חומר רקע
9/5/2021
לכבוד: חברות וחברי הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
:הנדון מצב הבריאות בחברה הערבית והצורך הדחוף בקידום התכנית הממשלתית לשיפור
הבריאות בחברה הערבית
,שלום רב
לקראת דיון הפתיחה ש
ל הוועדה, אנחנו מבקשים.ות להציג
בפניכם את מצב הבריאות בחברה
הערבית, ו את הצורך הדחוף לקדם את תכנית משרד הבריאות לשיפור הבריאות של החברה הערבית
.בישראל
הפערים בבריאות בין יהודים לערבים מעסיקים את מערכת הבריאות מזה תקופה ארוכה. הפערים
קיימים במדדי בריאות, כמו
( תוחלת חיים85
לעומת82
בקרב נ
שים יהודיות וערביות ,
81.4
לעומת
77.5
( בקרב גברים יהודים וערבים), תמותת תינוקות5.2
לאלף לידות בחברה הערבית
לעומת2.4
בחברה היהודית)
( ותחלואה שכשלושים אחוז מתושבי ישראל הערבים מעל גיל21
חולים במחלה
כרונית כלשהי אחת לפחות ;)הת ב נהגויות בריאות כמו עישון(
39%
מעשנים בחברה הערבית לעומת
%
21.6
בחברה היהודית);
,בנגישות לשירותי בריאות בהקשר כלכלי, לשוני ופיזי,
ובאופן צריכת
.שירותי הבריאות1
,המצב הקיצוני של משבר הקורונה הקצין גם את הפערים בבריאות. על פי נתוני משרד הבריאות
התמותה העודפת
, כלומר המדד שבוחן מהו
,אחוז הנפטרים ביחס לשנים הקודמות עמדה
בחברה
הערבית בחודשים אוגוס
ט ספטמבר ואוקטובר
על19%
,
64%
ו-
40%
(בהתאמה), לעומת11%
,
13%
ו-
19%
בחברה היהודית. בכל שנת2020
התמותה העודפת בחברה הערבית עמדה על14%
(
17%
בגברים ערבים ו-
%
10
בקרב נשים), לעומת%
6
( בחברה הכללית%
7 בגברים ו-
%
5
.)בקרב נשים2
התמותה העודפת חושפת את הסיכון שממנו סבלה ה חברה הערבית בשל מחלות רקע כמו סוכרת
.או לחץ דם ובשל תנאי חיים לא מספקים לבלימת מגפת הקורונה וחוסר מודעות לסיכונים אלה
גיל הנפ( טרים הערבים מקורונה היה צעיר יותר ביחס לגיל הנפטרים היהודית72.5
בקרב החברה
הערבית ,
64
בקרב החברה הבדואית–
לעומת81
.)בקרב יהודים לא חרדים
"מחקר של "מרכז אדוה ו"מסמך של "צוותי המומחים של המשבר
הראו שיש קשר בין מיקום של
יישוב באשכול חברת י כלכלי לבין היקף התחלואה בקורונה, וקשר הפוך ביחס להתחסנות נגד
.הקורונה"סקר של ארגון "רופאים לזכויות אדם
מצא שאחד הגורמים לחשש מחיסונים היה
היעדר אמון של החברה הער.בית באופן שבו מוסדות השלטון מתייחסות לחברה הערבית
פערים
אלו באים לידי ביטוי גם ברמה הכלכלית וברמת צריכה השירותים הרפואיים של החברה הערבית .
מאפיין בולט של צריכת שירותים רפואיים בקרב החב רה הערבית (ובקרב אוכלוסיות ממעמד
חברתי כלכלי נמוך בכלל) הוא הגעה לטיפול רפואי במיון בבית החולים
כשהמצב הרפואי כבר לא
טוב . הדבר מזיק גם ליכולת לטפל בזמן ולשמור על בריאות טובה, וגם מעמיס על שירותי האשפוז
–
אחד
המשאבים הכי יקר
ים במערכת הב ריאות–
בימי.אשפוז ובעומס על בתי החולים
בדיוק בשל
1
כל הנתונים
מדוחות משרד הבריאות ומ הסקר החברתי של אגודת
הגליל (
2016
)
2
הנתונים
מדוח אגף המידע של משרד הבריאות ,
2021
.
המאפיינים האלה–
תחלואה גבוהה וצריכת שירותים הפוגעת בבריאות ומעמיסה על משאבי
מערכת הבריאות
, נדרשת השקע
ה רבה יותר
בבריאות החברה הערבית
על מנת לתקן מצב זה.
משרד הבריאות
.ער ומודע למצב הזה ב יחד עם המשרד לשוויון חברתי וגורמים שונים במערכת
הבריאות ובחברה האזרחית, הכין משרד הבריאות
תכנית לשיפור במצב הבריאות של החברה
הערבית. בניית התכנית הסתיימה באפריל2019
, ומאז המצב הפוליטי מונע את קידומה ויישומה
בממשלה. התכנית מיועדת לשפר את תשתיות הבריאות–
בכח אדם, במחקר ובתשתיות פיז יות
,עירוניות בחברה הערבית לקדם תכניות קונקרטיות בתחומים שבהם יש פערים בולטים כמו
סוכרת, עישון, בריאות הנפש., בריאות האישה ובריאות בגיל הרך, ולמנוע גזענות, אפליה או הדרה
שיפור מצב הבריאות של החברה הערבית בישראל הוא חובה מוסרית, ש כן על המדינה להבטיח את
הזכות לבריאות לכל תושבי ישראל, כפי שגם מתחייב על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי זהו גם
.אינטרס לאומי של כל האוכלוסיות במדינה
הפערים ומגוון הסיבות כבר ידועים ומתועדים זמן רב, הפתרונות גובשו על ידי גורמים וועדות
שונות, צריך לעבור בהקדם לשלב היישום–
הן בהקצאת משאבים והן בשינויים המבניים הנדרשים
.במערכת
אנו קוראים.ות
לך ולכל חברי וחברות הוועדה לפע
ול ליישום ה
תכנית ל בריאות בחברה
.הערבית
,בברכה