19 במאי2024 . 122 תמר צ'ין, רפרנטית בריאות, אגף התקציבים במשרד האוצר, תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל28 בדצמבר 2023 . 123 עו"ס ה טלי ,לבנון, סיכום שיחה17 בינואר2024 . 124 עו"ס ה טלי ,לבנון, הבהרות, דוא"ל28 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הקמת הממשקים125 אפשר לשאול באילו דרכים יש להתמודד עם הקשיים בבניית הממשקים– לרבות בתחום האתי והמשפטי ,וכיצד ישפיעו פתרונות אלה על זמינותו ואיכותו של הט.יפול בנפגעי חרדה וטראומה נציין כי משרד האוצר העלה בפנינו כי יש להסדיר את מרכזי החוסן הסדרה כוללת, הן כחלק ממערך בריאות הנפש והן כחלק ממערך החוסן הקהילתי, תוך יצירת תיאום ורצף טיפולי מול .שירותי הבריאות והרווחה126 4.3 הערכת יעילותם של מרכזי החוסן הרחבת המרכזים הקיימים צריכה להיעשות בשים לב לשאלת תרומתו של מגנון מרכזי החוסן כמו גם ליעילותם של המרכזים השונים. לשיטת משרד הבריאות, ריבוי הפניות למרכזים, וכן ריבוי ההתערבויות הטיפוליות והפעילויות לחיזוק משאבי ההתמודדות של קהילות מגוונות– בשגרה ובזמן מלחמת חרבות ברזל בפרט– ,מעידים על נחיצות השירותים127 אולם עולה השאלה אם .הדבר מעיד בהכרח גם על יעילותם בהחלטת הממשלה1817 משנת2022 נקבע כי אחד ההיבטים של התוכנית הלאומית יהיה .פיתוח מדדים לבחינת השפעתם של מרכזי החוסן128 משרד הבריאות מסר לנו כי במסגרת הכנת התוכנית אכן נתנה ועדת ההיגוי העליונה את דעתה על הצורך בפיתוח מדדי הצלחה למרכזים, אך הוא לא ציין אם פותחו מדדים בפועל ובאילו מדדים מדובר. כמו כן דיווח המשרד כי בימים אלה הוא עוסק בגיבוש מחקר לבחינת האפקטיביות של מרכזי החוסן בכל תחומי פעילותם. לא ידוע ל ,נו אם מחקר זה כבר התחיל ומהו תאריך היעד לסיומו. לדברי המשרד מרכזי החוסן מקיימים באופן שוטף קבוצות מיקוד, דיונים ומשובים מבעלי תפקידים ומתושבים .המלמדים על נחיצות השירות ומאפשרים חידוד של תוכניות ודרכי פעולה129 לא ידוע לנו מה כוללות הערכות אלו, כיצד הן מתבצע ות, איזה שימוש נעשה במידע והאם הוא מועבר למשרד .הבריאות הקואליציה הישראלית לטראומה ומרכז משאבים פירטו אף הם אמצעי מדידה ומעקב מחקרי אחר פעילותם לחיזוק החוסן החברתי, אך הם לא ציינו אילו מסקנות עלו ממעקב זה. מרכז משאבים הוסיף שלשיטתו יש צורך בביצוע מחקר והערכה ושהוא מבצע מחקרים בצורה .מוגבלת, אך יש צורך בתקצוב מסודר לנושא מצד משרד הבריאות130 נציין כי בעלות ובעלי 125 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, משרד הבריאות, שיחת טלפון18 בינואר2024 . 126 ,תמר צ'ין רפרנטית בריאות, אג ף התקציבים במשרד האוצר, .דוא"ל, שם 127 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . לדברי המשרד, הביקוש .לשירותים גובר ככל שמרכז החוסן ותיק יותר וחשיפת התושבים לפעולותיו מתרחבת 128 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , :פרסום 14 באוגוסט2022 :, עדכון25 באוגוסט 2022 , סעיף5. 129 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב27 בדצמבר2023 . 130 עו" ,ס טליה לבנון, דוא"ל ;שם.יפתח בנבנישתי ופרופ' מולי להד, דוא"ל, שם תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תפקידים בשש רשויות מקומיות ששוחחנו עימ ם הביעו שביעות רצון רבה משירותי מרכזי החוסן, 131 א.ולם כאמור אין כיום מחקר הבוחן את האפקטיביות שלהם 5 . תקציב מזה יו תר מעשור משרד הבריאות, משרד האוצר, מבקר המדינה וגורמים נוספים מעלים טענות כנגד המנגנון שדרכו מתוקצבים מרכזי החוסן, ועולה השאלה באשר להתאמת מנגנון זה לצרכים שנוצרו לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולהרחבת מערך מרכזי החוסן. להלן נציג את מנגנון התקצוב ואת הקשיים הע .יקריים בו 5.1 מנגנון התקצוב :כיום יש שני מסלולים עיקריים למימון הציבורי המדינתי של פעילות מרכזי החוסן במסלול הראשון מתבצע איגום משאבים מכמה משרדי ממשלה המועברים במסגרת החלטות ממשלה , שבהן נקבע הסכום שיועבר לכל מרכז או קבוצת מרכזים (לדוגמה מרכזי החוסן בעוטף עז ה או המרכז הבדואי בבאר שבע). משרדי הממשלה המנויים בהחלטות הממשלה מעבירים את התקציב המיועד למרכזי החוסן למשרד הבריאות, והמשרד מעביר תקציבים אלו לספקי השירות (הקואליציה או אשכולי הרשויות בצפון שהתקשרו עם מרכז משאבים). בחלק מהמקרים הקואליציה מעבירה תקציבים לע מותות מקומיות שעימן היא התקשרה להפעלת מרכזי חוסן .מסוימים132 בהחלטת ממשלה1817 , הנוגעת למימון מרכזי החוסן בשנת2023 , נקבע כי משרד הבריאות רשאי לנייד עד% 20 מתקציבי מרכזי החוסן לפי צרכים מקצועיים ובהתאם להמלצות .ועדת ההיגוי133 מבקר המדינה ומשרד הבריאות טענו בעבר כי לעיתים יש קשיים בהעברת התקציבים ממשרדי .הממשלה השונים למשרד הבריאות134 כמו כן, בעבר הוגדרו בחלק מהחלטות הממשלה סכומים .שיש להעביר ישירות למרכזי החוסן ולא באמצעות משרד הבריאות135 בהחלטה1817 הנוגעת לשנת2023 ובהחלטה1233 הנוגעת לשנת2024 נכתב כי סכום מס וים יוקצה לטובת מרכז החוסן לחברה הבדואית, ובהחלטה האחרונה גם צוין כי הסכום המגיע ממשרד העלייה והקליטה יוקצה לטובת אנשי מקצוע דוברי שפות העולים, אך לא נכתב כי תקציבים אלו יועברו ישירות .למרכזים ספציפיים; כלומר, להבנתנו כל התקציבים עוברים דרך משרד הבריאות 131 .הרשויות הן מעלה יוסף, מרום הגליל, אופקים, אשקלון, שער הנגב ונתיבות 132 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 ,; יונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום הקואליציה הישראלית ,לטראומה, מסרון12 באוגוסט2021 . 133 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 :, פרסום14 באוגוסט2022 :, עדכון25 באוגוסט2022 . 134 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ36; הכנסת ה- 23 , ישיבת ועדת ,המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב 'פרוטוקול מס3 , 20 באוקטובר2020 ', עמ19 . 135 לדוגמה, החלטה566 של הממשלה ה- 35 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2021 - 022 2 ותיקון החלטות ממשלה , 22 בנובמבר2020 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במ סלול השני , המוסד לביטוח לאומי מעביר לכל מרכזי החוסן החזרים בגין טיפולים נפשיים שסיפקו, בהתאם לקריטריונים הקבועים בנוהל חרדה. נוהל חרדה הוא מנגנון שנועד לספק מענה יעיל ומהיר לנפגעי חרדה כדי לצמצם את התפתחות תסמיני ההפרעה הפוסט- .טראומטית136 לפי משרד הבריאות, ה תעריף שניתן לשעת טיפול במרכז חוסן עד אוקטובר2023 היה234 שקלים, מתוכם126 שקלים משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ו- 108 שקלים מתוך ;תקציבי מרכזי החוסן137 לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עודכן התעריף ל- 300 שקלים כאשר הגידול חל רק על החלק שמשלם למוסד לביטוח לאומי שעלה ל- 193 שקלים לשעה בעוד החלק שמשלם משרד הבריאות עמד על107 שקלים (לא ידוע לנו האם החלק שמשלם משרד הבריאות עומד על107 או108 .)שקלים ומהו המקור להבדל138 בטבלה6 הצגנו את התעריפים לפעילויות שונות שמתבצעות במרכז החוסן לפני ואחרי השינוי, לפי המוסד לביטוח לאו.מי טבלה6 : תעריפי הטיפולים לפני ואחרי7.10.23, בשקלים, לפי המוסד לביטוח לאומי139 סוג טיפול התעריף לפני ה- 7.10.23 התעריף אחרי7.10.23 ראיון טלפוני 100 100 שיחת אינטייק 500 500 טיפול פרטני כ- 127 (עד24 )טיפולים140 193 (עד36 )טיפולים טיפול קבוצתי/משפחתי 418 347 נעיר כי לא ידוע לנו האם התעריף המצוין לגבי ראיונות טלפוניים, אינטייק או טיפול קבוצתי .ומשפחתי כוללים גם את המרכיב המשולם בידי משרד הבריאות נוסף על שני מסלולים אלה מרכזי החוסן מתוקצבים גם באמצעות כספים קואליציוניים . לפי החלטות ממשלה1096 ו- 511 בנוגע למימוש הכספים הקואליציוניים שהתקבלו בשנת2023 , למרכזי החוסן באזור יהודה ושומרון יינתנו5.86 מיליון שקלים בשנת2023 ועוד4 מיליון שקלים בשנת2024 . 141 נציין כי גם ההסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה ה- 36 כללו בין השאר תקצוב 136 הנוהל פותח בשנת2007 ,בתגובה לריבוי נפגעי חרדה במלחמת לבנון השנייה. רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת19 בספטמבר2021 . 137 ,ועדת מכרזים מרכזית לשירותים וטובין מימוש אופציה מרכזי חוסן , 15 בדצמבר2022 . 138 המוסד לביטוח לאומי מסר לנו כי תעריפי הטיפול שונו רק פעם אחת– בשמונה באוקטובר2023 , ומשרד הבריאות מסר לנו כי השינויים .השפיעו על רק החלק שמשלם המוסד לביטוח לאומי ולא על משרד הבריאות עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש ,משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 ,; ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי17 בינואר 2024 :, נמסר14 במרץ2024 . 139 .שם 140 המוסד לביטוח לאומי מסר לנו כי התעריף לסדרה של12 טיפולים לפני ה- 7 באוקטובר היה1,520 שקלים וכי התעריף לסדרה של6 טיפולים נוספים היה760 שקלים. מכאן עולה שהתמחור של טיפול בודד, לפי חישובנו, היה כ- 127 .שקלים ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי ,פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי17 בינואר2024 :, נמסר14 במרץ2024 141 הממ שלה ה- 37 , החלטה1096 , יישום הסכמים קואליציוניים בשנת הכספים2023 - תיקון החלטות ממשלה , 27 בנובמבר2023 והחלטה511 , יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית בשנים2023 ו- 2024 ותיקון החלטות ממשלה , 14 במאי2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm של4 מיליון בשנת2022 , 142 אך לא ידוע לנו האם הכספים שהוקצו לפעילות מרכזי החוסן בשנים .אלו הוקצו מתוקף הסכמים אלו או לא בתרשים2 מוצגים שלושת המסלולים המשמש ים למימון ציבורי של פעילות מרכזי החוסן נכון לשנת2024 . תרשים2 : מסלולים עיקריים למימון ציבורי של פעילות מרכזי החוסן נכון לשנת2024 נציין כי בעבר פעל מסלול נוסף, שבו משרדי ממשלה העבירו למרכזי חוסן מסוימים תקציב נוסף מעבר לזה שנקבע בהחלטות הממשלה, לדוגמה ל מרכז החוסן לחברה הבדואית ולמרכז החוסן באשקלון. משרד הביטחון גם העביר תקציב נפרד לשני מרכזי החוסן בצפון143 אך במהלך שנת 2023 מרכזי חוסן אלו עברו להיות תחת אחריות משרד הבריאות במסגרת החלטה1817 . 144 5.2 היקף התקציב בטבלה7 היצגנו נתונים על היקף המימון הציבורי לכל מרכזי החוסן תחת פיקוח משרד הבריאות בשנים2022 - 2024 ,ללא תוספות שניתנו עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל וללא מרכז החוסן .הארצי145 נחדד כי מרכזי החוסן בצפון תוקצבו בשנת2022 רק באמצעות כספים ייעודיים ממשרד הביטחון ובמה לך שנת2023 .החלו להיות מתוקצבים דרך איגום החלטות הממשלה 142 ישיבת ועדת הכספים של הכנסת ה- 24 , שינויים בתקציב לשנת2022 , 3 באוקטובר2022 ', עמ13 . 143 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, דוא"ל30 ביוני2021 ; ,רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה ,מכתב16 באוגוסט2021 . 144 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 :, פרסום14 באוגוסט2022 :, עדכון25 באוגוסט2022 ;מכרזי חשב כללי 145 לא ידוע לנו מהו הסכום המדויק שהוקצה למרכז משאבים בשנת2022 מאחר והמרכז מסר לנו נתונים אלו בפילוח לפי תקופות זמן שונות, אך מתשובתו עולה כי בשנים2021-2023 הוקצו למשאבים5.4 מיליון שקלים לשני המרכזים ביחד, לצורך הקמה והפעלה. נתון זה אינו כולל את ההרחבה לצרכ ,י המלחמה. יפתח בנבנישתי, מנכ"ל, ופרופ' מולי להד, נשיא, מרכז משאבים, מכתב27 בדצמבר2023 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה7 : מימון ציבורי למרכזי החוסן בשנים2024-2022 , ללא תוספות עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל וללא מרכז החוסן הארצי מסלול המימון 2022 2023 2024 איגום החלטות ממשלה 21.36 26.01 30.635 ביטוח לאומי (קואליציה )בלבד 7.2 12.215 146 לא ידוע כספים קואליציונים147 - 5.86 4 כספים שהועברו ממשרד הביטחון למרכזי החוסן בצפון 2 1 (עד יוני2023 ) סך הכול 30.56 45.085 אפשר לראות בטבלה7 כי סך התקציבים שהוקצו למרכזי החוסן עלו בין שנת2022 לשנת2023 ; בשנת2024 אין ביד י נו הסכום שהועבר מהביטוח הלאומי, שהיה לכל הפחות כ רבע מהסכומים שהוצאו על פעילות מרכזי החוסן בכל אחת מהשנים2022 ו- 2023 , ולכן לא מוצג סך הכ ו ל בשנה זו. אפשר גם לראות שהסכום שהוקצה מאיגום משאבים במסגרת החלטות הממשלה עלה מכ- 21.4 מיליון שקלים בשנת2022 לכ- 30.6 מיליון שקלים בשנת2024 , כאשר במקביל עלה מספר מרכזי החוסן הממומנים במסלול זה מ- 12 ל- 14 . בשנים2023-2022, כ- 79% מהסכום שהוקצה מאיגום משאבים באמצעות החלטות הממשלה הוטל על ארבעה משרדים: בריאות (כ- 31% ,) אוצר (כ- 18%), רווחה (כ- 15%) וביטחון (כ- 15% ). בשנת2024, כ- 86% מהסכום מאיגום משאבים שויך לארבעה משרדים: בריאות (כ- 37%), אוצר (כ- 22%), ביטחון (כ- 17%) ורווחה (כ- % 10 ) (לפירוט לפי משרד ראו'נספח א .) תקציבים אלו אינם כוללים תרומות או משאבים שהועמדו לרשות מרכזי החוסן בידי הרשויות .המקומיות. כמו כן, הם אינם כוללים תוספות שניתנו לצורך המלחמה נציין כי נתונים אלה אינם כולל ים את תקציב הקמת מרכז חוסן אזורי עבור החברה הערבית שהינו באחריות משרד הרווחה. במסגרת החלטת ממשלה550 של הממשלה ה- 36 הוקצו למשרד הרווחה והביטחון החברתי לצורך הקמת מרכז זה9.5 מיליון שקלים לשנים- 2026 2022 . 148 בהחלטה נקבע גם שהמשרד לשוויון חברתי יפעל לגיבוש תוכ נית פעולה מדידה לחיזוק 146 לא ידוע לנו האם הנתונים על התשלומים לשנת2023 .מהמוסד לביטוח לאומי מתייחסים לכל השנה או לחלקה 147 ,תמר צ'ין, רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר, שיחה19 במאי2024 . 148 4.75 מיליון שקלים מתקציב משרד האוצר ו- 4.75 'מיליון שקלים מתקציב המשרד לשוויון חברתי. החלטה מס550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר2021 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תשתיות החוסן, ושלצורך מימוש הפעולות המשרד יקצה3 מיליון שקלים ממקורותיו לנושא זה .לכל שנות התוכנית149 5.3 תקציבים ייעודיים עקב מלחמת חרבות ברזל משרד האוצר מסר לנו כי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ברבעון האחרון של שנת2023 , הוקצו לתגבור פעיל ות מרכזי החוסן 23.5 מיליון שקלים , וסכום זה חולק לפי הפירוט המוצג בתרשים3: תרשים3 : התפלגות התקציב לתגבור מרכזי החוסן ברבעון האחרון של2023 , לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל150 נציין כי הסכומים המפורטים בתרשים מתכנסים לכ- 23.32 מיליון שקלים, כלומר מעט פחות מ- 23.5 .מיליון שקלים ולא ניתן לנו הסבר לכך בטבלה8 יה צגנו את הגורם המפעיל אליו הועברו הכספים לפי משרד הבריאות (גם במקרה זה הסכום הכולל נמוך מ- 23.5 מיליון שקלים ועומד על כ- 23.45 )מיליון שקלים. טבלה8 : חלוקת23.5 מיליון השקלים לפי גורם מפעיל, על-פי נתוני משרד הבריאות151 גורם סכום )הקואליציה הישראלית לטראומה (ללא המרכז הארצי 13.67 הקמת מרכז חוסן ארצי 4.1 מרכז משאבים 5.68 152 149 סע יף ט', החלטה550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר2021 . נציין כי במסגרת אותה החלטה נקבע שמשרד הבריאות יאמץ את עיקריה של התוכנית המערכתית לשיפור במצב הבריאות בחברה הערבית ולצמצום אי-שוויון בבריאות ובשירותי בריאות, שפרסמו משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי באפריל2019 , תוכנית הכוללת בין השא ר "הקמת שלושה מרכזי חוסן לשעת חירום ביישובים ערביים ו/או מעורבים, צפון תחילה" בתקציב של7.5 מיליון ש"ח. לא ידוע לנו .אם הכוונה היא לאותו סוג של מרכזי חוסן הנמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות 150 ,תמר צ'ין, רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל11 בינוא ר2024, ו- ,שיחה19 במאי2024 . 151 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחת טלפון והבהרות18 בינואר2024 . 152 משרד הבריאות מסר לנו בינואר2024 כי2.28 מיליון שקלים מתקציב זה הוקצו למרכז משאבים ועוד3.4 .מיליון שקלים יאושרו בהמשך לא .ידוע לנו האם כספים אלו הגיעו בפועל למרכז משאבים. שם תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במאי2024 מסר לנו משרד הבריאות כי בנוסף לתקציבים אלה בשנת2024 יושקע בפעילות מרכזי החוסן סכום של115 מיליון שקלים וזאת במסגרת התקציב שהוקצה לתחום בריאות הנפש. 153 כלומר , בעקבות המלחמה נוספו למרכזי החוסן כ- 139 מיליון :שקלים23.5 מיליון שקלים ב רבעון האחרון של שנת2023 ועוד115 מיליון שקלים בשנת 2024 . לא ידוע לנו לאילו מטרות מיועד סכום זה, לדוגמה האם הוא יושקע כולו בעיבוי מרכזי החוסן הקיימים או שהוא ישמש גם למטרות אחרות הקשורות לחוסן וכיצד הוא יחולק בין מרכזי .החוסן השונים 5.4 קשיי תקצוב שני הארגונים המפעילים את מרכזי החוסן– הקואליציה ומרכז משאבים– הציגו בפנינו כמה קשיים העלולים להשפיע על המשך פעילותם באופן כללי ועל רקע עלייה במספר מקבלי השירות :לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל בפרט. הקשיים העיקריים הם אי- :ודאות תקציבית לדברי הקואליציה הישראלית לטראומה, כיוון שתקציב מרכזי החוסן אינ ו .מעוגן כולו בבסיס התקציב, הוא אינו מובטח באופן קבוע154 בעניין זה מסר משרד הבריאות לוועדת הבריאות של הכנסת כי תקציבים אלו ייכנסו לבסיס תקציבו ומשרד האוצר מסר לנו כי תקציבי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה ייכנסו לבסיס התקציב, אך בפירוט התקציב המופיע באתר מש.רד האוצר רק הסכום שמקצה משרד הבריאות מופיע בבסיס התקציב155 משרד האוצר מסר לנו כי רצוי שבבניית התקציב השנתי הבא כל הסכומים שהממשלה מגדירה .לצורך פעילות מרכזי החוסן ירוכזו בתקנה אחת תחת משרד הבריאות בתחילת השנה156 מחסור בתקציב: הגורמים השונים העלו בפנינו כי הת ,קציב הקיים אינו מספק הקואליציה מסרה לנו גם כי על רקע העלייה בצרכים עקב המלחמה התקציב אינו מספק וכן קיים מחסור במבנים ובחדרים ראויים. נציין בהקשר כי זה חלק מנציגי הרשויות המקומיות ששוחחנו עמן מסרו כי מבני מרכזי החוסן אינם ממוגנים וכי נדרש תקציב ממשלתי כדי לממן את מיגונם .)(לדוגמה, בנתיבות ובשער הנגב157 מרכז משאבים מסר לנו כי מרכזי החוסן האשכוליים באזור הצפון הם מודל חדש הסובל מתת- ,תקצוב משמעותי בהשוואה למרכזים הוותיקים. ראשית לדברי מרכז משאבים תקציב מרכזי החוסן בצפון לא הותאם להיקף האוכלוסייה שעליה הם .אמונים ,שנית, מרכזי החוסן בצפון תוכננו מראש לעסוק בהיערכות לחירום, בחוסן קהילתי 153 עו"ס בלה בן- ,גרשון ועו"ס נופר קין, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה21 במאי2024 ,, ועו"ס נופר קין, מסרון23 במאי2024 . 154 ,עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב26 בדצמבר2023 . בשיחה עם מנכ"לית הקואליציה נמסר שרק ב- 31.12.23 התקבל אישור תקציבי להמשך הפעילות ב- 2024 , בינתיים לחודש בלבד. עו"ס טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית ,לטראומה, שיחת טלפון3 בינואר2024 . 155 בתקציב2024 מצוין שההוצאה נטו על מרכזי חוסן היא14,160,000 .שקלים ,משרד האוצר ,קבצי פיסקלי דיגיטלי2024 :, עדכון23 במאי2024 . 156 ,תמר צ'ין, רפרנטית בריאות במשרד האוצר, שיחה19 במאי2024 . 157 עו"ס מרים דידי, מנהלת האגף לשירותים ,חברתיים, עיריית נתיבות, שיחה1 בפברואר2024 ,; ליאור ניסקי, מנכ"ל מ.א. שער הנגב, שיחה 22 בפברואר2024 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהקמת צוותים שיספקו מענה נפשי ראשוני ובהכשרת אנשי טיפול לטיפול ממוקד טראומה– אך לא תוקצבו, לפי מרכז משאבים, לצורך מתן טיפולים ומענים בחירום. עד כה תוקצבו מרכזי החוסן בצפון רק בתקציב ( שגרה והיערכות לחירום1.5 מיליון ש"ח לשנה לכל מרכז). לדברי מרכז משאבים צפויה עלייה גדולה מאוד בביקוש לטיפול נפשי באזור הצפון, שיחייב בין השאר הכשרה והדרכה של מאות מטפלים והקמת שלוחות טיפוליות. מרכז משאבים מסר לנו שהוא הכין תוכנית מקיפה לשנת2024 שעלותה מו ערכת בכ- 10 מיליון שקלים למרכז חוסן, אם כי עלות .זו אינה מתייחסת למצב חירום מתמשך או מתגבר158 :מחסור בכוח אדם לדברי הקואליציה, תעריפי המשכורות הם נמוכים ומקשים על גיוס כוח אדם מקצועי, כגון פסיכיאטרים. כמו כן, התקציב ותקני כוח האדם במרכזי החוסן אינם מספקים על רקע עלייה בצרכים עקב המלחמה ויש להרחיבם. בין השאר לדברי הקואליציה יש להעלות את היקף המשרה של המנהלים הקליניים, העובדים הקהילתיים והמזכירות במרכזי החוסן ביהודה ושומרון ולהרחיב את מספר המשרות המינהליות, הרכזים הקליניים והעובדים הסוציאליים הקהילתיים במרכזי ה.חוסן בדרום159 6 . נושאים לדיון מהמידע המוצג במסמך עולה כי כיום מדיניות ההקמה וההפעלה של מרכזי החוסן אינה מוכתבת על ידי תוכנית לאומית, ו בכוונת משרד הבריאות להתמודד עם הצרכים הנובעים מ פרוץ מלחמת חרבות ברזל.באמצעות עיבוי המערך הקיים הן העיבוי הנוכחי בעקבות המלחמה והן תכנון ארוך טווח של מערך זה כרוכים בהתמודדות עם סוגיות מרכזיות הנוגעות לרציונל .ההקמה, לאופן ההפעלה, לתקצוב ולפיקוח על מרכזי החוסן :תכנון מבוסס נתונים במהלך כתיבת המסמך התברר שיש קושי ניכר בקבלת נתונים מ טויבים על מספר המט ופלים והטיפולים לסוגיהם השונים ובאזורים השונים, ושלמשרד הבריאות אין .מידע שוטף ומהימן בנושא הדבר מעלה כמה שאלות, למשל מדוע אין בידי המשרד מידע שוטף בנושא, כיצד יוכל המשרד להוציא לפועל את הרחבת המערך הקיים כמו גם את גיבוש התכנון ארוך-הטווח הנדרש של מדיניות החוסן, המבוסס בין היתר על תובנות מהמלחמה, מבלי שיש בידיו נתונים מלאים ,וכיצד עליו לפעול כדי להשיג מידע זה. :קריטריונים להקמה כפי שצוין במסמך, המערכת הקיימת של מרכזי החוסן (לרבות זו שתוגברה בעקבות המלחמה) התפתחה לאורך השנים על בסיס צרכים אד- הוק ולא במסגרת תוכנית סדורה וכוללת. גם התוכנית הלאומית שגובשה על פי החלטת ממשלה מאז שנת2019 , לא הבשילה עד כה ולמעשה אין לה מעמד רשמי או תקצי ב. במסגרת אותה תוכנית גובשו קריטריונים ונקבעו סדרי עדיפות, אולם לדברי משרד הבריאות ומשרד האוצר בעקבות מלחמת 158 .יפתח בנבנישתי ופרופ' מולי להד, דוא"ל, שם 159 .עו"ס טליה לבנון, דוא"ל, שם תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,חרבות ברזל אין כל ודאות לגבי תקפותם. לאור זאת נושא ה הגדל ה של מספר מרכזי החוסן ופריסתם אינו ברור והוא ן טעו .בחינה מחודשת נשאלת השאלה אם עיבוי המרכזי ם הקיימים אכן נותן מענה לצרכים הקיימים בע קבות המלחמה .כמו כן עול ות השאל ות מתי ראוי לערוך בחינה מעמיקה של השלכות המלחמה בתחום החוסן ושל השינויים הנדרשים בתכנון לאור לקחי המלחמה ,אילו גופים צריכים להשתתף בהליך זה, כמה זמן יידרש לשם כך, וה אם ייכללו בתוכנית היבטים שהודגשו בעבר ,כגון התייחסות לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות . המנדט של מרכזי החוסן: לאורך הזמן נראית התפתחות מתמשכת של וריאציות על המטרות ודרכי הפעולה של מרכזי החוסן, כגון מרכז ארצי העוסק בטיפול נפשי בלבד ומרכז ייעודי לחברה .הבדואית המספק מענה שלא על רקע בטחוני בהכרח מכאן עולה השאלה באיזו מידה יישמרו הקריטריונים להגדרת מרכז חוסן, ולחילופ ין האם יש לשנותם לאור התובנות שעשויות לעלות מהמלחמה. :ממשק עם גורמי בריאות מרכזי החוסן נתפסים על ידי גורמים ממשלתיים ומקצועיים כרכיב במערך בריאות הנפש המשלים את פעילות ,קופות החולים .ולא מתחרה בהן מנגד הוצגו כמה קשיים ובראשם החשש מתחרות על כוח האדם בתחום ב ריאות הנפש כמו גם חוסר תיאום בין המערכות של ספקי השירות השונים בתחום בריאות הנפש . קשיים עלולים אף להתחדד בעקבות הרחבת פעילות מרכזי החוסן מאז פרוץ המלחמה והקמת שלוחות. משרד הבריאות מסר לנו כי הוא פועל לשיפור הממשק ולמניעת כפילויות, אך לא ידוע לנו מה מידת הא פקטיביות של .מהלכיו זאת ועוד, התרחבות פעילותם של מרכזי החוסן בתקופת המלחמה מציבה מורכבות גם בנושא האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש, שכן קופות החולים הן האחראיות על מתן שירות זה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 .אפשר לשאול מהו הדגם הרצוי למערך ה קשרים בין הגורמים השונים ו כיצד אפשר להתגבר במסגרתו על אתגרים אתיים ומשפטיים (למשל צנעת הפרט). :אחריות ופיקוח למרות שהקמת מרכזי החוסן התרחשה בהדרגה על פי צרכי השעה ובעקבות יוזמות שונות, כגון החלטות ממשלה ויוזמת משרד הביטחון, הרי שכל מרכזי החוסן הפעילים כיום כפופים לוועדת ההיגוי העליונה שבראשות משרד הבריאות, וגם גיבוש מדיניות לאומית לפריסת מרכזי חוסן נתון לאחריותה. ,עם זאת המרכז המתוכנן לחברה הערבית יוקם באחריות משרד .הרווחה נשאלת השאלה מדוע הוחלט על פיצול זה , והאם עיבוי ה מרכזים הקיימים שבאחריות משרד הבריאות חול י גם לע .מרכז שאינו באחריותו בהקשר זה אפשר לשאול אם, כשייערך שוב תכנון לטווח ארוך, יהיה צורך לבחון גם את מעמדן של הרשויות המקומיות ביחס למרכזי החוסן המשרתים אותן. :תקציב תקצוב מרכזי החוסן לאורך השנים נקבע בהחלטות ממשלה על איגום משאבים ממשרדים שונים, והניסיון לעבור לתקציב קבוע המעוגן בבסיס התקציב של משרד אחד לא צלח במלואו. מצב זה יצר אי- ודאות תקציבית מתמשכת, שהקשתה על פעילות מרכזי החוסן, ולפיכך תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לשאול מהו הפתרון המיטבי לבעיה זו וכיצד הוא ימומש. נציין גם שהקואליציה ומרכז משאבים דיווחו על מחסור בתקציבים ובכוח אדם. לאור הגידול החד בביקוש לשירותי החוסן ,בעקבות המלחמה אפשר לשאול האם התוספו ת שניתנו למרכזי החוסן בעקבות מלחמת חרבות ברזל הם מספקים ,כיצד אפשר להעריך את היקף הצרכים בטווח ארוך יותר ,וכיצד אפשר להבטיח עבורם מענה הולם. הערכת ה יעיל:ות ככלל, ממקורות שונים עולה כי יש שביעות רצון משירותי מרכזי החוסן בקרב .הרשויות המקומיות160 ,עם זאת נושא המדידה וההערכה של תרומת מרכזי החוסן עלה לדיון בכמה הזדמנויות והוצג בהחלטת ממשלה כאחד ההיבטים הדורשים התייחסות במסגרת גיבוש תוכנית לאומית למרכזי חוסן. לפי משרד הבריאות, הגידול בביקוש לשירות שמעניקים מרכזי החוסן מעיד על יעילותם, אך זהו איננו בהכרח ההסבר היחי ד לכך. נשאלת השאלה מתי יוגדרו מדדי הערכה לפעילות המרכזים, מה יכללו מדדים אלה, מי יופקד על ביצוע ההער כה והאם .יוקצה לשם כך תקציב הולם עולה גם השאלה האם וכיצד ייבחן נושא היעילות במסגרת ההרחבה של פעילותם במהלך שנת 2024 ובשנים הקרובות בכלל. 160 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . תכנון פריסתם של מרכזי החוסן לטווח הארוך וההתאמות בעקבות מלחמת חרבות ברזל | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 7 . 'נספח א בטבלה9 הצגנו את התקציב שהוקצה למרכזי חוסן אלו באמצעות איגום התקציבים ממשרדי .הממשלה השונים טבלה9 : תקציב שהוקצה בהחלטות ממשלה לפעילות מרכזי החוסן המפוקחים בידי ועדת ההיגוי העליונה בשנים2024-2022 , לפי משרד ושנה, ללא הכספים המועברים מביטוח לאומי וללא כספים קואליציוניים161 משרד ממשלתי 2022 ( 12 )מרכזים 2023 ( 12 מרכזים עד יוני ו- 14 )מיולי 2024 ( 14 )מרכזים בריאות 6.23 7.35 11.35 אוצר 3.15 5.295 6.81 ביטחון 1.8 5.3 5.3 רווחה 4.13 3 3 חינוך 1 1 1 ראש הממשלה 1.3 1.515 0.125 ביטחון לאומי 1.35 1.35 עלייה וקליטה 0.7 0.7 0.7 חיזוק וקידום קהילתי 1.35 פנים 1 שוויון חברתי 0.5 פיתוח הפריפריה 0.5 סך הכול 20.16 26.01 30.635 161 החלטה1817 של הממשלה ה- 36 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 , :פרסום 14 באוגוסט2022 :, עדכון5 2 באוגוסט2022 ; החלטה 1233 של הממשלה ה- 37 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2024 :, פרסום7 בינואר2024 :, עדכון10 בינואר2024 .