חומר רקע
חוות דעת
הצעת
( חוק לתיקון פקודת בריאות העם הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) (
מסירת
מידע על מתחסנים), התשפ"א–
2021
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ
המכון הישראלי לדמוקרטיה
פברואר2021
1.
מבוא
משרד הבריאות יצר מאגר מידע הכולל מידע על נבדקים לנגיף הקורונה, מתחסנים ואלו
שלא התחסנו. המדובר
במאגר מידע הכולל מידע מזהה מלא ומידע רפואי רגיש . אין
מדובר במידע שאפשר להתמים אותו או להחזיקו רק בפורמט אגרגטיבי אלא יש צורך
בקישור אמיתי בין זהותו של אדם למידע
הרפואי הרגיש אודות היותו מחוסן, מחלים או
שאובחן שלילי לנגיף הקורונה בטווח הזמן הקצר. מאגר המידע הוא לפיכך מאגר רגיש
ברמה הגבוהה ביותר
.משום שמדובר במידע רפואי, ומזוהה
רשויות ציבוריות ומשרדי ממשלה שונים מבקשים להפוך את המאגר למטבע סחיר ולקבל
אליו גישה לצו .רך תכליות שונות
כך, למשל, שר החינוך יואב גלנט הלין על כך שמשרד הבריאות סירב להעביר למשרדו
מידע מתוך המאגר על מורים ועל תלמידים (קטינים) שהתחסנו. לטענתו, בכך מונע
משרד הבריאות ממערכת החינוך לעקוב אחר שיעור המתחסנים, לגבש מתווה חזרה
ללימודים ולמקד את ההסבר ה למורים בנוגע לחיסונים. משרד הבריאות סירב להעברת
המידע בשל הפגיעה בחיסיון המידע הרפואי. העברת מיד
ע
כזה הוכשרה על ידי היועץ
המשפט לממשלה רק למטרת קטיעת שרשראות הדבקה, כלומר כאשר קיים חולה
.מאומת בסביבה קונקרטית1
גם רשויות מקומיות שונות ביקשו לקבל לידן מיד .ע מזהה אודות תושבי הרשות שהתחסנו
כך, למשל, ראש העיר לוד הודיע כי העירייה תפעיל סנקציות נגד תושבים שלא יתחסנו
נגד קורונה, לרבות אי קבלת שירותים עירוניים ומניעת הכנסת ילדיהם למסגרות החינוך
.העירוניות2
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בישיבת קבינט הקורונה מיו ם14.02.21
כי בכוונתו
להביא לאישור הממשלה "חקיקת בזק" שתאפשר לשלטון המקומי לקבל את שמותיהם
של האזרחים שלא התחסנו. זאת על מנת שהרשויות המקומיות יפעלו לעידוד הציבור
.בתחומן להתחסן3
ביום16.02.21
פורסם תזכיר חוק בנושא4
, המבקש להסדיר העברת מידע מזוהה ורגיש
או דות "מי שקיבל ושלא קיבל חיסון ואודות מי שקיבל מנת חיסון ראשונה וטרם קיבל מנת
חיסון שניה" ממשרד הבריאות למשרד החינוך ולרשויות המקומיות וזאת למטרת"
עידוד
ההתחסנות".
ביום22.02.21
.פורסמה הצעת חוק המבוססת על התזכיר5
חשוב לנו להדגיש תחילה: אנו תומכים בכל ליבנו במתן חיסונים וסבורים שהראיות
המצטברות ליעילות החיסון במניעת הדבקות במחלת הקורונה, במניעת מחלה קשה
ומניעת תמותה, מצדיקים מאמץ נרחב של המדינה לשם עידוד ותימרוץ התחסנות
1
,דוד טברסקי משרד החינוך לא
יודע כמה מורים התחסנו ,דבר העובדים בארץ ישראל (
01.02.2021
;)
שירה קדרי–
,עובדיה, עידו אפרתי ונטעאל בנדל משרד החינוך דורש לקבל את פרטי המורים והתלמידים
,שחוסנו לקורונה
הארץ (
16.02.21
.)
2
,בר פלג
ראש העיר לוד: מי שלא יתחסן נגד קורונה, לא יקבל שירותים מהעירי
יה ,
הארץ(
01.02.21
.)
3
,ג'ודי מלץ ועידו אפרתי השרים אישרו לקדם חקיקה שתאפשר לרשויות לקבל פרטים של אזרחים שלא
התחסנו ,
הארץ(
14.02.21
.)
4
חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס' ...) (נגיף הקורונה החדש–
)מסירת מידע על מתחסנים
(הוראת שעה), התשפ"א –
2021
" :(להלן
התזכיר .)"
5
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוראת שעה–
נגיף הקורונה החדש) (מסירת מידע על
מתחסנים), התשפ"א–
2021
" :(להלן
הצעת החוק.)"
נרחבת. עם זאת, חשוב לשמור במהלך זה על
זכויות י סוד, ובמידה שנחוץ לפגוע בהם, ועל
הגבולות המידתיים.של פגיעה כזו
הדיון הציבורי שהתפתח בשבועות האחרונים סביב סוגיית העידוד להתחסן חושף מתח
יסודי בציפיות של פרטים שונים מן המדינה. יש המצפים שהמדינה תצמצם את
התערבותה בהחלטותיהם של אזרחים ותאפשר להם לקבל את הח לטותיהם בעצמם. יש
המצפים שהמדינה תפעל באופן אקטיבי לקידום רווחתם של אזרחים המבקשים לשוב
לשגרת חיים בצל מגיפת הקורונה. הפוליטיזציה החריפה המאפיינת את ניהול מגיפת
הקורונה ותהליך קבלת ההחלטות בנוגע לה, מעצימה את המתח ועלולה חלילה להוביל
להתנגשות, ככל שחלקים מן הציבור ירגישו שנגזרות עליהם גזירות חמורות משיקולים
.שאינם ענייניים "יעילות יתר" של אמצעים פוגעניים עלולה לגרום לקבוצות מסויימות
ולפרטים "להתחפר" בתוך עמדותיהם המוקדמות ולפיכך יש לשקול באופן מדוקדק את
.הנזקים שעשויים להיגרם כתוצאה ממדיניות פוגענית מידי
במסמך זה נצרף את הערותינו ל
הצעת החוק .בקצרה, אנו טוענ
ות
:את הטענות הבאות
א.
מדובר ב הצעת חוק המהווה פגיעה קשה בליבת הזכות לפרטיות, באופן החורג
.מכל תפיסה רפואית מקובלת
ב.
תכלית ה
הצעת החוק היא ראויה-
לעודד התחסנות–
אולם היא מוגדרת באופן
רחב מידי וללא כל מסגרת נורמטיבית האמורה לקבוע את
גבולות המותר
והנצרך
בביצוע
פעולות עידוד התחסנות.
ג.
,ממילא לא ניתן להעריך את הקשר בין האמצעי הפוגעני של העברת רשימות
מתחסנים דווקא למשרד החינוך ולרשויות המקומיות לבין תכלית עידוד
ההתחסנות, כל עוד לא ברור מהם התמריצים שייבחרו ל
צורך כך
על ידי הגורמים
אליהם יועבר המידע.
המגבלה הקבועה בסעיף20
ט(ד) המוצע לפיה בביצוע
פעולות העידוד יש לפעול לפי "הנחיות המנהל ובהתאם לתנאים שהורה" אינה
מספקת . ההנחיות והתנאים אינם שקופים, אין הנחיה בנוגע לפרסומם בציבור
ולא ברורה מידת שיקול הדעת השמורה למקבלי המידע בביצוע פעולות העידוד
.ביישום ההנחיות והתנאים
ד.
יתרה מזאת, ה
צעת החוק משק
פת
גישה הפוכה לממצאים מחקריים המלמדים
על כך שדווקא רופאים ואנשי מדע, ולא פוליט יקאים ומנהלים, הם הגורמים
.שעשויים לעודד התחסנות ,בנוסף האמון הציבורי במשרד החינוך או ברשויות
המקומיות איננו גבוה בהכרח
במקומות שבהם אחוזי ההתחסנות נמוכים
ולכן
.ספק אם מדובר בהעברת מידע לגוף המתאים נזקו של המהלך עלול אם כן
.לגבור על תועלתו
ה.
הצעת החוק פוגע
ת
בזכות לפרטיות באופן שאינו מידתי. וזאת בשל הסיבות
:הבאות
1.
לצורך עידוד חיסונים אין הכרח להעביר נתונים מזוהים ודי בהעברת
.נתונים אגרגטיביים
2.
היקף המידע המועבר רחב מכפי הצורך
וכולל גם את מי שקיבל רק
מנה ראשונה של החיסון ולא את השניה
ו בייחוד את מי שכבר
.התחסן
3.
רשימת מורשי הגישה למידע רחבה מכפי הצורך , ומעוררת חששות
.מפני גישה לא מורשית למידע
4
.
ניסיון העבר מלמד שמשרד החינוך והרשויות המקומיות אינם
מצטיינים, בלשון המעטה, באבטחת המידע של מאגרי המידע
המצויים כבר עתה ברשותם ואין כרגע שום סיבה להאמין שבמקרה
של המידע המ ועבר לפי
הצעת החוק יהיה המצב שונה .
5.
הצעת החוק אינה מתמודדת עם החשש המוצדק מפני שימושים
נוספים וזרים ב
מאגר ה מידע ., למשל למטרות מסחריות או פוליטיות
אף שאנו סבורים שאין לקבל את הצעת
החוק במתכונת
ה
הנוכחית, נוסיף כי:למצער
א.
יש לקבוע בהצעת החוק כי מנכ"ל משרד הבריאות יהיה חייב לנמק בכתב
את החלטותיו
,מדוע להעביר את המאגר לגופים שונים
ולפרסם את
ההחלטה ואת ההנחיות והתנאים שיקבע לביצוע פעולות העידוד
ברבים
שבוע ימים בט ר ם העברת מאגר המידע. זאת, כדי לאפשר לערער על
החלטתו באופן שיהפוך את הערעור לאפקטיבי, טרם העברת המיד .ע
ב.
יש לקבוע בהצעת החוק כי מאגר המידע יועבר רק לאחר שהרשות להגנת
הפרטיות במשרד המשפטים חיוותה את דעתה לגבי התועלת בהעברת
המידע לעומת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך,
וכן לאחר שמערך הסייבר
הלאומי
אישר את י
כולת האבטחה של הגוף ה
ספציפי שאמור ל
קבל
את
המאגר.
ג.
יש
לצמצמם את העברת המידע המותרת ב
הצעת החוק
למידע על מי שלא
התחסן בלבד ושלא מסיבה רפואית מוכרת .
ד.
יש לקבוע מספר מצומצם של עובדים שיוסמכו לגשת ולעשות שימוש במידע
וכן להגדיר מראש את בעלי התפקידים וההתמקצעות הדרושה מאלו
.שיוסמכו כמורשה גישה
ה.
יש לאסור על
הצלבת המאגר
עם כל סוג של מידע נוסף, מכל סוג שהוא ולכל
.צורך שהוא שקיים בידי מי שמקבל את המאגר יש לאסור על העברת מאגר
המידע לכל צד שלישי, מכל סוג שהוא, ובכלל זה מי שעובד עבור הרשות
המקומית באמצעי פרסום שונים וכל קבלן משנה אחר או כל גורם אחר פרטי
.או מסחרי או ציבורי
ו.
י ש להחיל את חובות איסור ההצלבה וההעברה וכן את חובת מחיקת המידע
.על כל נגזרת שהתקבלה כתוצאה מן השימוש במאגר המידע
2.
הצורך בחקיקת חוק ייעודי
המאגר כולל כאמור מידע רפואי רגיש ומזהה. משכך, שימוש בו מהווה פגיעה קשה
בליבת הזכות לפרטיות . הזכות להגנת הפרטיות היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת בסעיף
7
לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה בזכות לפרטיות על ידי רשות ציבורית חייבת
להיעשות בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף8
לחוק היסוד. כלומר, הפגיעה
חייבת להיעשות בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בו, תואמ ,ת את ערכי מדינת ישראל
.לתכלית ראויה ובאופן מידתי
הסמכות בדינים קיימים-
פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–
1981
" :(להלן חוק
הגנת הפרטיות)"
העוסק בהעברת מידע בין גופים ציבוריים וסעיף20
לחוק זכויות
החולה, תשנ"ו–
1996
" :(להלן
חוק זכויות החולה)"
העוסק במס ירת מידע רפואי לאחר-
אינן מאפשרות להעביר את מאגר המידע ממשרד הבריאות למערכת החינוך ולרשויות
.המקומיות
העברת מידע אישי בין גופים ציבוריים היא עניין בעייתי, הואיל ולרוב מדובר במידע
שנאסף בכפיה מאזרחים לתכלית מסויימת בלבד. מנגד, לעתים היא עשויה להוביל לייע ול
השירות הניתן לציבור ולהקלת הנטל הבירוקרטי. לכן, קיים ההסדר הקבוע בפרק ד' לחוק
הגנת הפרטיות וכל העברת מידע בין גופים ציבוריים שלא במסגרתו מהווה עבירה
.פלילית6
סעיף19
לחוק זכויות החולה וסעיף36
לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–
1976
מחייבים שמירה על סו דיות המידע הרפואי. מסירת מידע רפואי מזהה מותרת רק
במסגרת הוראות סעיף20
לחוק זכויות החולה המתיר
את העברת המידע אם המטופל
נתן לכך את הסכמתו /
חל/ה חובה על פי דין למסור את המידע
מסירת המידע היא לצורך
6
סעיף31
()א(א8
) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–
1981
.
טיפול במטופל/ וועדת האתיקה אישרה את מסירת המידע/ או מסירת ה מידע היא למוסד
.הרפואי המטפל לצורך עיבוד, תיוק או דיווח לפי דין7
קריאה בחיקוקים אלה מבהירה עד כמה
הצעת החוק שלפנינו חורג
ת
מכל הסדר קיים
ומקובל, הן מבחינת הגנת הפרטיות הן מבחינת תפיסה של יחסי רופא-
חולה ועקרונות
בסיסיים של חיסיון רפואי. אכן, הימים הם ימי חירום, אבל לא כל צעד שלטוני הוא מוצדק
גם בזמן חירום ויש לבחון בקפדנות את הצורך לסטות באופן
בוטה
מהסדרים קיימים
ומתפיסות מושר.שות המקופלות בהם לגבי הגנה על ליבת זכויות האדם
יום אחד תסתיים המגיפה. החשש הוא שגם לאחריה, הזיכרון של שימוש במידע רפואי
שנאסף בכפיה מאזרחים-
יישאר. הוא עשוי להשפיע על חשש של אנשים ממסירת
מידע רפואי לגופי בריאות ובוודאי למשרד הבריאות, ולפגוע באופן קשה וארוך טווח
.בפעילות מערכת הבריאות
3.
?האם התכלית ראויה
תכלית העברת המידע, כמפורט
בהצעת החוק
."היא "עידוד התחסנות
7
,אתיקה רפואית כללים וניירות עמדה (אבינעם רכס ,עורך, ההסתדרות הרפואית בישראל, הלשכה לאתיקה
2009
'), עמ117-120
;
סעיף20
לחוק זכויות החולה, תשנ"ו–
1996
:
(א)
:מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאחר בכל אחד מאלה
(
1
)
;המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי
(
2
)
חלה על המטפל או על המוסד הרפואי חובה על פי די;ן למסור את המידע הרפואי
(
3
)
;מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל
(
4
)
לא נמסר למטופל המידע הרפואי לפי סעיף18
;(ג) וועדת האתיקה אישרה את מסירתו לאחר
(
5
)
ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי
על אודותיו חיונית ל;הגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך במסירתו עדיף מן הענין שיש באי מסירתו
(
6
)
מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד
;המידע, תיוקו או דיווח עליו על פי דין
(
7
)
מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בבטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות
.שקבע השר ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל
(ב)
מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לצורך הענין, ותוך הימנעות
.מרבית מחשיפת זהותו של המטופל
(ג)
קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (א), יחולו עליו הוראות סעיף19
והוראות סעיף ז ה, בשינויים
".המחויבים
עידוד האוכלוסיה
להתחסן הוא חשוב ביותר וזאת בשני רבדים. הרובד הראשון הוא הגנה
על בריאותו של הפרט, והרובד השני הוא יצירת "חסינות עדר" שתכליתה להגן על פרטים
שלא התחסנו מסיבות מוצדקות. חסינות עדר מושגת רק כאשר יש שיעור כיסוי גבוה של
מחוסנים בחברה וכידוע, עלולה להתפתח בעניין זה בעיית טרמפיסט, לפיה פרטים יבחרו
שלא להתחסן בהנחה שחסינות העדר תגן עליהם.
במובן ההופכי, עידוד חיסונים מביא
גם לידי ביטוי את עיקרון הערבות ההדדית. לאי התחסנות עלולה להיות השפעה לא רק
על בריאותם וחייהם של מי שאינם מתחסנים אלא על בריאותה וחייה של אוכלוסייה
רחבה יותר8
. אין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר חובתו של משרד הבריאות לנקוט
באמצעי מניעה מוקדמים למיגור מחלות המאיימות על בריאות הציבור ואין חולק על
חובתו של השלטון לפעול באופן אקטיבי למען קידום ההגנה על זכויות כגון הזכות
.לבריאות טובה ולחיים
אבל קיים גם
פיל
בחדר: מהו הגבול שעד אליו מדובר בניסיון לגיטימי להשפעה על אדם
.להתחסן וממנו והלאה מדובר על חיסון בכפיה
הזכות לאוטונומיה היא זכות מסגרת
וחשיבותה הוכרה באופן מיוחד בהקשרים של מתן טיפול רפואי או הימנעות ממנו. פרמטר
מרכזי בשאלה האם מדובר בפגיעה באוטונומיה היא מידת הכפייה ושלילת הרצון. גם טרם
המגיפה, המחלוקת בכל מדינות העולם המערבי מניחה כעמדת מוצא את חשיבותם של
החיסונים ואת תרומתם הרבה לבריאות הציבור, ונוגעת בשאלה מהם האמצעים שיש
.לנקוט בהם על מנת לעודד התחסנות
בהתאם לחוק זכויות החולה חיסון הוא "טיפול רפואי מונ ע". החוק קובע בסעיף13
(א) כי
"
לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות
8 Daniel Salmon et al., Compulsory Vaccination and Conscientious or Philosophical
Exemptions: Past, Present and Future, 367 – 436 (2006)
.
פרק זה."
החוק, לפיכך, אוסר על .חיסון בכפייה אפילו שינוי חקיקה שהיה מאפשר זאת
.היה נתפס כלא חוקתי בשל הפגיעה הקשה בחירות האדם, באוטונומיה שלו ובכבודו
א כן, פקודת בריאות העם, שהיא, נשוב ונזכיר–
דבר חקיקה מתקופת המנדט הבריטי על
כל המשמעויות החברתיות והמוסריות המקופלות בכך-
מעניקה סמכות כללית מאד
לשר הבריאות להתקין תקנות וצווים בהקשר למחלות מידבקות מסוכנות, ובכלל זה גם
סמכות להחיל חובת חיסונים שהמסרב לה ע ובר עבירה פלילית. בסמכות זו נעשה שימוש
בשנת1952
ונקבע כי המסרב לחיסון יתחייב בקנס. ואולם, לאור חקיקת חוק זכויות
החולה –
שהוא דין מאוחר וספציפי לפקודה המנדטורית- וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
–
שהוא דין בעל מעמד חוקתי עדיף- צו כזה לא יהיה חוקתי היום (למרו ת הוראת שמירת
)הדינים בחוק היסוד, המתייחס לחוק הישן ולא לצו חדש . יצירת דילמה עבור אזרח בין
חובתו לקבל טיפול רפואי אליו הוא מתנגד לבין הפיכתו לעבריין פלילי היא פגיעה קשה
ובלתי מידתית בכבודו ובחירותו. במקביל, למשל, גם הצעות כגון מניעת כיסוי רפואי ממי
שמסרב ל התחסן ונדבק בנגיף הן בלתי ראויות, בדיוק כפי שאין מונעים טיפול רפואי
ממעשנים, סוכרתיים או אפילו מי שביצעו עבירת תנועה מסוכנת ונפגעו בשל כך
(גם אם
)פגעו באחרים .
,כלומר גם אם עידוד התחסנות באמצעים
התנהגותיים ו באמצעות
שכנוע ה
ו א תכלית
ראויה ובוודאי
בעת הזאת, מכל מקום ישנם אמצעים
שעשויים
.להיות אסורים ופוגעניים
למשל, אין דומה איסור שבצידו סנקציה פלילית,
.לשלילת הטבה כספית מועטה
ב עניין
עדאלה9
, שעסק ב סעיף בחוק ההסדרים ל מניעת העלאה ב סכום קצבת ילדים למשפחות
שלא חיסנו את ילדיה ן, קבע בית המשפט כי תכלית של
עידוד התחסנות היא ראויה ,. אבל
גם באותו עניין הדגישו השופטות כי יש צורך לעמוד במבחני המידתיות ולבחון היטב מהם
האמצעים שנבחרו כדי לעודד את ההתחסנות, מתי מדובר בתמריצים ומתי בסנקציות
.ועוד
9
בג"צ7245/10
עדאלה
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. משרד הרווחה והמוסד
לביטוח לאומי (
4.7.2013
) .
הקושי ב הצעת
החוק איננו, לפיכך, שה
י
א מבקש
ת
,לעודד התחסנות
אלא בכך שאין
בו
.שום קביעה מה מותר ומה אסור לעשות כדי לעודד התחסנות אמנם, הצעת החוק
בסעיף20
(ד ט ) קובעת, בצדק, כי עובד מוסמך של מקבל המידע הפונה לאדם לעודדו
להתחסן, לא יכרוך בין ההתחסנות לבין הפעלת סמכויות ומתן שירותים של מקבל המידע
,כלפי אותו אדם
ולא יבצע פעולה הפוגעת , במישרין או בעקיפין, בזכויותיו של האדם אותו
הוא מבקש לעודד להתחסן
כתושב או כעובד ,. אבל כאשר המדינה מבקשת לפגוע בליבת
הזכות לפרטיות, חובה עליה להדק את התכלית שלשמה מועבר המידע
ולא לקבוע רק
מה אסור. יתרה מזאת, הן שר החינוך הן ראשי רשויות מקומיות הודיעו בביר ור שכוונתם
למשל להורות
למנהלי בתי ספר ל ,מנוע כניסת מורה שלא התחסן לשטח בית הספר
לדרוש ממנו ביצוע בדיקת קורונה מידי יום
ל או איים על אזרחים בשלילת הטבות
מוניציפליות לצורך עידודם להתחסן.
10
לצערנו, אחד המאפיינים המרכזיים של מדיניות הטיפול במגיפת
הקורונה הוא היעדר
תפיסה הוליסטית ותכלול של אמצעים. כך עלה למשל, מעניין איכוני השב"כ ומהיעדר
הסינכרון בינו לבין מערך החקירות האנושיות ויישומוני מעקב המגעים. ללא מבט כולל, אין
.כל יכולת לטפל במגיפה
הצעת החוק שלפנינו מבקש
ת לעודד התחסנות אבל אינ
ה
מסביר
ה
כיצד
ייעשה הדבר. ה
י
א למעשה מבקש
ת
להעביר מידע לרשויות מקומיות
,ולמוסדות החינוך ואלה כבר אמורים לחשוב בעצמם כיצד לעודד התחסנות, ללא שום
מסגרת נורמטיבית האמורה לקבוע עבורם את גבולות המותר והאסור בבצעם פעולות
עידוד התחסנות .
הקביעה בסעיף20ט(ד) המוצע לפיה בביצוע פעו לות העידוד יש לפעול
לפי "הנחיות המנהל ובהתאם לתנאים שהורה" אינה מספקת. ההנחיות והתנאים אינם
שקופים, אין הנחיה בנוגע לפרסומם בציבור ולא ברורה מידת שיקול הדעת השמורה
למקבלי המידע בביצוע פעולות העידוד ביישום ההנחיות והתנאים. לפיכך, היעדר מסגרת
נורמטיבית הקבוע
ה במפורש בחוק לביצוע פעולות לעידוד התחסנות היא
גישה שגויה, הן
10
,בת חן אפשטיין אליאס
לוקחים סיכון על חשבון הילדים: המורים שמסרבים להתחסן ,
ישראל
היום(
18.02.21
.)
מפני שהיא למעשה
עלולה להעביר שיקול דעת בלתי מוגבל לרשויות ה שלטון הן מפני
שהיא עלולה להביא לניצול לרעה של המידע שיועבר למטרות שאינן עידוד התחסנות, או
.למטרות שגם אם הן לצורך עידוד התחסנות, הן, בפשטות, אסורות
4.
?האם ההסדר מידתי
הצעת החוק מבקש
ת
להסדיר
ה עברת מידע מזוהה ורגיש אודות מי שקיבל ושלא קיבל
חיסון ממשרד הברי .אות למשרד החינוך ולרשויות המקומיות למטרת עידוד ההתחסנות
זאת, אם שוכנע מנכ"ל משרד הבריאות שהמידע נחוץ לגורם אליו מועבר לשם סיוע
למשרד הבריאות לעודד את הציבור להתחסן11
וסבר ש למקבל המידע יתרון בנקיטת
פעולות לעידוד התחסנות לעומת פעולות הננקטות על ידי משרד הבריאות ומי שעוסק
.בחיסון המטופלים לפי הנחיות המשרד12
מבחן המשנה הראשון של המידתיות מבקש לבחון האם האמצעי שנבחר אכן צפוי להשיג
את תכלית החקיקה. התשובה על שאלה זו היא לטענתנו, שלילית, כל עוד לא נקבעת
.בחקיקה מסגרת הפעולות שיינקטו לעידוד התחסנות
ההנחה שתמריצ ים מכוונים
התנהגויות
,היא הנחה שאין לגביה חולק
אבל לא ניתן להעריך את ה קשר בין האמצעי
הפוגעני של העברת רשימות מתחסנים לבין תכלית עידוד ההתחסנות כל עוד לא ברור
.מהם התמריצים שייבחרו לצורך כך הותרת ההחלטה בידיו של מנכ"ל משרד הבריאות
ללא כל קנה מידה של ממש ("אם שוכנע") פותחת, בפשטות, פתח ללחצים עליו–
הן
,מצד הדרג הפוליטי המרכזי הן מצד דרגים מקומיים, וזאת בהסתמך על תחושות בטן
ציפיות ותקוות -
שלא לדבר על אינטרסים כלכליים ופוליטיים- וללא שום הוכ חה של
.ממש בדבר היתרון של גוף אחד על פני גוף אחר
גם ה הוראה בסעיף20
ט(א) להצעת
החוק לפיה ניתן להתנות את ההעברה בתנאים
איננה מועילה בהיעדר קנ
י
מידה
עקרונ
יים
.למהות התנאים האלה
11
סעיף20
(ט ב)(
1
) ל
הצעת ה .חוק
12
סעיף20
)ט(ב(
2
) ל
הצעת ה .חוק
,לפיכך אם יוחלט לקדם את הצעת החוק :יש הכרח ליצור מנגנוני איזון
ראשית, יש לקבוע בהצעת החוק כי מנכ"ל משרד הבריאות יהיה חייב לנמק בכתב את
החלטותיו ולפרסם
את ההחלטה ואת ההנחיות והתנאים שיקבע לביצוע פעולות העידוד
ברבים שבוע ימים בטעם העברת מאגר המידע . זאת, כדי לאפשר לערער על החלטתו
באופן שיהפוך את הערעור לאפקטיבי, טרם העבר .ת המידע
,שנית יש לקבוע בהצעת החוק כי מאגר המידע יועבר רק לאחר שהרשות להגנת
הפרטיות
במשרד המשפטים חיוותה את דעתה לגבי התועלת בהעברת המידע לעומת
הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך וכן לאחר שמערך הסייבר הלאומי לגבי יכולת האבטחה
.)של הגוף המקבל (ראו בהמשך
5.
נחיצות העברת המידע
ואי עמידה במבחן המידתיות השני
ככל שמדובר בקשר בין התכלית והאמצעי, השאלה שיש לשאול היא האם עצם העובדה
שהמאגר יועבר דווקא לרשויות המקומיות או דווקא למשרד החינוך, כשלעצמה יוצרת
,עידוד להתחסן? התשובה לכך, לתפיסתנו.היא שלילית
מבחן המשנה השני של המידתיות בוחן האם האמצעי שנבחר הוא האמצעי שפגיעתו
.פחותה
הצעת החוק משק
פת
באופן מובהק תהליך חקיקתי שלא נלווה אליך תהליך
חשיב
ה
זהיר ומדוקדק באשר לדרך הפעולה שנבחרה, בהשוואה לחלופות אפשריות
.אחרות למשל, קופות החולים הוכיחו בחודשים האחרונים יכולות משמעותיות של פעולה
.והתארגנות סביב מבצע החיסונים. המידע הרפואי בנוגע למתחסנים נמצא בידיהן גם כך
בדברי ההסבר להצעת חוק מצוין אומנם שקופות החולים שלחו כחצי מיליון מסרונים לבני
50
( שטרם התחסנו בתקופה של שבוע+
7-14.02.21
) וכן עשרות אלפי שיחות טלפון
לבני
אותה קבוצת גיל, חלקן ממוקדים טלפונים וחלקן מהמרפאות. ולמרות מאמץ זה
מתוך312,503
מבוטחים מעל גיל50
שטרם התחסנו רק74,665
קבעו תור לחיסון. כן
צוין שמשרד הבריאות פועל לתגמל כלכלית קופות חולים שיציגו עלייה בשיעור
המתחסנים מעל גיל50
בקרב מבוטחיהן והקמת חמ"ל
משותף לקופות החולים ולרשויות
.המקומיות בכדי להגיע לתושבים שלא התחסנו ברשות המקומית13
לטעמנו, הנתונים שהוצגו בדברי ההסבר אינם מספקים הצדקה מספקת לצורך בהעברת
מידע אישי מזהה לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך, זאת בעיקר נוכח נתוני הירידה
בתחלואה המיוחסת להתחסנות קבוצות הגיל שבסיכון14
וכן נוכח העובדה שלשם הקמת
חמ"ל משותף עם הרשויות המקומיות לא נדרשת העברת מידע מזהה לרשויות
המקומיות. קופות החולים הן שאמונות על החזקת המידע הדרוש לפעילותו של חמ"ל
.כאמור ,בנוסף
ג
ם אם לא ניתן להפריז בערכה של הסברה בהקשר רגיש זה שבו מידת
השכנוע של אנשים היא חיונית לצורך החלטתם ללכת להתחסן ועניין זה נבדק גם
בהקשר הישראלי15, עדיין נותר
ו ת
שתי שאלות מרכזיות:
1.
האם דווקא גורם במשרד החינוך או ברשות מקומית יוכל לשכנע את מהססי או
?מתנגדי החיסון באופן יעיל יותר מאשר משרד הבריאות או קופות החולים
2.
האם לצורך השכנוע יש צורך במידע פרטני או שדי במידע כולל (למשל, אחוזי
ההתחסנות באיזור גיאוגרפי מסויים, בקהילות מסויימות, בבתי ספר מסויימים
?)ועוד
ל .תפיסתנו, התשובה לשתי השאלות הללו היא שלילית
א.
הספרות מלמדת ש שכנוע להתחסן יעיל כשהוא מגיע מצד רופאים ולא מצד
מנהלים או פוליטיקאים
13
'דברי ההסבר להצעת החוק, חלק כללי, עמ270
.
14
,אטילה שומפלבי פרופ' סגל: "בעקבות החיסונים–
ירידה של יותר מ-
50%
גם בהדבקות בקרב
,"צעיריםYnet
(
21.02.21
.)
15
'מיכל אלברשטיין ונדב דוידוביץ, תורת המשפט הטיפולי ובריאות הציבור: עיון ישראלי, מחקרי משפט כו
549
,
571-578
(
2010
).
השאלה מה יסייע לשכנע אנשים להתחסן בחיסוני הקורונה מעסיקה בימים אלה מומחים
בכל העולם המערבי. אבל, ניתן כבר לראות כיווני תשובה, והם אינם, לצערנו, אלה
המשתקפים ב הצעת .החוק
מ מחקר ם של קריינר ואחרים שפורסם באוקטובר2020
16
נ
מצא שהדרך הטובה ב יותר לעודד אנשים להתחסן היא על ידי פנייה ומתן הסבר על ידי
רופא המשפחה, אשר מכיר את המטופל לאורך שנים ויודע בצורה הטובה ביותר כיצד
לפנות אליו וכן הוא בעל המומחיות המקצועית הנדרשת על מנת לתת מענה לשאלות
ולחששות רפואיים העלולים לעלות בשיחה מצד החושש להתחסן. מ נגד נמצא שעידוד
מצד פוליטיקאים לא יביא לשינוי בעמדת החוששים מהחיסון ולא יוביל לעלייה בשיעור
המתחסנים.
מחקר נוסף ,שפורסם אך לפני שבועות אחדים מצא שמעורבות פוליטיקאים במאמצי
ההסברה ועידוד התחסנות אף עשוי להביא לתוצאה הפוכה ולהגביר את ההתנגדות
והעוינות באוכ לוסיית מתנגדי ומהססי החיסון. זאת משום שלפוליטיקאים אין ידע או הבנה
אמיתית בסוגיות מדעיות ורפואיות המטרידות את מהססי החיסונים ,
ויתר על כן, בעיני
חלק מהם, הפוליטיזציה של ההתמודדות עם הקורונה הנה אחד הגורמים לרתיעה שלהם
מלהתחסן.
לעומת זאת, החוקרים מצאו שכאשר מאמצי ההסברה מבוצעים על ידי אנשי
מדע ורפואה ההתנגדות לחיסון פוחת באופן משמעותי. רופא המשפחה או מדענים יכולים
להציג הצדקות כלליות ופרטניות ללקיחת החיסון מבחינת המטופל הבודד ובכך להפחית
16Sarah Kreps,
Sandip Prasad,
John
S. Brownstein, Yulin Hswen,
Brian
T. Garibaldi,
Baobao Zhang, & Douglas L. Kriner, Factor Associated with US Adults’ Likelihood of
Accepting
COVID-19
Vaccination,
3(10)
JAMA
Netw.
Open
(2020),
https://jamanetwork.com/searchresults?q=kriner&f_SiteID=214&SearchSourceType=1&e
xPrm_qqq={!payloadDisMaxQParser%20pf=Tags%20qf=Tags^0.0000001%20payloadFields
=Tags%20bf=}%22kriner%22&exPrm_hl.q=kriner
.
באופן משמעותי ויעיל יותר את ההתנגדות או ה.חשש מפני החיסון17
סיקור מחקרים
נוספים התומכים בעמדה זו נמצא בהערות השוליים18
.
ממצאים אלו מובילים דווקא למסקנה שמאמצי הסברה אישיים על ידי רשות מקומית או
משרד החינוך לא יובילו
להסברה יעילה יותר ולעידוד החיסון. זו תושג דווקא על ידי מיקוד
מאמצי ההסברה בידי אנש
י מקצוע מתחום הרפואה והמדע, בדגש על רופאי המשפחה19
.
ניתן אפילו לומר את ההיפך, פניה פרטנית
מ צד מי שאינו מתאים ואינו נתפס אמון על
.הדברים, המבוססת על מידע אישי, עשויה ליצור מבוכה והטרדה עבור אזרחים פגיעה
בלתי מידתית בפרטיות עובדי ההוראה או תושבי רשות מקומית עקב העברה שאינה
נחוצה של מידע מזהה רגיש אודותיהם למשרד החינוך או לרשות המקומית עשויה דווקא
לפגוע עוד יותר באמון שרוכשים אלו במערכת ובשלטון וכתוצאה לפגוע בנכונותם
.להתחסן כאמור, הפגיעה הקשה תהיה בנכונות להעביר בעתיד מידע לגורמים רפואיים .
ואלו אינם חששות בעל מא. ניתן למצוא להם ביטוי כבר היום בדברים הנאמרים על ידי
אנשי חינוך החוששים מפני החיסון. כך, למשל, מורה המלמדת בבית ספר בו העבירה
המורה מסמך אלקטרוני ובו טבלאות עם נתונים לגבי מי מהם מחוסן, מי מעוניין להתחסן
ומי אינו מתכוון לקבל חיסון הלינה על כך ש"פתאום כל
.הפרטיות הרפואית שלנו איננה
כל הצוות צריך לדעת אם התחסנתי או לא, והיועצת צריכה לדעת אם אני מתכננת הריון
.או לא ... תתייחסו אלינו כאל בני אדם. איפה האנושיות? כשיש לנו תלמידים שחולים
17 Jon Green et. al., The Covid States Project: A 50 State Covid-19 Survey Report #36:
Evaluation of Covid-19 Vaccine Communication Strategies, (Jan. 25, 2021. V.1)
.
18 Thomas Roulet, How To Convince People to Take The Covid Vaccine? A Lesson in
Leadership Communication, Forbes (Dec. 9, 2020)
;
Ivo Vlaev, How to presuage people to take
the COVID-19 vaccine, Wabwick Bussiness School, The University of Warwick (Jan. 11, 2021)
.
19
למשל, האם נבדקה האפשרות לשלוח הודעות באמצעות קופות החולים, שיש בהן קביעה של תור
(להבדיל מהזמנה לקבוע תור) שאפשר לשנות את המועד שלו, אול י אפילו בליווי הוראות הגעה והצעה
:להסעה למוקד החיסונים? זוהי דרך מוכחת מחקרית לעודד התחסנות. ראו
Gretchen B. Chapman et.
al., Opting In vs Opting Out of Influenza Vaccination, 304(1) JAMA 43 (2010),
https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/186162
.
בקורונה לא נותנים לנו את השמות שלהם בגלל סודיות רפואית. אז אני כמורה צריכה
"?למסור הכל20
כדי להתגבר על "פער האמון" בין אזרחים לבין מוסדות השלטון שהוא הסיבה לסירוב
להתחסן יש לבחון מהיכן מגיע הפער. ניתן אולי לומר שמקורו בהיעד ר פרסום והסברה
( מספקים ושקופים לאוכלוסיה. בה במידה ניתן לייחס אותו1
) להיעדר אמון בשלטון
( המרכזי2
) לחוסר הזדהות מספק עם חשיבות המטרה וחוסר הבנה מספק של הקשר בין
( החיסון לבין סיוע לחברה ולקהילה3
) למסורת של היעדר מיצוי זכויות בריאות מצד
.אוכלוסיות מוחלשות הצעת החוק שלפנינו משק
פת
עמדה שאיננה מבינה אף אחת מן
הסיבות האלה. היעדר אמון בשלטון המרכזי רק יגדל ככל שהאמצעים שנתפסים כאמצעי
שליטה וכפיה באוכלוסיה יתעצמו. חוסר הזדהות עם חשיבות המטרה הוא עניין שיש לטפל
בו ברמה הקהילתית, בצורה של בוטום אפ ולא טופ דאון21, ג , ם לא ברמה של שלטון מקומי
אלא על ידי מובילי דעת קהל שהציבור נותן בהם אמון מהקהילה המקומית, ותוך הצגת
,החיסונים כאקט של ערבות הדדית שיתרונותיו הם בריאות מקומית וחזרה לשגרה מקומית
.ולא תוך שימוש באיומים22
באשר להיעדר מיצוי זכויות בריאות, קשה לראות כיצד רשויו ת
.שלא ידעו לטפל בכך עד היום, יצליחו כבמטה קסם לטפל בכך עכשיו ובזמן קצר
ב.
האמון הציבורי ברשויות המקומיות איננו גבוה דווקא במקומות שבהם אחוזי
.ההתחסנות נמוכים
20
,בת חן אפשטיין אליאס
לוקחים סיכון על חשבון הילדים: המורים שמסרבים להתחסן ,
ישראל
היום(
18.02.21
.)
21 Chiara Farronato et. al., How to Get People to Actually Use Contact Tracing Apps, HAR. BUS.
REV. (July 15, 2020)
;
Cianan Brennan, Covid Tracker App Deleted 500,000 Times, IRISH
EXAMINER (Aug. 26, 2020)
.
22 Alessandro Blasimme & Effy Vayena, What’s Next for COVID-19 Apps? Governance and
Oversight, 370(6518) SCIENCE 760 (Nov. 13, 2020)
.
התמקדות בקהילות קטנות וצפופות הוצעה גם
במאמר דעה בעיתון פרובס שם הוצע גם לעשות שימוש בטכנולוגיית אותות ווי-
:פיי הקיימת. ראוMark
Pittman, Why Contact Tracing Apps Will Fail Us, FORBES (Oct. 27, 2020)
.
אחד המניעים המרכזיים המשפיעים על נכונות האוכלוסייה להתחסן הוא אמון הציבור
בשלטון. אומנם, השלטון המקומי בישראל זוכה לאמון גבוה יותר מאשר הממשלה אבל
כדאי לזכור ש לפי"מדד הדמוקרטיה"
לשנת2020
, אמון הציבור ברשויות המקומיות עמד
על47%
בקרב תושבי הרשות המרגישים שייכים לקבוצה חלשה ו-
70%
בקרב תושבים
.המרגישים שייכים לקבוצה חזקה בחברה23
אם נצרף נתונים אלה למידע המעודכן
(והמטריד) הנוגע לאחוזי ההתחסנות היישוביים לפי מדד סוציו אקונומי, כפי שעובד למשל
על ידי העיתונאי נדב אייל, נוכל להבין בנקל ש אין כל צורך במעורבות אישית של רשויות
מקומיות בנושא העידוד להתחסן. זאת, מפני שביישובים שבהם לאזרחים אמון גבוה
ברשויות המ קומיות ממילא קיים אחוז התחסנות גבוה, וברשויות שבהן אחוז התחסנות
נמוך, האמון ברשות הוא נמוך ולא היא תהיה הגורם שיוכל להשפיע באמצעות שכנוע על
.התחסנות
23 תמר הרמן, אור ענבי, איילת רוב בשי–
,שטרית, אבהרם (רמי) ריטוב ואלה הלר מדד הדמוקרטיה
הישראלית לשנת2020
,
( מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה2020
'), עמ
64
–
76
.
ג.
עידוד חיסונים אינו מחייב מידע מזוהה אלא די במידע אגרגטיבי
סעיף20
(ה ט ) ל
הצעת החוק
קובע כי "לא י
בצע עוב ד מוסמך
פעולה
לעידוד ההתחסנות
"של אדם שהוא מכיר או סבור שהוא צפוי להכיר ו מונע, ובצדק לדעתנו, את ביצוע מאמצי
עידוד חיסון.על ידי מי שמכיר את נושא המידע24
עוד קובע סעיף20
(ט ד )
כי עובד מוסמך
של מקבל המידע הפונה לאדם לעודדו להתחסן, לא יכרוך בין ההתחסנות לבין הפעלת
,סמכויות ומתן שירותים של מקבל המידע כלפי אותו אדם ,ולא יבצע פעולה הפוגעת
במישרין או בעקיפין, בזכויותיו של האדם אותו הוא מבקש לעודד להתחסן
כתושב או
.עובד
כך, ימוזער החשש מפני הפעלת לחץ בלתי הוגן ובלתי חוקי על עובדי המוסד החינוכי על
ידי מנהל המוסד או עובדים נוספים בו או ביוש או איום על
תושב
הרשות המקומית
24
סעיף20
.ט(ד) לחוק המוצע בתזכיר
בקהילה. אולם, נוכח הקביעה הברורה והמוצדקת,הזאת
לא ברור
מהו
בכלל
ה יתרון
להסברה על ידי אנשי משרד החינוך או הרשות המקומית לעומת מדענים, אנשי רפואה
ובפרט על ידי .רופאי המשפחה
.יתרה מזאת
הצעת החוק איננ
ה
מייצר
ת
את ההצדקה שלפיה בשביל עידוד להתחסן יש
לרשויות מקומיות או למשרד החינוך צורך ב גישה למאגר מידע מזוהה, ולא די במידע
אגר.גטיבי
מחקרים העוסקים בהסברה לעידוד חיסונים מדגישים כי יש להתאים את מסר
ההסברה למאפיינים הסוציולוגיים והחברתיים, לרבות מין, גיל ואמונות הסוציולוגיות של
.קהילת היעד ולהימנע משיוך המסר לדעה פוליטית או לתמיכה במועמד פוליטי מסוים25
,אבל
הסברה שכזו אינה מחייבת א ו דורשת ידיעת זהות אלו שהתחסנו ואלו שלא
התחסנו, אלא ניתן לבצע ללא כל קשר לזיהוי ספציפי של נושא המידע. כפי שאף
מזכ"לית הסתדרות המורים הבהירה, די בנתונים אודות שיעור
מ ורים שהתחסנו ומידע על
.מקומות שבהם לא התחסנו על מנת לקיים פעולות הסברה ממוקדות26
מבחינה טכנולוגית, ניתן
לבצע
חישוב מבוזר בין משרד הבריאות והמוסד החינוכי על מנת
למצוא, למשל מה אחוז המחוסנים במוסד, בלי להדליף לאף גורם מי בדיוק מחוסן ומי שייך
.למוסד היכולת לבצע חיתוכים לפי מאפיינים דמוגרפיים שונים ולהתאים לפיהם את מסרי
ההסברה, היא יכולת מ
וכחת ופוגענית הרבה פחות. העובדה ש
הצעת החוק מתעקש
ת
דווקא על העברת רשימות שמיות מזוהות הכוללות מידע רפואי רגיש, מעוררת את החשש
שהתוצאה לא תהיה עידוד
חיסונים בדרך של הסברה ותמריצים, אלא בדרכים פוגעניות
.הרבה יותר, ולכך התייחסנו קודם
לחלופין, אם הכוונה היא למנ וע ממי שאינו מחוסן
להיכנס למוסד חינוכי, ממילא אין צורך במאגר מרכזי אלא די בתביעה להציג תעודת
.מתחסן בכניסה
25 Stacy Wood & Kevin Schulman, Beyond Politics – Promoting Covid-19 Vaccination in the
United States, THE NEW ENGLAND J. OF MEDICINE (Jan. 6, 2021)
.
26
,אדיר ינקו, תמר טרבלסי חדד ומאיר תורג'מן ,"משרד הבריאות מפיץ בכל פעם נתון אחר": כמה מורים
,?רופאים ושוטרים כבר התחסנו
Ynet
(
16.02.21
.)
6.
המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים :הצעת החוק ה אינ
עומד
ת במ בחן
המידתיות השלישי
מבחן המשנה השלישי של המידתיות, מבחן המידתיות במובן הצר, בוחן את היחס הראוי
."בין האמצעי שנבחר לבין התכלית, בבחינת "המטרה אינה מקדשת את כל האמצעים
גם אם התכלית שה
צעת החוק מבקש
ת
לקדם היא חשובה ביותר, נבדוק כעת האם היחס
הוא ראוי, וזאת לאור סעיפי
הצעת החוק , ולאור הדרך המקובלת לבחון פגיעות בזכות
.לפרטיות
1.1
.
היקף המידע המועבר רחב
מכפי הצורך
לפי סעיף20
ט(א) ל
הצעת החוק
מאגר המידע יכ לול "מידע מזהה על אודות
אדם
שקיבל
חיסון ואדם
שלא קיבל חיסון, ו בכלל זה מידע כאמור על אודות אדם שקיבל מנת חיסון
ראשונה
ולא קיבל מנת חיסון שני הי
אף שחלף המועד לקבלתה, ומידע על המועד שקיבל
את מנת החיסון הראשונה, וכן כתובת ומספר טלפון של אדם כאמור ".
ל תפיסתנו, היקף המידע רחב באופן
בלתי מידתי לשם הגשמת המטרה , וזאת הן לפי
הבחינה החוקתית והן בהתאם ל עיקרון צמידות המטרה
ש הוא עיקרון מפתח בדיני הגנת
הפרטיו.ת27
כך או כך המשמעות היא שניתן ל
העביר ול עשות שימוש רק במידע
ה אישי
.הדרוש לצורך הגשמת המטרה
.עידוד ההתחסנות בקרב הציבור נוגע למי שטרם התחסן
מדוע ,, לפיכך יש צורך בהעברת
מידע אודות מי ש כן
התחסן?
.מידע על מי שהתחסן אינו רלוונטי למאמצי העידוד וההסבר
באשר למידע על
מי שהתחסן רק במנה הראשונה ,
אם הכוונה היא לאתר את מי שנמנע
במודע מקבלת מנת החיסון השניה, מחשש מתופעות לוואי כלליות או פרטניות מהן סבל
לאחר מנת החיסון הראשונה או מחוסר הבנת חשיבות קבלת שתי המנות – הרי ש מענה
לחששות אלו יכול וצריך להינתן על ידי א נשי מקצוע מומחים מתחום הרפואה ולא על ידי
אנשי משרד החינוך או הרשות המקומית. לפיכך, העברת מידע ממשרד הבריאות למשרד
27
עיקרון צמידות המטרה מעוגן בסעיף2
(
9
.) לחוק הגנת הפרטיות
החינוך והרשות המקומית לגבי מי שקיבל חיסון או מי שקיבל רק את מנת החיסון
הראשונה היא פגיעה שאינה נחוצה או מידתית בזכות לפרטיות. ראוי לצמצם את הע ברת
המידע המותרת ב
הצעת החוק למידע על מי שלא התחסן בלבד
וככל שניתן להחריג את
כל מי שיש התוויה רפואית ידועה לגבי אי ההתחסנות שלו .
1.2
רשימת מורשי הגישה למידע רחבה מכפי הצורך
ה
צעת החוק ה אינ קובע
ת
,רשימה ברורה ומצומצמת של מורשה גישה למידע. להיפך
מקבל המידע במשר ד החינוך או ברשות המקומית רשאי להסמיך כל בעל תפקיד לעיין
ולהשתמש במידע המזהה והרגיש שיועבר אליו לפי ה
צעת החוק :, בשתי מגבלות בלבד
המידע ישמש רק לעידוד התחסנות והעובד חתם על טופס התחייבות לשמירה על
.סודיות28
בהתחשב ברגישות המידע המועבר הגדרת מורשה הגישה ב
הצעת החוק
רחוקה מלהיות
מספקת. ראוי לקבוע מספר מצומצם של עובדים שיוסמכו לגשת ולעשות שימוש במידע
וכן להגדיר מראש את בעלי התפקידים וההתמקצעות הדרושה מאלו שיוסמכו כמורשה
.גישה. רק בדרך זו ניתן יהיה למזער את הסיכון לשימוש לרעה במידע הרגיש
1.3
אין כללי אבטחת מידע ל
מאגר הרגיש
ואין למשרד החינוך ולרשויות המקומיות
יכולת לשמור עליו כראוי
באופן תמוה ה
צעת החוק ה אינ
כולל
ת
הוראות באשר לאופן אבטחת המידע שיתקבל
ממשרד הבריאות. זו היא לקונה משמעותית ואין לקבלה בעיקר נוכח העובדה שלצערנו
ניסיון העבר מלמד שמשרד החינוך והרשויות המקו מיות אינם מצטיינים, בלשון
המעטה, באבטחת המידע של מאגרי המידע המצויים כבר עתה ברשותם ואין כרגע
שום סיבה להאמין שבמקרה של המידע המועבר לפי
הצעת החוק
.יהיה המצב שונה
28
סעיף20
ט(ג) ל
הצעת ה .חוק
בדו"ח מבקר המדינה ממאי2019
נמצא שאף שמשרד החינוך אוסף ומחזיק מידע רגיש
על כ–
1.7
מיליון תלמידים (קטינים!!), אין במשרד גורם מקצועי המנסח דרישות
לאבטחת מידע, אין מיפוי של מאגרי המידע שבידי המשרד או בידי ספקים שזכו במכרזים
ואין בבתי הספר תקן אחיד לגיבוי מיד ע או לאבטחתו. משרד החינוך הודיע שהליקויים
יתוקנו והוא יעמוד בדרישות תקנות אבטחת מידע ביולי2019
.
29
ואולם, בחודש מאי2020
חשפה חברת האבטחה צ'ק פוינט פרצת אבטחה חמורה
במערכת "אופק" המשמשת את תלמידי בתי הספר בישראל ללמידה מרחוק. פרצת
האבטחה אפשרה לפורץ גישה ל פרטים אישיים של התלמידים כגון כתובת מגורים, מספר
.טלפון, מספר תעודת זיהוי, כתובת דוא"ל ואף גישה לציוני התלמיד ואפשרות לשנותם30
ביוני2020
נחשפה חולשת אבטחה באתר הבית של משרד החינוך, בעמוד פניות הציבור
ובפורטל עובדי ההוראה באופן אשר איפשר
,לפורצים לעקוב מרחוק אחר הנעשה באתר
.לרבות לעקוב או להתחזות אחר שיחה בצ'אט עם נציג משרד החינוך31
בינואר2021
חשף הורה לתלמיד פרצת אבטחה חמורה במערכת הלמידה מרחוק של
" מערכת החינוך הממלכתית365
" לתלמידי העיר ירושלים. כתוצאה נחשף מידע אישי על
תלמידים והורים המחוברים באותה עת למערכת והפורצים אף יכלו ליצור קשר ישיר עם
.תלמיד שפרטיו נחשפו בצ'אט32
האם יש צורך להוסיף מעבר לדברים אלה, לגבי החשש המוצדק מפני העברת מידע
?רפואי רגיש ומזוהה לידי משרד החינוך
29
,אריאל אוסרן
משרד החינוך מפקיר מידע על ילדיכם ,
N12
(
06.05.2019
,); עומר כביר כשלים של משרדי
הבריאות והחינוך מסכנים מידע של מיליוני ילדים ,בישראל כלכליסט(
06.05.2019
); משר ,ד מבקר המדינה
היבטים בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע , דוח שנתי69
( ב2019
.)
30
,ינון בן שושן ,"פרצת אבטחה חמורה במערכת הלימוד מרחוק "אופק מעריב(
04.05.2020
,); סתיו נמר
נחשפו ותוקנו פרצות אבטחה חמורות במערכת "אופק" ללמידה מרחוק ,
מעריב(
04.05.2020
.)
31
ינון בן ,שושן
פרצת אבטחה אותרה באתר משרד החינוך ,
מעריב(
01.06.20
.)
32
,שלומי הלר
פרצת האבטחה החמורה: פרטיהם האישיים של תלמידי מערכת החינוך בירושלים נחשפו ,
כל
העיר (
13.01.2021
.)
גם ביחס לרשויות המקומיות התמונה אינה מעודדת. הרשויות המקומיות נח שבות
לחולייה החלשה ביותר בתחום אבטחת הסייבר של מאגרי מידע ציבוריים. בשנת2015
.החליטה הממשלה לקדם את הטיפול בהערכות לאיומי סייבר בכלל הרשויות33
,אולם
היערכות שכזו נמצאת בחיתוליה במשרד הפנים ובינתיים כל רשות מקומית מתמודדת
עם נושא אבטחת הסייבר בהתאם לתקציבה ושיקוליה היא. לאורך השנים התריע מבקר
המדינה על היעדר אחידות והערכות נמוכה ברשויות המקומיות למתקפת סייבר תוך
.אבטחת מידע לקויה, אך לא התרחשו בתחום שינויים מרחיקי לכת34
כרגע, למרבית
הרשויות בישראל–
ונחזור שוב: עידוד התחסנות נדרש בעיקר ברשויות החלשות ולא
ברשו יות החזקות-
אין את המשאבים הדרושים או הידע הנדרש על מנת לנקוט את צעדי
.הגנת הסייבר הנחוצים בהתחשב ברגישות המידע
לכל הפחות נדרש להוסיף בהצעת החוק כי מאגר המידע לא יועבר אלא אם שוכנע
מנכ"ל משרד הבריאות כי יש בידי הגוף הספציפי–
רשת חינוך, רשות מקומית
,'ספציפית וכו
אמצעים נאותים לאבטחת המידע
וזאת לאחר היוועצות במערך הסייבר
וקבלת אישורו.
1.4
הכללים בעניין
מחיקת מידע עודף
רחבים מכפי הצורך
לפי ה
צעת החוק
על מקבל המידע למחוק אותו
"עם תום הצורך בו ולא יאוחר מ-
60
ימים
"לאחר יום קבלתו.
35
בהתחשב בכך שמסירת המידע מיועדת לשם הסברה ועידוד
התחסנות על ידי מי שטרם התחסנו ראוי לדעתנו ליצור שתי חלופות למחיקת המידע
:בהתאם למוקדם מבין השתיים60
ימים מקבלת המידע או התחסנות נושא המידע
.הרלוונטי
33
החלטת ממשלה2443
( , קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר28.07.2015
.)
34
,אבי בלדי?מי שומר על המידע שלכם ברשויות המקומיות ,
ישראל היום(
6
,בדצמבר2020
); מבקר
,המדינה ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות– מיזם ערים חכמות ,
דוח
שנתי70ב (
04.05.2020
)
.
35
סעיף20
(ו ט ) ל
הצעת החוק .
1.5
הצעת החוק מ תעלמת מהחשש המוצדק מפני שימושים נוספים וזרים במידע
שיועבר
הצעת החוק בסעיף20
(ד ט ) קובעת, בצדק, כי עובד מוסמך של מקבל המידע הפונה
לאדם לעודדו להתחסן, לא יכרוך בין ההתחסנות לבין הפעלת סמכויות ומתן שירותים של
,מקבל המידע כלפי אותו אדם ,ולא יבצע פעולה הפוגעת במישרין או בעקיפין, בזכויותיו
של האדם אותו הוא מבקש לעודד להתחסן כתושב או כעובד .
ואולם, הצעת החוק מתעלמת לחלוטין מן החשש שלפיה מי שישים את ידו על המאגר
הרגיש יעשה בו שימושים נוספים מעבר לעידוד התחסנות. במסמך שפרסמנו בשנת
2018
הראינו כיצד ראשי
רשויות מקומי
ות , שהם אישים פוליטיים הן ברמה המקומית הן
ברמה הארצית, עושים שימוש במאגרי מידע אישי הנמצאים ברשות המקומית לצורך
תעמולת בחירות והשפעה מטורגטת על בוחרים.
36
למאגר המידע בנוגע למתחסנים יש ערך אדיר עבור חברות מסחריות. החשש, למשל, הוא
שרשויות מקומיות או משרד החינוך יעבירו במסגרת מבצעי פרסום ושכנוע את הרשימות
השמיות לחברות העוסקות בטירגוט, והמידע יגיע באמצעות רשימות אלה לחברות ענק
מסחריות כגון פייסבוק, שם ישמש גם למטרות נוספות ולהעשרת הפרופיל של משתמשי
.החברה
אבל לא פחות מזה, המידע הוא בעל ערך עבור מפלגות פוליטיות. קשרים מסוגים שונים
בין החלטה להתחסן לבין עמדה פוליטית; חוסר אמון ברשויות; נטיה להאמין בתיאוריות
קונספירציה; מצב סוציו אקונומי–
כולם בעלי ערך עבור מי שמבקש לאסוף מידע לצורך
.השפעה על בוחרים
א
י אפשר להתעלם מן העובדה שאנו נמצאים בתקופת בחירות ;
ש
חלק מן המפלגות עושות שימוש ב יישומונים
פ וגעניים ביותר עבור הזכות ל פרטיות–
כך
לפי קביעת הרשות להגנת הפרטיות עצמה –
ובין השאר הפעלת היישומונים נעשית
36 תהילה שוורץ אלטשולר וגיא
,לוריא
חוסן דיגיטלי ,
82
הפרלמנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה
(
14.10.2018
.)
בהובלת ראשי רשוי ות מקומיות התומכים במפלגה וכל מידע שיעשיר את היישומונים
יוביל להצלחתם37
; ושקיימת היסטוריה של ניסיון מצד ראש הממשלה (שסוכל על ידי
חברת פייסבוק עצמה) לחלץ מאזרחים פרטים אישיים לגבי השאלה האם הם התחסנו38
.
,לפיכך
הצעת החוק אינ
ה
יכול
ה
להיות מידתי
ת כל עוד לא ייקבעו ב
ה
:ההוראות הבאות
א.
איסור על הצלבת המאגר עם כל סוג של מידע נוסף, מכל סוג שהוא ולכל צורך
.שהוא שקיים בידי מי שמקבל את המאגר
ב.
איסור על העברת מאגר המידע לכל צד שלישי, מכל סוג שהוא, ובכלל זה מי
שעובד עבור הרשות המקומית באמצעי פרסום שונים וכל קב
לן משנה אחר
או
כל גורם אחר פרטי או מסחרי או ציבורי .
ג.
יש להחיל את חובות איסור ההצלבה וההעברה וכן את חובת מחיקת המידע על
כל נגזרת שהתקבלה כתוצאה מן השימוש במאגר המידע (למשל, תיעוד שיחות
העידוד להתחסן–
,שעשויות לכלול מידע רפואי נוסף, מידע לגבי אמונות דתיות
ד יעות פוליטיות או מבנה אישיותי ופסיכולוגי, מצב כלכלי או פירוט הסיבות
.לסירוב להתחסן), וזאת כדי למנוע את החששות שפורטו לעיל
7.
סיכום
הצעת החוק
מאפשר
ת
העברת מידע אישי רגיש ומזוהה בהיקף העולה על הנדרש לשם
השגת התכלית של סיוע לעידוד ההתחסנות בקרב הציבור. יתרה מ ,זאת מלכתחילה לא
ברור הצורך בחקיקת הבזק נוכח המחקרים המצביעים על יעילות רבה בהרבה של הסברה
ממוקדת לפי מאפיינים סוציולוגיים של כל מגזר, ללא קשר לזהו תו הספציפית של מתנגד
או מהססן החיסון, לצד הסבר ממוקדת ומזוהה הניתנת על ידי אנשי מקצוע מתחום
.הרפואה, ובעיקר רופאי המשפחה
37
כך למשל, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, היה ראש מטה האלקטור של הליכוד בבחירות מרץ2020
.
38
,עומר כביר
פייסבוק שוב חסמה את הבוט של ארש הממשלה ,
כלכליסט(
25.01.2012
.)