חומר רקע

2.12.2020 דף עמדה לדיון בוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול התמכרות והמגפה השקטה שבצל הקורונה .השלכות מגפת הקורונה על המצב הנפשי הקשה של האוכלוסייה בישראל אינו מקבל את ההתייחסות הנחוצה ישנה הכרה גוברת לקיומה של הבעיה ואף להיותה רחבה וחמורה אולם עד כה ללא התייחסות מספקת ומעמיקה להיכן וכיצד היא באה לביטוי. מזה זמן רב מכירים שאין מדובר רק בחרדה מהמחלה אלא גם .בתגובות דיכאון, אלימות במשפחה, חוסר אונים וייאוש, לעיתים עד כדי פגיעה עצמית ואבדנות גורמי המשבר היו והינם עדיין רבים ומורכבים. רבות דובר על השפעת הקריסה העסקית והכלכלית ללא אופק או ביטחון של יציאה מהמשבר, על חובות מצטברים ועד קושי להביא אוכל הביתה אך פחות על ההשלכות הנפשיות של הצטופפות ממושכת של הורים וילדים בבית ללא אפיקי מילוט אשר בימים כתיקונם אפשרו סדר יום, ספקו אפיקי ביטוי והגשמה עצמית, מפגשים חברתיים ואף פורקן ושחרור מלחצים. הנסיבות והכוחות שאפשרו התמודדות בקשיי החיים טרום הקורונה, בהעדר תמיכ .ה נדרשת לא הספיקו לעמידה במשבר הנוכחי יתר על כן, המגיפה העצימה קשיים ומשברים נפשיים שהיו עוד בטרם פריצתה. הפתרונות שהספיקו לפני .הקורונה כדי להתמודד עם קשיים נפשיים אישיים, תפקודיים וחברתיים, זוגיים ומשפחתיים, לא הספיקו כעת המגיפה חשפה את מצבם העגום של כ ל השירותים הציבוריים החיוניים בכל תחומי הפסיכולוגיה הציבורית שהוזנחו ודורדרו במשך שנים. השירות הפסיכולוגי התעסוקתי נסגר, רפורמות קטנות וגדולות הביאו להגדלת הדרישות הבירוקרטיות על חשבון עצמאות מקצועית ולהגדלת עומס העבודה על הפסיכולוגים. זאת בצד יבוש תקנים ו.פיחות בתנאי שכר ועבודה. כל אלו דלדלו ופגעו בשירותים וביכולתם להערך למשבר הנוכחי חוסר ההבנה והכרה בחשיבות הפסיכולוגיה הציבורית ובידע הרב שיש לאנשי המקצוע לתרום בניהול הטיפול בקורונה, בכלל ההשלכות שלה, גרם להתדרדרות והחמרה של המשבר הנפשי של האוכלוסייה בתקו.פה קשה זו .בדיון זה אני מבקשת להתייחס באופן ספציפי לפגיעה בתחום בריאות הנפש ובכל הנוגע לשימוש בסמים בעקבות יישום הרפורמה בבריאות הנפש לפני5 שנים הפך השירות הציבורי לפחות נגיש. אוכלוסיות רבות אבדו בה את הזכות והזכאות לטיפול נפשי בשירות הציבורי. הופסקו או צומצמו מאד פעולות של אתור אוכלוסיות בסיכון ושיתוף פעולה בין מערכתי, כמו בין בריאות הנפש עם שרותי רווחה, בתי ספר וגני ילדים, השירות הפסיכולוגי חינוכי, טיפות חלב, השמה ושיקום תעסוקתי, רפואת הגוף ועוד. הכנסת התניה של תיוג פסיכיאטרי ברפורמה, והצורך להתמקח עם קופות החולים על שעות הטיפול תרמו גם הם למניעה של טיפול נפשי ציבורי מקצועי ולפנייה של יחידים לפתרונות אחרים נגישים יותר כמו סמים ואלכוהול. גם אלו שבזמן הקורונה כבר ,היו בטיפול נפשי בשירות הציבורי לא יכלו לקבל מענה מספק מול היקף ועוצמת האתגרים שהציבה המגיפה .כאשר לא נעשתה שום השקעה בחיזוק השרות הציבורי הקיים והתאמתו לצרכים בעת הזו דוגמאות: מטופל המתמודד עם פוסט טראומה מורכבת וקשה, איבד בקורונה את הפרנסה ואת היכולת לקנות אוכל וגם לשלם שכר דירה. במצב של מוצפות וייאוש פנה לראשונה לעישון קנביס שהיה אמור על פי "מ ה שאומרים" החברה, לעזור להתגבר על המצוקה הקיומית והנפשית הבלתי נסבלת. כל זה ללא פיקוח או בקרה .מקצועית. התוצאה המרה הייתה הצפה של זיכרונות טראומטיים שהובילו למשבר נפשי עד כדי סיכון חיים משפחה המתמודדת עם מצוקות נפשיות רבות ועם ילד בעל צרכים מיוחדים, נכנסת בהסגר הממושך וסגירת מערכת החינוך ל"סיר לחץ" של מתחים ללא מוצא. הפנייה לסמים, שהתקבלו בקלות מחברים, בלי בקרה או .ליווי מקצועי, הובילו למשבר נפשי מסוכן מאד סגר ממושך גרם למטופל המתמודד עם אי שקט נפשי ותפקודי "להשתגע". לקיחת סמים פגמה בשיפוט והביאה להסתבכ .ות שרק בהתערבות טיפולית מערכתית מנעה השלכות קשות מאד הפתרון של שלוש שיחות טלפון חינם שמציעה משרד הבריאות, בלי תיוג פסיכיאטרי, אינו יכול לתת מענה .למשבר הנפשי המורכב בקרונה 1. יש להשקיע מיד בכל המסגרות של הפסיכולוגיה הציבורית ולהתאים אותן לצרכים הנפשיים הדחופים שנלווים למשבר הקורונה, ליצור רצף טיפולי מקצועי באחריות המדינה, במקום להשקיע בכל מיני פתרונות אד הוק של מקור חוץ. רק מענה נגיש לכל גורמי המצוקה יאפשר לחלץ את האוכלוסייה ממצוקה נפשית הפוגעת .ביכולת העמידה וההתמודדות שלה במגה משבר הנוכחי 2. יש להשקיע במערכת הציבורית לבריאות הנפש ובהנגשה שלה לכל הציבור. לפתוח אותה לכל אזרח .השרוי במצוקה בלי צורך בהפניה של רופאי משפחה או אישור של קופות החולים. ובלי כל תיוג פסיכיאטרי המשבר הנפשי של רוב האוכלוסייה בקורונה הינו תוצאה של מצב חיים קשה במיוחד ולא של איזו שהיא הפרעה נפשית. לטפל בגורמים שהביאו למחסור בפסיכולוגים חינוכיים ופגיעה בעבודתם במערכות החינוכיות. לחדש ולהרחיב את המסגרות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית . לפתוח מחדש את שירותי הפסיכולוגיה התעסוקתית שנסגרו. לנצל שיש עדין מספיק פסיכולוגים תעסוקתיים שיוכלו להיענות לא.תגר ולשקם את המערכת שנסגרה 3. יש להכניס פסיכולוגים לכל המסגרות המתמודדות בחזית המאבק בקורונה ולתת סיוע נפשי לחולים .ולצוותים המקצועיים בתי חולים, במלוניות, ובבתים 4. יש לאפשר הקמה מחדש של צוותים רב מקצועיים מותאמים לגורמי המצוקה, במסגרות הפסיכולוגיות השונ ות ויצירת רצף טיפולי רב מערכתי עם שירותים אחרים בקהילה כמו רווחה, לשכות תעסוקה, ביטוח לאומי ,ועוד. למשל צוות מעורב של בריאות נפש עם פסיכולוגים ויועצים תעסוקתיים, כשגורם המשבר הוא תעסוקתי טיפול באלימות במשפחה והקלה בלחץ הנפשי תוך מציאת פתרונות מקלים בעזרת ה.'רווחה וכד 5. לשתף במערכות המקבלות החלטות בניהול הקורונה אנשי שטח רלוונטיים ממערכות הפסיכולוגיה .הציבורית בהתאמה לנושא הנידון 6. לאור הנגישות והנפיצות הרבה של סמים ואלכוהול בקרב בני נוער ומבוגרים, ללא ידע על הסכנות הכרוכות בשימוש בהם, חייבים לצאת מעמדה ש ל בת יענה. יש להכין חומרי הסברה וידע לפי אוכלוסיות יעד .שונות ואפשרות פתוחה לקבל יעוץ ועזרה לכל מי שמשתמש בהם חנה שטרום כהן פסיכולוגית קלינית מדריכה יו"ר פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מטיבה .חברה בפורום הארגונים לפסיכולוגיה ציבורית 052-4237250 , [email protected]