נוסח לדיון בוועדה
15
בפברואר2021
'ג
באדר
התשפ"א
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח לדיון עם הערות-
'הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס4 –
הוראת שעה) (נגיף
הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א–
2021
–
החלק שעוסק
ביחידים
, הסעיפים הכלליים ו
הסעיפים העוסקים ב חברות
אג"ח:
הצעת החוק שבפניכם היא הצעת חוק ממשלתית שנועדה לתת מענה מסוים לעלייה בהיקף החייבים שנקלעו לקשיים
כלכליים בשל משבר הקורונה, באמצעות יצירת מסגרת המקלה על חייבים להיכנס למסלול של "הסדר חוב " שיאפשר
,להם לארגן מחדש את חובותיהם ולחזור למסלול עסקים תקין
בלי
להיכנס להליך חדלות פירעון מלא על כל המשמעויות
.שלו זאת
תוך מתן אפשרות לחייבים (תאגידים או יחידים) שפונים למסלול של הסדר חוב, לבקש""עיכוב הליכים –
הקפאה של ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגדם בזמן המשא ומתן לגיבוש ההסדר מול הנושים, בדומה לעיכוב
.ההליכים שחל על חייב בהליך חדלות פירעון מלא,ואולם
,"בעיכוב ההליכים המוצע, לא יתמנה "נאמן ובשונה מהליך
,רגיל של חדלות פירעון
השליטה בנכסי החייב תישאר בידיו ,
וימונה""מנהל הסדר –
שלגבי יחידים תפקידו יהיה
ל
פקח על תקינות ההלי
ך מטעם בית המשפט, ול סייע ליחיד ולנושים לנהל
את ה
משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
ביום2.2.2021
הופצו הערות הייעוץ המשפטי לוועדה בהתייחס לחלק הרא
שון של הצעת החוק
(עד סעיף319
)טז .
להלן
יובא
ו
הסעיפים הנותרים בהצעת
החוק בצירוף הערות הי
יעוץ המשפטי -
סעיפים אלה" עוסקים בהסדר עיכוב
"ההליכים ביחס ליחידים;
בסעיפים כלליים העוסקים במעבר מהליך"
"עיכוב הליכים
" להליך חדלות פירעון
רגיל"
;
ע בס יפים העוסקים
ב
הסדר לעניין חברות אג"
ח בו מוצע להעניק הקלות לחברות אג"ח בעת שהן מבקשות לערוך הסדר
חוב עם נושיהן
(בעיקר הכוונה לפריס
ת תשלומי אגרות החוב ,
ושינוי תנאים
נוספים בהן ,ואין הצעה לאפשר ההקלות
ב
יחס ל
ה
סדר הכולל ה
פחתה של החוב)
;וכן ב סעיף שעניינו במתן אפשרות לקיים ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים
.""מרחוק
'סימן ג– עיכוב הליכים לגבי יחיד
חלק ג' לחוק הקיים עוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי יחידים. על-פי חלק זה, בקשת יחיד לצו לפתיחת
הליכים מוגשת
לממונה
כשסך חובותיו עולה על150,000
₪
, אם סך חובותיו אינו עולה על150,000
₪
–
בקשתו מוגשת
לרשם ההוצאה לפועל
ק . ב שת נושה לצו לפתיחת הליכים מוגשת
לבית המש
פט.
'חלק י מאפשר ליחידים לגבש הסדר חוב לפיו הן לפני
הצו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון והן לאחריו.
זאת בשונה מ
תאגידים
שלגביהם חלק י' עוסק
רק בהסדרי חוב שנעשים שלא במסגרת צו לפתיחת
הליכים .
הגשת בקשה
לעיכוב הליכים
בידי יחיד
319
.יז)(א
יחיד שאין לגביו צו
לפתיחת הליכים
רשאי להגיש לממונה, בתקופה הקובעת או
בתקופת ההארכה
, בקשה לעיכוב הליכים
לפי סימן זה, לצורך גיבוש הסדר חוב עם
.בעלי העניין בו
2
)(ב
היחיד
יפרט בבקשה את כל המידע
הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה
יצרף
לבקשה מתווה ראשוני להסדר החוב; אם
הסדר החוב דרוש לשם המשך הפעלת עסקו
של היחיד, יפרט היחיד את האמצעים
למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק
עד אישור הסדר החוב.
)(ג היחיד יכלול בבקשה את הפרטים
והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת
הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט
הסדר החוב המוצע וכן יצרף לבקשה
דוח
ו
פרטים
כאמור בסעיף104
)(ב ויחולו
הוראות סעיף104
)(ג .
)(ד היחיד יצרף לבקשתו הצהרה כי הוא
מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן
ההחלטה על עיכוב ההליכים ומתחייב
לעמוד בהן
; הממונה י
עמיד לרשות היחיד
באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה
מוצע
ו
יפרט בו את ההוראות שיחולו על היחיד עם
מתן ההחלטה כאמור באופן בהיר ונגיש.
לדיון:
1.
)לסעיף קטן (א –
,יש לשים לב כי כמו ביחס לתאגידים
יחיד שכבר הוגשה לגביו בקשה לצו, אך הצו
טרם ניתן, יוכל לבקש עיכוב הליכים.
2.
)לסעיף קטן (ב –
מוצע להבהיר מהו המידע שנדרש היחיד לפרט בבקשה (במקום החובה העמומה
המוצעת כי היחיד יפרט בה את "כל המידע הדרוש לשם החלטה"). ראו גם הסעיף המקביל לגבי תאגידים
בהצעת חוק זו, בו אין דריש ה כללית מסוג זה (סעיף319
.))ג(ב
,כמו כן
מוצע להבהיר כי נדרש להציג
אמצעים למימון ההוצאות רק עד מועד אישור הסדר החוב (בדומה למוצע לגבי תאגיד שמבקש עיכוב
הליכים בסעיף319
.))ג(ב
3
3
.לסעיף קטן (ג) והערה כללית – האם חלות על הבקשה לעיכוב הליכים כל הוראות החוק שחלות על
,הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, או שיש להפנות במפורש לכל הוראה שתחולתה נדרשת? למשל
האם
חל סעיף104
(ג) לחוק
המאפשר לחייב לציין בדוח שמוגש על ידו עם הבקשה, כי פרטי מידע מסוימים הם
פרטי מידע המכילים מידע?אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים
,בדומה האם חל סעיף104
(ד) לחוק שקובע את הסמכות המקומית
של הממונה (לפיו בקשת יחיד תוגש
לממונה במחוז שבו נמצ
א
?)מקום עסקו העיקרי או נכסיו
4.
)לסעיף קטן (ד –
תכלית ההוראה המוצעת לוודא כי החייב מבין את השלכו
ת בקשתו. לפיכך מוצע
,לוודא כי ההצהרה תהיה מפורטת ולא לקונית
ומוצע לשקול לקבוע כי הממונה יעמיד לרשות החייבים
הצהרה מוצעת שיפורטו בה באופן בהיר ונגיש כל ההוראות שבהן יצטרך החייב לעמוד כתוצאה
מבקשתו.
החלטה בבקשה
לעיכוב הליכים
319יח
.
)(א
מצא הממונה כי
הבקשה כוללת את
הפרטים והמסמכים הדרושים לפי סעיף
319יז , ייתן, בתוך7
ימים ממועד הגשת
הבקשה, החלטה על עיכוב ההליכים לגבי
היחיד לתקופה של45
.ימים, בלבד
)(ב הממונה יפרסם הודעה על החלטה על
עיכוב הליכים לגבי יחיד באתר האינטרנט
של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך
.ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו
)(ג על עיון בהחלטת הממונה ובבקשת
היחיד יחול סעיף107
.
לדיון:
1.
)לסעיף קטן (א – מדוע אין קריטריונים למתן עיכוב ההליכים לגבי יחיד? האם די בכך שאדם הגיש
?בקשה עם כל המסמכים הדרושים כדי להיעתר לבקשתו האם
א ין הצדקה להעניק
גמישות לממונה
?בהקשר זה
2.
)לסעיף קטן (ב – מה המידע שיהיה כלול בפרסום על עיכוב ההליכים? אילו פרטים יפורסמו אודות
היחיד וה
עסק שהוא מפעיל? האם תפורסם תקופת עיכוב ההליכים ו
מידע על האפשרות להגיש התנגדות
?להחלטה
4
בקשה לביטול
החלטה על עיכוב
הליכים
319יט
.
)(א הרואה את עצמו נפגע מהחלטת
הממונה לעיכוב הליכים רשאי להגיש לבית
המשפט, בתוך14
ימים ממועד פרסום
ההודעה על מתן ההחלטה, בקשה לביטולה
אם לא התקיימו התנאים למתן ההחלטה על
עיכוב ההליכים; המבקש ישלח העתק
.מהבקשה ליחיד ולממונה
)(ב הוגשה בקשה לביטול החלטה ע
ל
עיכוב הליכים, יחליט בית המשפט אם
להתלות את תוקפה של ההחלטה או את
תוצאותיה, כולן או חלקן, עד החלטה
.בבקשה
)(ג החלטה בבקשה לביטול החלטה על
;עיכוב הליכים תתקבל בהקדם האפשרי
החליט בית המשפט להתלות את תוקפה של
,ההחלטה או את תוצאותיה במעמד צד אחד
ישמע
בית המשפט את הצדדים בהקדם
האפשרי, ולא יאוחר מ־14
ימים מיום מתן
.ההחלטה ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה
לדיון:
)לסעיף קטן (א –
.הסעיף עוסק בהגשת בקשה לביטול ההחלטה על עיכוב ההליכים
מוצע לקבל הסבר מה כולל התנאי המוצע לפיו ניתן להגיש בקשה לביטול רק "אם לא התקיימו התנאים
?"למתן ההחלטה על עיכוב ההליכים ?האם הכוונה רק לתנאים הפורמליים להגשת הבקשה
האם אין
מקום לכלול כאן קריטריונים מהות?יים
יצוין כי
ה תנאי
של "התקיימות התנאים למתן ההחלטה" אינו
מצוי בסעיף108
.לחוק שקובע את ההליך להגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
תוצאות החלטה על
עיכוב הליכים
319
.כ עם מתן החלטה על עיכוב הליכים–
(1)
לא ייפרעו חובות העבר של
היחיד אלא
לפי הוראות חוק זה;
5
(2)
יוקפאו ההליכים נגד היחיד
,'לפי פרק ה' לחלק ב
ויחולו הוראות
הפרק האמור
בשינויים המחויבים
ובשינוי
ים
שלהלן
ואם הוטלו הגבלות
על היחיד במסגרת הליכי גבייה–
ההגבלות בטלות ;
:
)(א
לעניין סעיף29
(2) יראו
ביחיד המנהל עסק
שהוחלט על
עיכוב הליכים לגביו כמי שהממונה
הורה על הפעלת עסקו בתקופת
הביניים ויחול סעיף157
)(ג;
)(ב
לעניין סעיף29
(5), לא יהיה
ניתן
להמשיך או לפתוח בהליך
משפטי אלא באישור
בית המשפט
מ;טעמים מיוחדים שיירשמו
(3)
לעניין סעיף29
(2) יראו ביחיד
המנהל עסק שהוחלט על עיכוב
הליכים לגביו כמי שהממונה הורה על
הפעלת עסקו בתקופת הביניים ויחול
סעיף157
)(ג ;אישור בית המשפט
להמשיך או לפתוח בהליך משפטי לפי
סעיף29
(5) יינתן אם מצא בית
טעמים
מתקיימים
כי
המשפט
;מיוחדים שיירשמו
(3
4)
יחול סעיף121
(4
;)
(4
5)
תוגבל יציאתו של היחיד מן
הארץ לפי סעיף142
(2), ועל הסרת
המגבלה יחול סעיף143
;
6
(5
6)
עם מתן ההחלטה על עיכוב
ההליכים
היחיד יהיה מנוע מלהוציא
נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות
את מצבם או את זכויותיו בהם, שלא
במהלך עסקים רגיל, אלא באישור
.הממונה
הערות
: סעיף זה קובע את תוצאות עיכוב ההליכים לגבי יחיד. בדומה לעיכוב לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד
מוצע כי–
)(א לא ייפרעו חובות העבר
( ;שלו, אלא לפי הוראות החוק)ב
הוא
ייכנס להקפאת הליכים (לא
ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה לשעבד נכסים שלו לשם הבטח
ת חובות
עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו, ועיקולים שהוטלו יבוטלו, ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או
להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד); ו-
)(ג
מוצע עוד לקבוע סעיף איסור
דיספוזיציה לפיו היחיד יהיה
.מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור הממונה
:בנוסף, בשונה מתאגיד, לגבי יחיד מוצע עוד כי)(ד
עיכוב ההליכים יכלול גם
הסרה של הגבלות שהוטלו
;על היחיד בהליכי גבייה)(ה לא יינתן צו מאסר חלף קנס
לפי סעיף71
לחוק העונשין (סעיף121
(4
)) לחוק;
ו-
)(ו תוגבל יציאתו מהארץ (יצוין כי על יחיד שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים חלות הגבלות נוספות לפי
סעיף142
לחוק–
הגבלה מהחזקת דרכון, הגבלה משימוש בכרטיסי חיוב עם אשראי, והגבלתו
מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש–
הגבלות אלה
אינן
.)מוחלות כאן
לדיון:
1. יהיה צורך להתאים א.ת ההסדר למה שיסוכם לגבי תאגידים
2.
בסעיף קטן(2
()א) –
לעניין ההפנ יה לסעיף157
)(ג–
האם הכוונה כי העסק יפעל בהתאם
לכלל
ה הוראות החלות על תאגיד בהפעלה או רק בהתאם להוראות הנוגעות לנושים
ב
עלי זכויות פירעון
מיוחדות ?
ראוי.להבהיר זאת בנוסח
מינוי מנהל הסדר
וסמכויותיו
319כ
.א
)(א הממונה ימנה מנהל הסדר לפי סעיף
326
.עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים
)(ב הממונה יערוך הכשרה מתאימה
למנהלי ההסדר הממונים בהליכים לפי סימן
.זה
)(ג מנהל ההסדר יפעל מטעמו של
הממונה להבטחת ניהולו התקין של
ה
הליך
לפי פרק זה והשמירה על נכסי היחיד
במהלך
במהל
כו
עיכוב ההליכים
ויסייע ליחיד
ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר
.החוב
7
)(ד בנוסף לסמכויות מנהל ההסדר לפי
סעיף326
:, יחולו הוראות אלה
(1)
לצורך מילוי תפקידו, מנהל
ההסדר יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי
סעיף319
;)יז(ג
(2)
לשם הבטחת
עמידת היחיד
,בתנאי ההחלטה על עיכוב הליכים
יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על
רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין
כדי לבדוק אם יש ליחיד נכס הרשום
באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום
בפנקס הערה כי היחיד בעיכוב
;הליכים
(3)
מנהל ההסדר רשאי לפנות
לבית
המשפט בבקשה למתן הוראות
בקשר להפעלת
סמכויותיו ,ו
רשאי
הוא לפנות לממונה ב
בקשה כאמור
בקשר עם סמכות לפי פרק זה ש
נדרש
לה אישור
הממונה.
הערות ,: מנהל ההסדר במתכונת המוצעת כאן הוא למעשה בעל תפקיד חדש
שחובה למנותו בזמן עיכוב
ההליכים , והוא
אינו זהה לאף אחד מבעלי התפקידים השונים המתמנים היום מכוח החוק. סמכויותיו
אינן זהות גם לאלו של מנהל ההסדר שבית המשפט רשאי )(אך לא חייב
למנות בהליך לאישור הסדר חוב
לפי סעיף326
,לחוק או למנהל הסדר שמוצע בהסדר הנוכחי למנות בעיכוב הליכים
של תאגיד .
לעניין חובת
הנאמנות שלו–
הוא ממונה
מטעמו של הממונה (ולא מטעם הנושים כמו "נציג נושים" למשל
שמתמנה במסגרת משא ומתן מוגן להסדר חוב של תאגיד מדווח) והוא
אחראי כלפי הממונה להבטחת
ניהולו התקין של ההליך , בדומה"ל"נאמן
שממונה מכוח סעיף129
לחוק– ש"יפעל מטעם הממונה ויהיה
."כפוף להוראותיו והנחיותיו
לדיון:
1.
)לסעיף קטן (ג –
?האם יש מקום להבהיר על איזה "הליך" אחראי מנהל ההסדר
2. לס()עיף קטן (ד3) –
ה אם אין מקום לקבוע כי
ב
עניינים שמצויים בסמכותו של הממונה בקשת מתן
הוראות תוגש אליו ולא לבית המשפט?
8
גיבוש הסדר החוב319כב
.
)(א
עם מתן ההחלטה על
עיכוב הליכים
יחל היחיד, באופן מיידי, לנהל משא ומתן
.לגיבוש הסדר החוב
)(ב היחיד יסייע למנהל ההסדר וישתף
.עימו פעולה לשם גיבוש הסדר החוב
)(ג מנהל ההסדר יזמן פגישה עם היחיד
שתתקיים בתוך7 ימים מיום מתן ההחלטה
.על עיכוב ההליכים
)(ד
מנהל
ההסדר יזמן ישיבה לשם גיבוש
הסדר חוב עם היחיד והנושים שתתקיים
בתוך30
ימים מיום מתן ההחלטה על עיכוב
הליכים; מנהל ההסדר ישלח ליחיד ולנושים
הזמנה לישיבה7
ימים לפחות לפני מועד
.הישיבה
)(ה גיבש מנהל ההסדר הסדר חוב
שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד
להסדר, יגיש היחיד את הסדר החוב
המוסכם לאישור בית המשפט; גובש הסדר
חוב שלא הסכימו לו כל הנושים שהם צד
להסדר, יגיש היחיד לבית המשפט בקשה
להביאו לאישור הנושים ויחול
פרק ב' לחלק
'י .
)(ו ישיבה ופגישה לפי סעיף זה ניתן
לערוך.גם באמצעים אלקטרוניים
הערות
: לפי המוצע, מנהל ההסדר יסייע לחייב , ולמעשה אף
ינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא
מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים, והכל בתוך פרק זמן קצר
של30
ימים. אם הגיעו להסדר מוסכם–
יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים
להסכמה– ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב (לפי פרק י'), אשר כאמור מחייב
.אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט
לדיון:
האם פרק הזמן המוצע של30
ימים הוא מספיק לקי ום
משא ומתן?
9
שכר מנהל ההסדר319כג
.
)(א
,מנהל ההסדר שמונה לפי סימן זה
יהיה זכאי לשכר של2,500
שקלים חדשים
הכולל הוצאות, בצירוף מע"מ, בעד קיום
פגישה עם היחיד ו ישיבת הסדר
כאמור
בסעיף319
כב
וכל הפעולות הנלוות לה
ן
לרבות העיון במסמכים, שיחות עם הצדדים
,להסדר החוב, עריכת הסדר החוב המוצע
מתן הבהרות לבית המשפט אם יש בכך צורך
וכל הפעולות הנחוצות עד אישור ההסדר
בידי בית המשפט; השכר ישולם מתוך נכסי
.היחיד
)(ב אושר הסדר חוב לפי הוראות סעיפים
319
כב(ה) או324
, רשאי
בית המשפט למנות
את אותו מנהל הסדר גם ליישום הסדר
החוב לפי סעיף326
ולהורות על שכרו לפי
.אותו סעיף
לדיון :
1.
מוצע לשמוע כיצד חושב הסכום המוצע כשכר מנהל ההסדר, והאם ניתן לקבוע סכום קבוע שאינו
לוקח בחשבון את מורכ
ב ות ההסדר, ובכלל זה, האם יש לתת את הדעת להבחנה
שבין הסדרים שיש
?לגביהם הסכמה של כלל הנושים, ובין הסדרים שנדרש לאשרם באסיפות סוג
2.
האם יש מקום לקבוע במפורש מאיזה שלב יקבל מנהל ההסדר את השכר הנקוב בסעיף? האם הוא
יקבל את השכר הזה גם אם כלל
לא גובש הסדר חוב
, או אם ההליך נפסק בשלב מוקדם יחסית?
התנהלות כלכלית
של היחיד בתקופת
עיכוב ההליכים
319כד
.
ניתנה החלטה על עיכוב הליכים, יחולו על
:היחיד הוראות אלה
10
(1)
היחיד לא יתקשר
בעסקת
בעסק
ה
אשראי
או יבצע פעולה
הכרוכה ב
קבלת אשראי אלא באישור
;הממונה אישור הממונה יכול שיינתן
לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה
מסוימת
; על היחיד יחולו הוראות
הממונה
לפי סעיף123
)(ב לעניין
הוצאות הנחוצות למחיית היחיד
שלגביהן יוכל להתקשר בעסקה או
,לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי
בסכומי ם
שיקבע הממונה, בלא
אישור הממונה;
(2)
היחיד לא יבצע עסקאות
,בנכסיו בסכום העולה על____
,
שאינן במהלך עסקיו הרגיל ,אלא
באישור הממונה; אישור יכול להינתן
לעסקה מסוימת או לסוג מסוים של
עסקאות; ו
יכול שיינתן מראש;
(3)
היחיד ידווח לממונה ולמנהל
ההסדר על כל שינוי מהותי
בפרט
הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי
סימן
זה
במ
צבו הכלכלי;
11
(4)
יחיד שניתנה לגביו החלטה על
עיכוב הליכים המתקשר
בעסקת
אשראי ב עסקה
או מבצע פעולה
,הכרוכה בקבלת אשראי יעשה כן
בשם שלפיו ניתנה לגביו ההחלטה
"ויציין כי הוא "בעיכוב הליכים
במשך תקופת עיכוב ההליכים;
על
היחיד יחולו הוראות הממונה לפי
סעיף124(ב) לעניין סוגי עסקאות
שבהן לא תחול החובה לציין את
הליכי חדלות הפירעון;
(5)
לגבי יחיד המנהל עסק יחול גם
סעיף319
( יא1
( ,)
2
( ,)
5
( ,)
6
() ו־8
,)
.בשינויים המחויבים
לדיון:
1.
( לסעיף קטן1
)
–
לפי סעיף123
לחוק, חלק מתוצאותיו של צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד– הוא אינו
רשאי להתקשר בעסקאות או לבצע פעולות באשראי, אלא באישור הממונה. סעיף123(ב) קובע כי
הממונה יקבע מהן ההוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן הוא יוכל לקבל אשראי גם בלי אישור
הממונה. מוצע כי הורא
ה
מסוג זה
ת וחל .גם כאן
2.
( לסעיף קטן2
)
–
ככל שהכוונה היא להגביל את היחיד
כפרט (ולא במסגרת עסק) מלבצע עסקאות
מסוימות (למשל, רכישה של מוצרים או שירותים בעלי היקף כספי משמעותי
), המונח "מהלך עסקים
רגיל" אינו מתאים ,בהקשר זה .ויש להבהיר למה הכוונה יתכן ויש לשקול
לעשות שימוש ב
רף כספי
או
בשיעור מההכנסה כרף שמעבר אליו י
ש צורך ב קבלת.אישור הממונה
3.
( לסעיף קטן3
)
–
האם הדרישה להודיע על "כל שינוי מהותי במצבו הכלכלי" אינה רחבה ועמומה
מדי? למשל, בסעיף138(ב) לחוק נקבע כי "היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט
."הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה
?האם אין מקום לאמץ נוסח זה גם כאן
4.
( לסעיף קטן4) –
,מוצע להתאים את ההסדר שיאומץ כאן למה שייקבע ביחס לתאגידים. מכל מקום
אם החובה לציין כי היחיד בחדלות פירעון תישאר, מוצע לאמץ את מה שנקבע בסעיף124(ב) לחוק
ולפיו הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול.החובה לציין את עיכוב ההליכים
12
סעדים בשל פגיעה
מהותית בנושה
319כ
.ה
בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להעניק לו
סעד כפי שייראה לנכון בנסיבות העניין, אם
מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה
מהותית.; לעניין זה יראו את עיכוב
ההליכים כעלול לפגוע פגיעה
מהותית
בין
השאר אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה
;להונות את נושיו
(2)
יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת
;נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו
(3)
יש חשש
ממשי לפגיעה בשווי הנכס
;המשועבד לטובת נושה
(4)
יש חשש ממשי כי היחיד עושה שימוש
.לרעה בעיכוב ההליכים
לדיון
: בדומה למה שנדון ביחס לתאגידים, האם אין מקום לקבוע כי אם מתקיימות הנסיבות המנויות
( בפסקאות1
( ,)
2
( ) או4
)
–
יבוטל?עיכוב ההליכים
המשך עיכוב
ההליכים לצורך
אישור הסדר חוב
319כו
.
בתוך תקופת עיכוב ההליכים שניתנה לפי
סעיף319יח
, יגיש היחיד בקשה לבית
המשפט להבאת הסדר חוב לאישור בעלי
;העניין בו לצורך אישור ,ההסדר
בית
המשפט רשאי להורות על הארכת עיכוב
ההליכים כך שתקופת עיכוב ההליכים
הכוללת לא
תעלה על שלושה חודשים ,; ב
ית
המשפט רשאי להאריך את התקופה
האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה
הכוללת של ההארכה לא תעלה על30
,ימים
אם מצא כי בתקופת ההארכה יש
סיכוי
סביר ל השלמת
אישור הסדר החוב בידי בעלי
העניין בו ובידי בית המשפט וכי מתקיימים
שאר התנאים
שבסעי ף319יח.
13
לדיון :
מדובר במתכונת שונה מזו שמוצע להחיל על תאגידים– מוצע כי ביחידים עיכוב ההליכים הראשוני
בידי הממונה יינתן לתקופה של45
ימים , ובית המשפט רשאי להאריכה עד לפרק זמן כולל של
שלושה
חודשים .
האם יש לאפשר גמישות
נוספת, וכמו בתאגידים לאפשר הארכה של עד חודש נוסף לשם השלמת אישור
?הסדר החוב
הפסקת עיכוב
ההליכים
319כז
.
)(א בית המשפט יורה על הפסקת עיכוב
ההליכים אם שוכנע כי אין סיכוי סביר
לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת עיכוב
ההליכים
או אם התקיימה
אחת העילות
המנוי
ות בסעיף
319 בשינויים
ז(ב)
המחויבים .
)(ב בית המשפט רשאי להורות על
הפסקת עיכוב ההליכים אם שוכנע כי
התקיימה אחת העילות בסעיף319
(כה1
( ,)
2)
( או4
.)
(בג)
נוכח היחיד או מנהל ההסדר, בתוך
תקופת עיכוב ההליכים, כי אין סיכוי סביר
לגיבוש הסדר חוב, יודיע
על כך לבית
.המשפט
(דג)
נוכח מנהל ההסדר, בתוך תקופת
עיכוב ההליכים כי היחיד אינו מקיים את
סעיפים319כד ו־319כב(ב), יפנה לבית
.המשפט בבקשה למתן הוראות
(הד)
בית המשפט רשאי להשהות את
הפסקת עיכוב ההליכים כדי לאפשר הטלה
מחדש של הגבלות או עיקולים
שבוטלו עם
מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים או הגשת
.בקשה לצו לפתיחת הליכים
14
(וה)
הפסקת עיכוב הליכים אינה פוגעת
בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או
פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני
.ההפסקה
אישור הסדר החוב319כ
.ח
על אף האמור בסעיפים323(ב) ו־324
)(א
יחולו על אישור הסדר חוב לגבי יחיד שסך
כל חובותיו אינו עולה על150,000
שקלים
:חדשים הוראות אלה
(1)
כוח ההצבעה יהיה לפי רשימת
,החובות
התביעות והליכי הגבייה
המתנהלים לגבי היחיד, שהגיש
היחיד; נושה שרואה עצמו נפגע
מהרשימה שהוגשה רשאי להגיש
כוח
קביעת
לשם
חוב
תביעת
;ההצבעה
(2)
יראו
שלא
הנושים
את
השתתפו באסיפות הסוג לאישור
,הסדר החוב כתומכים בהסדר החוב
אם מנהל ההסדר אישר כי המציא את
הבקשה לאישור הסדר החוב לכל
בעלי העניין בהסדר וכי הם הוזמנו
לאסיפת הסוג; בזימון לאסיפת הסוג
יצוין כי נושים שלא התנגדו להסדר
.החוב ייחשבו כתומכים בו
15
הערות :
בסעיף מוצע לקבוע נקודת איזון שונה משמעותית בין החייב היחיד לבין נושיו, כשסך חובותיו נמוך
(
150,000
₪
,)או פחות זאת כשם
שבהליכי חדלות פירעון "רגילים" יש הסדר נפרד העוסק בחייבים שסך
חובותיהם אינו עולה על150,000
₪
.
ראשית , מוצע כי כוח ההצבעה של הנושים שבדרך כלל נקבע על ידי בית המשפט לפי סעיף323
,(ב) לחוק
;ייקבע לפי רשימת התביעות שהגיש החייב
שנית , מוצע כי נושים
שלא השתתפו
באסיפות סוג של הנושים "ייספרו" כאילו הצביעו
בעד הסדר החוב,
וזאת להבדיל מההסדר הקיים בסעיף85
לחוק שלפי
ו הסדר חוב ייחשב כאילו אושר באסיפת סוג
, רק אם
הצביעו בעד ההצעה
באופן פוזיטיבי
רוב המצביעים באסיפה שהם בעלי75
אחוז מכוח ההצבעה באסיפה.
לדיון:
1.
מוצע לבחון האם?מדובר בהסדר מאוזן מבחינת הנושים האם יש לקבוע רף מסוים של חוב שרק
מתחתיו ניתן יהיה לקבוע כי נושה?שלא ישתתף יחשב כמי שהסכים להסדר החוב
2. ב( סעיף קטן1
)
–
?מוצע לברר כיצד נבדקת אמינותה של הרשימה שהעביר החייב
'סימן ד– הדין במעבר להליכי חדלות פירעון
בקשה לראות
בבקשה לעיכוב
הליכים כבקשה
לצו לפתיחת
הליכים
319כ
.ט
חייב שבית המשפט הפסיק את עיכוב
,ההליכים לגביו רשאי להודיע לבית המשפט
לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי
העניין, בתוך14
ימים ממועד ההחלטה על
הפסקת ההליכים על כך שהוא מבקש לראות
ב
מסמכי ה
בקשה שהגיש לעיכוב הליכים
כבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ו
יראו את
מ ועד הגשת
ה הודעה
האמורה כמועד הגשת
הבקשה לצו לפתיחת הליכים ותקופת עיכוב
ההליכים לא תימנה לעניין הצו האמור
; סבר
בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה
לפועל כי אין די במידע שבידו כדי לקבל
החלטה בבקשת היחיד
החייב או שהמידע
אינו עדכני, רשאי הוא לסרב להודעת
היחיד
החייב.
לדיון
: ככל שההסדר בסעיף זה, בניגוד לסעיף הבא, הוא טכני בלבד ותכליתו לחסוך לחייב את הצורך
.להגיש בקשה חדשה, אזי יש להבהיר זאת בנוסח
16
מעבר להליכי
חדלות פירעון
319
.ל פקע
או הופסק עיכוב הה
ליכים וניתן צו
לפתיחת הליכים בעקבות בקשה
ש
הוגשה
ב טרם הסתיים אותו עיכוב
הליכים,
או
ניתן
צו
ל
פתיחת הליכים בעקבות בקשה לצו
שהוגשה
בתקופה ש בית המשפט השהה
את
הפסקת עיכוב ההליכים,
ל
פי הוראות
ים פ סעי
319
טז(ג) או319
(ד כז)
,כדי לאפשר
הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ,יחולו
הוראות אלה:
ניתן צו לפתיחת הליכים
לאחר שפקע או הופסק עיכוב הליכים
בשל
בקשה לצו לפתיחת הליכים שהוגשה
בתקופה שבה חל עיכוב הליכים:
(1)
יראו
את מועד ההחלטה על
עיכוב הליכים, לעניין הליכי חדלות
פירעון של החייב, כמועד מתן הצו
לפתיחת הליכים לגבי אותו חייב, ואת
מועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים
כמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת
הלי
כים, ואולם נושה בחוב עבר רשאי
להגיש לנאמן תביעת חוב בתוך שישה
חודשים ממועד פרסו
מו של הצו
לפתיחת הליכים כאמור בסעיף
210
;)(א
הערה
: על-
,פי הנוסח המוצע
אם הוגשה בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון כנגד החייב בתקופת עיכוב
הליכים (אשר עיכוב ההליכים מונע את הדיון וההכרעה בה), אזי אם הופסק או הסתיים עיכוב ההליכים
והחייב נכנס להליכי חדלות פירעון , תקופת עיכוב
ההליכים תימנ
ה כחלק מהתקופה הרלוונטית להליכים
אלה . מועד מתן עיכוב ההליכים ייחשב
בדיעבד כמועד מתן צו חדלות פירעון, ומועד הגשת הבקשה לעיכוב
הליכים ייחשב
בדיעבד למועד הגשת בקשה לצו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.
יש לכך רלוונטיות למשל לעניין ביטול פע ולות להעדפת נושים לפי סעיף219
הבוחנות את מועד ביצוע
הפעולה ביחס למועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים. בסעיף נקבע חריג לעניין זה- התקופה המוקצבת
לנושים להגשת בקשות חוב תימנה רק החל מפתיחת
בהליכי חדלות הפירעון עצמם .
17
לדיון :
1.
האם אין מקום לחדד בנוסח כי דרך המלך להגשת בקשה לצו חדלות פירעון אינה במהלך תקופת
עיכוב ההליכים
ה שב בקשה כזו אינה יכולה להיות נדונה ממילא ולכן יתכן והחייב יסבור שכלל אינו
יכול להגישה, אלא בתקופה שבה מתבקשת השהייה של הפסקת עיכוב ההליכים בדיוק לשם מטרה
זו, בהתאם לסעיפים319
טז(ג) או319
(ד כז?)
2.
האם אין הליכים נוספים שבהם המועד הרלוונטי צר יך להימנות ממועד מתן צו לפתיחה
בהליכי
?חדלות פירעון ולא ממועד מתן הצו לעיכוב הליכים ,בנוסף
האם ברור מספיק מהנוסח על אילו
מצבים הוא חל? כך למשל, האם תקופת הפעלת תאגיד לשם שיקומו הכלכלי המוגבלת לתשעה
חודשים(עם אפשרו
ת הארכה )
לפי סעיף23
)(ב,
?כוללת את תקופת עיכוב ההליכים
(2)
הוצאות ההליך לפי סימן זה
;ייחשבו הוצאות הליכי חדלות פירעון
"בפסקה זו, "הוצאות ההליך–
כל
ההוצאות הנובעות מפעילות שביצע
עיכוב
במסגרת
ההסדר
מנהל
ההליכים, לרבות
שכרו, וכן הסכומים
הנדרשים לפירעון אשראי חדש
כאמור בסעיף319
(יא6), ולעניין
תאגיד–
גם הוצאות
שהוצאו בהתאם
לתכנית ההפעלה;
לדיון
: האם אין מקום להכיר בכלל הוצאות התאגיד שהוצאו בהתאם לתכנית ההפעלה, קרי: שקיבלו
אישור של בית המשפט כהוצאות ההליך וזאת כדי לתמרץ ספקים וגורמים אחרים המצויים בקשרים
?עסקיים עם התאגיד להמשיך לעשות כן בתקופת עיכוב ההליכים
מה לגבי יחידים? כיצד ניתן להבטיח זאת
לגביהם
, בפרט לגבי יחיד שיש לו עסק?
(3)
לגבי יחיד שהגיש בקשה לפי
סימן א' לפרק י"ב לחלק ג' בחוק, לא
,יחול סימן ב' לפרק י"ב לחלק ג' בחוק
.לעניין גיבוש הסדר תשלומים
אי־מינוי מנהל
הסדר כנאמן לגבי
יחיד
319ל
.א
מנהל הסדר שמינה הממונה עם ההחלטה על
עיכוב ההליכים לגבי יחיד, לא ימונה כנאמן
.בהליך חדלות פירעון לגבי אותו יחיד
לדיון
: מדוע ההוראה לגבי אי-
מינוי מנהל הסדר כנאמן
מוצעת רק לגבי יחיד ולא לגבי תאגיד?
'סימן ה– שונות
18
תחולת תקנות על
הליכים לפי פרק
זה
319לב
.
תקנות לפי סעיפים8
,
12
,
13
,
26
,
104
,
106
,
321
,
356
ו־357
יחולו לעניין הגשת בקשה
לעיכוב הליכים ולהקפאת הליכים נגד אדם
שלישי, ולעניין פרסום והמצאה על הליכים
לפי פרק זה בשינויים המחויבים, ויראו
לצורך כך את המגיש בקשה לעיכוב הליכים
,כאילו הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים
ולגבי תאגיד–
בקשה לצו לפתיחת הליכים
הכ
וללת הפעלת התאגיד ואת ההחלטה על
עיכוב הליכים כאילו ניתן צו לפתיחת
".הליכים
הוספת סעיף
329א–
הוראת
שעה
2. בתקופה של עד תום שנה מתחילתו של חוק זה, יראו כאילו אחרי סעיף
329
:לחוק העיקרי נאמר
"סייג למינוי
מומחה
329
.א
לעניין הסדר חוב מהותי כהגדרתו בסעיף
328
:יחולו הוראות אלה
(1)
על אף האמור בסעיף329
,)(א
לא תחול על נאמן איגרות חוב או על
חברת איגרות חוב, חובה לפנות לבית
המשפט בבקשה למינוי מומחה, אם
מתקיימים לגבי הסדר החוב המתגבש
:כל אלה
)(א הסדר החוב אינו כולל
;הפחתת חוב
)(ב
הסדר
החוב אינו כולל
דחיית מועד פירעון של חוב
לתקופה העולה על שנה, לרבות
הסדר שלפיו ייפרעו איגרות
החוב, כולן או חלקן, בדרך של
הקצאת ניירות ערך אחרים
;לבעלי איגרות החוב
19
)(ג שאר תנאי הסדר החוב
אינם משנים
את תנאי אגרות
החוב
לרעת
,המחזיקים בהן
אינם גורעים
מזכויות נוספות
המוקנות להם
, ו
מבטיחים כי
מחזיקי
יפגעו זכויות
לא
איגרות החוב לעומת נושים
;אחרים
)(ד החברה
דירקטוריון
אישר, לאחר שבדק היטב את
כי
החברה,
עסקי
מצב
:התקיימו כל אלה
(1)
הקובע
במועד
התאגיד לא היה בחדלות
פירעון וכן שהדוחות
הכספיים של התאגיד
אינם כוללים הפניית
תשומת לב לקיומם של
משמעותיים
ספקות
בדבר המשך קיומו של
; חי
כעסק
התאגיד
, זו
משנה
בפסקת
""המועד הקובע–
'ג
( התש"ף
בטבת31
בדצמבר2019
;)
20
(2)
מתן
במועד
האישור התאגיד אינו
בחדלות פירעון; בדוח
העיתי האחרון שהוגש
בסמוך לפני מועד מתן
נכללה
לא
האישור
לב
תשומת
הפניית
ספקות
של
לקיומם
בדבר
משמעותיים
של
קיומו
המשך
;התאגיד כעסק חי
(2)
הסדר חוב מהותי בחברת
איגרות חוב שהתקיימו בו התנאים
האמורים)בסעיף קטן (א( בפסקה1),
יחייב את בעלי העניין בהסדר אף אם
אושר שלא לפי".חלק זה
רקע על הדין הקיים והרציונל המנחה אותו–
כשחברה מבקשת
לשנות את תנאי הפירעון
של חובה כלפי נושיה, עליה להגיע איתם
להסדר חוב
הטעון אישור בידי בית המשפט
ו"ב"אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר, ברוב מיוחד (רוב
המשתתפים בהצבעה שמחזיקים%
75
מהערך המיוצג בהצבעה). מנגנון
אישור מיוחד זה נועד להביא
.לכך שיתקבל אישור מכל סוג של בעלי אינטרס, ולא תתאפשר כפייה של הרוב על המיעוט
בחברות אג"ח
(חברות שהנפיקו חלק מהחוב שלהן במסגרת אגרות
חוב לציבור) הליך של אישור
"הסדר חוב מהותי" כולל מורכבות נוספת –
,כדי להגן על בעלי אגרות החוב
גיבוש הסדר חוב שיש
בו פגיעה מהותית בהם
י )היה מלווה (בדרך כלל
על ידי מומחה מטעם בית המשפט
, שיהיה בעל
מומחיות חשבונאית ופיננסית וניסיון מתאים. על
המומחה מוטל ל
סייע ל מחזיקי איגרות החוב
ב
משא
ומתן, לסייע בקבלת מידע רלוונטי מהחברה ,לה
כין חוות דעת לעניין כדאיותו של ה
סדר החוב מבחינת
,בעלי האג"ח
ו לסייע להם
ב
קבל
ת החלטה מושכלת בעניין
. חוות הדעת נועדה לסייע גם ל
בית המשפט
לבקר את ההסדר.
21
ה הסדר בעניין המומחה נכנס במקור לדין הישראלי במסגרת תיקון מספר18
לחוק החברות משנת
2012
, וזאת כדי להתמודד עם הקושי שעמדו בפניו בעלי האג"ח על רקע
הפיזור הרב של בעלי אג"ח
והעובדה
שחלק ניכר מאיגרות החוב מוחזק בידי גופים מוסדיים שלעתים אין להם תמריץ מספק
לבחון את מצב החברה ולנהל עמה מו"מ
. מסיבה ז
ו, ומאחר שחלק גדול מהחיסכון הפנסיוני של
הציבור מושקע באיגרות חוב, סבר אז המחוקק כי יש צורך לחזק את ההגנה על מחזיקי
אג"ח
כ.שמתגבש הסדר חוב בינם לבין החברה
בעת
חקיקת
חוק חדלות פירעון, ההסדר מחוק החברות הועבר אליו כמעט ,במדויק
בשינויים
ספורים שאפשרו
גמישות
רבה יותר לעניין מינוי המומחה –
הן לעניין מועד מינויו והן לעניין
.האפשרות להימנע ממינויו במצבים מסוימים
ההסדר המוצע כאן–
1.
בהסדרי חוב מהותיים
מסוימים
חברת האג"ח תהיה
פטורה מהחובה לפנות לבית המשפט למנות
מומחה שילווה את ההסדר .
מוצע כי הפטור יינתן רק כשמדובר
בהסדרי חוב שפגיעתם בבעלי אגרות
החוב מצומצמת – הסדרים ה כוללים דחייה במועד פירעון החוב
שלא עולה על שנה ,אין בהם הפחתת
חוב ,אין פגיעה בזכויות המחזיקים ביחס לנושים האחרים
, ורק אם דירקטוריון החברה אישר כי
החברה אינה חדלת פירעון
.לפי המוצע
2.
באותם הסדרי חוב מוצע לתת לחברות האג"ח גם פטור מהצורך לאשר הסדר חוב מהותי לפי תנאי
חוק חדלות פירעון באסיפות סוג
,של בעלי העניין ברוב הדרוש
ובאישור בית המשפט
. במקום זאת
מוצע לאפשר להן
לאשר את ההסדר בהחלטה רגילה של אסיפת מחזיקי האג"ח
(לפי סעיף35יב17
לחוק ניירות ערך, החלטה באסיפת מחזיקים תתקבל ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בשטר
;)הנאמנות הפטור יינתן גם כאן רק להסדרי חוב.שעומדים בתנאים שלעיל
שאלות לדיון בהצעה לפטור ממינוי המומחה –
1.
ההצעה לפטור ממינוי מומחה מחלישה
את
.ההגנה שניתנת היום למחזיקי האג"ח
מוצע לוועדה לבחון
האם אכן יש צורך אמיתי במתן פטור כזה-
האם חברות אג"ח מתקשות
לעמוד בתנאי הפירעון
הקיימים
בשל משבר הקורונה?
האם הפטור ממינוי מומחה הוא בבחינת
הקלה משמעותית עבורן
המ
צדיק
ה
את הפגיעה
במחזיקי אג"ח?
2.
?מהם סוגי ההסדרים ה"פשוטים" שבהם הכוונה לאפשר את הפטור
3.
( לסעיף1
))(ב –
,מוצע להבהיר מה הכוונה בסיפה הסעיף ("לרבות הסדר שלפיו ייפרעו אגרות החוב
כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב")? האם הכוונה שהסדר
החוב אינו כולל הסדר כזה? אינו?כולל דחייה של חוב כזה לתקופה של מעל שנה
22
4.
( לסעיף1
))(ג –
הסעיף מבקש לוודא כי זכויות המחזיקים לא ייפגעו ביחס
לנושים אחרים .
מוצע לדון במידת ההגנה שתנאי זה מספק, מאחר שהוא אינו מונע פגיעה משמעותית
.במחזיקים, ובלבד שתתקיים פגיעה זהה גם בנושים האחרים
כמו כן, מאחר שהתנאי נקבע
רק ביחס לזכויות של נושים אחרים, הוא
אינו מוודא שזכויות המחזיקים כשלעצמן לא יפגעו
ביחס למצב זכוי
ו
תיהם הקיים לפני ההסדר ., ומוצע לשקול לעגן הגנה מסוג זה בסעיף
מוצע לשמוע
ל איזה"נושים אחרים" מתכוונים בסעיף ?האם הכוונה ל?בנקים לסדרו אג ת"ח
שונות?
שאלות לדיון בהצעה לפטור מאישור אסיפות סוג ואישור בית משפט–
1.
?מהי ההצדקה לוויתור על הגנות משמעותיות אלו דווקא כלפי ציבור מחזיקי האג"ח
2.
דריש
ו
ת האישור של הסדרי חוב באסיפות סוג ובידי בית המשפט חל
ות
.על כל סוגי התאגידים
מדוע
הפטור המוצע ?ניתן דווקא לחברות אג"ח האם יש
קשיים יחודיים בעניינן שמצדיקים זאת, בשונה
משאר החברות והחייבים במשק שנקלעו לקשיים כלכלים בשל משבר הקורונה?
3.
האם אין קושי מיוחד בכפיית הסדר חוב בחברות אג"ח שבהן סדרות
אג"
ח
שונות בלי אסיפות סוג?
תיקון סעיף191
– הוראת שעה
3. בתקופה של עד תום שנה מתחילתו של חוק זה, יראו כאילו בסעיף
191(ג) לחוק העיקרי, בסופו נאמר "רשם ההוצאה לפועל רשאי
, לאחר
שקיבל את הסכמת,החייב להורות על קיום הישיבה באמצעים
טכנולוגיים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, אם מצא שיש
קושי
הקשור להגבלות שהוטלו לפ
י דין בשל התפשטות נגיף הקורונה
לקיים את הישיבה בהתייצבות היחיד, ושקיום הישיבה באמצעות
".אמצעים טכנולוגיים אינו פוגע בהליך
הערות: בסעיף מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל להורות כי ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים
"תתקיים "מרחוק.
מדובר בישיבה שפותחת הליך חדלות פירעון של
חייב שהוא יחיד שסכום חוב
ו
תיו
נמוך (מתחת ל-
150
אלף ש"ח), ולפי החוק היחיד חייב להתייצב לישיבה
(סעיף191
)(ג) לחוק .
,בישיבה מוטל על נציג הרשם להסביר לצדדים את מהות ההליך ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו
ובכלל זה זכותו של החייב
לדמי מחיה , אם יינתן לגביו צו לפתיחת הליכים (סעיף191(ה.)) לחוק
לדיון:
1. מוצע לוועדה לבחון האם נכון שהרשם יוכל להורות כך בכל מקרה,
או שיעשה כן רק לאחר
ש קיבל
את
הסכמת החייב?
2.
מוצע לשמוע מנציגי הממשלה מהם המקרים נוספים בחוק שנדרשת בהם ישיבה
פיזית, ומדוע בהם לא
הוצע לקיים ישיבה "מרחוק", למשל–
אסיפת נושים לפי סעיף194
לחוק שבה מתקיים דיון בהסדר
.התשלומים המוצע ושניתן לערוך בה חקירת יכולת ליחיד
3. מוצע לשקול לקבוע כי הישיבה תתקיים מרחוק רק אם הקושי לקיימה בנוכחות פיזית קשור
להתפשטות נגיף הקורונה או להגבלות שהוטלו
לפי דין בקשר לכך.