חומר רקע
1
10
במאי2021
אתגרי החברה הערבית בישראל– סוגיות והמלצות מרכזיות
מוגש לוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בכנסת
רקע:
החברה הערבית מתמודדת עם
שלל אתגרים במגוון תחומים.
שנת הקורונה וחוסר היציבות
הפוליטית תרמו גם הם, בתורם, להעמקת האתגרים הללו והפערים בין החברה היהודית לחברה
הערבית
. משבר הקורונה חשף את התפקוד הלקוי של רשויות המדינה ו את ההזנחה ארוכת השנים
ביחס ל
חברה הערבית , הזנחה שבאה לידי
ביטוי בכל תחומי החיים -
,במערכת החינוך ,הרווחה
הכלכ
לה, הדיור
.והביטחון האישי
מסמך זה יתייחס ל שורת אתגרים
מרכזיים עמם מתמודדת החברה הערבית
, בהם:
שוויון
לאזרחי ישראל הערבים;
היעדר ביטחון אישי אשר מתעצם נוכח זמינות הנשק החם בחברה
;הערבית
האתגרים
בשילוב סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה;
הפערים בין יהודים
;לערבים בערים המעורבות
ואי-ידיעת השפה הערבית בקרב אזרחים יהודים
באופן שמהווה חסם
.להיכרות ולשילוב
1
.
ביטול חוק הלאום
הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית
מציבה אתגר בסיסי
ביחס ל מעמדם וזכויותיהם של
האזרחים הערבים הסובלים זה עשרות שנים
מאפליה ותת-
.פיתוח בתחומים רבים
""חוק הלאום
מיסד באופן חוקתי ורשמי את חוסר השוויון כלפי האזרחים הערבים וסולל את הדרך להעמקת
.הפגיעה בהם
לאור זאת ,המלצת
נו המרכזי
ת היא:
ביטול חוק הלאום וחקיקת חוק יסוד: השוויון.
2. הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב
כ-
90
אלף תושבי35
הכפרים הבלתי מוכרים סובלים
מאפליה
כפולה ומשולשת–
גם כערבים, וגם
כאזרחים שהמדינה אינה מכירה במקום מגוריהם
, ועל כן הם שקופים ונמנעים מהם
שירותים
.בסיסיים מ
שמעות אי-
ההכרה היא שמבחינת המדינה היישוב לא קיים, ועל כן אין דרך לבנות בו
באופן חוק י, אין כל תכנון, אין היתרי בניה, אין תשתיות בסיסיות, ועוד. כתוצאה מההזנחה
.המתמשכת, סובלים התושבים ממצוקה כלכלית וחברתית קשה הכרה
ו הסדרת הכפרים הבלתי
מוכרים היא הכרח
אזרחי ו.הומניטרי
לאור זאת ,המלצ
נו יתו המרכזי
תו הן:
,הסדרה הוגנת של התיישבות הבדואים בנגב בהסכמת התושבים
כולל הכרה במרבית
.הכפרים ומציאת פתרונות דיור מגוונים ומתאימים בשאר המקרים
2
3
.הזכות לדיור
מצוקת הדיור ביישובים הערביים
היא חסם מרכזי להתפתחותם ., וגורמת למצוקה חברתית קשה
עשורים של
אי-שוויון בהקצאת הקרקעות ,, הפקעות, היעדר תכנון
אי-
הכרה ביישובים, היעדר ייצוג
במוסדות התכנון, היעדר תכנית מתאר או שתכניות אלה אינן מתאימות לצרכיה המשתנים של
האוכלוסייה, ועוד –
כל אלה יחדיו גרמו לכך שלאזרחים הערבים פשוט אין אפשרות לגור
.ביישוביהם, לצד הריסות בתים רבות, אשר זורזו בעקבות חוק קמיניץ
לאור זאת ,המלצ
נו יתו המרכזי
ות
:הן
ביטול חוק
קמיניץ
פיתוח היישובים הערביים
והשכונות הערביות בערים המעורבות
אישור תכניות מתאר ו
הרחבת שטחי השיפוט של הרשויות הערביות
הסדרת מבנים שנבנו ללא רישוי.
4
. המשך הפיתוח הכלכלי של היישובים והשכונות הערביות
החלטה922
שהתקבלה בדצמבר2015
,ה
קצתה
לראשונה מזה עשורים תקציבים משמעותיים
ליישובים הערביים.הנחוצים לסגירת פערים ולפיתוח הכלכלי שהחברה הערבית זקוקה לו
בשל
שורה של חסמים במימוש התוכנית, מתוך15
מיליארד ש"ח
,שהובטחו במקור הוקצו רק9.3
י מיל
ארד ש"ח,
.ורק מחציתם מומשו בפועל
באוקטובר2020
הוארכה תוכנית922
עד סוף2021
.
חשוב לשים לב, כי
התוכנית נתנה מענה
רק ליישובים הערביים, ולא באזרחים הערבים בערים
המעורבות, שהם על פי ההערכות כ-
11%
.מאזרחי המדינה הערבים
לאור זאת ,המלצת
נו המרכזי
ת היא:
תוכנית המשך ל-
922
בהיקף של
30
מיליארד
₪
,אשר לוקחת בחשבון נוסף לאזרחים
.המתגוררים ביישובים הערביים, גם את האזרחיות והאזרחים הערבים בערים המעורבות
5
.קידום ביטחון אישי בחברה הערבית
בשנת2020
נהרגו96
אזרחיות ואזרחים ערבים בנסיבות אלימות, מהם16
נשים, יותר מבכל שנה
שקדמה לה. ב-
76
מהמקרים, הרצח בוצע באמצעות כלי.ירייה
מספר ההרוגים הגבוה הוא אינדיקציה אחת מיני רבות לתופעות האלימות והפשיעה בחברה
הערבית שכבר מזמן יצאו משליטה. קטטות, ירי, גביית דמי חסות ואיומים הינם מנת חלקם של
רבים מהאזרחים הערבים על בסיס יומיומי. ביישובים הערביים, שגרת החיים התחלפה בשגרת
חירום מתמד.ת שצריכה להדאיג את כולנו
לפי מדד הביטחון האישי של יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן בטכניון לשנת2019
,
60.5%
מהאזרחים הערבים מרגישים חוסר ביטחון אישי ביישוב מגוריהם בגלל אלימות, גידול חד משנת
2018
(
35.8%
). כמו כן, שיעור האזרחים הערבים אשר רוחשים אמון או אמון מלא במשטרת ישראל
נמוך מאוד ועומד על17.4%
.בלבד
3
המלצות
ינו לקידום הביטחון ה
אישי של האזרחיות והאזרחים הערבי
ם:
תקצוב ואישור החלטת ממשלה למיגור האלימות בחברה הערבית בהיקף של2.5
מיליארד
.ש"ח על פני חמש שנים
הכפלת הסכום המוקצב למימון התכנית הלאומית למאבק
באלימות כלפי נשים ל-
500
מיליון ₪ומימושה בפועל.
הגברת השימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מניעת ופענוח פשעים.
ניקוי היישובים הערביים מהנשק החם.
הגדלת השילוב של עבריינים ערבים בתוכניות שיקום.
הגדלת היצע המסגרות לבני נוער ולצעירים בחברה הערבית.
מלחמת חורמה של משטרת ישראל בארגוני הפשע.
.הנגשת שירותי בנקאות והלוואות ביישובים הערביים
העלאת המודעות לאפשרות קבלת הלוואות לעסקים על-
ידי המדינה (כגון הלוואות בערבות
)מדינה.
חינוך בנושא של התנהלות כלכלית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
יישום הבקרה על הליכים מכרזיים ברשוי
ות המקומיות.
פיתוח אופק תעסוקתי לגברים צעירים בחברה הערבית (גילאי18-24
).
הרחבת השימוש בחילוט של רכוש כאמצעי ענישה למקרים של אלימות חמורה על רקע
כלכלי או פיננסי .
6
.
:מענה לאתגרים בשילוב סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה
בשנת תשפ"א החלו יותר מ-
50
אלף סטודנטים ערבים את לימודיהם ובכך חיזקו את המגמה
ה חיובית של פריצת המחסומים בדרך.להשכלה הגבוהה
,כעת לקראת סיום שנת הלימודים באוניברסיטאות, קיים חשש כבד שסטודנטים ערבים רבים לא
יסיימו את הלימודים וינשרו. בעקבות כך, ההישג המרשים שנרשם
בעשור האחרון, י
י בלם או ייסוג
.לאחור
הקשיים שהתגלו בקרב סטודנטים מהחברה הערבית בעת משבר הקורונה אינם חדשים, אך
החריפו
על רקע משבר ז:ה, להלן בנגישות לאמצעים טכנולוגיים ללמידה; ב נגישות למרחבים מתאימים
;ללמידה
ביכול
ת לשלם שכר לימוד והוצאות מחיה ;
בהתמודדות עם ;למידה מרחוק בעברית
.ובצריכת שירותי טיפול רגשי ועזרה לימודית במוסדות
המלצות
ינו להגדלת השילוב של סטודנטים ערבים בהשכלה הגבוהה הן:
הקמת קרן מלגות לימודים ומחייה לסטודנטים הערבים .
הגדלת ה סיוע
ל סטודנטים
מ
רקע סוציו-אקונומי., כולל ברכישת אמצעי לימוד
הקמת מ תחמי למידה ביישובים הערבים לטובת
סטודנטים שאי ן בבית תנאים ללימוד
.מיטבי
4
קבלת תמונה מהימנה באשר לנתוני
הנשירה
מלימודים
של
הסטודנטים הערבים .
.הגדלת תקציב ות"ת לטובת סדנאות וחניכה בנושא מיומנויות למידה לסטודנטים ערבים
ה גדלת
.תקציב ות"ת לטובת סיוע רגשי
.תרגום והנגשת המידע במוסדות לערבית
טיוב תק ה שורת בין המוסדות לבין
הסטודנטים הערבים
7
.
שוויון ושילוב
בין יהודים לערבים בערים המעורבות
כיום ,כ-
10%
מהאזרחיות והאזרחים הערבים מתגוררים בערים המעורבות.
ערים אלה, שבהן
,יהודים וערבים מתגוררים בסמיכות
מ הוות
פוטנציאל ליצירת חבר ה משותפת, אך בפועל משקפות
פערים גדולים בין האוכלוסיות היהודית והערבים
בערים המעורבות בכל תחומי החיים-
האזרחים
הערבים סובלים מייצוג-
;חסר במועצת העיר ובתפקידים בכירים בעיריות תקציבים המיועדים
לפיתוח כלכלי של האזרחים ביישובים הערביים "מדלג ים" מעל התושבים הערבים של הערים
המעורבות ; וקיים מחסור במסגרות שמייצרות היכרות ושילוב בין התושבים היהודים והערבים
.בערים אלה
,לאור זאת
המלצות
ינו לקידום שוויון ושילוב בערים המעורבות הן :
להגדיר באופן פורמלי מהי'עיר מעורבת'.
לעגן בחקיקה ייצוג
של התושבים הערבים במועצות הערים המעורבות באמצעות
סגן/סגנית ראש עי
ר ערבי בשכר.
לקדם
ייצוג הול
ם של אזרחים ערבים ב
קרב עובדי העירייה,
כולל
בתפקידים בכירים.
להקים
בתי ספר לאוכלוסי
י
ה הערבי
ת ב
כל ה ערים
ה
מעורבות.
להקים
בי
ת ספר דו-לשוני בכל עיר מעורבת.(לא כתחליף ל)בתי ספר ערביים.
ליישם
תכניות 'לימוד משותף '
לצמדי בתי ספר יהודים וערבים
בכל עיר ו רשות מקומית
.מעורבת
לוודא שתכניות ממשלתיות לפיתוח החברה הערבית כוללות גם את התושבים הערבים
של הערים המעורבות.
8
.
לימוד ערבית
ב
מערכת החינוך העברית
,כיום
רק1.6%
מבוגרי מערכת החינוך
העברית יודעים לתקשר בערבי
ת; רק
0.4%
יכולים לקרוא
ספר בערבית; ורק
1.4%
יכולים לכתוב אימייל קצר בערבית. תמונת מצב
עגומה זו מהווה חסם
ממשי .לקידום הכללה ותפיסה של אזרחות משותפת
כיום נלמדת השפה הערבית בבתי ספר
עבריים בגישה דקדוקית-
ספרותית, תפיסה
טכנית
בבסיסה
שאינה
מתכתבת עם הצורך הבסיסי של ידיעה פרקטית ותקשורתית של השפה
,הערבית
.להתכתבות, לשיחה, לדיבור
5
בעשור האחרון הדגימה
תכנית "יא סלאם" של יוזמות אברהם, אשר
הפעילה והדגימה
תכנית
ללימוד ערבית דבורה
בהוראת מורות ערביות
. התכנית נחלה הצלחה רבה ופעלה ב-
200
,בתי ספר
והוכיחה כי
ניתן ללמד ערבית באופן יעיל
.ומרתק עבור הדור הצעיר
לפיכך, המלצות ינו בנושא זה
הן:
להחיל
חובת לימודי ערבית כשפת תקשורת
החל מכיתה'א עד י"ב.
להחיל
חוב ת בחינת בגרות בהיקף של3
יח"ל, כולל יחידה של
מבחן בע"פ.
להקצות1000
תקני הוראת ערבית בבתי ספר עבריים בידי מורים ערבים, בכל כיתות
הלימוד (כולל הכיתות הגבוהות), וכולל הכשרות המורים הנדרשות.
שיפור משמעותי בתחום הכשרת מורים - לצד עידוד שילוב נרחב של מורים
ערבים
בכיתות היסודיות, החטיבות והתיכונים, יש לחזק
מיומנויות תקשורתיות בערבית
בקרב מורים.יהודים המלמדים ערבית כעת
לימוד הערבית המדוברת לצד הספרותי ,ת
על רצף לשוני אחד.
קידום רכישת מיומנויות שימושיות בשפה הערבית למטרות תקשורתיות מתוך גישה
הרואה בשפה אמצעי לחיבור בין אנשים ותרבויו
ת.
ם טי רפל ונ
ספים:
הילה אלוני אוחיון | מנהלת שותפה
ה מחלקה
ה ציבורית|
[email protected]
|
2457680
-
054
יעקוב א
י
ברהים | מנהל
שותף
ה מחלקה
ה ציבורית|
[email protected]
|
5444704
-
054