חומר רקע

נסרין חדאד חאג' יחיא איימן סייף בן פרג'ון החברה הערבית ומשבר הקורונה נתוני כניסה, השפעות והמלצות ליציאה מחוזקת 2020 נובמבר הצעה לסדר 31 החברה הערבית ומשבר הקורונה נתוני כניסה, השפעות והמלצות ליציאה מחוזקת נסרין חדאד חאג' יחיא | איימן סייף | בן פרג'ון 31 הצעה לסדר 2020 נובמבר Arab Society and the Coronavirus Crisis: Entry Data, Effects, and Recommendations for a Stronger Recovery Nasreen Hadad Haj-Yahya, Iman Saif, Ben Fargeon עריכת הטקסט: ענת ברנשטיין עיצוב הסדרה והעטיפה: סטודיו תמר בר־דיין ביצוע גרפי: אירית נחום הדפסה: גרפוס פרינט, ירושלים ISBN 978-965-519-308-4 מסת"ב אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר ידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר — כל חלק שהוא מהחומר בספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל. 2020 ,)© כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה (ע״ר 2020/נדפס בישראל, תשפ"א המכון הישראלי לדמוקרטיה 9104602 , ירושלים4702 , ת"ד4 רח' פינסקר 02-5300888 :'טל www.idi.org.il :אתר האינטרנט להזמנת ספרים: www.idi.org.il/books :החנות המקוונת [email protected] :דוא"ל 02-5300800 :'טל כל פרסומי המכון ניתנים להורדה חינם, במלואם או בחלקם, מאתר האינטרנט. המכון הישראלי לדמוקרטיה המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א־מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים. לצורך מימוש יעדים אלו חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה. המכון שם לו למטרה לקדם בישראל שיח ציבורי מבוסס ידע בנושאים שעל סדר היום הלאומי, ליזום רפורמות מבניות, פוליטיות וכלכליות ולשמש גוף מייעץ למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא זוכה פרס ישראל לשנת תשס"ט על מפעל חיים — תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הדברים המובאים במסמך זה אינם משקפים בהכרח את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה. תוכן העניינים 7 תקציר 13 פתח דבר 15 . מצב החברה הערבית בעת הכניסה למשבר הקורונה1 16 . תעסוקה1.1 25 . חינוך, השכלה גבוהה והכשרות על־תיכוניות1.2 50 . כלכלת היישובים הערביים, בעלי העסקים ויצירת ביקושים1.3 59 . רווחה1.4 . תוכניות עבר והשפעתן על מצבה החברתי־כלכלי של החברה הערבית2 71 טרם פרוץ משבר הקורונה 72 . שוק העבודה2.1 77 . חינוך פורמלי ובלתי פורמלי2.2 80 . השכלה גבוהה ולימודי הנדסאים2.3 84 . השפעות משבר הקורונה על החברה הערבית3 84 . השפעות המשבר בתחום הכלכלי3.1 91 . השפעות חברתיות בצל הסגר: לחץ ואלימות במשפחה3.2 92 . מדד האמון ברשויות המדינה ובגורמים המקצועיים בממשלה3.3 96 . עמדת הציבור הערבי כלפי הפעילות של גורמי השיטור והאכיפה3.4 98 . יחסי הציבור הערבי עם המדינה3.5 101 . פערים דיגיטליים3.6 . כלי מדיניות בתחום התעסוקה שמדינות מפותחות נוקטות4 104 בתגובה למשבר הקורונה 112 . המלצות5 7החברה הערבית ומשבר הקורונה תקציר , בעת2020 מאי-מסמך זה נכתב בחודשים אפריל ההתמודדות עם גל התחלואה הראשון של נגיף הקורונה. עקב אופיו הדינמי והבלתי צפוי של המשבר הכלכלי־ חברתי־פוליטי בעולם בכלל ובישראל בפרט, הנתונים של השפעותיו על החברה הערבית בישראל אינם מעודכנים למועד פרסום המסמך. אין ודאות באשר לצעדים שהממשלה תנקוט לנוכח גלי תחלואה נוספים (אם יהיו), באשר למספר הגלים שיבואו ובאשר למידת השפעתם על הפעילות ), מתחוור שלמרות 2020 המשקית. ובכל זאת, בעת כתיבת שורות אלו (ספטמבר שעברו חודשים אחדים מאז נכתב המסמך, מסקנותיו והמלצותיו לא איבדו מן הרלוונטיות שלהן. לדאבוננו, אינדיקציות ראשוניות להשפעת המשבר בחודשים יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים -יוני היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. כמו כן נראה שהלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־ כלכלי חלש, שעימם נמנים תלמידים ותלמידות ערבים רבים. יתר על כן, הגל השני של נגיף הקורונה הכה קשה יותר ביישובים הערביים, עד כדי כך ששגרת היום־יום של התושבים מופרת לגמרי והרשויות המקומיות מתמודדות בקושי רב עם ההשלכות הבריאותיות והכלכליות. לפיכך, כאמור, הניתוח וההמלצות במסמך עומדים בעיניהם, והחשיבות העצומה שביישומן הדחוף רק גוברת. בדומה למתרחש במדינות אחרות בעולם, משבר הקורונה הפוקד את מדינת ישראל בימים אלו לּווה בצעדי חירום ממשלתיים שהפחיתו משמעותית את הפעילות הכלכלית בישראל. לצעדים אלו ישנן השלכות מיידיות על תחומי חיים רבים ועל קבוצות אוכלוסייה רבות שנתוני הרקע ודרכי ההיערכות שלהן למשבר שונים וטעונים התאמות מיוחדות. החברה הערבית נכנסה למשבר במצב ירוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. יכולתה להתאושש מנזקי המשבר, ואף לנצלו כהזדמנות לשינויים שייטיבו עימה בטווח הארוך, תלויה במידה רבה בכלים שהממשלה תעמיד לרשותה וביצירת צעדי מדיניות מותאמים לצרכיה. 31 הצעה לסדר8 . מהמשפחות בחברה הערבית מתחת לקו העוני45%טרם פרוץ המשבר חיו כ־ 80% זה כמה שנים. כ־70%בירושלים ובנגב ממדי העוני קשים במיוחד — כ־ מהרשויות המקומיות הערביות מדורגות בשלושת האשכולות הנמוכים ביותר ). 3-1 בדירוג החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אשכולות שיעורי התעסוקה וגובה השכר הממוצע בחברה הערבית, במיוחד בקרב הנשים, נמוכים מאוד ממקביליהם בחברה היהודית. גם בתחומים אחרים יש פערים עצומים בין שתי קבוצות האוכלוסייה, למשל — בכלכלת היישובים הערביים, במצב מערכת הרווחה ומערכת החינוך שלהם ובתחום ההשכלה הגבוהה. כל אלו ממקמים את החברה הערבית במצב פגיע יותר למשברים כלכליים־חברתיים מן החברה היהודית. משבר הקורונה עלול להסיג לאחור את הצעדים הרבים שנקטה הממשלה בשנים האחרונות, שחלקם כבר החלו לשאת פרי בתחומים מסוימים, לשילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ובכלכלה ולצמצום הפערים בינה ובין האוכלוסייה היהודית. כבר בתחילת העשור הקודם גובשו תוכניות ממשלתיות לשיפור מצבה. התוכנית המשמעותית ביותר לקידום מצבה החברתי־כלכלי היא , שהוחלט עליה בסוף 922 , החלטת ממשלה2020-2016 תוכנית החומש לשנים מיליארד ש"ח, והיא סימלה שינוי, לפחות 15. יישום התוכנית נאמד ב־2015 בפן החומרי, ביחסה של המדינה לאזרחיה הערבים. מלבד תוכנית זו גובשו עוד כמה תוכניות חומש לקבוצות בתוך החברה הערבית — הבדואים בנגב, הבדואים בצפון, תושבי השכונות הערביות בירושלים והדרוזים והצ'רקסים. כעת, לנוכח המשבר, המשכם של תהליכים חיוביים אלו עומד בסימן שאלה. מנתונים ראשוניים על ההשפעות הכלכליות והתעסוקתיות של משבר הקורונה עולה כי האוכלוסייה הערבית נפגעה פגיעה חמורה יותר מהחברה היהודית. הסיבה לכך היא שרבים מהערבים עובדים בענפי כלכלה ששיעור ההשבתה בהם היה גבוה (כגון חינוך, מסחר והסעדה), ולכן הם נפגעו במיוחד מהמשבר. יתרה מזו, במהלך המשבר התברר שעובדים ערבים יכולים לעבוד מהבית פחות משיכולים לעשות זאת עובדים יהודים, אם בשל מגבלות תשתיתיות ביישובים הערביים ואם בשל אופי משלחי היד שהאוכלוסייה הערבית מרוכזת בהם, שאינם מותאמים לעבודה מרחוק. הפגיעה אינה מתמצית רק בציבור השכירים. 9החברה הערבית ומשבר הקורונה העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בכלל האוכלוסייה, ובחברה הערבית בפרט, נפגעו קשה יותר מהשכירים, וכדי לשרוד את תקופת המשבר ולהתאושש ממנה הם זקוקים לפתרונות מימון מותאמים לצורכיהם. גם התפקוד של מערכת החינוך, של שירותי הרווחה ושל הרשויות המקומיות בולט לרעה ביישובים הערביים. הפערים בתחומים אלו רק העמיקו בזמן המשבר — הן משום המשאבים הדלים מלכתחילה המוקצים לרשויות ולמוסדות החברה הערבית והן בשל אי־התאמת הצעדים להתמודדות עם משבר הקורונה לצרכים של החברה הערבית. ניסיון העבר של משברים כלכליים קודמים מלמד שלקבוצות מיעוט קשה יותר להתאושש ממשברים ולחזור לממדי האבטלה טרם המשבר. גופים בינלאומיים, , צופים שמשבר הקורונה יכה באופן חמור ונרחב יותר מן המשבר OECDכגון ה־ , עם צמיחה שלילית יותר ופגיעה נרחבת יותר. כדי לשכך 2008/09 הכלכלי של את נזקי המשבר, גופים אלו, וכך גם מדינות שכבר נקטו צעדים להתמודדות איתו, ממליצים לממשלות להשקיע בהשארת כוח העבודה קרוב ככל האפשר לשוק העבודה על ידי סבסוד חלק מהתעסוקה ולהשקיע בהכשרות מקצועיות עקב השינויים המבניים הצפויים בביקושים בענפי הכלכלה השונים. מסקנות עיקריות ) החברה הערבית נכנסה למשבר הקורונה במצב חברתי־כלכלי פגיע יותר 1( .משאר האוכלוסייה בישראל ) בפן הכלכלי־חברתי — משבר הקורונה היכה בחברה הערבית קשה יותר 2( .מאשר בכלל האוכלוסייה ) בציבור הערבי יש חשש שההתאוששות מן המשבר תהיה איטית ושרבים 3( .מהעובדים — שכירים ועצמאים — לא ימצאו את דרכם בחזרה לשוק העבודה אלף 400) הביקוש למשרות בשוק העבודה נמצא בשיא, ולפי ההערכות כ־4( מובטלים (ערבים ויהודים) לא ישתלבו בחזרה בשוק העבודה. כדי שההשקעה הממשלתית שנעשתה בשנים האחרונות לשילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, בעיקר הנשים, לא תרד לטמיון נדרשים צעדים לתמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים ערבים. 31 הצעה לסדר10 ) הגישה הירודה לאשראי עסקי וצרכני בחברה הערבית ואי־התאמת הכלים5( ,הממשלתיים לצרכים של בעלי העסקים הערבים מקשים על עסקים רבים שאחראים לפרנסתן של משפחות שלמות, לשרוד את המשבר. ) פערי ההון האנושי, המתחילים כבר בגילים הצעירים במערכת החינוך, 6( נמשכים גם בפערים במיומנויות בשוק העבודה. כדי להעלות את פריון העבודה נדרשת השקעה ארוכת טווח בחינוך הערבי ובמערך ההכשרות המקצועיות. ) הפערים הדיגיטליים, שמתבטאים בתשתיות הפיזיות הירודות ביישובים 7( הערביים ובאוריינות דיגיטלית נמוכה של האוכלוסייה הערבית, מעכבים יכולות למידה מרחוק של תלמידים ופיתוח מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה. ) עקב משבר הקורונה החברה הערבית שרויה בלחץ ובאי־ודאות עמוקים, 8( בעיקר בפן הכלכלי. לכך יש להוסיף את המצב הפוליטי המורכב שהמדינה נתונה , הראשונה מתוך שלוש 2019 בו כבר שנה וחצי (מאז מערכת הבחירות באפריל עד כה), שבמהלכה חווה הציבור הערבי דה־לגיטימציה. משבר הקורונה חיזק את תחושת השייכות ושותפות הגורל עם החברה היהודית, אך כדי שמגמה זו תימשך יש לקדם את השותפות בתהליכי קבלת ההחלטות, להקצות לחברה הערבית משאבים באופן שוויוני ולהתאים את צעדי הממשלה לצורכי חברה זו. המלצות עיקריות ) יש לעקוב באופן שוטף אחר מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה על 1( ידי איסוף וניתוח נתונים שיטתי באשר לשיעור האבטלה בה שנוצר בעת המשבר ובעקבותיו, באשר להיקף של מיצוי זכויות העובדים הערבים ובאשר לגודל הסיוע שהועבר לבעלי העסקים. ) יש לפעול לכך שעובדים ערבים שנפלטו משוק העבודה (פיטורים או חל"ת) 2( יחזרו מהר ככל האפשר לעבודה באמצעות סבסוד שכרם ותגבור הגורמים האמונים על שילוב האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה. ) יש לערוך שינויים במסלולי התעסוקה של משרד הכלכלה והתעשייה כך 3( .שיתמרצו העסקת עובדים ערבים ) יש לקדם מערך הכשרות מקצועיות מסובסד ורחב היקף שיקדם גם למידה 4( .מרחוק וישלב מעסיקים באופן מובנה בתהליך ההכשרה 11החברה הערבית ומשבר הקורונה ) יש להרחיב את התוכניות לסיוע למשפחות ערביות שחיות בעוני ובהדרה5( .חברתית ) יש להתאים לצורכי החברה הערבית את מערך הסיוע לעסקים קטנים 6( .ובינוניים ולוודא שעסקים בבעלות ערבית יקבלו את חלקם בתוכניות הסיוע ) יש לפעול לסגירת הפערים בתשתיות האינטרנט והסלולר בין יישובים 7( ערביים ויישובים יהודיים ומעורבים. כמו כן יש לפעול לצמצום הפערים באוריינות הדיגיטלית בין החברה הערבית והחברה היהודית. ) יש לעשות שינויים במנגנוני המענקים והשיפויים לרשויות המקומיות 8( .הערביות כך שיתאימו להתפתחות העניינים עקב המשבר ביישובים הערביים ששירות זה לא 106 ) יש לפעול להקמה מיידית של מוקדי9( קיים בהם היום, להגדיל את תקציב החירום לרשויות הערביות ולהגדיר נוהלי עבודה ברורים בשעת חירום. ) יש להנגיש לאוכלוסייה הערבית את ההסברה ואת המידע בדבר זכויות 10( .תעסוקתיות ובדבר הכלים לקידום תעסוקה באמצעות מסירתם בשפה הערבית ) יש להבטיח את הייצוג ההולם של נציגי הציבור הערבי בכל מוקדי קבלת 11( ההחלטות ובכל השלבים של גיבוש המדיניות הרלוונטית לחברה הערבית, שכן שיתוף הציבור הערבי ונציגיו בתהליך הגיבוש של תוכניות ממשלתיות הוא קריטי להצלחתן. 13החברה הערבית ומשבר הקורונה , בעת2020 מאי-מסמך זה נכתב בחודשים אפריל ההתמודדות עם גל התחלואה הראשון של נגיף הקורונה. עקב אופיו הדינמי והבלתי צפוי של המשבר הכלכלי־ חברתי־פוליטי בעולם בכלל ובישראל בפרט, הנתונים של השפעותיו על החברה הערבית בישראל אינם מעודכנים למועד פרסום המסמך. אין ודאות באשר לצעדים שהממשלה תנקוט לנוכח גלי תחלואה נוספים (אם יהיו), באשר למספר הגלים שיבואו ובאשר למידת השפעתם על הפעילות ), מתחוור שלמרות 2020 המשקית. ובכל זאת, בעת כתיבת שורות אלו (ספטמבר שעברו חודשים אחדים מאז נכתב המסמך, מסקנותיו והמלצותיו לא איבדו מן הרלוונטיות שלהן. לדאבוננו, אינדיקציות ראשוניות להשפעת המשבר בחודשים יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים -יוני היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. כמו כן נראה שהלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־ כלכלי חלש, שעימם נמנים תלמידים ותלמידות ערבים רבים. יתר על כן, הגל השני של נגיף הקורונה הכה קשה יותר ביישובים הערביים, עד כדי כך ששגרת היום־יום של התושבים מופרת לגמרי והרשויות המקומיות מתמודדות בקושי רב עם ההשלכות הבריאותיות והכלכליות. לפיכך, כאמור, הניתוח וההמלצות במסמך עומדים בעיניהם, והחשיבות העצומה שביישומן הדחוף רק גוברת. * * * אנו מודים מקרב לב לעמיתינו ועמיתותינו על שהקדישו מזמנם לקרוא, להעיר ולסייע בגיבוש המלצות המחקר. חוסאם אבו בכר, מנהל סניף המוסד לביטוח לאומי עפולה דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר דנה בלאנדר, אחראית ליווי מחקרים, המכון הישראלי לדמוקרטיה עינת מקמורי אהרן, שותפה בקרן פורטלנד החלק הראשון של מסמך זה מתבסס על נייר שנכתב בשיתוף עם ניצה (קלינר) קסיר במסגרת תוכנית אב לתעסוקה בחברה הערבית (יראה אור בקרוב בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה). פתח דבר 31 הצעה לסדר14 אוהד מרדכי, עוזר מחקר, קרן פורטלנד עו"ד נדיב מרדכי, רכז התוכן של המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ניצה (קלינר) קסיר, משנה ליו"ר, המכון החרדי למחקרי מדיניות ד"ר איילת רובבשי־שטרית, חוקרת במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה אריק רודניצקי, חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה עו"ד עודד רון, חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה רמי שוורץ, מנכ"ל קרן פורטלנד ישראל פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה 15החברה הערבית ומשבר הקורונה יכולתן של קבוצות אוכלוסייה להתמודד עם משבר הקורונה תלויה במידה רבה במצבן טרם המשבר. החברה הערבית בישראל נכנסה למשבר במצב ירוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. יכולתה להתאושש מנזקי המשבר, ואף לנצלו כהזדמנות לצמוח לאחריו, תלויה במידה רבה בכלים שהממשלה תעמיד לרשותה וביצירת צעדי מדיניות מותאמים לצרכיה. מסמך זה יתאר בפירוט את מצבה החברתי־כלכלי של החברה הערבית בישראל טרם פרוץ משבר הקורונה ואת הפגיעה שהתרחשה בעקבותיו. בסופו מוצגת רשימת המלצות שאנו מאמינים שיש בכוחן להפוך את המשבר להזדמנות לשיפור מצבה החברתי־כלכלי של החברה הערבית. מהמשפחות הערביות בישראל מתחת לקו 45%טרם פרוץ משבר הקורונה חיו כ־ 1. בשנים האחרונות70%העוני. בירושלים ובנגב ממדי העוני גבוהים במיוחד — כ־ יתר על כן, שיעורי התעסוקה והשכר הממוצע בחברה זו, בייחוד בקרב הנשים, נמוכים בהרבה מהשיעורים בחברה היהודית עוד טרם המשבר. וכך גם בתחומים אחרים: בכלכלת היישובים הערביים, במצב שירותי הרווחה, במערכת החינוך ובתחום מערכת ההשכלה הגבוהה — בכולם יש פערים גדולים בין שתי הקבוצות, הערבית והיהודית. פערים אלו הם במידה רבה תולדה של אפליה ארוכת שנים כלפי האוכלוסייה הערבית ומוסדותיה. כפי שיעלה מן הנתונים שיוצגו להלן, בשנים האחרונות הצטמצמו הפערים בכמה מהתחומים הודות ליישום תוכניות ממשלתיות חסרות תקדים בהיקפן לקידום מצבה החברתי־כלכלי של החברה הערבית. על תוכניות אלו ועל השפעותיהן נדון בהמשך המסמך. .2019 , דצמבר2018  המוסד לביטוח לאומי, ממדי העוני והפערים החברתיים1 . מצב החברה1 הערבית בעת הכניסה למשבר הקורונה 31 הצעה לסדר16 . תעסוקה1.1 , גבוה מן78.3% על64-25 עמד שיעור התעסוקה בישראל בגילים2018 בשנת באותה שנה). ואולם פילוח לקבוצות מובחנות 74.4%( OECD הממוצע במדינות מגלה תמונה מורכבת יותר: בקרב האוכלוסייה הערבית עמד שיעור התעסוקה , ובקרב הנשים הערביות הוא היה אפילו נמוך 57% באותם גילים על2018 ב־ בלבד. אף שנתון זה מעיד על שיפור מסוים שחל בשנים האחרונות 37.8% — יותר ), הוא עדיין רחוק משיעורי התעסוקה בקרב אותם גילים אצל נשים 1 (תרשים ).83.7%( ) ואצל גברים יהודים76.3%( ), אצל גברים ערבים82.4%( יהודיות מצבה של האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה אינו מתבטא רק בשיעור תעסוקה נמוך אלא גם בשכר נמוך ובהתפלגות משלחי יד וענפי כלכלה ירודים. בדומה לשיעור התעסוקה גם בתחומים אלו חל שיפור מסוים הודות לפעילות של גופים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית. עם זאת, הפערים עדיין בולטים ומחייבים השקעת משאבים נוספת. כפי שעולה משלושת התרשימים הבאים, שיעורי התעסוקה בחברה הערבית , אך הפער 2000נמצאים בעלייה עקבית מאמצע העשור הראשון של שנות ה־ ). עוד אפשר לראות 1 בינה ובין החברה היהודית לא ממש הצטמצם (תרשים ) 2 בבירור כי הפער הגדול ביותר בין שתי הקבוצות הוא בקרב הנשים (תרשים וכי בקרב הגברים הפער בשיעור התעסוקה, אך לא באיכות התעסוקה ובשכר, ).3 קטן יותר (תרשים 17החברה הערבית ומשבר הקורונה 1 תרשים ) %( , לפי קבוצת אוכלוסייה64-25 שיעור התעסוקה בגילים ערבים    יהודים .מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2 תרשים , 64-25 שיעור התעסוקה בקרב נשים בגילים ) %( לפי קבוצת אוכלוסייה נשים ערביות    נשים יהודיות 90 80 70 60 50 40 30 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 71.6 70.7 72.2 71.3 71.7 79.4 80.6 82.1 83.0 48.0 47.3 46.5 42.5 44.5 49.1 49.1 51.8 54.3 54.7 90 80 70 60 50 40 30 20 10 1995 1997 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2015 2017 76.0 76.3 57.0 44.4 74.1 18.9 21.4 19.3 20.6 27.1 33.2 38.2 63.2 64.1 66.7 70.7 74.2 78.9 82.4 31 הצעה לסדר18 3 תרשים , 64-25 שיעור התעסוקה בקרב גברים בגילים )%( לפי קבוצת אוכלוסייה גברים ערבים    גברים יהודים עולה כי הפער בין ערבים ויהודים בשיעורי התעסוקה מעמיק עם4 מתרשים הגיל. וכך, בקרב הגברים הערבים חלה ירידה של ממש בשיעור התעסוקה בגילים , ככל הנראה משום שגברים ערבים רבים עובדים במקצועות 64-60 ו־59-55 שוחקים. גם אצל הנשים הערביות חלה ירידה גדולה בשיעור התעסוקה לקראת גיל הפרישה, אך ייתכן שמגמה זו נובעת משיעורי התעסוקה הנמוכים עוד יותר שהיו נפוצים בעבר בקרב דור הנשים המבוגרות. הירידה בשיעורי התעסוקה אצל נשים וגברים יהודים היא מתונה בהרבה. 90 80 70 60 50 40 30 20 10 1995 1997 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2015 2017 81.1 77.7 76.1 77.7 78.5 82.3 83.7 77.8 72.8 65.2 67.8 71.6 75.4 76.3 19החברה הערבית ומשבר הקורונה 4 תרשים )%( 2017 ,שיעורי התעסוקה, לפי קבוצת אוכלוסייה וקבוצת גיל גברים ערבים    נשים ערביות    גברים יהודים    נשים יהודיות של הלשכה המרכזית2017 מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם לסטטיסטיקה. נרשמות תנודות בשיעור הבלתי מועסקים (כלומר 2000מאז תחילת שנות ה־ המובטלים), תוצאה של משברים כלכליים וביטחוניים. במחצית הראשונה של חלה עלייה בשיעורי האבטלה בקרב כלל 2000העשור הראשון של שנות ה־ האוכלוסייה עקב משבר הדוט.קום והאינתיפאדה השנייה. עם זאת, עד לתחילת העשור השני המשיכו שיעורי האבטלה באוכלוסייה הערבית להיות גבוהים מאלה חלה עלייה חדה בשיעור האבטלה 2012 שבקרב האוכלוסייה היהודית. בשנת בקרב ערבים, בעיקר אצל הנשים. מאז ועד המשבר הנוכחי נרשמה ירידה עקבית בשיעורי האבטלה גם בקרב ערבים וגם בקרב יהודים. טרם פרוץ משבר הקורונה היו שיעורי האבטלה בישראל בשפל היסטורי, ונראה היה שהמשק הגיע למצב של תעסוקה מלאה. 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 18-24 25-29 30-34 35-44 45-54 55-59 60-64 60 78 82 85 78 59 46 27 44 44 42 33 17 10 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 18-24 25-29 30-34 35-44 45-54 55-59 60-64 74 83 84 89 88 82 75 69 74 84 87 86 77 57 31 הצעה לסדר20 5 תרשים , לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 64-25 שיעור הבלתי מועסקים בגילים )%( 2019-2000 גברים ערבים    נשים ערביות    גברים יהודים    נשים יהודיות .מקור: עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת העדויות החזקות לכך שרמת השכלה היא חסם של ממש להשתתפות בשוק התעסוקה עבור נשים ערביות היא שיעור התעסוקה העולה עם העלייה ). למעשה, הפערים בין נשים ערביות ונשים יהודיות 6 ברמת ההשכלה (תרשים בשיעורי התעסוקה מצטמצמים מאוד כבר בקרב בעלות תואר ראשון ונמחקים כמעט לגמרי בקרב בעלות תואר שני או שלישי. גובה ההשכלה משפיע, אם כי במידה פחותה, גם על הגברים הערבים. 15 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 11.6 14.0 9.8 9.2 8.4 12.3 7.2 7.3 5.3 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 8.0 6.4 6.5 4.6 4.9 4.0 2.9 2.0 3.4 4.3 3.6 21החברה הערבית ומשבר הקורונה 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0לא למד כלל תעודת סיום בי"ס יסודי או חטיבת ביניים תעודת סיום תיכון )שאינה תעודת בגרות( תעודת בגרות תעודת סיום בי"ס על– תיכוני שאינה תעודה אקדמית תואר אקדמי . B.A ,ראשון או תואר מקביל תואר אקדמי . M.A ,שני PHD ,או שלישי או תואר מקביל 4 14 27 35 57 70 87 61 58 71 80 82 86 89 70 71 72 84 89 92 93 19 66 81 81 87 87 84 6 תרשים , לפי קבוצת אוכלוסייה 64-25 שיעור התעסוקה בגילים )%( 2017 ,ורמת השכלה נשים ערביות    גברים ערבים    נשים יהודיות    גברים יהודים של הלשכה המרכזית2017 מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם לסטטיסטיקה. האוכלוסייה הערבית עובדת בעיקר בענפי תעסוקה שהשכר בהם נמוך והם פגיעים יותר למשברים כלכליים (על כך בהמשך). מועסקים ומועסקות מהחברה הערבית מרוכזים בענפי הבינוי, המסחר, החינוך, התעשייה והכרייה. בענפי החקלאות, התחבורה והאירוח יש למועסקים ערבים ייצוג יתר בהשוואה למועסקים יהודים, לעומת ייצוג חסר בענפים עתירי הכנסה כמו מידע ותקשורת 17%( ). שכרו הממוצע של שכיר בענף הבינוי7 ושירותים פיננסיים (תרשים ש"ח 9,600 כ־2018 יהודים) היה בשנת3% מהמועסקים בו הם ערבים, לעומת 2. אלף ש"ח בחודש שכר ממוצע בענף המידע והתקשורת21בחודש, לעומת כ־ .9.38 , לוח2019  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל2 לא למד כלל תעודת סיום בי"ס יסודי או חטיבת ביניים תעודת סיום תיכון (שאינה תעודת בגרות) תעודת בגרות תעודת סיום בי"ס על–תיכוני שאינה תעודה אקדמית תואר אקדמי BA ראשון או תואר מקביל תואר אקדמי MA שני PHD או שלישי או תואר מקביל 31 הצעה לסדר22 7 תרשים )%( 2018 ,התפלגות המועסקים לפי ענפי כלכלה יהודים ערבים תחבורה, אחסנה ודואר  מסחר  בינוי  תעשייה וכרייה  חקלאות שירותים פיננסיים  מידע ותקשורת  אירוח ואוכל מינהל ציבורי  ניהול ותמיכה  שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים אחר  בידור ופנאי  שירותי בריאות, רווחה וסעד  חינוך .9.12 , לוח2019 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל עולה כי שיעור ניכר מקרב האוכלוסייה הערבית עובדים במשלחי יד 8 מתרשים מהם 46%( מקצועיים (חקלאות, בינוי, תעשייה וכו'), אבל מדובר בעיקר בגברים בלבד מהנשים. בה בעת שיעור די גבוה 2.6% עובדים בבינוי ובתעשייה), לעומת מהמועסקים הערבים עובדים במשלחי יד לא־מקצועיים, שלא כמו המועסקים היהודים. וכך, שיעור גבוה יותר של יהודים עובדים במשלח יד אקדמי, בתפקידי ניהול ובמקצועות הנדסיים. מקצועות אלו מזכים בשכר גבוה יותר לעומת המקצועות שבהם נמצאים רוב העובדים הערבים. מנהלים שכירים, למשל, אלף ש"ח, לעומת 17.5 שכר חודשי ממוצע (ברוטו) של כ־2017 הרוויחו בשנת ש"ח ושכירים לא־מקצועיים — 8,800שכירים במשלחי יד מקצועיים שהרוויחו כ־ 3. ש"ח בחודש4,500שהרוויחו בממוצע כ־ .9.46 , לוח2019  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל3 11.8 17.1 14.2 7.2 5.4 1.1 1.2 0.8 2.1 3.6 9.7 14.4 3.4 4.2 3.8 10.7 3.2 10.6 4.1 4.1 6.0 3.9 2.3 0.8 5.4 11.4 13.2 11.9 3.9 8.5 23החברה הערבית ומשבר הקורונה 8 תרשים )%( 2018 ,התפלגות המועסקים לפי משלח יד וקבוצת אוכלוסייה יהודים ערבים הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה  בעלי משלח יד אקדמי  מנהלים עובדי מכירות ושירותים  פקידים כלליים ועובדי משרד עובדים בלתי מקצועיים  עובדים מקצועיים  עובדים מקצועיים בחקלאות, בייעור ובדיג .9.46 , לוח2019 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל — 16% עלה ממוצע השכר החודשי של נשים ערביות ב־2017-2012 בשנים 9,118 ש"ח ל־7,790 — מ־17% ש"ח — ושל גברים ערבים ב־6,701 ש"ח ל־5,778מ־ ש"ח. עליות אלו דומות לעלייה שהתרחשה באותה תקופה גם בקרב נשים ). כיוצא בזה הפער 9 ) (תרשים16.9%( ) ובקרב גברים יהודים18%( יהודיות , 46% עמד על2012 בשכר הממוצע בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, שבשנת . כלומר, כמו בהקשר של שיעורי התעסוקה 48% — ל־2017 עלה במעט בשנת גם בממוצע השכר החודשי הפערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית לא הצטמצמו אלא למעשה אפילו התרחבו במעט. נתונים אלו מתיישבים עם הנתונים לעיל, המלמדים, כאמור, על ריכוז האוכלוסייה הערבית בענפי כלכלה ובמשלחי יד עם ממוצע שכר נמוך. 1.0 19.7 4.7 18.3 31.8 14.1 4.6 4.7 0.8 31.1 18.3 15.7 7.6 10.3 11.6 4.6 31 הצעה לסדר24 9 תרשים , לפי קבוצת אוכלוסייה +18 שכר חודשי ממוצע של מועסקים בגילים (בש"ח) 2017-2012 ,ומגדר נשים ערביות    גברים ערבים    נשים יהודיות    גברים יהודים .מקור: עיבודי המחברים לנתוני חדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדומה לשיעורי התעסוקה, גם ממוצע השכר עולה באופן ניכר בקרב כלל קבוצות האוכלוסייה עם העלייה בגובה ההשכלה. בקרב הנשים הערביות הפער משמעותי ביותר בין מי שרכשו השכלה גבוהה לבין מי שלא; בקרב הגברים הערבים הפער הגדול הוא בין מי שהתעודה הגבוהה ביותר שלהם היא תעודת בגרות לבין מי שמחזיקים בתעודה על־תיכונית לא־אקדמית. יש גם פערים לא מבוטלים בממוצע השכר בין ערבים ויהודים שרמת ההשכלה שלהם דומה. כך מעמיתיהם 65%למשל, ממוצע השכר של יהודים בעלי תואר ראשון גבוה ב־ הערבים. אומנם פערים אלו אינם מביאים בחשבון משתנים שעשויים להשפיע על השכר כגון סוג התואר, ותק או שעות עבודה שבועיות, אך גם כאשר מביאים בחשבון משתנים אלו ואחרים מתברר שיש פערים בשכר הממוצע בין 4.האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית  ראו למשל לאה אחדות, אלעד גוטמן, נעם זוסמן, עידן ליפינר וענבל מעין, "התשואה 4 ,במונחי שכר להשכלה הנרכשת באוניברסיטאות ובמכללות", בנק ישראל — חטיבת המחקר .2018 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 13,013 14,770 13,598 14,059 13,369 15,213 8,081 9,402 8,597 8,951 8,304 9,536 7,790 8,697 7,969 8,205 7,707 9,118 5,778 6,405 6,073 6,328 5,903 6,701 2012 2013 2014 2015 2016 2017 25החברה הערבית ומשבר הקורונה 25,000 20,000 15,000 10,000 5,000 0 1,026 3,997 עד תעודת סיום תיכון (ללא בגרות) תעודת בגרות תעודת סיום בי"ס על תיכוני שאינה תעודה אקדמית .B.A ,תואר ראשון או תואר מקביל תואר אקדמי שני, PHD ,. או שלישיM.A או תואר מקביל 5,598 1,490 7,210 4,488 5,609 2,773 11,412 6,287 9,609 5,880 16,494 9,269 9,361 10,502 15,747 24,470 13,982 6,758 10 תרשים שכר ממוצע, לפי רמת השכלה (התעודה הגבוהה ביותר), (בש"ח)2018 ,מגדר וקבוצת אוכלוסייה נשים ערביות    גברים ערבים    נשים יהודיות    גברים יהודים . של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2018 מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר הוצאות . חינוך, השכלה גבוהה והכשרות על־תיכוניות 1.2 הנתונים שיובאו להלן מצביעים על פערים, לעיתים גדולים, בין מערכות החינוך הערבי והעברי. פערים אלו מתבטאים בתקצוב מערכות החינוך ובהישגי התלמידים. מחקרי עבר ונתונים עדכניים מראים שמערכת החינוך בישראל אינה מצליחה לצמצם פערים באופן משמעותי, והיא ממשיכה להיות בבואה של האי־שוויון החברתי והכלכלי בחברה הישראלית. בשנים האחרונות הנהיג משרד החינוך רפורמות שמטרתן הייתה, בין היתר, לצמצם את הפערים בין תלמידי החינוך העברי והערבי מתוך הכרה בחשיבות החינוך בשיפור המצב הכלכלי־ חברתי של החברה הערבית וכלכלת המדינה. כפי שנראה בהמשך הדברים, כמה מהרפורמות נשאו פרי והביאו לשיפור בהישגי התלמידים בחינוך הערבי, בעיקר התלמידות. ואולם למרות השיפור האמור, רכיב ההשכלה הוא עדיין אחד החסמים העיקריים בפני שילוב האוכלוסייה הערבית בשיעורי תעסוקה ושכר גבוהים יותר בשוק העבודה. עד תעודת סיום תיכון (ללא תעודת בגרות) תעודת בגרות תעודת סיום בי"ס על–תיכוני שאינה תעודה אקדמית BA תואר ראשון או תואר מקביל MA תואר אקדמי שני PHD או שלישי או תואר מקביל 31 הצעה לסדר26 בחלק זה של המסמך נסרטט בקצרה את הפערים ההישגיים והתקציביים בין החינוך הערבי והחינוך העברי לפי השלב בחינוך — למן הגיל הרך ועד לחטיבה העליונה. לאחר מכן נדון גם בהשכלה העל־תיכונית — אקדמית, לימודי הנדסאים והכשרות מקצועיות. . חינוך בגיל הרך1.2.1 מחקרים מהעולם מלמדים כי השקעה בחינוך בגיל הרך יכולה לפתח ולשפר מאוד יכולות ומיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות, בעיקר בילדים ממשפחות מרקע מוחלש, וכך להיטיב בטווח הארוך את ההזדמנויות ההשכלתיות והתעסוקתיות שלהם. לפיכך חוקרים רבים טוענים כי להשקעה בחינוך בגילים 5.של טרום בית הספר יש התשואה הגבוהה ביותר, ולכן יש בה תועלת רבה , ולכן יש הבדל משמעותי באופן שהמדינה 3 בישראל מּוחל חוק חינוך חובה מגיל ). לפי נתוני 5-3( ) וגני הילדים2-0( מנהלת ומתקצבת את מסגרות הגיל הרך נמצאים במסגרת 2-0 מהילדים הערבים בגילים18% , רק2018 הלמ"ס לשנת 6.8% מהילדים היהודים. ובעוד68% חינוכית (פרטית או ציבורית) לעומת מהילדים הערבים בגילים אלו שוהים במסגרת ציבורית מוכרת של האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד העבודה, בקרב הילדים היהודים באותם כלומר, דווקא בחברה הערבית, שבה כמחצית 6.22.2% גילים שיעור זה עומד על יש מחסור חמור במעונות יום ושיעור 7,מהמשפחות נמצאות מתחת לקו העוני נמוך במיוחד של פעוטות המתחנכים במסגרות אלו. יוצא שהיעדר מסגרות מפוקחות שמפעילות תוכנית חינוך איכותית ושרמת הטיפול והחינוך בהן עומדת בצורכי ההתפתחות של הילד פוגע בעיקר בילדים מרקע חברתי־כלכלי 8.קשה James J. Heckman, "Schools, Skills, and Synapses,"  ראו לדוגמה5 Economic Inquiry 46 (3) (2008): 289-324 ,2019  עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל6 .4.3– ו2.3 לוחות .2019 , דצמבר2018  המוסד לביטוח לאומי, ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי7 William Steven Barnett, "Long-term Effects of Early Childhood  8 Programs on Cognitive and School Outcomes," The Future of Children 5 (3) (1995): 25-50 27החברה הערבית ומשבר הקורונה גם מחקרים על ילדים בגיל הרך בישראל מראים שאי־שוויון חברתי־כלכלי מיתרגם לאי־שוויון בהישגים הלימודיים וביכולות הקוגניטיביות. נמצא, למשל, כי להשכלת ההורים בגיל הרך יש השפעה חזקה על הישגים במבחני המיצ"ב בכיתות ה' ו־ח' ועל הסיכויים לזכאות לתעודת בגרות. אותה השפעה יש גם להכנסה המשפחתית בגיל הרך, ובאופן מובהק יותר — לעוני בגיל לידה עד העובדה שההשקעה הציבורית לילד בישראל בחינוך ובטיפול בגיל 9.שנתיים היא כר פורה OECD ) משתרכת הרחק מאחור לעומת שאר מדינות2-0( הרך ולכן ההשפעה 10,להיווצרות של אי־שוויון בַּזכות לטיפול ולחינוך כבר בגיל הרך על החברה הערבית, שבה רבים משתייכים למעמד הכלכלי הנמוך, גדולה במיוחד. המדינה מחויבת לספק לילדים מסגרת חינוכית חינם. אלא שבמציאות, 3 החל מגיל משרדי הממשלה אינם פועלים כדי להחיל את החוק במלואו, והתוצאה היא וכך 11.שביישובים הערביים, ובייחוד ביישובים הבדואיים בנגב, חסרים גני ילדים מכלל 20%, שהם כ־5-3 ילדים בגילים4,700למשל, על פי נתוני משרד החינוך, כ־ הילדים ביישובים הבדואיים בנגב, לא למדו בגן ילדים בשנת הלימודים תשע"ח ). השיעור נמוך במיוחד במועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר, 2017/18( . מן הילדים בגילאי הגן לא נמצאים במסגרת רשמית של המדינה32% שבהן מציאות זו יוצרת מצב שבו ילדים רבים גדלים ללא מסגרת חינוכית, לעיתים מגיל ינקות עד גיל בית הספר היסודי. מצב זה פוגם במוכנותם לבית הספר, מעכב אצלם את ההתפתחות של כישורים קוגניטיביים ורגשיים ואף גוזר על אחד ההורים, לרוב האם, להישאר בבית כדי לטפל בילדים שנותרו ללא מסגרות חינוכיות ולכן פוגע ביכולתם להשתלב בשוק העבודה. הקושי הזה של הורים רבים לצאת לעבודה מחוץ לבית או לעבוד מהבית הורגש ביתר שאת בקרב כלל  דנה וקנין, "אי–שוויון מתהווה בגיל הרך: השפעת ההכנסה המשפחתית בגיל הרך על 9 .2019 ,הישגים לימודיים בגילים מאוחרים יותר", עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב  יערה מן, הורים במלכוד: אחריות המדינה לחינוך וטיפול בגיל הרך בישראל, שדולת 10 .2017 ,הנשים בישראל  מבקר המדינה, "פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה", 11 .2016 , מאי2015 ג' לשנת66 דוח שנתי 31 הצעה לסדר28 האוכלוסייה עם ילדים קטנים במהלך משבר הקורונה. ואולם בעוד שעבור רוב האוכלוסייה מעונות יום וגני ילדים סגורים הם עניין זמני, עבור רבים ביישובים הערביים זהו המצב הקבוע, והוא מקשה מאוד, כאמור, על השתלבותם של שני בני הזוג בשוק העבודה. . בית הספר היסודי1.2.2 משרד החינוך מודד ומעריך את ההישגים של תלמידי היסודי והעל־יסודי בקרב תלמידי 2008 באמצעות מבחני המיצ"ב, המועברים בכל שנה החל משנת המבחן בוחן בשלושה מקצועות ליבה באיזו מידה רמת הידע 12.'כיתות ה' ו־ח של התלמידים עומדת ברמת הדרישות המצופה על פי תוכנית הלימודים. תוצאות המבחן אמורות לסייע למשרד החינוך לנטר מגמות כלל־ארציות בהישגי התלמידים. מבחני המיצ"ב לכיתות ה' בוחנים ידע בשפת אם (עברית בחינוך העברי וערבית בחינוך הערבי), באנגלית ובמתמטיקה. , 2017 ו־2012 ,2008 מציג את ציוני המיצ"ב בכיתות ה' בשנים11 תרשים בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה. כדי לאפשר השוואה רב־שנתית בהישגי המבחן כפי שניתן לראות, 13.מונהג כיול סטטיסטי המתרגם את ציוני הגלם לסולם אחיד בקרב כל התלמידים בישראל יש מגמת שיפור בשלושת תחומי הידע. השיפור באוכלוסייה הערבית מרשים יותר בשלושתם, ולמרות הפערים הגדולים שנרשמו במתמטיקה ובאנגלית, הפער באנגלית נסגר לחלוטין עד שנת 2008 בשנת והצטמצם משמעותית במתמטיקה. יש להדגיש כי שלא כמו במתמטיקה 2017 ובאנגלית, שיטת התִּ קנּון במבחן שפת האם אינה אחידה בשתי השפות, ולכן השתנה סולם הציונים במיצ"ב בתחומי הידע מתמטיקה, אנגלית ומדע 2019  בשנת12 וטכנולוגיה, ולכן לא ניתן להשוות הישגים בסולם זה להישגים משנים קודמות. כמו כן, על פי משרד החינוך, ציוני המבחנים במתמטיקה ובאנגלית לכיתות ה' לשנת הלימודים תשע"ח ) לא פורסמו משום ששיעור גדול מהמבחנים לא עמדו בכללי האיכות והתוקף 2017/18( לכלל המבחנים לכיתות ה' הם עד שנת הלימודים11 הנדרשים. על כן הנתונים בתרשים ).2017/18( ), ואילו לכיתות ח' הם עד שנת הלימודים תשע"ח2016/17( תשע"ז ) משמשת שנת הבסיס לסולם זה. הממוצע הכלל–2007/08(  שנת הלימודים תשס"ח13 .100–, וסטיית התקן שלהם נקבעה ל500 ארצי של ציוני הנבחנים שנקבע בה הוא 29החברה הערבית ומשבר הקורונה ההשוואה ביניהן קשה. עם זאת, בכל זאת ניכר שגם בתחום השפה השיפור אצל התלמידים הערבים טוב מזה שאצל התלמידים היהודים. 11 תרשים ציוני התלמידים במיצ"ב, כיתות ה', לפי תחומי ידע וקבוצת ) 2016/17( ) ותשע"ז2011/12( ), תשע"ב2007/08( אוכלוסייה, תשס"ח שפה אנגלית מתמטיקה דוברי ערבית    דוברי עברית ."מקור: משרד החינוך — ראמ"ה, "דוח מדדי יעילות וצמיחה במיצ"בי תשע"ז ותשע"ח 600 580 560 540 520 500 480 2008 2012 2017 560 540 520 500 480 460 440 420 2008 2012 2017 580 560 540 520 500 480 460 440 2008 2012 2017 560 500 592 542 539 545 509 540 514 478 521 450 573 550 511 539 536 31 הצעה לסדר30 כדי לאמוד את מידת השוויון בתקצוב מערכות החינוך הערבי והעברי יש לערוך לפי נתוני 14.השוואה בהשקעה לתלמיד לפי סיווג חמישון הטיפוח של בית ספרו אלף מתוך 172 (כ־87.3% ,)2017/18( משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"ח נמצאים בשני חמישוני 15 אלף) תלמידי בתי הספר היסודיים בחינוך הערבי199כ־ אלף 85 מסווגים בחמישונים אלו (כ־16% הטיפוח הנמוכים. בחינוך העברי רק אלף).317תלמידים מתוך כ־ מציג את הפער לטובת מערכת החינוך העברי בעלות ממוצעת לתלמיד 12 תרשים ). כפי 2017/18( תשע"ח-)2011/12( בחלוקה לפי חמישון טיפוח בשנים תשע"ב שניתן לראות, בכל החמישונים, לאורך כל השנים המוצגות, יש פער בתקצוב לטובת מערכת החינוך העברי. וחמּור מזה — הפערים בין מערכות החינוך גדלים דווקא ככל שיורדים לחמישונים נמוכים יותר (שם נמצאים רוב תלמידי החינוך הערבי) — בחמישון החלש הפערים בתקצוב הממוצע לתלמיד בשנת הלימודים ), וזה אחרי שנים אחדות של 16%( ש"ח2,851) הגיעו ל־2017/18( תשע"ח צמצום הפער. צמצום פערי התקצוב בשנים האחרונות מיוחס לתוכנית להרחבת התקצוב הדיפרנציאלי, שבאה בעקבות דוח של הצוות הבין־משרדי שבחן את הפערים בתקצוב של מערכת החינוך. עם זאת, כפי שנראה בהמשך, תוכנית זו מיושמת רק בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך לא בחטיבות העליונות.  בפרסומי משרד החינוך בתי הספר מחולקים לפי חמישוני טיפוח שבכל אחד מהם 14 . מהתלמידים: חלש, חלש–בינוני, בינוני, בינוני–חזק וחזק20% נמצאים  כלל הנתונים שיוצגו בפרק זה מכאן ואילך יתייחסו לחינוך הרגיל הרשמי בלבד אלא 15 .אם צוין אחרת 31החברה הערבית ומשבר הקורונה 12 תרשים פערים בעלות ממוצעת לתלמיד בבית הספר היסודי בחינוך הערבי תשע"ח -ובחינוך העברי, לפי חמישון טיפוח, תשע"ב ; בש"ח)%( )2017/18-2011/12( תשע"ח  תשע"ז  תשע"ו  תשע"ה  תשע"ד  תשע"ב * התרשים מציג את הפער לטובת מערכת החינוך העברי בעלות ממוצעת לתלמיד תשע"ח -בבתי הספר היסודיים בחלוקה לפי חמישון טיפוח בשנים תשע"ב ). הציר האופקי מציג את ההפרש בש"ח בתקצוב במספרים 2017/18-2011/12( מוחלטים; המספרים בקצה הימני של כל שורה מציגים את ההפרש בין מערכות החינוך באחוזים. ). החמישון העליון (חזק) אינו מוצג משום 2012/13( ** אין נתונים של שנת תשע"ג שאין בו אף לא בית ספר יסודי אחד מהחינוך הערבי. מקור: משרד החינוך — מינהל כלכלה ותקציבים, "ממצאים מרכזיים של המערכת תשע"ח".-לשיקוף תקציבי החינוך, תשע"ב 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 4,500 11% 2% 11% 7% 3% 10% 18% 15% 15% 9% 11% 10% 17% 15% 17% 12% 11% 11% 28% 24% 24% 20% 18% 16% בינוני–חזק בינוני חלש–בינוני חלש 31 הצעה לסדר32 . חטיבת הביניים1.2.3 ,למרות הנתונים המעודדים יחסית של הישגי התלמידים בכיתות ה' במיצ"ב המצביעים על פערים הולכים ומצטמצמים, נראה שהתמונה בכיתות ח' אופטימית , במתמטיקה הפער בין האוכלוסיות נותר 13 פחות. כפי שניתן לראות בתרשים יציב לאורך השנים המוצגות, ובאנגלית ובמדע וטכנולוגיה הפערים הצטמצמו במרוצת השנים אך הם עדיין גדולים. 13 תרשים הישגי התלמידים במיצ"ב, כיתות ח', לפי תחומי ידע וקבוצת )2017/18( ) ותשע"ח2011/12( ), תשע"ב2007/08( אוכלוסייה, תשס"ח שפה אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה דוברי ערבית    דוברי עברית ."מקור: משרד החינוך — ראמ"ה, "דוח מדדי יעילות וצמיחה במיצ"בי תשע"ז ותשע"ח 600 550 500 450 400 2008 2012 2017 600 550 500 450 400 2008 2012 2017 539 500 564 561 533 487 519 533 467 452 530 600 550 500 450 400 2008 2012 2017 600 550 500 450 400 2008 2012 2017 512 471 554 514 468 513 466 585 564 512 514 549 33החברה הערבית ומשבר הקורונה הנתונים של ישראל בהשוואות בינלאומיות אינם מחמיאים גם הם. מבחן פיז"ה ברחבי העולם, 15 , המתקיים אחת לשלוש שנים בקרב בנות ובניOECD של ארגון מציב את ישראל כשיאנית פיזור הציונים בין כלל המדינות המשתתפות בשלושת ישראל בולטת 16.תחומי האוריינות שנבחנים בהם — מדעים, קריאה ומתמטיקה גם בפערי הציונים בין התלמידים במערכת החינוך הערבי והתלמידים במערכת , 2018החינוך העברי ובין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי שונה. במבחן האחרון, ב־ נתון מדאיג במיוחד הוא שיעור המתקשים 17.)14 הגיעו הפערים לשיא (תרשים 12% בקרב התלמידים הערבים לעומת53% — בכל שלושת תחומי האוריינות בקרב התלמידים היהודים. 14 תרשים ממוצע ציונים במבחן פיז"ה, לפי תחום אוריינות 2018-2006 ,וקבוצת אוכלוסייה OECD ממוצע    דוברי ערבית    דוברי עברית ."2018 מקור: משרד החינוך ־ ראמ"ה, "פיזה בקריאה, 15 : אוריינות בקרב תלמידים בני2018  משרד החינוך — ראמ"ה, "פיזה16 .2019 מתמטיקה ומדעים", דצמבר .800– ל200  טווח הציונים במבחן פיז"ה נע בין17 550 530 510 490 470 450 430 410 390 370 350 2006 403 382 375 401 394 2009 2012 2015 2018 467 476 489 488 492 500 501 491 493 501 2006 372 367 379 391 388 2009 2012 2015 2018 460 470 489 490 489 498 496 490 495 494 2006 372 392 362 391 401 2009 2012 2015 2018 456 474 487 479 486 456 498 506 507 510 אוריינות מדעים אוריינות מתמטיקה אוריינות קריאה 31 הצעה לסדר34 בדומה לבתי הספר היסודיים גם רובן המוחץ של חטיבות הביניים בחינוך הערבי מדורגות נמוך בחמישוני הטיפוח. בשני חמישוני הטיפוח התחתונים (חלש וחלש־ אלף) 83 אלף מתוך כ־74 מהתלמידים בחינוך הערבי (כ־88% בינוני) נמצאים אלף).206 אלף מתוך כ־34 בלבד מהתלמידים בחינוך העברי (כ־17% לעומת מציג את הפערים בתקצוב לתלמיד בין מערכות החינוך הערבי 15 תרשים והעברי בשלב חטיבת הביניים לפי חמישוני טיפוח. בדומה לבתי ספר היסודיים גם בחטיבות הביניים דווקא בחמישון הטיפוח החלש ביותר נמצאים הפערים הנרחבים ביותר. ועוד: גם בחטיבות הביניים הפער בין החינוך העברי לחינוך הערבי הצטמצם במרוצת השנים, אך הוא עדיין גדול. 35החברה הערבית ומשבר הקורונה 15 תרשים הפערים בעלות ממוצעת לתלמיד בחטיבות ביניים בחינוך הערבי ובחינוך העברי, לפי חמישון טיפוח, ) (בש"ח)2017/18-2011/12( תשע"ח-תשע"ב תשע"ח  תשע"ז  תשע"ו  תשע"ה  תשע"ד  תשע"ב * התרשים מציג את הפער לטובת מערכת החינוך העברי בעלות ממוצעת לתלמיד תשע"ח -בחטיבות הביניים בחלוקה לפי חמישון טיפוח בשנים תשע"ב ). הציר האופקי מציג את ההפרש בש"ח בתקצוב במספרים 2017/18-2011/12( מוחלטים; המספרים בקצה הימני של כל שורה מציגים את ההפרש בין מערכות החינוך באחוזים. ). החמישונים העליונים (בינוני–חזק 2012/13( ** אין נתונים של שנת תשע"ג וחזק) אינם מוצגים משום שרק חטיבת ביניים אחת מהחינוך הערבי מסווגת בחמישונים אלו. מקור: משרד החינוך — מינהל כלכלה ותקציבים, "ממצאים מרכזיים של המערכת תשע"ח".-לשיקוף תקציבי החינוך תשע"ב בינוני חלש–בינוני חלש 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 20% 21% 20% 18% 18% 12% 33% 30% 32% 28% 25% 22% 50% 48% 46% 40% 36% 28% 9,000 31 הצעה לסדר36 . החטיבה העליונה1.2.4 בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים משרד החינוך מנהיג, כאמור, מנגנון להקצאה דיפרנציאלית. בחטיבות העליונות מודל זה אינו קיים, והקצאת המשאבים נעשית על פי קריטריונים כגון פרופיל המוסד, מסלולי הלימוד של התלמידים, פרופיל המורים בבית הספר ומידת היישום של רפורמת "עוז לתמורה". כלומר, תקציב משרד החינוך לחטיבות העליונות אינו מוקצה בשיטה פרוגרסיבית, ובמקרים רבים דווקא בתי ספר חזקים מקבלים תקציבים גבוהים בזכות מגמות לימוד יקרות ומורים בעלי ותק גבוה. כפי שעולה מנתוני משרד החינוך, המפסידים העיקריים ממודל זה הן חטיבות עליונות בחינוך הערבי, שלמרות שרובן נמצאות בחמישוני הטיפוח הנמוכים, תקציבן אינו שונה ולעיתים הוא אפילו נמוך מתקציב החטיבות העליונות בחמישוני הטיפוח החזקים. עולה תמונה עגומה: הפער בין החינוך הערבי לחינוך העברי בחטיבות 16 מתרשים העליונות מובהק בהרבה מזה שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, וגם כאן הוא ניכר בעיקר בחמישוני הטיפוח הנמוכים יותר, ולא זו בלבד אלא שככל שיורדים לחמישון טיפוח נמוך יותר, כך הפערים מתרחבים. בחמישון הטיפוח התחתון הפער בין מערכות החינוך קיצוני — בשנת הלימודים תשע"ח, למשל, הוא עמד לתלמיד.77% על 37החברה הערבית ומשבר הקורונה 16 תרשים הפערים בעלות הממוצעת לתלמיד בחטיבה העליונה בין החינוך הערבי לחינוך העברי, לפי חמישון טיפוח, ) (בש"ח)2017/18-2011/12( תשע"ח-תשע"ב תשע"ח  תשע"ז  תשע"ו  תשע"ה  תשע"ד  תשע"ב * התרשים מציג את הפער לטובת מערכת החינוך העברי בעלות ממוצעת תשע"ח -לתלמיד בחטיבות העליונות בחלוקה לפי חמישון טיפוח בשנים תשע"ב ). הציר האופקי מציג את ההפרש בש"ח בתקצוב במספרים 2017/18-2011/12( מוחלטים; המספרים בקצה הימני של כל שורה מציגים את ההפרש בין מערכות החינוך באחוזים. -). למרות שיש נתונים לשנים תשע"ב2012/13( ** אין נתונים של שנת תשע"ג ) של חמישון הטיפוח החזק בחינוך הערבי, מספר 2015/16-2011/12( תשע"ו התלמידים בקטגוריה זו קטן מאוד ולכן הוא הוסר מהתרשים. מקור: משרד החינוך — מינהל כלכלה ותקציבים, "ממצאים מרכזיים של המערכת תשע"ח".-לשיקוף תקציבי החינוך תשע"ב בינוני–חזק בינוני חלש–בינוני חלש 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 14,000 16,000 20,000 31% 51% 41% 28% 28% 47% 35% 37% 34% 35% 32% 36% 44% 39% 60% 42% 42% 69% 68% 73% 45% 75% 77% 18,000 16% 31 הצעה לסדר38 . תעודת בגרות וציון בבחינה הפסיכומטרית1.2.5 לפערים תקציביים אלו יש השלכות על ההישגים של תלמידי התיכון בחינוך הערבי. ואכן, למרות השיפור בשנים האחרונות, שיעורי הזכאות של תלמידי החינוך הערבי (בעיקר בנים) לתעודת בגרות העומדת בתנאי הסף של והציון בבחינה הפסיכומטרית הוא עדיין המכשול 18,האוניברסיטאות נמוכים העיקרי בפני השתלבותם במערכת ההשכלה הגבוהה. בין ערבים 2017 ו־2010 מציג את הפערים הבין־מגדריים בשנים17 תרשים ויהודים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ולתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בכל הקטגוריות חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, אך בקרב התלמידות והתלמידים בחינוך הערבי העלייה הייתה גבוהה יותר. העלייה המשמעותית ביותר חלה אצל הבנות בחינוך הערבי, אשר שיפרו נקודות האחוז את שיעורי הזכאות שלהן לתעודת בגרות ועקפו בכך 12.4ב־ במעט את שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הבנות בחינוך העברי. עם זאת, נקודות האחוז לטובת הבנות בחינוך העברי בתעודת בגרות 3.8 עדיין יש פער של העומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות. למרות שהפערים הצטמצמו, הם נקודות האחוז בזכאות 9.8 עדיין גדולים בין הבנים משתי הקבוצות — פער של נקודות האחוז בזכאות לתעודת בגרות שעומדת 15.2 לתעודת בגרות ופער של בתנאי הסף של האוניברסיטאות.  בתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות צריך להופיע ציון עובר 18 . יח"ל אנגלית ובלפחות מקצוע מוגבר אחד נוסף על שני אלה4– יח"ל מתמטיקה, ב3–ב 39החברה הערבית ומשבר הקורונה 17 תרשים שיעורי הזכאות לתעודת בגרות ולתעודת בגרות אוניברסיטאית בקרב כלל התלמידים בכיתות י"ב, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, )%( )2016/17( ) ותשע"ז2009/10( תש"ס ;8.24 , לוח2012 מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל .4.19 , לוח2019 שנתון סטטיסטי לישראל בשעה שבשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובאיכותה יש מגמה של שיפור וצמצום הפער בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב הבנות, הפערים בין שתי האוכלוסיות בבחינה הפסיכומטרית מצטמצמים לאט ולמעשה עודם שרירים וקיימים. מרכז את ציוני הפסיכומטרי של נבחנים בערבית ובעברית בחלוקה לפי 1 לוח מגדר. הוא מראה פערים מהותיים בציונים בין הנבחנים בערבית לנבחנים נקודות, והוא לא ממש הצטמצם בעשור 109 הפער היה2008 בעברית. בשנת נקודות. 89 הוא עמד על2018 הבא — בשנת 80 60 40 20 0 בנות- חינוך עברי בנים- חינוך עברי בנות- חינוך ערבי בנים- חינוך ערבי בגרות אוניברסיטאית זכאות לבגרות 2010 2017 2010 2017 2010 2017 2010 2017 37.8 51.6 28.2 38.4 56.6 72.4 41.8 56.3 53.0 61.4 45.7 52.7 60.4 70.5 52.8 62.6 31 הצעה לסדר40 1 לוח ציונים בבחינה הפסיכומטרית, לפי שפת הבחינה ומגדר, 2018– ו2013 ,2008 ניגשים בערבית ניגשים בעברית נשים גברים כללי נשים גברים כללי 2008 445 479 455 548 585 564 2013 463 485 466 547 585 563 2018 486 515 490 566 601 579 .מקור: המרכז הארצי לבחינות ולהערכה תעודת הבגרות ותוצאות הפסיכומטרי הם שני הקריטריונים העיקריים לקבלה לרוב הפקולטות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הצלחה באבני דרך אלו גורלית עבור תלמידים ותלמידות המעוניינים להמשיך לתואר אקדמי. נתוני הזכאות הנמוכים לתעודת בגרות באוכלוסייה הערבית, בעיקר כאשר מדובר בתעודה העומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות, אחוזי הנשירה הלא־קטנים מבתי הספר וציוני הפסיכומטרי הירודים מקשים על נשים וגברים ערבים להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה ומשפיעים בהמשך על השתלבותם בשוק העבודה. . השכלה גבוהה1.2.6 בעלי תואר אקדמי (או20.1% היו2017 לפי סקר כוח אדם של הלמ"ס, בשנת ), לעומת 64-25( תואר מקביל) בקרב האוכלוסייה הערבית בגילאי העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית. הן באוכלוסייה הערבית והן באוכלוסייה 40.4% 45.8% — היהודית היה שיעור הנשים בעלות תואר אקדמי גבוה מזה של הגברים באוכלוסייה הערבית 18.8% לעומת21.4% באוכלוסייה היהודית; ו־36.6% לעומת ).18 (תרשים 41החברה הערבית ומשבר הקורונה 18 תרשים , 64-25 התעודה הגבוהה ביותר בקרב הגילים )%( 2017 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר או תואר מקבילPHD תואר אקדמי שלישי או תואר מקבילMA תואר אקדמי שני או תואר מקבילBA תואר אקדמי ראשון תעודת בגרות ) תעודת סיום תיכון (שאינה תעודת בגרות תעודת סיום בי"ס יסודי או חטיבת ביניים לא למד כלל . של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2017 מקור: עיבודי המחברים לסקר כוח אדם מחקרים מראים שבעשור וחצי החולף שיעור המחזיקים בתואר אקדמי עלה בכלל האוכלוסייה. עם זאת, נראה שהפערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה כאשר משווים את 19.הערבית הצטמצמו רק במעט בשני העשורים האחרונים Nitsa Kasir (Kaliner) & Dmitri Romanov, Quality of Life Among  19 Israel’s Population Groups, Jerusalem: The Haredi Institute for Public Affairs, 2018 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0גברים יהודים נשים יהודיות גברים ערבים נשים ערביות 12.6 16.0 12.7 17.0 22.3 28.4 7.8 7.5 15.6 16.8 19.3 22.8 17.8 18.1 18.3 12.0 23.0 13.9 35.2 33.5 6.6 4.7 0.7 2.7 1.7 1.5 0.9 0.2 0.6 0.4 5.1 4.2 תיכונית לא אקדמית-תעודה על 31 הצעה לסדר42 האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית בלבד ומביאים בתוך כך בחשבון את שיעורם של הסטודנטים בטווח הגילים הרלוונטי ללימודים אקדמיים ) מגלים שהפערים בשיעור הסטודנטים החדשים לתואר ראשון מכל 24-20( , למרות2 שנתון לא הצטמצמו מאז תחילת המילניום. כפי שניתן לראות בלוח העלייה בשיעור הסטודנטים בשתי קבוצות האוכלוסייה, העלייה בקרב יהודים ויהודיות לא־חרדים הייתה חדה יותר מזו שבקרב ערבים וערביות, ולכן הפערים . אף על פי כן נראה כי המגמה של התרחבות 2018-2000 התרחבו במעט בשנים , ומאז ניכר צמצום מסוים בפערים.2009 הפערים התרחשה בעיקר עד שנת 2 לוח שיעור הסטודנטים החדשים* לתואר ראשון ביחס לשנתון,** )%( לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה ערביות יהודיות לא– חרדיות פער (נקודות האחוז) ערבים יהודים לא– חרדים פער (נקודות האחוז) 2000 22.5 45.9 23.4 11.6 37 25.4 2009 28.8 58.7 29.9 13.6 49 35.4 2018 35.6 63.5 27.9 15.7 45.4 29.7 *הסטודנטים החדשים הם סטודנטים שנכנסו ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה לראשונה. **נתוני הסטודנטים החדשים לתואר ראשון מחולקים בממוצע של חמישה שנתונים ).24-20 של הקבוצות השונות (גילאי מקור: עיבודי המחברים לנתוני זאב קריל ונג׳יב עמרייה, "חסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה", משרד האוצר — אגף הכלכלן .2019 ,הראשי 43החברה הערבית ומשבר הקורונה למרות העלייה בפנייה להשכלה גבוהה, נראה כי איכות התעודה והמקצוע האקדמי עדיין אינם מספיקים דיים כדי לזכות את הבוגרות והבוגרים הערבים מראה גיוון דל יחסית 19 במשרות עתירות שכר בסיום התואר. תרשים במקצועות הלימוד שהאוכלוסייה הערבית פונה אליהם באופן שעשוי לפגוע בפוטנציאל ההשתלבות שלהם בשוק העבודה בכלל ובתעסוקה איכותית בפרט. במקצועות שאפשרויות התעסוקה והשכר בהם נמוך, כמו חינוך והוראה וכן שפות וספרויות, יש לסטודנטים הערבים ייצוג יתר, בעוד שבמקצועות כמו הנדסה ואדריכלות, מדעים ומשפטים יש להם תת־ייצוג בולט. יוצאים מן הכלל הם מקצועות העזר הרפואיים, שם יש להם ייצוג הולם. 19 תרשים שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון אקדמי, לפי תחום לימוד )%( )2017/18( ויחסית לשיעורם באוכלוסייה, תשע"ח )27.8%( 24-20 שיעור האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בגילים )20.9%( שיעור האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "אחוז הערבים מבין הסטודנטים", לוח . 2.29.1 35 30 25 20 15 10 5 0 מדעי הרוח שפות וספרויות חינוך והכשרה להוראה אמנות מדעי החברה עסקים ומדעי הניהול משפטים רפואה מקצועות עזר רפואיים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב מדעים פיזיקליים מדעים ביולוגיים חקלאות הנדסה ואדריכלות סך הכול 17.1 11.2 4.8 19.4 8.8 10.8 12.2 17.1 16.4 11.8 25.3 30.3 23.8 18.4 27.5 31 הצעה לסדר44 עקב הקשיים הרבים שצעירים ערבים חווים בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה התרחבה אצלם בשנים האחרונות מגמת הלימודים בחו"ל. מחקר של חאג' סטודנטים ערבים ישראלים, 9,260 למדו בחו"ל2012 יחיא ועראר העריך שבשנת מחקר המשך של השניים 20.רובם בירדן או ברשות הפלסטינית וקצתם באירופה סטודנטים ערבים. 15,341 למדו בחו"ל2018 הצביע על גידול בתופעה — בשנת עיקר הגידול נובע מעלייה במספר הסטודנטים הלומדים ברשות הפלסטינית, ובאופן ספציפי — במכללה האמריקאית בג'נין, שבה נסק מספר הסטודנטים בהינתן שבישראל 21.2018 בשנת6,215 ל־2012 בשנת1,334הערבים מישראל מ־ אלף סטודנטים ערבים, שיעור הסטודנטים הערבים הישראלים 50לומדים כ־ שלומדים בחו"ל מגיע לכמעט רבע מכלל הסטודנטים הערבים הישראלים. המספרים הגבוהים של ערבים ישראלים הנאלצים ללמוד בחו"ל ושיעורם הנמוך של ערבים במוסדות ישראליים להשכלה גבוהה (בייחוד בהשוואה למספר היהודים הלא־חרדים) מלמדים על כישלון מתמשך של מערכת החינוך הישראלית בהנגשת ההשכלה הגבוהה לקבוצה ששיעורה הוא בין רבע לשליש מאוכלוסיית הגילים הרלוונטית. כדי להאיץ את השתלבות האוכלוסייה הערבית הישראלית במערכת ההשכלה הגבוהה נדרשים צעדים שהעיקריים שבהם הם: ) הרחבה של פריׂשת מערכת ההכוון להשכלה גבוהה לכלל היישובים הערביים;1( ;) הרחבת המכינות הקדם־אקדמיות2( ) הגדלת מספר המקומות בפקולטות לרפואה כך שיתאפשר למספר סטודנטים3( .גדול יותר להתקבל בישראל ללימודי רפואה ומקצועות פרה־רפואיים  קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר, בנאום ההשכלה הגבוהה: מחקרים על ניידות 20 .2014 הסטודנטים הערבים מישראל בחו"ל, רמאללה: הוצאת אלאיאם, פברואר  עבודתם של חאג' יחיא ועראר טרם פורסמה, אך הנתונים מובאים במאמרם של זאב 21 ,"קריל ונג׳יב עמרייה, "חסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה .2019 ,משרד האוצר — אגף הכלכלן הראשי 45החברה הערבית ומשבר הקורונה ). מכללות טכנולוגיות (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית — מה"ט1.2.7 מסלול על־תיכוני נוסף שדרכו החברה הערבית יכולה לשפר את ההון האנושי שלה ואת עמדותיה בשוק העבודה הוא לימודי הנדסאים וטכנאים במכללות הטכנולוגיות בפיקוח מה"ט. בניגוד למערכת ההשכלה הגבוהה האקדמית, שבה לומדות יותר נשים מגברים, במה״ט מספר הגברים גבוה ממספר הנשים, התרחשה ירידה בשיעורי 2014 ל־2011 הן ערבים הן יהודים (לא־חרדים). בין 2015 . מאז11.6% ל־13.6%הגברים הערבים בוגרי מה״ט (כאחוז מהשנתון) — מ־ 2017-2011 . בקרב הנשים הערביות חלה בשנים12%המצב נותר יציב למדי — כ־ 3.2% ל־4.7%ירידה קבועה ואיטית בשיעור הבוגרות (כאחוז מהשנתון) — מ־ ).20 (תרשים כך או כך, הן בקרב גברים ערבים והן בקרב נשים ערביות שיעור המדופלמים מטעם מה"ט בכל שנתון קטן מזה שבאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. המסלול הטכנולוגי יכול לשפר את השתלבותם של עובדים ערבים בתעסוקה איכותית ואף לתגמל את בוגריו בשכר גבוה מזה של בוגרי אחדים מתחומי הלימוד לכן, בד בבד עם המאמצים לשילובם של סטודנטיות וסטודנטים 22.האקדמיים ערבים במוסדות האקדמיים, יש לפעול לשילובם גם באפיק של לימודים במסלולים טכנולוגיים.  משרד האוצר — אגף הכלכלן הראשי, "סקירה כלכלית שבועית: הכנסת בוגרי מערכות 22 .2018 ההשכלה העל–תיכונית", אוגוסט 31 הצעה לסדר46 20 תרשים שיעור מקבלי דיפלומה ממה״ט יחסית לשנתון, לפי מגדר וקבוצת )%( )2016/17-2010/11( תשע"ז-אוכלוסייה, תשע"א *נתוני המדופלמים מטעם מה"ט מחולקים בממוצע של חמישה שנתונים של הקבוצות ).24-20 השונות (גילאי ** יהודים, לא כולל חרדים. מקור: זאב קריל ונג׳יב עמרייה, "חסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת . 2019 ,ההשכלה הגבוהה", משרד האוצר — אגף הכלכלן הראשי מלבד היותם לימודים שמשפרים את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה ואת התשואה בשכר להשכלה, הלימודים במה״ט משמשים לחלק מהלומדים דרך מעבר להשתלבות עתידית במערכת ההשכלה האקדמית שאחרת לא היו מגיעים אליה. בניתוח שנעשה באגף הכלכלן הראשי של משרד האוצר נמצא כי מבוגרי מה״ט משתלבים בהמשך במערכת ההשכלה האקדמית. לפי קריל 30%כ־ ועמרייה, הסבר אפשרי הוא שהמכללות מאפשרות לאנשים מרקע חברתי־כלכלי גברים ערבים נשים ערביות גברים יהודים ואחרים נשים יהודיות ואחרות 25 20 15 10 5 0 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 16.3 13.6 6.4 4.7 21.5 11.6 6.2 3.6 22.5 12.1 5.6 3.2 47החברה הערבית ומשבר הקורונה בהנחה שמצב23.חלש להגיע לתואר אקדמי שהיו מתקשים להגיע אליו ישירות זה הוא רצוי וחיובי, מומלץ שהמערכות האקדמיות והמכללות הלא־אקדמיות יעבדו בשיתוף פעולה. מסקנה זו נכונה לכלל האוכלוסייה, אך היא חשובה כנראה פי כמה וכמה לאוכלוסיית הגברים הערבים, משום שהם נוטים להשתלב יותר במכללות טכנולוגיות ופחות במוסדות אקדמיים. . הכשרות מקצועיות1.2.8 מי שמופקדת על מערך ההכשרות המקצועיות בישראל היא זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה). ישנם שני סוגים של הכשרות מקצועיות למבוגרים בפיקוח משרד העבודה — מתוקצבות ולא־ מתוקצבות. דורשי עבודה יכולים להיות זכאים לשוברים להכשרה מקצועית לא־ מתוקצבת הניתנים בעיקר על ידי שירות התעסוקה ומרכזי הכוון. שוברים אלו ).90%-65%( מזכים במימון חלקי של ההכשרה נתונים של משרד העבודה על מספר התלמידים בהכשרות המקצועיות . מן הנתונים ניתן ללמוד 21 המתוקצבות בשנים האחרונות מוצגים בתרשים חלה ירידה במספר הלומדים הערבים בהכשרות המקצועיות 2018 שבשנת 600 למדו רק כ־2018 . בשנת2017-2015 המתוקצבות, לאחר עלייה בשנים מכלל הלומדים בהכשרות אלו, 14% — ערבים בהכשרות מקצועיות מתוקצבות ).21%שיעור קטן בהרבה משיעורם באוכלוסייה (כ־  זאב קריל ונג׳יב עמרייה, "חסמים להשתלבות האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה 23 .2019 ,הגבוהה", משרד האוצר — אגף הכלכלן הראשי 31 הצעה לסדר48 21 תרשים לומדים בהכשרות מקצועיות מתוקצבות, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר (במספרים מוחלטים)2018-2015 ,)(לא כולל לומדים במכינות נשים ערביות    גברים ערבים    נשים יהודיות    גברים יהודים — 121" מקור: עיבודי המחברים לנתוני משרד העבודה שהתקבלו בעמותת מנוע לשינוי חברתי" בהמשך לבקשה למידע לפי חוק חופש המידע. אלף תלמידים בשנה, יש 45בהכשרות הלא־מתוקצבות, שבהן לומדים כ־ , 2018 לאוכלוסייה הערבית ייצוג התואם את חלקה באוכלוסייה הכללית. בשנת מכלל 27% , אלף ערבים בהכשרות לא־מתוקצבות (כלומר12.3למשל, למדו כ־ הלומדים בהן). מתוך אותם תלמידים ערבים בהכשרות המקצועיות הלא־ קיבלו שובר מרשויות ממשלתיות שונות (בעיקר ממרכזי 2,300מתוקצבות, כ־ ריאן — מרכזי הכוון תעסוקתיים ביישובים ערביים, אבל גם משירות התעסוקה, מעלות 90% ל־65% מתב"ת, ממשרד הרווחה ועוד). שוברים אלו מממנים בין הקורס. ואולם דוחות של משרד הכלכלה והתעשייה מהשנים האחרונות על הכשרות מקצועיות, מתוקצבות ולא־מתוקצבות, מעלים בעיות רבות במערך זה: מעטים עבדו אי פעם במקצוע שלמדו, ורבים עובדים במקצוע שונה משלמדו ואשר 3,000 2,500 2,000 1,500 1,000 500 0 2011 2016 2017 2018 2,008 2,104 2,070 2,592 1,416 1,368 1,195 1,043 285 498 458 325 270 374 415 274 49החברה הערבית ומשבר הקורונה ,משיא תשואה נמוכה לבוגרי ההכשרות. כל אלו תקפים לכלל האוכלוסייה אך נכונים כפליים לאוכלוסייה הערבית. שיעור ניכר מהערבים, ובעיקר הנשים מתוכם, בוחרים ללמוד מקצועות לא מתגמלים, שבדרך כלל אינם משפרים באופן משמעותי את יכולתם להשתלב בשוק העבודה או להגדיל את כושר ההשתכרות שלהם. שלל בעיות מקשות על ההכשרות המקצועיות בישראל להפוך לרלוונטיות לשוק העבודה: ) מערך ההכשרות המקצועיות מופרט ברובו ואינו ממומן. הדבר מקשה דווקא 1( ;על אוכלוסיות חלשות, שהן הזקוקות ביותר להכשרות ) שיתוף הפעולה עם מעסיקים מן המגזר הפרטי מוגבל; 2( ;) תוכני ההכשרות אינם תואמים את צורכי השוק3( ) אין מחקר מקיף על איכות ההכשרות המקצועיות ועל התשואה שלהן בשוק4( ;העבודה ) שיעורי ההשמה נמוכים; 5( ) מערך ההכשרות המקצועיות אינו מתמקד במגוון אוכלוסיות. כלומר, הוא6( פונה אך ורק לאוכלוסיות מוחלשות ואינו נותן מענה לעובדים לא־מקצועיים שרוצים להתמקצע; ) חסרים במערך מסלולי אקרדיטציה, והדבר מקשה על מעבר בין הכשרות 7( .מקצועיות ובינן לבין הכשרה טכנולוגית במה"ט בעיות אלו משפיעות בעיקר על אוכלוסיות שכישוריהן אינם חזקים דיים כדי להשתלב באופן המיטבי בשוק העבודה. אוכלוסיות אלו פגיעות במיוחד למשברים, וסיכוייהן להשתלב בחזרה בשוק העבודה אחרי שנפלטו ממנו נמוכים לעומת סיכוייהם של בעלי מיומנויות גבוהות. לכן יש חשיבות עצומה בהפיכת מערך ההכשרות המקצועיות לרלוונטי יותר לשוק העבודה ולמותאם יותר לקבוצות אוכלוסייה מגוונות. 31 הצעה לסדר50 . כלכלת היישובים הערביים, בעלי העסקים1.3 ויצירת ביקושים כפי שהובא לעיל, מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה ירוד. עד כה תוארו הגורמים לכך שההון האנושי של החברה הערבית מועט בהשוואה לכלל האוכלוסייה. אך כדי להבין במלואו את מצב התעסוקה בחברה הערבית יש לעסוק לא רק בהיצע העובדים אלא גם בביקוש לעובדים אלו במשק. כדי לחולל פריצת דרך של ממש הן בשיעורי התעסוקה והן באיכות התעסוקה יש לעסוק גם בביקוש לתעסוקה ולפעול בנחישות על מנת להסיר את החסמים שבין המעסיקים במשק לבין העובדים הערבים. . אזורי תעשייה1.3.1 פיתוח אזורי תעשייה ביישובים הערביים יכול להיות גורם קריטי בהעלאת הביקוש לעובדות ולעובדים ערבים ולפיתוח כלכלי אזורי. מאפייניה של החברה הערבית מדגישים את החשיבות של אזורי תעשייה מתאימים לצרכים של היישובים הערביים: בחברה הערבית יש היצע רב של עובדים ועובדות מתאימים לענפי תעשייה מסורתית, וזו פועלת בעיקר במרכזי תעשייה. בנוסף, המאפיינים הקהילתיים והמשפחתיים של חברה זו מסבירים מדוע יש חשיבות רבה לתעסוקה צמודת דופן ביישובים הערביים, בפרט לתעסוקת נשים. עוד היבט חשוב הוא ההכנסה מארנונה עסקית של אזורי תעשייה למועצה המקומית שבתחומה שוכן אזור התעשייה, הכנסה שהיא קריטית למועצות המקומיות הערביות משום הפוטנציאל שבה להביא לשיפור בתפקודן ולפיתוח אזורי נוסף. 51החברה הערבית ומשבר הקורונה 3 לוח מאפיינים של אזורי תעשייה ביישובים ערביים, ביישובים יהודיים וביישובים משותפים אזורי תעשייה שטח (בדונמים) שטח פנוי אחוז מכלל השטחים אחוז שטח פנוי ביישובים יהודיים65,050 23,255 92.79% 35.75% ביישובים ערביים1,938 374 2.76% 19.30% אזורים משותפים3,116 181 4.44% 5.81% כלל אזורי התעשייה70,104 23,810 100% 33.96% .מקור: עיבודי המחברים לנתוני משרד הכלכלה והתעשייה מניתוח הנתונים של מינהל אזורי תעשייה עולה כי אחוז שטחי התעשייה המפותחים המנוהלים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ביישובים הערביים מתוך בלבד וכי חלקם 2.76% כלל שטחי אזורי התעשייה המנוהלים על ידי המשרד הוא (הרשויות הערביות המעורבות מחזיקות 4.44% הוא24של השטחים המשותפים מהשטחים המשותפים). ברור, אם כן, שהביקוש לשטחי תעשייה גדול 22%בכ־ יותר ביישובים הערביים, שכן שיעור השטח הפנוי באזורי התעשייה ביישובים ). לעניין 19.3%( ) גדול מזה שבאזורי התעשייה ביישובים הערביים36%( היהודיים אזורי התעשייה ביישובים הערביים התפוסה 21 מתוך10זה יש להוסיף כי ב־ בשטח מלאה.  אזורים משותפים הם אזורים שההכנסות מארנונה המתקבלות מהם מחולקות בין 24 .)רשויות יהודיות ורשויות ערביות (עידן הנגב, קדמת גליל, דלתון, צ'חר, בר–לב 31 הצעה לסדר52 . המגזר העסקי והחברות הגדולות במשק1.3.2 כאשר בוחנים את שיעור המועסקים הערבים במגזר העסקי על פי משלח יד מתברר כי הביקושים לעובדים ערבים במגזר זה מתמקדים במשלחי יד של צווארון כחול. וביתר פירוט: משלחי היד שיש בהם שיעור גבוה יחסית של מועסקים ערבים הם חקלאות, תעשייה ובתי מלאכה, מפעילי מכונות וציוד ונהגים ועובדים לא־מקצועיים. לעומת זאת במשלחי היד של צווארון לבן במגזר העסקי — מנהלים, אקדמאים, הנדסאים, טכנאים, פקידים כלליים ועובדי משרד — אשר המועסקים בהם הם בדרך כלל בעלי השכלה על־תיכונית — שיעור ).4 המועסקים הערבים נמוך מאוד (לוח 4 לוח שיעור קליטת עובדים ערבים מכלל הנקלטים במגזר העסקי, )%( 2016—2014 ,לפי משלח יד, ממוצע חודשי שיעור הקליטה של עובדים ערבים מכלל הנקלטים במשלח היד משלח יד 0.4מנהלים 1.75 אקדמאים 1.0 הנדסאים וטכנאים 2.0פקידים כלליים ועובדי משרד 4.4עובדי מכירות ושירותים 20.6עובדים מקצועיים בחקלאות  53החברה הערבית ומשבר הקורונה שיעור הקליטה של עובדים ערבים מכלל הנקלטים במשלח היד משלח יד 15.2 בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי 14.6 ,מפעילי מתקנים ומכונות מרכיבי מוצרים ונהגים 25.3עובדים לא–מקצועיים מקור: אסף מלחי וגלי ליס–גינסבורג, "ייצוג וגיוון תעסוקתי במגזר העסקי בישראל: העסקת עובדים מהאוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר העסקי", משרד . 2017 ,הכלכלה והתעשייה בעלי השכלה 16%( מהערבים בגיל העבודה הם בעלי השכלה על־תיכונית22%כ־ אקדמית). שיעור המועסקים הקטן מתוכם במגזר העסקי שעובדים במשלחי יד המתאימים לרמת השכלה זו הוא ההוכחה לקיומם של החסמים שהם נתקלים בהם ולקיומו של כוח עבודה פוטנציאלי איכותי בלתי ממומש בחברה הערבית שאינו עובד במקצועות שלמד אף שהוא מסוגל לבצע אותם. מחקר של משרד הכלכלה והתעשייה הציג ממצאים על שיעורי המועסקים — ערבים ויהודים — במגזר העסקי על פי גודל העסק והלאום של הבעלים. הממצאים מלמדים כי שיעור קטן מהמועסקים בעסקים בבעלות ערבית עובדים בעסקים בבעלות 60.6% ), לעומת17.5%( עובדים50בעסק שיש בו יותר מ־ ) — ערבים ויהודים — בעסקים בבעלות 65.6%( יהודית. שיעור ניכר מהמועסקים עובדים), לעומת 19-5( עובדים) או בעסק קטן4-1( ערבית עובדים בעסק זעיר ). 22 שעובדים בעסק זעיר או בעסק קטן בבעלות יהודית (תרשים26.6%  31 הצעה לסדר54 22 תרשים )%( מועסקים במגזר העסקי, לפי גודל העסק והלאום של הבעלים 1-4     5-9     10-19     20-49     50+ *ללא העיר ירושלים מקור: שוקי הנדלס, "מאפייני עסקים בבעלות ערבית", משרד הכלכלה והתעשייה, .2017 . מסלולי תעסוקה1.3.3 , משרד הכלכלה והתעשייה2009 שהתקבלה בינואר4423 על פי החלטת ממשלה (אז משרד התמ"ת) החל להפעיל תוכניות סיוע לקליטת עובדים ולעידוד השקעות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. תוכניות אלו, המכונות "מסלולי תעסוקה", הן כלי להעלאת הביקוש לעובדים באוכלוסיות מסוימות בכל הארץ ובאזורי עדיפות לאומית. התוכניות מסבסדות חלק מעלויות השכר של המעסיק במשך כשלוש שנים ובאופן הדרגתי יורד. משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל כיום ארבעה מסלולי תעסוקה. להלן נתמקד בשלושה מתוכם: .4.20 ו־4.18 ,4.17 100 80 60 40 20 0ערבים יהודים 17.5 16.8 19.8 20.3 25.5 60.6 12.9 9.0 7.7 9.9 55החברה הערבית ומשבר הקורונה 4.17 מסלול . 2005 תוכנית הסיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים החלה לפעול בשנת מטרתה: לעודד העסקה של עובדים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה 50% , יש להקצות2015 , שהתקבלה בדצמבר922 נמוך. על פי החלטת ממשלה מתקציב תוכנית זו לאוכלוסייה הערבית. מחקר שביצע משרד הכלכלה והתעשייה יחד עם מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה מצא כי בעסקים שהשתתפו בתוכנית, ביחס לקבוצת ביקורת שנבחנה, נמדדו בקבוצת 31% לעומת50%( עליות גבוהות יותר בשכר החודשי הממוצע בקבוצת הביקורת). בקרב 24% לעומת35%( הביקורת) ובשיעורי התעסוקה בשיעורי 39% נשים ערביות, ביחס לקבוצת הביקורת שלהן, נצפתה עלייה של בקבוצת הביקורת. במדד השכר החודשי נצפתה עלייה 27% התעסוקה לעומת בקבוצת הביקורת. 38% לעומת עלייה של46% של , המתְ נה את קבלת התמיכה בכך ששכר 4.17 התווסף סעיף למסלול2017ב־ מהשכר הממוצע במשק. 75%העובדים הכלולים בבקשה לא יהיה נמוך מ־ התפיסה הגלומה בתנאי זה היא שהמדינה לא אמורה לסייע במימון עלויות של עובד המשתכר שכר מינימום. סעיף זה צמצם מאוד את מספר הבקשות לתמיכה היו עתידות להתווסף שתי תוכניות חדשות לעידוד ביקושים 2020שהתקבלו. ב־ לתעסוקה בחברה הערבית: מסלול ייעודי לקליטת עובדות ערביות מירושלים ומסלול לקליטת עובדים בדואים בנגב. ואולם השינוי טרם יושם בגלל משבר הקורונה. 31 הצעה לסדר56 23 תרשים 2019-2009 ,4.17 תוספת עובדים ערבים במסגרת מסלול (במספרים מוחלטים) המאפשר קבלת סבסוד במסגרת התוכנית.4.17 * שינוי רף השכר המינימלי במסלול מקור: משרד הכלכלה והתעשייה. 4.18 מסלול . 2009התוכנית "שכר גבוה" החלה לפעול ב־ מטרתה: לעודד העסקה של עובדים בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית. התוכנית תומכת במשקיעים שמעוניינים להקים, להרחיב או להעתיק עסקים המאופיינים במשרות בשכר גבוה לאזורי עדיפות לאומית מתוך מחשבה שעסקים אלו תורמים רבות ליצירת מרכזי תעסוקה איכותיים ולפעילות כלכלית ענפה סביבם. שיעור העובדים הערבים בתוכנית זו הוא קטן עקב מיעוט בקשות לתמיכה במסגרת זו מצד עסקים בבעלות ערבית או כאלה הפועלים ביישובים ערביים. 1,200 1,000 800 600 400 200 0 2009 2011 2013 2015 2017 2019 1,019 453 153 142 * 57החברה הערבית ומשבר הקורונה 4.20 מסלול התוכנית לשילוב מתמחים מהחברה הערבית בתעשייה עתירת הידע החלה . 2011לפעול ב־ מטרתה: לתמוך בשילוב סטודנטים וסטודנטיות ערבים שלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת הידע. התוכנית נעשית יותר ויותר רלוונטית וחשובה, מאחר ששיעור הסטודנטים הערבים שהתחילו ללמוד מקצועות על המדינה להשכיל ולממש את הפוטנציאל 25.טכנולוגיים עולה בעקביות הגלום בסטודנטים אלו, כלומר לתמוך בשילובם במקצועות ההולמים את תחום התמחותם. . עסקים זעירים וקטנים1.3.4 ) מלמדת שרוב24 בחינת ההתפלגות של גודל העסקים בחברה הערבית (תרשים מהעסקים 54% ) הם זעירים או קטנים. עוד היא מלמדת כי96.7%( העסקים בבעלות ערבית הם עסקים שהמחזור העסקי שלהם לא עולה על חצי מיליון ש"ח בשנה. נתונים אלו מדגישים, מצד אחד, את חשיבותם של עסקים אלו לכלכלת החברה הערבית, ומצד שני הם מראים עד כמה רוב העסקים בבעלות ערבית נמצאים במצב שברירי. לא בכדי רוב העסקים הזעירים והקטנים בחברה הערבית שמצבם בינוני, לא כל כך טוב או בכלל לא טוב, בעוד רוב העסקים 2017דיווחו ב־ בימי שגרה, ולבטח 26.הבינוניים והגדולים דיווחו שמצבם טוב או טוב מאוד בעיתות משבר, העסקים הקטנים בחברה הערבית מתמודדים עם חסמים קשים וייחודיים, והללו מקשים על התפתחותם וכמובן גם על שרידותם. 2019 באפריל30 ," המועצה להשכלה גבוהה, "מהפכת ההיי–טק בחברה הערבית25 .)(מקוון .2017 , שוקי הנדלס, "מאפייני עסקים בבעלות ערבית", משרד הכלכלה והתעשייה26 31 הצעה לסדר58 100 80 60 40 20 0ערבים יהודים 3.1 8.1 17.6 71 3.3 5.4 7.9 14.9 68 24 תרשים )%( 2017 ,עסקים במגזר העסקי, לפי גודל העסק והלאום של הבעלים 1-4     5-9     10-19     20-49     50+ * ללא העיר ירושלים מקור: שוקי הנדלס, "מאפייני עסקים בבעלות ערבית", משרד הכלכלה והתעשייה, .2017 עסקים ביישובים ערביים נאלצים להתנהל בתוך מערכת בנקאית דלה. אומנם בשנים האחרונות חל שיפור בכניסת המערכת הבנקאית לתוך היישובים הערביים, אך עדיין נוכחותה זעומה לעומת נוכחותה ביישובים יהודיים או סניפי בנק, 110 מעורבים. לפי נתוני בנק ישראל, ביישובים הערביים פועלים רק מכלל הסניפים במדינה. הנוכחות הדלה של הבנקים מקשה על הנגשת 7% כלומר אשראי עסקי וצרכני לאוכלוסייה הערבית. לפי סקר של מכון המחקר יפעת־גת, מהם 50% מהאזרחים הערבים המבוגרים בישראל אין חשבון בנק, וכ־25%לכ־ מהיקף האשראי בערבות 11% אינם מחזיקים בכרטיס אשראי. יתרה מזו, רק 27.המדינה מופנה לעסקים בבעלות ערבית .2017– ו2015 , סקר מותגים של יפעת–גת27 59החברה הערבית ומשבר הקורונה . רווחה1.4 מצב הרווחה בחברה הערבית ירוד מכמה בחינות. הבולטות שבהן משתקפות בשיעורי העוני הגבוהים ובמספרם הגבוה של הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של היישובים הערביים. השוואה בין שיעורי העוני של האוכלוסייה ) מראה שהשינויים 25 הערבית והיהודית בשני העשורים החולפים (תרשים השפיעו בעיקר על האוכלוסייה 2000במדיניות הרווחה בתחילת שנות ה־ עלתה תחולת העוני בקרב משפחות ערביות 2007 ל־1999 הערבית, ולכן בין ). עם זאת, לאחרונה מסתמנת ירידה מסוימת בשיעורי 54% ל־42.3% (מ־28%ב־ העוני, אף שהם עדיין גבוהים, שבאה בעקבות העלייה בשיעורי התעסוקה, גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים, והגדלת ההכנסות מעבודה. כדי שמגמה זו תימשך נדרשים צעדים שיתמקדו בשילוב ערבים, ובעיקר הנשים הערביות, בשוק העבודה על ידי שיפור המיומנויות גם של מי שאינם נמצאים בו כרגע וגם של מי שכבר השתלבו בתעסוקה. 25 תרשים )%( 2017-1997 ,תחולת העוני בקרב משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה ערבים    יהודים היא שהחישוב בשנים אלו לא כלל את2001-2000 הערה: הסיבה ל"שבירה" בשנים תושבי השכונות הערביות בירושלים. מקור: עיבודי המחברים לנתוני דוח ממדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי. 60 50 40 30 20 10 0 1997 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2015 2017 13.4 14.4 13.9 14.7 15.2 13.6 13.8 13.4 37.9 42.3 47.6 54.0 53.5 51.7 53.3 47.1 31 הצעה לסדר60 שיעור העובדים העניים גבוה מאוד בחברה הערבית יחסית לשיעור בחברה היהודית. אין חולק על כך שהשתתפות של שני בני הזוג בשוק העבודה מפחיתה את הסיכויים לחיות בעוני. ואולם משפחות ערביות רבות שיש בהן שני מפרנסים או יותר בכל זאת חיות מתחת לקו העוני. מכאן שהעבודה אומנם מסייעת להעלאת רמת ההכנסות שלהן, אך היא אינה מחלצת אותן מן החיים בעוני ). 26 (תרשים 26 תרשים תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים ויותר, )%( 2017-1998 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ערבים    יהודים היא שהחישוב בשנים אלו לא כלל את2001-2000 הערה: הסיבה ל"שבירה" בשנים תושבי השכונות הערביות בירושלים. מקור: בקשה למידע מהמוסד לביטוח לאומי. 30 25 20 15 10 5 0 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 8.0 9.1 9.2 7.8 12.5 16.4 24.6 17.1 19.9 15.2 15.9 1.4 1.6 2.3 2.4 2.5 3.8 4.4 3.9 3.9 3.8 61החברה הערבית ומשבר הקורונה . תוכניות רווחה לקידום תעסוקה1.4.1 תוכניות ממשלתיות וחוץ־ממשלתיות רבות יושמו, וחלקן עודן פועלות, כדי לשלב בשוק העבודה אוכלוסיות מוחלשות המּוּכרות לשירותי הרווחה. שתי תוכניות עיקריות לקידום תעסוקה פועלות ביישובים הערביים: "אשת חיל", המיועדת לנשים, ו"נושמים לרווחה במרכזי עוצמה", שעוסקת בטיפול משפחתי. תוכניות אלו מספקות מעטפת שיש בה רכיבים הקשורים במישרין לעולם התעסוקה, אך משתלבים בהן במידה זו או אחרת גם מאפיינים טיפוליים, תמיכה משפחתית וקהילתית, וכן ייעוץ וניהול תקציב משפחתי. ג'וינט־20' של המאה ה־90את התוכנית "אשת חיל" החלה להפעיל בשנות ה־ תבת עבור נשים מהעדה האתיופית במטרה לשלבן בשוק התעסוקה. בעקבות לנשים מקבוצות אוכלוסייה נוספות — ערביות, 2006הצלחתה היא הורחבה ב־ יוצאות חבר המדינות (בעיקר מבוכרה ומהקווקז) ויהודיות ותיקות מהפריפריה. מאז הרחבתה משתתפות בתוכנית נשים ערביות רבות, והיא פועלת ביישובים ערביים רבים. לפי עמותת "בעצמי" המפעילה את התוכנית, התוכנית פועלת 73% ערים מעורבות. כ־5 רשויות ערביות ו־44 יישובים בסך הכול, מתוכם68ב־ ) מורכבות מנשים ערביות, כך 75 מתוך55( מהקבוצות המשתתפות בתוכנית שאפשר לקבוע ללא סייג שתוכנית זו דומיננטית מאוד בחברה הערבית. דוחות אחדים העריכו את השפעת התוכנית במדדים מסוימים ומזוויות שונות; רובם הצביעו על השפעותיה החיוביות, ובכמה מהם עלו גם אתגרים שהתוכנית אינה נותנת להם מענה. להלן נביא בתמצית את הממצאים הנוגעים לנשים ערביות. 28 2012-2007 •  דוח של מכון ברוקדייל על משתתפות התוכנית בשנים מהנשים הערביות שהשתתפו 54% . השתלבות בשוק התעסוקה בתוכנית השתלבו בשוק התעסוקה במהלך חצי השנה הראשונה מתחילת  סוזאן חסן–דאהר ויהודית קינג, הטמעת התוכנית "אשת חיל" במשרד הרווחה 28 .2013 ,והשירותים החברתיים, ירושלים: מכון מאיירס–ג'וינט–ברוקדייל 31 הצעה לסדר62 67% אחרי חצי שנה ו־51% לאחר שנה, לעומת ממוצע של69%הפרויקט ו־ אחרי שנה בקרב כלל המשתתפות בתוכנית.  התמדה בעבודה. בקרב כלל המשתתפות מכל קבוצות האוכלוסייה  בשנה שלאחר הכניסה90%שיעורי ההתמדה הם גבוהים ועומדים על יותר מ־ לשוק התעסוקה בפעם הראשונה.  למרות שנשים ערביות היו בעלות השכלה גבוהה יחסית לשאר  המשתתפות האחרות בתוכנית, הן היו בעלות הניסיון התעסוקתי המועט ביותר טרם השתלבותן בעבודה. מהנשים הערביות שהשתלבו בשוק התעסוקה עשו 64% . משרה חלקית . בקרב שאר המשתתפות בתוכנית48% זאת במשרה חלקית, לעומת 29•  דוח של מכון ברוקדייל על התועלת של התוכנית  השתתפות בשוק התעסוקה. בקרב הנשים הערביות נרשמה העלייה  — )!( נקודות האחוז55 ל־47 הגבוהה ביותר בשיעורי התעסוקה — בין בהשוואה לקבוצת הביקורת של נשים עם מאפיינים דומים: בקרב יהודיות נקודות האחוז, ובקרב יוצאות 32 עד28 ילידות ישראל נרשמה עלייה של נקודות האחוז. 37 אתיופיה עלייה של 1,730  שכר. המשתתפות הערביות שהשתלבו בתעסוקה הרוויחו בממוצע ש"ח2,560 ש"ח בקרב יהודיות ילידות ישראל ו־2,630 ש"ח בחודש, לעומת בקרב יוצאות אתיופיה. תועלת. בשלוש הקבוצות שנבחנו, לרבות נשים ערביות, התועלת - עלות הכספית למשתתפות ולמשק הייתה גבוהה מן העלות היחסית השולית שהממשלה נדרשה להשקיע. התוכנית "נושמים לרווחה במרכזי עוצמה" מביאה לידי ביטוי את הגישה של עבודה סוציאלית מודעת עוני. גישה זו משלבת ניתוח מבני וביקורתי של מצב העוני עם ניתוח מפורט של היחסים בין העובדים הסוציאליים ובין הפונים למחלקות לשירותים חברתיים (מש"חים) במסגרת של יחסים טיפוליים. תועלת של תכנית אשת חיל, - ניר לוי וצביקה דויטש, דוח מחקר: הערכת עלות29 .2017 ,ירושלים: מכון מאיירס–ג'וינט–ברוקדייל 63החברה הערבית ומשבר הקורונה במדרג החברתי־5-1 יישובים באשכולות104 ב־2015 התוכנית מופעלת מאז הוא החלש ביותר), וכן בשכונות מוחלשות בארבע 1 כלכלי של הלמ"ס (אשכול הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה). לתוכנית שני רכיבים עיקריים: ) מרכזי עוצמה. מרכזים קהילתיים המספקים ליווי פרטני וקבוצתי בתחומים 1( כגון מיצוי זכויות, התנהלות כלכלית ותקציב משפחתי וכן סיוע במציאת משפחות, והם פועלים בכל יישובי 12,000תעסוקה. מרכזים אלו משרתים כ־ התוכנית. ) נושמים לרווחה. טיפול אינטנסיבי שנמשך שנתיים, ובו סל מענים גמיש 2( ש"ח והתערבות כוללנית של עובדים סוציאליים משפחתיים ושל8,000 בסך מלווי משפחות. בתוכנית מושם דגש הן על הסתכלות כוללת על צורכי המשפחה והן על התקדמות בתחומים הרלוונטיים לשיפור מצב העוני, כמו מיצוי זכויות, תעסוקה, כלכלת המשפחה, תנאי חיים בסיסיים, מסוגלות עצמית ומשפחתית יישובים, ובכל 98והפיכת הקהילה למשאב עבור המשפחה. התוכנית מופעלת ב־ משפחות.3,000מחזור מטופלות כ־ תת־התוכנית "מרכזי עוצמה" נמצאת בתחילת דרכה, ולכן נתמקד בתת־ התוכנית "נושמים לרווחה". תוכנית זו תוכננה להתממש בתהליך מובנה וארוך טווח, ויש כבר נתונים ראשוניים על השפעתה. לפי נתונים שהתקבלו ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 1,480 משפחות, מתוכן3,320 " השתתפו בתוכנית "נושמים לרווחה2018 ערביות45( רשויות ערביות59משפחות מהחברה הערבית. התוכנית מופעלת ב־ רשויות מעורבות.7 דרוזיות) וב־14ו־ דוח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל על שני המחזורים הראשונים של התוכנית מעלה ממצאים מעניינים בנוגע לארבע קבוצות בחינת 30.האוכלוסייה שנבחנו — ערבים, בדואים, חרדים ויהודים לא־חרדים  ג'וני גל, מיכל קרומר–נבו, שביט מדהלה וגיא ינאי, סיוע חומרי לאנשים החיים 30 בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות, ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית .2019 ,בישראל 31 הצעה לסדר64 ההשפעה של התוכנית על שיעורי התעסוקה ברמת המשפחה העלתה ששיעור 56% התעסוקה כעבור חצי שנה מתחילת ההשתתפות בתוכנית עומד על אצל משפחות שנמצאות שנתיים בתוכנית. עם זאת, 72%וששיעור זה עולה ל־ בדוח של מרכז טאוב לא מצוינים שיעורי התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, ואין אפשרות להבין מהדוח, במשפחות עם זוג הורים, אם שני ההורים עובדים. נראה כי לתוכנית יש השפעה לא מבוטלת גם על הגדלת ההכנסות בקרב המשפחות המשתתפות בה, הן על ידי הגדלת כושר ההשתכרות שלהן מעבודה והן הודות ).27 למיצוי גבוה יותר של זכויותיהן לקצבאות (תרשים 27 תרשים הכנסות של משפחות המשתתפות בתוכנית "נושמים לרווחה", לפי קבוצת אוכלוסייה ּווותק בתוכנית (בש"ח) עבודה    קצבאות מקור: עיבודי המחברים לנתוני ג'וני גל, מיכל קרומר–נבו, שביט מדהלה וגיא ינאי, סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות, .2019 ,ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 8,000 7,000 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 חצי שנה ראשונה חצי שנה ראשונה חצי שנה ראשונה חצי שנה ראשונה ערבים בדואים חרדים יהודים לא–חרדים סוף שנה שנייה סוף שנה שנייה סוף שנה שנייה סוף שנה שנייה 1,744 2,826 2,025 3,195 1,578 2,201 1,855 2,437 2,580 3,915 1,089 2,301 4,081 5,367 3,065 4,309 4,324 6,741 3,114 5,496 5,659 7,568 4,920 6,746 65החברה הערבית ומשבר הקורונה ש"ח במשך שנתיים, עולות15,000 בפילוח לפי השימוש בסל המענים, שהיקפו מגמות המעידות על החסכים הגדולים ביותר שהמשפחות מקבוצות האוכלוסייה השונות מתמודדות עימם. ערבים (לא בדואים) וחרדים נוטים להשתמש בנתח גדול יחסית של המענק לצורך קידום התעסוקה שלהם, ואילו בדואים מוציאים כסף בעיקר על צורכי הבית (מוצרי חשמל, ריהוט, מוצרים לבית) וביגוד. מכך, , ניתן להסיק שלבדואים חסר מענה לצרכים בסיסיים 27 ומן הנתונים בתרשים יותר, ועל כן נותר בידם פחות כסף להשקעה בקידום תעסוקה או בבריאות. ממנו, בעוד 73% ניתוח ניצול סל המענים מעלה גם כי משפחות ערביות מנצלות משפחות בדואיות מנצלות אותו כמעט במלואו בתום שנתיים. כפי שעולה מהערכת שתי התוכניות, "אשת חיל" ו"נושמים לרווחה", שתיהן יכולות להציע תמיכה חומרית ונפשית שיכולה לסייע למשפחות עניות להגדיל את כושר ההשתכרות שלהן ולייצבן כלכלית. כדי לחזק את השפעתן של תוכניות אלו יש להרחיבן לקבוצות ולמשפחות נוספות באמצעות מתן כלים לשיפור המיומנויות של שני בני הזוג בשוק העבודה. . שירותי רווחה ברשויות המקומיות 1.4.2 )שיעור הרשומים הערבים במחלקות לשירותים חברתיים (להלן: מש"חים 23.9% — אלף ערבים391 , מהשיעור בקרב יהודים; כלומר1.77 עומד על פי אלף יהודים 920 מהאוכלוסייה הערבית בישראל — רשומים במש"חים, לעומת נתון זה מבטא את מצוקתה הקשה של 31.) מהאוכלוסייה היהודית13.5%( האוכלוסייה הערבית ואת ההכרח בשירותי רווחה אישיים וקהילתיים חזקים ביישוביה, ובכל זאת תקציבי המש"חים ברשויות המקומיות הערביות נמוכים מאלה שברשויות היהודיות והמעורבות. הפערים בתקצוב נובעים מהסיבות שיפורטו להלן.  משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, "סקירת השירותים החברתיים 31 .2017 בישראל", נובמבר 31 הצעה לסדר66 תקציבן של המש"חים ברשויות המקומיות מורכב משיטת המימון התואם (מכונה גם "מצ'ינג" או "מימון משלים"). פירושו של דבר שהתקציב המועבר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מותנה בהשלמה מצד הרשויות והרשות המקומית נדרשת 75% המקומיות בחלוקה שלפיה המשרד מממן הנותרים. המשרד מחלק את התקציב לרשויות המקומיות 25% להשלים את על בסיס נוסחאות שגיבש לתחומי ההוצאה השונים. עם זאת, חלק מהתקציב לרשויות המקומיות מבוסס על עקרונות שאינם שקופים לציבור ואשר נקבעים על ידי גורמים במשרד הרווחה. מהתקציב המועבר ממשרד הרווחה לרשויות המקומיות מבוסס 35%למרות שכ־ על קריטריונים שאמורים לתת העדפה ליישובים מאשכולות חברתיים־כלכליים במבחן התוצאה מתברר שככל שהרשות חזקה יותר, כך ההוצאה שלה 32,נמוכים ). 28 למטופל גבוהה יותר, גם ביישובים ערביים וגם ביישובים יהודיים (תרשים נוסף על כך יש פער ברור בין ההוצאות של היישובים הערביים לבין ההוצאות של היישובים היהודיים באותו אשכול חברתי־כלכלי. יוצא אפוא שברשויות ערביות, , ההוצאה למטופל היא 4–1 שרובן המכריע נמצא באשכולות חברתיים־כלכליים הנמוכה ביותר, והדבר מעלה ספק רב באשר ליכולתה של הרשות לספק שירותי רווחה שיענו על צורכי תושביה.  עדו אבגר, "מימון שירותי רווחה ברשויות המקומיות בשיטת המימון התואם 32 .2017 ,(מצ'ינג)", מרכז המחקר והמידע של הכנסת 67החברה הערבית ומשבר הקורונה 28 תרשים הכנסה והוצאה ממוצעת של הרשות על שירותי רווחה למטופל, (בש"ח)2018 ,לפי דירוג חברתי–כלכלי וסוג היישוב הוצאה (יישובים ערביים)    ) הוצאה (יישובים יהודיים ) הכנסה (יישובים ערביים    ) הכנסה (יישובים יהודיים :הערות • האחוזים בתרשים משקפים את ההכנסה של הרשות בתחום הרווחה (הכנסות ממשרד הרווחה, הכנסות עצמיות והכנסות אחרות) כשיעור מסך ההוצאה הכוללת על שירותי הרווחה ברשות. . 10-8 • אין יישובים ערביים המדורגים באשכולות מטופלים.300– יש שני יישובים עם כ10 • באשכול מטופלים.477 יש יישוב ערבי אחד עם6 • באשכול מקור: ): 2015( נתוני ההכנסה וההוצאה על שירותי הרווחה והדירוג החברתי–כלכלי : קובץ נתונים לעיבוד". 2018 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "רשויות מקומיות נתוני מספר המטופלים ביישוב: תשובת משרד הרווחה לבקשה למידע לפי חוק חופש .2019 בדצמבר8–המידע. התקבלה ב 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 9 8 7 6 5 4 3 2 1 81% 72% 75% 75% 75% 73% 76% 73% 73% 72% 74% 70% 75% 67% 67% 64% 10 76% 81% 72% 75% 5,402 2,972 7,179 3,744 75% 75% 73% 76% 6,767 3,998 8,624 4,165 73% 73% 72% 74% 7,897 4,300 7,650 7,530 70% 75% 67% 8,452 3,983 8,998 67% 64% 8,214 11,886 31 הצעה לסדר68 מחקר שבחן את האי־שוויון בתקציב שירותי הרווחה של הרשויות המקומיות הראה שבכל שלב תקציב הרשויות החלשות, ובכללן הרשויות הערביות, נמוך מתקציבן של הרשויות החזקות — בתחילת שנה, בסוף השנה ובהוצאה הכוללת הסיבה העיקרית לפערים בתקצוב בתחילת השנה ובסוף 33.)5 למטופל (לוח השנה היא שיטת המימון התואם. פעמים רבות רשויות חלשות מוותרות מראש על תקציבים ממשרד הרווחה משום שהן יודעות שלא יעלה בידן להשלים את חלקן, ולכן תקציבן כבר בתחילת השנה נמוך מזה של רשויות אמידות. בסקר מהרשויות הערביות, שרובן 70%שנערך עבור מרכז השלטון המקומי דיווחו כ־ במצב כלכלי ירוד, כי דרישת המימון התואם היא חסם מרכזי בהספקת שירותי 34.רווחה לתושביהן עוד מנגנון שמרחיב את הפערים הוא השלמות תקציב שמבצע משרד הרווחה בסוף כל שנה, כאשר הוא מעביר עודפי תקציב לרשויות שעלה בהן הצורך לתקצוב נוסף ואשר מסוגלות להשלים את חלקן במימון התואם. וכך, לא זו בלבד שהרשויות הערביות מקבלות בממוצע תקציב נמוך למטופל בתחילת כל שנה, הן גם אינן עומדות בדרישות המימון התואם לקבלת תקציב עודף בסוף השנה. הדבר מעמיק, כאמור, את הפערים. רשויות שלא הצליחו להוציא לפועל את כל תוכניות הרווחה המתוקצבות או שלא עמדו במימון התואם נדרשות להחזיר את התקציב, כך שבחלק מהמקרים התקציב בסוף השנה אפילו קטן מהתקציב בתחילתה. העמקת הפערים מעבר לפערים שבתקציב סוף השנה, כפי שמופיע בתרשים ), נובעת ממקורות עצמיים דלים יותר של 5 (ובשורה "הוצאה למטופל" בלוח28 הרשויות הערביות לעומת הרשויות היהודיות כך שהיהודיות יכולות להשקיע אף מעבר להקצאה של משרד הרווחה.  ג'וני גל, שביט מדהלה וחיים בליך, תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, 33 .2017 ,ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל  איתי סנד, יששכר רוזן–צבי, ראסם חמאייסי וזיאד אבו–חבלה, מחקר לבדיקת 34 המדיניות הממשלתית כלפי האוכלוסייה הערבית במסגרת עבודת הרשויות המקומיות .2015 ,בחברה הערבית, מרכז השלטון המקומי בישראל 69החברה הערבית ומשבר הקורונה 5 לוח התקציב בתחילת ובסוף שנה וההוצאה הכוללת למטופל, (בש"ח)2014 ,לפי סוג יישוב סוג היישוב ערבי115–פורום ה2חרדי3יהודי תקציב תחילת שנה2,682 6,553 6,104 5,483 תקציב סוף שנה3,036 7,319 6,982 6,211 הוצאה למטופל3,387 9,095 8,749 7,318 ערים עצמאיות, המתקיימות ללא מענקי איזון ופיתוח מהממשלה ומנוהלות כמשק1 .עצמאי סגור בני ברק, ביתר עילית, מודיעין עילית, עמנואל, אלעד, קריית יערים, רכסים.2 .15– ללא יישובים חרדיים ופורום ה3 מקור: ג'וני גל, שביט מדהלה וחיים בלייך, תקצוב שירותי הרווחה ברשויות .2017 ,המקומיות, ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מלבד שיטת המימון התואם וההשקעה העצמית הנוספת, שיוצרת פערים מצביע על 2011 בין רשויות יהודיות וערביות, דוח של עמותת סיכוי משנת כך שהקריטריונים להקצאת תקנים של עובדים סוציאליים יוצרים גם הם פערים ניכרים בתקינה של עובדים סוציאליים. עקרונות ההקצאה של עובדים סוציאליים מתבססים בעיקר על גודל האוכלוסייה ועל מצבה החברתי־כלכלי, וכמעט שאין משקל למספר הנזקקים בפועל, עניין שאינו סביר בעליל. כפועל יוצא, נוסחת ההקצאה יוצרת אי־שוויון עבור רשויות ערביות שמתמודדות עם 35.שיעורים גבוהים של נזקקות  מיכל בליקוף ומהא אבו–סאלח, מחסמים לסיכויים: הקצאת תקציב משרד הרווחה 35 ,ותקני עובדים סוציאליים למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות הערביות .2011 ,עמותת סיכוי 31 הצעה לסדר70 ,הבעיות בשיטת התקצוב של המש"חים שהובאו לעיל — כמו המימון התואם ההקצאה הראשונית המפלה והיכולת של רשויות להוסיף תקציב נוסף במימונן — רשויות 89 מתוך67( מקשות אפוא על הרשויות החלשות, רובן רשויות ערביות הן ערביות). לפיכך היקף התקציבים לשירותי רווחה שעומד 3-1 באשכולות לרשותן אינו עולה בקנה אחד עם הצרכים של מטופלי הרווחה שבתחומן. 71החברה הערבית ומשבר הקורונה הכלכלי הפיתוח סוגיית של האוכלוסייה הערבית ושילובה בתעסוקה עמדו על סדר יומן של ממשלות 90ישראל מראשית שנות ה־ . ואולם רק 20של המאה ה־ מתחילת העשור השני של הובילה ההכרה 2000שנות ה־ בחשיבות של שילוב החברה הערבית בכלכלה ובחברה הישראלית לתוכניות ארוכות טווח שהושקעו בהן משאבים רבים. מכלול הבעיות והחסמים שהאוכלוסייה הערבית מתמודדת עימו הביאו את ממשלת ישראל לנקוט צעדים משלימים כדי לשפר את מצבה התעסוקתי של אוכלוסייה זו על ידי השקעה בחינוך, בתשתיות, בתחבורה ובשילוב ישיר בשוק התעסוקה. החליטה הממשלה על תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים 2010 במרץ 12 — "תוכנית1539 מיליון ש״ח (החלטה778במגזר המיעוטים בהיקף של כ־ יישובים גדולים 12 היישובים"). בהחלטה נקבע שהתוכנית תתמקד בפיתוח בחברה הערבית ושהיעד הוא לשפר את התשתיות הכלכליות והפיזיות, להקים מערך תומך תעסוקה, לעודד יזמות והשקעות, להשקיע בפיתוח נדל"ן ולחזק , 2010 בהם את הביטחון האישי והציבורי. חודשים ספורים לאחר מכן, ביולי כחלק מהמלצות הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל (ועדת אקשטיין), ושל 64-25 לנשים ערביות בגילים41% החליטה הממשלה על יעד תעסוקה של ). למרות 1994 (החלטת ממשלה2020 לגברים ערבים באותם גילים עד שנת78% " (שעליה הוטל להמשיך ולעדכן את ההמלצות2030 שמסקנות "ועדת תעסוקה של ועדת אקשטיין) טרם פורסמו, ממסמכי הוועדה עולה כי היעד המעודכן לשנת .83% — ושל גברים ערבים53% לשיעור התעסוקה של נשים ערביות יהיה2030 שנתיות לפיתוח- החליטה הממשלה על שורה של תוכניות רב2011 בשנת , 3211 חברתי־כלכלי ביישובים הערביים: לאוכלוסייה הבדואית בצפון (החלטה . תוכניות עבר2 והשפעתן על מצבה החברתי־כלכלי של החברה הערבית טרם פרוץ משבר הקורונה 31 הצעה לסדר72 ); לאוכלוסייה הדרוזית2015-2011 מיליון ש"ח לשנים350בתקציב של כ־ ); 2014-2011 מיליון ש"ח לשנים680 , בתקציב של2861 והצ'רקסית (החלטה מיליארד ש"ח 1.26 , בתקציב של3708 ולאוכלוסייה הבדואית בנגב (החלטה ). כמו כן, בעקבות המלצות הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי 2016-2012 לשנים (דוח ועדת טרכטנברג) החליטה הממשלה על נקיטת צעדים משלימים ועל הקצאת תקציב נוסף לשם הסרת חסמים המקשים על האוכלוסייה הערבית מיליון 730). תקציב החלטה זו הסתכם ב־4193 להשתלב בתעסוקה (החלטה ).2016-2012( ש"ח לתקופה של חמש שנים . שוק העבודה 2.1 התוכניות דלעיל קבעו, בין היתר, פעולות לשילוב האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה על ידי פיתוח תשתית תעסוקתית, תשתית תומכת תעסוקה וקידום השכלה, ובכלל זה: הרחבת תוכניות תעסוקה למטופלי שירותי הרווחה, קידום ההשכלה והחינוך הבלתי פורמלי, הרחבת האפשרויות להכשרה מקצועית, הסבה מקצועית והשלמת השכלה, עידוד יזמות עסקית, מתן תמריצים למעסיקים, פיתוח אזורי מסחר, תעשייה ותיירות ושיפור תשתיות תומכות תעסוקה כגון תחבורה ציבורית ומערך מעונות יום לגיל הרך. אחד הצעדים המרכזיים של תוכניות אלו היה הקמת מרכזי הכוון תעסוקתיים ביישובים ערביים (מרכזי ריאן). מרכזי ההכוון בחברה הערבית התחילו כפיילוט ביוזמת הג'וינט ובשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת 2010-2007 בשנים הפיילוט הוקמו שני מרכזים בשגב שלום ובְ חּורה. במשך השנים, בהמשך מרכזים להכוון תעסוקתי ברחבי הארץ. 23 להחלטות ממשלה, הוקמו בסך הכול הוקם אלפנאר, לאחר שהוחלט להקים גוף ערבי שיוביל את המרכזים. 2013 בשנת הפעלת מרכזי ריאן נעשית בידי שני מפעילים — "אפלנאר" בצפון 2019 מאז שנת ו"בעצמי" במרכז ובדרום. 73החברה הערבית ומשבר הקורונה המשתתפים במרכזי ריאן עוברים מגוון תהליכים שישפרו את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה: סדנאות לשיפור מיומנויות רכות, קורסים למיומנויות מחשב בסיסיות, לימודי עברית, תוכניות לאקדמאים, הכשרות מקצועיות וסיוע בהשמה באמצעות קשרים עם מעסיקים. על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של פנו למרכזים של ריאן הפועלים תחת אלפנאר 2016 ל־2012 הכנסת, בין השנים אלף פונים, 15 אלף אנשים, ומתוכם הושמו בעבודה למעלה מ־33למעלה מ־ 10,000 השתתפו בתוכניות השונות כ־2016 בשנת36.)8,700( מתוכם נשים56% נרשמו2018 . בשנת40% מהם נשים), ושיעור ההשמה נע סביב60%( אנשים . באותה שנה, 500 אנשים, מתוכם השתתפו בהכשרות מקצועיות5,000קרוב ל־ משתתפים השתלבו בשוק העבודה באמצעות 2,865 ,לפי הדיווח של אלפנאר השמה. בצד השיפור במצב התעסוקתי של החברה הערבית, בעקבות התוכניות הממשלתיות, מצאו דוחות מסוימים שהעריכו תוכניות אלו עדויות לתת־ניצול של תקציבים וחסמים שעיכבו את ביצוען. כך למשל, בדוח של מבקר המדינה היישובים ותוכנית החומש לשילוב האוכלוסייה הערבית 12 בנושא תוכנית ) צוין כי הניצול בפועל עמד על 4193 (החלטה2016-2012 בתעסוקה בשנים בין היתר נמצא עיכוב גדול בהרחבת התוכנית "אשת 37.) (בהתאמה28% ו־64% חיל" לאוכלוסייה הערבית שנועדה להעניק כלים לנשים שמתקשות להשתלב בשוק התעסוקה. דוחות אחרים על מדיניות הממשלה לקידום תעסוקה בחברה הערבית ועל יישום תוכניות ממשלתיות לשיפור מצבם של היישובים הערביים 38.העלו חסמים המקשים על ניצול תקציבים ואיתרו מנגנוני ביצוע ומעקב לקויים .2016 , שלי מזרחי סימון, "תעסוקת נשים ערביות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת36 . שנות התוכנית שעליהן בוצעה הביקורת5 מתוך3  נתון זה מתייחס לחלק היחסי של37 מבקר המדינה, "פעולות המדינה לשילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה", דוח שנתי .2016 ,ג66 , לדוגמה ראו ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור–שי, פיתוח כלכלי: החברה הערבית38 ; וגם פרסומים2016 ,הדרוזית והצ'רקסית, קבוצת עבודה בנושא כלכלה, גבעת חביבה שנתיים של מרכז מוסאוא המנתחים את חלקה של האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה. 31 הצעה לסדר74 .)922 קיבלה הממשלה החלטה על תוכנית חומש נוספת (החלטה2015 בשלהי מטרתה: להביא לצמצום הפערים בתקצוב הממשלתי המוקצה לחברה הערבית, מקיפה 922 לעידוד התעסוקה בקרבה ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלה. החלטה תחומים רבים — תשתיות תחבורה, תעשייה ומסחר, תעסוקה, ביטחון פנים . נקבע 2020-2016 מיליארד ש"ח לשנים10.7ודיור — ותקציבה הכולל נקבע לכ־ מיליארד 4.3 גם תקציב נפרד, מחוץ לתקציב הכולל של ההחלטה, בסכום של ש"ח להעמקת התקצוב הדיפרנציאלי בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. במידת מה תוכנית זו משקפת שינוי בגישת הממשלה לטיפול במצוקותיה של החברה הערבית, הן בשל היקפה חסר התקדים של התוכנית והן לנוכח השינויים מרכז את רכיבי ההחלטה 6 במנגנוני ההקצאה הממשלתיים הנגזרים ממנה. לוח הקשורים לתעסוקה ומפרט את תקציבם. 6 לוח המיועדים לקידום התעסוקה בחברה 922 תקציב הסעיפים בהחלטה הערבית (במיליוני ש"ח) הסעיף ההחלטה 2020-2016 תקציב (במיליוני ש"ח) תעסוקה מרכזי הכוון תעסוקתי (ריאן) מרכזי ריאן 21 הפעלת ובחינת הקמה של שני מרכזים נוספים 250 בניית מעונות יום מההקצאה 25% שריון של ליישובי 2020-2016 בשנים האוכלוסייה הערבית 231  75החברה הערבית ומשבר הקורונה הסעיף ההחלטה 2020-2016 תקציב (במיליוני ש"ח) תעשייה ומסחר פיתוח אזורי תעשייה מתקציב 42.5% הקצאת מינהל אזורי תעשייה לסבסוד הפיתוח של אזורי תעשייה מניבי הכנסות ליישובי האוכלוסייה 1הערבית 290 (עם אפשרות 30 להשקעה של מיליון ש"ח נוספים לפיתוח אזורי תעשייה) מסלול תעסוקה לאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה 4.17 קטן (הוראה של מנכ"ל משרד 2)הכלכלה ממסלול זה 50% הקצאת לאוכלוסייה הערבית 163 סיוע לעסקים קטנים ובינוניים 20% הקצאה של לפחות מתקציב הבסיס של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים 3של מעו"ף 90 סך הכול1,054 32.5%– לא תפחת ההקצאה התקציבית לסעיף זה מ2016 בהחלטה צוין שבשנת1 .37.5%– היא לא תפחת מ2017 ושבשנת . 2009 תוכנית הסיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים החלה לפעול בשנת2 מטרתה: לעודד העסקה של עובדים באזורי עדיפות לאומית ועובדים מאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בתעסוקה נמוך. לכל הפחות.17.5% ההקצאה תהיה2017– ו2016 . בשנים2018 החל משנת3 .922 מקור: החלטת ממשלה הייתה צעד חשוב לצמצום הפערים בין האוכלוסייה הערבית 922 בעוד שהחלטה לאוכלוסייה היהודית, מבחנה של הממשלה הוא בניצול התקציבים וביישום מהתקציב 38% התוכנית במלואה. לפי נתוני ועדת ההיגוי של התוכנית, רק מיליון ש"ח מתוך הקצאה 1,896( נוצל2018-2016 היחסי של התוכנית לשנים  31 הצעה לסדר76 עם זאת, הניצול התקציבי בתחומי התעסוקה39.) מיליון ש"ח4,931 בפועל של ). 461 מיליון ש"ח מתוך312( 68% והכלכלה היה גבוה יותר ועמד בשנים אלה על שני סעיפים עיקריים מעכבים את ניצול התקציב בתחום זה — פיתוח אזורי ). לשניהם יכולה להיות משמעות 27%( ) והקמת מעונות יום0%( התעשייה לא מבוטלת על העלאת שיעור התעסוקה, בעיקר של נשים, שכן גם מסגרות לטיפול בילדים וגם אזורי תעסוקה הסמוכים ליישובים הערביים מהווים חסם בפני יציאתן של נשים ערביות לשוק העבודה. ) הוארכו תוכניות 922 נוסף על תוכנית החומש לאוכלוסייה הערבית (החלטה רב־שנתיות ספציפיות למגזרים בתוך החברה הערבית: ) 959 ) תוכניות רב־שנתיות ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים (החלטת ממשלה1( מיליון ש"ח178 : מיליארד ש"ח, שמתוכם2 בהיקף של כ־2019-2016 לשנים עבור פיתוח והרחבה של אזורי תעשייה חדשים וקיימים ופיתוח תשתיות נלוות, מיליון ש"ח להמשך 40 מיליון ש"ח עבור סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ו־10.5 .)ההפעלה של מרכזי הכוון תעסוקתי (מרכזי ריאן ) לשנים 1480 ) תוכנית חומש ליישובים הבדואיים בצפון (החלטת ממשלה2( מיליון ש"ח מהחלטה233 : מיליון ש"ח, שמתוכם817 בהיקף של2020-2016 מיליון ש"ח להמשך הפעלת מרכזי הכוון25 . במסגרת התוכנית הוקצו922 6.5 מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעשייה ומסחר ו־35 ,)תעסוקתי (מרכזי ריאן מיליון ש"ח לקידום עסקים קטנים ובינוניים. ) לשנים 2397 ) תוכנית חומש ליישובים הבדואיים בדרום (החלטת ממשלה3( מיליארד ש"ח1.37 : מיליארד ש"ח, שמתוכם3.12 בהיקף של2021-2017 מיליון ש"ח לקידום עסקים קטנים21 . במסגרת התוכנית הוקצו922 מהחלטה מיליון ש"ח לתמרוץ העסקת עובדים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, 40 ,ובינוניים מיליון ש"ח לפיתוח אזורי מלאכה 25 , מיליון ש"ח לפיתוח אזורי תעסוקה30 7 ,) מיליון ש"ח להמשך הפעלת מרכזי הכוון תעסוקתי (מרכזי ריאן80 ,ומסחר מיליון ש"ח 0.75מיליון ש"ח לתוכנית "מעגלי תעסוקה" עבור דורשי עבודה ו־  הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים — המשרד לשוויון חברתי, מתוך מצגת בנושא 39 שהוצגה בוועדת היגוי בין–משרדית ביום922 קידום תהליך היישום של החלטת ממשלה .26.6.2019 77החברה הערבית ומשבר הקורונה בכל שנה עבור פרויקט עברית תעסוקתית לדורשי עבודה. כמו כן הוטל על האגף הממונה על התעסוקה במשרד העבודה לגבש תוכנית להרחבת השליטה משתתפים, בדגש על נשים. ועוד: 2,500 בשפה העברית תחת מרכזי ריאן עבור על משרד הכלכלה והתעשייה הוטל להקים צוות בין־משרדי שיבחן עידוד יוזמות תעסוקתיות בעלות פוטנציאל העסקה, בדגש על העסקת נשים. כפי שעולה מדוח משרד ראש הממשלה בנושא דיווחי ביצוע על החלטות ממשלה, חל עיכוב בביצוע אחדים מהצעדים הללו, וכמה מהתוכניות לא החלו לפעול אפילו עד סוף 40.2018 ) הממשלה החליטה על תוכנית פיתוח כלכלי וחברתי לשכונות הערביות4( מיליארד2 בהיקף של כ־2023-2018 ) לשנים3790 בירושלים (החלטת ממשלה מיליון ש"ח להרחבת שירותי רווחה ותעסוקה 75 ש"ח. במסגרת התוכנית הוקצו מיליון ש"ח לבניית מעונות יום, 50 ,)(בדגש על תוכניות לעידוד תעסוקת נשים מיליון ש"ח להפעלת מרכז הכוון תעסוקתי (מרכז ריאן) עם יעד של לפחות 35 מיליון ש"ח לתוכנית לעידוד26.5 ,) נשים70% משתתפים בשנה (שמתוכם1,500 מיליון ש"ח להכשרות מקצועיות לפיתוח ההון15 ,תעסוקת נשים צעירות מיליון ש"ח לתמרוץ מעסיקים להעסיק עובדות מירושלים (הוראת 20 ,האנושי מיליון ש"ח 20 מיליון ש"ח לקידום עסקים קטנים ובינוניים ו־12 ,)4.17 מנכ"ל לתוכנית לפיתוח מרכזים מסחריים. . חינוך פורמלי ובלתי פורמלי 2.2 בתחום תקצוב החינוך חל שיפור בשנים האחרונות בזכות הרחבת התקצוב לעיל, בשנים האחרונות הצטמצמו 15 ו־12 הדיפרנציאלי. כפי שעולה מתרשימים פערי התקצוב בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך היהודי. ואולם בחטיבות העליונות לא מיושם תקצוב ). גם 16 דיפרנציאלי, והפערים בשלב חינוך זה רק הולכים ומתרחבים (תרשים : דיווחי ביצוע על החלטות ממשלה".2018  משרד ראש הממשלה, "דוח מסכם40 31 הצעה לסדר78 922 בתחום החינוך הבלתי פורמלי חלה מהפכה בחברה הערבית. קודם להחלטה לא היה בה כמעט בכלל חינוך בלתי פורמלי, אבל המנגנונים לתקצוב שוויוני של החברה הערבית הפיחו בתחום זה חיים. מסכם את עיקרי השינויים בעקבות ההחלטה.7 לוח 7 לוח 922 החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית, לפני ואחרי החלטה קטגוריה נושא לפני אחרי מבנה ארגוני אגף החברה הערבית במשרד החינוך אגף קטן ומדולדל מבחינה תקציבית הרחבת אגף החברה הערבית במינהל חברה ונוער והגדלת תקצובו מבנה ארגוני מרכז הדרכה לחברה הערבית: בתוך מינהל חברה ונוער מרכז הדרכה לחברה הערבית: מרכז ארצי בתוך אגף החברה הערבית; משרת אנשי מקצוע 10,000 רשויות מקומיות67–ב ערביות תיאום ופיקוח מקצועי רמת הרשויות המקומיות הערביות: פיקוח מקצועי מפקחים3 מפקחים15 רמה ארצית: גורם תיאום ופיקוח ללא גוף מתאם ג'וינט–אשלים  79החברה הערבית ומשבר הקורונה קטגוריה נושא לפני אחרי תקצוב ומימון תקצוב ממשלתי ללא תקצוב ממשלתי מיליון ש"ח 130 :בשנה מיליון ש"ח 60 למטה הארצי (משרד החינוך); מיליון ש"ח 70 לרשויות המקומיות הערביות מימון תואם ) matching( לרשויות באשכולות החברתיים–כלכליים )3-1( הנמוכים ;70% :משרד החינוך הרשויות המקומיות 30% :הערביות ;90% :משרד החינוך הרשויות המקומיות 10% :הערביות תקצוב תנועות וארגוני נוער ללא מנגנון הקצאה מובטח מיליון 100 תוספת של ש"ח לתקציב הכולל המיועד לתנועות ולארגוני נוער בתנאי מהתקציב 20%–ש הכולל יועבר לחברה הערבית תשתיות מתנ"סים מתנ"סים 32 ביישובים הערביים מרכזים 22 הקמת קהילתיים חדשים ביישובים הערביים עד 2021 שנת מקור: נסרין חדאד חאג' יחיא ואריק רודניצקי, החינוך הבלתי פורמלי בחברה , ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 122 הערבית: חזון ומעשה, מחקר מדיניות . 2018  31 הצעה לסדר80 . השכלה גבוהה ולימודי הנדסאים2.3 הממצאים שהובאו לעיל שופכים אור על החסמים שצעירים וצעירות ערבים מתמודדים עימם בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. מחמת חסמים אלו רבים מהם פונים ללימודים גבוהים בחו"ל או להשתלבות בתחומי לימוד ובמוסדות לימוד שרף הכניסה אליהם נמוך יותר. בשנים האחרונות נעשתה המל"ג ערה יותר לחסמים שמועמדים ערבים נתקלים בהם בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ולכן היא החלה להפעיל בתוכנית הרב־שנתית של המל"ג 41. תוכניות שנועדו לקדם את שילובם2013ב־ ) נקבעו יעדים להגדלת שיעור הסטודנטים לתארים הראשון, השני 2022-2016( והשלישי, לקיצור הזמן לסיום התואר ולצמצום שיעורי הנשירה. נראה כי היעד כבר 2021 עד שנת17%להגדלת שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון ל־ מן הסטודנטים לתואר ראשון 17.7% )2018/19( הושג (בשנת הלימודים תשע"ט ). עם זאת 7%( ) ושלישי12%( בישראל היו ערבים). הושגו גם היעדים לתואר שני סביר שלמגמות דמוגרפיות יש תפקיד משמעותי בעלייה זו, שכן, כאמור, בגילים מכלל האוכלוסייה. על 28%הרלוונטיים חלקה של האוכלוסייה הערבית הוא כ־ כן נכון יותר יהיה לעדכן את שיעורי ההשתלבות של ערבים במוסדות להשכלה גבוהה ביחס לקבוצת הגיל הרלוונטית ללימודים אקדמיים. יישובים ערביים. התוכנית 70בשלב לימודי התיכון פועלת התוכנית "רואד" בכ־ 173מעניקה חשיפה וסיוע בבחירת תחום לימודים באקדמיה לתלמידים מ־ בתי ספר תיכוניים בחינוך הערבי לרבות תמיכות בקורסי הכנה רלוונטיים (כגון פסיכומטרי), סיורים במוסדות אקדמיים ויריד השכלה גבוהה. התוכנית השנייה החשובה ביותר לסיוע לתלמידים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה היא סטודנטים בכל מחזור בסכום שבין 800מלגת "אירתקא", המעניקה מלגות ל־  מרב שביב, נועה בינשטיין, ארי סטון ואורנן פודם, פלורליזם ושוויון הזדמנויות 41 בהשכלה גבוהה: הרחבת נגישות האקדמיה לערבים, דרוזים וצ'רקסים בישראל, המועצה .2013 להשכלה גבוהה, מרץ 81החברה הערבית ומשבר הקורונה ש"ח בשנה. כדי להביא לגיוון בתחומי הלימוד הנדרשים בשוק10,000 ל־8,000 התעסוקה ואשר האוכלוסייה הערבית נמצאת בהם בתת־ייצוג, תחום הלימוד מובא בחשבון בתור אחד השיקולים להענקת המלגה. בנוסף מופעלות תוכניות לתמיכה ייעודית לסטודנטיות וסטודנטים ערבים במכינות הקדם־אקדמיות ובשנה הראשונה לתואר הראשון. תוכנית נוספת של המל"ג מיועדת לאוכלוסייה הבדואית בנגב, אשר השתלבותה במוסדות האקדמיים מתקדמת אפילו לאט יותר מקצב ההתקדמות של שאר החברה הערבית. מדובר בתוכנית "שער לאקדמיה", שהחלה לפעול כפיילוט ). במסגרת התוכנית משך 2015/16( במכללת ספיר בשנת הלימודים תשע"ו הלימודים הנדרש מוארך בשנה, ושנת הלימודים הראשונה מוקדשת להכנת משתתפי התוכנית לעולם האקדמי בקורסי מעטפת ובקורסים אקדמיים בתמיכה מוגברת בכיתות קטנות וייעודיות. המשתתפים משולבים בהמשך כסטודנטים מן המניין עם אפשרות לקבל תגבור במקצועות שהם זקוקים בהם לתגבור, והם מקבלים סיוע כלכלי וליווי אישי לאורך כל הלימודים לתואר. ממחקר הערכה לפיילוט עולה שמי שעברו את שנת ההכנה והמשיכו לשנת הלימודים ( הצליחו לצבור נקודות זכות אקדמיות רבות יותר מסטודנטים 69%) הראשונה בדואים שלא השתתפו בתוכנית ושציוניהם והישגיהם האקדמיים היו גבוהים יותר. עם זאת, הישגיהם האקדמיים של משתתפי התוכנית בשנה הראשונה במכללה עדיין היו נמוכים משל עמיתיהם היהודים. עוד נמצא ששיעור ניכר מן המשתתפים בתוכנית (בדומה לבדואים שהתקבלו ישירות למכללה) לומדים ) ובמשפטים 13%( ), בעבודה סוציאלית35%( לתואר בלימודים רב־תחומיים ). לעומת זאת, מיעוט לומדים הנדסה, מדעי המחשב או כלכלה וחשבונאות, 10%( נקודה מעניינת נוספת42.מקצועות שפוטנציאל ההשתכרות בהם גבוה יותר העולה ממחקר ההערכה היא שבשונה מבדואים שהתקבלו ישירות למכללה, ) בגיל צעיר מאוד 70%משתתפי התוכנית "שער לאקדמיה" הם בעיקר נשים (כ־  דגנית לוי ופאולה כאהן–סטרבצ'ינסקי, שילוב בדואים בהשכלה גבוהה: הערכת 42 –הפיילוט "שער לאקדמיה" במכללה האקדמית ספיר, ירושלים: מכון מאיירס–ג'וינט .2018 ,ברוקדייל 31 הצעה לסדר82 ). בעקבות ההצלחה היחסית של התוכנית היא הורחבה לעוד ארבעה21-18( .43)2018/19( מוסדות החל משנת הלימודים תשע"ט התוכנית אשב"ל (אפיק שילוב בדואים לתעסוקה) מיועדת גם היא לאוכלוסייה הבדואית בנגב. אשב"ל כוללת מעטפת מלווה החל בשלבי המיון, עבֹור בקבלה ללימודים לתואר הנדסאי במכללה מוכרת וכלה בקבלת הדיפלומה וההשמה המקצועית בתחומי ההנדסה, בתוספת מימון מלא של שכר הלימוד ומלגת קיום. סטודנטים מהמגזר הבדואי 385 הוכשרו במסגרת התוכנית כ־2018 נכון ליולי מהם נשים.32% ,במוסדות אקדמיים בדרום הארץ כפי שעלה בחלק הקודם, נראה כי לתוכניות הממשלתיות לקידום מצבה החברתי־כלכלי של האוכלוסייה הערבית יש השפעה חיובית, ובהיבטים רבים חל שיפור במצבה. ואולם לצד השינויים החיוביים, מכשולים מסוימים מעיבים על קידומה. השכר הממוצע של נשים ערביות נמוך מאוד, והפער בתחום ביניהן ובין נשים יהודיות וגברים יהודים רק מתרחב. ועוד: למרות העלייה בשיעור הסטודנטים הערבים ההבדל ביניהם ובין שיעור הסטודנטים היהודים נשמר, ובתחומי לימוד המזכים בשכר גבוה הסטודנטים הערבים הם עדיין בשיעורים נמוכים. יתר על כן, ערבים רבים אינם מוצאים את מקומם במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית ופונים ללימודים בחו"ל, בעיקר במקצועות הרפואה. כמו כן, אף לא באחת מתוכניות החומש הממשלתיות (למעט התוכנית לשכונות הערביות בירושלים) אין התייחסות פרטנית לקידום תעסוקת נשים ערביות. גם בסעיפים שהחשיבות של תעסוקת נשים מוזכרת בהם, אין גוזרים מהם פעולות מחייבות או יעדים ברורים. ולבסוף, למרות חולשתן של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות הערביות, בכל התוכניות הממשלתיות לא מופיעות תוכניות לשיפור מצב הרווחה או לחלוקה שוויונית יותר של התקציבים והמשאבים הממשלתיים.  אתר המל"ג, "נבחרו המוסדות האקדמיים שיפעילו את התכנית 'שער לאקדמיה' ". 43 ) גם באוניברסיטת בן–גוריון2018/19( התוכנית מופעלת החל משנת הלימודים תשע"ט בנגב, במכללה האקדמית אחוה, במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה. 83החברה הערבית ומשבר הקורונה לסיכום, למרות שמצבה של החברה הערבית משתפר, הוא עדיין ירוד לאין שיעור בכל התחומים שנסקרו בהשוואה למצבה של החברה היהודית — בשוק העבודה, בחינוך ובהשכלה הגבוהה, וכן במצב הכלכלי של היישובים, של בעלי העסקים ושל שירותי הרווחה. ברובם ככולם נמצאו פערים גדולים בין ההשקעה הממשלתית באוכלוסייה הערבית לעומת זו שבאוכלוסייה והיהודית ומכאן שגם בתוצאה הסופית — החברה הערבית בישראל פגיעה יותר למשברים כלכליים ולתנודתיות המשק. חוסנה תלוי במידה רבה במאמצים הממשלתיים שיינקטו להעלאת ההון האנושי ולהסרת החסמים המעכבים את שילובה ואת קידומה בשוק העבודה. 31 הצעה לסדר84 . השפעות המשבר בתחום הכלכלי3.1 ,כפי שהובא לעיל, חוסנה הכלכלי של החברה הערבית נתון ממילא במצב עדין ולא זו בלבד אלא שמשבר הקורונה והחיתוך החד בהיקף העבודה במשק החמיר את מצבה. המשבר צפוי להגדיל ולהעמיק את ממדי העוני בחברה זו, וההערכות הן ששיעור ניכר מהמובטלים הערבים יתקשו לחזור לשוק העבודה. המשבר הבריאותי שנוצר בגלל התפשטות נגיף הקורונה הפך למשבר כלכלי , אז החליטה הממשלה על שורה של צעדי 2020 במרץ16 בישראל החל מיום חירום שהאטו מאוד את הפעילות הכלכלית והביאו לצמצום אדיר ממדים בכוח העבודה ולעלייה חדה בשיעור דורשי העבודה. לפי נתוני שירות התעסוקה, נכון מיליון ישראלים היו רשומים כדורשי עבודה, מתוכם 1.1, כ־2020 לסוף אפריל אלף דורשי עבודה חדשים בקירוב מתחילת מרץ. ענפי הכלכלה העיקריים 900 ,שנפגעו מהמשבר הם שירותי אירוח ואוכל, אומנות, בידור ופנאי, שירותי תחבורה בענפים אלו שיעורי ההשבתה היו גבוהים ולכן גם שיעור דורשי 44.מסחר ובינוי העבודה. ענפי הכלכלה שהיקף ההשבתה בהם היה גדול הם ענפים שהשכר הממוצע בהם נמוך יחסית, ולכן דווקא אוכלוסיות שבימים רגילים מצבן בשוק 7 כפי שעולה מתרשים45.העבודה ירוד הם אלו שנפגעו במידה הקשה ביותר  בנק ישראל, "ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל: ניתוח הפגיעה 44 ,"בתעסוקה של משקי בית בעקבות הקורונה והשפעת החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות .2020 יוני .2020  משרד האוצר — אגף הכלכלן הראשי, "מאפייני העובדים המושבתים", יוני45 . השפעות משבר3 הקורונה על החברה הערבית 85החברה הערבית ומשבר הקורונה (לעיל), העובדים הערבים מרוכזים בענפי תעסוקה שהשכר בהם נמוך, ולכן לא מפליא שאוכלוסייה זו היא אחת הנפגעות העיקריות מן המשבר. 13.9% היו העובדים הערבים2018לפני נתוני הלמ"ס ושירות התעסוקה, ב־ מדורשי העבודה החדשים, 17% הם היו2020 מהמועסקים בישראל. במרץ . פילוח לפי מגדר 24.8%ובאפריל עלה שיעורם מכלל דורשי העבודה החדשים ל־ , את המחיר הכבד 2020 מעלה שנשים ערביות הן מי ששילמו, נכון לסוף אפריל , בעוד 4.5% היה2018ביותר עקב משבר הקורונה — שיעורן בקרב המועסקים ב־ 46.7.8% היה2020 אפריל-ששיעורן בקרב דורשי העבודה החדשים בחודשים מרץ מכלל 23% , הערבים היו2020 לפי הנתונים המעודכנים ביותר לסוף חודש מאי ואולם לא זו בלבד ששיעור הערבים שנפלטו משוק העבודה 47.דורשי העבודה במהלך המשבר היה גבוה, סימנים מדאיגים מלמדים שגם חזרתם תהיה קשה 20% וארוכה משל שאר האוכלוסייה. ולראיה, בחודש מאי, לדוגמה, חזרו לעבודה 48. בלבד מהערבים9% מהיהודים שהיו רשומים כדורשי עבודה לעומת קשה לאמוד על סמך נתוני המוסד לביטוח לאומי את מספר תובעי קצבת האבטלה בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, משום שאין זה אוסף נתונים בפילוח — שכמה יישובים 2020 באפריל26מגזרי. עם זאת, מהנתונים הללו עולה — נכון ל־ ערביים וערים מעורבות נמצאו בראש הדירוג של שיעור תובעי האבטלה. כך למשל, העיר המעורבת יפו דורגה במקום השני אחרי אילת, ורמלה, נצרת עילית, סניפי הביטוח הלאומי המובילים בשיעור התובעים דמי 15 עכו ונצרת היו בין אבטלה. כלומר, מנתונים ראשוניים על השפעת משבר הקורונה על שוק העבודה עולה שהציבור הערבי נפגע יחסית באופן חמור יותר מהציבור היהודי. גורמים בחברה הערבית מעריכים ששיעור האבטלה גבוה מן הנתונים הרשמיים, שכן רבים מהעובדים הערבים מועסקים בעבודות מזדמנות ארעיות — עבודות  עופרי יחיאל, "הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה במשבר הקורונה: השוואה בין 46 .2020 האוכלוסייה הערבית והיהודית", שירות התעסוקה הישראלי, מאי .2020  שירות התעסוקה הישראלי, "דופק שוק העבודה: פרסום חודשי", מאי47 . שם48 31 הצעה לסדר86 עונתיות בחקלאות, עבודות בניין או עבודות ניקיון במסגרת של חברות כוח אדם — ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה. לנוכח נתוני הפתיחה הירודים של החברה הערבית והפגיעה הכלכלית הקשה באוכלוסייה זו מתעורר חשש כבד שאלפי משפחות ערביות התווספו ועוד עלולות להתווסף למעגל העוני. אחת הסיבות לרגישות הכלכלית של החברה הערבית היא שהפעילות הכלכלית שלה מתבססת על עסקים קטנים ובינוניים, רבים מהם עסקים משפחתיים שרוב פעילותם המסחרית והכלכלית מתבצעת בתוך היישובים הערביים. על פי מהעסקים ביישובים 72% נתוני עמותת סיכוי, עוד לפני משבר הקורונה דיווחו הערביים על קשיים בגיוס הון לטובת פעילותם המסחרית (הממוצע הארצי של מהעסקים שבבעלות 96% , זאת ועוד49.)35% עסקים המתקשים לגייס הון הוא מהעובדים הערבים 66% עובדים), ו־20 ערבית הם עסקים זעירים או קטנים (עד מועסקים בעסקים קטנים. בשל היעדר הגנה סוציאלית נפגעו העצמאים, העסקים הקטנים והעסקים הבינוניים קשות מהמשבר, אפילו יותר מהשכירים. במענה למצוקתם פרסמה מיליארד ש"ח 35 מיליארד ש"ח, מתוכם כ־80 הממשלה את חבילת הסיוע בגובה לעסקים קטנים ובינוניים. ברם רכיבים רבים בתוכנית אינם מותאמים לעסקים בחברה הערבית, וייתכן בהחלט שרבים מהם לא יקבלו מענה הולם. אחד הרכיבים העיקריים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים להתמודדות עם המשבר הוא פתיחת מסלול ייעודי בקרן ההלוואות בערבות המדינה. במסגרת מסלול זה הורחבה הזכאות לסיוע ושופרו התנאים לעומת המסלולים ה"רגילים". ואולם עסקים רבים בבעלות ערבית חוו חסמים בקבלת ההלוואה עקב אי־ הגמשת הקריטריונים. על פי מידע שמסר החשב הכללי של משרד האוצר אלף בקשות 40, מתוך כ־2020 באפריל19 בוועדת הכספים של הכנסת ביום  יוספה מרגולין–ולנסי, "התייחסות עמותת סיכוי לתוכנית הסיוע הממשלתית 49 בדגש על מצוקת האשראי לעסקים קטנים בחברה הערבית", ירושלים: סיכוי — העמותה . המסמך הוגש לח"כ אמטאנס שחאדה (הרשימה 2.4.2020 ,לקידום שוויון אזרחי המשותפת), יו"ר ועדת המשנה של הכנסת להתמודדות עם נגיף הקורונה בחברה הערבית. 87החברה הערבית ומשבר הקורונה מהבקשות4% היו של עסקים מיישובים ערביים, אך רק15% ,שהוגשו לקרן המאושרות היו של עסקים מיישובים ערביים. על סמך הדיווחים מהשטח מדובר בשתי מגבלות עיקריות: האחת, הגבלות או עיקולים על חשבון הבנק — קריטריון שמתְ נה את קבלת ההלוואה בערבות המדינה בכך שלעסק אין היסטוריה של הגבלות על חשבון הבנק של העסק או של בעליו או עיקולים. אומנם הקריטריון מובן, ובכל זאת הוא אינו מבדיל בין עסקים שהוטלו עליהם הגבלות בחשבון לפני שנים רבות או רק לאחרונה וגם אינו מבחין בין מספר הצ'קים החוזרים. ההגבלה השנייה היא הלוואות קטנות. בעלי עסקים רבים טוענים שהסכום שאושר להם נמוך בהרבה מזה שביקשו, בהפרש שלא מאפשר להם לעמוד בהתחייבויותיהם ולמעשה מייתר את ההלוואה. בנוסף, אם לעסק אין ביטחונות, אותו שיעור מסכום ההלוואה מופקד בבנק כביטחון (והעסק ישלם ריבית על מלוא סכום ההלוואה), מה שמקטין עוד יותר את סכום ההלוואה משום מן הסכום שהמדינה אינה ערבה להם. יתרה מזו, 15% שהבנקים מפרישים פרסומים בתקשורת מתארים קריטריונים קשיחים נוספים שעלולים להרתיע עסקים קטנים ובינוניים מלהסתמך על הלוואות בערבות המדינה, כמו דרישת הערבות האישית שלא הוקלה ואשר חלה על כל בעל עסק או ריבית גבוהה מן הריבית הממוצעת בשוק. הקושי המובנה של העסקים הערביים לגייס הון עלול להביא לעלייה של ממש בשיעור האבטלה בציבור הערבי. החשש הוא שהמשבר הכלכלי, אם לא יזכה למענה הולם מצד הממשלה, עלול לגרום קריסה כלכלית כתוצאה מאפקט הדומינו, שממנה עסקים רבים יתקשו להתאושש. זו אחת הסיבות לכך שהחרדה של האזרח הערבי לעתידו הכלכלי חזקה מאוד. ואכן, בולטת לעין העובדה שכמעט מחצית מהציבור הערבי דיווחו על רמת חרדה חזקה מאוד בהיבט הכלכלי בטווח הנראה לעין. מדובר בשיעור גבוה פי נרשמה 2020 שניים ויותר מהשיעור בציבור היהודי. אומנם לקראת סוף אפריל ירידה מסוימת ברמת הדאגה הכלכלית בציבור הערבי, אך עדיין מדובר ברמת אזרחים ערבים העידו על עצמם באותה עת שהם שרויים 4 מכל3 :חרדה גבוהה בחרדה באשר לעתידם הכלכלי. 31 הצעה לסדר88 29 תרשים ) %( 2020 רמת החרדה באשר לעתיד הכלכלי האישי, ערבים, אפריל חרדה מסוימת    חרדה גבוהה 30 תרשים רמת החרדה באשר לעתיד הכלכלי האישי, ערבים ויהודים, ) %( 2020 אפריל ערבים    יהודים ,מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות סקרים בתאריכים שונים. 100 80 60 40 20 0 באפריל2-1 באפריל6-5 באפריל13-12 באפריל23-22 65.8 34.9 30.9 75.4 28.9 46.5 80.2 28.9 51.3 78.1 28.3 49.8 90 80 70 60 50 40 30 80.2 78.1 65.8 75.4 62.6 65.5 53.5 53.5 באפריל2-1 באפריל6-5 באפריל13-12 באפריל23-22 89החברה הערבית ומשבר הקורונה לרמת חרדה זו שתי סיבות. סיבה אחת היא אובייקטיבית: כאמור לעיל, החוסן הכלכלי של החברה הערבית רעוע בהרבה מזה של החברה היהודית. היכולת של החברה הערבית לספוג משבר כלכלי ולהתגבר עליו בהצלחה היא חלשה יחסית. הסיבה השנייה היא חוסר האמון של הציבור הערבי בפעילותם של הגורמים המקצועיים בממשלה המופקדים על הכלכלה. הציבור הערבי מתקשה לסמוך על הגורמים הרלוונטיים בממשלה שהם אכן יסייעו לו להיחלץ מן המשבר. כתוצאה מכך צל גדול של חוסר ודאות מעיב על הביטחון הכלכלי והתעסוקתי של העובדים הערבים. על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת מהעובדים הערבים היו במצב של משיכת יתר בחשבון הבנק 53% ,2020 אפריל בלבד מהעובדים היהודים). בצד 29% שלהם עוד טרם משבר הקורונה (לעומת מהעובדים הערבים היו בטוחים שהם יוכלו לשוב לעבודתם בתום 42% זה, רק ) 29%( מהעובדים היהודים). כמעט כל עובד ערבי שלישי68% המשבר (לעומת העריך שהוא לא יוכל להחזיק מעמד חודש אחד בלי להשתמש בחסכונות מהעובדים היהודים), וככלל — רוב גדול מקרב העובדים הערבים 16% (לעומת ) העריכו שהם לא יוכלו להתקיים יותר מחודשיים בלי להשתמש בחסכונות 72%( .) מהעובדים היהודים44% (לעומת אחד החששות שעולים בהקשר זה הוא שהביקוש להלוואות והקושי לגייס כספים בערוצים הרשמיים עלול להוביל להתרחבות השוק האפור בציבור הערבי. על פי עמותת סיכוי, הקושי של עסקים בבעלות ערבית לקבל אשראי בגין המשבר הכלכלי עלול להגביר תופעות של גביית חובות מתוך שימוש באיומים וסחיטת דמי חסות. בהקשר זה המליצה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל לממשלה לקבוע יעדים חדשים לצמצום הפערים , שמועד התפוגה שלה הוא סוף 922 ולשוויון לחברה הערבית, בהמשך להחלטה . ההמלצה היא שיעדים אלה יתבטאו הן בהארכת תוקף התחולה של 2020 שנת התוכנית, לשם מיצוי מרבי של תקציביה, והן בגיבוש החלטת המשך המביאה בחשבון את נזקי משבר הקורונה. ככל שמשבר הקורונה נמשך ומעמיק, הולכת ופוחתת רמת האופטימיות בציבור הערבי בעניין החזרה לשגרה. המהפך בדעת הקהל הערבית הורגש במחצית באפריל) התברר 6-5( השנייה של חודש אפריל. בסקר שנערך בתחילת החודש 31 הצעה לסדר90 סברו ששגרת החיים תשוב על כנה בתוך27.4% — כי הציבור הערבי חצוי בדעתו ) סברו שהמשבר 21.6%( פרק זמן שבין שלושה חודשים לשנה; מנגד, שיעור דומה יסתיים בתוך חודש לכל היותר. לעומת זאת, בסקר שנעשה בסוף החודש סברו שהמשבר 9.6% באפריל) נעה המטוטלת לטווח זמן ארוך יותר — רק23-22( היו משוכנעים כעת שפרק הזמן שיידרש39.8% יסתיים בתוך חודש ימים, ואילו למדינה להתגבר על המשבר יהיה בין שלושה חודשים לשנה אחת. 31 תרשים הערכת הציבור הערבי: מתי תחזור ישראל לשגרה מלאה )%( 2020 ויחלוף איום נגיף הקורונה? אפריל בין שלושה חודשים לשנה    יותר משנה בתוך חודש    בין חודש לשלושה חודשים ,מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות סקרים בתאריכים שונים. הסיבה לתזוזה בדעת הקהל לכיוון הלא־אופטימי היא שבאמצע אפריל התפרצה המחלה ביישובים ערביים בצפון הארץ ובמשולש. ההתפרצות לוותה בהטלת סגר נוקשה ביישובים אלו ובהגבלות על התנועה במהלך חודש הרמדאן. בפרק זמן זה נרשמה עלייה כללית במקרי התחלואה בקורונה ביישובים הערביים, 50. חולים800ומספרם בסוף אפריל עמד על כ־  ג'קי חורי, "כשההקלות פוסחות על הערבים: הרמדאן נפתח בבלבול ובחוסר ציות 50 .25.4.2020 ,להנחיות", הארץ 0 20 40 60 80 100 באפריל23-22 באפריל6-5 9.6 34.4 39.8 8.2 21.6 32.6 27.4 12.7 91החברה הערבית ומשבר הקורונה :. השפעות חברתיות בצל הסגר3.2 לחץ ואלימות במשפחה המשפחה היא זירה שמתרחשים בה לא מעט מעשי אלימות, בפרט כלפי נשים וילדים. אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים, נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. לנוכח התפשטות נגיף הקורונה נקבעו הגבלות על פעילות ותנועה. כפועל יוצא מכך, משפחות שלמות שוהות זמן ממושך בין כותלי הבית, בלי לצאת ממנו למסגרות לימודים, עבודה או פנאי. בני המשפחה נמצאים זמן רב יותר ביחד, בתנאים של לחץ; במקרים רבים המשפחות סופגות גם פגיעה כלכלית בשל האטת הפעילות המשקית אשר מגיעה לפעמים עד לידי פיטורים. ככל שהמקורות הכספיים של המשפחות מצטמקים, כך גדל הסיכוי של נשים להיות חשופות לאלימות בתוך המשפחה, לרבות אלימות כלכלית. השילוב של כורח ההסתגרות בבית עם מצוקה כלכלית ואובדן השגרה הוא מצע נוח לעלייה באלימות במשפחה. מצד אחד, כאמור, ההתכנסות בבתים מגדילה את הסיכויים שנשים וילדים יחוו אלימות בתוך הבית, ומצד שני — כללי הריחוק החברתי והגבלת הפעילות במשק מקשים הן על האיתור של פרטים ומשפחות בסיכון (משום שיוצאים פחות למסגרות חיצוניות) והן על מתן טיפול וסיוע למי שנפגעים מאלימות (בין היתר, בגלל הנוכחות המתמדת של הגורמים האלימים בבית). על פי דוח ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, בתקופת משבר הקורונה חלה עלייה במספר הפניות למרכזי הסיוע ולמקלטים לנשים מוכות בגין אלימות במשפחה. ואולם על פי הערכה של עמותת "יוזמות אברהם", לא מעט נשים ערביות חששו לדווח למשטרה על אלימות במשפחתן. הן גם התקשו ניצב ג'מאל חכרוש, 51.לעשות כן בעת שהיו תחת עינו הפקוחה של גבר אלים ראש המינהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, סבר בתחילת כי בעת משבר הקורונה לא ניכרה עלייה במספר מקרי האלימות 2020 אפריל . 6.4.2020 , אלימות במשפחה בעת משבר הקורונה, נייר עמדה, יוזמות אברהם51 .הנייר הוגש לוועדה המיוחדת של הכנסת לענייני רווחה ועבודה 31 הצעה לסדר92 בתוך המשפחה, המדּווחים או הלא־מדּווחים, אלא רק עלייה במספר הפניות לתחנות המשטרה ביישובים הערביים. לדבריו, סוגיית האלימות מטופלת 52.בשיתוף פעולה של המשטרה והרשויות המקומיות הערביות המסקנה מראיונות שקיימנו עם עובדים של ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא היא שהאלימות עברה מן הרחוב אל פנים הבית. כלומר, האלימות שינתה את פניה — מאלימות גלויה לאלימות סמויה. סביר להניח שככל שיימשך משבר הקורונה, יצופו יותר ויותר בעיות זוגיות ומשפחתיות. . מדד האמון ברשויות המדינה ובגורמים 3.3 המקצועיים בממשלה ככלל, הציבור הערבי נותן אמון ברשויות המדינה ובדרך הטיפול שלהן במשבר , מידת 2020 הקורונה. על פי סקר שערך פיקוד העורף (פקע"ר) בתחילת אפריל הביטחון של הציבור הערבי ביכולתן של רשויות המדינה להתמודד עם נגיף 63% במרץ השיבו26-25 בסקר שנעשה בימים53.הקורונה הייתה במגמת עלייה מהנשאלים שהם סומכים על רשויות המדינה. בסקר שהתקיים שבועיים לאחר . בד בבד עלה בקרב הציבור הערבי 73% — באפריל) נרשם רוב גדול יותר7-6( מכן הביטחון ביכולתן של הרשויות המקומיות הערביות להתמודד עם המשבר: בתחילת אפריל. 60% בסוף מרץ ל־49%מ־ , הציבור הערבי סמך על רשויות המדינה שיספקו את צרכיו 2020 נכון לאפריל ) נתנו 80%( בתקופת המשבר. על פי סקר של פקע"ר, רוב מוצק בציבור הערבי . 1.4.2020 , דיון בוועדת הכנסת למיגור הפשיעה בחברה הערבית52 :. גודל המדגם2020 באפריל7– ו6  את נתוני הסקר אספה חברת "שילוב", בימים53 .4.6% : נשאלים; טעות הדגימה450 93החברה הערבית ומשבר הקורונה אמון בכך שהשירותים החיוניים בסביבתם — מזון, בריאות, פינוי אשפה ושירותים אחרים — יהיו זמינים וימשיכו לעבוד כרגיל גם בתקופת משבר הקורונה. 8 לוח אמון הציבור הערבי ביכולת התפקוד של רשויות המדינה )%( 2020 במשבר הקורונה, אפריל סומכים על יכולתן של רשויות המדינה להתמודד עם נגיף הקורונה בארץ 73 מאמינים שהרשות המקומית שלהם מוכנה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה 60 ,מאמינים שכל השירותים החיוניים ימשיכו להתקיים למרות המשבר 80 ,מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות . 6-7.4.2020 ,; סקר של פיקוד העורף6.4.2020 סקר מיום ממצא מעניין קשור באמון שהציבור הערבי נתן בתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובניהולו את המשבר. על פי סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רוב הציבור הערבי לא רחש לראש הממשלה אמון, אך היקפי האי־אמון בו הלכו וקטנו. ככל שחלפו הימים מפרוץ המשבר עלתה במידה ניכרת רמת האמון בסוף אפריל. 47.5% בסוף מרץ ל־21.6%בתפקודו של ראש הממשלה — מ־ לעומת זאת רמת האמון בשר הבריאות (דאז) יעקב ליצמן נותרה נמוכה לכל אורך חודשי המשבר הנסקרים כאן — רק חמישית מהציבור הערבי הביעו בו אמון ברמה בינונית עד גבוהה. 31 הצעה לסדר94 32 תרשים רמת אמון בינונית עד גבוהה בציבור הערבי בטיפולם של ראש הממשלה )%( 2020 ושר הבריאות במשבר הקורונה, מרץ ואפריל שר הבריאות ליצמן    ראש הממשלה נתניהו ,מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות סקרים בתאריכים שונים. על רקע האמון החלש של הציבור הערבי בשר הבריאות בלטה לעין רמת האמון הגבוהה שלו בגורמים המקצועיים בממשלה העוסקים בתחום הבריאות. רמת מהציבור הערבי רחשו אמון בינוני עד 60% האמון שמרה על יציבות: כמעט גבוה לגורמים המקצועיים בתחום הבריאות: בסקר שנערך בסוף אפריל הביעו ) אמון (בינוני עד גבוה) במשרד הבריאות. לעומת זאת, רמת 73.1%( רבים מתוכו האמון של ציבור זה בגורמים המקצועיים בממשלה העוסקים בתחום הכלכלה רק כשליש מהציבור הערבי הביעו 2020 אפריל-הייתה נמוכה — בחודשים מרץ ). את האמון הרופף בגורמי הכלכלה ניתן 33 בהם אמון בינוני עד גבוה (תרשים להסביר בחרדה מפני המשבר הכלכלי. 60 50 40 30 20 10 0 47.5 34.6 17.0 19.9 22.9 במרץ30-29 באפריל2-1 באפריל6-5 באפריל13-12 21.6 באפריל23-22 26.5 26.4 95החברה הערבית ומשבר הקורונה 33 תרשים שיעור נותני אמון בינוני עד גבוה בקרב הציבור הערבי בתפקודם של הגורמים המקצועיים בממשלה בתחומי הבריאות, הכלכלה והאוצר, ) %( 2020 מרץ ואפריל הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר ,מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות סקרים בתאריכים שונים. בציבור הערבי נשמעה תרעומת ונמתחה ביקורת על החלטת משרד החינוך לחדש את הלימודים בתחילת מאי לילדי הגנים ולתלמידי כיתות א'–ג'. ועדי הורים ביישובים בגליל ובמשולש (כגון נצרת, מג'ד אל־כרום, כפר קאסם, טירה ואום אל־פחם), שבחלקם נרשמה עלייה במקרי התחלואה בקורונה במחצית השנייה של אפריל, קראו לציבור שלא לשלוח את ילדיהם למוסדות הלימוד למרות הנחיית משרד החינוך לעשות כן. לטענת ועדי ההורים, הסיבה לחידוש הלימודים הייתה כלכלית טהורה ונבעה מרצונה של ממשלת ישראל לחלץ את הכלכלה מן המשבר, אך אינה מעידה כלל על כך שסכנת הקורונה חלפה. ועדי ההורים קראו לציבור לחדש את הלימודים רק אחרי עיד אל־פיטר ורק לאחר שיתברר כי סכנת הקורונה אכן חלפה. 70 60 50 40 30 20 במרץ30-29 באפריל6-5 באפריל13-12 באפריל23-22 61.4 54.9 61.8 59.5 34.6 37.5 32.9 38.9 31 הצעה לסדר96 בסוף אפריל הכריז ועד ראשי הרשויות הערביות על שביתה בכל הרשויות מיליון ש"ח 47 המקומיות הערביות במחאה על כך שהממשלה הקצתה רק לתמיכה כלכלית ברשויות המקומיות הערביות — תקציב השקול לתקציב התמיכה שהעניקה הממשלה לעיריית אילת לבדה — מתוך תקציב סיוע כולל מיליארד ש"ח. לפי ההערכות של ועד ראשי 2.8 לרשויות המקומיות בסך 70הרשויות הערביות בתחילת מאי, ההפסדים ברשויות הערביות הצטברו לכ־ המחאה על המדיניות הכלכלית 54.מיליון ש"ח בחודש במהלך משבר הקורונה משתלבת אפוא במחאה על המדיניות בתחום בריאות הציבור. . עמדת הציבור הערבי כלפי הפעילות של גורמי 3.4 השיטור והאכיפה הצורך לאכוף את תקנות החירום בעת משבר הקורונה הגביר את נוכחותם של אנשי המשטרה וחיילי פיקוד העורף ביישובים הערביים. בהקשר של ההתמודדות עם נגיף הקורונה גורמי הביטחון אינם עוסקים רק במשימות שיטור ואכיפת החוק (באופן קולקטיבי — הטלת סגר על היישובים הערביים בחודש הרמדאן, ובאופן פרטני — כלפי החייבים בבידוד) אלא גם בהספקת מוצרי מזון ושירותים חיוניים לאוכלוסייה האזרחית. הנוכחות האינטנסיבית של שוטרים וחיילים במדים ביישובים ערביים (פרט ליישובים הדרוזיים) היא מחזה סוריאליסטי, שבכל תרחיש אחר היה דמיוני. יחסיה של המשטרה עם הציבור הערבי בעייתיים ומורכבים ברקע הקשיים של המשטרה למגר את תופעות האלימות והפשיעה ביישובים הערביים. על החשדנות של רוב הציבור הערבי כלפי חיילי צה"ל אין צורך להכביר מילים.  ג'קי חורי ונעה שפיגל, "הרשויות הערביות פתחו בשביתה כללית במחאה על גובה 54 .5.5.2020 ,הפיצוי הממשלתי", הארץ 97החברה הערבית ומשבר הקורונה הדעות בציבור הערבי באשר לפעילותם של גורמי הביטחון הישראליים בעת משבר הקורונה חלוקות, אך, ככלל, הציבור מביע בהם אמון לא מבוטל. על פי מהציבור 56% ,סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע הראשון של אפריל בפעילות המשטרה. מדובר ברמת אמון 53%הערבי נתנו אמון בפעילות צה"ל ו־ גבוהה למדי, בוודאי לעומת העבר. בסקר יחסי יהודים־ערבים בישראל שערך מהאזרחים הערבים 38% הביעו רק2019 המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת הביעו אמון במשטרה.33% אמון בצה"ל ורק 34 תרשים רמת אמון בינונית עד גבוהה של הציבור הערבי במשטרה ובצה"ל, )%( 2020 ואפריל2019 מרץ 2020 משבר הקורונה    2019 מדד הדמוקרטיה הישראלית .מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות דווקא בעת משבר הקורונה, בתקופה המתאפיינת בחיכוך גובר בין האוכלוסייה ) 2020 אפריל-האזרחית לגורמי הביטחון, מצאנו בחודשים שבדקנו (מרץ עלייה מובהקת ברמת האמון של הציבור הערבי בגופים אלה. הסיבה לכך היא שהתחושה הייתה שגורמי הביטחון והאוכלוסייה האזרחית משתפים פעולה לשם השגת אותה מטרה: שמירה על בריאות הציבור. 60 50 40 30 20 10 0 צה"ל המשטרה 38 56 53 33 31 הצעה לסדר98 ועדת המעקב של הציבור הערבי מעריכה שהמאבק המשותף בקורונה היה עשוי להפוך לנקודת מפנה חיובית ביחסים שבין כוחות הביטחון לחברה הערבית ולתרום לשיפור בתדמית המשטרה בעיני האזרחים הערבים כגוף שדואג לחייהם בה בעת החשש הוא שהכנסת כוחות צבא וביטחון לתוך ריכוזי 55.ולבריאותם אוכלוסייה כדי לסייע באכיפת הסגר והריחוק החברתי — והכול לשם שמירה על בריאות הציבור — עלולה דווקא להוביל לחיכוכים ולעימותים. על פי רוב המקור לחיכוך הוא התנהלות לא רגישה, שרירותית וכוחנית מצד השוטרים. לדוגמה, באפריל פרצה תקרית אלימה בין אנשי משטרה לאוכלוסייה מקומית ערבית 1ב־ שהיה אמור להיות בבידוד. מדיניות 16 ביפו לאחר ששוטרים עיכבו נער ערבי בן היד הקשה שנקטה המשטרה במקרה זה אינה שונה מן המדיניות הננקטת בימים אלה כלפי הציבור הישראלי בכללותו, אבל לכך יש להוסיף את האווירה הטעונה ממילא ביחסים שבין המשטרה לציבור הערבי. על פי ועדת המעקב, עבודת שיטור רגישה ושוויונית כלפי החברה הערבית בתקופה זו עשויה לחזק את אמון האזרחים הערבים בגורמי הביטחון. לעומת זאת, אכיפה כוחנית ומפלה עלולה להעמיק את משבר האמון של האזרחים הערבים בגורמים אלו בתקופה רגישה ממילא. . יחסי הציבור הערבי עם המדינה 3.5 משבר הקורונה הגיע לישראל בעיתוי ובצירוף נסיבות נדיר. המשבר שטף את החברה הישראלית בעוצמה בתחילת חודש מרץ, בדיוק עם סיומה של מערכת . הבחירות האלה חתמו שנה פוליטית סוערת שידעה 23הבחירות לכנסת ה־ שלוש מערכות בחירות רצופות. הפוליטיקה הערבית עצמה עברה תהפוכות פוליטיות סוערות שכמותן לא ידעה מעולם — החל בפירוק הרשימה המשותפת , שלוותה בתחושה של אובדן דרך פוליטית, עבור 21ערב הבחירות לכנסת ה־ וכלה בהישג ההיסטורי 22בהקמתה מחדש לקראת הבחירות לכנסת ה־  ג'עפר פרח, "התמודדות החברה הערבית עם משבר הקורונה", ועדת המעקב העליונה 55 .2.4.2020 ,והוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות 99החברה הערבית ומשבר הקורונה . לראשונה בתולדות הציבור הערבי23 מנדטים) בבחירות לכנסת ה־15( שלה בישראל הפכו המפלגות הערביות, המאוחדות כיום תחת הרשימה המשותפת, למועמדות פוטנציאליות לשותפות בממשלה (גם אם "מבחוץ"). אלא שבד בבד עם התחזקות הרשימה המשותפת התחזק גם מחנה הימין בכנסת, בראשות ראש הממשלה נתניהו, והשיח הלאומי־יהודי התחזק אפילו יותר (תמימות הדעים בין בנימין נתניהו לבני גנץ בנוגע ל"עסקת המאה" היא עדות בולטת לכך). צירוף נסיבות זה הפך את הרשימה המשותפת, שנהנית מתמיכת רוב ), ליעד קבוע של קמפיין דה־לגיטימציה 87%( מכריע בקרב הבוחרים הערבים 56.בהנהגת נתניהו משבר הקורונה מטשטש במידה רבה את קווי ההפרדה הלאומית־דיכוטומית בין ערבים ליהודים. במלחמתה של ישראל בנגיף הקורונה הפכו צוותי הרפואה לחיילים בקו החזית. במערכה זו נלחמים כתף אל כתף ערבים ויהודים: רופאים, אחיות, פרמדיקים, רוקחים, עובדי מעבדות ועובדים סוציאליים. משבר הקורונה הוא אירוע בריאותי הנוגע לכל אזרח במדינה ואין בו שום ממד לאומי. עם זאת, הניסיון המצטבר במערכת היחסים שבין המדינה לאזרחיה הערבים מלמד שהממד האזרחי והלאומי שלובים זה בזה. עדות חותכת לכך ניתן למצוא בסרטון הסברה שהופץ ברשתות החברתיות ובו מככבים אנשי צוותים רפואיים ערבים, עוטים מסכות כירורגיות על פניהם ועליהן הכיתוב בעברית ובערבית: "שותפים 57".לגורל, שותפים לממשל על פי דוח ועדת המעקב, בחברה הערבית מקננת התקווה שהיציאה מן המשבר תביא עימה שינוי במשחק הפוליטי והכלכלי. התקווה היא שהממשלה תבין את הפוטנציאל הטמון ביציאה של החברה הערבית מן המשבר הכלכלי דווקא משום שמדובר בחברה צעירה שאפשר לנצל את פוטנציאל העבודה שלה באופן מושכל  אריק רודניצקי, השתתפות האזרחים הערבים בבחירות לכנסת: הרצוי, המצוי 56 .2020 ,, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה148 והתקווה לשינוי, מחקר מדיניות  ראו לדוגמה לי ירון, "הרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, ומרגישים 57 :; ריאיון עם ד"ר ארסלאן אבו מוך, "שותפים לגורל17.3.2020 ,שעל גבם יש מטרה", הארץ .30.3.2020 ,ynet ,"זעקת צוותי הרפואה הערביים 31 הצעה לסדר100 יותר. אם לפני המשבר הבינה המדינה כי יש לפתח את החברה הערבית כדי להיטיב עם כלכלת המדינה, כעת מסקנה זו נכונה על אחת כמה וכמה. לעומת התקווה הזאת מקנן החשש שדווקא בשעה זו, כאשר תשומת הלב הציבורית ממוקדת בהתמודדות עם משבר הקורונה, תידחקנה הבעיות האקוטיות ביחסי המדינה עם הציבור הערבי לקרן זווית. יתר על כן, בחברה הערבית רוחש החשש שהמדינה תרגיש חופשייה יותר לנקוט כעת מדיניות אכיפה נוקשה כלפי הציבור הערבי, למשל בתחום הטיפול בבנייה ללא היתר. ובצד כל אלו מורגשת תרעומת על כך שרשויות המדינה איחרו בטיפול במשבר הקורונה ביישובים הערביים. לטענת ועדת המעקב, שירותי הבריאות נתנו עדיפות לטיפול ביישובים היהודיים, ובכלל זה ביצוע בדיקות. הטיפול ביישובים הערביים הגיע רק אחר כך. הרושם בוועדת המעקב היה ש"הטיפול בערבים מיועד למניעת ההידבקות אצל היהודים ותו לא". , רוב ברור 2020 על פי סקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה בסוף אפריל ) הרגישו חלק ממדינת ישראל ובעיותיה. אומנם תחושות 77%( בציבור הערבי ), אך בהשוואה 92.5%( אלה חלשות לעומת השיעור המקביל בציבור היהודי לעמדות הציבור הערבי בשנים האחרונות מדובר בעלייה מובהקת בתחושת שותפות הגורל של הציבור הערבי עם המדינה. על פי הסקרים שערך המכון , שיעורם של האזרחים הערבים 2019-2014 הישראלי לדמוקרטיה בשנים . בסקר 62% ל־35% שדיווחו כי הם מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה נע בין 58. מהנשאלים הערבים43.4% , למשל, דיווחו כך רק2019 מדד הדמוקרטיה לשנת מהישראלים מרגישים שייכות למדינה", אתר המכון 90%" , תמר הרמן ואור ענבי58 .26.4.2020 ,הישראלי לדמוקרטיה 101החברה הערבית ומשבר הקורונה 35 תרשים תחושת שייכות בינונית עד גבוהה למדינה, ערבים ויהודים, )%( 2020 ואפריל2019 מרץ 2020 משבר הקורונה    2019 מדד הדמוקרטיה הישראלית .מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה — מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות מוקדם לקבוע אם על רקע משבר הקורונה חלה התחזקות בתחושת השייכות ושותפות הגורל הנוגעת למשבר בלבד או שמדובר בשינוי שיישאר כאן גם בעתיד. . פערים דיגיטליים 3.6 אחד הנושאים המרכזיים ששבים ועולים אצל רוב נציגי הארגונים והרשויות בחברה הערבית הוא הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית והחברה היהודית. סוגיית הצורך הגובר להסתמך על תקשורת דיגיטלית עוברת כחוט השני ברבות מן הבעיות שעולות לדיון בעקבות משבר הקורונה. הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית והיהודית מתברר ומתעצם לנוכח המשבר, אך חשוב להדגיש שהשלכותיו השליליות על ההשתלבות של החברה הערבית בחיים האזרחיים והכלכליים של המדינה ניכרות גם בשגרה. 100 80 60 40 20 0 2019 ערבים2020 ערבים2020 יהודים 43.4 77.0 92.5 31 הצעה לסדר102 :הפער הדיגיטלי הוא רב־ממדי. הוא בא לידי ביטוי בעיקר בשלושה היבטים נגישות פיזית (תשתיות תקשורת, רוחב פס, ציוד קצה, וכו'), מודעות לאפשרויות הגלומות בשימוש באינטרנט ורמת האוריינות הדיגיטלית (מיומנויות וכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט). ענפי תעסוקה שמתבססים על מפגש פיזי בין אנשים — כגון הסעדה, קמעונאות, תיירות וחינוך — נפגעו במשבר הקורונה יותר מענפים שמתאימים יותר לעבודה מהבית, כמו ענף ההיי־טק. כאמור, בהיותה אוכלוסייה מוחלשת, האוכלוסייה הערבית מרוכזת בענפים רבים שנפגעו במהלך המשבר. אך הפגיעה אינה נובעת רק מריכוזה של אוכלוסייה זו בענפים שנפגעו מהמשבר, אלא גם מן הפער הדיגיטלי בינה ובין החברה היהודית. לעובדת ערבייה ממוצעת יהיה קשה יותר לעבוד מהבית משלל סיבות, לדוגמה: תשתית אינטרנט ירודה ביישובים ערביים רבים, אוריינות דיגיטלית לקויה ומחסור בציוד קצה. והפגיעה אינה מתמצית במי שנמצאים בתוך שוק העבודה אלא תקפה גם לדורשי עבודה, כפי שיוסבר מייד. 81% מהערבים ול־60% עולה כי ל־2018 מן הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת מהאוכלוסייה 31% מהיהודים יש חיבור לאינטרנט מהמחשב בבית. לפי סקר זה, רק באינטרנט 2018 מהאוכלוסייה היהודית, השתמשו בשנת53% הערבית, לעומת לצורכי עבודה. לעניין זה, על פי נתוני איגוד האינטרנט, השימוש של האוכלוסייה היהודית באינטרנט מאופיין בפונקציונליות (מילוי טפסים, קבלת שירותים מקוונת, שימוש בדואר אלקטרוני, וכד'). האוכלוסייה הערבית, לעומת זאת, ממעטת להשתמש באינטרנט לצרכים אלו ומשתמשת בו בעיקר לצורכי תקשורת חברתית ובידור. השימושים השונים נובעים הן מן המחיר המופחת של גלישה באמצעות הטלפון הנייד (גם המכשיר עצמו וגם חבילת הגלישה בטלפון הנייד זולים לעומת מחשב וחיבור לתשתית אינטרנט) והן בשל אוריינות דיגיטלית חלשה יותר. בסקר גם בישראל היה הציון 2015 שנערך בשנתOECD) של ה־PIAAC( מיומנויות בוגרים 280 לעומת הציון238 הממוצע של ערבים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ). 279 היהOECD שקיבלו הנסקרים היהודים (הציון הממוצע במדינות לגישה הגרועה לתשתיות אינטרנט ולחולשתה של האוריינות הדיגיטלית יש השפעות על שוק העבודה בייחוד בעת הזו (של משבר הקורונה). אנו מאמינים שהמשבר והפערים הדיגיטליים שעומקם התבהר בעקבותיו מהווים הזדמנות לפעול כדי לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין שתי האוכלוסיות. 103החברה הערבית ומשבר הקורונה הותרת המצב על כנו עלולה לשעתק את הפער הדיגיטלי ואף להרחיב אותו עד כדי כך שאזרחים ערבים רבים יתקשו בעתיד להשתתף באופן מלא בחיים החברתיים והכלכליים במדינה. מנגד, פעולה מתואמת בין גורמים ממשלתיים, רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית יכולים להביא לשינוי אמיתי בטווח הארוך, שממנו תצא נשכרת לא רק החברה הערבית אלא גם החברה הישראלית כולה. יצוין כי אנו עדים לנכונות גבוהה של עובדים ערבים ושל דורשי עבודה ערבים להשתתף באירועים דיגיטליים — הרצאות, סמינרים ומפגשים בזום ובפייסבוק, סדנאות לשיפור המיומנויות הרכות בשוק העבודה, אירועים ופגישות בנושא תעסוקה, ועוד. לצערנו, אנו יודעים גם על אנשים רבים שנאלצו לבטל את השתתפותם בגלל קשיי קליטה באינטרנט באזור מגוריהם או בשל מחסור בתשתיות תקשורת להשתתפות בלמידה. מכאן שנוסף על ההשלכות השליליות הברורות של המשבר, תקופה זו יוצרת הזדמנות לניצול המצב לשם האצת התהליכים שהוחל בהם של הכנת החברה הערבית לעולם העבודה העתידי, אם על ידי הכשרות מקצועיות מרחוק ואם בעבודה מהבית. משבר הקורונה גרם לכך שמעסיקים רבים מבינים היום שתעסוקה היברידית היא אפשרית ושבהתאמות הנדרשות היא יכולה להיות אפילו יעילה יותר. עם זאת, היעילות של עבודה מרחוק מותנית בנקיטת צעדים לשיפור תשתיות התקשורת ביישובים הערביים ולהעלאת האוריינות הדיגיטלית. שתי בעיות חשובות נוספות שהפער הדיגיטלי יוצר בין החברה הערבית לחברה היהודית, ושבזמנים אלו הן בולטות במיוחד, הן למידה באמצעות כלים דיגיטליים והנגשת שירותים ממשלתיים ומקומיים באמצעות מסירתם בשפה הערבית. בעיות אלו חייבות להיות חלק מפתרון כולל לפער הדיגיטלי שבין החברה הערבית לחברה היהודית. הנגשת למידה מרחוק ושיפור האוריינות הדיגיטלית של תלמידי החינוך הערבי קריטיים לשליטה במיומנויות שכבר היום נדרשות במקומות עבודה רבים. הנגשת השירותים הממשלתיים באמצעות מסירתם בערבית והעברתם לממד הדיגיטלי יעודדו שימוש בכלים דיגיטליים ויסייעו לנשים הערביות ולגברים הערבים לממש את זכויותיהם האזרחיות ולהשתלב השתלבות מלאה בחברה הישראלית. 31 הצעה לסדר104 התפרצות נגיף הקורונה תעסוקתי משבר יצרה ברוב מדינות העולם. עומק המשבר משתנה ממדינה למדינה על פי היקף הנזק הבריאותי ומספר התושבים החיים בה, מספר העסקים הפעילים בה ועוד. בסקירה עיקרי מוצגים שלהלן הדברים בעניין זה על בסיס מסמך של מרכז המחקר 59.OECDוהמידע של הכנסת וחומרים של מדינות שונות ושל ארגון ה־ הוא 2008 שיעור חשוב שנלמד במרבית המדינות מהמשבר הכלכלי של שנת החשיבות שבהכנת תוכנית עבודה לטווח הקצר שתקטין את העלויות הכלכליות והחברתיות של משבר עצום ממדים. תוכניות לטווח קצר מנסות בעיקר לסייע לשמירה על מקומות עבודה של עובדים בעסקים שחווים ירידה חדה בהכנסה ובשל כך ירידה בביקוש. בנוסף, תוכניות אלו מספקות תמיכה כלכלית לעובדים שעתיים ולעובדים שפוטרו בעקבות משבר. הן מאפשרות למעסיקים להמשיך להחזיק בעובדים בעלי הכישרון והניסיון בתחומם ואף להעלות במהירות את התפוקה ברגע שהתנאים הכלכליים יאפשרו זאת. , הוחלט על סגירתם של בתי עסק רבים לפרק 2020 באוסטרליה, נכון לסוף מרץ זמן של חצי שנה לפחות. המדינה הרחיבה והקלה זמנית את תנאי הזכאות לקבלת קצבת אבטלה כך שגם עצמאים זכאים לה. יחד עם קצבה זו הזכאים מקבלים דולר אוסטרלי בחודש 1,100"קצבת קורונה" במשך חצי שנה בסכום של כ־  גל זהר, "המשבר המתהווה בשוק העבודה בעקבות נגיף הקורונה: סקירה בינלאומית", 59 ; שלי לוי, עמי צדיק ואליעזר שוורץ, "כלי2020 במרץ25 ,שירות התעסוקה הישראלי מדיניות בתחום התעסוקה שנוקטות מדינות מפותחות בתגובה למשבר נגיף הקורונה", מרכז OECD, "Public Employment Services in ;2020 במרץ29 ,המחקר והמידע של הכנסת the Frontline for Jobseekers, Workers and Employers," April 28, 2020 . כלי מדיניות4 בתחום התעסוקה שמדינות מפותחות נוקטות בתגובה למשבר הקורונה 105החברה הערבית ומשבר הקורונה ש״ח). נוסף על הקצבאות המדינה מאפשרת למובטלים ולמי שהיקף2,500(כ־ ויותר למשוך מקרן הפנסיה שלהם שני תשלומים, ללא 20%עסקיהם פחת ב־ . המדינה מציעה לבעלי שכר נמוך, 2020/21 ואחד לשנת2019/20 מס, אחד לשנת דולר 750 בהם גמלאים ומקבלי קצבאות ביטחון סוציאלי, שני מענקים בגובה 50% אוסטרלי, אחד במרץ ואחד ביולי. המדינה גם עוזרת לגמלאים בהפחתה של בשיעור דמי הניהול השנתיים הנגבים מקרן הפנסיה שלהם בשנתיים הקרובות. כדי לשמר את מקומות העבודה וכדי ליצור הסתגלות, המעסיקים באוסטרליה יכולים לתת לעובדיהם הכשרה מקצועית, כלומר תוכנית המאפשרת הכשרה, חניכה מקצועית והשמת עובדים מקצועיים במקומות העבודה בשותפות בין המדינה למעסיקים. כדי לשמר תוכנית זו בתקופת ההתמודדות עם הנגיף משכר החניך 50% המדינה מציעה למעסיקים קטנים סובסידיה בשיעור של עד למשך תשעה חודשים. אם המעסיק אינו יכול לשאת בעלות השכר של החניך וימצא מעסיק אחר שמסוגל להמשיך את החניכה בעסקיו, המעסיק החדש דולר אוסטרלי 21,000 זכאי לסובסידיה המוצעת. הסובסידיה היא בהיקף של עד עסקים קטנים שעובדים 70,000לעובד לתשעה חודשים, והיא מיועדת לסייע לכ־ אנשים. 117,000בהם כ־ , כל החנויות, למעט שירותים חיוניים, סגורות 2020 באוסטריה, נכון לסוף מרץ עד להודעה חדשה. כדי לסייע לעסקים להתאים את זמן העבודה לעבודה במשרה "מקוצרת" ולשמור על משרות, המדינה מציעה תוכנית עבודה חדשה 90%-10%שבמסגרתה יש אפשרות להפחית את שעות העבודה של העובדים ב־ לפרק זמן של כשישה חודשים. המעסיקים חייבים לשלם פיצוי במשך זמן קצר, על פי רמת ההכנסה של העובד. בסופו של דבר הנטל על החברות בגין המשבר יישאר קל הודות לתוכנית המוצעת ובזכות מחויבותם של העסקים לשמור על רמת תעסוקה מסוימת במהלך תקופת התוכנית וחודש אחר כך. , ניתנו מענקים כספיים ופטור ממיסים לרוב 2020 באיטליה, נכון לאמצע מרץ העצמאים והעובדים העונתיים בתחומי התיירות, החקלאות, התרבות והבידור. הוקמה קרן ממשלתית לסיוע לעצמאים שאינם מבוטחים בביטוח פנסיוני בביטוח הלאומי, וניתנה הקלה בתנאים הבסיסיים לזכאות לקבלת תשלום הכנסה בסיסית. ניתנו ערבויות גם לעסקים שאינם זכאים בשגרה לערבויות 31 הצעה לסדר106 מדינה, דחייה זמנית של תשלומי משכנתאות לעובדים שאין להם ביטחון כלכלי והשהיה לחודשיים של פיטורים שנעשו מסיבות כלכליות. , בתי הספר סגורים, מוטלות הגבלות על נסיעות, 2020 באירלנד, נכון לסוף מרץ אסורות התקהלויות, ויש עידוד לעבודה מהבית ולריחוק חברתי. המדינה הודיעה על סבסוד שכר כדי לאפשר למעסיקים לשלם לעובדיהם במהלך המגפה. משכרו 70% המעסיקים מקבלים מהממשלה החזר פטור ממס בשיעור של עד של כל עובד. יש גם תוכנית תמיכה לזמן קצר על ידי תשלום הבטחת הכנסה לעובדים שזמן והיקף עבודתם קוצץ באופן זמני (מעין הטבה למחפשי עבודה). הממשלה יחד עם חמישה בנקים גדולים הסכימו כי לקוחות שנפגעו ממגפת הקורונה יקבלו דחייה של שלושה חודשים בתשלומי המשכנתה. , מונהג סגר הדוק, למעט שירותים חיוניים, בתי 2020 בבריטניה, נכון לסוף מרץ הספר סגורים, למעט מקומות ייעודיים לילדיהם של עובדים חיוניים, ומעודדים את העבודה מהבית ככל האפשר. הממשלה החליטה על הגדלת קצבאות ליש״ט; עובדים ששכרם נפגע 1,000 הבטחת ההכנסה לשנה הקרובה בסכום של יכולים לקבל השלמה ממערכת הרווחה, ומי שהוצאו לחופשה ללא תשלום ליש״ט לחודש. החזר זה הוא 2,500 משכרם עד לתקרה של80% יכולים לקבל ), המורה על שימור Coronavirus Job Retention Scheme( JRS חלק מהתוכנית תפקידם של עובדים עד לתום המשבר. עוד החליטה הממשלה על הגדלת הזיכוי הבסיסי במס, על תוכנית עזרה ייעודית לעצמאים ועל החזרים לעסקים שישמרו על משרות. בנוסף, הממשלה מציעה לסייע לעסקים בדרכים שונות, כגון דחייה בתשלומי מע״מ, מימון חופשות מחלה של עובדים, הלוואות ייעודיות למעסיקים, ביטול מיסוי מקומי לעסקים קטנים בענפים מסוימים ומענקים כספיים לעסקים זעירים. לאוכלוסיות מסוימות הממשלה מציעה דחייה בתשלומי משכנתאות ועיכוב בפינוי דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי או בשוק הפרטי. , בתי הספר והאוניברסיטאות סגורים, יש 2020 בגרמניה, נכון לאמצע מרץ מגבלות תנועה ואיסור על התקהלויות, וחנויות רבות סגורות. הממשלה מעודדת עבודה מהבית ככל האפשר. עובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית ימשיכו לקבל שכר, והמעסיקים יפוצו על ידי הממשלה. עצמאים ופרילנסרים יקבלו מהמדינה פיצוי על אובדן הכנסות בהתבסס על דיווח הכנסותיהם למס 107החברה הערבית ומשבר הקורונה ,הכנסה בשנה הקלנדרית הקודמת. כדי לפצות על הירידה בהיקף שעות העבודה סוכנות התעסוקה הממשלתית משלמת קצבה זמנית. ממשלת גרמניה פועלת להבטיח תזרים מזומנים לעסקים והסמיכה את הבנק המרכזי של גרמניה לתת מיליארד אירו. 550 הלוואות בסכום כולל של , כל האוניברסיטאות ובתי הספר סגורים, וכך גם 2020 בדנמרק, נכון לסוף מרץ מקומות המסחר הלא־חיוניים ומקומות ציבוריים. אסורה התקהלות של יותר אנשים, ויש עידוד לעבוד מהבית. הממשלה מממנת באופן מלא את ימי 10מ־ המחלה של חולי קורונה. עצמאים ופרילנסרים שבגלל משבר הקורונה ספגו ויותר במחזור העסקים יכולים לקבל תמיכה במשך שלושה 30% ירידה של מאובדן ההכנסות. הממשלה בדנמרק מוודאת 75% חודשים עד לתקרה של כי משבר הקורונה לא יגרום פגיעה בזכויותיהם של המובטלים, והם פטורים מעמידה במבחן התעסוקה ומחיפוש עבודה בתקופה זו. כדי לסייע לעסקים להסתגל למצב החדש ולשמר מקומות עבודה נחתם הסכם משולש בין המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים שיצר מנגנון סיוע זמני לשלושה חודשים (החל ). במסגרת מנגנון זה עסקים שמחזורם העסקי פחת יכולים להוציא 2020 ממרץ מעלות שכרם של עובדים אלה, 75%את עובדיהם לחופשה. הממשלה תישא ב־ ימי 5 , וממכסת ימי החופשה השנתית של העובד מנוכים25%המעסיק יישא ב־ חופשה. הסיוע מותנה בכך ששום עובד לא יפוטר בתקופה זו מסיבות כלכליות. מעלות שכרם. עסקים 90%במקרה של עובדים שעתיים, המדינה תישא ב־ ומעלה מקבלים סיוע במשך שלושה 30% שמחזור עסקיהם ירד בהיקף של חודשים. המטרה המוצהרת היא לעזור להם במימון הוצאותיהם הקבועות. עסקים שנאלצו לסגור את פעילותם לגמרי בתקופת הסגר מקבלים מימון מלא של הוצאותיהם הקבועות. , הושם דגש על בדיקות המוניות 2020 בקוריאה הדרומית, נכון לסוף מרץ לאוכלוסייה ובידוד לנדבקים שתוצאת הבדיקה שלהם נמצאה חיובית. מלבד בתי הספר, שנסגרו לפרק זמן מוגבל בלבד, לא הוטלו הסגרים המוניים, ולא הייתה הנחיה לסגור מקומות עבודה. יש הנחיות לשמירת מרחק במקומות עבודה צפופים ועידוד עסקים לאפשר עבודה מהבית. ניתנת תמיכה כספית באמצעות קצבאות מחיה לשעת חירום, ומופחתים דמי ביטוח הבריאות למשקי בית מעוטי הכנסה עקב אובדן מקום עבודה וסגירת עסקיהם. שוברי קנייה מוענקים למשקי 31 הצעה לסדר108 ,בית שהכנסתם נמוכה. השלטון המקומי משתתף בתשלומים למעוטי יכולת למובטלים ולעסקים קטנים. האספה הלאומית של קוריאה הדרומית אישרה ממס הכנסה וממס חברות למשך שישה 50% חוק לתקציב הכולל הפחתה של חודשים עבור בעלי הבתים שמפחיתים ביוזמתם את שכר הדירה של בעל העסק הקטן. עבור נכסים בבעלות המדינה דמי השכירות יופחתו לשליש עד סוף השנה הנוכחית. ההלוואות בריבית נמוכה הורחבו לעסקים קטנים. עובדים חסרי ביטחון תעסוקתי מקבלים השהיה בתשלומי חשבונות ביתיים, כולל חשמל. , בתי הספר, גני הילדים, האוניברסיטאות, המסעדות 2020 בהולנד, נכון לסוף מרץ ובתי הקפה סגורים. אסורה התקהלות, יש חובת ריחוק חברתי בחנויות, ויש עידוד לעבוד מהבית. המדינה התחייבה לשלם לעצמאים קצבת השלמת הכנסה בכל חודש במשך שלושה חודשים בלי צורך בעמידה במבחן או בתנאים כלשהם. מוצעים פטור ממיסים מסוימים ומהלוואות, וניתנים מענקים חד־פעמיים בתחומים כמו תיירות, תרבות ותחבורה, בכפוף לעמידה בקריטריונים מסוימים. , מונהג סגר הדוק, למעט שירותים חיוניים. 2020 בספרד, נכון לאמצע מרץ כל מוסדות החינוך, כולל מוסדות ההשכלה הגבוהה, סגורים, מוטלות הגבלות נסיעה, ויש עידוד לעבוד מהבית ככל האפשר. הידבקות של עובד בנגיף הקורונה נחשבת תאונת עבודה. הגדרה זו מאפשרת לעובדים שכירים ולעצמאים להיות משכרם 75% זכאים לגמלה מחליפת שכר זמנית מהביטוח הלאומי בשיעור של המשולמים בגין ימי מחלה, והזכאות מתחילה ביום הראשון 60% הרגיל, לעומת להיעדרות מהעבודה. מי שאיבדו את מקום העבודה שלהם זכאים אוטומטית לדמי אבטלה בתקופת המשבר, בכלל זה ביטול תקופת המינימום הנדרשת לזכאות בשגרה. ניתנו: דחייה של שישה חודשים בתשלומי מיסים לעצמאים, הקלות בירוקרטיות למעסיקים כאשר הם רוצים לצמצם את היקף העבודה של המועסקים שלהם ופטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי. ניתנה דחייה 20%לעסקים קטנים ולחברות קטנות להחזרת הלוואות שנתקבלו מהמדינה, ו־ מהתמ״ג בהשתתפות המדינה והמגזר הפרטי הועמדו לצורך סיוע באמצעות ערבויות לחברות שנקלעו לקשיים כלכליים. הוחלט על השהיית פינויים מדיור, דחיית תשלומי משכנתאות לעובדים שנפגעו קשה מהמשבר ואיסור על חברות שירותים להפסיק מתן שירותים חיוניים למשפחות פגיעות בגין המצב. 109החברה הערבית ומשבר הקורונה , ננקטו צעדי הסגר קפדניים, וחנויות חיוניות בלבד2020 בצרפת, נכון לסוף מרץ נותרו פתוחות. כדי לצאת מהבית יש צורך באישור מיוחד, וָלא — יוטל קנס. העבודה מהבית זוכה ככל האפשר לעידוד. עובדים שנאלצו להישאר בבית כדי לטפל בילדיהם והורים שנפגעו מסגירת בתי הספר יקבלו כיסוי מלא של חופשת מחלה בתשלום ללא השתתפות המעסיק. הוקמה קרן סולידריות לחברות קטנות כדי לסייע למי שאיבדו את מקור פרנסתם. ניתן כיסוי לעסקים קטנים ולעובדים עצמאים שמחזור ההכנסה שלהם ירד בחדות. מובטלים ממשיכים לקבל הטבות, ותקופת ההסגר לא תיספר בחישוב הזכויות לדמי אבטלה. משולם שכר לעובדי קבלן זמניים עבור משך המשימה כפי שתוכנן בתחילת העבודה, גם אם הם לא יכולים לעבוד בגלל ההסגר. הממשלה מתחייבת לכסות את תשלומי העובדים ללא צורך בהשתתפות המעסיק, וחברות רשאיות לשלוח את כל עובדיהן לחופשה שנתית. לעובדים בשירותים החיוניים מתאפשרת חריגה של שעות, וקרן הסולידריות שהוקמה תכסה את רוב העלות. פיטורים על רקע כלכלי נתונים לבדיקה קפדנית ביותר כדי למנוע אותם. הממשלה הודיעה כי תשלול הרשאה לפיטורים שמחויבים לקבל אישור מהרשות המינהלית (בדרך עובדים או יותר). הממשלה 50 כלל פיטורים קולקטיביים בחברות שמעסיקות אישרה השהיה של פינוי מגורים, ניכסה חדרי מלון לאנשים חסרי בית כדי שישמשו אותם למגורים בעת הסגר והרחיבה את דיור החירום המוצע בימי החורף. , בתי הספר והאוניברסיטאות סגורים, יש מגבלות 2020 בקנדה, נכון לסוף מרץ נסיעה, ובמידת האפשר יש התאמות מדיניות להפחתת קשרים חברתיים כגון שעות עבודה גמישות, זמני תחילת יום עבודה שונים וסידורי עבודה גמישים. העובדים נדרשים ליישם אמצעי מיגון, והמעסיקים הם האחראים לכך שהעובדים לא יהיו חשופים לתנאים שעלולים להזיק לבריאותם במהלך העבודה. הממשלה הנהיגה מדיניות חופשת מחלה גמישה כדי לתמוך בעובדים חולים או בבידוד. מדיניות זו כוללת השהיית הצורך ברישומים רפואיים והפחתת העומס על מערכת הבריאות. הממשלה הודיעה על העלאה זמנית של קצבאות הילדים כדי לסייע בהתמודדות עם צורכי הטיפול הלא־צפויים. ניתנת תמיכה כספית למי שאינו זכאי לביטוח תעסוקה או שאין לו גישה לחופשת מחלה בתשלום. ניתנת גם גמלת תמיכת חירום לעצמאים ולעובדים במשרה חלקית שאינם זכאים לביטוח תעסוקה, ויש גם ״הטבת תגובת החירום״ שהממשלה הפדרלית 31 הצעה לסדר110 תספק לעובדים שהכנסותיהם נפגעו. המענקים הכלכליים שהממשלה נותנת מאפשרים למעסיקים זכאים לשמר עובדים מיומנים ולעובדים להמשיך להיות מועסקים במהלך ההאטה הזמנית בעסקים בגלל המגפה. סוכנות ההכנסות . 2020 מאפשרת לכל העסקים לדחות את תשלומי מס ההכנסה עד לספטמבר תאגיד המשכנתאות והדיור השיק תוכנית סיוע ייחודית כדי לספק מימון יציב לבנקים ולמלווים למשכנתאות על מנת להבטיח המשך הלוואות לצרכנים ולעסקים. הוחלט על השהיה זמנית בכמה מחוזות של הודעת פינוי בגין אי־ תשלומי משכנתאות והכפלה של המימון לחסרי בית. ; או OECDבמרבית המדינות ננקטו פעולות כלליות המבוססות על המלצות ה־ שהן יינקטו בהמשך אם יהיה בכך צורך: ) פישוט נהלים ומתן גישה נוחה וקלה למידע מקוון לעובדים ולמעסיקים; 1( ) קידום הכשרת עובדים מקוונת כדי לטפח את כישוריהם ולפתח אותם2( ;בתקופה זו של האטה בפעילות העסקית ושל הרעה במצב הכלכלי ) הפעלת גיוס מהיר של צוות עובדים, הן כחלופה לעובדים נעדרים בתפקידי 3( ;ליבה והן כתגבור של מקומות עבודה חיוניים ונדרשים בתקופה זו ) הכרה בעבודה חלקית או מופחתת כאבטלה חלקית המקנה זכאות לדמי 4( ;אבטלה ) צמצום נוסף של תקופת אכשרה; 5( ;) ביטול ימי המתנה לתחילת תשלום דמי אבטלה6( .) הארכת התקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה7( ) ניתן ללמוד על2020 מדוח של המוסד לביטוח לאומי הישראלי (אפריל ובהן כמובן OECDההבדלים בהתמודדות של המדינות השונות השייכות ל־ הטענה העיקרית בדוח היא שרוב מדינות המערב מעניקות סיוע 60.גם ישראל למעסיקים לשמירת מקומות העבודה, אבל בישראל, לעומתן, משלמים דמי אבטלה ומענקים למקבלי קצבאות. כותב הדוח, ז'ק בנדלק, מחלק את הצעדים עם משבר הקורונה", המוסד לביטוח לאומי, OECD– ז'ק בנדלק, "התמודדות מדינות ה60 .2020 אפריל 111החברה הערבית ומשבר הקורונה שננקטו לשלושה מסלולים עיקריים: סיוע למעסיקים, מענקים מיוחדים ושימוש תת־קטגוריות. 5-3במערכת אבטלה. כל מסלול כזה נחלק ל־ המסלול הראשון — סיוע למעסיקים: סבסוד הוצאות שכר למעסיקים (אוסטריה, אוסטרליה, אירלנד, אנגליה, דנמרק, הולנד, יפן); שימוש מורחב בחופשת מחלה (אנגליה, אסטוניה, ליטא, צרפת, קנדה, שוויץ); ודחייה או הנחה בתשלומי דמי ביטוח (אוסטריה, איטליה, בלגיה, יוון, יפן, פורטוגל, צרפת, שוודיה). המסלול השני — מענקים מיוחדים: קצבה ספציפית בעת משבר הקורונה (אירלנד, קנדה); מענקים ישירים (אוסטרליה, איטליה, ארצות הברית, קנדה); פיצוי לעצמאים על אובדן הכנסות (ישראל, אוסטרליה, איטליה, אנגליה, בלגיה, דנמרק, לוקסמבורג, ספרד, צ׳כיה); מענק מיוחד למקבלי קצבאות מסוימות (ישראל, אוסטרליה, איסלנד, קוריאה, קנדה); וסיוע למשפחות עם ילדים שנאלצות להישאר בבית (אוסטרליה, איטליה, נורווגיה, סלובניה, פולין). המסלול השלישי — שימוש במערכת ביטוח אבטלה: הכרה ב"אבטלה חלקית״ (או ״עבודה חלקית״) ופיצוי לעובדים על פיחות בהכנסה (אוסטריה, איסלנד, גרמניה, יוון, לוקסמבורג, ספרד, צרפת); הרחבת קצבת האבטלה הקיימת (ישראל, אוסטרליה, בלגיה, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, שווייץ); דמי אבטלה לעצמאים (איסלנד, פינלנד); ודמי אבטלה או פיצוי מיוחד לעובדים בחופשה ללא תשלום (ישראל, יפן, צ׳ילה, צ׳כיה). פעולות המעודדות את החזרה של 2020 רוב מדינות המערב נקטו עד מאי העובדים למקומות העבודה שלהם. סבסוד מטעם הממשלה אִ פשר המשך העסקה ישירה בהיקף משרה פחּות ולכן שמירה על מקום העבודה במקום פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום. צעדים כאלו מבטיחים חזרה לעבודה בתום המשבר. ישראל, לעומתן, נקטה בעיקר צעדים של תשלומי אבטלה ומענקים מיוחדים לאוכלוסיות חלשות. 31 הצעה לסדר112 בטרם נפרט את צעדי המדיניות שאנו ממליצים עליהם הקשורים ישירות למשבר הקורונה, חשוב לנו להבהיר ששינוי אמיתי ובר קיימא במצבה של החברה הערבית בישראל כך שהיא תשתלב על בסיס שוויוני בחברה הישראלית מצריך השקעה ממשלתית ארוכת טווח. הבסיס לשיפור מצבה החברתי־כלכלי של האוכלוסייה הערבית צריך להתמקד בשיפור ההון האנושי ובהסרת החסמים שמונעים השתלבות בשוק התעסוקה. שינוי מעין זה חייב להתרחש על בסיס הכרה בפערים שמתחילים עוד בגיל הרך, נמשכים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ומשפיעים לבסוף בבירור גם על יכולת ההשתלבות קודם כול בשוק העבודה אבל גם באופן כללי בחברה הישראלית. לפיכך, מלבד ההשקעה הנדרשת ליציאה ממשבר הקורונה בשלב זה, אנו מאמינים בהשקעה בשלושה טווחי זמן: ) בטווח הארוך — השקעה במערכת החינוך הערבי ותקצובה באופן שוויוני; 1( השקעה ברשויות המקומיות הערביות על ידי יצירת תשתית תעסוקתית ותחבורתית הולמת; תקצוב מערכת הרווחה ביישובים הערביים באופן שהוא יביא לידי ביטוי את שיעורי הנזקקות והעוני. ) בטווח הבינוני — השקעה בשילובם של האזרחים הערבים במערכת ההשכלה 2( הגבוהה ובלימודים על־תיכוניים לא־אקדמיים; השקעה במיזמים כלכליים בחברה הערבית; הנגשת מערכת האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי; בניית מעונות יום. ) בטווח הקצר — יצירת תמריצים להעסקת ערבים (ובעיקר נשים ערביות); 3( שילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות; התאמת מערך ההכשרות המקצועיות לאוכלוסייה הערבית והרחבה ניכרת שלו. מרגישים אשר למצב הנוכחי שנגזר ממשבר הקורונה — רבים בחברה הערבית שעתידם הכלכלי והתעסוקתי נמצא באי־ודאות מטרידה. ניסיונם רב השנים מול רשויות המדינה והיחסים המורכבים עימן רק מעמיקים את החשש שקולם לא יישמע (שוב). כדי להפיג את החששות בתוככי החברה הערבית וכדי להמשיך לבנות את האמון שנוצר הודות לתוכניות הכלכליות המיועדות לחברה הערבית בתקצוב במיליארדי ש"ח, על הממשלה לנקוט — ללא דיחוי — צעדים החלטיים וחד־משמעיים שייתנו מענה הולם לצורכי אוכלוסייה זו. . המלצות5 113החברה הערבית ומשבר הקורונה הנחת61, חודשים18בהמשך להערכות שחיסון לנגיף הקורונה יאושר בתוך כ־ העבודה של מסמך זה היא שבמשך פרק זמן זה אזרחי ישראל לא יחזרו באופן מלא לדפוסי ההתנהגות שקדמו להתפרצות הנגיף. יתר על כן, אי־ודאות גדולה שוררת במדינה כולה באשר להסרת כלל ההגבלות שהטילה הממשלה, ואיש אינו יודע בוודאות אילו מהן יופעלו מחדש במקרה של התפרצות נוספת. המסקנה מכל זה היא שאת מרבית ההמלצות, כפי שיובאו להלן, יש לבצע בפרק זמן קצר ביותר כך שהן לא יאבדו מהרלוונטיות שלהן. המלצות אלו סומנו להלן ברקע כחול. שאר ההמלצות מבקשות לחולל שינוי בטווח ארוך יותר, והשפעותיהן לא יורגשו מייד. להלן המלצותינו למזעור נזקי המשבר הכלכלי בחברה הערבית. . שקיפות ומיצוי זכויות 1 ) שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי צריכים לעקוב אחר שיעורי1( .האבטלה בחברה הערבית כדי לקבל אומדן מהימן על הפגיעה בעובדים הערבים המעקב צריך לכלול פילוחים לתת־קבוצות באוכלוסייה הערבית שייתכן שנפגעו במיוחד — בפילוח לפי מגדר (נשים למשל), קבוצת גיל, אזורי מגורים וענפי תעסוקה. ) יש להגדיל את ההיקף של מיצוי הזכויות באוכלוסייה הערבית בכל תחומי 2( התעסוקה (באחריות משרדי הממשלה והגופים הרשמיים הרלוונטיים) על ידי מסירת המידע בשפה הערבית, מתן אפשרות למילוי טפסים מקוון בשפה הערבית, מענה טלפוני בשפה הערבית, עיבוי כוח האדם דובר ערבית בלשכות התעסוקה והקצאת כלים תומכי השמה בקרב דורשי עבודה. ) יש לאסוף, לנתח ולפרסם מידע על מספר הבקשות וסכומי ההלוואות 3( .והמענקים שניתנו לבעלי עסקים, לפי חתך אוכלוסייה או יישובים ).26.7.2020– (אוחזר בWebMD, Covid-19 Latest Updates, July 15, 2020  61 31 הצעה לסדר114 . סבסוד ותמריצים2 ) כדי לשמור את האוכלוסייה החלשה בתוך שוק העבודה או להחזירה אליו1( מהר ככל האפשר במקרה שנפלטה ממנו, אנו ממליצים שהמדינה תסבסד לפרק מהשכר של עובדים בשכר נמוך בענפים שנפגעו קשה בתקופת 75% זמן מוגדר הקורונה. יש לקבוע תקרה גבוהה יותר של שכר למשפחות שיש בהן מפרנס יחיד. ) יש לוודא כי עובדים מוחלשים (לדוגמה, עובדי חברות כוח אדם או עובדים 2( )עונתיים) שלא הוצאו לחל"ת בגלל תנאי העסקתם (היותם עובדים לא קבועים או שאינם מקבלים שכר בכלל בגלל משבר הקורונה יוכלו לממש את זכאותם לדמי אבטלה. לחלופין יש להכניס אותם למעגל מקבלי המענקים. , שאינם עומדים היום בקריטריונים 20-18 ) יש לפעול לכך שגם צעירים בגילים3( לזכאות לדמי אבטלה, יהיו זכאים לדמי אבטלה לכל הפחות בעקבות משבר הקורונה, משום שמשבר הקורונה פוגע יותר בציבור הצעירים העובדים. ) יש לתמרץ מעסיקים להעסיק נשים ערביות במתכונת היברידית או בעבודה 4( מלאה מהבית. המשבר יוצר הזדמנות לנשים רבות לעבוד במשרות גמישות ללא צורך ביוממּות ברוב ימי השבוע. ) יש ליצור תמריצים למחפשי העבודה כדי שיבחרו בהסבה מקצועית מותאמת 5( .לשוק העבודה העתידי ) יש להעניק תמריצים לחברות ולאזורי תעשייה כדי שיקלטו עובדים מהחברה 6( .הערבית בהיקפים גדולים ) יש לערוך שינויים במסלולי התעסוקה של משרד הכלכלה והתעשייה כך 7( שהקריטריונים לזכאות לעסקים קטנים וזעירים בחברה הערבית יוקלו. יש לתת משקל גדול יותר להעסקת עובדים ערבים ולתמרץ עסקים כדי שיעתיקו את פעילותם ליישובים ערביים. . על מסלול הסבסוד והתמריצים לכלול את כל העובדים במדינה שנפלטו 2.1 .מעבודתם בעקבות משבר הקורונה להלן ההצעות לביצועו: ) סבסוד השכר של שאר מסלולי התעסוקה צריך להיות מתואם עם הסבסוד 1( .במסלול זה כדי שלא יהפכו ללא־רלוונטיים 115החברה הערבית ומשבר הקורונה ) יש להציע שיעור סבסוד מוגבר לעלות השכר של עובדים מאוכלוסיות2( ששיעור התעסוקה בהן נמוך: האוכלוסייה הערבית בכללותה, האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה יוצאת אתיופיה, הורים יחידנים ועובדים עם מוגבלות. ) יש לשים דגש רב על פישוט ומהירות התהליך:3( ;א. שימוש במידע קיים שכבר נמסר על ידי מעסיקים לרשויות השונות ב. פישוט הבירוקרטיה כדי ליצור תהליך זריז; ג. יצירת האפשרות של הגשת בקשות לסיוע וקבלת אישורים לסיוע באופן רציף לאורך כל השנה. ) על מנת לתמוך בעסקים קטנים כמעסיקים יש לקבוע רף מינימלי נמוך 4( למספר העובדים בעסק. יש לקבוע גם רף מינימלי נמוך למספר העובדים החדשים שנקלטים במסלול. . מסלול להגדלת שיעור המשרות המאוישות: הצעה למסלול חדש2.2 ) עסקים רבים במשק העסיקו טרם המשבר עובדים לא־ישראלים מחוץ1( לישראל. תופעה זו נפוצה בעיקר במגזר ההיי־טק, והיא תולדה של המחסור בכוח אדם במשק, של זמינות הון אנושי (בעיקר במזרח אירופה), של היתרון שבעלויות ההעסקה בחו"ל ובמקרים מסוימים גם של הטבות ממשלתיות שונות. אנו צופים כי עובדים אלה (ובכללם עובדי קבלן) עלולים להיות מהראשונים שייפלטו ממקום עבודתם. שתי סיבות לכך: האחת, בדרך כלל העובדים הישראלים משולבים בליבת העשייה; השנייה, המשבר מציף את סוגיית חוסר השליטה של חברות במצב התעסוקתי בכלכלות של מדינות אחרות ואת החשיפה הכרוכה בה. אנו סבורים כי אפשר לנצל מצב זה ולהעביר משרות רבות שכאלה לאוכלוסיות פריפריאליות בישראל. כדי לקדם מטרה זו אנו ממליצים ליצור עוד מסלול מתמרץ תעסוקה, ואלו מאפייניו: א. על המסלול לתמרץ הגדלה של שיעור מועסקים ישראלים בעסק על ידי סבסוד השכר של העובדים הישראלים שיתווספו. ב. המנגנון הקובע אם עסק זכאי לסיוע במסלול זה יהיה צריך להתחשב בשינוי בשיעור העובדים הישראלים בעסק, אך גם להתייחס לשינוי במספר של כלל העובדים בו (על מנת ששיעור הישראלים לא יגדל רק בעקבות פיטורי עובדים לא־ישראלים). לפיכך אנו ממליצים על מנגנון שמחשב את השינוי בשיעור 31 הצעה לסדר116 העובדים הישראלים מתוך כלל העובדים בעסק ומפחית מכך את אחוז השינוי במספר העובדים הכולל בעסק (ישראלים ולא־ישראלים). בהינתן: אחוז העובדים הישראלים בעסקS מספר כלל העובדים בעסקL 1 ל־0 מקדם ביןα ΔS ‒ α ΔL :הניקוד יתקבל על ידי חישוב . מסלולי תעסוקה קיימים 2.3 כדי ליצור עלייה של ממש במספר העסקים שמגישים בקשות לסיוע במסגרת מסלולי התעסוקה אנו ממליצים להקל ככל האפשר במורכבות של ההליך הבירוקרטי הנדרש מהם, במיוחד במציאות של חוסר ודאות עסקית בעקבות משבר הקורונה ובשם החשיבות הרבה של יצירת ודאות לעסקים. ) יש לאפשר למעסיקים שכבר נמצאים בתקופת ההפעלה/ההקמה — בכל 1( המסלולים, ובלי דרישה למכרז נוסף — להרחיב את מצבת העובדים שבגינם הם מקבלים סיוע. מסמך הקלות בירוקרטיות 2020 ) הרשות להשקעות פרסמה בחודש אפריל2( אנו ממליצים ליצור מנגנון בדיקה שיבחן את62.זמניות לנוכח משבר הקורונה תהליך ההתקשרות עם המעסיקים ואת יעילותו על בסיס הקלות אלו. אם במהלך השנה הקרובה יתברר שההקלות שהוגדרו במסמך מקילות על מעסיקים בלי לפגוע במטרת התוכנית/מסלול, יש לשקול להותירן קבועות ולהקל בבירוקרטיה שמעסיקים מתמודדים איתה גם בעיתות שגרה. ) בהמשך לסעיף הקודם, אנו סבורים כי על מנת ליצור ודאות עסקית יציבה 3( יותר למעסיקים ששוקלים להגיש בקשה למדינה לסיוע בעלויות שכר, יש לאפשר גם בבקשות העתידיות גמישות מסוימת בעמידה במכסות התוכנית שאושרו בלי להיקנס על כך.  משרד הכלכלה והתעשייה — הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, "מסלולי 62 .2020 תעסוקה: נוהל להקלות לעסקים בעקבות משבר נגיף הקורונה", אפריל 117החברה הערבית ומשבר הקורונה .) עבודה מרחוק: העבודה מהבית מקבלת במשבר הקורונה דרבון חזק4( הדרבון מתבטא הן במודעות של המעסיקים והמועסקים גם יחד לאפשרות העבודה מהבית והן בפיתוחים טכנולוגיים שמקילים על אופציה זו. אפשרות העבודה מרחוק יכולה להגדיל מאוד את היצע העסקים שמסלולי התעסוקה יכולים לראשונה להיות רלוונטיים עבורם. זו הזדמנות לשווק מסלולים אלו גם בקרב עסקים ממרכז הארץ שעד כה לא שקלו להעסיק עובדים מהפריפריה הגאוגרפית. לפיכך אנו ממליצים לבחון שיווק של מסלולי התעסוקה גם אצל עסקים ממרכז הארץ, ובתוך כך להדגיש את אפשרות העבודה מרחוק. ) אנו ממליצים להוסיף למנגנון הניקוד הקיים במסלולים ניקוד על העסקה 5( של עובדים מהפריפריה הגאוגרפית. פתיחת אפשרות עבודה מרחוק תרחיב באופן ניכר את שוק המשרות הרלוונטיות לאוכלוסייה מהפריפריה ותענה על הצורך של נשים רבות בחברה הערבית לתעסוקה צמודת דופן; היא גם תפחית את העומס בכבישים ואת זיהום האוויר. מנגנון הניקוד המוצע צריך לתעדף עסקים שמעסיקים עובדים מהפריפריה שעובדים באופן חלקי או מלא בחללי עבודה משותפים (מיקרו־האבים), על שלל האפשרויות של צורת עבודה זו. ) יש להקצות מערך תמיכה־ליווי לעסקים בתהליך הגשת הבקשות 6( לרשות להשקעות. הליווי ייעשה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה או על ידי חברה חיצונית שעימה תיעשה ההתקשרות. ) על מנת ליצור ודאות עסקית רבה יותר וכדי לנצל את פרק הזמן הקרוב 7( שמעסיקים עשויים לקבל בו החלטות בעניין העסקת עובדים בעלויות שכר נמוכות יותר בעבודה מהארץ או מחו"ל, אנו ממליצים להגדיר פרק זמן קצר לקבלת תשובה — אישור או דחייה — על בקשה לסיוע. ) אנו ממליצים לבחון בעקבות המצב החדש שייווצר את האפשרות של 8( ומסלול הגדלת שיעור4.20 כפילויות בחלק מן המסלולים, בדגש על מסלול המשרות. ) כדי לפשט ואף לצמצם את המעמסה הבירוקרטית הן על עסקים והן על 9( משרד הכלכלה והתעשייה, בייחוד עסקים שמסתייעים בכמה תוכניות של המשרד, אנו ממליצים לקבוע הליך קבלה גנרי ראשוני לכלל התוכניות שמשרד הכלכלה והתעשייה מציע. עסק שיעבור את המסלול יסומן כעסק מאושר סיוע. לאחר האישור על העסקים המאושרים לספק לתוכניות הסיוע מסמכים מסוימים בלבד. 31 הצעה לסדר118 — תוכנית הסיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים4.17 • מסלול א. לנוכח ההשפעה השלילית של סעיף רף השכר על מספר העובדים ובהתחשב במסקנות המחקר של חברת גיאוקרטוגרפיה 4.17 במסלול ובמספר דורשי העבודה שנוצר במשבר הנוכחי, אנו ממליצים לבטל את סעיף השכר.4.17 במסלול ב. יש לשנות את שיטת הניקוד בדירוג הבקשות כך שיינתן משקל גדול יותר למספר העובדים החדשים מעבר לתנאי הסף. ג. יש לאפשר קבלת כפל סיוע במקרה של הרחבת־פתיחת עסקים ביישובים הערביים. הסיוע יתקבל כמענק הון וכמענק תעסוקה בתנאי של תמהיל עובדים שבו שיעור העובדים הערבים מתוך העובדים בעסק יהיה מעל הערך שייקבע מראש. ד. יש לבחון הורדת תנאי הסף המתייחסים למספר המשרות המינימלי שמתווספות כדי שגם עסקים קטנים יוכלו לקבל סיוע דרך התוכנית. — תוכנית שכר גבוה 4.18 • מסלול , ובפרט מספר 4.18 כדי להעלות את מספר הבקשות לסיוע במסלול הבקשות מהחברה הערבית, יש לפעול בכמה מישורים, בכללם הגמשת תנאי הסף של התוכנית. א. יש להפחית את מספר העובדים החדשים המינימלי שנוספים לעסק במסגרת .5 עובדים ל־15התוכנית מ־ ב. יש לבטל את תנאי הסף להיקף מחזור המכירות של העסק בשנה הקודמת לבקשה. יש להעביר מדד זה למערכת הניקוד כך שהוא יוכל להיות שיקול בתוך מערכת השיקולים להגשת הבקשה אך לא ימנע מעסקים להגיש את הבקשה. 15 ג. יש לבטל את תנאי הסף הקובע שמקבל הסיוע חייב להעסיק לפחות עובדים בחודש שקדם למועד הגשת הבקשה. בחברה הערבית. בד בבד יש 4.18 ד. יש להרחיב את פעולות השיווק של מסלול לשלב את השיווק עם הזדמנויות להעתקת או פתיחת עסקים ביישובים ערביים (למשל, אכלוס אזורי תעשייה ומרכזי תעסוקה). ה. יש לאפשר קבלת כפל סיוע במקרה של הרחבה או פתיחת עסקים ביישובים הערביים על ידי מענק הון ומענק תעסוקה. 119החברה הערבית ומשבר הקורונה שיאפשר לקבל סיוע בהעסקת עובדים4.18 ו. יש להוסיף נתיב בתוך מסלול מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך גם אם אינם גרים באזורי עדיפות לאומית או בירושלים (בהיקף שכר כמו במסלול הנוכחי). — התוכנית לשילוב מתמחים מהחברה הערבית בתעשייה 4.20 • מסלול עתירת הידע א. בעקבות העלייה הגדולה במספר הסטודנטים והסטודנטיות הערבים אשר רבים מהם אינם מוצאים עבודה לאחר סיום 63,במקצועות ההיי־טק מהם מוצאים עבודה 54.7%( הלימודים במקצועות שקשורים ללימודיהם ), ולנוכח חוסר היציבות של עובדים אלה 64 מהיהודים76.5% בתחום לעומת . עוד אנו 4.20 בשוק העבודה בהיעדר ותק, אנו ממליצים להרחיב את מסלול ממליצים להרחיב את יריעת המקצועות הכלולים בתוכנית לכלל ההכשרות הלא־אקדמיות המאושרות על ידי משרד העבודה והרווחה או רשות החדשנות. ב. המשבר יצר מצב שהיצע דורשי העבודה גדל מאוד ועתיד להיוותר גבוה ממה שהיה טרם המשבר. לפיכך אנו ממליצים להרחיב משמעותית את ההיקף ) עד כדי מצב שלא יהיו מקרים של 4.20 של כלל המסלולים (בדגש על מסלול בקשות ראויות לסיוע שמסורבות בתירוץ של חוסר מקום. ג. כאמור לעיל, יש לוודא שהיקף הסבסוד המוצע במסלולים הנ"ל אינו שווה להיקף הסיוע שיינתן במסלול החזרה מחל"ת או פחות ממנו. חשוב לא ייתר את המסלולים האחרים ולא ימנע דיפרנציאליות 4.20 שמסלול בעידוד תעסוקה. סטודנטים וסטודנטיות 5,600  על פי נתוני ארגון צופן: כיום לומדים באקדמיה63 הסתכם מספר2014-1984 מהחברה הערבית את מקצועות ההיי–טק. לשם השוואה — בשנים בוגרים 50– בלבד (פחות מ1,598–בוגרי האקדמיה במקצועות ההיי–טק מהחברה הערבית ב בממוצע בכל שנה).  "היי–טק: השכלה גבוהה, תעסוקה והכנסה", נתונים מתוך סקר השכלה גבוהה תשע"ח, 64 .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 31 הצעה לסדר120 . תוכניות הכשרה, העצמה והתמחות3 המשבר יצר למדינת ישראל הזדמנות לערוך רפורמה מקיפה בתחום ההכשרות המקצועיות. מערך ההכשרות המקצועיות דהיום רווי בחסמים שמונעים ממנו להכשיר את בוגריו להשתלבות בתעסוקה איכותית. הדבר נכון לכלל האוכלוסייה ובאופן ספציפי לחברה הערבית. שיעור האבטלה הגבוה וההערכות שגם אחרי היציאה מן המשבר רבים לא יצליחו לחזור לשוק העבודה (בעיקר עובדים לא־ מקצועיים) ושמבנה שוק העבודה ישתנה (עלייה בביקוש לעובדים בענפים ואת צעדי OECDמסוימים בצד ירידה בענפים אחרים) מחזקים את המלצות ה־ המדיניות שכבר הוחל ביישומם במדינות שונות — חיזוק מערך ההכשרות המקצועיות והקלה על זרם המידע שבין עובדים ומעסיקים. לפיכך אנו ממליצים: ) להחזיר את הפעילות של מרכזי ריאן למתכונת מלאה ולעבות מאוד 1( את פעילותם בקשרי מעסיקים ובהכשרות מקצועיות. יש ליצור מנגנון שישלב באופן מובנה את המעסיקים בתהליך ההכשרה המקצועית. וכך, צורכי המשק יובאו בחשבון, תוכני ההכשרות יהיו רלוונטיים לכישורים הנדרשים בשוק העבודה, ההכשרות ישלבו הכשרה מעשית, ושיעורי ההשמה יעלו. ) להאיץ הכשרות מקצועיות מקוונות עבור עובדים בעסקים שמוכנים לעבור 2( .שינויים ארגוניים שבעקבותיהם נפח העבודה מרחוק יעלה ) להגביר את היצע ההכשרות והסדנאות המקוונות במרכזי ריאן באמצעות 3( :הקמת תשתית ללמידה מרחוק שתשרת את המרכזים גם לאחר המשבר. ועוד לוודא שלמרכזי ריאן תהא היכולת לספק ציוד קצה למשתתפים שאין ביכולתם להשתתף בלמידה מרחוק. ) להרחיב את תוכניות ההשמה המגוונת (כגון קולקטיב אימפקט או צופן), 4( .בדגש על המגזר העסקי ) לתגבר את התוכניות לסיוע למשפחות שחיות בעוני ובהדרה חברתית, כגון 5( "אשת חיל" ו"נושמים לרווחה", לנוכח העלייה הצפויה בשיעור המשפחות החיות בעוני. אנו ממליצים גם לחזק את הקשר של תוכניות אלו עם שירות התעסוקה, עם מערך ההכשרות המקצועיות ועם מרכזי ריאן. 121החברה הערבית ומשבר הקורונה ) לקדם תוכניות התמחות בשכר של צעירות וצעירים ערבים בוגרי תואר6( .ראשון בחברות גדולות במשק . תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים 4 ) אשר לקריטריונים של קרן ההלוואות בערבות המדינה — אנו ממליצים1( ותתבסס2017 שהמדינה תתעלם מן ההגבלות או העיקולים שהוטלו לפני שנת על ההיסטוריה הפיננסית של העסק בשלוש השנים האחרונות. אנו ממליצים גם: לצמצם את הדרישה לביטחונות ולהסתפק בשעבוד הציוד של בית העסק; להפעיל מעקב של הקרן על שיעור ההלוואות המאושרות לבעלי עסקים ערבים במסגרת התקנות החדשות; ולקבוע יעד סביר לאישור ההלוואות בערבות ).15% המדינה לאוכלוסייה הערבית (לפחות ) יש להבטיח שעסקים בבעלות ערבית יקבלו את חלקם מהתוכנית של בנק 2( 5 :ישראל להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים (גובה התוכנית מיליארד ש"ח). ) יש להקים מערך להלוואות שמכיר בייחודיות של העסקים הקטנים והבינוניים 3( בחברה הערבית ולהגדיר בתוך כך פתרונות ממוקדים. כדי להבטיח מספר גדול יותר של בעלי עסקים שהלוואתם מאושרת, יש להעלות את שיעור הערבות הקיים היום 15% הכוללת של המדינה להלוואות בקרן ייעודית זו מהשיעור של ).30%( לשיעור כפול לפחות ) יש לעודד הקמת מערכת שיווק דיגיטלית לעידוד עסקים בבעלות ערבית 4( לפעילות מקוונת, בין בדרך של מכסות ובין באמצעות קביעת מסלולים ייעודיים לחברה הערבית בתוכניות של משרד הכלכלה והתעשייה. . השלטון המקומי 5 משבר הקורונה חשף את האמצעים הדלים שעומדים לרשותן של הרשויות המקומיות הערביות בעיתות חירום. על כן אנו ממליצים על צעדים שישפרו את מצב הרשויות בעת שגרה ויעלו את מוכנותן למתן מענה לצרכים שעולים בשעת חירום: 31 הצעה לסדר122 ) בשירותי הרווחה כדי לשפרmatching( ) יש לתקן את מנגנון המימון התואם1( .את מצבן של כלל הרשויות החלשות, בכללן הרשויות הערביות ) יש לפעול להגדלת התקנים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ברשויות 2( .הערביות ושל שיעור איוש התקנים בפועל ) בעקבות המשבר פחת מאוד הסיכוי שרשויות ערביות יעמדו בתנאי המענק 3( .)83% המותנה ואישור תוכנית הבראה (המותנים בשיעור גביית ארנונה של לפיכך יש להחריג את קבלת התקציבים — בשנה הנוכחית, ולמעשה תמיד — מתנאי המענק המותנה ומאישור תוכנית ההבראה. החליטה הממשלה על תקציב לשיפוי הרשויות 2020 באפריל7 ) ביום4( המקומיות בגין אובדן הכנסת ארנונה עסקית. ואולם בשביל הרשויות המקומיות החלשות שרובן נמצאות באשכול החברתי־כלכלי הנמוך ביותר — ולענייננו, מדובר ברוב הרשויות המקומיות הערביות — דווקא ההכנסה מארנונה למגורים היא שתופסת את הנפח הגדול ביותר בהכנסותיה של הרשות המקומית. לכן פגיעה בה חמורה מפגיעה בארנונה עסקית. לפי נתוני הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, גביית הארנונה למגורים בעשרות רשויות . 2019 יותר יחסית לגבייה בחודשים המקבילים ב־50%מקומיות ערביות נפגעה ב־ לפיכך אנו ממליצים להקצות תקציב ייעודי לרשויות המקומיות הערביות לטובת שיפוין בגין אובדן ההכנסה מהארנונה למגורים בתקופת המשבר. (יישוביים או אזוריים) בכל הרשויות 106 ) יש לפעול להקמה מיידית של מוקדי5( .הערביות ששירות זה אינו פועל בהן כיום ) יש להגדיל את תקציב החירום העומד לרשות מחלקות הרווחה ברשויות 6( .הערביות ולהגדיר בבירור מי הם העובדים החיוניים בשעת חירום . צמצום הפער הדיגיטלי 6 רבות מן ההמלצות תלויות בסגירת הפער הדיגיטלי בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. הבסיס לעבודה מרחוק ולמידה מרחוק הוא תשתיות תקשורת, ציוד קצה ואוריינות דיגיטלית. בלעדיהם תהליכים רבים יתקשו 123החברה הערבית ומשבר הקורונה להתרומם. על כן אנו ממליצים להתבסס על ההמלצות של איגוד האינטרנט שעיקרן:65,הישראלי בנושא האינטרנט בחברה הערבית ) הקמת מטה לאומי לריכוז הטיפול בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית.1( ) השוואת תשתיות האינטרנט והסלולר ביישובים הערביים לתקן ולמצאי2( :הקיים ביישובים היהודיים. בתוך כך יש לחייב את • ספקי התשתית — להתקין תשתיות אינטרנט מתקדמות בכל היישובים הערביים במסגרת עקרונות הפריׂשה האוניברסלית; • ספקי הגישה לאינטרנט — להקים פס רחב ואינטרנט מהיר בכל היישובים הערביים ואחר כך גם לספק להם שירותי תמיכה; או להצמיח באופן יזום ספקי גישה לאינטרנט שיתמחו במתן שירות ביישובים ערביים; • ספקי הסלולר — להקים מערך אנטנות ותשתית סלולרית בכל היישובים הערביים על פי התקן הקיים ביישובים היהודיים ואחר כך גם לספק להם שירותי תמיכה. באשר לפערים בלמידה מרחוק שעלו בין החינוך הערבי לחינוך היהודי — אנו ממליצים לצמצם את הפערים בעזרת חיזוק ושיפור האוריינות הדיגיטלית של מורים ותלמידים בחברה הערבית: ) ההערכות הן שמצבם של ציוד התקשורת והמחשבים בבתי הספר במערכת 1( החינוך הערבי דל וירוד. על משרד החינוך לערוך סקר משווה עדכני ומקיף למצב ציוד התקשורת והמחשבים במערכות החינוך הערבי והעברי ולפעול להשוואת התנאים. כמו כן על משרד החינוך לוודא שהתוכניות לחיזוק האוריינות הדיגיטלית מיושמות שווה בשווה בבתי ספר ערביים ובבתי ספר עבריים. ) על משרד החינוך להגדיל את היקף לימודי המדע והטכנולוגיה בבתי הספר 2( במערכת החינוך הערבי ולשים דגש בתוך כך על טיפוח מיומנויות טכניות וקוגניטיביות המאפשרות פתרון בעיות בסביבה דיגיטלית. אצל התלמידים בשכבות הגיל הבוגרות יש למקד את טיפוח המיומנויות בשימושים פונקציונליים.  איגוד האינטרנט הישראלי, האינטרנט בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב ראשונית 65 .2018 והמלצות למדיניות, ינואר 31 הצעה לסדר124 ) יש להאיץ תהליכים של למידה מרחוק שהוחל בהטמעתם טרם משבר3( .הקורונה ולשתף בהם גם את הורי התלמידים ) יש לתגבר את הפרויקט "מחשב לכל ילד" ולשנות את הקריטריונים כך 4( שמשפחות במצב כלכלי שאינו מאפשר לרכוש מחשב יהיו זכאיות לקבל ערכות מחשב כמספר הילדים שלהן שנמצאים במערכת החינוך. ) יש לשלב קורסים להוראה מרחוק בתוכניות הלימוד של המכללות לחינוך.5( . השכלה גבוהה ולימודי הנדסאים7 ) סטודנטים ערבים רבים חווים קשיים בלמידה מרחוק מפאת מחסור בציוד1( .(מחשבים, ציוד תקשורת וכד') והיעדר גישה לתשתית אינטרנט מהימנה בביתם אנו ממליצים להקים תוכנית דומה במתכונתה לפרויקט "מחשב לכל ילד" שתסייע לסטודנטים ערבים מרקע חברתי־כלכלי קשה. ) יש חשש כבד שסטודנטים ערבים רבים ינשרו מלימודים אקדמיים או על־2( תיכוניים בגלל קשיים כלכליים אישיים או משפחתיים. לכן אנו ממליצים להגדיל מאוד את מספר מלגות "אירתקא" לכל הפחות בשנת הלימודים שמתחילה ). 2020/21-בימים אלה (תשפ"א . המלצות כלליות בעקבות ניהול משבר הקורונה 8 ) לצד תמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים ערבים יש מקום להנגיש את המידע1( על היצע העובדים הערבים במשק. גם קודם למשבר לא הייתה התאמה בין היצע כוח האדם בתוך החברה הערבית לביקוש, אך כעת יש למיפוי כזה חשיבות גדולה אפילו יותר בגלל הצורך בעידוד מסיבי של העסקת עובדים ערבים במשק. ) הניסיון מלמד כי מדיניות ממשלתית ותוכניות ממשלתיות שגובשו ללא ייצוג 2( או שיתוף של נציגים ונציגות ערבים נתקלות בחסמים מהותיים המונעים את יישומן. עם פרוץ המגפה הוקם בממשלה מטה חירום ממשלתי בתיאום ובריכוז המל"ל. אולם בגוף זה, כמו גם בגופים ובמשרדים ממשלתיים רבים אחרים, אין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, בייחוד בדרגי הביניים ובדרג הבכיר. ייצוג הולם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות הוא חיוני בעיתות חירום וכמובן בזמנים של שגרה. לכן אנו ממליצים: 125החברה הערבית ומשבר הקורונה א. להבטיח את ייצוגם ההולם של האזרחים הערבים בכל מוקדי קבלת ההחלטות בצוותים המשרדיים והבין־משרדיים ובכל מנגנון אחר שיוקם בעתיד. אנו ממליצים כי ייצוג האזרחים הערבים יקודם בכל השלבים של תהליך גיבוש המדיניות, תכנון יישומה ועיצוב המסרים והנראּות הציבורית. ב. להקים מנגנוני שיתוף והתייעצות שוטפים עם הגופים הייצוגיים והמקצועיים של החברה הערבית, ובראשם ועד ראשי הרשויות הערביות ומטה החירום להתמודדות עם מגפת הקורונה בחברה הערבית. ג. לקדם החלטת ממשלה שתקבע יעד ייצוג שייתן ביטוי הולם לחברה הערבית בדרג הביניים ובדרג הבכיר במשרדי הממשלה בשגרה ובחירום ולהבטיח בתוך כך את הייצוג ההולם של הנשים הערביות. ) האוכלוסייה הבדואית בנגב, בייחוד זו המתגוררת בכפרים הלא־מוכרים, חיה 3( בתשתיות ירודות ומתמודדת עם נגישות גרועה של השירותים הממשלתיים והמוניציפליים ועם תת־פיתוח קיצוני. על רקע המשאבים הדלים במיוחד של אוכלוסייה זו בהתמודדות עם השלכות המשבר אנו רואים חשיבות עצומה בהשקעה מיוחדת באוכלוסייה זו כדי לאפשר לה יציאה בטוחה ממנו. יתר על כן, בעת משבר הקורונה יש מקום להחליט על עצירת הריסות המבנים והשטחים החקלאיים. היות שההריסה לא נעצרה, התסכול והניכור של אוכלוסייה זו ממוסדות המדינה רק החריפו. "ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא היא ראשת התוכנית "החברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה ושותפה בקרן פורטלנד. עוסקת בפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית בישראל ובשילובה במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. איימן סייף הוא ראש צוות טיפול בקורונה בחברה הערבית מטעם משרד הפנים, יועץ כלכלי לוועד ראשי הרשויות הערביות ושותף בכיר בקרן פורטלנד. שימש מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד ראש הממשלה ובמשרד לשוויון חברתי. במסגרת תפקידיו היה הממונה על גיבוש ויישום החלטות .922 ממשלה לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל, בכללן החלטה בן פרג'ון הוא חוקר בתוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה. בעל תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. חוקר את השתלבות החברה הערבית בישראל בשוק העבודה. :מסת״ב 978-965-519-308-4 www.idi.org.il