חומר רקע
מאת הנשיאה
2
,פברואר2021
'כ
שבט תשפ"א
לכבוד
,עו"ד סיגל יעקובי
האפוטרופסית הכללית ו הממונה על הליכי חדלות פירעון
משרד המשפטים
,שלום רב
הנדון: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי(
'תיקון מס 4 -
הוראת שעה)
(נגיף הקורונה
)החדש(עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב ,)התשפ"א-
2021
בהמשך לשיחתנו הטלפונית אני מבקשת ל ציין :כדלקמן
1.
לאחר פרסום תזכיר הצעת החוק לראשונה להערות הציבור, וביום6
באוגוסט2020
, העבירה
לשכת רואי חשבון את הערותיה לתזכיר הצעת החוק שבנדון"(התזכיר)"
,ה מצ"ב ומסומנות1
" :(להלן
פנייתנו הראשונה )"
.
2.
בהמשך הדברים אתייחס ליישום החסר של בקשותינו והצעותינו במסגרת פנייתנו ,הראשונה
אולם תחילה אבקש להתייחס לה שלכות חקיקה מאוחרת יותר בתחום-
התקנת תקנות חדלות
פירעון ושיקום כלכלי (כללים בעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ"א-
2021
"(תקנות הנאמנים )"
על"( הצעת החוק שבנדון תיקון4
)"
-
,השלכות שמטבע הדברים טרם זכו להתייחסות הלשכה
אך תוצאת
ן
צמצום ניכר של יכולת רואי החשבון לשמש מנהלי ההסדר המוצ
ים ע, אם בכלל .
3.
בהינתן נוסחו המוצע של תיקון4 ו
תקנות הנאמנים :, הלשכה מבקשת להוסיף ולציין כדלקמן
3.1
.
על-
פי המוצע בתיקון4
, מנהלי ההסדר
ימונו
מתוך רשימות הנאמנים שיגובשו בהתאם
לתקנות הנאמנים (ועד לגיבושן-
,בהתאם לנוהג הקיים היום). מכאן שרואי חשבון ידרשו
על מנת להתמנות כמנהלי הסדר, לניסיון קודם בהליכי חדלות פירעון או לליווי עורך-
דין
)(כנאמנים במשותף .
3.2
.
ראש ית יאמר כי מינוי נאמנים משותפים אינו רלבנטי להליכי הקפאת הליכים לצורך
שיקום תאגיד מכח הוראות תיקון4 .
3.3
.
לא זו אף זו,
עצם הדרישה כי מנהלי ההסדר יהיו יהיה בעלי ניסיון קודם בניהול הליכי
יפ רעון איננה במקומה ומרחיקה מהסדרים אלו את השחקנים החשובים ביותר בניהול
עס
קים בכלל ובמשבר בפרט - רואי החשבון . נזכיר, כי
בכל הנוגע לתאגידים,
תפקידי
וסמכויות מנהל ההסדר לפי תיקון4
:הם
2
3.3.1
.
לפעול מטעם בית המשפט
להבטחת ניהולו התקין של ההליך והשמירה על
נכסי
התאגיד
.במהלך ההליכים
3.3.2
.
השתתפות בישיבות הדירקטוריון וועדותיו וקבלת כל מידע
שחבר דירקטוריון
.רשאי לקבל
3.3.3
.
דיווח לבית המשפט ולנושים
בכל מקרה בו מנהל ההסדר סבור שפעולה שבכוונת
.התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב
3.3.4
.
הודעה
לבית המשפט
במקרה בו בתוך תקופת עיכוב ההליכים חדל להתקיים
בתאגיד תנאי מהתנאים למתן עיכוב ההליכים (דהיינו: עיכוב ההליכים נדרש
לשם גיבוש הסדר החוב; אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד במשך תקופת עיכוב
ההליכים תפגע בנושים; יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד
.)עד אישור הסדר החוב
3.3.5
.
קבלת דיווחים מהתאגיד על פעולה או עסקה המחייבת את אישור בי ת המשפט
לפי תיקון4
; קבלת דיווחים מהתאגיד על ההיקף הצפוי של הוצאות התאגיד
.והכנסותיו; קבלת כל מידע מהתאגיד הנדרש למנהל ההסדר לשם מילוי תפקידו
3.4
.
מכאן אנו למדים שתפקידי מנהל ההסדר
אינם כוללים
ניהול הליכי חדלות פ
י רעון או
,ניהול הליכים מול בית המשפט
אשר במהלך ה
דיונים בתקנות הנאמנים הו דגש כי נדרשים
,מנאמן
אלא רק פיקוח ודיווח לבי
ת המשפט (
וזאת, בין היתר על בסיס קבלת כל המידע
.)הנדרש מהתאגיד לצורך זה
3.5
.
,לפיכך ,להבנתה של הלשכה רואי החשבון הם דווקא המתאימים ביותר למילוי תפקיד
מנהל ההסדר
בהינתן שהמטרה היא בקרה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד
לשם שיקו
מו ,
עניין הכרוך בהיבטים חשבונאיים, פיננסיים וניהוליים .
לעומת זאת הדרישה המוצעת
בתיקון4
, לפיה
יוכלו לשמש כמ
נהלי הסדר
רק מי שכשירים להתמנות כבעלי תפקידים
לפי תקנות הנאמנים , מהווהover shooting"
",
ומחמיצה את הפוטנציאל הטמון בכישורי
רואי החשבון ככאלה ותרומתם האפשרית לשיקום התאגיד במסגרת הקפאת ההליכים
לפי תיקון4 .
3.6
.
בהקשר זה יצויין עוד כי לרואי החשבון ניסיון רב בליו וי גופים במשבר כלכלי, דוגמת
חשבים מלווים של עמותות ו בליווי יום יומי של חברות, עמותות ורשויות מקומיות במו"מ
מול בנקים, פריסת חובות ותהליכי הבראה .
3.7
.
כמו כן רואי החשבון, מתוקף ניסיונם וכישוריהם, יוכלו גם לסייע לתאגידים בגיבוש
הסדר החוב וקבלת החמצן הנדרש לשם המשך פעילותם כעסק חי (ו לעניין זה ראו שוב
,הצעת הלשכה להרחיב את סמכויותיהם של מנהלי ההסדר גם לסיוע בגיבוש ההסדר
כמוצע ב
פנייתנו הראשונה .)
3.8
.
לכן מוצע
שמינוי מנהלי ההסדר לא יעשה
רק מתוך רשימות הנאמנים ,אלא יתא
פשר
גם
לרו "ח
לפעול בתחום זה מכוח התאמתם המקצועית הגבוהה , ובכך לתרום תרומתם
ליציאה ממשבר הקורונה, כפי שכבר עשו פעמים רבות במהלך המשבר .
4.
ועכשיו לעניין הערותינו הקודמות
ל
תזכיר , לש א מצאו את ביטויי
ן
.במסגרת הצעת החוק
,למעשה מרבית הערות הלשכה לא זכו למענה במסגרת נוסח תיקון4
כפי
שהונח על שולחן ועדת
החוקה, חוק ומשפט, למעט
ובאופן חלקי,ביותר
לסעיפים319
(ט2
( )
319
(ח2
,)) לתזכיר319
(יא4
)
(
319
(י4
,)) לתזכיר319יג ו-
319
( )כא(א319
)כג(א) לתזכיר . אנו
רואים אפוא לנכון לחזור ולהעיר
מ
ספר הע :רות
3
4.1
.
דברי ההסבר ל תיקון4
מציינים כי חקיקה זו מהווה השלמה לצעדים ממשלתיים
אחרי ם
שנ נקטו לטובת סיוע לעסקים וליחידים שנקלעו למצוקה בעקבות
משבר מגפת הקורונה ,
אך כפי שציינו חשוב למצוא דרך שתיצור סנכרון בין צעדיה האמורים של המדינה לבין
ההסדר
החדש המוצע, ובמיוחד
בכל הנוגע להעמדת מקורות מדינה למימון
הוצאות
התאגיד ופעילותו בתקופת הקפאת ההליכים
(שהוא
אחד מתנאי עיכוב ההליכים )
והפיקוח על ניצולם, כך שתושג המטרה החשובה של שיקום העסקים ומכאן שיק
ו ם
הכלכלה הישראלית כולה. לעניין זה ולעניין מ
י
נהלת הסדר שה צענו להקים
ר או בבקשה
סעי פים2-4
.לפנייתנו הראשונה
4.2
.
כאמור בסעיף4
ובהתייחסות לסעיף319
'יג (ס9
בטבלה) לפנייתנו הראשונה, מוצע
להרחיב את סמכויות מנהל ההסדר לתאגיד באופן שיכללו גם השתתפות פעילה שלו
בגיבוש ההסדר, בניהולו ובפיקוח על יישומו. לרואי החשבון מת
וקף הכ שרתם וניסיונם
יכולה להיות
.תרומה רבה לעניינים אלו
4.3
.
,כמו כן הלשכה מבקשת לחזור על האמור בסעיף7
ל
פנייתנו הראשונה , לעניין הצורך
ב הכללת
הוראה ב מסגרת תיקון4 ל
חוק ,
'שתקבע שעיכוב הליכים לפי הוראות פרק א1
לחלק י' יחשב כנקיטה ב אמצעים סבירים
לצמצום היקף חדלות הפירעון
לפי סעיף288
)(ב
.לחוק
.אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה
,בכבוד רב
איריס שטרק, רו"ח
נשיאת הלשכה