חומר רקע

סקירת שירותים לצעירים מעל גי ל18 חסרי עורף משפחתי הכנסת מרכז המחקר והמידע 'כתיבה: מריה רבינוביץ :אישור ד"ר שירלי אברמי "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת ז' באדר תשע"ז 5 במרץ 2017 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 1 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן עניינים מבוא 2 ממצאים עיקריים 3 1 .י צע רים בישראל וצעירים חסרי עורף משפחתי 7 1.1 צעירים בישראל – נתונים נבחרים 7 1.2 צעירים חסרי עורף משפחתי 8 1.2.1 צעירים חסרי עורף משפחתי בוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתיות 10 1.2.2 צעירים דרי רחוב 13 2. הסיוע מטעם משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים 14 2.1 השירות לילד ונוער 16 2.2 השירות לנוער, צעירים וצעירות (שירות וצ נ"צ) 18 2.3 רשות חסות הנוער 21 3. משרד החינוך – חינוך פנימייתי 23 4 .הסיוע של משרד העלייה והקליטה 24 5 .סיוע לחיילים בודדים בצה"ל 26 5.1 הטבות לחיילים בודדים לאחר השחרור 28 6 .צעירים חסרי עורף משפחתי בשירות הלאומי-אזרחי 29 7 .סיוע בדיור מטעם משרד הבינוי והשיכון 32 8 .סיוע מטעם המוסד לביטוח לאומי 33 9 .מרכזי צעירים בישראל 35 עמוד 2 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת קארין אלהרר, ונסקרים בו סוגי הסיוע מטעם המדינה הניתנים כיום לצעירים (מעל גיל18 .) חסרי עורף משפחתי המסמך אינו עוסק בצעירים חסרי עורף משפחתי עם מוגבלויות. מבוא צעירים מגיל18 עד גיל30 ולעתים עד גיל מבוגר יותר, המכונים "בוגרים צעירים", בודקים ומגלים את האפשרויות העומדות בפניהם בתחום הלימודים, התעסוקה והזוגיות ומקבלים החלטות חשובות בדבר עתידם. לצד החופש והאתגר שתקופה זו בחייהם מעמידה בפניהם, רבים מהם חווים לחץ .וחרדה1 בתקופת זו יש חשיבות לתמיכה מצד המשפחה ולסביבה חברתית תומכת לצד ,דיור הולם אפשרויות לרכוש השכלה אקדמית או מקצועית ומקורות ,תעסוקה וכן לתנאי פיתוח כ ישורים ומיומנ ויות אישיות כמו יכולת לבחון את המציאות ומוטיבציה להתקד ם. 2 יש צעירים שחסרים להם רבים מהמשאבים האלה, ולכן התקדמותם והשתלבותם בחברה מותנות במידה רבה בסיוע של שירותים חברתיים, ובכללם שירותים מטעם המדינה ,)(כגון שירותי רווחה הרשויות המקומיות וארגונ.ים לא ממשלתיים3 .מסמך זה עוסק בצעירים חסרי עורף משפחתי על-פי רוב אלה .צעירים שזוהו כבני נוער בסיכון4 בקבוצת הצעירים חסרי העורף המשפחתי נכללים בוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתיות, כגון פנימיות של מערכת הרווחה ו מערכת החינוך ומשפחות אומנה, דרי רחוב, צעירים עולים ב ודדים שעלו לארץ ללא משפחה, .צעירים יתומים ונטושים וצעירים שבשל נסיבות חייהם נותקו הקשרים שלהם עם משפחותיהם בשל מרכזיותם של תחומי החיים שהם אבני דרך ,להשתלבות צעירים בחיים בוגרים, כגון השכלה תעסוקה, דיור, בריאות ורווחה, זוגיות ומשפחה, מגובשות היום יוזמות ממ וקדות של מדיניות בנושא ,צעירים במדינות בעולם5 וגם בישראל. בד בבד, הולכת ועולה המודעות לצורכיהם המיוחדים של צעירים .בסיכון בכלל וצעירים חסרי עורף משפחתי בפרט אנשי אקדמיה וחוקרים עורכים מחקרים בנושא צעירים ו צעירים בסיכון; גופים כגון רשויות מקומיות, עמותות וק רנות, בשיתוף גופים ממשלתיים, עוסקים בפיתוח ובהפעלה של שיר ותים ש נועדו לסייע לצעירים האלה בהתקדמותם ובהתפתחותם .בחייהם הבוגרים ב משרדים ממשלתיים רבים פועלים אגפים לצעירים אשר עוסקים במתן סיוע ובפיתוח שירותים ב עבור קבוצ ה זו : במשרד לפיתוח הנגב והגליל פועל אגף הצעירים, העוסק בצעירים בני18 – 35 ומתכלל פעילות של מרכזי צעירים בנגב והגליל; במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן גם משרד )הרווחה פועל ה שירות לנוער, צעירות וצעירים, ובו מפותחים וניתנים שירותי רווחה לצעירים במצבי סיכון ומצוקה בני18 – 25 ; אגף הצעירים ;במשרד העלייה והקליטה מטפל בצעירים עולים ה קרן 1 ,ד"ר יעקב ראובן, המכללה האקדמית כינרת, וד"ר חגית תורג'מן, המכללה האקדמית גליל מערבי טיפול בצעירים בסיכון ובמצוקה בקהילה , משרד העבו ,דה הרווחה והשירותים החברתיים )(להלן גם משרד הרווחה , פברואר2015 . על כריכת ."המסמך נכתב: "המסמך אינו מבטא את עמדתו הרשמית של משרד הרווחה והשירותים החברתיים 2 ,פרופ' יוסף קטן צעירים בישראל– בעיות, צרכים ושירותים בתחום הרווחה– תמונת מצב ומבט לעתיד , משרד ה ,רווחה אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, יולי2009 . 3 .שם 4 ,ד"ר יעקב ראובן, המכללה האקדמית כינרת, וד"ר חגית תורג'מן, המכללה האקדמית גליל מערבי טיפול בצעירים בסיכון ,ובמצוקה בקהילה משרד הרווחה, פברואר2015 . 5 .שם עמוד 3 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע ו היחידה לחיילים משוחררים של משרד הביטחון מפתח ו ת ונותנ ו ת שירותים וזכויות לצעירים ששירתו .שירות משמעותי בשל קוצר היריעה, לא נסקור את כל הגופים העוסקים בטיפול בצעירים חסרי עורף משפחתי ובסיוע ל הם ונתרכז במענים שני תנים לצעירים חסרי עורף משפחתי מטעם ה גופים ה ממשלתיים ה אלה :משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,, המוסד לביטוח לאומי משרד החינוך, משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד העלייה והקליטה, המשרד לפיתוח ,הפריפריה הנגב והגליל ו משרד ראש .הממשלה נמצא כי בכל הנו גע לטיפול בצעירים, ובכלל זה צעירים חסרי עורף משפחתי, משרדים אלו עובדים באופן עצמאי, כל אחד בתחום עיסוקו, .ולעתים מגדירים את הצעירים חסרי עורף משפחתי באופן שונה מ הנתונים שקיבלנו מהמשרדים במסגרת כתיבת המסמך אי- אפשר לקבל תמונה מלאה על מספר הצעירים שהם חסרי ורף ע משפחתי , על המגזר ש אליו הם שייכים (יהודים, ערבים, חרדים, עולים )ועוד ועל היק ף הסיוע הנית ן .להם לפיכך, קשה לקבוע כמה צעירים חסרי עורף משפחתי זקוקים כיום לסיוע. במהלך העבודה על המסמך ראינו כי עם השנים גובר שיתוף הפעולה בין המשרדים וה גופים הציבוריים אחרים , ובהם הסוכנות היהודית, השלטון המקומי וארגוני המגזר השלישי (הג'וינט, קרנות )פילנטרופיות, עמותות ועוד . דוגמ אות לשיתוף פעולה כזה הן למשל הפעלת מרכזי צעירים בישראל ו( פורומים משותפים של גופים אלו ואחרים בנושאים שונים כמו ,פורום כפרי נוער והפנימיות בישראל שעוסק בבוגרי השמה חוץ- )ביתית וצעירים בסיכון . בזכות שיתוף ה פעולה במקרים אלו ואחרים יש היום תיאום מסוים ב מתן הסיוע לצעירים בסיכון בכלל ולצעירים חסרי עורף משפחתי בפרט . ,נוסף על כך באוקטובר2016 אישרה ה ממשלה את התוכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– ת,"וכנית "יתד6 שמטרתה לסייע לצעירים בני18 – 25 במצבי סיכון ב ,רכישת השכלה במציאת ,תעסוקה ב ,השתלבות חברתית ב העצמה אישית ועוד. בתוכנית יפעלו בשיתוף פעולה משרדים ממשלתיים וארגוני מגזר שלישי בהובלתו של משרד הרווחה. התוכנית מתוקצבת מאז ינואר2017 , וכיום היא בשלבי .הטמעה ראשוניים7 ,עם זאת עדיין אי- אפשר לומר ש יש מענה כלל- ממשלתי מקיף לצעירים חסרי עורף משפחתי. בראשית המסמך נביא רקע על צעירים בישראל בכלל ועל צעירים חסרי עורף משפחתי בפרט, ובהמשכו נציג את הפעילות של משרדי הממשלה שעוסקים במתן סיוע לצעירים חסרי עורף משפחת י. במסמך עולים הממצאים האלה :  בקרב אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא צעירים יש הסכמה שגיל18 הוא הגבול התחתון המבדיל בין גיל ההתבגרות לבגרות הצעירה . ,עם זאת יש מחלוקת בנוגע לקו העליון של התקופה ה זאת; יש הסבורים שהבגרות הצעירה מסתיימת ב גיל24 , 26 או29, או לם רוב החוקרים סבורים כי הקו העליון הוא גיל35 . 6 'החלטה מס2014 של הממשלה ה- 34 , תוכנית לאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית"ית"ד , 30 באוקטובר2016 . 7 ,ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות, וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער משרד הרווחה, ש ,יחה6 בפברואר2017 . עמוד 4 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בקבוצת הצעירים חסרי העורף המשפחתי נכללים בוגרי מסגרות השמה חוץ- ביתיות, כגון פנימיות של מערכת הרווחה ומערכת החינוך ומשפחות אומנה, דרי רחוב, צעירים עולים בודדים שעלו לארץ ללא משפחה, צעירים יתומים ונטושים וצעיר.ים שבשל נסיבות חייהם נותקו הקשרים שלהם עם משפחותיהם  מהנתונים שקיבלנו מהמשרדים ש פנינו אליהם במסגרת כתיבת המסמך לא הצלחנו לקבל תמונה מלאה על מספר הצעירים שהם חסרי עורף משפחתי , על המגזרים ש הם שייכים אליהם( ,יהודים ,ערבים חרדים , עולים )ועוד ועל היק ף הסיוע הני תן .להם לפיכך, קשה לקבוע כמה צעירים חסרי עורף משפחתי זקוקים לסיוע.  על- פי נתונים של השירות לנוער, צעירות וצעירים (שירות נוצ"צ) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2014 היו מוכרים לגורמי השירות 3,184 בני נוער ,צעירים וצעירות בני 13 – 25 חסרי עורף מ שפחתי– 1,675 נערות וצעירות (כ- 53% )ו- 1,509 נערים וצעירים (כ- 47% .) כמו כן, השירות פרסם ב- 2014 נתונים על בני נוער, צעירות וצעירים באותם גילים המוכרים ל שירות הרווחה כבני נוער :וצעירים ללא קורת גג כ- 2,000 איש נרשמו כבורחים מהבית וכ- 280 שהו ברחוב דרך קבע (דרי)רחוב ; יצוין כי יש חפיפה בין הנתונים, ונער או צעיר עשויים להיות רשומים בשתי קבוצות בו-בזמן .  במסמך המסכם של הצוות של ה שולחן ה עגול ה ממשקי במשרד ראש הממשלה , שמשמש מסגרת לשיח תלת- מגזרי של המגזר הציבורי , המגזר הפרטי והמגזר השלישי , שפורסם ב- 2014 ,בנושא צעירים ח סרי עורף משפחתי וחסרי דיור, הוצגה הערכה גסה של משרד הרווחה שלפיה כ- 700 צעירים בשנה יזדקקו לפתרונות דיור , בהיעדר קורת גג או עורף משפחתי . בטווח של שבע שנים (מכיוון שמדובר בצעירים בני 18 – 25 ), מספרם הכולל של הצעירים הללו הוערך כ- 2,600 ה (מ מספר הכולל של4,900 צע ירים הופחת ,מספר הצעירים המשרתים בצה"ל אשר מסתייעים בפתרונות דיור של הצבא– כ- 2,250 איש). לפי הערכות שמרניות יותר של אנשי הצוות מספרם הוא1,300 , והן נשענות על ההנחה שכמחצית הצעירים חסרי העורף המשפחתי יצליחו בתקופת הבגרות הצעירה למצוא לעצמם פתרונות דיור נור מטיביים .  כמה משרדים ממשלתיים מעורבים כיום בפיתוח מענים ובמתן סיוע לצעירים בכלל ולצעירים בס יכון ,וחסרי עורף משפחתי בפרט ו,בהם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים המוסד לביטוח ,לאומי, משרד החינוך, משרד הביטחון,משרד הבינוי והשיכון משרד העלייה והקליטה, המ שרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל .ומשרד ראש הממשלה משרדים אלו עובדים באופן עצמאי, כל אחד בתחום עיסוקו, ולעתים מגדירים את הצעירים חסרי ה עורף ה .משפחתי באופן שונה  הפעילות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בתחום צעירים חסרי עורף משפחתי היא לאתר את הצע ירים שזקוקים לסיוע ו לתת להם מענה מתאים . השירותים לקבוצה זה ניתנים במסגרת השירותים שניתנים לכלל הצעירים במצבי סיכון. נציין כי בחוק ובתקנון עבודה סוציאלית לא נקבעו שירותי רווחה ייעודיים בעבור צעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי ,. המשרד מפתח מענים לקבוצה זו אך מע.נים אלו בגדר אפשרות התלויה במדיניות המשרד ובתקציב העומד לרשותו  סוגי הסיוע הקיימים במשרד הרווחה בעבור צעירים וצעירות בסיכון הם ליווי תעסוקתי, פתרונות דיור .(דיור חירום או דיור לטווח ארוך) וסיוע בהשלמת השכלה פעילות זו מעוגנת חלקית בתקנון עבודה "סוציאלית (תע ,ס) של השירות לנוער, צעירות וצעירים אם כי התקנה העוסקת בנושא ישנה ואינה מתאימה לצרכים העכשוויים של האוכלוסייה. נוסף על כך יש תקנה שנקבעת בה מדיניות הטיפול בנערות ובצעירות בלבד, בנות13 – 25 , במצבי סיכון ומצוקה. ממשרד הרווחה נמסר כי המשרד פועל לעדכן את תקנון .עבודה סוציאלית בכל הנוגע לטיפול בצעירים ובצעירות בסיכון עמוד 5 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע  יש כמה גורמים במשרד הרווחה המעורבים במתן סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי ,ו:בהם - השירות לנוער ,צעירות וצעירים מטפל בצעירים בני13 – 25 במצבי סיכון ומצוקה, מפתח מענים ונותן מגוון שירותים ל צעירים ח סרי עו .רף משפחתי בשנת2016 , מלבד התקציב השוטף של השירות הוקצתה תוספת תקציב של כ- 20 מיליון שקלים לפיתוח שירותי לינה ודיור מיוחדים בעבור צעירים חסרי עורף .משפחתי וצעירים בקצה הרצף משרד הרווחה ,נערך לפתוח כמה סוגים של מסגרות כגון מסגרות לינה הוסטלים שיקומיים, דירות מגורים ו מקלט ים ,ו בהם מענים לאוכלוסיית להט"בים ולצעירים יוצאי ה חברה ה .חרדית על- פי משרד הרווחה , במשרד פועל ים לאיתור המבנים המתאימים למסגרות הללו .ולפרסום מכרזים להפעלתם - רשות חסות הנוער נותנת שירותים לבוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתיות שהרשות מפעילה על סמך חוק ה נוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 . כל מי שהשתחרר ממעון או ממעון נעול של ה רשות מקבל ליווי והשגחה של קצין מעקב שנה אחת מיום שחרורו או תקופה ארוכה יותר לפי קביעת הממונה .על המעונות נוסף על כך מאז שנת2010 מפעילה"עמותת "עלם את התוכנית "מחסות לעצמאו"ת למתן שירותי תמיכה, ליווי ומעקב לבוגרים של הרשות. ,התוכנית מיועדת לכל בוגרי מעונות הרשות פועלת בפריסה ארצית ומותאמת מבחינה תרבותית לקבוצות אוכלוסייה שונות. עם זאת, ההשתתפות בתוכנית היא וולונטרית, ולכן, על אף תרומתה לבוגרים, לא כל הבוגרים ,משתתפים בה ושיע ור ההשתתפות במגזר הערבי נמוך במיוחד . - השירות לילד ונוער : השירות אינו מטפל ישירות בצעירים מעל גיל18 , אך מסייע לבני נוער שיוצאים ממסגר ות השמה חוץ-ביתיות )(פנימיות ומשפחות אומנה להתכונן לחיים בקהילה. אחת התוכניות המרכזיות לבוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתיות חסר ,"י עורף משפחתי היא "גשר לעצמאות שפותח בה רצ ף מעני ם בתחומי ה ,דיור ה ליווי, כישורי חי ,ים הכוונה, הכשרה מקצועית ושילוב תעסוקתי לבוגרי מסגרות השמה-ח וץ ביתית .חסרי עורף משפחתי התוכנית פועלת בכל הארץ ונועד ה לתת מענה לכל בוגרי הפנימיות ומשפחות האומנה הנזקקים לליו ו ,י. עם זאת לא כל בוגר של מסגרת השמה חוץ- ביתית חסר .עורף משפחתי שמעוניין להשתתף בתוכנית מקבל מקום בה בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר הצעירים המבקשים להשתתף ב,תוכנית .והביקוש עולה על היצע  מדי שנה כ- 400 תלמידים חסרי עורף משפחתי מסיימים מוסדות של ,המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער של.משרד החינוך לפי מדיניות המ י נהל בנוגע לצעירים חסרי עורף משפחתי, לאחר סיום המסגרת החינוכית יש לשמור על רצף חינוכי ו טיפולי עמם עד גיל26 . הדבר נעשה באמצעות מינוי רכזת בוגרים במטה המ י נהל, רכזי בוגרים בכל פנימי יה ורכזת הישגים , אשר מלווים את הבוגרים. תוכנית הבוגרים מופעלת ב- 60 פנימיות (מתוך כ- 250 )ונותנת מענה לכ- 1,400 .בוגרים במחזור מדובר בשירות נחוץ, וכיום אין מענה מספק בתחום זה, ויש כוונה להרחיב את התוכנית ל- 200 מסגרות ש בפיקוח המ י.נהל אין תקציב מוסדר לתחום הבוג רים, ולמערכת אין אפשרות לתת מענה מלא לכל .הנזקקים .המינהל אינו יכול לסייע בדיור לבוגרים חסרי עורף משפחתי  משרד העלייה והקליטה עוסק בפיתוח מענים ובמתן שירותים לצעירים עולים חסרי עורף משפחתי בשני :אגפים אגף שירותי הרווחה, המטפלים בצעירים עולים במצבי סיכון, ו אגף צעירים. אלה מסייעים ל כל ה עולים הצעירים ה בודדים , ללא הבחנה בין עולים צעירים שהם חסרי עורף משפחתי ובין עולים צעירים ש עלו לארץ בגפם .אך יש להם משפחה בחו"ל שהם עומדים אתה בקשר  משרד הבינוי והשיכון והאגף לנוער , צעירות וצעירים במשרד הרווחה התחילו בשנת2016 ת וכנית ניסיונית (פיילוט) למתן סיוע כספי לצעירים חסרי עורף משפחתי לשם תשלום שכר דירה. התוכנית עמוד 6 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע מיועדת לצעירים בני25 – 18 ה מתאימים להגדרת "חסרי עורף משפחתי". בתוכנית זו נ י תן סיוע בסך 1,000 ש"ח לחודש במשך שנתיים ל- 200 צעירים. כאמור, זו תוכנית ניסיונית שהתחילה ב- 2016 , ולכן .הערכתה נתונה בשלבים התחלתיים  צה"ל נותן סיוע מיוחד לצעירים חסרי עורף משפחתי המתגייסים ו משרתים ב צבא במסגרת ה סיוע הניתן ל כלל ה חיילים ה בודדים. בצה"ל פועל ,מדור בודדים המטפל בחיילים בודדים טרם גיוסם ובמהלך .שירותם  חיילים בודדים מקבלים במהלך השירות ,, בין השאר סיוע כספי חודשי מיוחד .וסיוע בדיור חיילים בודדים משוחררים זכאים, נוסף על ה הטבות הניתנות לכל הח יילים המשוחררים, ללינה בבתי החייל של האגודה למען החייל עד שישה חודשים לאחר השחרור, במימון משרד הביטחון, לו מענק חד- פעמי לסיוע בשכר דירה בסך6,000 .ש"ח  חשוב לציין כי לא כל הצעירים חסרי העורף המשפחתי מתגייסים לצה ."ל נוסף על כך, לא כל הצעירים חסרי העורף המשפחתי שמתגייסים מסיימים את השירות.  בשירות הלאומי-אזרחי צעירים בסיכון, ש חלק מהם חסרי עורף משפחתי, שייכים לקבוצת ה אוכלוסיות ה מיוחדות ו זכאים לתקן מתנדב מור חב מהתקן הרגיל, שנכללים בו שירותים נוספים על אלה שניתנים .למתנדבים האחרים, כגון ליווי מיוחד ופתרונות דיור מספר התקנים בעבור אוכלוסיות מיוחדות בשירות הלאומי מוגבל מחוסר תקציב, ואין אפשרות לספק את כל הצרכים של צעירים מתנדבים השייכים .לקבוצות סיכון ,כך הרוב ה גדול של המתנדבים המוגדרים צעירים בסיכון (כ- 90% ) אינם מקבלים ,פתרונות דיור במסגרת השירות אף שייתכן שבש ל נסיבות חייהם הם אינם מתגוררים בבית הוריהם, וייתכן ש חלקם.חסרי עורף משפחתי כלומר, אין מענים מתאימים להסדרת שירות לאומי- אזרחי לקבוצת אוכלוסייה זו, ו הדבר על ול למנוע מהם להשתתף ב שירות . רשות השירות הלאומי- ,אזרחי ערים לחשיבות של שילוב צעירים בסיכון בשירות ופועלים לשילובם אולם אין גיבוי תקציבי לפעילות בנושא, ואין חובה לשלב צעירים אלו במסגרות השירות ולספק להם דיור בזמן .השירות  ה מוסד ל ביטוח הלאומי משלם קצבת הבטחת)הכנסה לילד יתום ולילד הזכאי לקצבה מיוחדת (ילד נטוש עד גיל18 שהוריו אינם מסוגלים לספק ל ו הגנה ורווחה ולילדים שאינם חיים עם הוריהם או שחיים עם הורה אחד, על-פי הגדרותיהם בחוק הבטחת הכנסה ו על סמך כללים נוספים. יש כמה קריטריונים למתן זכאות לקצבה זו גם לאחר גי ל18 – עד גיל20 או ע ד גיל24 . קצבה נוספת שילד יתום עד גיל18 עשוי להיות זכאי לה – ובתנאים מיוחדים גם מעל גיל18 – היא קצבת .שאירים ביטוח שאירים נועד להבטיח אמצעי קיום לשאירים– אלמן, אלמנה ויתומים– של תושבי ישראל שנפטרו(חוץ מפטירה ב ש ל מלחמה או מחמת פשע ). לאחר הגעתו לגיל18 יתום עשוי להיות זכאי לקצבת שאירים ב עבור עצמו בתנאים מסוימים עד גיל20 .  על פי משרד לפיתוח ,הפריפריה הנגב והגליל , בישראל פועלים71 מרכזי צעירים, בפריסה ארצית, אשר מטרתם לסייע ל צעירים בני18 – 35 מכל ה שכבות וקבוצות האוכלוסייה, וניתנים בהם שירותים במגוון נושאים: חיפוש עבודה ,הכשרות וקורסים מקצועי ,ים בחירת תחום לימודים ומקום לימודים ; אפשרויות ;התנדבות תמיכה במשפחות צעירות ועוד. בין ה שאר ה מרכזי ם נותנים מענה לקהלי יעד ממוקדים כגון ,חיילים משוחררים ,סטודנטים הורים צעירים, מחפשי עבודה ומובטלים ,עולים, ו ,כן צעירים בסיכון ובהם צעירים חסרי עורף משפחתי, ומסייעים להם להכיר את זכויותיהם ולמצות אותם בגופים עמוד 7 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע .)ממשלתיים ולא ממשלתיים (משרדי הממשלה, קרנות, רשויות מקומיות, עמותות ועוד מרכזי הצעירים אינם גופי ם שמטפלים ישירות בנזקקים אלא מפנים לגופים אחרים נותנ י שירות.  ה מענה שניתן במרכזי צעירים לאוכלוסיות בקצה הרצף, כגון צעירים חסרי בית או צעירים במצבי מצוקה קשים, הוא חלקי. לפי נתוני משרד הרווחה רק ב- 17 מרכזי צעירים פועלת כיום תוכנית :להנגשתם לצעירים בסיכון מועסק בהם עובד סוציאלי שתפקידו לאתר צעירים במצבי סיכון ומצוקה .ולהנגיש את שירותי המרכז בעבורם  אומנם יש כיום פתרונות ומענים עב ב ,ור צעירים חסרי עורף משפחתי ובכלל זה אפשרויות דיור המספקות מענה למאות צעירים חסרי עורף משפחתי, אך ה ,משאבים אינם מספיקים לכולם ו רבים מהם קצרי טווח או שאינם עונים על כל הצרכים של ה צעירים ה .אלה  עם השנים גובר שיתוף הפעולה הן בין המשרדים הממשלתיים לבין עצמם והן בין המשרדים הממשלתיים, גופים ציבוריים אחרים ו ,ארגוני מגזר שלישי והדבר מאפשר תיאום מסוים בפיתוח מענים ובמתן סיוע לצעירים חסרי עורף .משפחתי אומנם עד לאחרונה לא הייתה מדיניות מוגדרת מת ל ן שירותים לצעירים בסיכון , אך באוקטובר2016 אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– "תוכנית "יתד. התוכנית נועדה לסייע לצעירים בני18 – 25 במצבי סיכון לרכוש ,השכלה ל השתלב ב ,תעסוקה להשתלב בחברה ,ב העצמה אישית ועוד. בתוכנית זו משרדים מ משלתיים וארגוני מגזר שלישי יפעלו בשיתוף פעולה ב הובלת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. התוכנית מתוקצבת מאז ינואר2017 וכ יום היא בשלבי הטמעה ראשוניים. 8 1. צעירים בישראל וצעירים חסרי עורף משפחתי 1.1 צעירים בישראל– נתונים נבחרים בקרב אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא צעירים יש הסכמה שגיל18 הוא הגבול התחתון המבדיל בין גיל ההתבגרות לבגרות הצעירה: "בגיל זה, נפרדים רשמית הצעירים מהמסגרות שגוננו עליהם והם עומדים ברשות עצמם על כל המשתמע מכך." 9 ,עם זאת יש מחלוקת בנוגע לקו העליון של התקופה ה זאת; יש הסבורים שהבג רות הצעירה מסתיימת ב גיל24 , 26 או29 , אולם רוב החוקרים סבורים כי הקו העליון הוא גיל35 . הם מתבססים על כך שבשנים האחרונות יותר ויותר צעירים מעל גיל30 אינם מצליחים להגיע לעצמאות שאפיינה את השלב ההתפתחותי הזה בעבר והם עדיין זקוקים לתמ יכת ההורים ורשויות המדינ ה. 10 להלן נציג כמה נתונים על "בוגרים צעירים" שנמצאו בפרסומים ממשלתיים שראו אור לאחרונה ועוסקים בצעירים עד גיל24 . 8 ,ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות, וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער משרד ,הרווחה, שיחה6 בפברואר2017 . 9 ד"ר יעקוב ראובן, המכללה האקדמית כינרת, ד"ר חגית תורג'מן, המכללה האקדמית גליל מערבי, טיפול בצעירים בסיכון וב מצוקה בקהילה ; משרד הרווחה , פברואר2015 . 10 .שם עמוד 8 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,בשנת 2014 היו בישראל 8.216 מיליון תושבים; כ- 850,000 מהם צעירים בני18 – 4 2 והם כ- % 10 .מתושבי ישראל11 מספרם של הצעירים בני ה- 18 - 24 גדל בעשור האחרון ב- % 10 . 12 ה צעירים שעלו לארץ מאז שנות ה- 90 ועד לשנת2014 הם כ- 16% מכלל העולים בתקופה זו; בני 24-18 הם כ- % 10 מהעולים של גל העלייה הגדול של שנות ה- 90 . 13 31% מהגברים ו- 52% מהנשים שנישאו לראשונה בישראל ב שנת2013 היו עד גיל24 . בשנת2014 נולדו יותר מ- ,000 176 תינוקות, וכחמישית מהם( % 20.3) נולדו להורים ש לפחות ל אחד מהם לא מלאו25 .שנים14 בשנת2014 130,900 צעירים בני24-18 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים – 9.9% מ כלל ,הרשומים כ חלקם בכלל האוכלוסייה. מבני ה- 18 – 24 הרשומים במחלקות ,לשירותים חברתיים36.6% הם ערבים , ואילו חלקם של הצעירים הערבים בכלל בני הגיל הזה הוא27% ; 12.4% יו ה ממוצא אתיופי , ואילו חלקם בקבוצת הגיל הוא3.5% . מעט יותר מ מחצית היהודים והאחרים בני18 – 24 חיים במשפחות הסובלות מ קשיים כלכליים, לעומת יותר מ- 70% מהערבים ומהצ .עירים ממוצא אתיופי23.9% מבני ה- 18 – 24 ,הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים מוגדרים כראשי משפחה ו- 21.2% גרים בגפם או ש יש להם תיק של יחיד (יותר מ- % 45 מהם רשומים כ"נער ה במצוקה" או כ נער "ללא מסגרת קבועה" .) 15 1.2 צעירים חסרי עורף משפחתי מאז שנת2013 ,השירות לנוער צעירות וצעירים (שירות נוצ"צ) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפרסם בשנתון שירותי הרווחה נתונים על בני נוער וצעירים בני13 – 25 שמוכרים לשירותי הרווחה כחסרי עורף משפחתי .על- פי נתונים אלו בשנת 2014 היו מוכרים לגורמי השירות 3,184 בני נוער ,צעירים וצע ירות בני 13 – 25 חסרי עורף משפחתי– 1,675 נערות וצעירות (כ- 53% )ו- 1,509 נערים וצעירים (כ- 47% .) כמו כן, השירות פרסם ב- 2014 נתונים על בני נוער, צעירות וצעירים באותם גילים המוכרים בשירות הרווחה כבני נוער וצעירים ללא קורת גג : כ- 2,000 איש נרשמו כבורחים מהבית וכ- 80 2 .)שהו דרך קבע ברחוב (דרי רחוב16 יצוין כי יש חפיפה בין הנתונים, ונער או צעיר עשויים להיות רשומים בשתי קבוצות בו-בזמן . מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש נתונים מפולחים (לפי מאפיינים כגון מגזר והסיבה ל כך שהם חסרי עורף משפחתי) על צעירים מעל גיל18 המוכרים למש רד ונתונים בטיפולו. המשרד השיב כי אין לו 11 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2015 ,לוח 2.3 – אוכלוסייה ,לפי קבוצת אוכלוסייה ,דת ,מין וגיל. 12 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 'פני החברה בישראל, דוח מס8, דור העתיד של ישראל – ילדים וצעירים עד גיל 24 , מאי 2016 . 13 שם. 14 שם. 15 .שם 16 ,משרד הרווחה סקירת השירותים החברתיים 2014 , בני נוער וצעירים בניתוק או מעורבים בפליליים: האוכלוסייה שבטיפול השירות לנוער, צעירות וצעירים ', עמ205 . בשנת2014 המספר הג דול ביותר של מטופלים ומטופל ות בשירות נוצ"צ היה מ קבוצת הגיל13 – 17, והם היו כשני-שלישים מכלל המטופלים בשירות (כ- 30,700 איש). צעירים בני18 – 25 היו כשליש מכלל המטופלים (כ- 14,000 .)איש עמוד 9 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע סיווג מובחן של "חסרי עורף משפחתי", ולכן אין למשרד פילוח מדויק של צעירים מעל גיל18 חסרי עורף משפחתי שבטיפולו. 17 במשרד ראש הממשלה פועל שולחן עגול ממשקי שמשמש מסגרת לשיח תלת-מגזרי, של המגזר הציבורי , המגזר הפרטי והמגזר השלישי, .במגוון נושאים חברתיים18 בשנת2013 בחרו חברי השולחן לעסוק בין היתר בצעירים בסיכון ולהתמקד באוכלוסיית יעד של צעירים חסרי עורף משפחתי וחסרי דיור. :חברי הצוות של שולחן העגול שדנו בנושא העריכו כי באוכלוסיית היעד נכללות שתי קבוצות עיקריות 1. צעירים בוגרי מס גרות השמה חוץ- :ביתיות צעירים ש שהו בשנות ילדותם ונעוריהם במסגרות חוץ- ביתיות משום שאין להם משפחה ביולוגית או משום שמשפחתם לא יכלה לגדלם, ו יוצאים מהמסגרות הללו ב י הג עם לגיל18 . 2. :צעירים חסרי קורת גג ללא עורף משפחתי אשר גרים ברחוב או בדיור זמני, נצלני או פוגעני בקבוצה זו נכללו צעירים וצעירות חסרי בית שלא הושמו בהשמה חוץ- ביתית בצעירותם או שנפלטו מהשמה חוץ- ביתית לפני גיל18 . במסמך המסכם של הצוות (שפורסם ב- 2014 ) הוצגה הערכה גסה של משרד הרווחה שלפיה כ- 700 צעירים בשנה יזדקקו לפתרונות דיור , בהיעדר קורת גג או עורף משפחת י . בטווח של שבע שנים (מכיוון שמדובר בצעירים בני18 – 25 ) מספרם הכולל של הצעירים הללו הוערך כ- 2,600 ה (מ מספר הכולל של 4,900 צעירים הופחת מספר ה צעירים ה ,משרתים בצה"ל אשר מסתייעים בפתרונות דיור של הצבא – כ- 2,250 איש). לפי הערכות שמרניות יותר של אנשי הצוות מספרם הוא1,300 , והן נשענות על ההנחה שכמחצית הצעירים חסרי ה עורף ה משפחתי יצליחו בתקופת הבגרות הצעירה למצוא לעצמם פתרונות דיור נורמטיביים .חברי הצוות ציינו כי בישראל יש פתרונות דיור מגוונים המספקים מענה למאות ,צעירים חסרי עורף משפחתי אך הם אינם מספיקים לכולם ,ורבי ם.מהם קצרי טווח ,כמו כן, הצוות בחן את הצרכים בשטח ניסה להתאים את ה פתרונות לצרכים ולחסרים ה משתקפים .בסקירת המענים הקיימים וגיבש המלצות מתאימות יצוין כי גם בסיום עבודת הצוות תמונת המצב לא הייתה מלאה, ועדיין היו חסרים נתונים על צעירים בסיכון חסרי עורף משפחתי .בישראל חברי הצוות סיכמו כי שיתוף המידע ושיתוף הפעולה בין הגופים .חיוניים לתהליכי למידה, התמקצעות, התייעלות ואיגום משאבים הצוות המליץ כי האגף לשירותי תקון ונוער מנותק במשרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יהיה הגורם המתכלל ויהיה ממונה על כמה תחומים מרכז יים בנושא, ובהם מיפוי צרכים מול מענים 17 ,ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות, וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער משרד הרווחה, ,מכתב9 בספטמבר2015 . 18 בשנת2008, בעקבות החלטת הממשלה 'מס3190 של הממשלה ה- 31 בנושא יחסי הממשלה ,החברה האזרחית והמגזר העסקי התורם להשגת מטרות ציבוריות ,מ- 24 בפברואר2008 , ו בעקבות אישור מסמך המדיניות של הממשלה בנושא ""ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות העצמה ושקיפות ב פברואר אותה שנה, הוקם במשרד ראש הממשלה שולחן עג ול ממשקי, המשמש מסגרת לשיח תלת-מגזרי בין המגזר הראשון, המגזר השני, הפועל ל השגת מטרות חברתיות, והמגזר השלישי במגוון נושאים חברתיים. בשנת2013 בחרו חברי השולחן לעסוק בצעירים בסיכון בישראל, ולשם כך הוקם צוות עבודה בנושא . הוחלט כי הצוות יתמקד בעבודתו בש ני תח ומים עיקריים: תעסוקה – י צירת מנוף שינוי בתחום תעסוקת צעירים בסיכון במקום ש בו לשלושת המגזרים בחברה תהיה תרומה , ובתוך כך זיהוי חסמים וחסרים בתוכניות הקיימות ;דיור – ט יפול ייעודי בדיור ב עבור אוכלוסיית ה צעירים חסרי ה עורף ה משפחתי. הצוות ניסה להעריך את מספר הצעי רים בסיכון בני ה- 18 – 25 בישראל. ההערכה היא שמספר הצעירים האלה הוא50,000 .לכל הפחות. לפי הערכות פסימיות יותר מספרם כפול ואף יותר. לכמה אלפים מהם אין קורת גג לנוכח היקף הבעיה וריבוי הצעירים בסיכון בישראל החליט הצוות להתמקד באוכלוסיית יעד של צעירים חסרי עורף.משפחתי וחסרי דיור :מקור משרד ,ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה ""חדר משלנו– היוזמה הבין- מגזרית לפתרונות דיור עבור צעירים ,בסיכון מרס2014. ה מסמך סוקר את תהליכי העבודה של צוות דיור בעבור צעירים חסרי עורף משפחתי ואת תוצריהם. עמוד 10 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע ושיקוף המידע לגופים הפועלים בשטח, ניהול ועדת ההיגוי והובלת האסטרטגיה הכללית, וכן יהיה אחראי להערכה ולמדידה של המודלים הפועלים. חלק מהמלצות הצוות מיושמות בשטח (למשל הרחבת מסגרות דיור לצעירים חסרי עורף משפחתי ; על פתרונות הדיור ל צעירים חסרי עורף משפחתי כיום ראו פרק 2 ,) ואחרות הובאו בחשבון בפיתוח התוכנית הלאומית לצעירים בסיכון, ש הפעלתה אמורה להתחיל בינואר2017 19 (ראו פרק2 .) להלן יוצגו נתונים ומאפיינים של שתי קבוצות צעירים חסרי עורף משפחתי: בוגרי מסגרות השמה חוץ- ביתיות ודרי .רחוב צעירים 1.2.1 צעירים חסרי עורף משפחתי בוגרי מסגרות השמה חוץ- ביתיות רוב הצעירים .בוגרי פנימיות ואומנה חסרי עורף משפחתי הוצאו מבית הוריהם בגיל צעיר מאוד שלא כמו רוב הילדים שמתחנכים בפנימיות, 20 לילדים ו אל לא היה קשר עם משפחתם ב זמן ,שהותם בפנימייה ו בחופשות ו בחגים הם התארחו בבתי משפחות מארחות או נשארו בפנימייה. לחלקם אין הורים כלל (יתומים או )ילדים שעלו ללא הורים, ,ואילו הוריהם של אחרים אינם מסוגלים להציע להם קורת גג תמיכה וליווי , אף לא מינימלי ים . בעוד צעירים בני גילם עדיין מקבלים תמיכה מ משפחתם, צעירים אל ו אמו רים לעמוד ברשות עצמם מיום סיום המסגרת. 21 בוגרי מסגרות השמה נ תונים בסיכון גבוה לחוות קשיים בעת המעבר מ מעמד של מתבגרים התלויים באחרים ל מעמד של בוגרים עצמאיים, 22 :והעיקריים בהם בדידות ו חוסר ;תמיכה משפחתית וחברתית יה ;עדר תמיכה כלכלית קשיים בהסתגלות למסגרת חדשה ( כגון מסגרת צבאית ;) ,בעיות התנהגות בעיות בריאות וקשיים נפשי םי ;מחסור ב כישורים ו ב משאבים אישיים ונפשיים להתמודד עם מצבי חיים .שונים על- פי מחקרים שנערכו בקרב בוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתית בישראל ובעולם , בעת סיום ההשמה ילדי ההשמה עדיין נושאים עמם פערים שיקשו עלי הם להשתלב בחברה עם יציאתם לבגרות : ההישגים הלימודיים שלהם נמוכים מאלה של בני ה שנתון שלהם ואף משל צעירים אחרים המוכרים לשירותי הרווחה ; שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב ם נמוך יותר , ובפרט שיעור בעלי תעודת בגרות ושיעור .העומדים בתנאי הסף לכניסה לאוניברסיטאות ש יעור ה צעירים בוגרי ה פנימיות שמסיימים שירות צבאי קטן משיעור המסיימים שירות ב .כלל האוכלוסייה ,כמו כן צעירים אלו נתונים ב סיכון רב יותר להיות בעלי תיק פלילי ולהורות מוקדמת. אלו הן משקולות לרגלי המסיימים שיקשו עליהם להתקדם במסלול החיים העצמא.י23 להלן נציג נתוני ם על צעירים בוגרי מסגרות השמה חוץ- ביתיות חסרי ה עורף ה משפחתי שהתקבלו ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ו הסבר קצר ה על מסגרות ה אל ה. 19 מירב דדיה, סגנית מנהלת אגף תקון ב משרד הרווחה , שיחת טלפון, ספטמבר2016 . 20 בישראל פועלות שתי מערכות פנימייתיות נפרדות : האחת שייכת למערכת ההשמה החוץ-ביתית של משרד הרווחה, והאחרת היא מערך ה פנימיות ה חינוכיות ש בפיקוח המ י נהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. לכל אחת מהן יש מאפיינים שונים, אך המשות ף להן הוא שילדים רבים מ מי ששהו בהן מגיעים לבגרות ויוצאים לחיים עצמאיים ללא עורף .משפחתי תומך מקור: רמי בנבנישתי וצוות פורום למחקר על ילדים בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה, סקירת ספרות: צעירים בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות , אוניברסיטת בר אילן, דצמבר2015 . 21 עדנה גלבוצקי, מנהלת התוכנית "גשר לעצמאות", המועצה לילד החוסה (ע)"ר, ילדים בסיכוי, מכתב, ספטמבר2016 . 22 רמי בנבנישתי וצוות פורום למחקר על ילדים בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה, סקירת ספרות: צעירים בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות , אוניברסיטת בר אילן, דצמבר2015 . 23 .שם עמוד 11 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע  פנימיות של ה שירות ל ילד ו ל נוער של משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים השירות מפעיל פנימיות בעבור ילדים ובני נוער במצב י סיכון ומצוקה, ובהם ילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי, עד גיל18 . כמה סוגים של פנימיות מופעלות במסגרת השירות: פנימיות חינוכיות; פנימיות שיקומיות; פנימיות טיפוליות; פנימיות פוסט- .אשפוזיות24 המאפיינים של ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה המושמים במסגרות אלו הם, בין השאר: - י לדים ובני נוער בסכנה ישירה ומי י דית, נפגעי התעללות פיזית, נפשית ומינית, החיים ב סביבה מסכנת ו חשופים לאלימות בין ההורים; - ילדים ובני נוער בעלי הפרעות התנהגות או בעיות רגשיות ונפשיות; - ילדים ובני נוער הסובלים מהזנחה מצד האחראים להם; - ילדים ובני נוע ר שחיים בנסיבות שעלולות לגרום סיכון, כגון משבר גירושין, מוות של אחד ההורים או שניה ם, אבטלה, עלייה, מחל ה או חוסר יכולת של האחראי למלא את חובותיו כלפיהם. 25 בפנימיות ו אל שוהים כ- 7,000 ילדים בשנה – כ- % 35 בני6 – 12 וכ- % 60 בני13 – 18 . 26 כאמור , במסמך זה לא נעסוק בוג ב רי פנימיות בעלי צרכים מיוחדים ובבוגרים הסובלים מהפרעות נפשיות מובחנות , ולכן נציג כאן נתונים על בוגרי פנימיות חינוכיות ושיקומיות בלבד. על- פי נתונים של ה שירות ל ילד ו ל ,נוער בשנים 2015 – 2014 יצאו כ- 1,400 חניכים מהפנימיות האלה(כ- 600 חניכים בשנת2015 וכ- 800 חניכ ים בשנת2014 ) 27 – הן חניכים שסיימו את המסגרת בגיל18 והן חניכים שעזבו מסיבות שונות את המסגרת לפני גיל18 .השירות ילד ל לו נוער של המשרד לא מסר ל מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים מדויקים על מספר ה בוגרי ם והעוזב ים פנימיות אל ו שהם חסרי עורף משפחתי. נמסרו הערכות ש לפיהן בכל שנתון% 10 עד % 14 מהחניכים הם חסרי עורף משפחתי. 28 לפיכך , אפשר להניח כי60 עד120 מה חניכים שמסיימים מדי שנה את המסגרות הם .חסרי עורף משפחתי ככלל, חניך רשאי להישא ר בפנימיות של משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים עד גיל18 או עד סיום שנת הלימודים . אם החניך חסר עורף משפחתי, הוא רשאי להישאר בפנימייה עד הגיוס, באישור מיוחד. במקרים חריגים, שבהם נדרשת עוד שנה של שהייה במסגרת לשם השלמת השכלה, הדבר מתאפשר, על סמך אישור חריג, עד גיל19 .בשנים 2014 – 2015 שהו בפנימיות חינוכיות ושיקומיות של משרד ,העבודה הרווח ה והשירותים החברתיים כ- 460 חניכים כאשר היו בני18 (כ- 270 וכ- 190 )בהתאמה וכ- 190 חניכים בני 19 ויותר (כ- 110 ו- 86 .)בהתאמה29 24 פנימיות חינוכיות: פנימיות לחניכים שה תפקוד שלהם תקין או שה פגיעה בהתפתחות ם מעטה ויש להם פוטנציאל קידום רב ; פנימיות שיק ומיות: פנימיות המיועדות ל חניכים עם ליקויי למידה, עם פער לימודי ניכר או עם חסכים רגשיים שאובחנו כבעלי פוטנציאל התפתחות תקין :; פנימיות טיפוליות פנימיות לחניכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים עקב ליקוי אורגני, התנהגותי או נפשי- רגשי ה זקוקים למסגרת חינוך מיוחד ; פ נימיות פוסט- :אשפוזיות פנימיות לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז לשם .מניעתו הן קולטות גם אוכלוסיות- קצה עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות. ,מקור: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ילדים ונוער בסיכון , תאריך כניסה: יולי2016 . 25 משרד הרווחה ,השירות לילד ולנוער , תאריך כניסה: מאי2016 . 26 משרד ,הרווחה סקירת השירותים החברתיים 2014 , ילדים מלידה עד גיל18 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים ', עמ 126 . 27 ,בנצי בראנץ ויוסי וקנין, משרד הרווחה, מכתב 19 במאי2016 ; התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב- 14 ביולי2016 . 28 שם. 29 .שם עמוד 12 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע  משפחות אומנה משפחת אומנה היא ,משפחה משלימה למשפחה הביולוגית של הילד ו היא מסגרת זמנית המאפשרת לתינוק , ל ילד או ל נער לקבל את הדרוש להתפ תחותו הנפשית, הרגשית, הגופנית, החינוכית והחברתית. יש שני סוגים עיקריים של משפחות אומנה מתמשכות (ש ה שהות בהן נמש כת כמה חודשים עד כמה :)שנים - אומנה רגילה– מופנים אליה ילדים בני0 – 18 ; חלק ם עם נכות או מוגבלות שכלית- התפתחותית ומוגדרים בעלי צרכים מיוחדים ; - אומנה טיפולית או חלופת אשפוז – מופנים אליה ילדים אחרי אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז לשם מניעתו30 (במסמך זה לא נעסוק ב)בוגרי משפחות אומנה טיפולית . המאפיינים של הילדים ובני הנוער במשפחות אומנה רגילה ושל הילדים ובני הנוער שחיים בפנימיות של ה שירות ל ילד ו ל נוער של משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ש הוצגו לעיל דומים . במשפחות אומנה רגילות שוהים כיום כ- 2,400 .ילדים ובני נוער31 מדי שנה מסיימים כ- 100 צעירים את משפחות האומנה; יותר מ- 80% נשארים ב הן גם אחרי גיל18 , וכ- 7% .חוזרים למשפחות הביולוגיות פחות מ- % 10 ממסיימי מ שפחות האומנ.ה עוזבים את האומנה נותרים ללא עורף משפחתי32 מצבם של בוגרי פנימיות חסרי עורף משפחתי שונה מ מצבם של בוגרי משפחות אומנה ,מכמה בחינות וכפי ש אפשר ,לראות מהנתון שהוצג לעיל על- פי רוב צעירים שגדלו במשפחות אומנה נשארים ן בה גם לאחר הגעתם לגיל18 , 33 ו לכן אי נם שייכים לקבוצת ה צעירים חסרי ה עורף ה .משפחתי  פנימיות של רשות חסות הנוער רשות חסות הנוער היא הגורם במשרד ,העובדה הרווחה והשירותים החברתיים ה מופקד לפי חוק על מתן טיפול חוץ- ביתי סמכותי כופה ל מתבגרים במצבים של עבריינות ,סטייה חברתית ומצבי סיכון ומצוקה קיצוניי ,ם. אוכלוסיית היעד של רשות חסות הנוער מתאפיינת בהפרעות התנהגות חמורות בפיגור לימודי ותרבותי עמוק, בעשייה פלילית ובדפוסי עבריינות, עזובה והזנחה קשה, בקשיים נפשיים ורגשיים עמוקים ובאי- .קבלת מרות וסמכות34 בפנימיות של הרשות שוהים מדי שנה כ- 1,700 בני נוער בני8 1 – 12 , 35 ו מדי שנה יוצאים מהמעונות כ- 300 צעירים ובני נוער, רובם צעירים (מעל גיל 18 .)כ- 30% מהבוגרים (כ- 100 בוגרים )חסרי עורף משפחתי , ובהיעדר בית לשוב אליו הם זקוקים לסיוע בדיור . ל- 30% מהם יש משפחה, אולם היא אינה משמשת .עוגן ומסגרת השתייכות בעבורם36  פנימיות של מנהל החינוך ההתיישבותי המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער של משרד החינוך מפעיל כ- 250 פנימיות חינוכיות לנוער וכ- 45 כפרי נוער, ומתחנכים בהם מדי שנה כ- 60,000 תלמידים. רוב הילדים שוהים בפנימיות חינוכיות של המינהל מבחירה, לשם לימודים בישיבה או בבתי- ספר גבוהים שלעתים שוכנים הרחק 30 משרד הרווחה ,אומנה – משפחתה עוטפת לילדים בסיכון ובסכנה :, תאריך כניסה1 באוגוסט2016 . 31 שלווה ליבוב יץ ,'מפקחת ארצית – אומנה ב משרד הרווחה ,שיחת טלפון , ספטמבר2016 . 32 שם. 33 שם. 34 משרד ,הרווחה רשות חסות הנוער , תאריך :כניסה11 באפריל2013 . 35 משרד הרווחה ,סקירת השירותים החברתיים 2014 ,האוכלוסייה שבטיפול רשות חסות הנוער . 36 טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער ב משרד הרווחה ,, מכתב5 במאי2016 . עמוד 13 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע מביתם. חלק מהתלמידים לומדים בפנימיות מסיבות הקשורות לרווחתם הנפשית והפיזית, כגון מצוקה כלכלית של משפחותיהם, אי- יכולת של ההורים לספק להם תנאי מחיה ולימודים ראויים ולתמוך .בגידולם הנורמטיבי וקשיים ביחסים עם ההורים ועם הסביבה על- פי נתונים שנאספו בשמונה שנים האחרונות ( 2008 – 2015) מדי שנה שוהים בפנימיות של מ י נהל החינוך כ- 4,000 תלמידים שאין.להם סביבה משפחתית תומכת ב קבוצה זו נכללים צעירים ש נאלצים להתמודד עם משימות חיים מורכבות ללא סיוע או מודל חיקוי: צעירים אשר שהו בשנות נעוריהם בכפרי הנוער ו ב פנימיות בפיקוח של המ י נהל ומשפחתם הגרעינית אינה משמשת ב עבורם עורף תומך; אב ה , האם או שניהם נפטר ו; ה אם אינה ,נשואה ההורים פרודים, גרושים או בהליך גירושים; עולים חדשים; צעירים המנותקים ממשפחתם ו צעירים שמצבם ה סוציו- אקונומי רע. מתוכם, בין1,100 ל- 1,400 .תלמידים הם חסרי עורף משפחתי37 מדי שנה כ- 400 תלמידים בעלי מאפיינים המתאימים להגדרה של חסרי עורף משפחתי מסיימים מוסדות של המינהל לחינוך התיישבותי. 38 1.2.2 צעירים דרי רחוב על- פי הגדרה של היחידה לדרי רחוב של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דרי רחוב הם גברים ונשים מעל גיל18 39 הגרים ברחוב, בבתים נטושים או בגנים ציבוריים, השרויים בהזנחה גופני ת ונפשית קשה ונמצאים בניתוק ובניכור ממשפחה וחברים. הם מ ת אפיינים באי- יציבות במגורים ובניידות .ברחבי הארץ על- פי רוב אין להם תעודות אישיות, ר ו בם מכורים לחומרים פסיכו- אקטיביים( אלכוהול וסמים) ויש להם היסטוריה של משברים אישיים ומשפחתיים. חלקם סובלים ממחלות נפשיות לא ,מאובחנות ו רובם סובלים מהזנחה גופנית ומחולי. דרי הרחוב חשים מודר ים מהחברה ,נבגד ים ומיואש ים מהממסד, ולכן הם מתקשים לתת בו אמון. 40 על- פי נתוני משרד העבודה ,הרווחה והשירות ים החברתיים, בשנת2014 טופלו בארץ1,884 דרי רחוב – מספר הנמוך בכ- 13% ממספרם בשנת2011 ( 2,146 ). ב שנת2014 נקלטו וקיבלו שירות441 מטופלים חדשים, שהם כ- 23% מכלל מקבלי השירות. מתוך 1,884 דרי ה רחוב ש קיבלו טיפול מ שירותי הרווחה בשנת2014, כ- % 6 היו צעירים בני18 – 5 2 (כ- 110 איש) וכ- % 16 היו צעירים בני26 – 35 (כ- 300 .)איש41 יש חוקרים ש סבורים שיש לראות ב דרות במקומות ציבוריים בקרב צעירים (עד גיל26 ) ""מעבר משובש .בין ילדות לבגרות השיבוש עשוי לנבוע מחוסר תפקוד משפחתי או מה תמשכות התהליכים של פיתוח עצמאות כלכלית אצל הצעירים. יש צעירים פגיעים שאינם מסוגלים למצוא או להרשות לעצמם דיור עצמאי, ב עיקר אם הם עוזבים את בית הוריהם או יוצאים מטיפול המדינה בגיל צעיר . מצב זה עשוי לשבש מעברים אחרים , ובכלל זה מציא ת מקום עבודה והתמדה בו ויצירת תא משפחתי. 42 37 נתונים מהשנים2008 – 2015 . 38 'אברהם לוי, מנהל אגף א– תקציבים, ומירב שלו, רכזת בוגרים ארצית במינהל לחינוך התיישבותי-פנימייתי במשר ד ,החינוך, פגישה15 באוקטובר2015 ,; ד"ר בני פישר מנהל המ י נהל לחינוך התיישבותי ,, מכתב29 ביוני2016 . 39 בהגדרה זו לא נכללים קטינים הדרים ברחוב, על- פי הגדרת תע"ס33.3 , מתוקף היותם"קטינים נזקקים" על- פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך- 1960 ,ס עיף 2. 40 משרד הר ווחה, סקירת השירותים החברתיים 2014 ,יחידים בעלי אפיונים מיוחדים ,דרי רחוב ,עמ ' 494 . 41 .שם 42 יואב סנטו ומשה ברגר, מיפוי דרי רחוב בישראל ,, פילת2014 . את המחקר הזמין ומימן משרד הר ווחה. עמוד 14 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ סקירת ספרות שנעשתה ב מחקר "מיפוי דרי "רחוב בישראל (מחקר ש הזמין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ב- 2014 ) 43 וע לה כי חוקרי התופעה של דרי רחוב במדינות בעולם מציעים שלוש קטגוריות משנה של:צעירים חסרי בית 1. צעירים חסרי בית – צעירים מחוסרי דיור, שנאלצים לישון בצפיפות, להישאר עם חברים או לדור באכס ניות תקופות ארוכות. מדינות מסוימות באירופה מכנות צעירים כאלהstreet youths או street children – בני הנוער וצעירים ש ישנים בחוץ או מבלים זמן נכבד מיומם ברחוב; 2. בורחים – צעירים שברחו מהבית ו הם זמנית חסרי דיור; 3. צעירים ש עוזבים מוסדות טיפול מטעם המדינה כמו מקלטי ם, מתקני משמורת או משפחות א ו .מנה תופעה נוספת שעל- פי המחקרים מאפיינת צעירים חסרי בית היא חו סר בית סמוי, קרי מצב ש בו צעירים חיים בבתים של חברים ובני משפחה. 44 ממחקרים בנושא דרי רחוב צעירים עולה שהדבר שכיח במדינות לא מעטות . בממצאי המחקר על דרי רחוב בישראל בלט ה ממצא שלפיו דרי רחוב ה צעירים ביותר הם מ יוצאי אתיופיה : נמצא כי דרי רחוב ממוצא אתיופי צעיר ים באופן מובהק מדרי רחוב יהודים יוצאי מדינות ער ב ילידי ישראל ויוצאי ברה"מ. 45 2. הסיוע מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במשרד הרווחה מגדירים את הצעירים חסרי העו רף המשפחתי "צעירים המאופיינים בה י עדר משפחה בכלל או בה י עדר משפחה וסביבה תומכת, שגדלו במשפחות מוכות עוני ומחסור, משפחות מתעללות ,ומזניחות הנם חסרי דיור ומקום מגורים קבוע, רובם איבדו את האמון ביכולתם לבנות עתיד אחר וטוב יותר עבור עצמם, בדרך כלל חסרי השכלה תיכ ונית או הכשרה מקצועית, מתקשים למצוא עבודה, אינם מגויסים לצה"ל או מגויסים, אך שירותם הצבאי מלווה בבעיות וקשיים רבים. חלקם בעלי עבר פלילי או שימוש באלכוהול וסמים, סובלים מבעיות בריאות פיזית ונפשית, בעלי חובות בשל מצבי עוני או חוסר יכולת התארגנות. חלקם בוגרי".פנימיות וחלקם נותרו בקהילה46 הגורמים המקצועיים העיקריים ב משרד הרווחה המעורבים במתן סיוע לצעירים ולצעירות חסרי עורף :משפחתי השירות לילד ונוער (השירות אינו מטפל ישירות בצעירים מעל גיל18 , אך נותן בין השאר שירותי הכנה לבני נוער שיוצאים ממסגרות השמה חוץ-ביתיו ;)ת לחיים בקהילה השירות לנוער ,צעירות וצעירים מטפל בצעירים בני13 – 25 ;במצבי סיכון ומצוקה רשות חסות הנוער נותנת שירותים לבוגרי מסגרות השמה חוץ- .ביתיות שהרשות מפעילה נוסף על כך ניתנים שירותים לצעירים במסגרת שירות המבחן למבוגרים ,, השירות להתמכרויות אגף השיקום – צעירים עם צרכים מיוחדים ו השירות לטיפול בפרט ובמשפחה . בהמשך המסמך נביא פרטים על הפעילות של שלושת האגפים הראשונים, אך תחילה נציין כי בחוק ובתקנון עבודה סוציאלית לא נקבעו שירותי רווחה ייעודיים בעבור צעירים וצעירות חסרי 43 שם . 44 מצב זה אינו מקביל לדרות רחוב על- ( פי תקנות עבודה סוציאלית תע)"ס , וראו .שם 45 שם. 46 ,ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות, וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער משרד הרווחה ,, מכתב9 בספטמבר2015 . עמוד 15 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע .עורף משפחתי המשרד מפתח מענים לקבוצה זו, אך מענים אלו בגדר אפשרו ת התלוי ה במדיניות המשרד וב תקציב.העומד לרשותו47 פעילות .המשרד היא לאתר את הצעירים שזקוקים לסיוע ולנסות לתת להם מענה סוגי הסיוע הם ליווי .תעסוקתי, פתרונות דיור (דיור חירום או דיור לטווח ארוך) וסיוע בהשלמת השכלה פעילות זו מעוגנת חלק ית בתקנון עבודה סוציאלית48 בסעיפים הנוגעים ל שירות לנוער, צעירות וצעירים. גב' ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער ,צעירות וצעירים, מציינת כי התקנה העוסקת בנושא ישנה ואינה מתאימה .לצרכים העכשוויים של האוכלוסייה49 נוסף על כך יש תקנה שנקבעת בה מדיניות הטיפול בנע רות ובצעירות בלבד, בנות13 – 25 , .במצבי סיכון ומצוקה50 ממשרד הרווחה נמסר כי המשרד פועל לעדכן את תקנון עבודה סוציאלית בכל הנוגע לטיפול בצעירים ובצעירות בסיכון. טרם נקבע מועד סיום העדכון של .התקנות ופרסומן51 גורמי המשרד ציינו כי התוכניות בעבור צעירים בסיכון בכלל ובעבור צעירים חסרי עורף משפחתי בפרט שמתקיימות בשטח פועלות בהיקף מצומצם ואינן מספקות מענה לכל הצעירים הנזקקים לסיוע. 52 על ,מנת לשפר את המצב של צעירים וצעירות במצבי סיכון במאי2016 הודיע שר הרווחה חיים כץ על השקת ה" תוכנית"יתד – יוזמה לאומית להעצמת מאות-אלפ י צעירים וצעירות במצבי סיכון ב ני18 – 28 , שתתמקד בארבעה תחומי חיים מרכזיים: פיתוח מסוגלות עצמית; השכלה; תעסוקה; תנאי מחיה נאותים ומענה על צרכים קיומיים. בתוכנית יופעל מערך רווחה ייחודי שיאתר את הצעירים ויצוות לכל אחד מהם חונך לחיים, "מנטור אישי", שילווה אותם במשך עשור ויתאים ב עבורם ת ו כניות לפיתוח עצמי המותאמות לצרכי ה ם ה מיוחדים. על- ,פי הודעת השר "י ב "תד יינתנו בין היתר ה שירותים :האלה סיוע ב השלמת השכלה תיכונית ומימונה לצד ליווי רגשי וחברתי; תמיכה בחיילים במצבי סיכון לקראת השירות הצבאי, במהלכו ולקראת סיומו , ובכלל זה פתרונות מקיפים כגון ,דיור, משפחות מאמצות תמיכה רגשית וכלכלית, עזרה בזמן החלמה מפציעה, טיפול בחובות, סיוע להתמצא בסבך הבי ו ,רוקרטי מלגות לימודים, השמה בעבודה וחונכות לחיילים יוצאי אתיופיה; ליווי צעירים יוצאי החברה החרדית ועולים חדשים; מימון לימודים אקדמי ים; הכשרה מקצועית והשמה בעבודה , ליווי ושיקום אישי ומקצועי, הקניית מקצוע בעל אופק תעסוקתי וסיוע ברכישת כישורי חיים; טיפול בצעירות בזנות – איתור וזיהוי של נערות וצעירות בזנות ע ל- ידי( הפעלת עובדים ומתנדבים בזירות שונות ובהן אתרי אינטרנט); בתים חמים – מסגרת יו מית בקהילה שנותנת מענה טיפולי, חברתי ו תרבותי לנערות וצעירות; הוסטל חוץ- ;ביתי; דירות מעבר לצעירים הבטחת הכנסה לצעירים זכאים באמצעות קרנות הביטוח הלאומי; ת ו כניות לשיקום אסירים בעת שהותם במאסר ולאחר שחרורם ועוד. 53 47 .שם 48 משרד הרווחה , תקנון עבודה סוציאלית, פרק3 : פרט ומשפחה, תקנה3.22: טיפול בבני נוער ובצעירים . 49 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות ב משרד הרווחה , שיחת טלפון, מאי2016 . 50 משרד הרווחה ,תקנון עבודה סוציאלית ,פרק 17 :טיפול בנערות ב מצוקה. 51 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער ,צעירים וצעירות ב משרד הרווחה , שיח ,ה6 בפברואר2016 . 52 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות ל נוער ,, צעירים וצעירות וטלי יוגב ,מנהלת רשות חסות הנוער ,משרד הרווחה ,מכתב , 9 בספטמבר 2015 . 53 :משרד הרווחה, הודעת הדובר שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ מציג: "תוכנית "יתד – העצמת צעירים וצעירות בסיכון , 23 במאי2016 . עמוד 16 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע באוקטובר2016 אישרה"הממשלה את תוכנית "יתד בה חלטת ממשלה מס' 2014 . 54 נקבע כי התוכנית תיועד ל צ עירים עד גיל25, ולא עד גיל 28 כפי שהמליצו גורמי הרווחה וכפי שהודיע שר הרווחה במאי 2016 ( ראו .)לעיל על- ,פי החלטת הממשלה יפעילו את התוכנית משרדים ממשלתיים וארגוני מגזר שלישי בהובל ה ובת ם או י .של משרד הרווחה משרד ה רווחה יקצה לרשויות המקומיות תקציב לצורך העסקת מלווים לצעירים בסיכון אשר יתמכו בצעירים במשך תקופה שתיקבע, יבנו עמם תוכנית אישית ויפעלו ליישומה ב אמצעות שירותים קיימים וחדשים במשרדי ם ממשל תיים ובארגוני מגזר שלישי. המשרד יתאם בין הגורמים השותפים לתוכנית לשם התא מת סל המענים לצעירים בסיכון , ו במסגרת זו יקדם את .יצירתם והרחבתם של מענים חסרים55 התוכנית מתוקצבת מאז ינואר2017 .על- פי החלטת הממשלה, תקציב התוכנית יתווסף לבסיס תקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כדלקמן: - לשנים2017 – 2018 – 100 מיליון שקלים בסך הכול; - ב שנים2019 – 021 2 ת."תוקצב התוכנית "במסגרת התקציב של אותן שנים56 בתקציב המדינה לשנים2017 – 2018 הוקצו ל תוכנית27.5 מיליון שקלים לשנת2017 ו- 66 מיליון שקלים לשנת2018 ,ס וב ך הכול93.5 מיליון שקלים , ולא100 מיליון שקלים כפי שקבעה הממשלה בהחלטה מס' 2014 .) 57 כיו ם התוכנית נ תונה.בשלבי הטמעה ראשוניים גורמי משרד הרווחה עוסקים באיתור כוח אדם ל משרות ברשויות מקומיות ל הפעלת .התוכנית58 ,לפיכך עדיין אין מענה כלל- ממשלתי מקיף לצעירים חסרי עורף משפחתי אי ו- אפשר לבחון את הפעלת.התוכנית להלן נסקור את הסיוע שניתן כיום לצעירים חס.רי עורף משפחתי מטעם כמה אגפים במשרד הרווחה 2.1 השירות לילד ונוער59 השי רות לילד ו ל נוער מופקד על הגנתם, שלומם ורווחתם של ילדים ובני נוער עד גיל18 שנתונים במצבי סיכון וסכנה במשפחותיהם, בקהילת מגוריהם או בכל מקום אחר . כאמור, השירות מפעיל מסגרות חוץ- ביתיות – פנימ יות ומשפחות אומנה– לילדים ובני נוער בסיכון , בעצמו או באמצעות ארגונים פרטיים .וציבוריים השירות בדרך כלל אינו מטפל בצעירים מעל גיל18 , אך נסקור את פעילות האגף משום שהוא מפעיל מסגרות השמה חוץ- ביתיות (פנימיות ומשפחות אומנה) ששוהים בהן ילדים ובני נוער במצבי סי כון ומצוקה, ובהם גם ילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי, שבהגיעם לגיל18 צריכים לעזוב את המסגרת ולצאת לחיים עצמאיים, דהיינו– הם .הופכים לצעירים חסרי עורף משפחתי הפנימיות מפעילות מערך פעולה המכונה "הכנה לחיים" בעבור בני נוער בשנה האחרונה לשהותם בפנימייה. אחת התוכניות המרכזיות לבוגרי מסגרות השמה חוץ- ביתיות חסרי עורף משפחתי היא "גשר 54 'החלטה מס2014 של הממשלה ה- 34 , תוכנית לאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית"ית"ד , 20 באוקטובר 2016 . 55 .שם 56 .שם 57 תקציב המדינה לשנים2017 – 2018 ,תקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים , תקנה23116503 . 58 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות, וטלי יוגב, מנהלת ,רשות חסות הנוער משרד ,הרווחה, שיחה6 בפברואר2017 . 59 ,דליה לב שדה מנהלת השירות לילד ולנוער ,, וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער משרד הרווחה ,, מכתב18 ביולי2016 . עמוד 17 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע לעצמאות", המופעלת מאז מאי2005 על- ידי עמותת "ילדים בסיכוי– ,"המועצה לילד החוסה ב שותפות של כמה,גורמים: משרד הרווחה ,"עמותת "למרחב ,אשלים י המ נהל לחינוך התיישבותי, קרן"גנדיר" , פנימי ות, האגודה למען החייל, האגודה להתנדבות עוד ו .ב- 2009 קיבלה התוכנית הכרה רשמית של משרד .הרווחה ב תוכנית פותח רצ ף מעני ם בתחומי ה ,דיור ה ליווי, כישורי חי ,ים הכוונה, הכשרה מקצועית ושילוב תעסוקתי לבוגרי מסגרות השמה-ח וץ ביתית חסרי עורף משפחתי. התוכנית מתאימה לבוגרי פנימיות ,שיקומיות לבוגרי כפרי נוער ו לעתים גם לבוגרי פנימיות טיפוליות. התוכנית פועלת בכל הארץ ונועד ה לתת מענה לכל בוגרי.הפנימיות ומשפחות האומנה הנזקקים לליווי התוכנית פועלת כ מיזם משותף עם אגף תקון של משרד הרווחה. התקציב השנתי שלה הוא כ-5 מיליון שקלים – 43% מהמשרד ו- 57% מהעמותה . ב אוגוסט2016 ניתן מענה ל- 362 צעירים .במסגרת התוכנית192 םהמ התגוררו ב- 32 ה דירות של התוכנית ברחבי הארץ60 ו- 170 גרו בקהילה בדיור עצמאי וקיבלו ליווי מ.צוות התוכנית61  דירות לעצמאות רוב הדירות שוכנות במרכזי ערים. בכל דירה מתגוררים6 – 8 צעי .רים הם משלמים שכר דירה מסובסד ו מנהלים אורח חיים עצמאי ב ליווי צוות התוכנית. )לכל דירה מלווה דירה (בהיקף של שליש משרה, והוא אחראי להתנהלות הדירה ול ,שמירה על כללי ההתנהגות ה תחזוקה הו ניקיו ן . כמו כן הוא אחראי לבניית תוכנית אישית לכל צעיר בשיתוף פעולה עמו .ב תוכ נית ניתן סיוע בתחומים אלו : ,השתלבות בתעסוקה ניהול כלכלי ,, טיפול רגשי,השלמת לימודים, הכנה לבחינה הפסיכומטרית, הכשרה מקצועית השכלה , ,טיפוח כישורים אישיים ,משפחתיים וחברתיים העצמה ו שילוב מיטבי.בצבא ובשירות הלאומי השהות בדירות מוגבל ת לארבע שנים וחצי לבנים ו ל שלוש שנים וחצי לבנות , ובכלל זה תקופת י הש רות .הצבאי או הלאומי עם סיו ם השהות הצעירים אמורים לעמוד ברשות עצמם ולעבור למגורים עצמאי ים , ב המשך ליווי של צוות התוכנית.  ליווי בקהילה כאמור, בתוכנית מקבלים ליווי170 ,בוגרים ובהם כאלה שמיצו את זכותם למגורים בתוכנית . מקצתם ים גר בשכירות עצמ ית א ו .מקצתם בבתי חייל או במעונות סטודנטים הליווי שהם מקבלים מותאם ו לצ רכיהם, ולכל צעיר נבנית תוכנית אישית. רוב הצעירים ש גרים בקהילה סיימו את פרק השירות וזקוקים להדרכה בדרך ללימודים אקדמ י ים, לימודי מקצוע, השלמ ת לימודים תיכוני ים ו התנהלות .כלכלית במסגרת התוכנית פותחו מענים המותאמים מבחינה תרבותית ל.חברה החרדית והערבית לא כל בוגר של מסגרת השמה חוץ- ביתית חסר עורף משפחתי שמעוניין להשתתף בתוכנית מקבל .מקום בה בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת:במספר הצעירים הפונים לתוכנית ב- 2014 פנו 60 הד ירות פזורות ברחבי הארץ: עפולה, קר ית י-ביאליק,, ירושלים הוד-השרון, גבעת- ,שמואל חדרה ,חולון ,ראש ון-לציון , ,מודיעין ,נתניה באר- ,שבע פתח-תקווה, גבעתיים, כפר-סבא, בני-ברק מג ו'דל- .כרום 61 צוות התוכנית: מנהלת, מנהלת מקצועית, רכז תשתיות ותפעול, רכזת ליווי בקהילה, רכזת תעסוקה, שלושה רכזים מקצועיים אזוריים ו- 16 מלווי דירות במשרה חלקית . אנשי הצוות הם אנשי חינוך ו.עובדים סוציאליים נזכיר "נתונים שהתקבלו מהתוכנית "גשר לעצמאות, שלפיהם מדי שנה מסיימים400 – 500 בני נוער את שהותם בפנימיות .ובמשפחות אומנה כ- 30% המ ,"ם "צעירים חסרי עורף משפחתי ו הפנימייה או המשפחה האומנת הייתה בעבורם .הבית בהגיעם לגיל18 אין להם בית ל.חזור אליו מקור: עדנה גלבוצקי, מנהלת התוכנית "גשר ,"לעצמאות עמותת "ילדים בסיכוי– "המועצה לילד החוסה, ,מכתב ספטמבר2016 . עמוד 18 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע 134 צע ירים ו התמודדו על28 מקומות בדירות; ב- 2015 פנו157 צעירים ו התמודדו על37 מקומות בדירות; ב- 2016 הגיעו300 צעירים לכנס מתעניינים ו- 170 מהם התמודדו על42 מקומות בדירות. צוות התוכנית סבור.שמספר הבוגרים המעוניינים להשתתף בתוכנית ילך ויגדל הצעירים שלא נמצא ב עבור ם מקום בדירות מופנים למענים אחרים– למשל חיילים מופנים ל דירות של ,האגודה למען החייל ל בתי חייל או ל דיור קיבוץ – ב אך פתרונות הללו לא נכלל.ליווי62 יצוין כי יש פנימיות שמקימות ביוזמתן ובמימונן בתי בוגרים שבהם שוהים בוגרים חסרי עורף משפחתי עד לגיוס לצה"ל או עד .שימצאו מקום מגורים חלופי ויוכלו להתחיל חיים עצמאיים ,כאמור בשנים 2014 – 2015 שהו בפנימיות חינוכיות ושיקומיות של משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים כ- 460 חניכים כאשר היו בני18 (כ- 270 וכ- 190 )בהתאמה וכ- 190 חניכים בני 19 ויותר (כ- 110 ו- 86 .)בהתאמה63 לא התק בלו ממשרד הרווחה נתונים מפורטים על מספר בתי הבוגרים ועל מספר הבוגרים החיים בהם, אך ברור כי מדובר ב מענה חלקי וזמני .בלבד 2.2 )השירות לנוער, צעירים וצעירות (שירות נוצ"צ השירות לנוער ,, צעירות וצעירים מופקד על איתור זיהוי ושיקום של בני נוער וצעיר ים ני ב 13 – 25 על ר צף מצבי הסיכון, הסכנה, המצוקה והניתוק ממערכות משפחתיות וחברתיות. השירות פועל בש ת י דרכים : טיפול של עובדים סוציאליים מומחים לנוער ולצעירים ברשויות המקומיות; הפעלת ת ו כניות התערבות באמצעות עמותות על-פי מכרז או מיזם משותף, ברמה המקומית וברמה הארצית. השירות מפעי ל מסגרות טיפול בקהילה (כמו בתים חמים, מועדונים, מוקדי טיפול וסדנאות העשרה) ומסגרות חוץ- .)ביתיות (מקלטים למצבי חירום, הוסטלים לטיפול ודירות מעבר לשיקום64 בוגרי מסגרות ההשמה החוץ- ביתיות של השירות לילד ולנוער עוברים מטיפולו של ה שירות לטיפולו של השירות לנוער, צ.עירים וצעירות65 כאמור, בשנת2014 היו מוכרים לגורמי השירות3,184 בני נוער, צעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי בני 13 – 25 – 1,675 נערות וצעירות (כ- 53%) ו- 1,509 נערים וצעירים (כ- 47% ). באותה שנה היו מוכרים לגורמי השירות כ- 2,300 בני נוער, צעירות וצעירים ללא קורת גג : כ- 2,000 הוגדרו בורחים מהבית וכ- 280 .)שהו דרך קבע ברחוב (דרי רחוב66 להלן סיכום תוכניות הסיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי ששירות נוצ"צ אחראי להן לפי סוג הסיוע ולפי .הקבוצה שסיוע זה מיועד לה 62 שם 63 ,בנצי בראנץ ויוסי וקנין, משרד הרווחה, מכתב 19 במאי2016 ; התקבל במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב- 14 ביולי2016 . 64 משרד הרווחה ,סקירת השירותים החברתיים2014: שירותים ות ו כניות לנוער ולצעירים בסיכון גבוה , דצמבר2015 . 65 ,דליה לב שדה מנהלת השירות לילד ולנוער , וטלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער ב ,משרד הרווחה, מכתב18 ביולי2016 . 66 ,משרד הרווחה סקירת השירותים החברתיים2014 ,בני נוער וצעירים בניתוק או מעורבים בפליליים :האוכלוסייה שבטיפו ל השירות לנוער ,צעירות וצעירים ', עמ205 . עמוד 19 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה1: הסיוע לצעירים ולצעירות מטעם השירות לנוער, צעירים וצעירות של משרד העבודה, הרווחה ,והשירותים החברתיים2015 67 שם התוכנית תיאור התוכנית מספר המענים או המשתתפים מדי שנה לנערות ולצעירות מנטורינג תוכנית לנערות ולצעירות בשלבי שיקום מתקדמים הלומדות להיות חונכות לנערות בשלבי שיקום התחלתיים. פועלת באוניברסיטת תל-אביב ובמכל לת ספיר 120 צעירות מקלטים ;מיועדים למי שנתונות במשבר, במצב חירום או בסכנת חיים עם לינה בכל מקלט12 מיטות ; מדי שנה300 נערות וצעירות שוהות בהם צל"ש הכנה לשירות לאומי או צבאי לנערות בקצה הרצף 250 נערות מדי שנה החצר הנשית לנערות תוכנית להפעלת מרחב פתוח ו בו טיפול, ליווי, העשרה ומיצוי זכויות ב עבור נערות וצעירות במצבי סיכון נתון חסר לנערים ולצעירים .מ.ט.ל– בית חם לנערים ,מרכזים לטיפול פרטני וקבוצתי לבני נוער וצעירים במצבי סיכון מצוקה וניתוק, ובהם ארוחה, פעילות העשרה ואיתור של מי שמתקשים לקבל סיוע מכינה לשירות צבאי או אזרחי שיתוף פעולה עם מכינות לצעירים במצבי סיכון כדי להגביר את המוטיבציה לשירות ומתן מלגת מחיה באמצעות המוסד לביטוח לאומי מענה לכ- 30 צעירים בשתי מכינות אפיקים משלבת הכנה לעולם התעסוקה בעבור צעירים בוגרי שמונה שנות לימוד )(תוכנית פיילוט מענה ל- 75 צעירים בשלושה יישובים צעירים בונים שיקום על- ידי הקניית מקצוע בעל אופק תעסוקתי, ובכלל זה השלמת השכלה מענה ל- 100 צעירים בארבעה יישובים לנערות ונערים, צעירות וצעירים דירות מעבר דירות לצעירים הזקוקים לחיזוק לפני יציאתם לחיים עצמאיים המספקות מגורים, ליו וי, טיפול ותמיכה, בהשתתפות עצמית של 400 ;ש"ח לחודש בעבור מזון חלק מהדירות מופעלות על- ידי רשויות מקומיות, וחלק במיזם משותף עם עמותת "ילדים בסיכוי"; הדירות פתוחות גם ;לצעירים בשירות צבאי יש דירה ללהט"בים ודירה לנפגעות תקיפה מינית 37 דירות ל- 200 צעירים וצעירו ת בשנה הוסטלים לצעירים בסיכון מתן קורת גג, שיקום והקניית כישורי חיים; טיפול אישי וקבוצתי שלושה הוסטלים לצעירות והוסטל אחד לצעירים, בכל אחד מקום ל- 12 ;איש70 מטופלים מדי שנה אפיקים תוכנית תעסוקה להשמה מקצועית ולשיקום אישי, מקצועי ותעסוקתי לצעירים וצעירות בוגרי 10 – 12 שנות לימוד פועלת ב- 25 יישובים ונותנת מענה לכ- 600 צעירים וצעירות תוכנית וינגייט קורס להכשרה בתחומי ספורט ב- 14 מקצועות, בתנאי פנימייה 30 צעירות וצעירים מישל"י– מכינה שיקומית לימודית השלמת השכלה תיכונית לצעירים בסיכון שהם חיילים משוחררים, בשיתו ף הקרן לחיילים משוחררים, משרד החינוך ,ומכון וינגייט. התוכנית פועלת בשלוש מכללות: ספיר בשדרות צפת והדסה בירושלים 60 צעירים וצעירות "ניידות "כתובת רחוב ניידות רחוב בשיתוף עמותת "עלם" לאיתור צעירים במצבי סיכון ומשבר 15 ניידות ב- 20 יישובים ""בשבילי תוכנית לה נגשת מרכזי הצעירים (ראו הסבר בפרק9 ) בעבור צעירים בסיכון; במרכז מועסק עובד סוציאלי שתפקידו לאתר צעירים בסיכון ובמצוקה ולהנגיש את המרכז בעבורם התוכנית פועלת ב- 17 מתוך כ- 71 מרכזים .לצעירים68 67 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות ל נוער ,, צעירים וצעירות וטלי יוגב ,מנהלת רשות חסות הנוער ,משרד הרווחה ,מכתב , 9 בספטמבר 2015 . 68 כיום פועלים בישראל71 מרכזים לצעירים. מקור: בועז ירדני, מנכ"ל התאחדות מנהלי המרכזים לצעי ,רים בישראל, דוא"ל 17 ביול2016 . עמוד 20 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע נוסף על התוכניות שהוצגו בטבלה, השירות לנוער, צעירים וצעירות של משרד הרווחה ע ובד בשיתוף פעולה עם מינהלת השירות הלאומי- אזרחי כדי לשלב צעירים וצעירות במצבי סיכון ומצוקה בשירות לאומי- .אזרחי ייעודי ולתת להם תמיכה, ליווי והעשרה בשנת2016 , מלבד התקציב השוטף של השירות לנוער, צעירים וצעירות של משרד הרווחה, הוקצתה תוספת תקציב של כ- 20 מיליו ן שקלים לפיתוח שירותי לינה ודיור מיוחדים בעבור צעירים חסרי עורף .משפחתי וצעירים בקצה הרצף:המשרד נערך לפתוח כמה סוגים של מסגרות - מסגרות לינה לצעירים ולצעירות– שתי מסגרות בירושלים ושתיים בתל- ,אביב12 מיטות בכל ;מסגרת - מסגרת לינה לאוכלוסיית להט"בים בתל- ,אביב12 ;מיטות - ,הוסטל שיקומי במרכז הארץ לאוכלוסיית להט"בים12 ;מיטות - ;שבע דירות מגורים לצעירים ולצעירות ברחבי הארץ, ארבעה דיירים בכל דירה - ""דיורית– מודל חדש של שירותי דיור; בכל דיורית16 ,מיטות; מתוכננת פתיחה של ארבע דיוריות בירושלים, בבאר-שבע, בבת- ;ים ובחיפה - מק.לט והוסטל לצעירות מהחברה החרדית 69 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער ,צעירים וצעירות ב משרד הרווחה ,שיחת טלפון , 22 במאי 2016 . 70 שם. 71 אוכלוסיית להט "ב– ,לסביות הומוסקסואלים , טרנסג'נדרים וביסקסואלים. המשך הטבלה1 שם התוכנית תיאור התוכנית מספר המענים או המשתתפים מד י שנה תוכניות לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות אוהל חם– תעסוקת בדואים בנגב תוכנית תעסוקה אזורית ייעודית לחברה הבדואית בדרום כ- 100 צעירים וצעירות בשנה מקלט לנערות ולצעירות מהחברה הערבית בצפון69 מתן מענה טיפולי מיידי (כולל לינה) לאוכלוסייה נזקקת מכל רחבי הארץ; ב דרך כלל לזמן קצר 12 מיטות; כ- 60 נערות וצעירות מדי שנה הוסטל לצעירות מהחברה הערבית70 לינה וטיפול לטווח ארוך לצעירות מעל גיל18 12 מיטות; כ- 20 צעירות מדי שנה נוח"מ בקהילה– תוכנית בחברה החרדי ת טיפול רגיש תרבות לנערים וצעירים ולנערות וצעירות חרדים במצבי שיקו ם וניתוק חברתי או משפחתי ברשויות מקומיות מענה למאות צעירות וצעירים מדי שנה בכ- 20 רשויות נוח"מ בישיבות– טיפול חוץ-ביתי הטיפול ניתן במסגרת ישיבות ייעודיות לבני נוער וצעירים במצבי סיכון וניתוק הבאים ממגזר החרדי והדתי מענה לכ- 400 בני נוער וצעירים מדי שנה ב- 17 ישיבות .ה.ל.ל– המרכז לחוזרים בשאלה ,מיזם משותף עם עמותת ה.ל.ל. ליצירת מענים טיפוליים שיקומיים, לינת חירום ולינה שיקומית בעבור צעירים וצעירות במצבי סיכון ומצוקה על רקע חזרתם בשאלה מקלט להלנת חירום ושלושה מרכזי טיפול הנותנים שירותים לכ- 350 צעירות וצעירים ;בשנה שלוש דירות מעבר נוספות בהקמה טיפול באוכלוסיית להט"ב71 תוכניות לטיפול פרטני או משפחתי במיזם משותף של המשרד ושל אגודת להט"ב כ- 80 בני נוער וצעירים בשנה שילוב תעסוקתי לנפגעות תקיפה מינית ליווי ושיקום תעסוקתי על- ידי מומחים לתעסוקה ולטיפול בפגיעה מינית כ- 60 צעירות טיפול במנוצלים בזנות איתור נפגעות ונפגעי זנות וטיפול בהם, מתוך התמקדת במזעור נזקים, ביצירת אימון בסיסי ובשיקום אישי, חברתי ומשפחתי כ- 300 נפגעות ונפגעים בשבעה יישובים עמוד 21 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע משרד הרווחה פועל לאיתור המבנים המתאימים למסגרות הללו ו ל.פרסום מכרזים להפעלתם72 2.3 רשות חסות הנוער רשות חסות הנוער היא הגורם במשרד הרווחה ה מופקד לפי חוק על מתן טיפול חוץ- ביתי סמכותי כופה ל מתבגרים במצבים של עבריינות ,סטייה חברת ית ומצבי סיכון ומצוקה קיצוניים. אוכלוסיית היעד של רשות חסות הנוער מתאפיינת בהפרעות התנהגות חמורות, בפיגור לימודי ותרבותי עמוק, בעשייה פלילית ובדפוסי עבריינות, עזובה והזנחה קשה, בקשיים נפשיים ורגשיים עמוקים ובאי- .קבלת מרות וסמכות73 ה רשות מפעילה רשת מסגרות חו ץ- ביתיות לקטינים .האלה וגם אחראית לצעירים בוגרי המסגרות אחריות זו מעוגנת בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 , ונקבעו בו בין השאר דרכי .הטיפול במי שיצאו ממעון והמעקב אחריהם ברשות חסות הנוער עובדת מפקחת ארצית לנושא פרט ומעקב אחר .בוגרים כל מי שהשתחרר ממעון או ממעון נעול של השירות מקבל ליווי והשגחה של קצין מעקב שנה אחת מיום שחרורו או תקופה ארוכה יותר לפי קביעת הממונה על המעונות. על- ,פי החוק ,קצין מעקב ישמור על הקשר עם כל מי שבטיפולו וייתן את דעתו, בין השאר, למקום ולתנאים של מגוריו, ללימודיו, לע.בודתו ולבילוי זמנו הפנוי74 כאמור, מדי שנה יוצאים כ- 300 צעירים ובני נוער מהמעונות של רשות חסות הנוער, רובם צעירים מעל גיל18. כ- 30% מהבוגרים (כ- 100 בוגרים) חסרי עורף משפחתי, ובהיעדר בית לשוב אליו הם זקוקים לסיוע בדיור. ל- % 30 מהם יש משפחה, אולם היא אינן יכול ה ל שמש להם.עוגן ומסגרת השתייכות75 רמת הנזקקות הגבוהה של בוגרי רשות חסות הנוער, הובילו למסקנה שהם זקוקים ל ליווי אינטנסיבי ,בעת ההתמודדות עם חזרתם לקהילה, למשל במציאת עבודה ברכישת השכלה או הכשרה מקצועית .ובמציאת דיור של קבע76 להלן סוגי הסיוע שנותנת רשות חסות:הנוער לבוגרי מעונות חסות הנוער  "שירותי תמיכה, ליווי ומעקב לבוגרים בתוכנית "מחסות לעצמאות התוכנית מופעלת על- ידי עמותת "עלם" מאז שנת2010 ., והיא מיועדת לכל בוגרי מעונות הרשות77 התוכנית פועלת בפריסה ארצית .ומותאמת מבחינה תרבותית לקבוצות אוכלוסייה שונות 72 ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער ,צעירים וצעירות מב שרד הרווחה ,שיחת טלפון , 22 במאי 2016 ,; שיחת עדכון7 בפברואר2017 . 73 רשות חסות הנוער , תאריך :כניסה11 באפריל2016 . 74 חוק ,)הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול התשל "א– 1971 ,פרק ז ,'סעיפים 38 – 1 4 : 'טיפול עוקב (תיקון מס14) תשס"ח- 2008 38 . )(א מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול בתום התקופה שקבע בית המשפט לנוער לפי הוראות פרק ה', יעמוד תחת .השגחתו של קצין מעקב שנה אחת מיום שחרורו או במשך תקופה ארוכה יותר שקבע הממונה על המעונות )(ב מי ששוחרר ממעון א ו ממעון נעול לפי החלטת ועדת שחרורים לפי סעיף36 יעמוד תחת השגחה כאמור שנה אחת או .עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו, הכל לפי התקופה הארוכה יותר תפקיד קצין מעקב וציות להוראותיו 39 . )(א קצין מעקב ישמור על הקשר עם כל מי שנמצא בטיפולו, ויתן את דעתו, בין הש ,אר, למקום ולתנאים של מגוריו .ללימודיו, לעבודתו ולבילוי זמנו הפנוי )(ב מי ששוחרר ממעון או ממעון נעול לפי סעיף38 )(ב) חייב לציית להוראות קצין המעקב בענינים האמורים בסעיף קטן (א .עד תום התקופה שקבע בית המשפט להחזקתו משך טיפול עוקב 40 . )(א על אף האמור בסעיף 38 ., טיפול עוקב ייפסק לאחר שמלאו לאדם עשרים ואחת שנה )(ב טיפול עוקב במי שמשרת שירות סדיר בצבא- הגנה לישראל יהיה בהתאם לפקודות הצבא, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו- 1955 . 'ביטול טיפול עוקב (תיקון מס14) תשס"ח- 2008 41 . מי שנמצא בטיפול עוקב, רשאי בית משפט לנוער, על-פי בקשתו או בקשת קצין מעקב, לקצר את תקופת הטיפול .העוקב או להפסיקו אם נוכח כי אין צורך בטיפול או שהוא אינו ניתן לביצוע 75 טלי יוגב ,מנהלת רשות חסות הנוער ב משרד ,הרווחה, מכתב5 במאי2016 . 76 פרופ 'רמי בנבנישתי ,צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ- :ביתית אתגרים ושירותים ,האוניברסיטה העברית , ירושלים 2007; דגנית לוי ו פאולה כאהן-סטרביצ ,'ינסקי "מחסות לעצמאות " – ליווי בוגרי מעונות רשות חסות הנוער , מחקר הערכה , מכון ברוקדייל בשיתוף משרד הרווחה, פברואר2014 . עמוד 22 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע כנ ותה ית מסייעת ל בוגרי מעונות חסות הנוער להשתלב בחברה באמצעות סיוע ב רכישת כישורי חיים ומיומנויות לניהול חיים עצמאיים . היא מציעה לצעירים ליווי אישי וקבוצתי בשלושה שלבים עיקריים: - התווי ית תוכנית – יצירת קשר ראשוני עם הבוגר כארבעה חודשים לפני תום שהותו במעון ו תחילת ה התוויה של ת ו כנית אישית;בעבורו - ליווי הבוגר עם חזרתו לקהילה באמצעות יישום הת ו כנית האישית שהותוותה בעבורו– ליווי בתהליך ה ,השתלבות בלימודים בעבודה ,ב צבא ו ב ,התנדבות בשעות ה פנאי ובחיי ה חברה ומשפחה ; - שלב העצמאות – שלב ההכנה לסיום ת ו כנית הליווי האישי והשתלבות ב מערך הליווי המחוזי. לכל בוגר של מסגרות של רשות חסות הנוער מוצע ,להשתתף בתוכנית "מחסות לעצמאות", דהיינו ,הבוגרים אינם חייבים להצטרף לתוכנית וההשתתפות בה וולונטרית. לפי נתונים שמסרה גב' טלי יוגב ,מנהלת רשות חסות הנוער רובם נענים, ומדי שנה כ- 280 בוגרי מעונות מקבלי מענה ב מסגרת ה.תוכנית78 בצוות התוכנית מנהלת, שש רכזות המלוות בוגרים (כל רכזת מועסקת בהיקף של50% עד75% ,משרה וכל אחת מלווה כ- 30 בוגרים) ושתי רכזות מתנדבים. התוכנית מופעלת במימון משרד הרווחה ובתמיכת ."קרן "גנדיר79 בשנת2014 פרסם מכון ברוקדייל ממצאי מחקר הערכה על התוכנית. המחקר נערך בשנים2011 – 2013 ובחן את תרומת הת ו כנית לבוגרים בעיני הבוגרים עצמם ובעיני צוות הת ו כנית והמפקחת האחראית מחסות הנוער באמצעות ראיונות עומק עמם. הבוגרים עצמם ציינו שהת ו כנית תרמה להם בתחומים כגון שילוב בעבודה, לימודים או שירות צבאי וא לאומי ;מציאת מקום מגורים; התמודדות עם הליכים ביורוקרטיים ב גופים שונים; תמיכה רגשית, ב ייחוד במצבים של מיעוט ואף ה י עדר מקורות תמיכה טבעיים (למשל הורים וחברים ;)מניעת התנהגויות סיכון על-ידי תמיכה וסיוע בשינוי דפוסים של התנהגויות סיכון, אימוץ גישה חיובית יות ר לחיים ו הגברת הביטחון העצמי . בין השאר עלה במחקר שלא כל הבוגרים השתתפו .בתוכנית ושיעור ההשתתפות במגזר הערבי נמוך עורכי המחקר ציינו כי יש למצוא ד רכים להרחיב את מעגל המשתתפים בה . נציין כי לפי נתון של המשרד משנת2016 ש הובא לעיל, מדי שנה, מתוך כ- 300 בוגרים של מסגרות הרשות כ- 280 .מקבלים מענה במסגרת התוכנית אנו מניחים כי חוסר ההתאמה בין ממצאי המחקר לבין הנתון שהתקבל מהמשרד נובע מכך שהנתונים נאספו בשנים שונות. נ וסף על כך, במחקר עלה כי חסרי.ם משאבים למתן ליווי אישי לבוגרים  דירות בוגרים חסות הנוער הפעילה שש דירות בע בור24 בוגרים של מעונות רשות חסות הנוער בפריסה ארצית . עמותת "אותות" זכתה במכרז להפעלת הדיור. השנה פורסם מכרז חדש, להפעלת12 דירות. המפקחת הארצית בתחום הפרט ומעקב בוגרים ממונה על הפניית יוצאי המעונות לדירות. בדירות מתגוררים צעירים בוגרי מעונות בני18 – 24 שהם חסרי עורף משפחתי מכל רחבי הארץ. הם מנהלים אורח חיים עצמאי ,למדי ומקבלים הכוונה וסיוע .כל המתגוררים בדירות משתתפים ב הכשרה מקצועית, לימודית או תעסוקתית או משרתים .שירות צבאי או שירות לאומי במהלך השהות בדירות מוקנות לבוגרים מיומנויות של ניהול חיים עצמאיים וה ם עוברים תהליך הדרגתי של השתלבות ב ,קהילה ב.סביבה מוגנת ותומכת 77 מכרז 210/09 – .שירותי תמיכה, ליווי, ומעקב אחרי בוגרי מעונות רשות חסות הנוער בפריסה ארצית 78 טלי יוגב ,מנהלת רשות חסות ה נוער ב משרד הרווחה ,מכתב , 5 במאי 2016 . 79 דגנית לוי ופאולה כאהן-סטרבצ ,'ינסקי "מחסות לעצמאות " – ליווי בוגרי מעונות רשות חסות הנוער ,מחקר הערכה , מכון ברוקדייל ומשרד הרו ,וחה2014 . עמוד 23 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע על- פי רשות חסות הנוער, דרושים כמה אמצעים שיסייעו בהתמודדות עם הקשיים בטיפול בבוגרי מעונות :חסרי עורף משפחתי - דירות מעבר ייעודיות לקבוצות אוכלוסייה שונות, למשל בני גילים שונים, ממגזרים שונים ובעל י ;צרכים שונים - ;ליווי צמוד של הבוגרים המתגייסים לצבא - .קרן לבוגרים למימון לימודים אקדמיים, לימודי מקצוע והשלמת בגרויות 3. משרד החינוך– חינוך פנימייתי80 המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער של משרד החינוך מפעיל כ- 250 פנימיות חינוכיות לנוער וכ- 45 כפרי נוער, ומתחנכים בהם מדי שנה כ- 60,000 .תלמידים רוב הילדים שוהים בפנימיות חינוכיות של המינהל מבחירה, לשם לימודים בישיבה או בבתי- ספר שלעתים שוכנים הרחק מביתם. חלק מהתלמידים לומדים בפנימיות מסיבות הקשורות לרווחתם ,הנפשית והפיזית, כגון מצוקה כלכלית של משפחותיהם אי- יכולת של ההורים לספק להם תנאי מחיה .ולימודים ראויים ולתמוך בגידולם הנורמטיבי וקשיים ביחסים עם ההורים ועם הסביבה המינהל לחינוך התיישבותי נוהג ב צעירים חסרי סביבה משפחתית תומכת כ צעירים חסרי עורף משפחתי. ב קבוצה זו נכללים צעירים ש נאלצים להתמודד עם משימות חי ים מורכבות ללא סיוע או מודל חיקוי, צעירים אשר שהו בשנות נעוריהם בכפרי הנוער ו ב פנימיות בפיקוח של המ י נהל ומשפחתם הגרעינית אינה משמשת ב ,עבורם עורף תומך אב ה , האם או שניהם נפטר ו ,ה אם אינה ,נשואה ההורים פרודים, גרושים או בהליך גירושים, עולים חדשים, צעירים המנותק ים ממשפחתם ו צעירים שמצבם ה סוציו- אקונומי רע. על- פי נתונים שנאספו בשמונה ה( שנים האחרונות2008 – 2015 ), מדי שנה שוהים בפנימיות של מ י נהל החינוך הפנימייתי כ- 4,000 תלמידים המתאימים להגדרה זו. מתוכם, בין1,100 ל- 1,400 תלמידים הם חסרי עורף משפחתי. מדי שנה כ- 400 תלמי דים בעלי מאפיינים המתאימים להגדרה של חסרי עורף .משפחתי מסיימים מוסדות של המינהל לחינוך התיישבותי81 במינהל מונים את ה אתגרי ם ש הבוגר ים של הפנימיות וכפרי הנוער מתמודדים עמם: - חוסר מוכנות ליציאה מהפנימייה ; - התמודדות ב תקופת המעבר בין השהות בפנימייה לחיים עצמאיים; - קשיי הסתגלות בשנה שלאחר היציאה מהפנימייה; - השתלבות מיידית בלימודים או בע בודה ו השתלבות בקהילה. מדיניות המ י נהל לחינוך התיישבותי בנוגע לצעירים חסרי עורף משפחתי היא ש החינוך הפנימייתי אינו נגמר בגיל18 .לפי כך , לאחר סיום המסגרת החינוכית יש לשמור על רצף חינוכי טי ו פולי מגיל18 עד גיל 26 . הדבר נעשה באמצעות מינוי רכזת בוגרים במטה המ י נהל, רכזי בוגרים בכל פנימייה ורכזת .הישגים 80 אברהם 'לוי, מנהל אגף א– ,תקציבים, ומירב שלו, רכזת בוגרים ארצית המינהל לחינוך התיישבותי ,פגישה , 15 באוקטובר 2015 ;ד ,"ר בני פישר מנהל המ י נהל לחינוך התיישבותי ,מכתב , 29 ביוני2016 . 81 'אברהם לוי, מנהל אגף א– ,תקציבים ומירב שלו, רכזת בוגרים אר צית ב מינהל לחינוך התיישבותי פגישה , 15 באוקטובר 2015 . עמוד 24 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע גורמי המינהל מציינים כי ה רצף הטיפולי כרוך ב בניית מעטפת הוליסטית לליווי הבוגר ב שלוש תחנות בחייו: שלב הפרידה מהפנימייה, לקראת שירות משמעותי ובמהלכו בו.יציאה לחיים אזרחיים תוכנית הבוגרים מופעלת כיום ב- 60 פנימיות ונותנת מענה לכ- 1,400 .בוגרים במחזור על- ,פי גורמי המינהל מדובר בשירות נחוץ, וכיום אין מענה מספק בתחום זה , ויש כוונה להרחיב את התוכנית ל- 200 מסגרות ש בפיקוח המ י.נהל תו כניות ההכנה לסיום המסגרת החי נוכית בעבור תלמידים חסרי עורף משפחתי מתחילות ב גיל16 , ב שלב ההכנה לש י .רות משמעותי תלמידי כיתות י"א ו י"ב משתתפים ב ות כניות הכנה מגוונות בהנחיית עובדים סוציאליים, מדריכים, רכזי בוגרים ואנשי מקצוע חיצוניים, המתקיימות בתוך כפר הנוער או הפנימייה . בתוכניות ה אלה מש תתפים כ- 4,000 .חניכים בשנתון82 מאז סוף2013 מתקיים מדי שנה כנס בוגרי פנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי. כנס זה הוא .הזדמנות לבוגרי המוסדות של המינהל לפגוש רכזי בוגרים ולהתחיל תוכנית ליווי אישי במינהל מציינים :שעומדים לפניו כמה אתגרים מערכתיים בטיפול בבוגרי פנימיות חסרי עורף משפחתי - יצירת סל שירותים גמיש לבוגר אשר יותאם לכל בוגר ויסייע לו להשתלב בחברה ולחיות חיים עצמאיים (סיוע בדיור, השלמת השכלה ורכישת השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית, השתלבות בשוק העבודה, ייעוץ פסיכ)'ולוגי, רפואה מונעת וכו; - הטמעת התפיסה שלפיה יש ליצור רצף חינוכי עד גיל26 בכל הפנימיות בארץ; - פיתוח מקצועי וייצוב של תפקיד רכז הבוגרים בכפרי הנוער ובמטה המ י נהל; - יצירת ממשקים מול מוסדות ההשכלה הגבוהה כדי לקדם התמחות של סטודנטים לעבודה קהילתית הוליסטית עם בו גרי הפנימיות; - .הקמת פורום מנהיגות לבוגרי הפנימיות המינהל לחינוך התיישבותי אינו יכול לסייע בדיור לבוגרים חסרי עורף משפחתי ו אין כיום ב א פשרותו ,לתת מענה מלא לכל הנזקקים. על פי גורמי המנהל ה קשיים שעמם מתמודדים כיום במתן סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי נובעים מכך .שאין תקציב מוסדר לתחום הבוגרים 83 4. הסיוע של משרד העלייה והקליטה משרד העלייה והקליטה עוסק בפיתוח מענים ובמתן שירותים לצעירים עולים חסרי עורף משפחתי בשני אגפים: שירותי הרווחה, המטפלים בצעירים עולים במצבי סיכון, .ואגף צעירים אלה מסייעים ל כל ה עולים הצעירים ה בודדים , ללא הבחנה בין עולים צעירים שהם חסרי עורף משפחתי ובין עולים צעירים ש עלו לארץ בגפם אך יש להם משפחה בחו"ל שהם עומדים אתה.בקשר :להלן תוכניות הסיוע העיקריות של אגף הצעירים של המשרד תוכניות כלליות 82 התוכניות ,: תוכנית "חלמיש", סדנאות מניעה, חינוך והכנה לחיים, תהליכי פרידה, תוכנית "פעמונים", מיניות בריאה "תוכנית "לקראתך", "אחרי– הכנה לשירות צבאי או לאומי משמעותי, ת ו כניות להעמקת הזהות– "מסע אל עצמי ," הכנה לשנת שירות ומכינה– "מעשה". בשנים2008 – 2014 השתתפו בתוכניות כ- 28,000 .חניכים 83 'אברהם לוי, מנהל אגף א– ,תקציבים ומירב שלו, רכזת בוגרים ארצית במינהל לחינוך התיישבותי ,פגישה , 15 באוקטובר 2015 . עמוד 25 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע - תוכניות צעירים בודדים מופעלות בשיתוף הסוכנות היהודית, ו בהן סידור מקום מגורים עם ההגעה לאר ץ , אולפן ל,לימוד עברית סיוע באמצעות צוות מלווה של מדריכים ועובדים סוציאליים דוברי שפות, ,הדרכה חברתית ותרבותית הנגשת שירותים והכוון תעסוקתי ולימודי. מדי שנה משתתפים בתוכניות אלו 1,000 צעירים; - מימון רכז עולים (לא רק לעולים בודדים) במרכזי הצעירים (הסבר על מרכזי צעירים ראו בפרק9) ב– 31 רשויות מקומיות – מיזם משותף עם ג'וינט :ישראל. מתפקידי הרכזים ט יפול פרטני ו הנגשת שירותים . תוכניות לחיילים בודדים עולים - הכנה בתנאי פנימייה לקראת ש רות י צבאי למועמדי ם רות ישל :מיזם משותף עם משרד הבי .טחון ב- 2015 ,פעלו שש תוכניות הכנה לו שנת2016 תוכננו עשר תוכניות. מדי שנה משתתפים בתוכניות האלה 300 – 400 ;צעירים - מימון קורסי הכנה והשתלבות בתחילת ישה רות ב צה"ל; - ,סיוע כספי חודשי בשיתוף משרד הבינוי והשיכון84 (ל הסבר על תנאי הזכאות ועל היקף הסיוע ראו פרק5); - מכ ינות לקראת שחרור לחיילים בודדים בהובלת הסוכנות היהודית : מדי שנה מתקיימות12 מכינות ל- 80 חיילים בכל מכינה, בתנאי פנימייה, במשך שבוע ימים. המשרד בוחן תוכנית המשכית של ליווי חיילים עולים בודדים לאחר שחרור. המשרד אחראי להנגשת הזכויות של החיילים הבודדים לאחר י הש.רות לימודים מי נהל הסטודנטים לעולים חדשים צעירים (לא רק בודדים, אך בדגש מיוחד על מעטפת תמיכה :)לסטודנטים בודדים - מימון שכר לימוד ב שלוש שנות הלימוד לפי ה,תקן, במסלולים לתואר ראשון תואר שני, לימודי ,תעודה לימודי הנדס , ת ה ו כניות קדם-אקדמי ות ועוד; - מלגות קיום ל ק בוצות אוכלוסי יה מיוחדות (סטודנטים עולים יוצאי בוכרה, יוצאי קווקז, יוצאי ;)אתיופיה, יוצאי אוקראינה, יוצאי צרפת ועוד85 - שירותי מעטפת, ובכלל זה תמיכה אקדמית, חברתית ו סוציאלית : ליווי חברתי ו ,אישי של מדריכים תמיכה של עובד סוציאלי , ,הכוון תעסוקתי ולימודי חונכות ו שיעורי עזר ו פעילות חברתית ,(סדנאות ;)'טיולים, תרבות וכו - פרויקט שח"ק (שירות חברתי- )קהילתי – כ- 1,200 סטודנטים עולים בשנה פעילים במגוון מסגרות ,למען הקהילה ובכלל זה למען ילדים, קשישים ו נכים, .תמורת מלגת שכר לימוד לדעת אנשי אגף צעירים, יש חשיבות רבה ב מתן ליווי חונכות לצעירים עולים בודדים , כדי לשלבם באופן מיטבי בחברה ולהשאירם באר ץ. באגף בוחנים פיתוח תוכניות ליווי מיוחדות לעולים צעירים בודדים לאחר ש רות י ם ה.צבאי 84 רות מנע, סגנית מנהל מינהל סיוע בדיור במשרד הבינוי והש יכון, שיחת טלפון, יולי2016 . 85 מלגת קיום לכל שנת לימודים עד לסכום של600 ש"ח לחודש ו עד תשעה .חודשים, ובתנאים שנקבעו בהוראות שעה בנושא ,משרד העלייה והקליטה לימודים גבוהים, תנאי זכאות, היקף הסיוע , כניסה: נובמבר2016 . עמוד 26 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע שירותי הרווחה של המשרד מטפל ים ב עולים במצבי סיכון ומצוקה בכלל ובצעירים עולים חסרי עורף משפחתי בפרט . בשיר ותי הרווחה של המשרד מציינים קשיים של צעירות עולות במצבי סיכון שזוהו במהלך ,השנים כגון היעדר קורת גג, מצוק ה כלכלית , התנהגויות מין מס ו כנות ושוטטות, ופותחו .תוכניות התערבות ייעודיות שירותי הרווחה של המשרד מפעילים ארבע תוכניות לנערות ולצעירות עולות על רצף הסיכ ון – ,בחיפה ב פתח- ,תקווה ב קריית-מלאכי ו ב נתניה. בתוכניות אלו משתתפות כ- 500 .נערות וצעירות מהמשרד נמסר כי גורמי המשרד אינם יכולים לספק נתונים נפרדים על נערות ועל .צעירות אצל חיילים עולים במצבי סיכון המטופלים ב שירות הרווחה במשרד נמצאו מאפיינים כגון התמודדות עם עוני ו מצוק ה כלכלית וקשיי הסתגלות .בארץ על- פי נתוני המשרד, בשנים2011 – 2015 טיפלו שירותי הרווחה ב- 169 .חיילים עולים, דהיינו, כמה עשרות חיילים עולים מטופלים מדי שנה 5. סיוע לחיילים בודדים בצה"ל86 צה"ל נותן סיוע מיוחד לצעירים חסרי עורף משפחתי המתגייסים או משרתים בשירות צבאי על- פי קריטריונים שהוא קובע. בצה"ל "צעירים חסרי עורף משפחתי" שייכים לקבוצה של חיילים בודדים, והסיוע שצה"ל נותן לחיילים חסרי עורף משפחתי מתבסס על הסיוע שניתן ל ה כל חיילים ה.בודדים בצבא יש שתי קבוצות של חיילים המוגדרים כחיילים בודדים: 1. חייל בודד מו בהק– ח ייל שהתייתם משני הוריו או חייל שהוריו מתגוררים בחו"ל דרך קבע, בין ש עלה לארץ בגפו ובין ש הוריו היגרו לחו"ל או יצאו לשליחות בחו"ל לחצי שנה ויותר; 2. חייל בודד– חייל חסר עורף משפחתי – חי יל שיש לו קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל, אך הוא אינו מקיים עמם קשר ואינו מקבל מהם תמיכה. חייל חסר עורף משפחתי :הוא חייל העונה על אחד או יותר הקריטריונים שלהלן - ;אינו מקיים שום קשר עם הוריו - חייל שהוריו אינם משמשים בע בורו תא משפחתי מתפקד, גם אם הוא בקשר עם שני הוריו או עם אחד מהם אך אין לו אפשרות להתגורר עמם והוא אינו מקבל;מהם תמיכה - הוכח כי החייל הורחק מהמסגרת המשפחתית וכי משפחת החייל אינה מספקת לו תמיכה כלכלית ;ומקום לינה נאות, אף לא באמצעות אנשים אחרים - חייל שעד הגיעו לגיל18 התגורר אצל משפחת אומנה אשר הוכרה ככזאת ב משרד הרווחה, בין שהוא ממשיך להתגורר אצלה ובין שאינו מתגורר ;אצלה - כל מצב משפחתי אחר שבגינו השתכנעה ועדת החריגים כי הורי החייל אינם משמשים ב עבורו תא .משפחתי ויש הצדקה להכרה בו כחסר עורף משפחתי על- פי נתונים של צה"ל מהשנים2008 – 2014, צה"ל מכיר מדי שנה ב- 4,000 – 4,600 חיילים כ"חסרי עורף משפחתי". כאמור, חיילים אלו נחשבים לחיילים בודדים ומקבלים מצה"ל סיוע שמיועד לקבוצת אוכלוסייה זו. חלקם מקבלים סיוע כלכלי נוסף על הסיוע שניתן לחיילים בודדים. להלן נתונים על 86 אם לא יצוין אחרת המידע התקבל מ לשכת הרמטכ"ל, מזכירות הפיקוד העליון, מכתב בנושא "מענים לצעירים חסרי עורף משפחתי", אוגוסט2015 . עמוד 27 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע צעירים חסרי עורף משפחתי שהוכרו ככאלה בצה"ל בשנים2008 – 2014 בפילוח לפי מין, ונתונים על חיילים חסרי עורף משפחתי שמקבלים ס:יוע כלכלי נוסף טבלה2 : מספר ה חיילים חסרי ה עורף ה משפחתי המוכרים בצה"ל בכל שנה בשנים 2008 – 2014 , בפילוח לפי מין ומקבלי סיוע כלכלי נוסף87 שנה 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 הוכרו כחסרי עורף משפחתי 3,937 3,698 3,116 3,110 3,512 4,245 4,627 גברים 2,601 2,449 2,138 2,142 2,414 2,808 3,037 נשים 1,336 1,249 978 968 1,098 1,437 1,590 מקבלים סיוע *כלכלי נוסף 2,134 1,935 1,840 1,964 2,148 2,109 1,871 *יש חפיפה בנתונים בין שנים שונות ,מאחר ששירות צבאי נמשך כמה שנים וכל חייל מופיע בנתונים של כמה שנים. ** נוסף על מה שמקבל חייל בודד. חייל שמבקש להיות מוכר כחייל בודד צריך להגיש בקשה לפני השירות הצבאי או לאחר גיוסו. המרכז לשירות הפרט, שהוא גוף מטכ"לי, מוסמך להכיר בחייל חסר עורף משפחתי כחייל בודד. הטיפול באוכלוסייה של צעירים חסרי עו רף משפחתי ניתן על-ידי סגלי תנאי .)שירות בצבא (ת"ש בצה"ל מציינים כי בשנת2010 ,נעשתה בצה"ל עבודת מטה לבחינת סוגיית החיילים הבודדים ובעקבותיה הוקם בצה"ל מדור בודדים, אשר ייעודו הוא טיפול בחיילים בודדים טרם גיוסם ובמהלך שירותם. נוסף על כך, במדור בודדים הוקם "מוקד הבודדים", אשר זמין24/7 לח ,יילים הבודדים .למפקדים, לסגל ת"ש ולכל פונה אחר בכל שאלה ובעיה הקשורה בנושא ,במסגרת מאמציו לשיפור הטיפול בפרט צה"ל משתף פעולה עם כמה גופים: משרד העלייה והקליטה הסוכנות היהודית, משרד הבינוי והשיכון, פורום כפרי הנוער והפנימיות, עמותות, פנימיות ורשויות מקומיו.ת :זכויותיהם של צעירים חסרי עורף משפחתי - ( מענק חודשי בגובה שכר טוראי540 ;)ש"ח88 - תוספת תשלום לחיילים בודדים המשרתים ביחידות קדמיות, לפי רמת הפעילות שלהם (בין210 ל- 420 ;)ש"ח - ( מענק מזון חודשי120 ;)ש"ח - דיור לפי בחירה: לינה בבתי החייל ברחבי הארץ, דירות לינה בקיבוצים וקבלת סיוע כספי לתשלום .שכר דירה89 לחיילים חסרי עורף משפחתי שהוכרו ככאלה טרם גיוסם, עוד בהיותם מיועדים לשירות .ביטחוני (מלש"בים), צה"ל מאפשר לינה באחד ממקומות שהוצגו לעיל עד חצי שנה לפני הגיוס ( נוסף על כך, לחיילים ניתנים תווי חג לחג פסח ולראש השנה500 ש"ח לכל חג), יום סידורים אחת לחודשיים וסדנאות הכנה לקראת השחרור. מפקדיהם של חיילים חסרי עורף משפחתי עורכים עמ ם ריאיון אחת לחצי שנה ו מבקרים במקום מגורי הם .אחת לשנה 87 לשכת הרמטכ"ל, מזכירות הפיקוד העליון, מכתב בנ ושא "מענים לצעירים חסרי עורף משפחתי", אוגוסט2015 . 88 נתונים מ סוף 2015 . 89 יצוין שהסיוע בשכר הדירה ניתן ב שיתוף .משרד הבינוי והשיכון מקור :צח בן-יהודה ,הסיוע הניתן לחיילים עולים בודדים עם שחרורם מצה "ל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני2016 . עמוד 28 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע למפקד היחידה יש כלי לסיוע כלכלי נוסף– מענק לפתרון בעיה כלכלית דחופה (בין2,000 ל- 3,000 ש "ח בשנה). כמו כן יש סל פעילויות לסיוע למתגייסים שעונים על קריטריונים של "בודדים", כגון גדנ"ע, ימי .צה"ל והכנה לגיוס 5.1 הטבות לחיילים בודדים לאחר השחרור90 החיילים המשוחררים זכאים למגוון הטבות, וחלקן מעוגנות בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד- 1994 . להלן ייסקרו ההטבות העיקריות הניתנות לחיילים משוחררים בכלל ולחיילים בודדים משוחררים .בפרט הקרן והיחידה להכוונת חיילי ם משוחררים של משרד הביטחון הוקמו מכוח החוק האמור, ובאמצעותן כל החיילים המשוחררים זכאים להטבות האלה: - ;)מענק שחרור (סכומו תלוי בסוג השירות ובמשכו - פיקדון אי שי (סכומו תלוי בסוג השירות ובמשכו) שאפשר לממש בחמש השנים הראשונות שלאחר שירות חובה או שירות לאומי-אזרחי91 לאחת משש המטרות המנויות בחוק: לימודים, הכשרה ;מקצועית, הקמת עסק, דיור, נישואים או לימוד נהיגה ברכב92 - ;מלגות לימודים ממגוון קרנות - מחיר מיוחד לקורס הכנה ל בחינה הפסיכומטרית לכל החיילים המשוחררים וסיוע במימון הקורס ;לחיילים משוחררים זכאים לפי נתונים סוציאליים וכלכליים93 - הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, המכינה האוניברסיטאית של אוניברסיטת חיפה ומשרד החינוך פיתחו ת ו כנית לימודים ייעודית לעידוד לימודים גבוהים בקרב ,חיילים משוחררים דרוזים צ'רקסים, בדואים ובוגרי שירות לאומי- .אזרחי התוכנית מציעה להם מימון לימודים מלא במכינות קדם- אקדמיות, וכן לימודים במכינה כללית באוניברסיטת חיפה, המאפשרים לבוגרי המכינה השתלבות בכל מסלולי הלימוד האקדמיים באוניברסיטת חיפה ובמוסדות ל;ימוד המכירים במכינה94 - .ייעוץ בלשכות המחוזיות של הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים בתחום ההשכלה והתעסוקה נוסף על כך, שירות צבאי הוא אחד ה קריטריונים לזכאות להשתתפות בכמה תוכניות של משרד הבינוי והשיכון: זיכוי מיוחד בתשלום מס הכנסה ב- 36 החודשים הראשונים שלא ה חר שחרור, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ותשלום דמי אבטלה לתקופות מוגדרות, הטבות בקופות- החולים, מענק עבודה נדרשת .ועוד ,אשר לסיוע בתחום הדיור חיילים בודדים משוחררים זכאים ללינה בבתי החייל של האגודה למען החייל ברחבי הארץ עד שישה חודשים לאחר השחרור במימון משרד הביטחון. כמו כן, חיילים בודדים זכאים למענק חד- פעמי לסיוע בשכר דירה בסך6,000 .ש"ח יובהר כי המענק תלוי בקבלת מימון .מוועדת העיזבונות או האפוטרופוס הכללי על סמך בקשה שהקרן מגישה בכל שנה 90 .שם 91 לאחר ח מש שנים מסיום שירות ה חובה עומדות לרשות החיילים ה משוחררים שנתיים נוספות בלבד לממש את כספי הפיקדון האישי או את יתרתו לכל שימוש וללא תנאי .מקור :הקרן ,והיחידה להכוונת חיילים משוחררים פיקדון אישי , תאריך כניסה: יולי2016 . 92 ,הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים פיקדון אישי , תאריך כניסה: מאי2016 . 93 ,הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית , תאריך כניסה: יולי2016 . 94 אתר האינטרנט של הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, תאריך כניסה: מאי2016 . עמוד 29 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע בהקשר של מתן הטבות לחיילים בודדים משוחררים נציין את התוכנית ""כנפיים מי יסודה של הסוכנות היהודית, אשר פועלת מאז שנת2005 "'בשיתוף משרד העלייה והקליטה וקרן "מיראז95 ובסיוע גורמים בצה"ל. בתוכנית ניתנים מדי שנה שירותים לכ- 800 חיילים עולים בודדים המשתחררים משירות בצה"ל .וזקוקים לסיוע כלשהו הסיוע נמשך כשנתיים לאחר השחרור . יצוין כי ב תוכנית ניתן סיוע ממועד הגעתם של חיילים עולים בודדים לישראל לפני הגיוס לצה"ל וגם במהלך השירות עצמו. אחד מחלקיה המרכזיים של התוכנית הוא מכינה בת חמישה ימים לחיילים עולים בודדים כשלושה חודשים לפני שחרורם כדי ללמוד על המעבר לאזרחות ולקבל מידע על זכויותיהם. לאח ,ר השחרור במשך ,שנתיים חיילים עולים בודדים רשאים להמשיך להיפגש עם היועץ האישי שמונה להם מטעם התוכנית לפי .צורכיהם. יועצים אלו הם אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה ומאמנים אישיים הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה פועלים להרחבת התוכנית כדי לתת שירותים ל- 400 חיילים עולים בודדים נוספים מדי שנה ולהרחיב את פעילות התוכנית בתחומי הליווי האישי של החיילים, מתן .סיוע כספי ומתן סיוע משפטי חשוב להדגיש כי לא כל הצעירים חסרי העורף המשפחתי מתגייסים לצה ."ל למשל ,על-פי נתוני מחקר הערכה לתוכנית( ""מחסות לעצמאות2014 ,) 96 שכאמור מסייעת ב השתלבותם של בוגרי מעונות חסות הנוער בחברה , רק כ- 21% מבני ה- 18 ומעלה שסיימו אחת ממסגרות רשות חסות הנוער .משרתים בצבא נוסף על כך, לא כל הצעירים חסרי העורף המשפחתי שמתגייסים מסיימים את השירות, והמענה של צה"ל לצעירים חסרי עורף משפחתי ניתן רק ב מן ז השירות ומסתיים זמן קצר אחריו . 6. צעירים חסרי עורף משפחתי בשירות ה לאומי-אזרחי97 מסגרת ההתנדבות של כלל המתנדבים למעט מתנדבים חרדים מכונה "שירות לאומי", ומסגרת ההתנדבות של חרדים מכונה "שירות אזרחי". המועמדים להתנדבות במסגרות אל ו הם מי ש שירותם הצבאי נדחה, שקי בלו פטור משירות צבאי או שלא נקראו לשירות צבאי. תחומי השירות ש בהם אפשר .להתנדב מפורטים בחוקים, בתקנות ובהחלטת ממשלה הרשות לשירות לאומי-אזרחי היא הגוף הממונה על מערך השירות הלאומי- אזרחי, והיא נתונה כיום באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר. גיוס המתנדבים ושיבוצם בשירות הלאומי נעשה על- ידי שש "עמותות, המכונות "גופים מוכרים, 98 וגיוס החרדים נעשה על- "ידי עמותת "רחשי לב, המשמשת זרוע .ביצועית של הרשות 95 "'קרן "מיראז, ישראל למען קהילת יוצאי איראן, היא גוף פילנטרופי הפועל למען קהילת יוצאי איראן בישראל מאז שנת 1998 . 96 דגנית לוי ופאולה כאהן-סטרבצ ,'ינסקי "מחסות לעצמאות " – ליווי בוגרי מעונות רשות חסות הנוער ,מחק ר הערכה , מכון ברוקדייל ומ שרד הרווחה , 2014 . 97 אם לא צוין אחרת מקורות ה מידע בפרק זה :אוריאנה אלמסי ,הכשרות מקצועיות ותקני דיור למתנדבי השירות הלאומי , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת7 ביוני2016 ; יעקב עמר, סמנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי , פגישה ספטמבר 2015 . 98 כיום יש שישה גופים מוכרים המטפלים ב :מתנדבים שאינם חרדים ה אגודה להתנדבות; בת- ;עמי; עמינדב; שלומית; שֶ "ל שוויון חברתי. עד השנה האחרונה עיריית ירושלים הייתה אחד המפעילים. בינואר2016 הוכרו עוד שתי עמותות להפעלת מתנדבים, "אופק לקידום מתנדבים צעירים בישראל" ו"ח ,"יבור מחדש והן ה חלו להפעיל מתנדבים בשנת הלימודים ,תשע"ז בד בבד עם הפסקת הפעילות של עיריית ירושלים בתחום . נציין כי במרס2016 עתרה התנועה לאיכות השלטון .לבג"ץ נגד ההכרה בשני הגופים המוכרים החדשים עמוד 30 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת הלימודים תשע"ה שירתו15,675 מתנדבים בשירות הלאומי99 ( ,בנות דתיות, ערבים מי שפטורים מצה"ל מסיבות שונות ואוכלוסיות מיוח דות: מתנדבים עם מוגבלויות, נוער במצוקה– ,נוער מנותק נערות במצוקה ונערים בסיכון .)כ- % 3 ( מהמתנדבים היו צעירים בסיכון489 ,)איש100 חלק מהם חסרי עורף משפחתי (ובהם צעירים שיש להם משפחה אך מסיבות שונות היא דחתה אותם, צעירים שאין להם משפחה או הורים ובוגרי מסגרות ה שמה חוץ-ביתיות101 .)לא ידוע לגורמי הרשות מה שיעור המתנדבים המוגדרים כנוער בסיכון שאינם מתגוררים בבית הוריהם או חסרי עורף משפחתי . נציין כי ב נובמבר2015 שירתו בשירות האזרחי קרוב ל- 800 מתנדבים חרדים. מקום שירות המבקש להפעיל מתנדבים (הגוף המפעיל) , בין ש הוא ממשלת י ובין שהוא ,מהמגזר השלישי ,הוא הנושא בעלות התקן למתנדב שקבעה הרשות, למעט תקנים למתנדבים חרדים למתנדבים ערבים, לצ עירים בסיכון, ,ובהם צעירים חסרי עורף משפחתי102 ול צעירים עם מוגבלות, שממומנים על- ידי .הרשות את הקריטריונים להגדרתם קבעה ועדת היגוי הבין-משרדית, 103 ו הם זכאים לתקן מורחב מהתקן הרגיל, שנכללים בו שירותים נוספים על אלה שניתנים למתנדבים האחרים. לתקן המורחב יש מעטפת ממשלתית ו ציבורית, 104 ובמסגרתו ניתנים כל השירותים ה נדרש ים למתנדבים מ אוכלוסיות מיוחדות: הכנה לעולם התעסוקה, סדנאות מנהיגות ומעורבות חברתית, הכנה להש תלבות ב חברה לאחר השירות, העשרה, פיתוח מיומנויות טכנולוגיות(מחשבים ) ו ות כניות בנושאי זהות, ערכים וחיבור למדינה .על- ה פי נוהל, הגוף המוכר ירכוש את השירותים האל ה מגוף מעטפת. מספר התקנים בעבור אוכלוסיות מיוחדות בשירות הלאומי מוגבל מחוסר תקציב, ואין אפשרות לספק .את כל הצרכים של צעירים מתנדבים השייכים לקבוצות סיכון105 בדיונים בוועדות הכנסת עלתה לא פעם בעיית ה מספר ה גדול של מתנדבים ,""שקופים הנמצאים בקצה העליון של הרצף התפקודי, ואינם מוגדרים כמי שמשתייכים ל אוכלוסיות המיוחדות לפי קביעת ועדת ההיגוי הבין-משרדית . לדברי אח ד ( הגופים המפעילים עמותת"שלומית,)" בשנים האחרונות משרד החינוך והרשות הקצו כ- 100 תקנים לצעירים הנמצאים בקצה העליון של הרצף התפקודי ואינם משתייכים ל אוכלוסיות המיוחדות , אך יש .צורך בתקנים נוספים ,אשר לדיור בזמן השירות"( המתנדבים רשאים לגור במהלך שירותם בבית תקן בית") או בדירה שכורה ( בקרבת מקום השירות"תקן חו ץ" .) מתנדב זקוק לדיור מסוג תקן חו ץ אם הוא מתגורר במרחק של30 ק"מ ומעלה ממקום השירות106 או אם הוא אינו יכול לגור בבית עם משפחתו, אם מסיבות משפחתיות .שונות ואם בהיעדר עורף משפחתי107 99 בנתון זה לא נכללים חרדים . 100 יותר ממחצית המשרתים בשירות לאו מי בשנת תשע "ה ה ם בנות הציונות הדתית, כחמישית– ערבים, כ- % 18 – ,חילונים וכ- 4% – .מתנדבים עם צרכים מיוחדים 101 יעקב עמר, סמנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי ,פגישה ,ספטמבר 2016 . 102 שם. 103 על-פי סעיף5.4 של נוהל ועדת ההיגוי לשירות לאומי- אזרחי לאוכלוסיות מיוחדות, נוער מנותק– צעירות וצעירים הנמצאים בדרגות שונות של ניתוק מהחברה ומנותני השירותים ו נתונים במצבי סיכון ומצוקה .הנוהל נשלח על-ידי יעקב עמר, סמנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי ,בספטמבר 2015 . 104 על-פי סעיף3 של נוהל ועדת ההיגוי לשירות לאומי-אזרחי :לאוכלוסיות מיוחדות מעטפת ממשלתית– שירותים הנדרשים לליווי ו להפעלה של מתנדבים בשירות לאומי-אזרחי לאוכלוסיות מיוחדות הניתנים על-ידי הגוף המוכר; מעטפת ציבורית – שירותי העשרה והכנה לתעסוקה שה ם שירותים משלימים הנדרשים להפעלת מתנדבים לאוכלוסיות מיוחדות הניתנים על-ידי גוף המעטפת הצ יבורית (גוף שנבחר בהליך מכרזי מטעם המשרדים ואחראי למעטפת .)הציבורית 105 יעקב עמר, סמנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי ,פגישה ,ספטמבר 2016 . 106 תקנות שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי( ) ,)דמי כלכלה ודיור ה תש"ס- 1999 , סעיף2(3 .) 107 יעקב עמר, סמנכ"ל הרשות לש ירות לאומי-אזרחי ,פגישה ,ספטמבר 2016 . עמוד 31 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע הגוף המפעיל המממן את תקן השיר ות ממונה גם על מימון תקן הדיור , אך הגוף המוכר הוא המחליט אם להיענות לבקשת המתנדב ולשבצו בתקן חוץ. ב של אורח חייהם של המתנדבים הערבים והחרדים , הם ,משרתים רק בתקן בית ואילו למתנדבים מקרב האוכלוסיות המיוחדות הרשות החליטה ש לא ,להקצות תקני דיור בטענה ש תקן חוץ יק ר בכ- 40% מתקן בית , ואם יוקצו להם תקני חוץ תיאלץ הרשות להקטין את מספר תקני השירות לאוכלוסיות המיוחדות. 108 משום כך הרוב הגדול של המתנדבים המוגדרים צעירים בסיכון משרתים בתקן בית (כ- 90% – 430 מתוך480 המתנדבים באמצעות חמשת הגופים המוכרים בשנה זו), ו השאר (כ- 10% – 50 )צעירים – בתקני דיור במימון פרטי ובחלופות אחרות, אף שייתכן ש בגלל נסיבות חייהם הם אינם מתגוררים בבית הוריהם, וייתכן ש מקצתם חסרי .עורף משפחתי כלומר, בשל העלויות הגבוהות של תקן החוץ והיעדר התקציב המתאים לצעירים בסיכון חסרי עורף משפחתי אין מענים מתאימים לה סדרת שירות לאומי- אזרחי.לקבוצת אוכלוסייה זו מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לכמה משרדי ממשלה בבקשה לקבל מידע על מספר תקני הדיור שהם מממנים לפי קבוצות אוכלוסייה . מארבעה משרדים ממשלתיים (החינוך, הרווחה, הבריאות וביטחון הפנים) התקבלו נתונים חלקיים בלבד, אי ו- אפשר ללמוד מהם אם מספר התקנים שהם מקצים מתאים לצורכי המתנדבים לשירות מהקבוצות המיוחדות, ובהם צעירים בסיכון . מנתונים שנמסרו בדיון של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת באוקטובר2015 עלה כי קרוב ל- 200 מתנדבים שהם צעירים בסיכון משרתים בתקנים של משרד החינוך , והמשר ד משתתף במימון הדיור שלהם ו ב מתן ליווי מתאים. 109 בהחלטת ממשלה משנת2007 העוסקת בהקמת הרשות לשירות הלאומי-אזרחי נקבע כי תחומי ההתנדבות הם "בראש ובראשונה ;לתועלת הציבור, הקהילה והחברה בנוסף, השירות יתרום גם לתועלת האישית של המשרתים עצמם " (ההדגשה לא במקור.) 110 לפי כך, התפקיד שהמתנדב ממלא בשירות הלאומי אמור לתרום להתפתחותו, לשפר את הכישורים המקצועיים שלו ולסייע לו בהשתלבות העתידית בשוק העבו .דה לפי קרן הזדמנות לקידום השירות האזרחי, "שירות לאומי- אזרחי מהווה מסגרת התנדבותית מקצועית ומוכרת אשר עשויה להוות אלטרנטיבה ערכית ומעצימה עבור צעירים עם מוגבלויות וצעירים בסיכון החווים הדרה ושוליות חברתית במהלך חייהם ושוב כשהם אינם נקראים לשירות בצבא. אי- נגישותם למערכות המרכזיות באמצעות שירות צבאי או לאומי משעתק את מצבם ."החברתי ומקטין משמעותית את סיכוייהם למוביליות חברתית עתידית111 כ יום אין מדיניות ברורה בנוגע למתן דיור לצעירים חסרי עורף משפחתי: מצד אחד גורמי רשות השירות הלאומי- אזרחי ערים לחשיבות של שילוב צעירים בסיכון בשירות והם פועלים לשילובם, ומצד אחר אין גיבוי תקציבי לפעילות בנושא, והגופים המוכרים והגופים המפעילים אינם מחויבים לשל ב .צעירים אלו במסגרות השירות ולספק להם דיור בזמן השירות המחסור ב פתרונות דיור למתנדבים ,מקבוצות מיוחדות, ובהם מתנדבים חסרי עורף משפחתי עלול למנוע מהם להשתתף ב שירות הלאומי- אזרחי. 108 לדברי הרשות, במקרים ,מיוחדים כשיש גורם ש מוכן לממן את תוספת התקציב הדרושה (קרנות פרטיות) או כשמתאפשרים מגורים בדירות של משרד הרווחה או של משרד הבריאות, יאושר למתנדבים אלו תקן חוץ . 109 דוד פלבר, מנהל אגף בנות שירות לאומ 'י במשרד החינוך, פרוטוקול מס40 , דיון בוועדה לביקורת המדינה :בנושא " שירות לאומי- אזרחי– ממצאי מעקב" , 28 באוקטובר2015 . 110 'החלטת הממשלה מס2295 ,הקמת מ י נהלה לשירות אזרחי-לא ומי בישראל , 19 באוגוסט2007 . 111 קרן הזדמנות לקידום השירות האזרחי, מכתב בנושא "נוער מנותק וצעירות במצוקה בשירות לאומי-אזרחי ,"נמסר על- ידי יעקב עמר, סמנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי ,פגישה ,ספטמבר 2016 . עמוד 32 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע 7. סיוע בדיור מטעם משרד הבינוי והשיכון112 משרד הבינוי והשיכון מופקד על מתן סיוע בדיו ,ר למי שעונים על קריטריונים של זכאות בכמה דרכים .ובהן סיוע בשכר דירה והקצאת דירות בשיכון הציבורי113 המשרד מסייע בדיור למשפחות עם ילדים ובלי ילדים, לנכים, נשים מוכות, דרי רחוב, אסירים משוחררים, גברים שהורחקו מביתם ועוד. י יתכן שחלק מהזכאים לתוכניות סיוע של המש רד הם .צעירים חסרי עורף משפחתי, אך למשרד אין נתונים מפולחים המאפשרים לאמוד את מספרם הקריטריונים לזכאות לסיוע בדיור הם מצב משפחתי ומספר הילדים, נכות, מבחני הכנסה, אישור .משירותי הרווחה ועוד מתוכניות הסיוע של משרד הבינוי והשיכון, שלוש תוכניות עיקריות עשויות להיות רלוונטיות לצעירים חסרי עורף משפחתי, לדברי המשרד: תוכנית סיוע לחיילים בודדים עולים (שנסקרה לעיל), התוכנית "דרי רחוב" ותוכנית ניסיונית (פיילוט) לצעירים חסרי בית וחסרי עורף משפחתי. להלן הסבר על שתי ה תוכניות ה.אחרונות  "תוכנית "דרי רחוב "התוכנית "דרי רחוב פועלת בשיתוף משרד הרווחה: גורמי משרד הבינוי והשיכון עובדים עם המפקחת הארצית של תחום דרי רחוב במשרד הרווחה. בתוכנית זו ניתן סיוע בשכר דירה לכ- 1,000 בני18 ומעלה אשר מוכרים לשירותי הרווחה כדרי רחוב. מבקש הסיוע זכאי לסיוע חודשי בעבור שכר דירה במשך ,ארבע שנים בסכום שיורד בהדרגה מדי שנה. כיום ניתן בשנה הראשונה סכום של1,170 ש"ח. במשרד הבינוי והשיכון מציינים כי השנה התקבלה תוספת תקציב לתוכנית המאפשרת שלא להוריד בהדרגה את .הסכום הסיוע ולשלם את הסכום המלא בארבע שנות התוכנית במשרד אין נתונים על גילם של דרי הרחוב שמ 'קבלים כיום סיוע בתוכנית. להערכתה של גב ,רות מנע סגנית מנהל מינהל הסיוע בדיור של משרד הבינוי והשיכון, רוב דרי רחוב שמקבלים סיוע הם מעל גיל 21 . 114  תוכנית ניסיונית לצעירים חסרי בית וחסרי עורף משפחתי משרד הבינוי והשיכון והאגף לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה התחילו בשנת2016 תוכנית ניסיונית (פיילוט) למתן סיוע כספי לצעירים חסרי עורף משפחתי לשם תשלום שכר דירה. התוכניות מיועדת לצעירים בני25 – 18 המוגדרים "חסרי עורף משפחתי" באגף לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה. בתוכנית זו יינתן סיוע בסך1,000 ש"ח לחודש במשך שנתי ים ל- 200 .צעירים הקריטריונים הנוספים להגדרת צעירים חסרי בית וחסרי עורף משפחתי: 115 - ;ללא עורף משפחתי וללא יכולת לקבל תמיכה משפחתית - ;מנותקים ממסגרת כלשהי - סובלים מ;קשיים בתפקוד היומיומי 112 אם לא יצוין אחרת, המידע נמסר מרות מנע, סגנית מנהל מ ינה ל סיוע בדיור ב משרד הבינוי והשיכון ,שיחת טלפון ודוא ,"ל 20 ביולי 2016 . 113 ,משרד הבינוי והשיכון סיוע בדיור . 114 רות מנע, סגנית מנהל מינהל סיוע בדיור במשרד ה בינוי והשיכון ,שיחת טלפון וא דו ,"ל20 ביולי 2016 . 115 משרד הבינוי והשיכון ,מינהל לסיוע בדיור ,כללים ואופן הטיפול "בצעירות/ים בסיכון חסרי בית וחסרי עורף משפחתי :" תכנית סיוע בשכר דירה ניסיונית , 21 במרס2016 ; נשלח על-ידי רות מנע ,סגנית מנהל מינהל סיוע בדיור במשרד הדיור והשיכון, באמצעות דוא ,"ל20 ביולי2016 . עמוד 33 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע - ;נמצאים בחברת שוליים ומעורבים בפלילים; עושים שימוש מזדמן בסמים או באלכוהול - צ;עירות בזנות - ;בוגרי פנימיות או מוסדות חסות הנוער - ;נפלטו משירות צבאי סדיר - ;חסרי הכנסה או הכנסתם אינה מספקת - טופלו על- ;ידי שירות המבחן או השירות לטיפול בהתמכרויות של משרד הרווחה - מטופלים אצל עובד סוציאלי. הזכאות ניתנת ליחיד שאין לו דירה בבעלותו, ש אינו מתגורר ב דירה בשיכון הציבורי ואינו מחזיק תעודה המזכה בהשתתפות בשכר דירה. זכאות ז ו ניתנת על- פי ההחלטה של הגורמים הרלוונטיים בשירות לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה, המוסמך להגדיר צעיר בסיכון כחסר עורף משפחתי, הו מידע על זכאים לקבלת סיוע לדיור במסגרת התוכנית נמסרת ל גורמים הנוגעים בדבר.במשרד הבינוי והשיכון תעודת הזכאות מונפקת לשנה, ובכל שישה חודשים על הזכאי להמציא דוח שלפיו העובד הסוציאלי המטפל בו ביקר בדירה והצעיר נתון בהליך שיקו ם ,. כמו כן, בתום שנה ימלא המבקש שאלון סיוע בדיור כמו בשנה הראשונה, בצירוף דוח סוציאלי המ.עיד שהוא אכן מתגורר בדירה שבגינה ניתן הסיוע ,כאמור זו .תוכנית ניסיונית שהתחילה השנה, ולכן הערכתה נתונה בשלבים התחלתיים 8. סיוע מטעם המוסד לביטוח לאומי חלק ממערכת הרווחה בישראל ה וא מערך תשלומים לילדים יתומים116 ונטושים117 עד גיל18 (שחלקם חסרי עורף משפחתי) על- .ידי המוסד לביטוח לאומי לא נפרט במסמך זה את כללי הזכאות של ילדים יתומים ונטושים עד גיל18 לקצבאות ה אלה, אך נציג את ה הסדרים ה מיוחדים לקבלת קצבאות גם לאחר לגיל18 . ה מוסד ל ביטוח הלאומי משלם קצבת הבטחת הכנסה לילד יתום ולילד הזכאי לקצבה מיוחדת (ילד )נטוש שהורי הם אינם מסוגלים לספק ל הם הגנה ורווחה ולילדים שאינם חיים עם הוריהם או שחיים עם הורה אחד, על-פי הגדרותיהם בחוק הבטחת הכנסה וכללים נוספים. הביטוח הלאומי משלם קצבה זו ב עבור ילדים אל ו למי שמחזיק בהם :הורה ,אפוטרופוס או מי ש בית- המשפט מינה אותו למקבל הקצבה ב עבור הילד. 118 ילד יתום או נטוש זכאי לקצבה של המוסד לביטוח לאומי לאחר גיל18 ב נסיבות האלה: 119  מי שלומד להשלמת השכלה תיכונית או שוהה במכינה קדם-צבאית ש אישר משרד הביטחון , – הקצבה תשולם לו עד גיל 20 ; 116 ילד יתום מוגדר לעניין זה ילד תושב ישראל ששני הוריו נפטרו או הורה אחד שלו נפטר וההורה השני נמצא בכלא, או שאינו בקשר עם הילד, או שהוא חי בחו"ל ואין קשר עמו, ואינו יכול למלא דרך .קבע את חובותיו כהורה כלפי הילד המוסד לביטוח לאומי משלם לו קצב ה חודשית ש סכומ ה נקבע לפי נסיבות הפטירה של ההורה. מקור: המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה– .)קצבה לילד יתום ולילד הזכאי לקצבה מיוחדת (ילד נטוש 117 ילד נ טוש הוא ילד ששני הוריו נטשו אותו בישראל או ילד שהורה אחד שלו נפטר ו השני נטש אותו בישראל ונבצר ממנו למלא את חובותיו כלפי הילד דרך קבע. ילד שהורהו נעדר עשוי להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה לילד יתום או נטוש. :מקור.שם 118 המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה– .)קצבה לילד יתום ולילד הזכאי לקצבה מיוחדת (ילד נטוש 119 .שם עמוד 34 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע  מי שמשרת בשירות לאומי, משרת בהתנדבות למען הקהילה מטעם גוף שהוסמך לכך או לומד בעתודה טכנולוגית או אקדמית– עד גיל24 ;  מי שאינו משרת בצבא או בשירות לאומי וקיבל בעבר קצבה לילד הזכאי לגמלה מיוחדת (ילד )נטוש– המשך זכאותו לקצבה תיבדק לפי תנאי הזכאות .מיוחדים ב-1 בינואר2016 סכום הקצבה ב עבור ילד יתום או נטוש מעל גיל18 היה22 2,0 ש"ח. 120 קצבה נוספת ש ילד יתום עד גיל18 עשוי להיות זכאי לה, ובתנאים מיוחדים– מעל גיל18 , היא קצבת .שאירים ביטוח שאירים נועד להבטיח אמצעי קיום לשאירים– אלמן, אלמנה ויתומים– של תושבי ישראל שנפטרו(חוץ מפטירה בגלל מלחמה או מחמת פשע.) 121 לאחר הגעתו לגיל18 י היה יתום זכאי לקצבת שאירים ב עבור עצמו בתנאים ה אלה: 122  לא מלאו לו20 ה שנ והוא מסיים את לימודיו במוסד חינוך על-יסודי או לומד להשלמת בחינות בגרות, או בעל לקות למידה ו שוהה במסגרת שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי ; הוא שוהה במכינה קדם-צבאית או שוחר במסגרת קדם-צבאי ת של צה"ל;  לא מלאו לו21 שנה והוא משרת בהתנדבות למטרה ציבורית עד12 חודשים ושירותו הצבאי נדחה עקב ההתנדבו ;ת  לא מלאו לו 24 ה שנ והוא משרת שירות סדיר בצה"ל (תקופת הזכאות היא36 חודשי ם); ה וא משרת בשירות לאומי בהתנדבות (במסגרות שהוכרו על-ידי המוסד לביטוח לאומ י ;) הוא לומד בעתודה ושירותו הסדיר בצה"ל נדחה עקב לימודי .ו ב-1 ביולי2014 נקבעה הגדרה נוספת ל"יתום" לעניין ביטוח שאירים: ילדו של הנפטר בשעת פטירתו (גם ילד חורג, ילד מאומץ או נכד שהנפטר היה מפרנסו היחיד , חוץ מנער ונערה שנישאו), שלא מלאו לו20 ה שנ , והוא לומד במוסד חינוכי שאושר בחוק, כגון ישיבה גבוהה, אוניברסיטה, מכללה או מסגרת הכשרה מקצועית, בהיקף של20 שעות בשבוע לפחו.ת123 מאז1 בינואר2014 קצבת ה שאירים לילד יתום היא951 ש"ח .בחודש נוסף על כך יש הסדר לצבירת כספים המשולמים ב עבור ילדים יתומים ב קרן מיוחדת במצבים שבהם ילד הוכר כחסר עורף משפחתי והוא חי במסגרת חוץ- .ביתית ביוני2016 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוברת הסברה ה על זכאות לקצבה של מי ש שוהים בפנימייה לשו מי ש מסיימים תקופת אומנה שמלאו להם18 ה שנ . בחוברת מובא הסבר על הזכאות ל קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי לצ עירים מעל גיל18 שאינם ים גר עם הורי הם , הוריהם אינם מכלכלים אות ם ואין ל כם קשר סדיר עמם , לפי.כללי הזכאות שפורטו לעיל124 120 המוסד לביטוח לאומי, הבטחת הכנסה– סכומי הקצבה. 121 המוסד לביטוח לאומי, קצבאות והטבות. 122 המוסד לביטוח לאומי, תנאי הזכאות לקבלת קצבת שאירים . 123 .שם 124 המוסד לביטוח לאומי, מידע לשוהים בפנימייה ולמסיימים תקופת אומנה שמלאו להם18 שנים , חוברת הסברה, יוני 2016 . עמוד 35 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע 9. מרכזי צעירים בישראל על- פי נתונים מסוף2016 בישראל יש71 מרכזי צעירים, מאילת ועד קר ית י-שמונה, 125 והם מופעלים באמצעות שותפות של משרדי הממשל .ה (ראו הסבר בהמשך הפרק), הרשויות המקומיות וג'וינט ישראל המרכזים נועדו לסייע ל צעירים בני18 – 35 וניתנים בהם שירותים במגוון נושאים: ,חיפוש עבודה הכשרות וקורסים מקצועי ,ים, יזמות עסקית בחירת תחום לימודים ומקום לימודים, אפשרויות ,התנדבות חיי חברה ופנאי, תמיכה ב משפחות צעירות ועוד. ה מרכזי ם מ ספקים מענה לכל אוכלוסיית הצעירים ו גם לקהלי יעד ממוקדים כגון חיילים ,משוחררים ,סטודנטים הורים צעירים, מחפשי עבודה ומובטלים , עולים ו בוגרי אוניברסיטאות, ו כן .צעירים בסיכון, ובהם צעירים חסרי עורף משפחתי הצעירים ש מגיעים למרכזי הצעיר ים ברחבי הארץ הם מכל ה שכבות וקבוצות האוכלוסייה. 126 המידע על פעילות מרכזי הצעירים מגיע לצעירים מ פרסום ברשות המקומית , וזמינותו תלויה ב יכולת של המרכז והרשות לתקשר עם הצעירים במקום מגוריהם. 127 מיזם מרכזי הצעירים בישראל התחיל ב- 2005 במסגרת מסד קליטה– אגף שילוב ע ולים בג'וינט .ישראל128 ב- 2006 , במסגרת החלטת הממשלה בנושא תוכנית לפיתוח הנגב, הוחלט על פיתוח מרכזי צעירים בנגב. הממשלה החליטה על פיתוח שני מרכזים עירוניים ומרכז אחד במגזר הכפרי (כלשון ההחלטה) ב- 2007. נקבע כי פיתוח המרכזים יתוקצב ב- 2.85 מיליון שקלים מתקציב משר ד המשנה .לראש הממשלה129 ב- 2009 החליטה הממשלה לתמוך בהפעלת מרכזי צעירים בנגב ובגליל בשותפות בין .הממשלה, הרשויות המקומיות וג'וינט ישראל ולהקצות את המשאבים הנדרשים להפעלתם130 בהחלטתה קבעה הממשלה כי התקציב שיוקצה לפרויקט הוא9.055 ,מיליון שקלים והמשרדים השותפים ב ו יחלקו בהוצאה– המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד העלייה והקליטה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה (משרד התמ"ת דאז) ומשרד הביטחון, באמצעות ליחידה להכוונת חיילים משוחררים . הממשלה החליטה להקים ועדת היגוי לניהול מרכזי הצעירים בראשות המנהלת הכללית של המשרד לפיתו ח הנגב והגליל ובהשתתפות משרדי הממשלה השותפים להפעלה וג'וינט ישראל. לוועדה תהיה סמכות לקבוע את עקרונות הפעילות של מרכזי צעירים, ובכלל זה את תקציבם, וכן תנאי סף .ואמות מידה לתמיכה במרכזים קיימים ולהקמת מרכזים חדשים ב- 2011 התקבלה החלטה נוספת של הממשלה להקמת מ רכזים חדשים ולהרחבת פעילות המרכזים .הקיימים שלא באזורי הנגב והגליל131 על- פי ההחלטה, גילה גמליאל, סגנית השר במשרד ראש הממשלה 125 גלית וידרמן, מנהלת אגף צעירים ב משרד לפיתוח ,הפריפריה הנגב והגליל , שיחת טלפון, אוגוסט2016 . 126 בועז ירדני, מנכ"ל התאחדות מנהלי מרכזים לצעירים בישראל, שיח ת ,טלפון13 ביולי2016 . 127 שם . 128 מרכזי צעירים בישראל , תאריך כניסה: מאי2016 .במהלך איתור צרכים חברתיים ש ערכו בשנת 2005 מסד קליטה וג'וינט ישראל זוהתה יוזמה חברתית מקומית בעיר באר-שבע לצעירי ר העי בוגרי שירות .צבאי זיהוי ו הת כנית הוביל לבירור צרכים מעמיק יותר ולפיתוח מודל ב עבור צעירים ,עולים ובהמשך – לכלל הצעירים כל ב הארץ. מ רכזי צעירים מספקים מענה לצעירים מתוך הבנה ש הצעירים חיוני םי לשגשוגה של המדינה בכלל ושל הרשות המקומית בה ש הם חיים .בפרט 129 החלטה מ 'ס747 של הממשלה ה- 31 , תוכנית לפיתוח הנגב , 27 בנובמבר2006 . 130 'החלטה מס1199 הממשלה ה- 32 ,הקמה ותמיכה במרכזי צעירים בנגב ובגליל , 21 בדצמבר2009 . 131 'החלטה מס3408 של הממשלה ה- 32 , הקמת מרכזי צעירים קיימים שאינם בתחומי הנגב והגליל – המשך הדיון , 3 ביולי 2011 ; 'החלטה מס3523 של הממשלה ה- 32 ,הקמת מרכזי צעירים והרחבת פעילות מרכזי צעירים קיימים שאינם בתחומי הנגב והגליל – הוספת נציג וועדת ההיגוי , 28 ביולי2011 . עמוד 36 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע דאז, שהייתה מופקדת על קידום צעירים, סטודנטים ונשים ויזמה את התוכנית, הייתה אמורה לרכז את הטיפול מטעם הממשלה במרכזי צעירים ולעמוד בראש.ועדת ההיגוי בהחלטת הממשלה מ- 2014 בנושא תוכנית אסטרטגית רב- שנתית לפיתוח שדרות ועוטף עזה הורתה הממשלה למשרד לפיתוח הנגב והגליל להרחיב את תוכנית מרכזי צעירים ביישובים האלה ולהרחיב את היקף הפעילות בהם. לצורך זה הקצתה הממשלה תוספת תקציב של1.8 מיליון שקלים , בפריסה שווה בכל אחת מהשנים2015 – 2017 ( 600,000 .שקלים לשנה) ממשרד האוצר132 כאמור, בארץ פועלים71 מרכזים לצעירים. 41 מהם פועלים בנגב ו ב גליל, ולכן הפעילות בהם מתוכללת על-ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל על סמך.החלטות הממשלה שצוינו לעיל133 במרכזים שאינם ב נגב ו ב ,גליל30 ,במספר ה מועצות ה אזוריות או ה רשויות ה מקומיות הן שמרכזות את הפעילות . הממשלה ליוותה את מיזם מרכזי הצעירים ותמכה בו בכל שנות פעילותו, אך עד היום עדיין אין גוף אחד שאחראי לפעילות של כל המרכזים לצעירים בישראל. עם זאת, בדצמבר2015 התקבלה החלטת ממש לה להוסיף לתחום ה פעילות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל את הפריפריה החברתית: רשויות מקומיות שאינן בנגב ובגליל העונות על שני התנאים המצטברים ה אלה :מדורגות במדד החברתי- כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות1 – 4, ו במדד ה פריפריאליות– באשכולות 1 – 7, ושכונות ברש ויות מקומיות שאינן בנגב ובגליל המטופלות במסגרת הפרויקט "שי ק"ום שכונות . גם שם המשרד השתנה"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל". 134 לפי החלטה זו המשרד יתכלל את פעילותם של כל המרכזים לצעירים פרט לשלושה– ,ברעננה ב הוד-השרון ו ב כפר-סבא. 135 מרכז המח ק ר והמידע של הכנ סת פנה אל אגף צעירים במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ב שאלה מה אופן חלוקת ה תקציבים בין המרכזים. עד לסיום הכנ ת המסמך לא התקבלה תשובה בנושא. לדברי ,מר בועז ירדני,מנכ"ל התאחדות המנהלים של המרכזים לצעירים שותפים במימון פעילות של מרכזי צעירים משרדים ממשלתיים , קרנות, רשויות מקומיות ועמותות. משרדי הממשלה משתתפים במימון על סמך החלטת הממשלה מ- 2009 שציינה לעיל. המשרדים מממנים את הפעילות לפי צורכי האוכלוסייה .המטופלת במרכזים ולפי תחומי האחריות של כל אחד מהם והקריטריונים שקבע136 המענה שניתן במרכזים : עזרה בחיפוש תוכניו ת סיוע לצעירים שמפעילים משרדים ממשלתיים; מיצוי זכויות במוסדות המדינה (כגון המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבינוי ושיכון); ייעוץ והכוון תעסוקתי ;ופיתוח קריירה בעזרת רכזי תעסוקה; ייעוץ וליווי אישי בתחום ההשכלה; סדנאות בנושאים שונים פעילות חברתית; פעילות תרבות ופנא.י במרכזים מסייעים לצעירים בכלל ולצעירים חסרי עורף משפחתי בפרט להכיר את זכויותיהם ולמצות אותן .)בגופים ממשלתיים ולא ממשלתיים (משרדי הממשלה, קרנות, רשויות מקומיות, עמותות ועוד במרכזים אין הגדרה אחידה לצעירים חסרי עורף משפחתי, והם מתבססים על הגדרות של גופים שונים שמפתחים שירותים בעבור ם .למשל, בעבור חיילים משוחררים חסרי עורף משפחתי ייבדקו במרכזים 132 'החלטה מס2017 של הממשלה ה- 33 ,תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ועוטף עזה , 21 בספטמבר2014 . 133 גלית וידרמן, מנהלת אגף צעירים ב משרד לפיתוח ,הפריפריה הנגב והגליל, שיחת טלפון, אוגוסט 2016 . 134 'החלטה מס631 של הממשלה ה- 34 , "שינוי שם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ל"המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והתפטרות השר אריה מכלוף דרעי מתפקידו כשר הכלכלה , 1 בנובמבר15 20 . 135 גלית וידרמן, מנהלת אגף צעירים ב משרד לפיתוח הנגב והגליל, שיחת טלפון, אוגוסט2016 . 136 אופן המימון וסכום המימון נתונים ל החלטת הגורם המבקש לתת מענה לסוגיה זו או .אחרת התקציב עשוי לעבור למרכז בשלוש :דרכים 1. באמצעות הרשות ;המקומית 2. באמצעות הגוף המפעיל לש מרכז הצעירים (כאמור, אין גוף אחד שאחראי להפעלת ;)המרכזים 3. באמצעות רכישת שירותים מגורם מקצועי אחר ש מרכז הצעירים מתכלל או מנהל את התוכנית במסגרתו. :מקור ,בועז ירדני, מנכ"ל התאחדות מנהלי מרכזים לצעירים בישראל, דוא"ל17 ביולי2016 . עמוד 37 מתוך 37 הכנסת מרכז המחקר והמידע לצעירים זכויות לסיוע לחיילים בודדים ב משרד הביטחון וב יחידה להכוונת חיילים משוחררים; בעבור עולים צעירים ללא משפחה בישראל ייבדקו זכויות לסיוע ב משרד ה קליט ה וה עלייה. מר בו עז ירדני מציין כי תוכניות מעטות במרכזי ה צעירים נותנות מענה לאוכלוסיות בקצה הרצף, כגון צעירים חסרי בית או צעירים במצבי מצוקה קשים ,משום שמרכזי הצעירים אינם גופי ם שמטפלים ישירות בנזקקים אלא .מפנים לגופים נותני שירות137 נזכיר כי לפי נתוני שירות נוצ"צ של משרד הר ווחה רק ב- 17 מרכזי צעירים מתוך71 פועלת תוכנית להנגשת המרכזים לצעירים בסיכון (מועסק בה ם עובד סוציאלי שתפקידו לאתר צעירים במצבי סיכון ומצוקה ולהנגיש את שירותי המרכז ב.)עבורם138 מרכז המחר והמידע של הכנסת פנה אל אגף צעירים במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בק ב שה לקב ל פירוט של סוגי ה סיוע בתחום הדיור שניתנים היום במרכזים. עד למועד סיום הכתיבה של המסמך .לא התקבלה תשובה של המשרד בנושא 137 בועז ירדני, מנכ"ל התאח ,דות מנהלי מרכזים לצעירים בישראל, דוא"ל17 ביולי2016 . 138 ,ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות ו ,טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער, משרד הרווחה ,דוא"ל7 בפברואר2017 . הרשויות ש בהן פועלת כיום התוכנית להנגשת המרכזים לצעירים בסיכון : אילת, באר-שבע, קר ית י- ,גת, ירושלים, אפרת בת-ים, לוד, ראשון-לציון, רחובות, בית-ג'ן, תל-אביב, אריאל, עמק חפר, חדרה, עכו, טירת-ה כרמל ו פרדס-חנה– .כרכור