הודעה לעיתונות
משרד האוצר על הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה: "עלות החוק מוערכת ב-
87
מיליון₪
-
עליו לחזור לוועדת
השרים"
7
בדצמבר2020
, כ"א בכסלו תשפ"א, בשעה11:00
"בדיון הצעת החוק של ח כ תומא סלימאן שתחייב גברים שהוגש נגדם צו הגנה להגיע לטיפול-
משרדי האוצר והרווחה
הציגו הערכות תקציביות של עשרות מיליוני שקלים ובאוצר אף ציינו: "צריך להצביע על מקור תקציבי אחרת אי אפשר
לקדם אותה". יוזמת החוק סלימאן השיבה לנציג האוצר: "כרגע זה נראה כאילו אתם
בכלל מתנגדים לחפש מקור
תקציבי. לא תפקיד משרד האוצר להגיד האם הטיפול חיוני או יעיל"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי החלה היום (ב') בדיונים לקראת קריאה ראשונה בהצעת החוק למניעת אלימות
במשפחה (תיקון–
התחייבות לקבלת טיפול) שיזמה ח"כ עאידה תומא סלימ אן, אשר יחייב את בית המשפט לשלוח גברים
שהוגש נגדם צו הגנה, לטיפול. מ"מ היו"ר, ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אנחנו במצב כמעט חירומי, חשוב שלא נפספס
,הצעות חוק טובות בשל וויכוחים פוליטיים. הצעת החוק באה כדי להדק את מחויבות בתי המשפט לטיפול במניעת אלימות
ולאפשר למע
רכות הרווחה והגורמים המקצועיים לאתר ולטפל בגברים אלימים לפני שהמצב מדרדר".
לדבריה הצעת החוק היא תיקון לחוק מניעת אלימות מ-
1991
. "כאשר מגישים צו הגנה, היום בתי המשפט רשאים לבקש
,לקבל תזכיר מעובדים סוציאליים לגבי מצב הגבר האלים ונכונותו לקבל טיפול. לצערנו
רק במקרים בודדים מתוך9,000-
10,000
צווים היוצאים מדי שנה, הפנה בית המשפט את הגבר לתזכיר ולמתן טיפול. שופטים רבים נוטים לא לבקש תזכיר
מלכתחילה. בקשה לצו הגנה בתוך המשפחה, היא איתות ראשון למצוקה, ולפנייה למדינה להתערבות ולעזרה. יש לחייב
את השופט להפנות לתזכ יר, ולחייב גברים אלימים לקבל טיפול. אולי זה יציל חיים, ויעצור מעגל דמים וסבל של נשים. היו
כבר מקרים שהובילו לרצח, בהם גברים אלימים שוחררו ללא תזכיר וללא טיפול. רק לפני שלושה שבועות, ממשלת ישראל
החליטה על הקמת ועדה מיוחדת לטיפול בגברים אלימים, הנה פתרון. לא חר זיגזג בקריאה הטרומית, פעם תומכים ופעם
לא, מקווה שנשמע היום תמיכה".
ח"כ מירב מיכאלי: "דיברנו שנים רבות על ענישה של גברים אלימים, קשה להפריז בחשיבות המעבר לשיח על טיפול
ושיקום. אין כל ספק שמקור האלימות הוא במצוקות רבות וגדולות שאם לא נטפל בהן, גם אם הצ לחנו להגן על אישה
,מסוימת במצב מסוים, השארנו אדם מסוכן. גם אם משפחתו פתחה דף חדש בחיים, והגבר נכנס למאסר, הוא יצא ממנו
ועשוי להתחתן מחדש ולהקים משפחה חדשה. כדי שהחברה שלנו תהיה נטולת אלימות עלינו לטפל בפוגעים. הצעת החוק
מתמקדת בצווי הגנה, גבר שיוצא כנגדו צ ו הגנה ראשון, נמצא במצוקה נוראית. אין לו לאן ללכת, זה כתם ובושה, אם לא
מושיטים לו יד, המצב יסלים. משרדי הרווחה והאוצר צריכים להתחייב על זה, ההצעה נמצאת בתוכנית הבין-
משרדית
שהממשלה לא באמת תקצבה או בצעה. התקציבים לא באמת הגיעו, והתוכנית לא באמת הופעלו. הצעת
,החוק חשובה
אך תלויה בביצוע ממשלתי".
עידו אבגר חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "ככל ההשתתפות בטיפול היא התנדבותית. לפי גורמי הטיפול, על
הפוגע לרצות בטיפול כדי שזה יצליח. בחלק מהמענים יש אלמנט כפיית טיפול בדמות תמריצים כמו קיצור מאסר. ישנן
ארבע מסגרות
טיפוליות מרכזיות: הרשויות המקומיות מספקות טיפול וולונטרי, קבוצתי או אישי בקהילה. שירות המבחן
למבוגרים, מטפל בהפניות ממערכת אכיפת החוק, הטיפול בצו שופט ועשוי להחליף מאסר. טיפול ניתן גם בין כותלי בית
הסוהר, בקבוצות או יחידים, ועשוי לאפשר שחרור מוקדם. הרשות לשיקום האסיר מטפלת באסירים ששוחררו על תנאי
בשליש האחרון, במסגרות כמו הוסטל מפתחות עם טיפול אינטנסיבי. ידוע לנו כי מבין הנאשמים בתיקי אלימות בתוך
המשפחה, עבור כמחצית מהם הייתה זו עבירה חוזרת, אך לא ידוע לנו מי מהם קיבל טיפול ומי לא". לדברי אבגר על פי
אומדן בשנת2018
ניתנו9000
צווי הגנה למניעת אלימות במשפחה כאשר בשנים2018
ו-
2019
נפתחו כ-
650
תיקי
משטרה בגין הפרת צווי הגנה. ב-
90
אחוז מהמקרים ההפרה היו כנגד נשים. בשנת2019
נרשמו כ-
13
אלף חשודים
בעבירות אלימות במשפחה וכמעט מחציתם זאת לא הייתה התלונה הראשונה שהו גשה נגדם בעשור האחרון. רק שליש
מכ-
900
אסירי אלימות במשפחה, ששוחררו ב2019, ריצו מאסר ארוך משנה שמאפשר קבלת טיפול ייעודי."
עו"ד איילת ששון, ממונה ייעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "הצעת החוק צריכה לחזור לוועדת
שרים בשל עלותה הגבוהה, כ-
87
:מיליון ש"ח בשנה. העלויות הגבוהות כאן הן בעצם הטיפול ולא ההפניה". ח"כ סלימאן
"לפי התוכנית הלאומית למאבק באלימות כנגד נשים עליכם להרחיב את כל המסגרות והטיפולים בגברים אלימים". עו"ד
ששון: "יש עוד כמה נקודות עם סימני שאלה ואין סימני קריאה במנגנון. זאת היתה אחת הכוונות של החלטת הממשלה–
לתת את המתווה המלא. אנחנו חושבים שהפניה לתזכיר היא לא נכונה
במקרה הזה, השאלה גדולה יותר מהאם האדם
,מתאים לאבחון או לא מתאים לאבחון. מציעים לשנות להפניה לעו"ס מאבחן, עו"ס שיוכשר במיוחד לדבר הזה בזמן קצר
ויוכל לענות לבית המשפט אם האדם מתאים לטיפול ואיזה. יש לעשות הפרדה בין עו"ס מאבחן, לעו"ס מטפל. תדרש תוספת
כוח אדם, מדובר בהרבה יותר מקרים שיופנו, אם החוק יעבור".
"איילה מאיר, מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "העו סים במרכזים
לאלימות בתוך המשפחה מומחים בטיפול אבל הם מאבחנים במסגרת הגעה וולנטרית של בני-
הזוג. החוק מייצר מצב אחר
של האם המרכז הוא הכתובת לטיפול. הידע האבחוני לאור המקרים הרבים צריך להיות הרבה יותר רחב. חשבנו שצריך
להדגיש את הידע המיוחד וההתמחות הנדרשת. הע ו"סים במרכזים כיום, לא מתנהלים מול בתי משפט, ואנחנו רוצים לשמור
על-כך. מעדיפים לשמור על הטיפול נקי, שהעו"ס המטפל לא יהיה העו"ס המאבחן".
עו"ד חלי כהן ברכה מהנהלת בתי המשפט: "מבדיקה ראשונית שקיימנו כ-
70
אחוז מצווי ההגנה ניתנים בהסכמה של שני
הצדדים. העניין
הוא שהם ניתנים בהסכמה ובדיון קצר תוך הרגעת הרוחות. המתווה הנוכחי לתת את כל צווי ההגנה עלול
לסכל את ההסכמות. אם הטיפול יהיה כפוי בצו ההגנה אז יצא שכרנו בהפסדנו. הדיונים עלולים להפוך לארוכים וסוערים
והסכסוך עלול להסלים". עו"ד ישי שרון, מנהל תחום חקיקה ומדינ יות בסניגוריה הציבורית: "אנחנו חלוקים לגבי הפתרון
אבל ככל שיש חובה לחייב טיפול ללא הסכמת המטופל כאן אנו רואים שזה יכול לעורר קשיים. לא ברור לי איך אפשר לכפות
טיפול ברמה המעשית". ח"כ סלימאן: "במפגש הראשון או השני אנשים ישנו דעתם כך אני חושבת. יש כאלה שתמיד לא
יהיו מתאימים אבל אם העו"סים ירגישו שיש מה לעשות אני חושבת שזה כדאי". עו"ד שרון: "יש לי חשש מרגרסיה בקרב
מטופלים".
נתנאל אשרי, רפרנט רווחה באגף תקציבים במשרד האוצר: "הערכת העלות במתווה הנוכחי כפי שהונחה על ידי משרד
הרווחה היא כ-
87
מיליון שקלים. צריך ל ,הצביע על מקור תקציבי אחרת אי אפשר לקדם אותה. המשאבים תמיד מוגבלים
אם ממשלת ישראל תחליט אז ברצון. המשאבים תמיד מוגבלים ויש מי שצריך טיפול ולכן ההתערבות בשיקול הדעת
המקצועי בסיטואציה הנוכחית, מזיקה". ח"כ סלימאן: אתם כמשרד האוצר צריכים להגיד 'יש מקור תקציבי או אין מקור
תקציבי'. כרגע זה נראה כאילו אתם בכלל מתנגדים לחפש מקור תקציבי. לא תפקיד משרד האוצר להגיד האם הטיפול חיוני
או יעיל". אשרי השיב: "חד משמעית אני רואה אחריות בהצבעה על יעילות התקציב שניתן ואם הוא מוקצה במסגרת חקיקה
למטופלים שאין להם פוטנציאל שיקומי לעומת מטופלים שיש להם אז זה כן משרד האוצר".
ח"כ עאידה תומא סלימאן סיכמה את הדיון: "עלו נקודות חשובות הקשורות להידוק הצעת החוק, וביצוע שינויים מתבקשים
כמו עניין התזכיר. האם צריך הכשרת עובדים הסוציאליים וענייני התקציב. אבקש לקבוע פגישת עבודה מהירה עם משר ד
.המשפטים, בהשתתפות היועצת המשפטית של הוועדה, כדי לבחון את עניין האכיפה והאם יש צורך לשינוי בהצעה החוק
בעניין התקציב, אבקש לקבל לידי את ההערכה, וגם שמשרד האוצר יעביר במהרה את התכנון התקציבי לתוכניות טיפול
ושיקום של גברים אלימים ויבצע ההשוואה הנדרשת. אני ח ,ושבת שיש לפנות לוועדת השרים כדי לשקול את קידום החוק
לפחות לקריאה ראשונה. ניתן תמיד לבלום את ההצעה בהמשך, אך למרות המצב הפוליטי, יש לקדם את החוק".
,בברכה
שמוליק גרוסמן
דובר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דובר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
דובר
מרכז המבקרים של הכנסת
0508873709