חומר רקע
ע"ר
580629004
[email protected]
בס"ד
11/03/2021
לכבוד :
חברי ועדת הכלכלה
שלום רב ,
הנדון:
טיוטת נב"ת קשרי תאגידים בנקאיים
עם נותני שירותי
השוואת
עלויות
1.
לקראת הדיון המבורך שאמור להתקיים בוועדת הכלכלה ב
עניין מניעת הטבה בעלויות של
2/3
פריים
שלא גולגלה ללקוח
ות, היות ואנו
יועצי המשכנתאות
הם שחשפו את הנתונים מהשטח בעניין. מה
שהוביל בנק ישראל לנזוף בבנקים להוזיל את עלויות המשכנתאות לציבור, והיות ובימים אלו
פרסם
בנק ישראל טיוטה אשר כנראה תפגע בתחרות ובמחירי המשכנתאות בצורה דרסטית, אנו מבקשים
להביא את הדברים
לידיעת
ך
ועוד לפני
הדיון החשוב בוועדה.
2.
לצערנו, נראה שבנק
ישראל בשיתוף פעולה עם הבנקים מנסים להגדיל מרו
וחים בצורה עקיפה
וחדשה, תוך נטרול
יועצי המשכנתאות, וזאת באמצעות הקמת מאגר להפניית לידים (הפנייה
למתעניינים) לבנקים ישירות מלשכות האשראי, במסווה של "השוואת עלויות" ללקוח ו
ללא כל פיקוח
על טיב ההשוואה לעו אופן ביצוע ההשוואה.
3.
בימים
האחרונים פרסם בנק ישראל טיוטה בנוגע לסוגיית השוואת עלויות, כאשר מטרתה המוצהר
ת
הוא "להיטיב עם לקוחות ולאפשר להם בחירה מושכלת במוצר הטוב ביותר עבורם".
4.
נושא השוואת עלויות קיים כבר ב
פרק י"א1 בחו
ק הפיקוח על שירותים פיננסיים,
ש
מגדיר מרשם של
בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי לצורך השוואת עלויות. כניס החוק מותנה בקיום
הוראות שאמור לגבש
השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל והממונה על
התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת .
5.
בפועל הצוות שגובש
לצורך התקנת התקנות הנדרשות הגיע למסקנה כי על מנת להשיג את תכלית
החוק על ו מנת ליצור אסדרה, מומלץ ללכת לחקיקה מוסדרת וחדשה, מה שמוביל אותנו לתזכיר חוק
מתן שירותי מידע פיננסי, התש"ף-
2020
, שם
מוצע ליצור רגולטור שאמור להגדיר את ההוראות
השונות ובכללם את הוראות השוואת העלויות,
ובנוסף האסדרה אמורה לקבוע כללים ומגבלות שונים
על מנת למ
נוע מצבי
ניגוד עניינים.
6.
את הבעייתיות של התחרות והשוואה העלתה רשות התחרות בדוח שהוציאה ב26/1/21
, כך
שלפני
הגדרה של שוק השוואת עלויות יש להגדיר מהי השוואת עלויות במקרה של משכנתא, ונראה שבנק
ישראל בכלל לא מנסה לענות על השאלה הזאת, ובעצם מנסה להתקין תקנות עוק
פות חקיקה .
7.
ניתן גם לראות זאת בהבדלים
בין הטיוטה הראשונה של בנק ישראל שפורסמה ביוני
2020
,
לבין
הטיוטה הנוכחית, כאשר עיקר ההבדלים הם בהגנות על הלקוח, לדוגמא הדרישה לעמלה אחידה מכל
הגופים הפיננסיים ש אמורה עו מנ ל הטיה בהפניית הלקוחות לגוף מסוים, וכן
מנגנוני
גילוי נאות שנעלמו
מהטיוטה האחרונה. סקירת ה
הבדלי
ם בין הטיוטות מוביל
ה למסקנה חד משמעית ברורה, כי בנק
ישראל לא מנסה להגביר תחרות באמצעות השוואת עלויות, אלא משתמש בהגדרה על מנת לפתוח
פתח לפעילות כלכלית
בין לשכות האשראי לבנקים על גב הלקוחות, וזאת תוך פג
יעה בציבור במצג
שווא של
תחרות .
8.
טיוט
ת הנוהל של בנק ישראל, מגדירה את לשכות האשראי כ"מתווכים". - ו
ככאלה אין להם חובת
נאמנות ללקוח, ולפי הטיוטה הם גם באופן רשמי לא מוגדרים
כשלוחים של הלקוח. לא ברור איך בדיוק
ניתן להגדיר מתווך כ משווה עלויות, מתווך כשמו כן הוא מעביר
לידים (פרטי פוטנציאל לקוחות)
ע"ר
580629004
[email protected]
ומקבל עבורם תמורה, בנק ישראל פותח ללשכות האשראי אפשרות ל
קבל
ת כספים בלי שום פרמטר
מקצועי
שרלוונטי לתחום המשכנתאות, ובלי שום מנגנון פיקוח .
9.
חשוב להדגיש אנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות בעד תחרות
ובעד שוק הש
וואת עלויות! אנחנו
מתפרנסים מיצירת התחרות, לפי הערכות, פלח הציבור המסתייע בשירותי
יועצי המשכנתאות מגיע
כיום ל
פחות ל-
40%
סך מ
ה
פעילו
יו ת ב
שוק המשכנתאות (חדשות ומחזורים), מדובר במצב שיא של
שימוש
ביועצים פרטיים, וכמובן שיש מקום לעוד הרבה חברות שיעזרו
ויקדמו את התחום, אולם זה
חייב להיות עם פרמטרים מקצועיים , כיום
רוב יועצי המשכנתאות המאו
דים ג בהתאחדות יועצי
המשכנתאות, מכירים, מחוייבים
ועובדים בכלים מקצועיים של השוואת
מחירים וזאת באמצעות כלי
שנקרא "מרווח שוק"
וכן בדיקת "העלות כוללת" שמבוססת על תחזיות הריבית והאינפלציה ש
מפרסם
בנק ישראל, ובאמצעותם מודדים
היועצים את ההצעות של הבנקים השונים
ויכולים לקבל החלטה לגבי
ההצעה הזולה יותר,
וכמובן ל
וקחים
בחשבון שינויים בטווח
הארוך כמו צפי לפירעון
מוקדם וכו .'
10
. כמובן, שלא רק לשכות האשראי עומדות ליהנות מהפניית הלידים , אלא הבנקים שאמורים לקבל
לקוחות שהוטעו
בתמימותם ו בטוחים שבוצע עבורם מכרז ריביות וסוג של
יעוץ משכנתאות "בחינם".
אותם לקוחות בעצם יגיעו כעיוו
רים לבנקים מבלי בכלל לחשוב על הצורך בייעוץ מגורם מקצועי.
11
. בהקשר לכך חשוב להזכיר, בשנת
2016
ניסו הבנקים לסכל את עבודתם של יועצי המשכנתאות
ולחסום את
פעילותם בדרכים שונות ומשונות. רק
לאחר מאבק ממושך בכנסת (ועדת הכספים וועדת
הכלכלה) ו
שכלל בין היתר חקירה של רשות ההגבלים העסקיים שהגיע
ה למסקנה שהבנקים פעלו
להרחיק את
היועצים
בין היתר משיקולי רווחיות , מה שהכריח את בנק ישראל להוציא את נוהל
A
329
ולהסדיר את עבודת יועצי המשכנתאות עבור הלקוחות מול הבנקים.
12
. כעת נראה כי נמצאה הדרך להמשיך ולעוור את
הציבור ולהמשיך לגבות רווחים גבוהים, תוך רמיסת
שוק יועצי המשכנתאות והפיכתם לבלתי רלוונטיים , כך בעצם
יסיימו הבנקים את התהליך שהתחילו
ב2016
ויגרמו לעם ישראל ל
קחת משכנתאות ללא תמחור בכלל, וכך ל
המשיך להזרים
הון עתק ללא
צורך כלכלי אמיתי של
הלקו
חות גם בהלוואות של שתי שליש פריים .
13
. נראה שהתחרות היחידה שבנק ישראל מוביל הוא התחרות בין הבנקים מי ישלם יותר ללשכות
האשראי כדי לקבל הפניית לקוחות, וזאת במחיר הטעיית הלקוחות ודריסת התחרות בשוק. כאשר
הלקוחות לא יקבלו דבר מעבר להפניית ליד וקבלת הצעת משכנתא מסוימת אשר כנראה גם לא תהיה
קשורה לצרכי הלקוח ובוודאי שלא תיקח בחשבון עלויות
ושינויים
בטווח הארוך.
14
. ל
סיכום: לעת הזאת נדרש לדרוש מבנק ישראל לגנוז את הטיוטה המדוברת, ולקיים את
הדיון בנושאים
אלו בצורה מסודר
ת ב סבי תזכיר החוק "מתן שירותי מידע פיננסי, התש"ף-
2020
,"
כאשר שם יידרש
להגדיר מהו ייעוץ משכנתאות ובאיזה דרך מקצועית תעשה השוואת העלויות בתחום החשוב הזה,
שכנראה ישפיע על משקי הבית בישראל יותר מכל תחום השוואת עלויות הפיננסי.
בברכה
התאחדות יועצי המשכנתאות
הוועדה המקצועית
עמות ת )יועצי מימון לדיור (ע"ר