חומר רקע

דוח מצב המדע בישראל 2 0 1 6 | ת ש ע " ז דוח מצב המדע בישראל 2 0 1 6 | ת ש ע " ז מוגש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים | ירושלים עריכה: ד“ר עידן ירון עיצוב והפקה: סטודיו שמעון שניידר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 43 רחוב ז‘בוטינסקי 9104001 כיכר אלברט איינשטיין, ירושלים 02-5666059 ‘, פקס02-5676222 טלפון www.academy.ac.il [email protected] 3 תוכן העניינים 4 תודות 5 הקדמה 6 תקציר 9 הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים 15 דו“ח תת־הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות 19 דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 25 דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 35 דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 43 תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה-תשומות 49 תקציר דו“חות תחומיים של האקדמיה 53 דו“חות האוניברסיטאות 61 סיכום ומסקנות 65 נספחים 67 חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 4 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז תודות חברי הוועדה מביעים את תודתם והערכתם לנשיאת האקדמיה הקודמת, פרופ‘ רות ארנון, ולנשיאה הנוכחית, פרופ‘ נילי כהן על העידוד הרב במשך התקופה שבה נכתב הדו“ח. אנו מבקשים להביע את תודתנו למנהל האקדמיה, ד“ר מאיר צדוק, למזכיר החטיבה למדעי הטבע, ד“ר מני קירמה ולמזכירת החטיבה למדעי הרוח והחברה, גליה פינצי, על הסיוע באיסוף החומר, בכתיבת הדו“ח ובעצה טובה. תודות גם לד“ר עידן ירון על עריכת הטקסט. לבסוף, אנחנו מבקשים להודות לאביבה לוי ולסימה דניאל על הסיוע באיסוף החומר, בהחזקת האתר של הוועדה ובעזרה המנהלית הרבה. 5 הקדמה כיווני הפיתוח של המחקר המדעי ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבעים במסגרת התקציב הרב־שנתי של ות“ת; תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, התלויות לא מעט בפילנתרופיה; פעילות תל“מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), ופעילותם של חברי הסגל. בימים אלה אושרה על ידי הממשלה התכנית הרב־שנתית להשכלה הגבוהה, הכוללת תוספת של כשני מיליארד ש“ח בשש השנים הקרובות. כמתבקש לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שנתי הראשון ליו“ר הכנסת מר -העבירה נשיאת האקדמיה דאז, פרופ‘ רות ארנון, את הדו“ח התלת (לאחר מכן הוצג הדו“ח בפומבי בפני ועדת המדע 2013יולי אדלשטיין ולשר המדע מר יעקב פרי ב־ והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח“כ גפני). פרופ‘ ארנון ועדה מקרב חברי האקדמיה, 2014כדי לעקוב אחרי יישום המלצות הדו“ח הקימה ב־ שנתי -בראשות פרופ‘ רשף טנא. כמו כן התבקשה ועדה זו להכין את הרקע לכתיבת הדו“ח התלת -, מצורפים לדו“ח התלת2015הבא של האקדמיה. עיקרי דו“ח ועדת המעקב, שנמסר לממשלה ב־ שנתי הוא פרי עבודת ועדה של חברי האקדמיה, שכללה ארבע תת־-שנתי הנוכחי. הדו“ח התלת ועדות, שכל אחת מהן עמלה על הכנת סעיף מסעיפיו. דו“ח זה נועד להצביע על הישגים מחד גיסא ועל פערים מאידך גיסא במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות, למען קידומו וביסוסו. הוועדה לכתיבת הדו“ח התלת־שנתי כללה את חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הבאים: יו“ר- פרופ‘ רשף טנא פרופ‘ רות ארנון פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב פרופ‘ יהושע יורטנר פרופ‘ נילי כהן פרופ‘ זאב תדמור מנכ“ל האקדמיה- ד“ר מאיר צדוק 6 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז תקציר הדו“ח נפתח בסקירת ההישגים הבין־לאומיים הנכבדים, והפרסים הישראליים הבולטים להם זכו מדעני ישראל בשנים האחרונות. סעיף מיוחד מוקדש לחסרים בתשתיות לאומיֹות הנתפסות כקריטיות למחקר בתחומי המדעים, ולצעדים הנדרשים כדי להשלימם. סקירה נרחבת מוקדשת למצבם של מדעי הרוח, הניצבים בפני משבר מתמשך, ושל מדעי החברה בישראל. לאחר מכן נסקר מצבו של ‘המחקר התרגומי‘ בישראל, המוגדר כמכלול הפעולות שמטרתן העברת ידע וטכנולוגיה המיוצרים במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר ובמכללות למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע. במסגרת זו נסקרת בקצרה התכנית הלאומית הייחודית בננוטכנולוגיה שהסתיימה זה עתה. סעיף נוסף מוקדש לסקירת קשרי המדע הבין־לאומיים, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים, בשיתופי פעולה ממלכתיים ומוסדיים, ובשיתופי פעולה במסגרת ‘מדע גדול‘ מיזמים בין־לאומיים בחזית המדע המקיפים, מטבע עיסוקם וייעודם, השקעות עתק ופעילּות - תפוקות-היקף בתשתיות ובכוח אדם. מוצג קובץ של נתונים בולטים המתייחסים לתשומות-רבת של המערכת המדעית ומערכת ההשכלה הגבוהה הישראליֹות. כמו כן נסקרים הדו“חות התחומיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שבחנה לאחרונה שני תחומי מחקר מרכזיים: הפיזיקה הגרעינית והארכאולוגיה. לאחר מכן מובא תיאור קצר וממצה של מצבן העכשווי של האוניברסיטאות בישראל. לבסוף מוצע סיכום לגבי מערכת המדע, מערכת ההשכלה הגבוהה, דו“חות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וקשרי החוץ המדעיים של ישראל. סעיף הנספחים מצוי בסוף הדו“ח, ובו מופנה הקורא למסמכים הרבים שנאספו על ידי הוועדה והנמצאים בשלמותם באתר ). חותמת את הדו“ח רשימת חברי www.academy.ac.il( האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברי האקדמיה הצעירה. מסקנות עיקריות המסקנות המפורטות של תת־הוועדות מצויות בגוף הדו“ח; המסקנות הכלליות, בסעיף האחרון שלו. עיקרי מסקנות הדו“ח הם דלהלן: • קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות, דוגמת מיקרוסקופים אלקטרוניים רבי־עוצמה מחד גיסא, ובמפעלים תרבותיים גדולים דוגמת מילונים מדעיים במדעי הרוח ומסדי נתונים במדעי החברה. לפיכך אנו ממליצים על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי; ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. • טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו“ל מהווה אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. אנו קובעים כי שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן ) אינם עונים על הצרכים של מדענים משני צִדי האוקיינוס. BSF( הדו־לאומית ישראל־ארה“ב על כן אנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ) לבין הקרן BSF( ומארצות הברית על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו־לאומית ). כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין־לאומיים NSF( הלאומית למדע האמריקנית גדולים, כגון הטלסקופ בצ‘ילי, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים. • פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות כדי להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות בין־אוניברסיטאיות. 7 • לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין־ תחומיים המתרבים, ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין־תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. לדוגמה: חקר המוח, הקוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות. • יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, על ידי עידוד כגון תכנית קמי“ן (קידום מחקר יישומי נבחר), - התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא התחומים הטכנולוגיים הממוקדים (תמי“ם), תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 9 הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים א. פתח דבר בשלל פרסים וכיבודים. כל אוניברסיטה שלחה 2016-2012 מדענים ישראלים זכו בין השנים את פירוט המדענים שזכו בפרסים חשובים בארץ ובחו“ל בשנים הנדונות. בתחילת סעיף זה מופיעים המדענים הישראלים שזכו באחד (או יותר) מחמישה פרסים בין־לאומיים מהיוקרתיים ביותר: פרסי נובל, פרס הולברג, פרס טיורינג במדעי המחשב, מדליית פילדס במתמטיקה ופרס וולף המוענק בארץ. כמו כן צוינו מדענים שזכו בתקופה האמורה באחד מן הפרסים הישראלים החשובים: פרס ישראל, פרס א.מ.ת ופרס רוטשילד. , בה זכו לראשונה מדענים ישראלים בפרס נובל, הייתה למדע הישראלי עדנה עם ההּכרה 2002 מאז הבין־לאומית מהמעלה הראשונה. חלק מזוכי פרסי נובל חיים ופועלים בארץ, ואחרים מחלקים את זמנם בין ישראל לבין ארצות הברית או מדינות אחרות. דוגמה בולטת למצוינתו של המדע ) על מצב המדע בארץ. בדו“ח של ארגון זה, שבו דרכה 2016( הישראלי מצויה בדו“ח של אונסקו של המדינה לא סוגה בשושנים בדרך כלל, המדע הישראלי זוכה לשבחים רבים. ב. פרסי נובל ); פרופ‘ עדה 2011 ,בעבר הלא רחוק זכו כידוע בפרסי נובל פרופ‘ דן שכטמן מהטכניון (כימיה ), 2005 ,); פרופ‘ ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית (כלכלה2009 ,יונת ממכון ויצמן (כימיה ). הישגים אלה הביאו יוקרה 2004 ,והפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ‘חנובר מהטכניון (כימיה רבה, והעמידו את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות במדע העולמי. מאז לא זכו מדענים ישראלים בפרס נובל, אבל ראוי לציין את זכייתם של מדענים המקיימים זיקה זכו פרופ‘ אריה ורשל מאוניברסיטת דרום־קליפורניה בלוס־אנג‘לס ופרופ‘ מיכאל 2013למדינה: ב־ לויט מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בפרס נובל לכימיה על עבודתם בחישוביּות של ביו־ מולקולות. פרופ‘ ורשל ופרופ‘ לויט היו תלמידיו המובהקים של פרופ‘ שניאור ליפסון ז“ל במכון ויצמן. עבודותיהם פורצות הדרך פורסמו בזמן עבודתם במכון, וצוטטו בהרחבה על ידי מדענים במשך השנים וכן בתיאור עבודתם על ידי ועדת הפרס. פרופ‘ אריה ורשל חי בארצות הברית ומבקר מדי פעם בארץ; פרופ‘ מיכאל לויט חי בארץ עם משפחתו, משמש פרופסור אורח במכון ויצמן ונוסע בתדירות גבוהה לחוף המערבי בארצות הברית. יצוין שגם פרופ‘ דניאל כהנמן, שזכה , הוא בעל אזרחות ישראלית, ומינוי כפול באוניברסיטת פרינסטון 2002לפרס נובל לכלכלה ב־ ובאוניברסיטה העברית. פרופ‘ כהנמן שוהה חלק מזמנו בארץ (בה גרה חלק ממשפחתו). גם במקרה זה, עבודותיו פורצות הדרך הראשונות של כהנמן נעשו בשיתוף פעולה עם פרופ‘ עמוס טברסקי ז“ל באוניברסיטה העברית בירושלים. סיפורם של שלושת המדענים האלה הפועלים בחו“ל מתאר את הקשר המורּכב של מדענים ישראלים למדינת ישראל. הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים 10 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז ג. פרס הולברג פרופ‘ שמואל נח אייזנשטדט ז“ל, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המיועד “להגביר את המודעּות לערך המחקר האקדמי - )2006( זכה בפרס הולברג היוקרתי בתחומי האמנויות, מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים ותיאולוגיה“. ד. פרס טיורינג למדעי המחשב זכתה פרופ‘ שפי גולדוואסר ממכון ויצמן בפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב על עבודתה 2012ב־ בתורת ההצפנה. פרופ‘ גולדוואסר היא בעלת מינוי כפול במכון ויצמן ובמכון הטכנולוגי של ), ומחלקת את זמנה בין רחובות לבין בוסטון. גם במקרה זה, השניּות של החיים MIT( מסצ‘וסטס בארץ ובחו“ל מורּכבת, אבל ללא ספק מועילה להּכרה הבין־לאומית בעבודתה ולחיזוק הקשר של מדענים ישראלים עם בכירי המתמטיקאים בחו“ל. פרופ‘ גולדוואסר היא הזוכה הישראלית הרביעית בפרס טיורינג. קדמו לה פרופ‘ עדי שמיר ממכון ), פרופ‘ מיכאל רבין שחי בארץ וחילק 1996( ), פרופ‘ אמיר פנואלי ז“ל ממכון ויצמן2002( ויצמן ). פרסים אלה 1976( את זמנו בין האוניברסיטה העברית ובין אוניברסיטת הרווארד בבוסטון מעידים על הרמה הגבוהה של מדעי המחשב בארץ. ה. מדליית פילדס במתמטיקה זכה פרופ‘ אילון לינדנשטראוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים במדלית פילדס 2010ב־ היוקרתית במתמטיקה, על תרומתו החשובה בתיאוריה הארגודית. פרס זה נחשב לפרס הבין־לאומי היוקרתי ביותר במתמטיקה, ומוענק אחת לארבע שנים למתמטיקאים שגילם פחות מארבעים. ו. פרס וולף לאחרונה זכו בפרס וולף פרופ‘ יוסף אמרי ממכון ויצמן על עבודתו פורצת הדרך בפיזיקה מזוסקופית ), פרופ‘ נחום זוננברג מאוניברסיטת מקגיל בקנדה, המחזיק באזרחות ישראלית 2016 ,(פיזיקה ), ופרופ‘ יעקב בקנשטיין ז“ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודתו פורצת 2014 ,(רפואה ).2012 ,הדרך בתרמודינמיקה של חורים שחורים (פיזיקה בעבר זכו בפרסי וולף הפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין מהאוניברסיטה העברית (מדעי החיים, ); פרופ‘ אלכס לויצקי 2006 ,); פרופ‘ הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה2008 ,); פרופ‘ שהרון שלח מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה2005 ,מהאוניברסיטה העברית (רפואה ); הפרופסורים מיכאל סלע ורות 1998 ,); פרופ‘ אילן חת מהאוניברסיטה העברית (חקלאות2001 ;)1998 ,); פרופ‘ יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל־אביב (פיזיקה1998 ,ארנון ממכון ויצמן (רפואה ); פרופ‘ מאיר וילצ‘ק 1990 ,פרופ‘ איליה פיאטצקי־שפירו ז“ל מאוניברסיטת תל־אביב (מתמטיקה ); הפרופסורים יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל־אביב ופרופ‘ רפאל לוין 1987 ,ממכון ויצמן (רפואה ). כמו כן, 1980 ,); פרופ‘ ליאו זקס ז"ל ממכון ויצמן (רפואה1988 ,מהאוניברסיטה העברית (כימיה ); דן שכטמן 2004 ,); אברהם הרשקו (כימיה2007 ,זכו בפרס וולף הפרופסורים עדה יונת (כימיה שזכו מאוחר יותר גם בפרסי נובל לכימיה (ראו לעיל).- )1999 ,(פיזיקה בהקשר של הפרסים היוקרתיים, ראוי להזכיר כי זוכי פרס נובל אחדים לא־ישראלים או בעלי אזרחות כפולה מחלקים את זמנם בין אוניברסיטאות בחו“ל ובארץ, או משמשים פרופ‘ אורח באחת האוניברסיטאות בארץ. דוגמה לכך הוא פרופ‘ רוג‘ר קורנברג (חתן פרס נובל בכימיה, ), שמינויו הראשי הוא באוניברסיטת סטנפורד, אבל שוהה מדי קיץ חודשים אחדים במעבדות 2006 ‘המחקר של המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים. דוגמה נוספת היא זו של פרופ ), שהיה ראש בית 1979 ,סטיבן ויינברג מאוניברסיטת אוסטין בטקסס (חתן פרס נובל לפיזיקה 11 הספר לפיזיקה תיאורטית במכון למדעים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים במשך ) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, 2004 , שנה. פרופ‘ דוד גרוס (חתן פרס נובל בפיזיקה12 בעל אזרחות אמריקנית וישראלית, החליף את פרופ‘ ויינברג בתפקיד זה ונהג לבלות תקופות ארוכות במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. בבית הספר לכלכלה של המכון ללימודים מתקדמים מתנהל גם בית ספר קיץ לתיאוריה כלכלית שבראשו עמד תחילה פרופ‘ ). ראוי 2007 ,) וכעת פרופ‘ אריק מסקין (פרס נובל לכלכלה1972 ,קנת ארו (פרס נובל לכלכלה להזכיר בהקשר זה גם את פרופ‘ פרנסואה אנגלרט מהאוניברסיטה החופשית בבריסל (חתן פרס ) המבקר תדירות בארץ ובעל מעמד של פרופ‘ אורח באוניברסיטת תל־אביב. 2013 ,נובל בפיזיקה ), שבילה 1972 ,כמו כן ראוי להזכיר את פרופ‘ כריס אנפיסן ז“ל (חתן פרס נובל למדעי החיים במכון ויצמן, בנוסף למינויו הקבוע - 20 של המאה ה־80 בשנות ה־- כפרופ‘ אורח שנים אחדות באוניברסיטת ג‘ון הופקינס. ז. פרסים המחולקים למדענים ישראלים בלבד פרס ישראל, פרס א.מ.ת. ופרס רוטשילד הם הפרסים המכובדים ביותר המוענקים בארץ למדענים ישראלים שעיקר פעילותם המדעית בישראל. בניגוד לארבעת הפרסים הבין־לאומיים שנזכרו לעיל, המוענקים רק למדענים הפעילים במדעי הטבע והחברה, פרסים אלה מוענקים גם למדענים ישראלים במדעי הרוח. ראוי אפוא לכלול את רשימת כל המדענים הישראלים שהתכבדו בפרסים חשובים אלה בשנים האחרונות. זכו בפרס ישראל פרופ‘ יוסי כץ מאוניברסיטת בר־אילן בחקר הגאוגרפיה, 2016) פרס ישראל: ב־1 הארכאולוגיה וארץ־ישראל; פרופ‘ עידית דורון מהאוניברסיטה העברית בחקר הבלשנות העברית והכללית; פרופ‘ מאיר להב ופרופ‘ לסלי לייזרוביץ ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ אביתר נבו מאוניברסיטת חיפה במדעי החיים; פרופ‘ דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית בחקר מדע הדתות וחקר הפילוסופיה, ופרופ‘ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית בחקר המזרח הקרוב. זכו בפרסי ישראל פרופ‘ שמעון אולמן ממכון ויצמן בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב; 2015ב־ פרופ‘ זליג אשחר ממכון ויצמן במדעי החיים; פרופ‘ דייויד וייסברוד מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ג‘ורג‘ מייסון בווירג‘יניה בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה; פרופ‘ צבי שיפרין מהאוניברסיטה העברית במדעי המזרח הרחוק, ופרופ‘ שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן־ גוריון בחקר המקרא. זכו בפרס ישראל פרופ‘ מרטה וינשטוק מהאוניברסיטה העברית בחקר הרפואה; פרופ‘ חיים 2014ב־ לוי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, מדעי הניהול ויחסים בין־לאומיים; פרופ‘ עירד מלכין מאוניברסיטת תל־אביב בחקר ההיסטוריה הכללית; פרופ‘ הָרב שמא יהודה פרידמן מאוניברסיטת בר־אילן והמכון לחקר התלמוד ע“ש שאול ליברמן בחקר התלמוד; פרופ‘ יעקב קטן מהאוניברסיטה העברית בחקלאות ומדעי הסביבה, ופרופ‘ מרדכי שגב מהטכניון בחקר הכימיה והפיזיקה. זכו בפרס ישראל: פרופ‘ יורם בילו מהאוניברסיטה העברית בחקר הסוציולוגיה 2013ב־ והאנתרופולוגיה; פרופ‘ גדעון דגן מאוניברסיטת תל־אביב בחקר מדעי כדור הארץ ובחקר האטמוספירה; פרופ‘ חוה טורניאנסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר לשונות היהודים וספרותיהם ובחקר התרבות העממית; פרופ‘ נתן נלסון מאוניברסיטת תל־אביב במדעי החיים, ופרופ‘ יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. זכו בפרס ישראל פרופ‘ דוד מילשטיין ממכון ויצמן בחקר הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ 2012ב־ שלמה בנטין מהאוניברסיטה העברית בחקר הפסיכולוגיה; פרופ‘ יואב בנימיני מאוניברסיטת תל־ אביב בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה; פרופ‘ רות כ“ץ מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה; פרופ‘ דליה כהן מהאוניברסיטה העברית בחקר התרבות והמוזיקולוגיה, ופרופ‘ דוד הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים 12 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז .קשדן מהאוניברסיטה העברית בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ זהבה סולומון מאוניברסיטת תל־אביב ופרופ‘ רמי 2016) פרס א.מ.ת.: ב־2 בנבנישתי מאוניברסיטת בר־אילן בעבודה סוציאלית; פרופ‘ חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית בחקר המוח; פרופ‘ יהודה באואר מהאוניברסיטה העברית בחקר השואה; פרופ‘ דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל־אביב במתמטיקה. שבע אילון ממכון ויצמן ופרופ‘ מרים בן־פרץ מהאוניברסיטה - זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ בת2015ב־ העברית בחינוך וקידום החינוך; פרופ‘ דב שוורץ מאוניברסיטת בר־אילן במחשבת ישראל; פרופ‘ דני זמיר ופרופ‘ משה סולר מהאוניברסיטה העברית בחקלאות; פרופ‘ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ יוסף לויה מאוניברסיטת תל־אביב במדעי כדור הארץ; פרופ‘ צבי אבני מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים במוזיקה, ופרופ‘ בטי אוליברו מאוניברסיטת בר־אילן בקטגוריית תרבות ואמנות. זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ שמעון אולמן ממכון ויצמן במדעי המחשב; פרופ‘ יורם צפריר ז“ל 2014ב־ מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה; פרופ‘ יצחק זמיר מאוניברסיטת חיפה ושופט בדימוס בבית המשפט העליון ופרופ‘ אריאל פורת מאוניברסיטת תל־אביב במשפטים; פרופ‘ דוד וואלך ממכון ויצמן בביו־טכנולוגיה; פרופ‘ נעמה גורן־ענבר מהאוניברסיטה העברית בארכאולוגיה. זכו בפרס א.מ.ת. פרופ‘ מוטי הייבלום ממכון ויצמן בפיזיקה; פרופ‘ בן־ציון שילה ממכון 2013ב־ ויצמן, פרופ‘ גיורא שמחן מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ גדעון רכבי מאוניברסיטת תל־אביב (בית החולים שיבא) בגנטיקה; פרופ‘ שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית במדע המדינה, ופרופ‘ דוד מ‘ בוניס מהאוניברסיטה העברית בחקר השפות החדשות של העם היהודי. זכו בפרס א.מ.ת. פרופ רות ברמן מאוניברסיטת תל־אביב בבלשנות; פרופ‘ רפאל משולם 2012ב־ מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ אברהם ניצן מאוניברסיטת תל־אביב בכימיה; פרופ‘ עדי קמחי ממכון ויצמן ופרופ‘ מרשל דבור מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ‘ מנחם יערי מהאוניברסיטה העברית בכלכלה; פרופ‘ איתמר זינגר ז“ל מאוניברסיטת תל־אביב במזרח התיכון הקדום, ופרופ‘ משה בר־אשר מהאוניברסיטה העברית בלשון עברית. זכו בפרס רוטשילד פרופ‘ חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ובית החולים 2016) פרס רוטשילד: ב־3 הדסה במדעי החיים; פרופ‘ רשף טנא ממכון ויצמן במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ נתי ליניאל מהאוניברסיטה העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה; פרופ‘ יוחנן פרידמן מהאוניברסיטה העברית במדעי הרוח, ופרופ‘ ג‘יימס קוגל מאוניברסיטת בר־אילן במדעי היהדות. זכו בפרס רוטשילד פרופ‘ אלי קשת מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים; פרופ‘ אבנר 2014ב־ דה־שליט מהאוניברסיטה העברית במדעי החברה; פרופ‘ שלמה הבלין מאוניברסיטת בר־אילן בכימיה ופיזיקה; פרופ‘ שלמה שמאי מהטכניון במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, ופרופ‘ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית במדעי החיים. זכו בפרס רוטשילד פרופ‘ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית ופרופ‘ אברהם ניצן 2012ב־ מאוניברסיטת תל־אביב במדעי הכימיה והפיזיקה; פרופ‘ משה אידל מהאוניברסיטה העברית במדעי היהדות; פרופ‘ מרגלית פינקלברג מאוניברסיטת תל־אביב במדעי הרוח, ופרופ‘ גיל קלעי מהאוניברסיטת העברית במתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה. 13 ז. סיכום זכיות בפרסים יוקרתיים אלה, ורבים אחרים, הן הוכחה לכך שחרף המחסור החריף במשאבים, הפעילּות האקדמית בארץ משגשגת ונהנית מיוקרה מדעית מהגבוהות בעולם המערבי. כדי להמשיך ולהפגין מצוינות מדעית בעולם משתנה, שבו מדינות רבות משקיעות סכומי עתק במדע וטכנולוגיה, יש להמשיך ולפתח את התשתית המדעית בארץ, הלוקה בחסר בהיבטים רבים. כמו כן יש לפעול כך שהתשתית החינוכית תאפשר לקהלים שעד כה לא הפגינו נוכחות בולטת במערכת האקדמית (חרדים, ערבים וכדומה) להגיע בעתיד לחזית העשייה המדעית הבין־לאומית, ולהעלות תרומה מוחשית לתעשיות עתירות הידע ולכלכלת המדינה. מדענים ישראלים העומדים בחזית המדע הבין־לאומי ניצבים בפני פיתויים רבים, וחלקם אכן בעיקר בארצות הברית. - עובר לעבוד בחו“ל או מחלק את הזמן בין מוסדות מדע בישראל ובחו“ל בעיקר אלה - הזיקה שמדענים כאלה מגלים כלפי האקדמיה בארץ אינה מובנת מאליה. רבים מהם הפועלים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית כמו הרווארד, פרינסטון, ברקלי או סטנפורד עומדים בחזית הלחימה נגד חרמות על האקדמיה הישראלית, ואף תורמים לעשיה המדעית בארץ - באופן יוצא מן הכלל. רבים מן המדענים הללו מגלים מחויבות ללא פשרות למדינה ולמוסדותיה האקדמיים שהם נכס אינטלקטואלי ומוחשי בעבור הקהילה המדעית המקומית. הַקשר עם מדענים אלה הוא אף מקור ליוקרה בעבור המוסדות האקדמיים הישראליים. ) מקור חיוני לקיום מחקר בין BSFבעבר הייתה הקרן הדו־לאומית ארצות הברית־ישראל (ה־ מדענים ישראלים החיים בארצות הברית והפועלים באוניברסיטאות מובילות לבין מדענים העובדים באקדמיה בארץ; אולם בשל גודלה התת־קריטי לא התאפשר לקרן זו לממֵש באופן מיטבי את הקשר המובהק בין מדענים אלה לבין עמיתיהם בארץ. עם חיזוק הקשר בין הקרן הדו־לאומית ), שהתרחש NSF( ) לבין הקרן הלאומית למדע של ארצות הבריתBSF( ארצות הברית־ישראל לאחרונה, אנו מצפים להגברת שיתופי הפעולה בין מדענים משני צדי האוקיינוס, ובפרט לשיתופי פעולה רבים בין מדענים ישראליים הגרים בארצות הברית והזוכים ליוקרה בין־לאומית לבין עמיתיהם בארץ, לטובת העשייה המדעית המשותפת ולחיזוק המחקר האקדמי בארץ. הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים 15 דו“ח תת־הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות הדו“ח שלהלן מבוסס בחלקו על עבודת ועדת המעקב, כפי שצוין לעיל יו“ר- פרופ‘ רשף טנא פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב א. הקדמה ישראל היא מדינת מדע וטכנולוגיה. במדינה שאוכלוסייתה כשמונה מיליון נפש, הקהילה המדעית תורמת תרומות חיוניות להישגי המחקר המדעי והמו“פ ברמה הבין־לאומית, ומוצבת במקומות מובילים בדירוג העולמי של המדינות המתקדמות. הישגים בולטים אלה משתרעים על מגוון החל בענפיו הנרחבים של המחקר הבסיסי המצטיין, וכלה בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות - תחומים ואזרחיות מתקדמות. הישגי המחקר הבסיסי בשנים האחרונות זיכו מדענים באוניברסיטאות המחקר בפרסי נובל ופרסים יוקרתיים אחרים. הישגי התעשייה הביטחונית ותעשיית החלל האזרחית -נגד-הובילו לפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים של לוויינים, מערכות פורצות דרך של טילים טילים, כגון ה‘חץ‘ ומערכת ‘כיפת ברזל‘, ולפיתוח מזלט“ים, תרופות מקור ועוד. אלה הקפיצו את חזית, ותרמו לשיפור -מעמדה של מדינת ישראל מַדרגה בקרב המדינות המובילות בטכנולוגיות ניּכר ביכולותיה הביטחוניות. מערכות המדע והטכנולוגיה הן רכיב עוצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי הכלכלה והביטחון, והן יבטיחו את יתרונה האיכותי של מדינת ישראל גם בעתיד. מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי הנעשה באוניברסיטאות המחקר; מחקר תרגומי־ייעודי הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובמכללות אקדמיות אחדות, ומו“פ יישומי הנעשה במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלה מחולל פריצות דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשניֹות. ממדעי - תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר והישגיה בכל תחומי המדע הן בעלות חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי - הטבע, דרך מדעי החברה, ועד למדעי הרוח המדינה. הישגי המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על פי כלל פרסומיה המדעיים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי ‘מדע גדול‘, המבוסס על איגום בין־ לאומי של כוח אדם מדעי ושל משאבים. דוגמה טובה הוא תחום המחקר הניסיוני של אנרגיות , אשר הביא בשנים האחרונות להתקדמות בחקר ה‘אנטי־חומר‘ ולגילוי CERN גבוהות במעבדות החלקיק האלמנטרי של היגס (הידוע גם בשם ‘החלקיק האלוהי‘). עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגרנובל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו שני מדענים ישראלים בפרסי נובל. מעמד המדע הישראלי, בהשוואה בין־לאומית, משתקף בהשלכותיה המרשימות של איכות תפוקותיו. עוצמת האיכות המדעית ביחס לעוצמה הכלכלית של התמ“ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש של מדינת ישראל העמידה אותה באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם, לצד - שווייץ ושוודיה. זהו מכלול הישגים מרשים המבוסס על השקעה רבה, מתמשכת וארוכת־טווח דו“ח תת־הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות 16 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות ובשיתוף כמו גם בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי - פעולה מדעי־טכנולוגי בין־לאומי ובין התעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את ּפֵרות העבר של ההשקעה הלאומית בהון אנושי ובתשתית מחקרית של מערכת המדע הבסיסי. מדיניּות הממשלה, אשר הביאה בעבר ל‘עשור האבוד‘ במימון אוניברסיטאות המחקר, לא קידמה כנדרש את האינטרס הלאומי. קיים אפוא צורך חיוני לשנות את פני הדברים, באמצעות הצעדים המפורטים להלן: • המשך הדרגתי של הגדלת היקף מימונה של מערכת המחקר, שמקורה בתקציבים התחרותיים של הקרן הלאומית למדע, תקציבי תשתיות מדעיות, תקציבי מרכזי ההצטיינות ותקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות. • הגדלת היקף המימון לפי תכנית רב־שנתית אשר תהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה לאחרונה במסגרת התכנית הרב־שנתית הערכית של הות“ת לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. 12.2 עמד שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה על מו“פ על2015• ב־ . מקור: הלמ“ס). נתון זה מהווה המשך למגמה המדאיגה של ירידת 2010 אחוזים (לפי מחירי .90שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה הנמשכת מתחילת שנות ה־ • יש להגדיל את תקציבי המחקר של אוניברסיטאות המחקר לפחות לפי שיעורם הממוצע של .OECDתקציבים אלה במדינות ה־ • בלימת המגמה המסוכנת של ‘בריחת מוחות‘; זאת תוך גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, ׁשִדרוג תשתיות המחקר ובניית תשתיות מתקדמות נוספות, הכפלת תקציבן של קרנות מחקר כדוגמת פעילות מרכז - )brain drain reversal( ‘תחרותיות, ומאמץ לאומי ל‘השבת מוחות הקשר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים המסייע למאות חוקרים ישראלים הנמצאים בחו“ל למצוא משרה הולמת בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית. • תִגבור המחקר הייעודי המבוסס על קשרי אקדמיה־תעשייה, שקידומו ומימונו מתבססים על תכניות חדשניות וחשובות של המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה (הרשות לחדשנות), ובמשרדי ממשלה אחרים. • המשך חיזוק שיתוף הפעולה ההדוק בין המו“פ הביטחוני לבין המחקר הבסיסי והייעודי המתבטא במחקרים משותפים, בקיום מרכזי ידע מחקריים, ובעיצוב - באוניברסיטאות תחומים עתידיים לטכנולוגיות חדשות, והממומן במשותף על ידי משרד הביטחון והות“ת. • המשך שיתוף הפעולה הפורה עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, להשגת מטרות בתחומי עדיפות לאומית; בתמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; במלגות מחקר, ובהקמת מרכזי ידע. קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. 17 ב. עיקרי מסקנות ועדת המעקב הדו“ח המלא מופיע באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יו“ר- פרופ‘ רשף טנא פרופ‘ רות ארנון פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ דוד הראל פרופ‘ סרג‘יו הרט פרופ‘ שולמית וולקוב פרופ‘ יהושע יורטנר פרופ‘ נילי כהן ד“ר מאיר צדוק פרופ‘ זאב תדמור על ידי הנשיאה הקודמת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2014ועדת המעקב הוקמה ב־ שנתי הקודם של האקדמיה, שהוגש -פרופ‘ רות ארנון. מטרתה: לעקוב אחר יישום הדו“ח התלת שנתי הבא המוגש בזאת.‑, ולהתוות דרך לקראת כתיבת הדו“ח התלת2013 לממשלה בנובמבר :2015להלן מסקנותיה העיקריות של ועדת המעקב שהוגשו כמסמך לממשלה ב־ • המחקר הבסיסי בארץ מתנהל רובו ככולו באוניברסיטאות המחקר. מחקר זה שואף להעצים את הידע האנושי ולטפח כוח אדם איכותי המשרת את מדינת ישראל מבחינה תרבותית ומעשית כאחת. למרות המגבלות התקציביות החמורות, המחקר המדעי הבסיסי בארץ הוא ברמה גבוהה ביותר, ומתנהל בשקיפות מלאה. • הוועדה זיהתה פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות. על כן הוועדה ממליצה על הקמת תכנית למימון תשתיות מיליון ש“ח לכל פריט במדעים המדויקים, ההנדסה 30 מיליון ש“ח ל־3 מחקר מדעי בעלּות של והמחקר הרפואי, וכן בעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה. תכנית זאת תתחיל כתכנית בוחן (פיילוט), ותתרחב לממדים שיאפשרו למדענים ישראלים לעמוד בתחרות הוגנת עם עמיתיהם מחו“ל. מצוינות מדעית חייבת להיות אמַת המידה העיקרית בבדיקת ), ותפוקח על ISF( ההצעות למימון. לפיכך, תכנית זאת תנוהל על ידי הקרן הלאומית למדע ידי ועדת היגוי שבראשה יעמוד חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן, אנו ממליצים כי בוועדת ההיגוי יכהנו נציגים אקדמיים מטעם הות“ת והמועצה הלאומית למו“פ. • ועדת המעקב ממליצה לקיים סקר השוואתי בין ישראל לבין מדינה מתקדמת מדעית עם גודל כמו שוודיה, הולנד, דנמרק או שווייץ. סקר זה יתרכז בבדיקת מנגנוני מימון - אוכלוסיה דומה לפריטי תשתיות בהיקף כספי דומה, ובעיקר בבחינת המצאי של פריטי תשתית אלה בישראל ובמדינה הנסקרת. (בסקר ראשוני שערכה הוועדה לצורך כתיבת הדו“ח הנוכחי הסתבר כי התמיכה הממשלתית לתשתיות מדעיות בישראל נחותה במידה רבה בהשוואה למדינות כמו הולנד או שווייץ). • הוועדה רואה חשיבות רבה בטיפוח שיתופי פעולה עם מדענים ממדינות מתקדמות במחקר המדעי, הנגזרת מהיותה של ישראל מדינה מבודדת באזור מבחינה פיזית ומדעית. הוועדה רואה בדאגה את הפער שנוצר עם השנים במימון מחקרים משותפים של מדענים ישראלים Horizon עם מדענים מאירופה (באמצעות השתתפותה של ישראל בתכנית המחקר האירופית ) ומדענים מארצות הברית. לפיכך, הוועדה ממליצה להרחיב את המסגרות למימון מחקרים 2020 .משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית דו“ח תת־הוועדה לחסרים בתשתיות לאומיות 18 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז • כמו כן רואה הוועדה בדאגה רבה את היעדרם של תלמידי מחקר ובתר־דוקטורנטים מארצות המערב במעבדות המחקר בישראל. בעצה אחת עם ‘האקדמיה הצעירה‘, הוועדה ממליצה על דוקטורנטים.-הקמת תכנית בוחן תחרותית לקליטת בתר ג. מטרות התכנית לתשתיות מדעיות יקרות ופילוסופיית הניהול עקב המחסור הכרוני במשאבים למימון תשתיות מחקר יקרות על בסיס תחרותי, הציעה ועדת המעקב תכנית לצמצום הפער שנוצר בנושא זה בכל שטחי המדע הבסיסי. אנו סבורים כי אמַת המידה היחידה למימון תשתיות מחקר יקרות מסוג זה היא מצוינות מדעית. לפיכך, על התכנית להתנהל ), האמונה על מימון מחקר בסיסי המבוסס על שיפוט אובייקטיבי וחסר ISF( בקרן הלאומית למדע פניות. אנו מּכירים בצורך לאפשר לכל החוקרים המצטיינים בארץ הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה להשתתף בתכנית על בסיס אישי, וליהנות מּפֵרותיה. לפיכך, אנו ממליצים כי תוקם במסגרת הקרן הלאומית למדע ועדת היגוי שתלווה את התכנית. מיליון ש“ח למחזור בקשות שנתי. תקציב זה 40-30 מוצע כי תקציבה הראשוני של התכנית יהיה יאפשר מימון של שלושה מיזמים במדעים המדויקים, מדעי החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות; מיזם אחד במדעי הרוח, ומיזם אחד במדעי החברה. אחרי תקופה של שלוש עד חמש שנים תתקיים מיליון ש“ח למחזור, 100-80 הערכה־מחדש לבדיקת הצלחת הקרן, תוך שאיפה להרחבתה לכדי בהתאם לצורכי המדע בארץ. חלוקת משאבי הקרן בין מדעי הטבע, החיים, ההנדסה, הרפואה והחקלאות תיעשה על ידי ועדת שיפוט אחת; ובין מדעי הרוח והחברה על ידי ועדת שיפוט שנייה. אחוזים, בהתאמה.25-20 אחוזים לעומת80‑75 יחס המימון בין שתי הוועדות יהיה מיליון 30 מיליון ש“ח עד3 ככלל, התכנית תהיה רשאית לממן תשתיות מחקר בעלויות של בין של כשליש עד מחצית מהסכום). באופן טיפוסי, תשתית - matching - ש“ח לפריט (עם התאמה מדעית במדעי הטבע וההנדסה יקרה יותר מאשר במדעי הרוח והחברה; לפיכך, אפשר יהיה לקבוע מיליון ש“ח, והַרף 3-1 כי ַרף הכניסה למיזמים במדעי הרוח והחברה יהיה נמוך יותר, ויעמוד על מיליון ש“ח.6-5 העליון על בלי לקבוע מסגרות, נציין כי התכנית תעסוק רק בתשתיות שמטרתן מתן מענה לצרכים של מיזמים שבהם ניּכר יתרון ייחודי של חוקר ישראלי אחד או של קבוצת חוקרים עם בולטּות מדעית מובהקת. ראוי לציין כי הות“ת מצאה כבר בעבר פער גדל והולך לרעת ישראל בהשקעה בתשתיות מחקר יקרות בין ישראל לבין מדינות מתקדמות אחרות. לפיכך מינתה הות“ת ועדה בראשותו של פרופ‘ דוד הורן שתמליץ על השקעות בתשתיות מחקר לאומיות יקרות. דו“ח הוועדה הראשון הוגש , ואילו הדו“ח העדכני נכתב בימים אלה ואמור להיות מוגש לות“ת בזמן הקרוב.2013ב־ ד. סיכום מסמך ראשוני זה נועד לעגן את הצורך בצמצום הפער בין מדענים ישראלים בולטים לבין אלה בחו“ל, בכל הנוגע ליכולת לרכוש ציוד ולעשות שימוש בתשתיות מחקר גדולות על בסיס תחרותי; זאת בעבור מיזמי מחקר בסיסי או יִישומי בחזית המדע העולמי. ועדת המעקב מציעה להקים תכנית חדשה במסגרת הקרן הלאומית למדע שתטפל בנושא זה. ות“ת בוחנת כיום, לאור התכנית תשפ“ב) את הקמת פרויקט תשתיות המחקר הגדולות. האמצעים -הרב־שנתית החדשה (תשע“ז הנדרשים למימוש התכנית חייבים להיות מתוקצבים ממקורות חדשים של המדינה (כמקובל במדינות מתקדמות אחרות), ולא לנבוע משינוי ייעוד של מקורות קיימים. 19 דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה יו“ר- פרופ‘ יוחנן פרידמן פרופ‘ יורם בילו פרופ‘ אבנר הולצמן פרופ‘ יוסף קפלן יועץ: פרופ‘ ישראל פינקלשטיין א. כללי מייצרים ומפתחים ידע - )Humanities( ‘ אשר מכונים בלשונות אחרות ‘מדעי האדם- מדעי הרוח בדוק, חקור ושלם ככל האפשר על האדם, תולדותיו ותרבותו. הם שואפים להגיע לתיאור ולניתוח של האנושות מראשיתה (או, ליתר דיוק, מן התקופות הקדומות ביותר שלגביהן קיים תיעוד). הם עוסקים בחקר ההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות, הלשונות וכל היבט אחר הנוגע לחיי האנושות. מדעי הרוח שואפים לתאר את העולם האנושי הסובב אותנו, ולנתח כל סוגיה מכל היבטיה הרבים והמורּכבים. הם מפתחים מודעּות לכך שכדי להבין סוגיה לאשורה, עלינו להעניק משקל ראוי לכל על השקפותיהם, אמונותיהם, - היבט והיבט שלה. נעשה ניסיון מּודע לתאר את מגוון בני האדם מנהגיהם ואורח חייהם. לגישה כוללנית זו נודעת חשיבות רבה בחיי המעשה, ולא רק בעניינים תיאורטיים: ניסוחים בהירים, שקולים וזהירים המבוססים על בירור העובדות הנוגעות לסוגיה מסוימת חיוניים לשם קבלת החלטות מושכלות בכל עניין חברתי, מדיני או כלכלי. החשיבה אמורה להבטיח שכל עניין יידֹון לגופו לאור - לחם חוקם של אנשי מדעי הרוח- הביקורתית שיקולים הנוגעים לו; אנשי מדעי הרוח עושים מאמץ מּודע להוציא ממערכת השיקולים כל מה שזר לסוגיה הנדונה. אחד התפקידים החיוניים של מדעי הרוח הוא העיסוק הביקורתי בתרבות הלאומית, בתרבות במיוחד בתקופה - העמים האחרים ובקשרים בין התרבויות שנתפסים כבעלי חשיבות מרכזית שבה חלקי העולם השונים שזורים זה־בזה, וכל מה שמתרחש באזור אחד משפיע באופן מידי על אזורים אחרים. אחד הכלים החיוניים לעיסוק זה הוא לימוד וחקר שפות זרות, המאפשר הּכרה מכלי ראשון של תרבויות זרות והבנה עמוקה שלהן. התחומים העיקריים שבהם עוסקים מדעי הרוח והחברה הם לימודי וחקר ההיסטוריה, הארכאולוגיה, הפילוסופיה, הבלשנות, הספרות, הדתות והאמונות, מבנים חברתיים, התנהגות יחידים והקשר זה. -את‑ביניהם בהיבטים החברתיים והנורמטיביים. תחומים אלה שזורים זה־בזה ומזינים זה לדוגמה, ידיעת שפות זרות חיונית לחקר התחומים האחרים, כשם שידיעת היסטוריה של תקופות שונות חיונית להבנת הפילוסופיה של אותן תקופות. כל תחום נדון הן בהקשר הלאומי המקומי והן בהקשר הבין־לאומי העולמי, תוך דגש על הקשרים ועל יחסי הגומלין בין השניים. לא יעלה על הדעת לחקור היסטוריה לאומית במנותק מהיסטוריה של עמים שכנים. העיקרון הוא לבחון את -התחומים השונים בהקשר רחב ככל האפשר, ולזהות את קווי הדמיון והשוני בין תופעות בנות השוואה באזורי עולם שונים. גם תחומי הידע השונים שזורים זה־בזה: הקשרים בין היסטוריה, סוציולוגיה, פילולוגיה, לימוד ספרות ועוד מתחזקים והולכים. בדור האחרון גוברת ההּכרה בחשיבותם של מחקרים בין־תחומיים המשלבים תובנות מתחומי מדעי דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 20 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז ,הרוח עם שיטות מחקר וחוקרים מתחומי מדעי הטבע. כיווני מחקר כאלה מאפיינים, לדוגמה את הארכאולוגיה המודרנית העוסקת בנושאים כמו תיארוך בעזרת ‘שעונים‘ מתחום הפיזיקה, דנ“א קדום שמסייע למיפוי אוכלוסיות העבר ושחזור תנועתן; - 14 שהידוע ביניהם הוא פחמן בדיקת שארים מולקולאריים בכלי אגירה עתיקים כדי לזהות דפוסי סחר, וכן שחזור אקלים ככלי לשם הבנת תהליכים יישוביים ודמוגרפיים בימי קדם ובפרהיסטוריה. שיטות מתחום מדעי הטבע ספקטרלי של - לדוגמה, צילום מּולטי- הולכות ונעשות נפוצות הן במחקר של כתובות קדומות והן בפיתוח שיטות מתחום מדעי המחשב לשם השוואה של כתבי יד - תעודות שקריאתן קשה ושל טקסטים. מדעי הרוח במיטבם הם תחום תובעני המצריך כישורים רבים ומגוונים: שליטה בשפות זרות, כושר ניתוח וניסוח, השכלה וידע רחבים ועוד. העיסוק במדעים אלה הוא מרתק וחשוב, ומשפיע בתחומי מעשה רבים. ב. מדעי הרוח בישראל , טרם פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה 1924 המכון למדעי היהדות נחנך על הר הצופים בדצמבר העברית בירושלים. מגרעין צנוע זה צמחה ּבִרבות השנים הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, וכן כלל מערכת המחקר וההוראה הישראלית במדעי הרוח, המעוגנת כיום בעשרות בראש ובראשונה באוניברסיטאות המחקר. מאות חוקרים ומורים אקדמיים יצרו ויוצרים - מוסדות קיימה בכל התחומים של תולדות המין האנושי, הגותו, לשונותיו, יצירתו האמנותית -נכסים בני לענפיה, דתותיו ואמונותיו, תרבותו הלאומית ותרבויות העולם. ּפֵרותיו של ידע מגוון זה הונחלו לדורות של סטודנטים, והם מחלחלים לכל מקום ואתר, מעצבים את דמותה של החברה שבה אנו חיים ומגביהים שיעור קומתה. מפעל קיבוצי זה מצוי לאחרונה במצב של משבר מתמשך ואף מחריף, וזאת כמובן לא רק בישראל. העדּות המובהקת לכך היא הירידה העקיבה בשיעור הסטודנטים למדעי הרוח, עד כדי התקרבות ספרתי מתוך כלל תלמידי האוניברסיטאות בארץ. כתוצאה ישירה מכך פחת -מסוכנת לאחוז חד הנתח של מדעי הרוח בתוך העוגה האוניברסיטאית הכוללת, והדבר נותן את אותותיו בהתייחסותן של הנהלות האוניברסיטאות לפקולטות אלו כפי שהיא מיתרגמת בהקצאת תקנים ותקציבים. חוגים אוחדו, תכניות לימודים נסגרו, אפשרויות הקליטה והטיפוח של סגל צעיר צומצמו, תחומי ידע אחדים עומדים בפני ‘סכנת הכחדה‘ ממשית. מדובר במעגל המזין את עצמו: ככל שמונמכת קומתם של חוגים ותכניות לימוד כך פוחת כוח המשיכה שלהם בעבור תלמידים פוטנציאלים שמהם אמורות לצמוח עתודות החוקרים, וחוזר חלילה. תחושת החירום ביחס למצבם של מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הולידה בשנים האחרונות יזמה האקדמיה 2007יוזמות שונות לשימורם ולשיקומם, במסגרות מוסדיות וכלל־ארציות. ב־ הלאומית הישראלית למדעים דו“ח אשר התייחס לבעיה, ואשר הציע כיווני פעולה. בעקבות זאת הוקמה בין השאר קרן משותפת למל“ג ויד הנדיב לפיתוח מדעי הרוח. דוגמה להיערכות בקנה מידה מוסדי היא הרפורמה המתבצעת לאחרונה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים מחדש של תכניות לימוד. דוגמה ליזמה - בסימן של מיפוי צרכים, איגום משאבים, ייעול וארגון- בהיקף כלל־ארצי היא פרסומו של דו“ח מצב מדעי הרוח בישראל מטעם הוועדה הקבועה של מיזם רחב־היקף ורב־משתתפים שהוכן תחת הנהגתה של פרופ‘ מלכה - )2016( ות“ת למדעי הרוח חובב. עיקר חשיבותו של דו“ח זה הוא בהעמדת מסד נתונים מוסמך ומפורט על מצב -רפפורט מדעי הרוח בכל המסגרות שבהן הם נלמדים ונחקרים, לרבות מסגרות החינוך התיכוני. בהמשך לאותו מאמץ שוקדת המל“ג על תכנית חומש חדשה, ובה שלל הצעות מעשיות להעלאת קרנם של מדעי הרוח. הדו"ח הנוכחי מבקש גם הוא לתרום למהלך זה. 21 ג. מגמות עולמיות והתייחסות אליהן בארץ ‘המפנה הלשוני‘ ו‘המפנה התרבותי‘, שקנו לעצמם שביתה באקדמיה האמריקנית והאירופית החל , ערערו מוסכמות רווחות בתחומים שונים במדעי הרוח, ובראש 20ברבע האחרון של המאה ה־ וראשונה במקצועות הקשורים לתחום ההיסטוריה. המגמה ה‘דקונסטרוקטיבית‘ העמידה בסימן שאלה את תקפותם של מטה־נרטיבים ששלטו בכיפה בהיסטוריוגרפיה המערבית מאז ראשיתה של -ההיסטוריוגרפיה המודרנית. במקום החיפוש אחר ‘האמת ההיסטורית‘ העלו היסטוריונים פוסט מודרנים למרכז הדיון את בחינת הנרטיבים המתחרים המשקפים עמדות אידיאולוגיות שונות או מודרניות, שעוררו ויכוחים עֵרים -זיקה לערכים חברתיים ותרבותיים מתחרים. המגמות הפוסט באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, לא בוששו לבוא, והגיעו גם אל העולם האינטלקטואלי הישראלי. המטָה־נרטיב הלאומי, שמילא תפקיד מכונן בחברה הישראלית מאז ראשית הציונות, ספג ביקורות נוקבות מכיוונים שונים, והיו לכך השלכות ניכרות על הדיון ההיסטוריוגרפי. לצערנו, -הפקולטות למדעי הרוח לא מילאו בדיונים אלה תפקיד מוביל ומנחה. קריאות התיגר של הפוסט מודרניות, על היבטיה השונים, לא נוצלו לריענון אינטלקטואלי בחוגים המתאימים במדעי הרוח, וכמעט שלא השתקפו בתכניות הלימודים באוניברסיטאות הישראליות. מציאות זאת יצרה את הרושם כי האקדמיה נעדרת מנהיגות אינטלקטואלית ראויה לשמה, וכי אינה ממלאת תפקיד מוביל בוויכוחים על הסוגיות המרכזיות במדעי הרוח והתרבות. למצב זה נודעות השלכות שליליות על מעמדן ותדמיתן של הפקולטות למדעי הרוח בחברה הישראלית ועל כוח המשיכה שלהן בציבור ובעיקר בקרב הדור הצעיר. ד. מדעי החברה כללי: מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, התנהגות היחידים המרכיבים אותה והקשר בינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. קווי המִתאר של מדעי החברה אינם חדים, משום שלתחומי ידע נוספים קיימת זיקה ברורה אליהם. מערכות המושגים, המודלים המסבירים ופֵרות המחקר של מדעי החברה מזינים קשת רחבה של תחומים כמו משפט, חינוך, רפואה ובריאות, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית - מקצועיים מתמחים ועיתונאות. מדעי החברה צמחו כאשכול תחומי מובחן מתוך מדעי הרוח, אך האוריינטציה של תחומים ותת־תחומים לא מעטים בתוכם נעה שיטתית כלפי מדעי הטבע. ממיקום זה בתווך, בין מדעי הרוח למדעי הטבע, נגזרים אִפיונים משמעותיים של התחום הנושאים משמעויות עיוניות ויישומיות. גיוון פרדיגמטי: מגוון הגישות והשיטות במדעי החברה רחב, ונע בין קוטב ‘פוזיטיביסטי‘ (מהותני שבו מערכי המחקר וכליו מושפעים ממדעי הטבע: גזירת השערות בנות הפרכה - )essentialist - ‘ לבין קוטב ‘פרשני- ממודלים תיאורטיים מוגדרים, ובדיקה כמותית שלהן בתנאים מבוקרים ), המדגיש משמעויות סמליות וחוויות סובייקטיביֹות ומציית להגדרה constructionist - (הבנייתי רכה יותר של ‘מדעיּות‘. גיוון פרדיגמטי זה ניּכר בהשוואה בין תחומי הידע, אך לא פחות מכך בתוך כל אחד מהם. המִנעד הרחב בין פסיכולוגיה ביולוגית החוקרת מוח והתנהגות לבין פסיכולוגיה חברתית, ובין -מודע; בין גאוגרפיה פיזית לגאוגרפיה היסטורית-קלינית המפרשת עולם פנימי לא תחומי זה. גיוון פנימי זה ‑אנתרופולוגיה פיזית לאנתרופולוגיה סוציו־תרבותית, מדגים גיוון תוך מאתגר את קווי המִתאר ואת רמת הגיבוש המחלקתית במדעי החברה. מתודולוגיה אינטגרטיבית ואקלקטית: המחקר המודרני בתחומים רבים של מדעי החברה הוא משלב שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות כאמצעים משלימים להפקת מידע על - אינטגרטיבי מציאות חברתית הנתפסת כמורּכבת ורב־ממדית. דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 22 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז רב־תחומיות: תחומי מחקר מתרבים והולכים במדעי החברה חוצים גבולות של תחומי ידע ) היא מגמה בולטת במדעים inter-disciplinarity( ומשלבים תחומים נבדלים. בין־תחומיּות בכלל, ובמדעי החברה היא ניּכרת במיוחד לנוכח מיקומם כגשר בין מדעי הרוח ומדעי הטבע והאופי המורּכב והרב־ממדי של המציאּות החברתית. הזיקה למדעי הרוח ניכרת בתחומים שונים המדגישים מחקר חברתי מנקודת מבט היסטורית, תרבותית, לשונית או דתית; בצמיחת תחומי מחקר אזוריים משולבים (כגון לימודי אירופה או לימודי המזרח הרחוק), וכן בתחומי לימוד חדשים (כגון מִגדר ולימודי תרבות). הזיקה הגוברת למדעי הטבע ניּכרת בתחומי ידע כמו סוציו־ ביולוגיה, ביו־ ונוירו־פסיכולוגיה, ביו־כלכלה ורפואה חברתית. ייסוד תכניות לימודים ומרכזי לימודיים אזוריים, חקר הרציונליּות, קבלת החלטות, - )multi-disciplinary( מחקר רב־תחומיים משקף את התחזקות המגמה של בין־תחומיּות, אך גם מאתגר את - חישוביּות, מוח והתנהגות ועוד המִבנה המחלקתי הקיים במדעי החברה וטומן בחובו את הצורך בהיערכויות חדשות. אתגרים: • העלּות הגבוהה של תשתיות ושל תקציבי מחקר בתחומים מובהקים של מדעי החברה הנשענים על מדעי הטבע: מעבדות, ציוד ומִכשור מתוחכמים, קבצי נתונים גדולים. תחומית וההתמחות הגוברת בתוך -• ערעור הגיבוש המחלקתי לנוכח השונּות הפרדיגמטית התוך כל תת־תחום. • ערעור קווי המתאר המחלקתיים לנוכח צמיחת תכניות מחקר ומרכזי מחקר רב־תחומיים. • המתח המובנה בין תחומים עיוניים ומחקריים מובהקים לבין תחומים פרופסיונליים (בתי ספר כמו פסיכולוגיה קלינית, לימודי ארגון, ראיית חשבון ועיתונאות. - )מקצועיים • פיזור ההשכלה הגבוהה בין מוסדות רבים. הצמיחה המטאורית של מכללות בישראל מאתגרת את מדעי החברה הרבה יותר מאשר את מדעי הרוח ומדעי הטבע; זאת משום שרוב תחומי הלימוד במכללות קשורים למדעי החברה. תנאי הקבלה ורמת הלימודים במכללות נמוכים מאלה בעיקר באוניברסיטאות –שווים. - של האוניברסיטאות; אך תנאי הקבלה לתארים מתקדמים כפועל יוצא, התחרות על משיכת סטודנטים למחלקות של מדעי החברה באוניברסיטאות הופכת קשה יותר. מחקר המהווה רכיב משמעותי של המחקר - • ניווט נאות של המחקר העוסק בחברה בישראל שסעים, המקוטבת פוליטית, חברתית, - ב‘שדה המוקשים‘ של חברה רבת- החברתי בכלל תרבותית ואידיאולוגית, שהאוניברסיטאות שלה נשענות במידה רבה על תמיכה כספית מוסדית.-ממשלתית ה. המלצות מדעי הרוח: פיתוח מדעי הרוח ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית של המדינה, ליכולתה להבין את העולם הסובב אותה, להּכרה ביקורתית ומעמיקה של התרבות היהודית והישראלית, ולהבנה יסודית ופתוחה של תרבויות אחרות. הדברים התרבות הקלסית, התרבות - אמורים בעיקר בתרבויות שאִתן העם היהודי בא במגע במשך הדורות הנוצרית, התרבות המערבית המודרנית, תרבות האסלאם והמזרח הרחוק. המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית. 23 :כדי להשיג את המטרות הללו, מוצע לנקוט צעדים אחדים • הקמת ועדה משותפת לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמועצה להשכלה גבוהה, שתכלול גם איש מדעי הרוח בכיר או שניים מחו“ל. תפקידי הוועדה: • זיהוי תחומים במערכת האקדמית אשר בהם רכשה ישראל לעצמה מעמד בין־לאומי מוביל, אך אשר מצויים בסכנה בשל מצוקת תקנים ותקציבים. תחומים אלה יזכו לתוספת תִקצוב ייעודי. ייתכן שהוועדה תמצא שההצטיינות בתחום מסוים נמצאת באוניברסיטה מסוימת, ובמקרה כזה אין להירתע מתמיכה ייחודית באוניברסיטה זאת. תמיכה מסוג זה תינתן לתקופה קצובה: המוסד יתחייב להשתמש בתקציבים אלה בעיקר להרחבת הסגל הקבוע באמצעות מינוי חוקרים מצטיינים, ולהמשך העסקתם גם אחרי תום תקופת התמיכה, אם יעמדו בתנאים הדרושים למתן קביעּות. התקציב הזה יתוסף לתקציב הרגיל, ולא יהיה חלק ממנו. • זיהוי תחומים חיוניים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בשל מצוקה תקציבית ומיעוט תלמידים. מספר תלמידים הוא רק שיקול אחד, ולא העיקרי, באוניברסיטאות מחקר. מספרי תלמידים מתאפיינים בתנודתיּות רבה, ולכן לא ראוי שמיעוט תלמידים בשנים מסוימות יהיה שיקול עיקרי בחלוקת המשאבים לאוניברסיטאות המחקר. גם תחומים אלה יזכו לתִקצוב ייחודי. השיקול של מספר התלמידים חייב להיות שונה במכללות ובאוניברסיטאות המחקר. אפשר יהיה לקיימם במלוא ההיקף בכל האוניברסיטאות. במקרים -• קיימים תחומים אשר אי אלה, יש להקים תכניות בין־אוניברסיטאיות ולהקל על הרשמת תלמידים באוניברסיטאות אחדות. הדבר מחייב הסכמה בין האוניברסיטאות על חלוקת כספי ות“ת שיינתנו בעבור תלמידים הלומדים ביותר ממוסד אחד. שיתוף פעולה מסוג זה חיוני כדי למנוע הכחדה של תחומים שלמים וחשובים מהמערכת האקדמית הישראלית. • ראוי להמשיך ולקיים את הקרן לקידום מדעי הרוח המשותפת למל“ג ול‘יד הנדיב‘. קרן זו תרמה תרומה משמעותית לחדשנּות במחקר ובהוראה, שלא הייתה באה לעולם בלעדיה. • מדעי הרוח סובלים ממחסור מתמשך בתקציבים הדרושים לשם מחקרי תשתית מקיפים. אנו ממליצים כי ות“ת תקים תכנית ייעודית למימון מחקרי תשתית במדעי הרוח. המדובר במפעלים בעלי היקף רחב, כמו מילונים מדעיים גדולים, המבוססים על טקסטים בלשונות מרכזיות לתרבות הישראלית, כגון העברית והערבית. מחקרי תשתית במדעי הרוח עשויים להיות מוסדיים או אישיים. במדעי הרוח קורה לא פעם תופעה שונה מהמצב המקובל בדרך כלל במדעי - שחוקר בודד יוזם מחקר בעל אופי תשתיתי ויש לקחת זאת בחשבון. מחקרי תשתית במדעי הרוח מצריכים תקציבים קטנים הרבה - הטבע יותר מאשר אלה במדעי הטבע, אך בוודאי שגם הם ראויים לתִקצוב מתאים. • מומלץ להקים גוף מתאֵם קבוע בין הפקולטות למדעי הרוח לצורך התייעצות שוטפת, התוויית מדיניות, ייזום וניהול של תכניות בין־אוניברסיטאות ותיאום קווי פעולה מול המל“ג והות“ת. ) 2016 הפגישה המוצלחת של ֵדקני מדעי הרוח (שנערכה באקדמיה הלאומית למדעים במרס ממחישה את הפוריות והאפקטיביּות של פורום כזה. • מומלץ לבחון מחדש את מודל התקצוב של ות“ת ולהציע שיפורים שיתקנו את הקיפוח המובנה בו ביחס למדעי הרוח. בעיקר, קיים צורך להכין דירוג עדכני של כתבי העת הבולטים בכל תחום, ולתת משקל ראוי לפרסום ספרים אקדמיים אשר חשיבותם במדעי הרוח מהותית אך אשר אינם מובאים בחשבון במודל התקצוב הנוכחי. ראוי לתת את הדעת על הענקת משקל דו“ח תת־הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה 24 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז לכתבי עת אקדמיים בעברית, שבתחומים אחדים במדעי הרוח (במיוחד במדעי היהדות) הם הבמות החשובות והמובילות גם בקנה מידה עולמי. • מומלץ לעודד ולתמרץ את המגמה המסתמנת באוניברסיטאות אחדות למסד את לימודם של קורסים נבחרים במדעי הרוח כחלק מלימודי יסוד כלל־אוניברסיטאיים, לצורך העשרת השכלתם הכללית של הסטודנטים בכל המקצועות. הדבר יגביר את חשיפתם של מדעי הרוח לכלל אוכלוסיית הסטודנטים, ויחזק את מעמדם בתוך האוניברסיטאות. • מומלץ ליצור ולטפח מסגרות של שיתוף פעולה בין הפקולטות למדעי הרוח לבין מערכת החינוך הכללית: לאפשר לתלמידי תיכון מתקדמים להשתתף בקורסים נבחרים במדעי הרוח ולקבל בעבורם נקודות זכות אקדמיות; ליצור מסגרות השתלמות קבועות או חד־פעמיות ראש ועדות המקצוע -למורי המקצועות ההומניסטיים; לכונן קשר שוטף עם המפמ“רים ויושבי במשרד החינוך; להגביר את החשיפה של מורים ותלמידים לשלל הפעילויות המתנהלות בפקולטות, כגון כנסים וימי עיון. מדעי החברה: • תקציבי מחקר: לנוכח העלות הגדלה והולכת של התשתיות והמחקר השוטף במדעי החברה, יש להגדיל באופן משמעותי את השיעור היחסי של מענקים המיועדים למדעים אלה מקרנות . צורך זה ניּכר במיוחד בתחומים הנשענים על מעבדות, ISF מחקר תחרותיות חיצוניות, דוגמת טכנולוגיות ומערכי מחקר הקרובים למדעי הטבע. graduate( • דוקטורנטים: נדרשת תמיכת ות“ת בכינון מסגרות ממוסדות ללימודי דוקטורט ) במדעי החברה באוניברסיטאות המחקר, כדי להבטיח תנאים אופטימליים לצמיחת schools דור העתיד של חוקרים במדעי החברה בישראל. במצב הנוכחי, מקורות המימון לדוקטורנטים מדריכים אינם מספיקים. -אוניברסיטאיות וממענקי המחקר של חוקרים- וחוץ- ממלגות תוך הגדלת מענקי המחקר במדעי החברה נחוצה גם לצורך זה, ובמיוחד כשבמדעים אלה שיתוף הפעולה המחקרי בין חוקרים לתלמידיהם, המניב ּפֵרות מתגמלים לחוקרים בצורת פרסומים משותפים, הדוק פחות מאשר במדעי הטבע. • מרכזים בין־תחומיים: לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין־תחומיים המתרבים, יש מקום לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין־ תחומיים, שהביקוש להם גדל במהירות בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. דוגמאות: חקר המוח, קוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות; חקר הרציונליּות; אתיקה, פילוסופיה, כלכלה ופוליטיקה; משפט, פוליטיקה וחברה; חברה, פוליטיקה, כלכלה וסביבה. • תיחום וחלוקת עבודה בין אוניברסיטאות מחקר ובין מכללות: בתחום מדעי החברה במיוחד, קיימת תחרות על תלמידים בין אוניברסיטאות ובין מכללות אקדמיות בתנאים לא שווים. למכללות תפקיד מרכזי, שמן הסתם יגדל וילך, בהקניית תואר ראשון בתחומים רבים במדעי החברה. משום כך, יש לחתור להקפדה על גיוס מסה קריטית של סגל איכותי בכל מכללה ולא להסתמך על מורים מזדמנים מן החוץ, וכן לאיחוד בין מכללות כדי לצמצם את השונּות באיכותן; יש להותיר תכניות לימודים מחקריות לתארים גבוהים בתחומי האוניברסיטאות. • תכנית למימון מחקֵרי תשתית לאומית במדעי החברה: מתבקשת תמיכה ממשלתית להקמת תשתית מתודולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל; זאת באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים. מחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות - ), מדד הדמוקרטיה ומדד אי־שוויון חברתיINES( כמו מחקר הבחירות הישראלי- פוליטית רלוונטיים בהקשר זה. תחום חשוב המתפתח במהירות, שראוי להכלילו בתכנית, הוא הניצול יומיות של משתמשים ‑המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים המתקבלים מפעילויות יום מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים. 25 דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי יו“ר- פרופ‘ רות ארנון פרופ‘ רות ברמן פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ רשף טנא פרופ‘ יהושע יורטנר א. מבוא רקע: במערכת האקדמית בישראל, הכוללת את כל המוסדות להשכלה גבוהה, עיקר הדגש הוא על יצירת ידע חדש באמצעות המחקר, והנחלת הידע לדור הבא באמצעות ההוראה. המחקר הבסיסי, אשר ייעודו הרחבת מכלול הידע בעולם, מודרך על ידי סקרנותו של החוקר. עם זאת, מחקר בסיסי כזה מניב בתדירות גוברת והולכת תוצאות מעשיות אשר מניבות מצִדן פיתוחים טכנולוגיים. translational( ‘במקרים אלה, ניצול הידע עשוי להתבצע אך ורק באמצעות ‘מחקר תרגומי ): העברת ידע ממוסדות מחקר אקדמי למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע research .ואחרות, וניצול הפוטנציאל היישומי הגלום בו אמצעי ביצוע: בכל האוניברסיטאות בארץ פועלות חברות ‘העברת טכנולוגיה‘, המופקדות בראש על מכלול הידע שהוא מניב. - וראשונה על הבטחת זכויות הקניין הרוחני של המוסד האקדמי חברות אלו פועלות ליצירת הַקשרים הדרושים כדי להעביר את הידע או הטכנולוגיה אל התעשייה ולנצל את הפוטנציאל היישומי הגלום בו. חברת העברת טכנולוגיה נוספת תוקם על ידי מל“ג כדי להעניק שירותים מקבילים לכל המכללות הפועלות בתחום. מימון המחקר התרגומי באקדמיה נעשה בעיקר ממקורות עצמיים של אותו מוסד. תרומה עיקרית נוספת מגיעה ממשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות תכניות מיוחדות (כגון קמי“ן) קידום מחקר יישומי נבחר ועוד (ראו להלן). תכניות אלו משמשות גשר בין מחקר בסיסי למחקר יישומי, לטכנולוגיות בעלות עניין מסחרי.- בשלב התרגום של הישגי המחקר הבסיסי- וממוקדות ציוד תשתיתי: אחד הקשיים המשמעותיים העומדים בפני מוסדות המחקר הוא רכש וחידוש של ציוד תשתיתי יקר שאינו בהישג ידו של מוסד אחד בלבד. לצורך זה הוקמו מנגנונים אחדים, הפורום לתשתיות למחקר מדעי‘. תל“מ הוא גוף התנדבותי - שהעיקרי שבהם הוא ‘תל“מ ביזמתו ובניהולו של נשיא האקדמיה הלאומית למדעים דאז, פרופ‘ יעקב זיו. 1997שהוקם ב־ ובמיוחד מיזם הננוטכנולוגיה, אשר הביא לפיתוח - מיזמים חשובים יצאו לפועל באמצעותו חברות הזנק). בנוסף למוסדות 72 ולשגשוג של תחום חשוב זה בישראל (ובכלל זה הקמת להשכלה גבוהה פועלים בארץ מכונים העוסקים במחקר יישומי, וכן תכניות ממשלתיות התומכות ) הוקם מיזם תמי“ם2016-2012( במחקר יישומי. במסגרת מיזם הננוטכנולוגיה בשלב השני שלו ). התכנית החדשה למימון תשתיות מחקר בסיסי אמורה לתת FTA - Focal Technology Areas( .מענה חלקי לבעיות שהועלו כאן דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 26 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז ב. מחקר תרגומי באוניברסיטאות להלן תיאור קצר של המחקר התרגומי המתבצע באוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים: המחקר התרגומי באוניברסיטה העברית בירושלים מתקיים בעיקר בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם אשר מכיל את הפקולטה למדעי הטבע, וכן בקמפוס בעין כרם שבו ממוקמות הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שינים ובית הספר לרוקחות. האוניברסיטה מתכוונת לבנות אשכול היי־טק בגבעת רם שייקרא ‘היל־טק‘. הוא ישמש חגורת היי־ טק מסביב ליחידות האקדמיות, וייצור מרחב גדול ויחיד מסוגו בארץ לפיתוח יוזמות וחדשנות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. חברת ‘יישום‘ מופקדת על העברת הידע לתעשיות עתירות ידע, אשר ימוקמו בחלקן במתחם סמוך לקמפוס ספרא בגבעת רם. המחקר בפקולטה לרפואה בעין כרם נוגע בעיקר לנושאים הקשורים לרפואה ולבריאות. חברת המִסחור למחקר רפואי, ‘הדסית‘, עוסקת בהעברת הידע בנושאים אלה לחברות פיתוח תרופות, ובשיתופי פעולה עם מערכת הבריאות. הכוונה היא לפתח טכנולוגיות, שיטות וטיפולים חדשניים במחלות ובמניעתן. הטכניון: הטכניון, בסיוע ‘מוסד הטכניון למחקר ופיתוח‘, מוביל מחקר תרגומי בתחומי מחקר אחדים, ובהם: ננוטכנולוגיה, חקר המוח, והנדסה ביו־רפואית (כולל רגנרציה של רקמות). כמו כן כלולים בתחום זה מחקרים על אור וחומר, ועל פיזיקה ומערכות חיים. נושאים אלה נחקרים ), לשם הקמת חברות היי־טק העוסקות בנושאים שונים שרובם I-CORE( במסגרת מרכזי מצוינות מאיץ חברות הזנֵק. פעילּות זו מייצרת - ‘פקטור-שייכים לביו־רפואה. הטכניון הקים גם את ‘טי מקומות עבודה חדשים ומקדמת קריירה של חוקרים צעירים. שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת תכניות שונות הביא להקמת עשרות מיזמים וחברות הזנק. הטכניון הקים כבר לפני שני עשורים מרכז להעברת טכנולוגיה, אשר כולל גם מעבדות שבהן יזמים מהטכניון יכולים לפתח את יישום רעיונותיהם. יצאו משם חברות הזנק רבות. הטכניון הקים גם את ‘קרן מן‘ (בסך מיליון דולר) לקידום העברת טכנולוגיה.100 אוניברסיטת תל־אביב: המחקר התרגומי באוניברסיטת תל־אביב מקודם באמצעות חברת העברת הטכנולוגיה ‘רמות‘, המופקדת על מִסחּור המחקר היישומי באוניברסיטה. חוקרי האוניברסיטה . PCT בקשות לפטנטים חדשים בארץ ובחו“ל, וכן במסגרת120מגישים באמצעותה מדי שנה כ־ מיליון ש“ח. חברת 30 הסכמי רישיון והסכמי מחקר בהיקף כספי של כ־30מדי שנה נחתמים כ־ ‘רמות‘ משתפת פעולה עם חברות תעשייתיות בארץ ובחו“ל. מעבר לכך, האוניברסיטה מקיימת פעילות ענפה בנושאי בריאות, וחוקריה משתפים פעולה עם רופאים באזור המרכז המשתייכים מִנהלית לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה. האוניברסיטה גם מקיימת במסגרת זו מרכזי מחקר הממוקמים בבתי החולים, שבהם נערך מחקר תרגומי. מכון ויצמן למדע: במכון פועלת חברת ‘ידע‘ ליישום המחקר התרגומי שמתבצע על ידי מדעניו. רוב המחקרים במסגרת זו הם ארוכי־טווח. מחקרים שהחלו לפני שנים רבות נושאים עתה פרי, ובכלל זה תרופת הדגל של חברת טבע, ‘קופקסון‘, וטיפולים בסוגי סרטן שונים ובשלבים מוקדמים של לוקמיה. שיטות חדשניות שפותחו על ידי מדעני המכון משמשות בסיס לתעשיות מצליחות הנמצאות בשלבים שונים של הקמה או פיתוח. לדוגמה, חברת התרופות והטכנולוגיה מֶרק האריכה לאחרונה את הסכם שיתוף הפעולה שלה עם המכון אשר נמשך כבר כארבעה עשורים, ובמסגרתו פותחו התרופה ‘רביף‘ והתרופה ‘ארביטוקס‘. - אוניברסיטת בן־גוריון בנגב: אוניברסיטת בן־גוריון מקיימת מחקר תרגומי בפקולטות אחדות וכן במכונים - כגון הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי הבריאות לחקר המדבר. גם במסגרת ההוראה מקיימת האוניברסיטה כמה מסלולי לימוד המשלבים לימודי תואר ראשון בשתי מחלקות, ועל ידי כך מספקים מסד רחב יותר לבוגרים לעסוק לאחר לימודיהם 27 במחקר תרגומי. המכונים לחקר המדבר, שהם ייחודיים בעולם בתחום המחקר הזה, ראויים לציון מיוחד. יישום המחקר התרגומי נעשה באמצעות חברת ‘ב.ג. נגב טכנולוגיות‘. אוניברסיטת בר־אילן: המחקר התרגומי באוניברסיטת בר־אילן מתקיים בכמה תחומים: אנרגיה סולרית, סוללות, פיתוח תרופות, טיהור מים, אופטיקה, אלקטרוניקה, ורובוטיקה. חברת ‘בר־ ), מופקדת על המחקר התרגומי, וכן אחראית על שיתופי BIRAD( ‘אילן חברה למחקר ופיתוח פעולה עם התעשייה ועם מערכת הבריאות. באשר לתעשייה, יותר מתריסר חברות הזנק הוקמו על בסיס הקניין הרוחני של חוקרי בר־אילן. בתחום הרפואה נוצר שיתוף פעולה עם מערכת הבריאות בגליל, במיוחד לאחר הקמתה של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה בצפת. גם בתחום הביו־ אינפורמטיקה הייתה אוניברסיטת בר־אילן אחת מנושאי הדגל. אוניברסיטת חיפה: החברה הכלכלית של האוניברסיטה, ‘כרמל‘, פועלת כזרוע העסקית שלה, ומספקת הגנה על הקניין הרוחני של חוקריה ודואגת למסחורו. החברה יוצרת שיתופי פעולה עסקיים עם חברות שונות, במטרה לְמצות את הפוטנציאל העסקי של המחקרים הנערכים על , העוסקת ArtsAvit Ltd. ייסדה החברה את חברת ההזנק2014 ידי חוקרי האוניברסיטה. במהלך , העוסקת בפיתוח Pine Biotech בפיתוח טיפול רפואי למחלת הסרטן. כמו כן היא הקימה את יישומים לביו־אינפורמטיקה. החברה חתמה על הסכמים עם חברות אחדות, והיא משתפת פעולה עם משרד הבריאות. האוניברסיטה הפתוחה: בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה עצמו לא מתקיים מחקר רלוונטי. המחקר שמתבצע על ידי חוקריה, כולל מחקר תרגומי, נערך במסגרת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אחרות, ומדּווח שם. אוניברסיטת אריאל בשומרון: באוניברסיטה מתקיים מחקר תרגומי בתחום הרובוטים לניתוחים לפרוסקופיים, וכן בנושא הכוונת תרופות. האוניברסיטה יצרה קשר עם ‘המרכז הרפואי אסותא‘ לצורכי יישום מחקרים הנערכים בקמפוס. ג. מחקר תרגומי במכללות מכללות להכשרת מורים. - בארץ פועלות כשישים מכללות, חלק גדול מהן מכללות להוראה בין האחרות מצויות מכללות אקדמיות או טכנולוגיות העוסקות במדעים, בהנדסה ובטכנולוגיה. בניגוד לאוניברסיטאות המחקר, הדגש במכללות הוא על הוראה, תוך עיסוק מוגבל במחקר. חלק מן המחקר במכללות נערך על ידי חברי הסגל בשיתוף עמיתים באוניברסיטאות ותוך שימוש בתשתיות מִכשור ובמתקנים שלהן, אשר אינם קיימים במכללות. עם זאת, יש כמה דוגמאות למחקר תרגומי אשר נערך במכללות, ולשם כך תוקם על ידי מל“ג חברת העברת טכנולוגיה אשר תשרת את כל המכללות. מכללה אקדמית להנדסה ע“ש עזריאלי, ירושלים: המכללה מכשירה מהנדסים בתחומים שונים, ומקיימת מחקר תרגומי בנושאים כמו טריבולוגיה (טכנולוגיה לטיפול פני שטח, כדי להקטין חיכוך ובלאי); פיתוח מזרקים וציוד רפואי חד־פעמי; פיתוח טכנולוגיות הדפסה פונקציונליות לפיתוח חיישנים זולים; פיתוח מערכות לניטור מי שתייה; מודלים של תורת האינפורמציה, ומחקרים בתחום מנהרות רוח. המכללה האקדמית אפקה להנדסה בתל־אביב: המכללה מקיימת פעילות במחקר תרגומי במסגרת המרכז לעיבוד שפה, אשר זוכה למענקים ממפא“ת ומתכנית מגנ“ט של משרד הכלכלה והתעשייה ואשר משתפת פעולה עם התעשייה, בעיקר בתחום ‘עיבוד דיבור‘. פרט לכך מתבצע במכללה מחקר תרגומי בנושאי תחבורה, תכנון אנטנות, אנרגיה והנדסת חומרים. דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 28 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז המכללה האקדמית הדסה בירושלים: מחקר תרגומי במכללה מתבצע בשיתוף פעולה בין המחלקה ממד והראייה -למדעי המחשב לבין חברת ‘אינטל‘ וחברת ‘מוּבִילאי‘, בעיקר בתחום התלת הממוחשבת. תחום עיקרי במכללה הוא מִחשוב ברפואה, כולל אופטומטריה. במסגרת זו מתקיים קשר עם חברות היי־טק ויצרני עדשות מגע ועדשות אופטיות. מתקיים מחקר תרגומי במחלת ניוון באיתור צמחים פוטנציאליים למטרות ריפוי.- הקרנית, ובביו־טכנולוגיה המכללה האקדמית תל חי: המכללה מקיימת מחקר תרגומי בנושאים הקשורים לביו־טכנולוגיה לפיתוחים - )ולתעשיית המזון. היא מקיימת קשר הדוק עם חוקרי ‘מיגל‘ (מרכז מחקר יישומי גליל הקשורים במחקר חקלאי רב־תחומי: מדעי הצמח, כימיה, חקר חלבונים ומיקרו־ביולוגיה, וכן פיתוח ויישום של מודלים חישוביים מתקדמים. בראודה בכרמיאל: המכללה מקיימת מיזמי מִסחור באופק -המכללה האקדמית להנדסה אורט אשכולות עם חברות תעשייה: מיזם חניתה בתחום כרסום המתכות; מיזם אורנג‘ בנושא כריית בתחום הצנרת הפלסטית, - שהוא מחקר אלגוריתמי; מיזם גולן פלסטיק- מידע; מיזם אסתיאה וכן מיזמים נוספים שנמצאים כיום בשלבי הקמה ופיתוח. המכללה האקדמית להנדסה ע“ש סמי שמעון: המכללה להנדסה הגדולה בנגב מעודדת את חוקריה להשתקת רעשים; YOYS לשיתופי פעולה עם התעשייה ועוסקת במחקר היישומי הבא: מערכת פיתוח עגלת נכים פנאומטית; מרכז לחקר קורוזיה, וכן מרכזי מחקר בתחומים שונים. דוגמאות למחקר המתבצע במרכז המחקר: פיתוח מערכת לניטור אוויר הסביבה בזמן אמת, באמצעות מכשירים מעופפים הנשלטים מרחוק, ופיתוח מערכות רובוטיות (בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת מדריד): רובוט כמִפרק כדורי. ): המכון פעיל בעיקר בנושא המחקר בתחום העיצוב; זאת בהקשרים HIT( המכון הטכנולוגי בחולון מערכת הביטחון, עולם התקשורת, תחום התעשייה והייצור, המסחר, ועולם התרבות.- שונים שנקר הנדסה: מרכז הפעילּות במחקר תרגומי במכללה מצוי במחלקה להנדסת פלסטיקה ופולימרים, וכולל: מחקר בתחום הננוטכנולוגיה לפיתוח ננוצינורות, אשר להן תכונות מכניות ייחודיות; שימוש בחומרים מרוּכבים המשפרים תכונות מכניות; ייצור של ננוחומרים לאלקטרודות בעיקר בעבור - חשמליות וליישומים אופטיים. קיים גם פיתוח של טכנולוגיות אריזה חכמות תעשיות המזון והתרופות. המרכז האקדמי לב: המרכז עוסק בעיקר בהנדסת אלקטרו־אופטיקה: אופטיקה רפואית ועיבוד תמונה, אופטיקה לחקר החלל וחישה מרחוק, אופטיקה של מקורות אור ולייזרים, וכן מיקרו־ או ננוטכנולוגיה הקשורה לסיבים אופטיים. הוא משתף פעולה עם תעשיות היי־טק, ועם הצבא והמשטרה. ד. מחקר תרגומי בתחום הביו־רפואה נושא המחקר הביו־רפואי התרגומי, ובעיקר פיתוח תרופות ופיתוח ציוד רפואי, תופס מקום נכבד במחקר בישראל. ועדת היגוי של האקדמיה הלאומית למדעים דנה בנושא זה ואף הקימה ועדה בין־לאומית ייחודית, אשר מסקנות דיוניה כלולים בדו“ח להערכת מצב המחקר הביו־‑תת . תת־הוועדה הדגישה בהמלצותיה את חשיבותו 2009רפואי בישראל שפורסם על ידי האקדמיה ב־ של המחקר הביו־רפואי התרגומי לחברה ולכלכלה, והצורך בהגנה על הקניין הרוחני של החוקרים ושל המוסדות בהם הם עובדים, כולל בתי חולים. דגש מיוחד הושם על הצורך בחקיקה בהקשר ) שנחקק בארצות הברית. הוועדה המליצה על השקעה Bayh-Dole( זה, בדומה לחוק ביי דול לאומית בנושאים אלה. 29 ה. מחקר תרגומי במדעי הרוח והחברה מחקר תרגומי מקובל לרוב במדעי הטבע, ההנדסה ובמדעים המדויקים; אבל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ קיימת פעילּות ענפה בכיוון זה גם במדעי הרוח והחברה. ראוי להזכיר בהקשר זה את תחום ‘הבלשנות החישובית‘, ששמו מעיד על מגמתו ותוכנו הבין־תחומי. יצוין שבוגרי המחלקות לבלשנות באוניברסיטאות בארץ מתקבלים בברכה לעבודה בחברות היי־טק מכל הסוגים (דוגמת ). אחד הבוגרים הקים את מפעל המילון הממוחשב Cotextors, Orfin Ventures ,גוגל, מיקרוספוט , כדרך לניתוח ממוחשב syntactic parsers ‘רב־מילים‘. בין סוגי המחקר התרגומי בתחום זה פותחו של מבנה המשפטים בשפה העברית. כן פותח מנתח מורפולוגי המאפשר ניתוח ממוחשב של מילים, הרּכבן המורפולוגי ושיוכן הקטגוריאלי בשפה העברית. חלק נכבד מיוזמות אלו נערכו בארץ Child Language Data :במסגרת הארכיון הבין־לאומי שמרכזו באוניברסיטת קרנגי מלון בשם . ארכיון זה כולל גם חומר רב בשפה העברית, שהועבר אליו מחוקרים באוניברסיטאות System ,בארץ ואינו מוגבל רק לשפת ילדים. כיום עמֵלים על הכנת ספר מקיף על מבנה העברית החדשה שימוש -בהשתתפות נציגי אוניברסיטאות שונות בארץ. התיאורים בספר אמורים להיות מבוססי ), כך שהמחברים נעזרים בין היתר בקורפוסים שנאספו ותועתקו בארץ במסגרת usage-based( .מפעל בין־לאומי זה ו. תשתיות למחקר תרגומי כל מוסדות המחקר בארץ עומדים תדירות בפני הקושי לרכוש ציוד יקר ולחדשו. למטרה זאת הוקם תשתיות למחקר‘, שבו שותפים ות“ת, המדען הראשי של משרד הכלכלה - פורום ‘תל“מ1997ב־ והתעשייה, מפא“ת, משרד המדע והאוצר. הפורום פועל על בסיס איגום משאבים. מאז הקמתו מיזמים: 12 הוחלט על ביצועם של מיליון דולר).10( ESRF • השתתפות שנתית במתקן הסינכרוטרון האירופי מיליון דולר).25( • מיזם אינטרנט לתקשורת רחבת פס מיליון דולר).25( • מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני בשורק מיליון דולר).11( • ציוד כבד למחקרים בננוטכנולוגיה מיליון דולר).78( • מרכז מו“פ לננוטכנולוגיה בטכניון מיליון דולר).142.5( • מרכזי מו“פ לננוטכנולוגיה וננומדע בחמש אוניברסיטאות נוספות מיליון דולר).10( • מרכזי ציוד למו“פ ביו־טכנולוגי מיליון דולר).2.6( ‘• תשתית לרשת ‘גריד מיליון דולר).10( • ציוד למו“פ בתאי גזע מיליון דולר).8.9( • בנק רקמות לאומי מיליון דולר).25( • מרכז מו“פ לחקר המוח מיליון דולר).56( • מרכז לחקר הפוטוניקה ז. ננומדע וננוטכנולוגיה פרופסור יהושע יורטנר, ראש התכנית ד“ר מאיר וינשטיין, מזכיר הוועד המנהל הבין־לאומי ננומדע וננוטכנולוגיה משמשים מוקד לפעילּות כלל־עולמית של מו“פ בכל המדינות המתקדמות בעולם כמו גם במדינות מתפתחות. היקפי התמיכה התקציבית בתחומים אלה בעולם מצויים דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 30 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז במגמת עלייה. מדינת ישראל נתונה בעיצומה של תכנית ייחודית לבניית תשתית מחקרית ואנושית טכנולוגי בהתאם לצורכי המדינה -בתחומים אלה, אשר תתרום תרומה חשובה לקידום מדעי בתחומי הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הבריאות והביטחון. תכנית זאת היא אב־טיפוס לפעילּות תעשייתיים חדשניים -בתחום מדיניּות המדע הלאומית, שמטרתה קידום תחומים טכנולוגיים הנשענים על מחקר אקדמי ייעודי, אשר מדינת ישראל חייבת להיכנס אליהם בהקדם ובמלוא העוצמה. ביזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבעה את הצורך 2002ועדת בדיקה שהתכנסה ב־ החיוני בקידום תחומים אלה, ניסחה את המטרות הלאומיות ואת סדרי העדיפיות לתכנית, וכן המליצה על התמקדות בתחומי ננוטכנולוגיה אשר נודעת להם חשיבות לאומית ואשר לקהילה המדעית בארץ יש בהם יתרון יחסי. הוועדה התוותה מפת דרכים, המליצה על כינון תכנית לאומית מיליון דולר) ועל חלוקת ההשקעה בין הפעילויות המחקריות 300 שנתית (בהיקף של-חמש והתעשייתיות, וקבעה מדדים להצלחת התכנית. כמו כן, ועדת הבדיקה המליצה על הקמת ועדה לאומית לננוטכנולוגיה שתקדם את יישום ההמלצות וגיוס הכספים לצורך התמיכה במו“פ. זו אכן . ייעודה הוגדר כקידום פעילּות המו“פ בתחומי הננוטכנולוגיה בישראל, כדי ליצור 2003הוקמה ב־ דור חדש של תעשייה מצליחה ומובילה בקנה מידה בין־לאומי. ) לתמיכה במחקר אקדמי בננוטכנולוגיה החלה 2011-2007( שנתית הראשונה-התכנית החמש . במסגרת זאת הוקמו מרכזי ננומדע בשש 2007, ובשאר האוניברסיטאות ב־2005בטכניון ב־ טכנולוגית. אחד התוצרים -אוניברסיטאות מחקר כשלב ראשוני והכרחי לביסוס התשתית המדעית המובהקים של התכנית הראשונה היה היווצרותם של מוקדי מצוינות במרכזי הננו האופייניים לכל אוניברסיטה. התכנית פעלה כמנוף לשיתוף פעולה אקדמיה־תעשייה, והתבטאה ביישום פטנטים, במכירת ידע ובהקמת חברות הזנק. ההצלחה המוכחת של התכנית הראשונה הביאה לכינונה של התכנית הלאומית השנייה לננומדע מיליון דולר לחמש שנים. מטרתה: שימורה וטיפוחה 180 ), בהיקף של2016-2012( וננוטכנולוגיה הטכנולוגית שהוקמה באוניברסיטאות, והמשך המחקר והפיתוח הייעודי -של התשתית המחקרית טכנולוגית -בתחומים אלה. הרכיב החדשני בתכנית השנייה היה תכנון, ייזום ותמיכה בפעילּות מדעית תחרותית במסגרת תחומים טכנולוגיים ממוקדים (ת“מים), ובהסתמך על מוקדי המצוינות במרכזי הננו. המיזמים שנבחרו התמקדו בננוחומרים, ננופוטוניקה, ננורפואה, ננוביולוגיה, וכן בשימושים מעשיים של ננוטכנולוגיה להדפסה על משטחים שונים. טכנולוגית להקמת תעשייה -בעקבות שתי התכניות הללו נוצרה בהצלחה תשתית לאומית מדעית מבוססת מדע הנשענת על ננוטכנולוגיה. עם סיום התכנית הלאומית השנייה, לא נקבעו מסגרות תמיכה ממשלתיות לננוטכנולוגיה. ששת מרכזי הננו שהוקמו מתארגנים בדרכים שונות להמשך הפעילות המחקרית השוטפת. מורגש מחסור במשאבים לרכש ולחידוש הציוד המתקדם, כמו גם הצורך בגיוס מדענים מובילים נוספים בתחומים אלה. מתחייבת הגברת שיתוף הפעולה בין התעשייה בארץ ובחו“ל לבין מרכזי הננו לצורך מִסחור ההישגים הטכנולוגיים. כמו כן נדרש סיוע סיכון כדי להפחית את הסיכון בפיתוח ההישגים -ממשלתי לצורך עידוד התעשיות וקרנות ההון הטכנולוגיים ובמימושם. בעקבות הצלחת הת“מים, אנו קוראים להרחיב תפיסה זו וליישמה בתחומי ליבה במחקר ופיתוח טכנולוגי אחרים. ח. מכונים העוסקים במחקר תרגומי מכונים ויחידות 100בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי בישראל קיימים כ־ מחקר במגזר הממשלתי והציבורי, שבחלקם מתקיים גם מחקר תרגומי. ראויים לציון מיוחד: מרכז המחקר החקלאי (מכון וולקני) והחברה לחקר ימים ואגמים. (מידע נוסף על הנושא נמצא גם בדו“ח המולמו“פ להלן). 31 הוא המוסד- ‘ בשמו הרשמי ‘מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני- ‘מכון וולקני‘: המכון הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. מכון וולקני אחראי במידה רבה להפיכת החקלאות הישראלית למודרנית, ולמושא הערכה במדינות רבות. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות בתחום החקלאות, וכן יוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המחקר המתנהל במרכז הוא יישומי, וחידושים רבים שיצאו ממנו מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים בארץ ובעולם. בין התחומים שבהם עסקו אנשי המינהל נמנים גידולים מוגנים (גידולי חממה), השקייה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של ּפֵרות, ירקות וצמחי נוי. המרכז הישראלי לחקר הים התיכון: לאחר גילוי מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל הקימה האקדמיה למדעים ועדה בין־לאומית שהמליצה על הקמת המרכז. קרן וולפסון נרתמה לסייע לקידום הנושא ונתנה מענק גדול להקמת המרכז, שהוקם לפני כשנתיים במימון משותף עם ות“ת. המרכז ממוקם באוניברסיטת חיפה, ופועל במסגרת שיתוף פעולה של כל האוניברסיטאות בארץ. חשיבותו היישומית במחקר תרגומי נובעת ממאגרי הגז והנפט שהתגלו בים התיכון, ומהתמריץ לניצולם המרבי והמיטבי תוך שמירה על איכות הסביבה. המרכז שם דגש על פיתוח מחקר ימי תוך שיתוף עם התעשייה, והקמתו ִקדמה את הנושא באורח משמעותי. המימון של ות“ת ניתן לתקופה קצובה, וכעת שוקדים על מציאת נתיבים למימון פעילותו לטווח ארוך, לשם ניצול התשתית המחקרית והיישומית. ט. מודל מוצע להקמת מכוני מו“פ יישומי בישראל ניתוחים שנעשו בשנים האחרונות בתעשיות בארץ ובחו“ל מצביעים על הצורך בהעמקת רמת החדשנות של מוצרים, כדי לשמר את היתרון התחרותי. התעשייה הישראלית הגיעה בעשורים בעיקר בתחומי התעשייה עתירת הטכנולוגיה, - האחרונים להישגים גבוהים ברמה הבין־לאומית והיישומים הביטחוניים. ההצטיינות נגזרה משלושה גורמים: ICTתוך דגש ברור על תחומי ה־ כוח אדם טכני ברמה גבוהה, מו“פ מפותח בתעשייה, ואינטראקציה טובה עם האקדמיה. צורכי העתיד מחייבים חיזוק בשלושת המישורים הללו. אחת הדרכים למימושם היא הקמת מכוני מו“פ יישומי. י. תכניות ממשלתיות תומכות מחקר תרגומי המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה: לאור העובדה שהמחקר הבסיסי - תכנית קמי“ן בארץ הוא איכותי ונמצא בחזית הידע והטכנולוגיה בעולם, וכדי לנצל ידע זה ולהעבירו לתעשייה, הוקמה תכנית קמי“ן (קידום מחקר יישומי נבחר). מטרתה היא לתמוך במחקר במוסדות האקדמיים, , 2011ולהביאו לשלב שבו גורם עסקי יכול להחליט אם להשקיע ביישומו. התכנית יצאה לדרך ב־ בקשות מחקר מאוניברסיטאות המחקר ומבתי חולים.280 אושרו כ־2015 ועד תום שנת המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה: תכנית מגנ“ט (מחקר - תכנית מגנ“ט ותכנית מגנטון גנרי טכנולוגי) היא אחד ממסלולי הסיוע של המדען הראשי לקידום התעשייה הישראלית. התכנית , והיא מאופיינת על ידי קידום טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך שעשויות 1994 פועלת משנת לסייע לפיתוח דורות חדשים של קווי מוצר או שדרוג קווי מוצר קיימים. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין כמה חברות תעשייה לבין מדענים ממוסדות ההשכלה הגבוהה, תוך דגש על עיבוד המחקר היישומי באקדמיה וחיבורו לתעשייה הישראלית. במקביל, מתקיים איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות וקליטתן בתעשייה. כמו כן פועל מסלול ‘נופר‘, המכוון למחקר יישומי באקדמיה, אשר טרם הבשיל להשקעה של התעשייה. מו“פ ביטחוני אקדמי: במערכת הביטחון קיימים כמה ארגונים, גופים ומוסדות המקיימים בעיקר דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 32 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז מחקר יישומי ומעשי, וכן קשר עם המוסדות האקדמיים. המערכת תומכת במיזמים הנערכים באוניברסיטאות שיש בהם עניין למערכת הביטחון. מפא“ת (אשר מפעיל את תכנית ‘קול קורא - ‘אזרחי- מינוף מו“פ דואלי ביטחוני- אקדמיה‘) פעיל במיוחד בנושא זה. כמו כן פועלת קרן ‘ממד המקדמת רעיונות מקוריים ויצירתיים, לרבות טכנולוגיות חדשות וחדשניות שאינן נעשות במסגרת מימון ציבורי אחר, ואשר עשויות להוות בסיס לפיתוח מוצרים בני מסחור. קרן פזי: קרן מחקר משותפת לוועדה לאנרגיה אטומית ולות“ת (על שמו של פרופ׳ אמנון פזי ז״ל, ראש ות“ת לשעבר, מבכירי האקדמיה ושותף מרכזי בפעילויות מערכת הביטחון), שתפקידה לקדם טכנולוגי ואת הכשרת כוח האדם המדעי בתחום זה. יכולתה של -את המחקר, את הידע המדעי הוועדה לאנרגיה אטומית לעמוד במשימות ובאתגרים תלויה באיכות וברמה של כוח האדם העומד אתגר מובנה - לרשותה. הנושא חשוב במיוחד, מכיוון שהעבודה היא במסגרת סגורה ומסווגת ליכולת למשוך ולשמר חוקרים מצטיינים. ): לאור ההתפתחות FAT - Focal Technological Areas - תחומים טכנולוגיים ממוקדים (תמי“ם טכנולוגית ‑טק, צפוי בעשור הקרוב גל חדש של חדשנות מדעית‑הנרחבת של תעשיית ההיי שתשמש בסיס לתעשיות המדע. רכיב חדשני בתכנית הלאומית בכיוון זה הוא מעקב ובקרה של תחומים טכנולוגיים הממוקדים באוניברסיטאות המחקר. יעדיו: ניצול מֵרבי של תשתיות אנושיות תרגומי חדשני; קידום שיתוף הפעולה במו“פ בין אוניברסיטאות -ומחקריות לכיווני מחקר ייעודי המחקר, המכללות האקדמיות, התעשייה והמעבדות הלאומיות; מינוף ההשקעה הממשלתית במרכזי ההצטיינות המחקרית באוניברסיטאות; עידוד שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות במחקר תרגומי; פיתוח וקידום קשרים בין־לאומיים במחקר בתחומי מדע וטכנולוגיה. -ובפיתוח ייעודי מסגרת הפעולה של תמי“ם תהיה במרכזי מיומנות באוניברסיטאות, בתחום רחב של חדשנות. כל אשכול של תמי“ם יוקם לאחר בדיקה שיטתית על בסיס של תכנון ותקצוב רב־שנתי, ובכלל זה מעקב של ועדה מייעצת בין־לאומית. ניהול תכנית התמי“ם יבוצע על ידי תל“מ. פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל: המשרד פועל בשלושה מישורים עיקריים להשגת המטרות בתחומי העדיפות האלה: תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות מחקר, והקמת מרכזי ידע. להלן סקירה קצרה של פעילותו בתחומים אלה. מחקרים בתחומי העדיפות 57 מימן המשרד2013תמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים: ב־ הכוללים מִחשוב מתקדם וסייבר; מדעי ההנדסה; אנרגיה, בדגש על תחליפי נפט לתחבורה; מדעי המוח ומחלות יתומות; מדעי הים; מדעי החברה, והיערכות ישראל לרעידות אדמה. עיקר המימון ניתן למוסדות להשכלה גבוהה וממכוני המחקר, ובעיקר לאוניברסיטאות המחקר. : מחקרים ברפואה מּותאמת אישית; 2014תשתיות ל־-מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי מחקרים במדעי הים; מחקרים בתקשורת אופטית, ספינטרוניקה ומִחשוב קוונטי; מחקר בין־ ; מחקרים במדעי ICT תחומי המשלב טכנולוגיות תקשורת ומידע במדעי המוח ומדעי החברה החברה והרוח; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; טכנולוגיות מים; מחקרי חלל. : מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען 2015תשתיות ל־-מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי האוכלוסייה בגיל השלישי; כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה; פיתוח מדיניות לקידום נשים בישראל; מימון מחקר במרכזי המו“פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין־ לאומיים; מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; מחקרי חלל (המשך). : מחקר מדעי יישומי ומחקר הנדסי; 2016תשתיות ל־-מחקרים במסגרת תכנית מחקר אסטרטגי אבטחת מזון וביטחון מזון; ננוטכנולוגיה; בטיחות ובריאות, אדם וסביבה; פיתוח תשתיות מדעיות בנושא מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי (המשך); פיתוח תשתיות 33 ;מדעיות בנושא מדיניות לקידום נשים בישראל (המשך); אורח חיים ואיכות חיים, תזונה ותנועה ביומטריה; היערכות האוכלוסייה בישראל לרעידות אדמה; מחקר במרכזי המו“פ האזוריים שאינם זכאים לגשת למענקי מחקר בין־לאומיים (המשך); כימיה אנליטית, כימיה אורגנית ואלקטרוכימיה (המשך); מחקרי חלל (המשך). מלגות בתחומי העדיפות של המשרד, לרבות מלגות מיוחדות 129 הוענקו2013מלגות מחקר: ב־ לעידוד נשים בהנדסה ובמדעים מדויקים, ומלגות ייעודיות למגזר הערבי, הדרוזי והצ‘רקסי. מימון מלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים מעודד סטודנטים מצטיינים להתמקד בתחומי עדיפות, מקדם את ההון האנושי בטווח הקצר ומגדיל את עתודת החוקרים בתחומי עניין מכוונים. הקמת מרכזי ידע: מרכזי הידע מושתתים על מתן שירות מדעי לחוקרים ולמדענים באקדמיה ובתעשייה, על בסיס תגליות מדעיות קיימות ופיתוח טכנולוגיות המושתתות על ידע מדעי קיים. המרכז מחויב במתן שירות ובהעמדת התשתית והידע לרשות כל מדען וחוקר בישראל. חזית המחקר מתקדמת מעצם טיבה, ולכן מרכז ידע תשתיתי מוקם לתקופה מוגבלת וחיוניותו נמדדת מחדש לאחר תקופת ההקמה. המרכז מוקם כישות זמנית, בעל אפשרות להפוך לאחר תום תקופת המימון למרכז קבוע העומד בזכות עצמו. בראש המרכז עומד חוקר בכיר, המרּכֵז את הפעילות ומייצג את מרכז הידע. מרכזי הידע שהוקמו בשנים האחרונות ואשר המשרד היה שותף להקמתם הם: : מרכז למדעי המוח; מרכזים לננוטכנולוגיה; בנק רקמות; המרכז לאוספי הטבע 2013מרכזי ידע ל־ הלאומיים. : מרכז ידע למדעי המוח (המשך); המרכזים לננוטכנולוגיה (המשך).2014מרכזי ידע ל־ : מרכז הידע לפוטוניקה; מרכזי ידע לאומי בתחום חלל וסביבה.2015מרכזי ידע ל־ : מרכז ידע לנשים ומגדר; מרכז ידע לחקר מחלות יתומות.2016מרכזי ידע ל־ - באמצעות מולמו“פ ובמסגרת מוסד ש‘ נאמן למחקר מדיניּות לאומית- ראוי לציין כי משרד המדע חוקר, מייצר ומעדכן מדי שנה את מֵרב המידע הסטטיסטי של המו“פ הישראלי. מימון מחקרים על ידי יחידת המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים: יחידת המדען הראשי היא הזרוע הטכנולוגית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. היחידה שואפת לשמר את התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות של ישראל ולפתח אותה, תוך תכנון ובניית כלים להשקעה במו“פ באקדמיה, בחברות הזנק ובאמצעות שיתופי פעולה עם גופים שונים בארץ ובעולם. מימון המחקרים הוא על בסיס קול קורא למחקר מו“פ תשתיתי בנושאים כגון גאולוגיה וגאופיזיקה של גז טבעי ונפט, מחצבים ואוצרות טבע, וכן של מחקרים בתחום רעידות אדמה ועוד. המחקר נערך בכל האוניברסיטאות וגם בחלק מהמכללות. באשר לנושא האנרגיה, התחומים שבהם נערך המחקר הם אנרגיה סולרית, רשתות חכמות, תחליפי דלקים, אגירת אנרגיה גרעינית , וכן עם קרנות BSF ו־BIRD ושימור אנרגיה. המשרד מקיים שיתופי פעולה עם קרנות בארץ כגון באירופה. פעילות לשכת המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה: המדענית הראשית של משרד זה מקדמת נושאים רוחביים בעלי ממשקים עם משרדי ממשלה אחרים: בריאות וסביבה; הערכות לשינוי אקלים; טכנולוגיות סביבתיות (לרבות חישה מרחוק); קידוחי גז ונפט; המצוק החופי; תחליפי נפט לתחבורה; הפקת אנרגיה מביו־מסה; שיקום הכרמל, הערכת המערכות האקולוגיות ועוד. בכל הנושאים האלה נערכים מחקרים, והידע המצטבר מתוצאותיהם ומהעבודה השוטפת בלשכה מנוצל ליצירת קשרים עם משרדי הממשלה המתאימים, עם מדענים במוסדות ההשכלה הגבוהה (לקידום החדשנות הטכנולוגית) וכן עם התעשייה. דו“ח תת־הוועדה למחקר תרגומי 34 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז יא. המלצות • תפקידן של אוניברסיטאות המחקר הוא לעסוק במחקר בסיסי ובהוראה להעצמת הידע האנושי, להבאת תועלת לחברה האנושית ולהכשרת ההון האנושי בכל תחומי הידע. ראוי לנצל ידע מצטבר זה כדי לכוון מחקר ייעודי שיתרום לכלכלה, לבריאות, לביטחון ולפיתוח. • יש למצוא דרכים לתגבור שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה, על ידי עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא; זאת בעיקר במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות. • יש לעודד מחקר תרגומי ותכניות ייחודיות הקשורים לנושאים בעלי חשיבות לאומית: ביטחון, סביבה, אנרגיות מתחדשות, בריאות וכדומה, שיסתייעו במשרדי המדענים הראשיים במשרדים משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; מערכת הביטחון ומפא“ת, המשרד להגנת - הרלוונטיים הסביבה; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים; משרד הבריאות, ועוד. ) FTA( • יש לחזק את הנושאים הכלולים במסגרת התכניות לתחומים טכנולוגיים ממוקדים ולשקול הרחבתן לתחומי ליבה נוספים במחקר ופיתוח טכנולוגי. אנו רואים בברכה את שיתופן של מכללות אקדמיות במסגרת מחקרית זו. • עם כל האמור לעיל, יש לשמר את מצוינותו של המחקר הבסיסי במוסדות להשכלה גבוהה: על אוניברסיטאות המחקר מוטלת האחריות למצוא את האיזון הנכון בין המחקר הבסיסי לבין המחקר התרגומי. • יש להמשיך ולשקול את הגברת התמיכה במחקרים יישומיים אסטרטגיים; מלגות המחקר ומרכזי הידע שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. 35 דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים פרופ‘ ידין דודאי פרופ‘ רשף טנא ד“ר מאיר צדוק סעיף זה סוקר את קשרי החוץ המדעיים של ישראל, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים במסגרת הסכמים בין אקדמיות ואוניברסיטאות, וכן בהסכמים ממשלתיים. ראוי לציין בהקשר זה ESRF (מאיץ החלקיקים הגדול בז‘נווה), ו־CERN כי ישראל שותפה בתשתיות של מדע גדול כגון (המתקן לקרינת סינכרוטרון בגרנובל בצרפת). המדע ותהליכי הגלובליזציה- מבוא מיליון מדענים ברחבי 7.75 הוא מיזם עולמי. לפי הערכה פועלים כיום למעלה מ־21מדע במאה ה־ , ואשר 2013 טריליון דולר ב־1.67 כאשר סך ההוצאה המצרפית בגינם במו“פ עולה על- העולם כתבי עת מדעיים. מדענים רבים ומוסדותיהם משתפים פעולה אלה 25,000קוראים ומפרסמים בכ־ עם אלה, מּונעים על ידי השאיפה לעבוד עם מומחים עמיתים במתקנים הטובים ביותר בעולם, ידע חדש שיביא לקידום התחום שבו הם עוסקים ולהתמודדות עם - מכוח סקרנותם- ומחפשים בעיות פרטניות במסגרתו. ידע, רשתות עבודה וסקירות מדינתיּות מבוססים על מידע זמין. תבניות המדע משתנות, וניתוח של אופי שיתוף הפעולה ומגמותיו נועד לספק בסיס להבנת שינויים מתמשכים אלה. מטרתם לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה בין־לאומי ותועלת שעשויה לצמוח ממנו, לשקול מהי הדרך הטובה ביותר למימוש שיתופי פעולה כאלה, ולעורר דיון בשאלה כיצד לרתום שיתוף פעולה מדעי בין־לאומי ביעילות רבה יותר כדי להתמודד עם בעיות עולמיות. מדענים צעירים וקהילות מחקר מחדש את נוף המדע והחדשנּות, שעד כה - מעצבים- מסינגפור ועד דרום־אפריקה- חדשות נשלטו בעיקרם על ידי ארצות הברית ואירופה: עולמי, ומתרחש במקומות רבים יותר מאשר אי ‑ הופך להיות יותר ויותר כלל2016• המדע ב־ פעם. המדע מתמודד עם השאלות הבסיסיות של הבנת הייקום, העולם והאדם, שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד. הוא מּונע על ידי סקרנות, וצומח על ידי הצטברות הידע האנושי. הוא ייחודי בכך שאינו כבול לשום דוקטרינה דתית או אידיאולוגית, ואינו תלוי בעורך המחקר אלא באמיתות טיעוניו. בכך, הוא דמוקרטי במהותו. לפיכך, המדע הוא בעל חשיבות כלל־עולמית, ונתמך על ידי ממשלות, עסקים, פילנתרופים ותרומות. • קיימות מדינות שבהן פעילּות גוברת והולכת זו בולטת במיוחד בהשקעה ובתוצרים מדעיים שחורגים ממגמות הצמיחה הכלליֹות. אפשר להבחין במיוחד בנסיקתה של סין, שעקפה בשנים האחרונות את יפן ואירופה במונחים של תפוקת פרסומיה המדעיים. התפתחויות מהירות מזרח ‑התרחשו גם בהודו, בקוריאה, בברזיל ובמדינות מדע מתהוות במזרח התיכון, בדרום אסיה ובצפון־אפריקה. כמו כן ניכרת התחזקות המדינות האירופיות הקטנות. • המדינות המסורתיות עדיין מובילות: ארצות הברית, מערב־אירופה ויפן משקיעות באופן ניּכר במחקר, ולזכותן מאמרים מדעיים רבים בעיתונים מובילים (וכן שיעורים גבוהים מאוד של פטנטים רשומים ואזכורים מדעיים). דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 36 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז • העולם המדעי הופך מקושר יותר בתוך עצמו, ושיתוף הפעולה המדעי הבין־לאומי נמצא במגמת אחוזים מן המאמרים הרואים אור בכתבי עת בין־לאומיים מבוססים כיום 35עלייה. למעלה מ־ שנה.15 אחוזים לעומת התקופה של לפני25 עלייה של- על שיתופי פעולה בין־לאומיים שיתופי פעולה בין־לאומיים שיתופי פעולה בין־לאומיים לובשים צורות שונות, ואפשר למיינם לשלושה סוגים: שיתופי פעולה ישירים בין מדענים ממדינות שונות; שיתופי פעולה בין־לאומיים ממלכתיים ומוסדיים, ו‘מדע שיתוף במתקני מדע גדולים.- ‘גדול שיתופי פעולה ישירים בין מדענים ממדינות שונות פעילּות זו בין מדענים בודדים או קבוצות מדענים המשתפים פעולה היא המסלול העיקרי בקשרי המדע הבין־לאומיים, במיוחד בקרב מדענים במדינות קטנות. רבים משיתופי הפעולה האלה אינם ממומנים ישירות על ידי קרנות ייעודיות, ולפיכך פעילּות כזאת תלויה בקיומן של קרנות המעודדות האירופי.ERC כגון הקרן הלאומית למדע, או ה־- מחקר המודרך על ידי סקרנות נוף שיתופי הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח של ישראל משתנה: עד לאחרונה היה שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הנרחב והבולט מכולם, והוא כלל גם את מימון המחקר המדעי. בשנים האחרונות נכנסו גופים נוספים, ובעיקר האיחוד האירופי, לשיתוף פעולה חדש או מתעצם עם ישראל, באמצעות תכניות המחקר. כיום, ההשקעה בשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגים בין ישראל לאירופה עולָה על ההשקעה הלאומית למחקר משותף עם ארצות הברית. חלק מההסבר לתופעה 35.6‑ מ- זו נובע מירידת משקלה של ארצות הברית בהוצאה העולמית למימון מחקר מדעי וכנראה שכיום מספר זה נמוך אף יותר. השלכות - 2005 אחוזים ב־30.4, ל־1991אחוזים ב־ מורּכבות נודעות לחוסר האיזון בין ההשקעה הלאומית למחקר משותף באירופה ובארצות הברית, שכן ארצות הברית היא עדיין המדינה המובילה בעולם הן בתחומים רבים של מחקר מדעי והן בטכנולוגיה, ושיתופי פעולה רבים בין מדענים משתי המדינות אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל מחוסר מימון מתאים. שיתופי פעולה בין־לאומיים ממלכתיים ומוסדיים בעבודה ממצה ונרחבת, שנערכה על ידי הוועדה לקשרי חוץ מדעיים של המולמו“פ בראשותה של פרופ‘ מינה טייכר מאוניברסיטת בר־אילן, מּוּפּו קשרי המו“פ הבין־לאומיים. נמצא כי למדינת ישראל קשרים בתחומים ממלכתיים ומוסדיים רחבים: ).CSTP - Committee for Science and Technology( הוועדה למדע וטכנולוגיה- OECD . ריכוז הפעולות נעשה על ידי יחידת הקשר הממומנת על ידי משרד החוץ- אונסקו עם הנציבות האירופית.2007תכניות המו“פ של האיחוד האירופי על פי הסכם שנחתם ב־ תכניות אירופיות בין־ממשלתיות: ;EUREKA - Eurostars ;AAL - ERA-Net Ambient Assisted Living ;EUROMED - Euro-Mediterranean Partnership ;ESFRI - European Cooperation in Science and Technology ;COST - The European Strategy Forum of Research Infrastructure ), והוועידה האירופית לביולוגיה מולקולאריתEMBL( המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית )EMBC( 37 . שיתופי פעולהSESAME ו־CERN, ESRF ישראל שותפה בכמה מיזמי מחקר גדולים דוגמת במסגרת מתקני מחקר אלה מתוארים ביתר פירוט להלן. הצטרפה ישראל כחבֵרה נלווית 1996השתתפות ישראל בתכניות המו“פ של האיחוד האירופי: ב־ ), ומאז היא חברה בכל התכניות שבאו לאחריה. התכנית השביעית החלה FP4( לתכנית הרביעית . במסגרת החוזה, 2020 , יימשך עד2014‑, שבו ישראל שותפה החל מHorizon 2020 ;2007ב־ ישראל משלמת דמי השתתפות קבועים מראש, ובתמורה חוקרים ישראלים זכאים להשתתף בכל ‘הקולות הקוראים‘ ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר ממדינות החברֹות באיחוד האירופי. השתתפות זו חשובה לא רק בשל ההיבט הכספי שלה, אלא גם בשל הרשתות המדעיות והטכנולוגיות בעלות הערך המוסף הגבוה שנוצרות בעקבותיה, שלמדענים ישראלים חלק נכבד בהן. שיעורי ההצלחה של מדענים ישראלים בתכנית הם יוצאי דופן ביחס למדינות אירופה האחרות. : הצלחותיהם של מדענים מישראל ERC - European Research Councilשיתוף פעולה עם ה־ בקבלת מענקי מחקר מהקרן האירופית למדע מרשימות ביותר. מענקי המחקר מקרן זו מוענקים על בסיס הצטיינות מדעית בלבד, ללא קשר לחלקה של ישראל בתקציב הקרן. בנוסף, מדענים , ובכך מעלים תרומה חשובה ERCבכירים מהארץ יושבים במספר רב של ועדות שיפוט של ה־ לפעילותו של גוף זה. ברמה המוסדית, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע והטכניון מופיעים בין הראשונים בכלל המוסדות האירופיים. ברמה הארצית, ישראל מופיעה שנייה בשיעורי ההצלחה. קרנות דו־לאומיות על ידי ישראל וארצות 1972: הקרן נוסדה ב־BSF - הקרן הדו־לאומית ישראל־ארצות הברית הברית, כדי לקדם נושאים בתחומי המדע והטכנולוגיה אשר לשתי המדינות עניין בהם, ולסייע לשיתוף הפעולה בין מדענים בשתיהן. שיתוף הפעולה מתבטא בתכניות מחקר ובמחקרים משותפים. ישראל וארצות הברית הקימו לצורך זה קרן כספית שמורה, שּפֵרותיה משמשים למימון פעולות מתן מענקי מחקר לשלוש שנים, ארגון סדנאות מחקר והענקת - שונות של הקרן הדו־לאומית מענקי השתלמות לחוקרים צעירים משתי המדינות. בשנים הראשונות תמכה הקרן במחקרים בתחום מדעי החיים ומדעי הטבע בלבד, ולאחר מכן נוספו תחומי תמיכה חדשים במדעי החברה. מיליון דולר.16, שמקורו בקרן השמורה, הוא כ־2016 ל־BSFתקציב ה־ , האפקטיביות של 1984 מאחר שהקרן השמורה שהקימו ארצות הברית וישראל לא עודכנה מאז בטיפוח הקשר המדעי בין המדינות ירדה בהדרגה, וכיום מספר רב של שיתופי פעולה BSFה־ פוטנציאליים אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל. יש למצוא דרכים להגברת שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות, כפי שמסתמן בשנים האחרונות. החלה BSF, כאשר ה־2012תקווה חדשה להגברת הקשר המדעי עם ארצות הברית התעוררה ב־ מיליון דולר לשנה שקיבלה ממשרד האוצר הישראלי והמל“ג למערכת שיתוף 3 למנף סכום צנוע של קיימות 2016). ב־NSF( פעולה נרחב עם יחידות רבות בקרן הלאומית למדע של ארצות הברית , להן מוגשות הצעות משותפות של מדענים ישראלים NSF תכניות מימון משותפות עם ה־16 מממןBSF מממן את החוקר האמריקאי, ואילו ה־NSFואמריקאים. בהצעות הנבחרות למימון, ה־ את החוקר הישראלי מהכספים הייעודיים שמקורם בממשלת ישראל. אנו עדים להצלחה רבתי של . יתר על כן, מתברר NSF כפי שמעידים מסמכים שפורסמו לאחרונה על ידי ה־- תכנית חדשה זו , הישג שיש NSFכי אין מדינה אחרת בעולם אשר לה קשרים מדעיים מסועפים מעין אלו עם ה־ מיליון דולר, וקיים 5.5 עומד על כ־2016 ב־NSFלהמשיך ולטפח. תקציב שיתוף הפעולה עם ה־ דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 38 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז BSF לבין יכלתה של ה־BSF ול־NSFפער כספי גדל והולך בין התרחבות התכנית המשותפת ל־ לבדה לממן את המדענים הישראלים הנבחרים למימון בתכנית זאת. . שרי המדע של גרמניה 1986: הקרן נוסדה ב־GIF - קרן גרמניה־ישראל למחקר ולפיתוח מדעי וישראל חתמו על הסכם הקמתה, והכנסת והבונדסטאג הּכירו בה כגוף סטטוטורי עצמאי. הקרן קמה כדי לקדם את קשרי המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות, מתוך הּכרה ששיתוף פעולה מדעי יחזק את קשרי הידידות וההבנה ביניהן ויקדם את המו“פ לתועלתן. הקרן תומכת במחקר בסיסי הוא תמיכה בשיתופי GIF ובמחקר יישומי למטרות שלום בגרמניה ובישראל. פן ייחודי של קרן פעולה בין חוקרים צעירים משתי המדינות. מחקרים אלה ממומנים מּפֵרותיה של קרן צמיתה. בראש מועצת הנגידים של הקרן עומדים שרי המדע של שתי המדינות, וחברים בה שישה מדענים בהליך - בעלי שם משתי המדינות. מועצת הנגידים קובעת את נושאי המחקר שיזכו לתמיכה, וכן את הזוכים עצמם. בנוסף, הקרן מארגנת כינוסים בנושאים מדעיים, וסדנאות משותפות - תחרותי מיליון יורו לחוקרים 200לחוקרים צעירים משתי המדינות. מאז הקמתה, הקרן חילקה למעלה מ־ מיליון יורו למחקרים משותפים.7משתי המדינות. בשנה האחרונה חילקה הקרן כ־ ): קרן זו משמשת מסגרת נוספת לשיתופי Deutsch-Israelische Projektkooperation( DIP קרן . הקרן מנוהלת על ידי ‘הקרן הלאומית 1997פעולה מדעיים בין גרמניה וישראל. הקרן נוסדה ב־ ). היא ממנת מדי שנה שלושה עד ארבעה מחקרים המאגדים קבוצות DFG( ‘הגרמנית למחקר מדענים גרמנים וישראלים בנושאי מחקר משותפים במדעים המדויקים, מדעי הטבע, ההנדסה, יורו לכל 1,655,000 הרוח והחברה. המחקרים ממומנים לתקופה של חמש שנים, בסך כולל של מחקר יחיד. על ידי 1977: הקרן נוסדה ב־BARD - הקרן הדו־לאומית למו“פ חקלאי ארצות הבריתישראל ממשלות ישראל וארצות הברית, כדי לקדם מחקר בסיסי ויישומי משותף בתחום החקלאות מיליון דולר, 110 לתועלת שתי המדינות. פעילּות זאת ממומנת מּפֵרותיה של קרן שמורה של דולר 300,000 בסדר גודל של כ־- שהוקמה מכספי שתי המדינות בחלקים שווים. מענקי הקרן מוקדשים לפיתוח, להתמודדות עם שינויי האקלים ולפתרון בעיות - למחקר במשך שלוש שנים בכל תחומי החקלאות. הם כוללים תמיכה בבתר־דוקטורנטים, מלגות לסטודנטים ומימון כינוסים מיליון דולר.8 ב־2015מדעיים. היקף הפעילות השנתי של הקרן הסתכם ב־ שתי מסגרות נוספות הראויות לציון הן משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, המוציא ‘קולות קוראים‘ לשיתופי פעולה בתחומים מוגדרים עם מדינות רבות דוגמת סין, גרמניה, צרפת, קוריאה, טאיוון, איטליה, רוסיה. שיתופי פעולה אלה מבוססים בין השאר על חוזקות הדדיות ששתי המדינות נוצרו בשנים האחרונות שתי תכניות לשיתוף פעולה מדעי ISF מעונינות לקדם. כמו כן, במסגרת האחת עם סין, והאחרת עם הודו. - :הסכמים בין האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לבין אקדמיות וארגוני מדע בין־לאומיים מוסדות באירופה, באמריקה, במרכז אסיה, בתת־היבשת ההודית ובמזרח 40 לאקדמיה הסכמים עם הרחוק. האקדמיה חבֵרה במספר רב של ארגונים בין־לאומיים חשובים. הקשרים הבין־לאומיים של האקדמיה מתבטאים בחילופי חוקרים במסגרת ההסכמים, בקיום סדנאות, בפעילות מדעית הגג המדעיים כוללים ארגונים -אזורית ובייצוג הקהילה המדעית בארגוני מדע בין־לאומיים. ארגוני ). האקדמיה ESF( ), והקרן האירופית למדעICSU( בין־לאומיים כגון המועצה הבין־לאומית למדע גג של אקדמיות שונות באירופה.-הגג העולמי של האקדמיות, ובארגוני-, ארגוןIAPחברה ב־ 39 :להלן דוגמאות מרכזיות לשיתופי פעולה במסגרת זו ארצות הברית: בשל מגמת התמעטות הקשרים המדעיים בין ישראל לארצות הברית (שהוזכרה הגג של האקדמיות האמריקניות והישראלית להקים תכנית חדשה -לעיל), נעשה מאמץ מצד ארגון לעידוד קשרים בין מדענים צעירים ומצטיינים משתי האקדמיות; זאת במסגרת תכנית הפועלת . נעשים מאמצים לחפש אפיקים Kavli Frontiers of Science ה־- מזה שנים בארצות הברית נוספים. אנגליה: נחתם הסכם רחב היקף לשיתוף פעולה עם החברה המלכותית הבריטית, לחילופי דוקטורנטים ומדענים בכירים.‑בתר גרמניה: קיימת פעילּות ענֵפה בכמה צירים: ההסכם לשיתוף פעולה מדעי בין האקדמיה הלאומית DFGברנדבורג; הסכם לשיתוף פעולה מדעי עם ה־-הישראלית למדעים לבין האקדמיה של ברלין הומבולדט בסדרה של כינוסים מדעיים למדענים צעירים מצטיינים מתחומי מדעי ‑ועם קרן פון ) Fraunhofer( הרוח והחברה. לאחרונה יצא קול קורא למחקרים משותפים עם מכוני פראונהופר למחקר יישומי בגרמניה והרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, המשלבים אקדמיה ותעשייה משני הצדדים. המזרח הרחוק: קיימים הסכמים עם מדינות מרכזיות במזרח הרחוק. לאחרונה נעשה מאמץ מכוון הן בסדנאות - קוריאה ובעיקר סין-להרחיב ולהפעיל את ההסכמים עם הודו, טייוואן, דרום משותפות, והן באמצעות מדענים בולטים בודדים וראשי המערכות המדעיות. מפעלים אזוריים נוסד בוושינגטון איגוד 1994נשיאי האקדמיות למדעים ומועצות המדע של אזור המזרח התיכון: ב־ בהשתתפות ירדן, הרשות הפלסטינית, - נשיאי האקדמיות ומועצת המדע של אזור המזרח התיכון מצרים וישראל ובחסות האקדמיות הלאומיות של ארצות הברית. האיגוד החליט לקיים פגישות סדירות באזור וכן מחקרים, סדנאות ופעולות משותפות. פעילּות ענפה זו נפסקה בשל ההתפתחויות במזרח התיכון, ומצִדנו תהיה נכונות להמשיכה. על ידי האקדמיה 1982המרכז האקדמי הישראלי בקהיר: המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם ב־ ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית, בעקבות הסכם התרבות בין ישראל . גם כאן הייתה פעילות מסודרת של ביקורים הדדיים של חוקרים, אנשי רוח 1979למצרים מ־ וסטודנטים ישראלים ומצרים עד לשינויים שעברה מצרים. בשנים האחרונות מפעילים את המרכז עובדיו המצרים, ומנהל המרכז מבקר במצרים מעת לעת, כאשר המצב המדיני מאפשר זאת. ‘מדע גדול‘ מתקני מחקר גדולים דורשים משאבים כלכליים ומשאבי כוח אדם שאין ביכולתה של ישראל להקימם ולקיימם באופן עצמאי. כדי לאפשר למדענים מצוינים בארץ להשתמש במתקנים אלה, בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וות“ת - המדינה מקדישה אמצעים לא מבוטלים כדי לאפשר נגישּות של חוקרים ישראלים למתקני מחקר גדולים, כפי שיתואר להלן. השימוש - במתקנים אלה מעודד שיתופי פעולה עם קבוצות מובילות בחו“ל, וחושף את המדענים הישראלים לשיטות מחקר מתקדמות ולגישות פורצות דרך. בז‘נבה: פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את רכיבי היסוד של CERN מאיץ החלקיקים גרעיני האטום ואת הכוחות הפועלים בהם; זאת באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. CERN - The European Organizationהמעבדה המובילה בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים – נמצאת בז‘נווה שבשווייץ, והיא גוף - ) (המרכז האירופי למחקר חלקיקיםfor Nuclear Research דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 40 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז והמוביל את הפעילות המדעית הניסויית שנערכתCERNבין־לאומי. הגוף המייצג את ישראל ב־ בו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות. חבריה ממונים על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושר המדע. בראש הוועדה עומד פרופ‘ אליעזר רבינוביץ. השתתפות ישראל מושתתת בראש ובראשונה על הצטיינותה המדעית ועל הקשר המדעי שלה לקהילה CERNב־ המדעית בתחומי הפיזיקה של אנרגיות גבוהות. במעמד משקיף. בשנים האחרונות נבנה ב־CERN חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל־1990ב־ נעשתה לו הרצת מבחן, והיא עברה 2008. ב־LHC - Large Haldron Collider המאיץCERN ,)ATLAS( מתבטאת במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלסLHCבהצלחה. שותפּות ישראל ב־ ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשבילו. הגלאים פותחו ונבנו במעבדות במכון ויצמן למדע, הושלמה 2008 הם נבדקו במעבדות באוניברסיטת תל־אביב ובטכניון. ב־CERNוקודם העברתם ל־ , שהוא חלק מגלאי הענק אטלס. הפעילות TGC - Thin Gap Chamber בניית והרכבת הגלאי הישראלית העכשוית כוללת את תחזוקת הגלאים; אך מרכז הכובד שלה הוא בשלב שבו יש לנתח את תוצאות האמת המתקבלות מהמאיץ. לשם כך נעזרים המדענים הישראלים במערכת הגריד, . בשנים האחרונות חל שיפור רב בשיתוף הפעולה בתוך ישראל וכן ביחסים 2007שאליה הצטרפו ב־ שבין ישראל לבין מדינות העולם, ואלה מאפשרים לפיזיקאים הישראלים למצֵב עצמם בעמדה שיש . אכן, מדענים ישראלים מילאו CERNבה כדי לקדם רבות את העבודה על גילוי פיזיקה חדשה ב־ תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את גילוי החלקיק הסקלרי (חלקיק היגס), והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה של גילוי החלקיק החדש. ; CERN דגלי המדינות החברות האחרות ב־20 הונף דגל ישראל בטקס צירופו אל2014 בינואר CERN הוכתרו בהצלחה המאמצים שנמשכו שנים רבות להביא את2013 זאת לאחר שבדצמבר החל המאיץ המשודרג לפעול בהצלחה באנרגיות 2015לקבל את ישראל כחברה מלאה במועצה. ב־ צפוי להתברר אם תקוותינו היו מוצדקות. 2016 הגבוהות. התקבלו תוצאות חדשות רבות. במהלך צפויה להיות חשובה, כי בה עתידה ליפול ההכרעה בשאלה אם צפויות תגליות חדשות 2017 שנת במאיץ. לכל תוצאה תהיה השלכה בעלת חשיבות על הכיוון שאליו יתפתח המחקר בתחום פיזיקת נבחר מבין כמה מועמדים פרופ‘ אליעזר רבינוביץ לתפקיד סגן נשיא 2015האנרגיות הגבוהות. ב־ .CERN מועצת ESRF חוקרים מישראל השתמשו ב־300: כ־ESRF - מתקן הסינכרוטרון האירופי בגרנובל משמש אפוא כלי חשוב גם בהכשרת ESRFדוקטורנטים. ה־-למחקריהם, ובהם תלמידי מחקר ובתר היא הזדמנות ESRFדור העתיד של חוקרי ישראל. מלבד זאת, השתתפות חוקרים מישראל ב־ מצוינת לחשיפתם ולחשיפת מחקריהם לעמיתים ברמה העולמית. הישגי המדענים הישראלים ב־ ארבע המדינות המובילות מדעית ב־- הם יוצאי דופן. ישראל נמצאת בעקיבּות בין שלושESRF : בחלקה היחסי במספר המחקרים המשותפים והפרסומים שנבעו מהם, באיכותם ובהיקףESRF ), שעשתה חלק גדול מעבודתה המדעית במתקן ה־2009( הזכייה לאחר שיפוט. פרופ‘ עדה יונת , זכתה באחד משני פרסי הנובל שהוענקו לחוקרים שהשתמשו בו. ישראל מצויה בקו עלייה ESRF , הנקרא ‘מקדם ההחזר‘, והגיעה לממוצעESRFמתמיד במדד ההצלחה החשוב ביותר להנהלת ה־ , שהוא הגבוה מכל המדדים הללו שהשיגו מדינות אחרות בחומש האחרון. 1.55 שנתי של-תלת מיליון דולר לשנה.1.5 אחוזים, שהם כ־1.51‑ישראל הגדילה את השתתפותה התקציבית ל SESAME - Synchrotron-Light for Experimental - מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון : זהו מתקן סינכרוטרון מחקרי המוקם עתה Science and Application in the Middle East בירדן (ליד אירביד) בהשתתפות מדינות האזור, ובכלל זה ישראל. היזמה להקמתו היא של ארגון , ושל חוקרים אחדים מגרמניה, מארצות MESC - Middle Eastern Scientific Committee הברית ומישראל. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 41 ,. המדינות החברות האחרות הן איראן1997ומשרד המדע הצטרפו ליזמה זו מתחילת דרכה ב־ בחריין, טורקייה, ירדן, ישראל, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבדן, כמה מדינות מסייעות בתכנון ובהקמה במעמד של משקיף: איטליה, ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה, גדלו המשאבים הכספיים העומדים לרשות 2006יוון, כוויית, עירק, צרפת רוסיה ושוודיה. ב־ המיזם, ונחתם הסכם בהיקף של מיליון דולר בין ‘ססמי‘ לבין הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה המאיץ יחל 2017 ) בווינה לצורך הכשרת עובדים למיזם. הצפי הוא שבמהלךIAEA( אטומית ). בשלב ההתחלתי המתקן צפוי לכלול שתי תחנות 2017 בפעילותו (חנוכתו מתוכננת לאמצע עבודה, וחלק הארי של הציוד הנדרש להפעלתן כבר נמצא בו. בהמשך, מתקן הסינכרוטרון צפוי לאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים: ארכאומטרייה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה. מסקנות • ישראל מבודדת מבחינה גאוגרפית מהמרכזים המדעיים הגדולים. לפיכך, טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו“ל מהווה את נשמת אפה של הפעילּות האקדמית ואת אחת מאבני הבניין החשובות של המחקר האקדמי בארץ. • שיתופי הפעולה הבין־לאומיים מבוססים על צירים אחדים: שיתופי פעולה בין מדענים בודדים בעלי עניין מדעי משותף; שותפות בקרנות מחקר בין־לאומיות ודו־לאומיות, ושימוש במתקני מחקר גדולים שאינם מצויים בארץ. • מתקני מחקר גדולים הם תוצאה של שיתופי פעולה בין־לאומיים. הם חיוניים להתקדמות הידע האנושי והטכנולוגיה. ישראל חבֵרה בכמה שיתופי פעולה כאלה, ופעילות מדעניה במסגרתם זוכה להערכה רבה בעולם. אנו ממליצים להמשיך ולבחון שותפות במתקנים בין־לאומיים דוגמת מתקן הלייזר של אלקטרונים - חדשים המוקמים עתה או עתידים לקום בעתיד הקרוב חופשיים המוקם בגרמניה, והטלסקופ הבין־לאומי המוקם בצ‘ילה. שיתופה של ישראל חייב להתבסס על שיקולים של תועלת מדעית ועל קיומה של מסה קריטית של פעילות מדעית ישראלית בתחומים הנדונים. • ההשקעות הגדולות של המדינה במיזם האירופי למחקר הוכיחו עצמן בכל קנה מידה מדעי וטכנולוגי, וסייעו למדענים ישראלים להשתלב במארג המחקר האירופי. עם זאת, השקעות אלו היטו את האיזון לרעת שיתופי הפעולה הטבעיים בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם ארצות הברית. מחקרים רבים של חוקרים משתי המדינות - מהמעצמה המדעית הגדולה בעולם אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל בשל חוסר משאבים מתאימים. בשל נסיבות מיוחדות נוצרה הזדמנות פז לשיתוף פעולה בין מדענים ישראלים ואמריקנים במסגרת שיתוף הפעולה בין קרן , שיתופי NSF). לדעת עמיתינו מה־NSF( לבין הקרן הלאומית למחקר האמריקניתBSFה־ פעולה אלו נוחלים הצלחה רבתי. לפיכך, יש להתבסס על הצלחה זו ולהגדיל את ההשקעה הישראלית בשיתוף פעולה יוצא דופן זה. • אחת החולשות הברורות של המדע בארץ היא נוכחותם הדלה יחסית של חוקרים צעירים דוקטורנטים) ממדינות המערב ובעיקר מארצות הברית באוניברסיטאות -(דוקטורנטים ובתר הישראליות. חוקרים אלה מעשירים את איכות המחקר וגיוונו וכן משמשים שגרירים למחקר פועלת באקדמיה 2016ולאורח החיים בארץ בשובם לחו“ל בתום תקופת ההשתלמות. החל מ־ המורכבת מחברי האקדמיה ומחברי האקדמיה הצעירה - הלאומית הישראלית למדעים ועדה דוקטורנטים מצטיינים. יש לשקול צעדים מעשיים חדשים להבאת חוקרים - להבאת בתר- .צעירים ממדינות המערב ארצה, בעיקר מארצות הברית, כדי להשביח את המחקר בארץ דו“ח תת־הוועדה לקשרי מדע בין־לאומיים 43 תשומות־תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה א. נתונים נבחרים נתון הגבוה משמעותית מן הממוצע - מועסקים1,000 חוקרים לכל17.3 היו בישראל2012• ב־ ).OECD :) (מקור8.7( ) או של ארצות הברית7.7( OECDשל ה־ אחוזים מאז 6.7 הסתמנה עלייה במספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הבכיר (ב־2013• ב־ תשס“ט). בעקבות יישום התכנית הרב־שנתית, ירד יחס הסטודנטים לאיש סגל בכיר ועמד סטודנטים לאיש סגל בכיר. נעשה מאמץ להצעיר את הסגל במערכת ההשכלה הגבוהה 23 על (מקור: המל“ג). 48.5 על2014 בישראל עמד ב־64-25 • שיעור בעלי תעודות על־תיכוניֹות מוּכרות בקרב בני אחוזים. מגמה מדאיגה היא הירידה בשיעור בעלי תעודה 47.2 על- 64-55 אחוזים; בקרב בני ).OECD : (מקורOECDאקדמאית בישראל בקבוצות הגיל הצעירות יותר, ביחס למדינות ה־ אחוזים; 40 , שיעור מסיימי תואר ראשון בישראל עומד על2013 מ־OECD • על פי נתוני 1.5 על- אחוזים; של מקבלי תואר שלישי19 השיעור השנתי של מקבלי תואר שני עומד על אחוזים. • נמשכת מגמת ההאטה בגידול מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל. מספרם בתשע“ה להלן).1 (מקור: המל“ג, איור10,860) היה כ־2014( .: מספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל, לפי שנה1 איור תפוקות של המערכת המדעית- תשומות ושל מערכת ההשכלה הגבוהה 44 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז )1990( • מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים: בתש“ן ) הגיע 2014( אחוזים; בתשע“ד50חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה־ 50 אחוזים. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את סף ה־61ל־ להלן).2 אחוזים (מקור: המל“ג, איור52 , והתייצב בשנים האחרונות על90אחוזים בשנות ה־ : השתתפותן של נשים בישראל בלימודים לתארים מתקדמים תש“ל, תש“ן, תש“ס, תשע“ד2 ‎איור .2014 ו־2000 ,1990 ,1970 – , עמד במדעי2015/2014• שיעור מקבלי התארים מתוך סך מקבלי התארים מהאוניברסיטאות ב־ אחוזים; ברפואה 4.7 על- אחוזים; במשפטים43 על- אחוזים; במדעי החברה18.4 הרוח על אחוזים; 0.1 על- אחוזים; בחקלאות12.1 על- אחוזים; במדעי הטבע ומתמטיקה9.5 על- .) אחוזים (מקור: הלמ“ס11.4 על- בהנדסה ואדריכלות 45 ב. הוצאות מיליון ש“ח 49,963 עמדה על2015• הוצאה לאומית למו“פ אזרחי: ההוצאה למו“פ אזרחי ב־ 2014(במחירים שוטפים, לפי מגזר מבצע). שיעור ההוצאה למו“פ אזרחי מהתמ“ג בישראל ב־ ). 2011 מיליארד ש“ח ב־38.2 מיליארד ש“ח (לעומת44.8 אחוזים, והסתכם ב־4.109 עמד על להלן. מקור: 3 (איור2014 אחוזים ב־85 ל־2011 אחוזים ב־80חלקו של המגזר העסקי גדל מ־ הלמ“ס). .) (מקור: הלמ”ס2014 : הוצאה לאומית למו”פ אזרחי בישראל לפי מגזר מבצע, לפי נתוני3 ‎איור תפוקות של המערכת המדעית- תשומות ושל מערכת ההשכלה הגבוהה 46 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז המתייחסים להוצאה לאומית למו“פ אזרחי מתגלָה אמנם עלייה בהשקעה בסך2014 • מנתוני ההוצאה הלאומית למו“פ ביחס לשנים קודמות, וכמו כן שיעור קבוע למדי של הוצאה לאומית ושני רק OECD אחוזים, מהגבוהים ב־4.109 - 2014למו“פ אזרחי מהתמ“ג בישראל (ב־ ). למרות זאת, יש לציין את המשך הירידה המדאיגה OECD :א. מקור4 ראו איור- לקוריאה בשיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו“פ (ראו איור ב. מקור: הלמ“ס).4 .)OECD : (מקור2014 א: השוואה בין־לאומית להוצאה לאומית למו“פ אזרחי, לפי נתוני4 איור 2014 2012 2010 2008 2006 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 שיעור מהתמ"ג ב: שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו"פ 4 ‎איור בישראל (נתונים נלקחו מהלמ"ס). שנה 47 ג. תפוקות גילויים להמצאות, פטנטים, הכנסות וחברות הזנק (לפי סקר - • תרומת ההשכלה הגבוהה ):2015-2014 ,חברות למסחור ידע ישראל, הלמ"ס דיווחים על גילויים לבדיקה 1,000 הגישו חוקרי אוניברסיטאות ומכוני מחקר כ־2015ב־ אחוזים מן 50 אחוזים לעומת השנה הקודמת). כ־18 בחברות למסחור ידע (עלייה של בקשות 500 הגישו חברות מסחור ידע כ־2015הדיווחים היו מחברות שליד האוניברסיטאות. ב־ בקשות לפטנטים של חברות למסחור ידע; חברות למסחור 540 לרישום פטנטים; אושרו אחוזים מהן הוקמו על ידי החברות שליד 85 - חברות הזנק50ידע היו מעורבות בהקמת כ־ האוניברסיטאות. ההכנסות של חברות מסחור הידע ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים הסתכמו מיליוני ש"ח.1,702 ב־2014ב־ • אחד מהמדדים המקובלים למצוינות מדעית הוא מדד הציטוטים למאמר. לפי נתוני אונסק“ו, קיימת עלייה מתמדת במספר הציטוטים הממוצע לפרסומים מדעיים ישראליים, 2005 מאז (גבוה מהממוצע 1.15 עמד מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי על2014-2008 ובשנים ). כמו כן, חלקם של המאמרים הישראליים מבין העשירון העליון 1.08 , שעמד עלOECDשל ה– ).5 אחוזים (איור11.9 עמד על2012-2008 של המאמרים המצוטטים ביותר בין השנים .) תפוקת מאמרים, ציטוטים ושיתופי פעולה (מקור: אונסק“ו- : מדדי מצוינות מדעית נבחרים5 ‎איור ‎שיעור ציטוטים ממוצע של ;2012-2008 ‎פרסומים מדעיים ישראליים 1.08 הואOECD-‎ממוצע ה 2014-2005 ,‎מגמות של פרסומים מדעיים בישראל ;2005 ‎מספר הפרסומים המדעיים הישראליים גדל בהדרגה מאז ‎מדינות בגודל כלכלי דומה מוצגות לצורכי השוואה ‎חלקם של הפרסומים הישראליים אחוזי הפרסומים ‎המצוטטים 10 מכלל OECD-; ‎ממוצע ה2012-2008 ,ביותר אחוזים11.1 הוא ‎חלקם של הפרסומים הישראליים ;2014-2008 ,עם כותבים שותפים זרים אחוזים29.4 הואOECD-‎ממוצע ה , מרבית שיתופי הפעולה של מדענים ישראלים בפרסום היה עם מדענים מארצות2014• ב־ אחוזים), וצרפת9.5( אחוזים), בריטניה9.5( גרמניה- אחוזים); אחריהם26( הברית (מקור: 70 אחוזים). שיתוף הפעולה עם מדינות אלו נמצא בעלייה מתמדת החל משנות ה־6( .)אונסקו תפוקות של המערכת המדעית- תשומות ושל מערכת ההשכלה הגבוהה 49 תקצירי דו“חות תחומיים של האקדמיה א. דו“ח על מצב הפיזיקה הגרעינית בישראל יו“ר, מכון ויצמן- פרופ‘ יצחק צרויה פרופ‘ דניאל אשרי, אוניברסיטת תל־אביב פרופ‘ אברהם גל, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ‘ מיכה הס, מכון ויצמן ד“ר ישראל מרדור, וא“א, המרכז למחקר גרעיני שורק פרופ‘ אלי פיאסצקי, אוניברסיטת תל־אביב ד“ר גיא רון, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ‘ יגאל תלמי, מכון ויצמן המחקר הבסיסי בפיזיקה גרעינית התפתח מאוד בעשורים האחרונים. הוא משתרע כעת על פני מגוון רחב של נושאים ושאלות מרכזיים בפיזיקה, ומהווה נדבך חשוב ורכיב מרכזי מכלל המחקר החזיתי בפיזיקה. בין ההיבטים החדישים ראוי לציין: חקר גרעינים רחוקים מעמק היציבות באמצעות QCD - מתקנים ייעודיים המסוגלים להאיץ קרניים רדיואקטיביות; בחינת תורת הכוח החזק החומר הבראשיתי - ); חקר הפלסמה של קוורקים וגלואוניםQuantum Chromodynamics( שהיה קיים ביקום מיקרו־שניות לאחר המפץ הגדול; חיפוש אחר פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי, באמצעות מדידות מדויקות; פיזיקה של הדרונים, המכסה תחום רחב של נושאים כגון מבנה הפרוטון והניטרון ומקור הספין שלהם. השפעת המחקר בפיזיקה גרעינית אינה רק בהרחבת הידע הבסיסי; היא תורמת משמעותית במספר רב של תחומים מרכזיים בחייה של מדינה מתקדמת. הרפואה הגרעינית (בתחום האבחנה ובתחום הטיפולי) והפקת אנרגיה ממקורות גרעיניים הן הדוגמאות הבולטות והמוּכרות. ראוי לציין גם שימושים בתעשייה, בבטיחות קרינה ובתיארוך בארכאולוגיה ובאמנות. המדינות המובילות את המחקר המדעי בעולם משקיעות משאבים כספיים רבים במחקר הבסיסי של הפיזיקה הגרעינית, הן לפעילות שוטפת והן לפיתוח ולהקמת מתקנים חדשים, לאומיים ובין־ הגוף העיקרי המממן - )DOE( לאומיים, שישרתו מחקר זה בעתיד. משרד האנרגיה האמריקני קבוצות מחקר באוניברסיטאות 200 תומך בכ־- מחקר בתחום הפיזיקה הגרעינית בארצות הברית ובמעבדות לאומיות ברחבי ארצות הברית. בשלושת העשורים האחרונים עלה תקציב המשרד בתחום באופן מתמיד ובולט מעבר לאינפלציה. מספר החוקרים הבכירים בפיזיקה גרעינית הממומנים על ידי המשרד עלה גם כן במשך אותה תקופה. של 80בניגוד למצב בעולם, תחום הפיזיקה הגרעינית בארץ נמצא בדעיכה מתמשכת. בשנות ה־ היו בארץ כארבעים אנשי סגל אקדמי בכירים בחמשה מוסדות להשכלה גבוהה. כיום, 20המאה ה־ סך כל אנשי הסגל האקדמי הבכיר העוסקים בפיזיקה גרעינית ירד לחמישה בלבד, והפעילות המחקרית קיימת רק בשלושה מוסדות. לאור המצב, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה ועדת מומחים לאומית בראשותו של פרופ‘ יצחק צרויה ממכון ויצמן, אשר מטרותיה העיקריות: בחינת מצב הפיזיקה הגרעינית בארץ, תוך המלצות לקידום ולפיתוח התחום בעתיד; הצעות להקמת גוף שייצג את תחום הפיזיקה הגרעינית בפני גורמים ומוסדות חיצוניים, תוך הגדרת התפקידים של גוף זה. הוועדה נפגשה עם תקצירי דו“חות תחומיים של האקדמיה 50 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז ,ראשי מוסדות אקדמיים, ות“ת, והמדענים הראשיים של משרד המדע ומשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. כמו כן, הוועדה עמדה בקשר עם גורמים מתאימים במשרד הבריאות, במשרד להגנת הסביבה, במשרד הכלכלה והתעשייה וביד הנדיב. כל הגופים הללו הּכירו בבעיה שנוצרה, והביעו נכונות לסייע בקידום ובפיתוח התחום בארץ. בעקבות הפגישות עם גופים אלה ודיונים פנימיים, הוועדה גיבשה תכנית לשיקום ולפיתוח התחום, והגישה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דו“ח המתאר בפרוטרוט את המתרחש בתחום בארץ ובעולם, ביחד עם המלצות לפיתוחו בישראל. מטרת התכנית: לשמור על פעילות אקדמית מינימלית, אשר תבטיח חינוך והכשרה בארץ של דורות נוספים של אנשי מקצוע וחוקרים בתחום הגרעין. התכנית מתבססת על פעולה בשלושה מישורים במקביל: מענקי קליטה לחברי סגל חדשים, אשר יכללו השתתפות בעלות השכר בשנים הראשונות וכן מימון להקמת מעבדה לנסיונאים; דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית; מלגות ייעודיות לסטודנטים לתואר -מלגות ייעודיות לבתר שני ושלישי בתחום הפיזיקה הגרעינית. חברי הוועדה הדגישו שנדרש שיווק אגרסיבי כדי לעודד את המחקר הגרעיני בארץ ולמשוך לתחום סטודנטים מצטיינים מהם יצמח דור חדש של חוקרים צעירים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אימצה את כל המלצות הוועדה. האקדמיה רואה בשיקום המחקר הבסיסי בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ועל כן מועצת האקדמיה החליטה על הפיכת הוועדה האמורה לוועדה מלווה לקידום הפיזיקה הגרעינית בארץ וליישום ההמלצות. בשנה האחרונה התמקדה פעילות הוועדה ביישום ההמלצות הנזכרות, ואף הושגה התקדמות משמעותית: • משרד המדע הסכים לממן מלגות ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתוארים שני ושלישי. התכנית הופעלה כבר השנה במסגרת מלגות ע“ש לוי אשכול של משרד המדע. חולקו ארבע מלגות בתחום הפיזיקה הגרעינית לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת תל־אביב. • קרן ‘יד הנדיב‘ הביעה נכונות לממן מלגות בתר־דוקטורט בחו“ל. סוכם כי האקדמיה תהיה אמונה על ניהול מלגות אלו, ולשם כך קרן ‘יד הנדיב‘ תעביר לאקדמיה את המימון הנדרש. הציפייה היא כי יוענקו עד שתי מלגות מדי שנה. בימים אלה מגבשים שני המוסדות את כל דוקטורנט בתחילת שנת -הפרטים והכללים, במטרה לפרסם קול קורא ראשון למלגות בתר .2017 לאמץ את המלצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לראות2016 • ות“ת החליטה במרס בשיקום המחקר בפיזיקה גרעינית צורך לאומי; על כן, החליטה לקיים תכנית רב־שנתית לקליטת שבעה חברי סגל מצטיינים בתחום זה באוניברסיטאות המחקר בארץ. התכנית כוללת תמיכה בשכר, כדוגמת מלגות אלון. כמו כן, החליטה להעניק שני מענקים להקמת מעבדות חדשות. קביעת פרטי מענקים אלה נמצאת בדיון מתקדם במוסדות ות“ת. ללא שינוי במגמת ההצטמצמות, הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית תיעלם תוך שנים אחדות ואי אפשר יהיה להכשיר כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגורמי ממשל. 51 ב. דו“ח על מצב הארכאולוגיה בישראל יו“ר- פרופ‘ יורם צפריר ז“ל ד“ר גדעון אבני פרופ‘ דוד אדן ביוביץ פרופ‘ שמואל איזנשטדט ז“ל פרופ‘ מיכל ארצי כהן-פרופ‘ אנה בלפר פרופ‘ סיי גיטין ד“ר עוזי דהרי פרופ‘ זאב וייס פרופ‘ סטיב ויינר פרופ‘ עמיחי מזר פרופ‘ מרגלית פינקלברג פרופ‘ ישראל פינקלשטיין פרופ‘ ב“ז קדר פרופ‘ סטיב רוזן פרופ‘ יואל רק הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל הוקמה על פי החלטת מועצת האקדמיה הלאומית . הוועדה הקימה שלוש ועדות מִשנה: הוועדה 2010הישראלית למדעים, והחלה את עבודתה ב־ לענייני הוראה אקדמית, הוועדה לענייני מחקר, והוועדה ליחסי חברה וארכאולוגיה. לוועדות המשנה צורפו חברים מתחומי עשייה שונים. הוועדה נפגשה עם אישים ומומחים לפי העניין, ובהם ראשי מוסדות הקשורים ישירות בעשייה הארכאולוגית. כמו כן קיימה הוועדה מפגש עם חוקרים צעירים, וכינוס בן יומיים שהיה פתוח לציבור הרחב. הדו“ח סוקר את התפתחות הארכאולוגיה, נושאי המחקר בתחום הארכאולוגיה והעבודה הארכאולוגית בארץ. כמו כן, נדונים מוסדות ההוראה והמחקר המרכזיים ושאלות המחקר שבבסיס העבודה הארכאולוגית העכשווית. הוועדה השתדלה להציג לראשונה תמונה רחבת היקף ומלאה של הפעילות הארכאולוגית, של ההוראה האקדמית ושל מקום הארכאולוגיה והאתרים ההיסטוריים בחיים הציבוריים בישראל. היא העירה על מגמות התפתחות, חיוביות ושליליות, הן בתחומי ההוראה והמחקר הן בתחומים העוסקים ביחסי החברה והארכאולוגיה. המלצות הוועדה בתחום ההוראה האקדמית, החוגים והמכונים - הדו“ח מראה כי מצב הארכאולוגיה בארץ הוא ככלל משביע רצון. הוועדה הבין־לאומית מצאה כי הפעילות בישראל - האוניברסיטאיים תואמת את הסטנדרטים הבין־לאומיים בהוראה ובמחקר: צוות המורים מייצג מגוון של שיטות ודעות; מבחר המקצועות המוצעים לתלמיד אינו נופל מן המקובל בחו“ל; מרבית אנשי הסגל מנהלים ומפרסמים מחקרים חשובים ופוריים. עם זאת, עניינים רבים דורשים תיקון; אחד הבולטים שבהם הוא חולשה נפוצה בקרב הסטודנטים בתחומי החשיבה הביקורתית וכושר הכתיבה והניסוח. - תחרותיֹות ולא תחרותיֹות- חוקרים וחופרים משקיעים מאמצים רבים להשגת קרנות מחקר בארץ ובחו“ל. עם זאת, תִקצוב המחקרים עדיין רחוק מלספק, במיוחד כאשר מדובר במחקרים מתמשכים. בהיעדר צוות מחקר ראוי לצד החוקר הראשי, פרסום המחקרים מתעּכב הרבה מעבר לרצוי. הזמן החולף והגיל המתקדם והולך של החוקרים הראשיים יוצר איּום ממשי על השלמה נאותה של מחקרים רחבי היקף. לא אחת, החוקרים הראשיים עומדים לבדם בנטל גיוס הכספים; תקצירי דו“חות תחומיים של האקדמיה 52 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז בתחום זה עשוי להיות מּכה קשה למחקר. הוועדה ממליצה לגופים- אפילו זמני- כישלון האקדמיים לסייע בעניין ולתת את הדעת על פתרונות תקציביים ראויים. החוגים לארכאולוגיה משויכים על פי העניין והמסורת לפקולטות למדעי הרוח. תקציבן של פקולטות אלו בדרך כלל מצומצם יחסית, והן אינן מּכירות בצרכים המיוחדים של החוגים לארכאולוגיה הן בתחום ההוראה והן בתחום המחקר. הוועדה ממליצה שהמוסדות להשכלה גבוהה יקצו - ודאי לצורך מחקרי- משאבים נאותים לצורך קיום סיורים, חפירות לימודיות ותפעול מעבדות שדה ששותפים להם מורים ותלמידים לתארים מתקדמים. המוסדות לא תמיד מּכירים בכך שגם הוא חלק בלתי נפרד ממערך - מעבדות מחקר, מעבדות שימור ואוספים לימודיים- הסיוע הטכני ההוראה. הוועדה ממליצה שהאוניברסיטאות יקצו תקציב הולם למטרות אלו. חברי הוועדה מאוחדים בדרישה מן הרשויות ומן הממשלה לשמירה קפדנית על שרידים ומונומנטים בעלי ערך תרבותי כללי, מתוך הּכרה בערכם של שרידים אלה הן כאתרים לאומיים הן כנכס של עכשיו ובדורות הבאים.- תרבות העולם 53 דו“חות האוניברסיטאות הדו“חות המוצגים להלן מתומצתים ביותר. אפשר למצוא את הדו“חות המלאים של האוניברסיטאות באתר האינטרנט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. א. האוניברסיטה העברית בירושלים למצוינות. כמו רוב אוניברסיטאות - בראש ובראשונה, ובאופן בלתי מתפשר- האוניברסיטה מחויבת ), ומקדמת את כל תחומי comprehensive( המחקר המובילות בעולם, האוניברסיטה היא כללית בפקולטות למדעי הרוח, החברה, המשפטים, החקלאות, הטבע, הרפואה, העבודה - הידע הבסיסיים הסוציאלית, מנהל העסקים ורפואת השיניים. בכל אחד מאלה משולבים מחקר, הוראה ומחויבות לקהילה. חוקרי האוניברסיטה מצויים בקו הראשון של המחקרים בעולם, מחנכים את הסטודנטים המתקדמים ומלמדים מגוון תכניות לימודים לתואר ראשון ושני. האוניברסיטה מדורגת במרכז האוניברסיטאות הטובות בעולם, ובמיקום הגבוה ביותר בארץ. ההּכרה 100 הקבוצה המובילה של במצוינות הסגל מתבטאת בפרסים ובכיבודים שבהם זכו מוריה וחוקריה (ראו לעיל). האוניברסיטה שואפת להבטיח מראש תקנים כדי לשמור על מסה קריטית של נקלטים בתחומים מוגדרים; לסייע בבניית קבוצות מחקר; להבטיח את ההצטיידות הנדרשת לחוקרים מהשורה הראשונה בתחום; להיות ערה לקשיים של חוקרים בתחילת הדרך, תוך ליווי אקדמי ונוהלי של הנקלטים, ולהעניק מענקי קליטה נדיבים לצרכים האישיים של הנקלטים ולבינוי למשפחות חוקרים. חרף מצוקות התקציב, האוניברסיטה קלטה עשרות רבות של חוקרים וחוקרות צעירים. המספר הגבוה של מענקים שזוכים בהם חברי הסגל מעמיד את האוניברסיטה ברמתן של המצוינות במדינות אירופה. מאמץ מכוון נעשה לקידום נשים. המחקר וההוראה דינמיים באופיים, תכניות 37 תשע“ו אושרו באוניברסיטה-כקו אידיאולוגי מרכזי של האוניברסיטה. בשנים תש“ע לימודים חדשות, מתוכן שתי תכניות רב־פקולטאיות. חזונה של האוניברסיטה מעניק מעמד מיוחד לשיתופי פעולה בין־לאומיים, בדגש על חילופי סטודנטים ועל פיתוח תכניות בוגר ומוסמך באנגלית. האוניברסיטה מקיימת שיתופי פעולה מחקריים עם מדינות רבות ברחבי העולם. בשנים האחרונות התרחבו באופן משמעותי שיתופי הפעולה הבין־לאומיים לרמה שמעבר לחוקר הבודד, ומגמה זאת תימשך. האוניברסיטה מקדישה משאבים מיוחדים לפיתוח תכניות רב־תחומיות (רב־תרבותיּות ומגוון; חקר המוח; חקר האוטיזם, ועוד). התכנית ‘אבני פינה‘ נועדה להעשיר את עולמות הידע של הלומדים בתחומי ידע שונים. האוניברסיטה מפתחת הוראה מכוונת. משאבים כספיים מוגדרים מוקדשים לתמיכה בתלמידים מתקשים. האוניברסיטה עושה כמיטב יכולתה לשלב בשורותיה סטודנטים חרדים, וכמו כן סטודנטים ערבים. פניה של האוניברסיטה מופנות גם להנגשת הידע שלה לציבור הרחב בירושלים מערכת - ולמערכת החינוך של העיר. כמו כן, היא משתפת פעולה עם מוסדות חברתיים, לדוגמה הבריאות. חוקרי האוניברסיטה עוסקים במחקרים יישומיים המשפיעים על המציאות הישראלית והבין־לאומית. מאמץ מיוחד מוקדש לשיקום תשתיות ולשדרוג מבנים ומתקנים. האוניברסיטה בארץ ובעולם.- פועלת בהתאם ל‘תכנית התחדשות‘, שנועדה להמשיך ולהוביל בהוראה ובמחקר דו“חות האוניברסיטאות 54 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז ב. אוניברסיטת תל־אביב רענון הסגל; פיתוח תחומי מחקר קיימים - האוניברסיטה נמצאת בתקופה של פיתוח אקדמי ופיזי וחדשים; הרחבת המיזמים המחקריים; הגברת שיתופי הפעולה הבין־לאומיים; פיתוח תשתיות, מבנים ומתקנים. האוניברסיטה קלטה בשנים האחרונות חברי סגל רבים בכל תחומי פעילותה, והיא מסתייעת לשם כך בתרומות, תמיכות מדינה ומענקי מחקר. דגש מיוחד מוענק לפיתוח סגל בנושאים רב־תחומיים מדעי המוח, ננו, סביבה, סייבר. הוקמו תשתיות מחקר חדשות, ובכלל זה: מרכז להדמיה עצבית - ממוחשבת; מוזיאון לאוספי טבע; מרכז להדמייה תאית, מולקולרית. האוניברסיטה מובילה שלושה מרכזי הצטיינות: אלגוריתמים; חקר טראומה המונית, והסתגלות הצמח לסביבה משתנה. שיתוף הפעולה של חוקרי האוניברסיטה עם חוקרים ומוסדות מרחבי העולם התרחב במידה הן במדינות ובאזורים שבהם התקיים גם בעבר שיתוף פעולה, והן - רבה בשנים האחרונות באמריקה, באירופה, - באזורים חדשים. הסּכֵמים אקדמיים חלוציים נחתמו עם מדינות רבות באסיה (בעיקר סין והודו) ועוד. חוקרי האוניברסיטה זכו להכרה לאומית ובין־לאומית, ובפרסים יוקרתיים רבים (ראו לעיל). האוניברסיטה סיימה לאחרונה תהליך של בחינה אסטרטגית מקיפה: גיבוש קריטריונים לגיוס חברי סגל אקדמי בכיר וקידומם; ניהול המגוון האקדמי; היערכות ארגונית של יחידות קטנות במסגרת בתי ספר; שיפור השירותים המנהליים לחוקרים; דגש על רכש ובינוי; שיפור חוויית הלמידה ושירותי הלמידה; חדשנּות בהוראה ובכלל זה קורסים מכוונים; גיוון אוכלוסיית הלומדים; הגדלה - דוקטורנטים ובמקביל‑משמעותית של מספר הסטודנטים הבין־לאומיים; הגדלת מספר הבתר תקציביות.-צמצום מספר התלמידים בתכניות החוץ נעשו שינויים משמעותיים להרחבת הבסיס הכלכלי של האוניברסיטה ולהגדלת התרומות. יעד מרכזי הוא קידום ועידוד המצוינות במחקר, בין היתר באמצעות הצעת מענקים לרכישת ציוד תשתיתי לחוקרים בכירים; חלוקת מענקים יוקרתיים לחוקרים מצטיינים אקדמית, ותמיכה תקציבית בפרסומים בכתבי עת מדעיים מובילים בתחומים שונים. האוניברסיטה מקדישה מאמץ בנושא ‘הוגנּות מגדרית‘. היא מקדמת גיוס סטודנטים ממגזרים בעיקר החרדי והערבי. דגש מיוחד מוענק לשיתוף עם התעשייה. האוניברסיטה מקיימת - שונים כנסים ואירועים שונים המיועדים הן למומחים והן לציבור הרחב. מאמץ מיוחד מושקע בהגברת הפעילות החינוכית לדור הצעיר. ג. אוניברסיטת חיפה מתאפיינת במבנה - המוסד האקדמי הגדול ביותר בצפון מדינת ישראל- אוניברסיטת חיפה כמו משפטים ומדעי - ייחודי, מכיוון שאין בה פקולטות לרפואה ולהנדסה. חלק מהפקולטות כגון מדעי הים, מדעי - הן צעירות יחסית. למרות זאת, היא בולטת בתחומי ידע שונים- הטבע החינוך, פסיכולוגיה ומשפטים. מעבר לכך, האוניברסיטה בולטת במעורבותה בנושאים חברתיים וקהילתיים בעלי חשיבות לאומית. היא מתייחסת ברגישות לנושאים חברתיים מרכזיים: נגישּות ההשכלה לקבוצות מיעוטים ולקבוצות מוחלשות; הדרת אכולוסיות; שוויון בבריאות ובתעסוקה. מחקרית, - החזון המרכזי המניע את האוניברסיטה הוא שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות אקדמית באווירה של סובלנות וקבלת האחר. דוגמה למצוינותה היא זכייתה במכרז - הוראתית וחברתית של המל“ג לשמש גורם מוביל להקמת המרכז לחקר הים התיכון, ובכך להוביל את חקר הים במדינת ישראל. דוגמה נוספת היא הפקולטה לחינוך: היא מובילה באיכותה בישראל ומקדמת I‑CORE נושאים חדשניים (למידה בחברת המידע, ועוד), ואף זכתה בהקמת מרכז מצוינות 55 בתחום של חינוך וחברת המידע החדשה. דוגמאות נוספות הן חקר השואה ומשפט וסייבר. האתגר של האוניברסיטה הוא גיוס משאבים כדי להמשיך ולחזק תחומים שבהם נודע לה יתרון יחסי, לדוגמה: מדעי הטבע (בעיקר מדעי הים), פיתוח הפקולטה למדעי הרווחה, הבריאות וחקר המוח וההתנהגות. אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה מייצגת מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. זה לצד זה לומדים יהודים, ערבים, דרוזים וצ‘רקסים, עולים חדשים תושבי מרכזי ערים ופריפריה. כמו כן, האוניברסיטה מכשירה את אנשי כוחות הביטחון, ביניהם תכנית ‘חבצלות‘, קורס חובלים, המכללה לביטחון לאומי, ועוד. שילוב מעניין זה של אוכלוסיית הסטודנטים מפרה הן את הלימודים והמחקר והן את חיי החברה בקמפוס. מבנים ומתקנים. הוכנה תכנית אב חדשה לתוספת - מאמץ מיוחד מושקע בפיתוח תשתיות פיזיות בנייה בקמפוס, כדי לתת מענה לפיתוח האקדמי; כמו כן מורחב קמפוס הנמל של האוניברסיטה. האוניברסיטה קלטה בשנים האחרונות חוקרים צעירים המגיעים ממיטב האוניברסיטאות בעולם. חוקריה זכו למענקי מחקר מקרנות מחקר מובילות שונות. כפועל יוצא, נרשמה בשנה האחרונה (תשע“ז) עלייה משמעותית בחלקה במודל המחקר של ות“ת. בנוסף, בשנים האחרונות נפתחו תכניות בין־לאומיות ללימודי תואר שני בשפה האנגלית, ונחתמו הסכמים עם אוניברסיטאות שונות בחו“ל. מאמץ מיוחד מושקע בשיתופי פעולה עם התעשייה ובפיתוח המחקר היישומי. במסגרת זאת נחתמו הסכמים משמעותיים עם חברות בולטות בתעשייה. שיתוף פעולה מיוחד - מתקיים עם מערכת הבריאות בארץ. האוניברסיטה מקיימת מפעלים שונים לרווחת הקהילה להנגשת ּפֵרות המחקר המדעי לציבור הרחב.- ‘ובכלל זה ‘ליל המדענים הטווח של אוניברסיטת חיפה מונחית על ידי כמה עקרונות בסיסיים: המשך -המדיניּות ארוכת חיזוקם וביסוסם של תחומי מחקר שבהם נודעת לאוניברסיטה יתרון יחסי; הידוק שיווי המשקל העדין בין המחויבות לתחומי ידע מסורתיים לבין חיזוקם ופיתוחם של תחומי ידע חדשים; פיתוח והרחבה של המחקר וההוראה הבין־תחומיים; עידוד פיתוח תכניות חדשות בתחומי ידע חדשים בעלי חשיבות חברתית שיאפשרו לענות לאתגרים של מדינת ישראל בשנים הבאות. כמו כן, האוניברסיטה מנגישה את ההשכלה הגבוהה, בהתחשב בהתפתחויות הדמוגרפיות שישפיעו בעיקר כל זאת תוך שמירה על הרמה האקדמית של אוניברסיטת המחקר.- על אזור הצפון ד. אוניברסיטת בר־אילן אוניברסיטת בר־אילן עסקה בעשור האחרון בפיתוח מואץ בדגש על הרחבת פעילּות המדע הניסויי בתחומה, ושינוי תמהיל הסגל האקדמי תוך הגדלת שיעור הסגל בתחום מדעי הטבע. כמו כן הוקמו בית ספר להנדסה, שהפך כעבור כמה שנים לפקולטה; הפקולטה למדעי הרפואה בגליל; המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, והמרכז הרב־תחומי לחקר המוח. כל אחד ממיזמים אלה דרש משאבים כספיים רבים, אשר האוניברסיטה הצליחה לגייס למרות הצמצומים התקציביים שהושתו על ההשכלה הגבוהה באותה התקופה. בשלוש השנים האחרונות המשיכה האוניברסיטה לפתח את היחידות האקדמיות החדשות, יחד עם המשך פיתוחן של היחידות הקיימות. מרשימה ביותר התפתחות הפקולטות להנדסה ולרפואה. האוניברסיטה המשיכה במהלך השנים להשקיע בקליטת חברי סגל בפקולטות אלו, ובהקצאת סלֵי קליטה הולמים הדורשים תקציבים גדולים. במקביל קלטה חברי סגל במדעי החיים, במדעים המדויקים ובחקר המוח. שינוי המגמה נועד להביא לאיזון נכון יותר בתחומי המחקר של האוניברסיטה, לשפר את חלקה בעוגת התקציב הלאומית ולשדרג את מעמדה בדירוגים הבין־ לאומיים. דו“חות האוניברסיטאות 56 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז בד־בבד עם שינוי מגמת ההתפתחות האקדמית לכיוון של המדעים הניסויים, נמשך פיתוח תחום מדעי האדם: מדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי היהדות ומשפטים, ולימודים בין־תחומיים; זאת מתוך מגמה להרחיב את תחומי הדעת והמחקר הללו לטובת החברה והמדינה. בהתאם לכך, האוניברסיטה פועלת נמרצות להכללת תפוקות המחקר במדעי האדם במאגרי המידע המתאימים. מוח, ‑האוניברסיטה שוקדת על הקמת תשתיות, מבנים, מתקנים וציוד בתחום טכנולוגיות מושרות בתחומי ביופארמה ותאי גזע, ועוד. לאחרונה הוקם באוניברסיטה בית ספר לתקשורת; כמו כן מתוכננת הקמת בית ספר ללימודי תרבות בפקולטה למדעי הרוח. הוקמו מרכזי מחקר חדשים לקריפטוגרפיה יישומית ואבטחת מידע; לאנרגיות חלופיות לתחבורה, ועוד. מרכזי הצטיינות הוקמו בתחומים שונים: רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות; חקר תהליכים קוגניטיביים; חקר התרבות היהודית בעידן המודרני; חקר טראומה המונית; חקר הדתות האברהמיות; כרומטין ורנ“א ברגולציה גֶנית, וכן בגישות פיזיקליות לכימות תהליכים דינמיים במערכות חיות. האוניברסיטה פיתחה קווים מנחים להתבוננות על מצוינות אקדמית בתחומים שונים, ובכלל זה קריטריונים מקובלים וחדשים. כגוף מתפֵתַח ודינמי, האוניברסיטה מקדמת תחומי מחקר והוראה חדשים: תכניות במדעי הראייה ואופטומטריה, בניהול טכנולוגיה, בתקשורת, בגרונטולוגיה, בננוהנדסה, בסייּבֵר, בוויקטימולוגיה, במחקר קליני בבלשנות, בלימודי אסיה ובמשפט עברי. מענקי מחקר גדולים חדשים ותרומות ממקורות שונים אִפשרו התפתחותם של כיווני מחקר חדשים. האוניברסיטה חתמה על מספר רב של הסכמים לשיתופי פעולה בין־לאומיים חשובים עם אוניברסיטאות בסין ובאירופה. שיעור הנשים בקרב חברי הסגל עולה בהדרגה. שיתופי פעולה בולטים נוצרו עם התעשייה, ופותח המחקר התרגומי בתחומי אנרגיה סולרית, סוללות, תרופות טיהור מים, אופטיקה, אלקטרוניקה, רובוטיקה, מדעי המחשב ומידע. מדע ומחקר תרגומי באים לידי ביטוי על ידי יותר מתריסר חברות הזנק שנוסדו על בסיס הקניין הרוחני של חוקרי בר־ אילן. מאז הקמתה של הפקולטה לרפואה בגליל גבר מאוד שיתוף הפעולה עם מערכת הבריאות הישראלית. האוניברסיטה נוטלת חלק בפעילות להנגשת ּפֵרות המחקר המדעי לציבור הרחב, במיזמים כגון ‘מדע בעם‘, ‘ליל המדענים‘ וכדומה, ועוד פעילויות ציבוריות מגוונות. במסגרת הנגשת המידע לציבור פונה האוניברסיטה גם לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, ופותחת בפניהם את שערי האוניברסיטה כדי לחשוף אותם לפעילות המדעית המתבצעת בין כתליה. האוניברסיטה מתכוונת לפעול בשנים הקרובות לקידומה בכיוונים הבאים: הגברת המצוינות במחקר ובהוראה והקצאת משאבי מחקר והוראה בהתאם למצוינות אישית ויחידתית; המשך המאמץ לשפר את האיזון בין תחומי המחקר על ידי הגדלת מספר החוקרים החדשים במדעים הניסויים תוך התאמת התשתיות והמשאבים למחקר; הגברת המצוינות בתחומי המחקר המדעי ביהדות על ידי גיוס חברי סגל חדשים מצטיינים, פתיחת תחומי מחקר ותכניות לימודים חדשות; תמיכה בהגדלת המחקר הבין־תחומי וכן בתכניות לימודים בין־תחומיֹות; הגברת שיתופי הפעולה הבין־לאומיים בהוראה על ידי קידום המשרד הבין־לאומי לעניינים אקדמיים; פתיחת תכניות לימודים חדשות באנגלית לכל התארים; הטמעת מודל לימודים אינטגרטיבי ייחודי המבוסס על שילוב הדרגתי של סטודנטים מחו“ל בלימודים בשפה העברית; העשרת המחקר וההוראה בתחומי הרוח והיהדות על ידי ריכוז יחידות אקדמיות קטנות ליחידות אקדמיות גדולות יותר שיעודדו שיח ושיתוף בתחומי דעת נרחבים: חקר התרבות, חקר הדתות, חקר שפות וכדו‘; ׁשִדרוג מערך קורסי היסוד במדעי היהדות שכל תלמידי האוניברסיטה מחויבים בהם. האוניברסיטה ממשיכה בדחיפה למצוינות בכל תחומי המחקר הקיימים, וצפויה לפתח נושאי מחקר חדשים ככל שיידרשו בהתאם לתמהיל חברי הסגל, בעיקר סביב הגיוסים החדשים. במקביל פותחה , הכוללת התאמת 21בתקופה האחרונה תכנית אוניברסיטאית להתאמת המחקר האקדמי למאה ה־ ניהול המחקר האקדמי לתקופה הנוכחית השונה משמעותית מהמודל הקודם; בניית גופי תמיכה 57 המצאתי ברחבי הקמפוס ולמען החברה; פיתוח מערך אינפורמציה-לחיזוק האקו־סיסטם המחקרי רב־ממדי המאפשר פתיחה של עולם האקדמיה לשיח פנימי וחיצוני מבוססי נתונים. ה. אוניברסיטת בן־גוריון בנגב , והתפתחותה לוותה בגלים אחדים של צמיחה 1969אוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוקמה ב־ והתרחבות. האוניברסיטה עוברת בשנים האחרונות תהליך של צמיחה וגידול הקשורים בתהליכים של פיתוח הנגב, פיתוח קשרים אקדמיים עם מוסדות מחקר מחו“ל, הובלה במחקר טכנולוגי ומדעי בכמה תחומים מרכזיים למדינת ישראל, והתבססות כעוגן מרכזי בתהליך המעבר של היחידות הטכנולוגיות של צה“ל לדרום הארץ ולצפון הנגב. האוניברסיטה התרחבה פיזית לאחרונה, והקימה תשתיות מחקר חדשות. היא ממשיכה להתאים את תכניות הלימודים שלה לדרישות החברה הישראלית, לשּוק התעסוקה ולכיווני ההתפתחות באזור. בשלוש השנים האחרונות אושרו כמה תכניות לימוד חדשות: תואר ראשון באמנות חזותית תכנית משולבת של תולדות האמנות ולימודי יצירה; תואר ראשון בפסיכוביולוגיה; תואר ראשון - ,בתקשורת; תואר שני בספרות עברית, המתמחה בספרות יידיש; תואר שני במדעי המחשב המתמחה באבטחת המרחב המקוון; תואר שני בהנדסת מערכות מידע, המתמחה באבטחת המרחב המקוון; תואר שני באקולוגיה, ממשק ושמירת טבע; תואר שני בהנדסת מערכות תקשורת; תואר שני בהנדסת בניין; תואר שלישי בהנדסת מערכות תקשורת. בנוסף הוקמו מרכזי מחקר בתחומי בריאות וסביבה, רובוטיקה, מוכנּות לשעת חירום, קבלת החלטות ופסיכולוגיה כלכלית. חוקרי האוניברסיטה זכו במענקי מחקר גדולים בתחומי הרובוטיקה, טכנולוגיות הסייּבר, החקלאות, הננוטכנולוגיה, וכן המרת דת ומפגשים בין־דתיים. האוניברסיטה קידמה שיתופי פעולה בין־לאומיים עם מוסדות מחקר מרחבי העולם, ובכלל זה בסין. חוקריה זכו לפרסים, כיבודים והכרה בין־לאומיים. הפקולטה למדעי הבריאות על יחידותיה השונות מקיימת שיתופי פעולה מחקריים הדוקים עם מערכת הבריאות בארץ על חלקיה השונים: חברה בבעלות מלאה - משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים. חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות משמשת ּכַגשר והמנוע שמאחורי קשרי אקדמיה־תעשייה. האוניברסיטה היא - של האוניברסיטה שותפה פעילה למאמץ למשיכת חברות לקבוע את מיקומן ואת פעילותן בפארק לטכנולוגיות מתקדמות. חברות ישראליות ובין־לאומיות רבות הצטרפו לפארק. רוב החברות פותחות מרכזי מחקר ומעסיקות מאות אנשי היי־טק, ומקיימות קשרי מחקר עם חוקרי האוניברסיטה. המכון הלאומי לביו־טכנולוגיה מיסודה של האוניברסיטה פעיל במחקר תרגומי בעיקר במושאי התרופות והרפואה בתחומי הסרטן, המחלות הזיהומיות, הנוירו־דגנרטיביות והמחלות הגנטיות. מרכזי מחקר נמצאים בשלבי גיבוש בתחום הרפואה המשחזרת, הנדסת רקמות ותאי גזע, תחום המיקרוביום כולם בראייה של שילוב מחקר בסיסי עם מחקר מונחה פוטנציאל - וטכנולוגיות לבריאות המוח יישומי. תוך דגש - חזונה של האוניברסיטת מעלה על נס את החיבור לצורכי הקהילה, החברה והמדינה על מצוינות מחקרית. תכניתה האסטרטגית נמצאת בהלימה עם אתגרי החברה והקהילה בנגב, בעיקר אל מול התהליך ההיסטורי והאסטרטגי של מעבר המערך הטכנולוגי של צה"ל לאזור. מתוך תהליך זה נגזרה מדיניות פיתוח האוניברסיטה בתחומים שעשויים לקדם את המעבר ולמנף אותו לטובת האזור והמדינה. האוניברסיטה מקדמת יצירת מרחב גאוגרפי חדש של מחקר תעשייתי כמו לבוגרי האוניברסיטה בתחומים המתאימים - עתיר ידע אשר יאפשר לאנשי הטכנולוגיה בצבא לקבוע את מקום מושבם בנגב ולהשתלב במחקר האקדמי. האוניברסיטה חותרת להרחיב את - פעילותה בתחומי הדעת של מדע הנתונים, הגנת המרחב המקוון, מידע רפואי, רובוטיקה, ביטחון המולדת ותחומים נוספים הקשורים לעולם ההיי־טק האקדמי; זאת בין היתר באמצעות הגדלת דו“חות האוניברסיטאות 58 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז מספר הסטודנטים וקליטת חברי סגל חדשים. כל אלה נעשים תוך שמירה על יכולות מדעיות מצוינות בתחומי דעת אחרים: מדעי הטבע, החברה והרוח, הניהול והרפואה, המים והחקלאות כפי שמתבקש מאוניברסיטת מחקר כוללנית המקדמת מחקר רב ובין־תחומי כתפיסת עולם, - .והממוקמת באזור מִדברי המציב אתגרים ייחודיים ו. מכון ויצמן למדע במהלך שלוש השנים האחרונות המשיכה להתרחב פעילותו המחקרית והאקדמית של מכון ויצמן למדע במגוון תחומי מחקר, ניסיוניים ותיאורטיים. התחזקה הגישה הבין־תחומית שלו, המשלבת בין כלים רעיוניים ומחקריים מדיסציפלינות שונות. אחד הביטויים לכך הוא הקמתם של מכוני מחקר ומרכזי מחקר נוספים, המניעים עשייה מדעית החוצה תחומי ידע ומניבה שיתופי פעולה פוריים בין חוקרים הבאים מרקע מדעי שונה. ברשימת המכונים והמרכזים נמנים: מכון לאימונולוגיה של האדם ע“ש מוריס קאהן; המרכז הבין־ ); מכון לדימות וספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית MICC( תחומי לחקר הסרטן ע“ש מורוס בעוצמות גבוהות ע“ש קלור; מכון למחקר בחלל ובאופטיקה ע“ש אנדרה דלורו; מרכז לחקר בריאות הילד ע“ש ד“ר ארהרד, אמי ופרד לווינסון; מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי; מרכז לחקר הכימיה של החיים ע“ש דיויד ברטון; המכון לכנסים ע“ש דימיטריס קוראפס; המרכז לקידום תגליות מדעיות לזכרו של פרופ‘ חיים גרטי; מרכז לחקר ימי ע“ש דה בוטון; בית הספר למחקר במדעי הפיזיקה ע“ש אנדרה דלורו. ז. הטכניון כדי להכשיר מהנדסים שיסייעו 1905 אשר הוקם על פי החלטת הקונגרס הציוני ב־- הטכניון ההנדסיים המובילים בעולם. הוא תופס מקום - הוא אחד המוסדות המדעיים- בבניין הארץ מיוחד בין האוניברסיטאות בישראל, בהתמקדותו בהוראה ובמחקר בתחומי ההנדסה, המדעים, הארכיטקטורה והרפואה. בכל מקצועות ההנדסה - הבסיסי והיישומי כאחד- הטכניון רואה חשיבות עליונה בקידום המחקר ננוטכנולוגיה - והמדעים. בעשור האחרון נעשה מאמץ ניּכר לעודד שטחי מחקר רב־תחומיים וננומדעים, אנרגיה, מערכות אוטונומיות, שילוב של מדעי החיים וההנדסה, חקר המים, הנדסת על ידי העמדה לרשות החוקרים משאבים משמעותיים בציוד ובכוח אדם.- מחשבים לאחרונה הוקמו מרכזי מחקר בתחומי אבטחת סייּבֵר וחקר הסרטן. כמו כן הוקמו שני מרכזים בנושאי אור וחומר, ופיזיקה ומערכות חיים. הטכניון שואף לשמור על האיזון - למצוינות במחקר בין הצַפת הידע המדעי לבין טיפוח הקניין הרוחני הכרוך בו. מאמץ מיוחד מוקדש להנגשת המחקר המדעי לציבור הרחב. במסגרת זאת מתקיימים ‘ליל המדענים‘, ‘אולימפיאדת הרובוטיקה‘ וה‘כימיאדה‘. אי אפשר שלא להזכיר את המיזם בניו־יורק בשיתוף אוניברסיטת קורנל ובשנטאו (סין) בתמיכת לי קה־שינג: שני מיזמים המשנים את חוקי המשחק בארץ. לראשונה מוסד אוניברסיטאי בארץ מוזמן להקים ‘שלוחות‘ אוניברסיטאיות בחו“ל. ח. האוניברסיטה הפתוחה האוניברסיטה הפתוחה (או“פ) היא מוסד ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל, בזכות הצלחתה - לקיים איכות למדנית ומדעית גבוהה לצד קבלה פתוחה, שיטות הוראה מגוונות וייחודיות גמישות בזמן, במקום ובקצב הלמידה. ייעוד מרכזי של האוניברסיטה הוא הנגשת השכלה אקדמית לכל החפצים בה ללא תנאֵי קבלה, ועל ידי כך הסרת חסמים גאוגרפיים, מגזריים, סוציו־אקונומיים סטודנטים לתואר 42,000וחסכים על רקע השכלה וכישורי למידה. באוניברסיטה לומדים כ־ סטודנטים לתואר שני. עם הגידול בפריסה הגאוגרפית והמספרית של המכללות 4,000ראשון וכ־ 59 האקדמיות, מתחדד תפקידה כמנגישת השכלה אוניברסיטאית מוקפדת בכל התחומים המוצעים על ידה ובכל מקום שבו יש להם ביקוש. כאוניברסיטה המתמקדת בהוראה מרחוק, נודע לה תפקיד לאומי בהובלת פיתוח פדגוגיות ההוראה לטובת הסטודנטים שלה ולטובת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.- באמצעות טכנולוגיות מספרם המצומצם - יעד נוסף של האוניברסיטה הוא קידום המחקר. בשל מאפייניה הייחודיים נדרשת יצירתיּות כדי לממש יעד זה. המאמצים ממוקדים - של חברי הסגל והיעדר תלמידי מחקר בשני כיוונים עיקריים: יצירת סביבה מחקרית לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, וגיוס חברי סגל אקדמי בכיר חדשים תוך דגש על מצוינות מחקרית. האוניברסיטה תומכת בפעילות מחקרית של חברי הסגל הבכיר באמצעות קרן לקשרי מדע; תוספות מחקר לזוכים במענקים תחרותיים; רשות מחקר המנהלת קרן מחקר תחרותית פנימית ותומכת בהגשת בקשות למענקי מחקר לקרנות תחרותיות חיצוניות, וכן תשתיות מחקר מבוססות מִחשוב. ואכן, הישיגיהם המחקריים של חברי הסגל הבכיר של האוניברסיטה מרשימים, וכוללים מלגות יוקרתיות ומענקי מחקר משמעותיים. בשנה האחרונה הוקמו באוניברסיטה שתי מעבדות חדשות: מעבדה למחקר התנהגותי, ומעבדת מחקר והוראה בתחומי המדיה החדשים. מעבדות אלו תשמשנה חוקרים וסטודנטים בפסיכולוגיה, בניהול, בחינוך, בתקשורת, במדעי המחשב ובמדעי הרוח הדיגיטליים. האוניברסיטה ממשיכה לתמוך בשלושת מרכזי המחקר הקיימים: המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה; המכון לניתוחי מדיניות, והמכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. תרומתה של האוניברסיטה הפתוחה באה לידי ביטוי גם בהתווייתן של נורמות חברתיות הנוגעות לייצוגן של נשים באקדמיה. לאורך שנות קיומה נשמר איזון מִגדרי בקרב חברי הסגל האקדמי הבכיר, וכן בקרב הסגל המנהלי. לסיכום, לאורך שנות קיומה, האוניברסיטה פועלת לאורך שנות קיומה לקידום המדע באמצעות יצירת תשתית אקדמית איכותית, מצוינות מחקרית והנחלת ההשכלה הגבוהה בקרב הציבור הרחב בישראל. ט. אוניברסיטת אריאל בשומרון קיבל המוסד הּכרה רשמית ומעמד של אוניברסיטה; זאת לאחר שהיה במעמד של 2013 באוקטובר מרכז אוניברסיטאי במשך כחמש שנים. בתקופה זאת המוסד התפתח במישורים שונים, ובכללם הרחבה פיזית של מעבדות המחקר, מעבדות ההוראה וכיתות הלימוד; הגדלת מספר חברי הסגל; כל זאת במקביל להתארגנותו כגוף אוניברסיטאי - הגדלת היקפי המחקר והפרסומים המדעיים לכל דבר. התשתיות המחקריות החדשות כוללות מעבדות בתחום חקר המוח; סרטן; מיקרוביולוגיה; ביואינפורמנטיקה; מיקרוסקופיה; מקורות קרינה ומאיצים קומפקטיים; אנרגיה; מרכז לסימולציות רפואיות; יחידה למכור מדעי; תשתיות הנדסיות לקידום המחקר, וכן סדנאות לעיבוד שבבי, ממד, וייצור מעגלים משולבים.-מדפסות תלת המוסד הקים פקולטות, מחלקות ומרכזי מחקר חדשים, בכלל אלה תכניות רבות שקיבלו היתר מל“ג לתואר ראשון ושני. כמו כן הוקמו מרכזי מחקר למאיצים קומפקטיים, למקורות קרינה ושימושים; למחקר רפואי תרגומי; לטכנולוגיית סייבר; לננולוויינים; לארכאולוגיה והיסטוריה של המזרח התיכון, ולביו־מכניקה. דו“חות האוניברסיטאות 60 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז לאוניברסיטה שיתופי פעולה בין־לאומיים עם מוסדות ברחבי העולם. בשלוש השנים האחרונות נחתמו הסכמי פעולה עם כשלושים מוסדות כאלה. כמו כן, האוניברסיטה מקיימת שיתופי פעולה ענפים עם התעשייה; הקימה כמה חברות הזנק, ומשתפת פעולה באופן פורה עם מו“פ אזורי בשומרון ובבקעת הירדן. חוקרי האוניברסיטה מבצעים מחקרים משותפים עם אנשי סגל ממרבית בתי החולים בארץ. 61 סיכום ומסקנות א. מערכת המדע מערכת המדע של מדינת ישראל נשענת על אבני היסוד של מחקר בסיסי הנעשה באוניברסיטאות ייעודי הנעשה באוניברסיטאות המחקר, במעבדות הלאומיות ובמכללות -המחקר; על מחקר תרגומי אקדמיות אחדות, ועל מו“פ יישומי במעבדות הלאומיות ובתעשייה. מכלול פעולות מחקר אלו מחולל פריצות דרך בהבנת הטבע והאדם ובפיתוח טכנולוגיות חדשניֹות. המדע הבסיסי מכּוון להרחבת הבנת האדם את העולם ואת עצמו. קידומו ופיתוחו מּונעים על ידי סקרנות, ונעשים ללא כוונת רווח. תרומות מערכת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר ממדעי הטבע, הרפואה, ההנדסה והטכנולוגיה ועד למדעי הרוח, - והישגיה בכל תחומי המדע הם בעלי חשיבות עליונה לתרבות הלאומית ולצורכי המדינה. הישגי - החברה, היהדות והמשפט המחקר הבסיסי מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם על כלל פרסומיה המדעיים. תחומים עיקריים: מדעי 26 מתוך23 המקומות הראשונים ב־20 ישראל מדורגת במדדי איכות בין ; ביוכימיה, 13 מקום- ; פיזיקה11 מקום- ; כימיה10 מקום- ; מדעי החומרים4 מקום- המחשב . בכלל 10 מקום- ; עסקים וניהול25 מקום- ; כלכלה14 מקום- גנטיקה וביולוגיה מולקולרית .16 מקום- השטחים מדענים ישראלים זוכים בפרסים חשובים על הישגיהם: בשנים האחרונות זכו חמישה מדענים בפרסי נובל בכימיה, במדעי החומרים, בביולוגיה־ביוכימיה ובכלכלה; מתמטיקאי צעיר זכה במדליית ), הנחשבת לפרס נובל של המתמטיקה; מדענים נוספים זכו בפרסים בין־לאומיים Fields( פילדס ) במדעי הרוח, החברה והמשפט; פרס שנון Holberg( יוקרתיים אחרים, ובהם פרס הולברג בתקשורת ובכלכלה; BBVA ) במדעי המחשב; פרסTuring( ) בתקשורת; פרס טיורינגShannon( ) ברפואה; פרס שטוקהולםLasker( ) ופרס לסקרGardner( פרס איינשטיין בפיזיקה; פרס גרדנר ) בקרימינולוגיה; פרס וולף במדעים ואמנויות, והמדליה הלאומית למדעים של ארצות Stockholm( הברית. הצטיינותה המדעית של ישראל מתבטאת גם בקבלת מענקי מחקר תחרותיים מהאיחוד האירופי בהיקפים העולים במידה ניּכרת על מספרם היחסי של החוקרים הישראלים. כן בולטת מנהיגותם של חוקרים ישראלים בפעולות בתחומי ‘מדע גדול‘, המבוסס על איגום בין־לאומי של , אשר CERN כוח אדם מדעי ושל משאבים בתחומי מחקר ניסיוני של אנרגיות גבוהות במעבדות חומר ולגילוי החלקיק האלמנטרי של היגס (הידוע גם -הביא לאחרונה להתקדמות בחקר האנטי בשם ‘החלקיק האלוהי‘). עוד בולט חלקם של חוקרים ישראלים בתרומות מרכזיות במרכז האירופי לחקר קרינת הסינכרוטרון בגרנובל שבצרפת, שהובילו לפריצות דרך בתחומי חקר מבנה החומרים ומערכות ביולוגיות, ואשר זיכו מדענים ישראלים בפרסי נובל. בהשוואה בין־לאומית, מעמד המדע הישראלי משתקף באיכות המרשימה של תפוקותיו. זהו מכלול טווח בתשתיות, בבניית כוח אדם מדעי -הישגים מרשים, המבוסס על השקעה מתמשכת וארוכת טכנולוגי בין־לאומי; -מצטיין באוניברסיטאות המחקר ובמעבדות הלאומיות, ובשיתוף פעולה מדעי וכן בקיום קשרי גומלין בין מערכת המחקר הבסיסי והתעשייה האזרחית והביטחונית. מדינת ישראל קוטפת היום את ּפֵרות ההשקעה הלאומית בהון האנושי ובתשתית המחקרית של מערכת המדע הבסיסי. חלק גדול מתשתיות המחקר נבנה על בסיס פילנתרופיה של יהודים אמידים וידידי ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט. חלקה של פילנתרופיה זאת מתמעט בשנים האחרונות, ולפיכך חלקה של הממשלה יצטרך לגדול בשנים הבאות כדי להמשיך ולבסס את מערכת סיכום ומסקנות 62 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז .ההשכלה הגבוהה ואת המחקר המדעי המחקר המדעי הבסיסי מניב לעתים קרובות פֵּרות מעשיים כשהישגיו מועברים למחקר תרגומי, שהוא בסיס לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לצורך הקמת תעשיות הטכנולוגיה העילית, קידומן ופיתוחן. תעשיות המידע והתקשורת שמדינת ישראל מצטיינת בהן נשענות על המחקר הבסיסי האיכותי בתורת האינפורמציה, הנדסת האלקטרוניקה, התקשורת ומדעי המחשב. השקעות גדולות ופעילּות מו“פ ענפה דרושות לשימוש בטכנולוגיות עילית לצורך שילוב צורכיהם של מערכת הביטחון, השוק הביטחוני והשוק האזרחי. המדע והטכנולוגיה בישראל מתאפיינים בחדשנּות, בשכלולים ובחיפוש מתמיד אחרי פריצות דרך; בזכות אלה יצא להם שם עולמי. מדינת ישראל ). חברות ההזנק הישראליות תרמו רבות High Tech Nation( ‘זכתה, בצדק רב, לכינוי ‘מדינת ההֶזנק לכלכלת המדינה בתחומים רחבים: מחשבים, תקשורת, אופטיקה, חקלאות, הנדסה רפואית ופיתוח אמצעי לחימה. בישראל מצוי הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות הזנק ביחס למספר התושבים, ובהן טכנולוגיית מחשבים, התקנים רפואיים - וכן תעשיות אזרחיות גדולות שמקנות לה שם עולמי וחקלאות. מעמד הטכנולוגיה הישראלית משתקף גם בתחומי התעשייה הביטחונית: התעשייה החברות הביטחוניות המובילות 100 האווירית וחברת רפא“ל מצויות במקומות בולטים בקרב , מנהלות בישראל Google חברות רב־לאומיות, דוגמת ג‘נרל מוטורס ו־300בעולם. למעלה מ־ אחוזים מכלל ההשקעות העולמיות בסייבר, ועוד. 20פעילּות מו“פ. חברות ישראליות זוכות לכ־ טכנולוגי -ההישגים המרשימים של תעשיית הטכנולוגיה העילית, הנשענים על המחקר המדעי האיכותי ועל הון אנושי מעולה הנוצר באוניברסיטאות המחקר, הם רכיב מרכזי במימוש ‘המהפכה הציונית‘ של מייסדי מדינת ישראל. ראוי לציין כי פיתוח תרופות מקור וטכנולוגיות אחרות המהוות אבן בניין לתעשייה חדשנית ואף מניבות הכנסות לא - באוניברסיטאות המחקר בארץ נשען על השקעה של עשרות שנים של מחקר בסיסי.- מבוטלות בעבור מוסדות המחקר טכנולוגית שהוא בעל - הולך ומתהווה בעולם גל של חדשנות מדעית21עם זאת, במאה ה־ פוטנציאל לעלֹות בחשיבותו על הגל הקודם של תעשיית הטכנולוגיה העילית. התפתחות זאת תתבסס על מדע מתקדם של מניפולציה ובקרה של אטומים, מולקולות, ננומבנים וגנים. המעבר לתעשייה עתידית המבוססת על מדע יישען על מחקר בסיסי שיפותח למחקר ייעודי בתחומים רחבים של ננומדע וננוטכנולוגיה, מדעי החומרים, אופטיקה, הנדסת מחשבים, מדעי המוח, מדעים קוגניטיביים, ביולוגיה מולקולרית, רפואה אישית, פרוטֵאומיקה וגֶנומיקה, וכן שילוב ידע מתחומי מדעי הרוח והחברה עם מדעים מדויקים ומדעי ההנדסה. השילוב הפורה של המדע האיכותי עם התעשייה החדשנית יביא למהפכה שתתבטא במעבר מתעשיית הטכנולוגיה העילית לתעשייה המבוססת על מדע. למהפכה זאת מאפיינים חדשים ביחס למדיניות המדע והטכנולוגיה הלאומית. התפתחות תעשיית המדע לא תבוא מהתעשייה או ממערכת המחקר והפיתוח הביטחוני, אלא ממעבדות המחקר של האוניברסיטאות. מתעורר צורך חיוני במדיניּות מושכלת ובהשקעות לאומיות הולמות לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. מדינת ישראל מצויה כיום בעיצומה של הפעלת תכניות ייחודיות לקידום תעשיות מדע באמצעות מחקר אוניברסיטאי ייעודי בתחומי הננוטכנולוגיה ומדעי המוח, אשר מימונה מגיע מאיגום משאביהם של ות"ת, המדען הראשי של משרד התעשייה, משרד המדע, משרד האוצר והאוניברסיטאות. מוצע: • להמשיך ולהגדיל בהדרגה את היקף מימונה של מערכת המחקר, שיתבסס על תקציבים תחרותיים של הקרן הלאומית למדע, תקציבי תשתיות מדעיות, תקציבי מרכזי ההצטיינות 63 .ותקציבי המחקר הייעודי לקידום תרומות המחקר האוניברסיטאי לתעשיות המדע העתידיות יש להגדיל את המימון על פי תכנית רב־שנתית שתהיה חסינה בפני זעזועים תקציביים, כפי שנעשה בשנים האחרונות במסגרת התכנית הרב־שנתית הערכית והחשובה של הות“ת לקידום המחקר הבסיסי והייעודי באוניברסיטאות המחקר. • לבסס את היקף תקציבי המחקר האוניברסיטאי בישראל על השוואות למדינות מתקדמות 14.4 הגיעו ההוצאות הלאומיות למו“פ במערכת ההשכלה הגבוהה לשיעור של2012אחרות. ב־ 26.3 השיעור עמד עלOECDאחוזים מכלל ההוצאה הלאומית למו“פ (בעוד שבמדינות ה־ , שיעור ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על 2015אחוזים). ב־ . מקור: הלמ“ס). 2010 מיליוני ש“ח (לפי מחירי5,196. אחוזים, והסתכם ב־12.2מו“פ ירד ל־ מכאן נובעת תמונת מצב מדאיגה, ומוצע להגדיל את תקציבי המחקר באוניברסיטאות המחקר .OECDלפחות על פי שיעורם הממוצע במדינות ה־ קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל. ב. מערכת ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות המחקר, - מרבית הפעילּות המדעית בישראל נעשית במערכת ההשכלה הגבוהה אשר להן תרומה מרבית לקידום המדע בישראל. בכל אחת מהן קיימת הוראה מקיפה, ונוסף עליה בתמהיל שונה בכל אחת מן האוניברסיטאות. - קיים מחקר בכל תחומי מדעי הרוח והחברה כגון - המשותף לכל האוניברסיטאות הוא השאיפה למצוינות, הנקבעת לפי מדדים אובייקטיביים מספר הפרסומים המדעיים ואיכותם. איכות הפרסומים נקבעת לפי יוקרתם של כתבי העת שבהם הם מתפרסמים, ולפי מספר הציטוטים שלהם לאחר הפרסום. הרמה המדעית באה לידי ביטוי גם במספר המדענים הצעירים והבכירים הזוכים למענקי מחקר מקרנות בחו“ל, בעיקר מענקי האיחוד האירופי. מלבד כל אלה מתבטאת המצוינות בפֵּרות מחקר אשר מזַּכים את חברי הסגל של האוניברסיטאות בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו“ל. בצד ההצטינות המדעית מעיבים סימנים מדאיגים, וביניהם: • המחקר הבסיסי: האוניברסיטאות בישראל מופקדות כמעט על כל המחקר הבסיסי הלאומי. הישגי המדע בשנים האחרונות נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה לפני עשרות שנים. אחוזים מההוצאה 60 היו ההוצאות על מו“פ אוניברסיטאי כ־20 של המאה ה־70בשנות ה־ הלאומית למו“פ אזרחי, שהיה בשעתו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות מערביות מפותחות. הגיע שיעור ההוצאות על מו“פ במערכת ההשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית 2012ב־ 2015. ב־OECD אחוזים בלבד, ונמנו עם השיעורים הנמוכים ביותר במדינות ה־14.4על מו“פ ל־ אחוזים מכלל 12.2 אף ירדו ההוצאות הלאומיות למו“פ במערכת ההשכלה הגבוהה לשיעור של ההוצאה הלאומית למו“פ (מקור: הלמ“ס). מיליוני ש“ח 3,854 ההוצאה על מו“פ בהשכלה הגבוהה הייתה1990• לפי נתוני הלמ“ס, ב־ , 2015 מיליוני ש“ח ב־5,196). הוצאה את גדלה בהדרגתיות ל־2010 (לפי מגזר מבצע, במחירי אחוזים! 85 אחוזים. במקביל, בתקופה זאת צמחה אוכלוסיית ישראל בכ־35כלומר גידול של כ־ ). נתונים אלה מצביעים על תמונת מצב מדאיגה, 2015 מיליון ב־8.4 ל־1990 מיליון ב־4.4‑(מ לפיה קצב הגידול של ההוצאה למו“פ בהשכלה הגבוהה אינו מדביק את קצב הגידול של האוכלוסייה בישראל. דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד מספר הפרסומים 80• תפוקות מחקר: בשנות ה־ סיכום ומסקנות 64 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז 2010המדעיים לנפש; עם הזמן חלה ירידה הדרגתית בנתון זה, שנמשכה עד לזמן האחרון. ב־ מאמרים בשנה, 11,300 הופקו בישראל כ־2013 אחוזים). ב־0.8( 13דורגה ישראל במקום ה־ 30 אחוזים מסך המאמרים המדעיים בעולם. נתון זה הציב את ישראל במקום ה־0.5המהווים כ־ בעולם; כלומר, למרות שהיה גידול במספר המאמרים המופקים בישראל מדי שנה, קצב ייצור שנים, והביא לכך שחלקה היחסי של מדינת ישראל 10 המאמרים העולמי כמעט והוכפל בתוך הצטמצם. • חלה ירידה מסוימת גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום, , למקום 1988-1984 (דירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות ירד מהמקום העשירי בשנים ). (יש לציין, עם זאת, כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר 2008-2004 השלושה־עשר בשנים ). אלה נתונים מדאיגים, המחייבים 2008 ב־5.57 ל–1988-1984 בשנים2.85ישראלי גדל מ־ תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם. • תפוקה חשובה אחרת של המחקר בישראל מתבטאת בתועלת הכלכלית המופקת מהעברת ידע מן האוניברסיטאות ליישום בתעשייה. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים בארץ אחוזים ביחס להוצאות 48 מיליון ש‘‘ח. הכנסות אלו היו כ־1,834 ב־2009ובחו“ל הסתכמו ב־ 5למו“פ של האוניברסיטאות. לשם השוואה, ההכנסות המקבילות בארצות הברית היו כ־ - אחוזים, בקנדה1.5 - אחוזים, באוסטרליה2 כ־- אחוזים ביחס להוצאות למו“פ, בבריטניה אחוזים. רוב ההכנסות היו מידע שיושם בתעשייה המקומית, והייתה בכך תרומה חשובה 0.5כ־ לכלכלת ישראל. ההכנסות של חברות מִסחור הידע של האוניברסיטאות ממכירת קניין רוחני ירידה - 2012 מיליון ש“ח ב־1,881 מיליון ש“ח, לעומת1,746 הסתכמו ב־2013ומתמלוגים ב־ האחוזים הנותרים מחברות 2 אחוזים מן ההכנסות היו מהאוניברסיטאות, ו־98 . אחוזים7 של אחוזים מהוצאות במו“פ 31.6ליד בתי חולים, ממכוני מחקר וממכללות. הכנסות אלו היו כ־ במגזר ההשכלה הגבוהה. לשם השוואה, ההכנסות המקבילות של חברות מִסחור הידע של 1 אחוזים ו־1.4 , אחוזים4.2האוניברסיטאות בארצות הברית, באוסטרליה ובקנדה היוו כ־ אחוזים בהתאמה מכלל הוצאות המו“פ במגזר השכלה גבוהה. ג. דו“חות האקדמיה האקדמיה בודקת מעת לעת בדיקות תחומיות. בשנים האחרונות נבדקו תחומי מדעי הרוח וההיסטוריה, וכן הארכאולוגיה. בתחומי הטבע נבדק תחום הפיזיקה הגרעינית. ד. קשרי החוץ המדעיים אחוזים מן המאמרים הרואים אור בכתבי עת בין־35המדע כיום נעשה כלל־עולמי. למעלה מ־ לאומיים מבוססים כיום על שיתופי פעולה בין־לאומיים. ישראל מצטיינת בקיום שיתופי פעולה ברמה האישית והמוסדית. קיימים הסכמים לשיתופי פעולה מדעיים ברמה הלאומית בין מדינות, בשיתופי ESRF. ו־CERN בין אוניברסיטאות, בתכניות המו“פ האירופי ובמתקני מדע גדול כמו , בתכנית המחקר של CERNפעולה אלו בולטת במיוחד ההצטיינות המדעית של ישראל; לדוגמה ב־ . הקהילה המדעית בישראל, בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ESRF וב־ERCה־ מעודדת קשרים מדעיים ברמה האזורית (כגון עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן), ומקיימת את המרכז האקדמי בקהיר. 65 נספחים בסעיף זה יתוארו בקצרה הנספחים הרבים לדו“ח. הקורא ימצא הפניה לנספחים עצמם הנמצאים ). תיאור הנספחים מובא לפי הסדר של הדו“ח www.academy.ac.il( באתר האקדמיה למדעים עצמו. הישגים בין־לאומיים • הדו“ח המלא של אונסקו על מצב המדע בארץ נמצא באתר האקדמיה. חסרים בתשתיות לאומיות ) על נספחיו הרבים נמצא באתר האקדמיה.2015( • הדו“ח המלא של ועדת המעקב ) נמצא2013( ועדת הורן- • הדו“ח של הוועדה הלאומית לתשתיות מדעיות מיסודה של הות“ת באתר. מחקר תרגומי • הדו“חות הקצרים של האוניברסיטאות והמכללות בנושא מחקר תרגומי נמצאים באתר. ) נמצא באתר.2009( • הדו“ח המלא של הוועדה למחקר ביו־רפואי בראשות פרופ‘ רות ארנון • הדו“ח הקצר על מחקר תרגומי במדעי הרוח והחברה נמצא באתר. • הדו“ח על פורום תל“ם נמצא באתר. • הדו“ח של הננוטכנולוגיה נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של המולמו“פ בדבר הצורך בהקמת מכוני מחקר יישומי נמצא באתר. • הדו“ח של הרשות לחדשנות (המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה) על תכנית קמי“ן נמצא באתר. • הדו“ח הקצר של מפא“ת העוסק בשיתופי פעולה מחקריים עם מערכת הביטחון נמצא באתר. • הדו“ח של קרן פזי נמצא באתר. • דו“חות המדעניות הראשיות במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, המשרד לתשתיות לאומיות והמשרד לאיכות הסביבה נמצאים באתר. קשרי מדע בין־לאומיים ) נמצא באתר.BSF( • דו“ח הקרן הלאומית ישראל־ארה“ב ) נמצא באתר.GIF( • דו“ח הקרן הדו־לאומית ישראל־גרמניה • דו“ח הוועדה לפיזיקה של אנרגיות גבוהות נמצא באתר. תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה-תשומות • פירוט מלא של התפוקות של המדע הישראלי בהשוואה למדינות נוספות נמצא באתר. נספחים 66 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז דו“חות תחומיים של האקדמיה • הדו“ח המלא של הוועדה לבדיקת מצב הפיזיקה הגרעינית בישראל נמצא באתר. • הדו“ח המלא של הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה נמצא באתר. דו“חות האוניברסיטאות • הדו“חות המלאים של האוניברסיטאות בארץ נמצאים באתר. 67 חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים החטיבה למדעי הטבע נספחים יו“ר החטיבה- איתמר וילנר עודד אברמסקי שמואל אגמון יקיר אהרונוב אמנון אהרוני שמעון אולמן משה אורן נוגה אלון יוסף אמרי רות ארנון אברהם-צבי בן יוסף ברנשטיין שפרירה גולדווסר יורם גרונר עמירם גרינולד גדעון דגן ידין דודאי מרדכי הייבלום דוד הראל אהוד הרושובסקי חיים הררי אברהם הרשקו מאיר וילצ‘יק דניאל ויס יעקב זיו ירון זילברברג אורי זליגסון אילן חת רשף טנא עדה יונת יהושע יורטנר יוסף ירדן אלכס לובוצקי יוסי לויה רפאל דוד לוין אלכסנדר לויצקי אילון לינדנשטראוס רפאל משולם דוד מילשטיין אברהם ניצן חיים סידר מיכאל סלע הלל פורסטנברג דב פרוהמן אהרן צ‘חנובר יעקב קליין גיל קלעי דוד קשדן יוסף קוסט עדי קמחי אלי קשת מיכאל רבין מישל רבל אהרון רזין גדעון רכבי מרדכי שגב יצחק שטיינברג יוסף שילה 68 2016 | דוח מצב המדע בישראל תשע"ז שלמה שמאי דן שכטמן שלח שהרן עדי שמיר זאב תדמור יגאל תלמי החטיבה למדעי הרוח יו“ר החטיבה- יוסף קפלן שלמה אבינרי ישראל אומן משה אידל בנימין איזק יצחק אנגלרד יהודה באואר יורם בילו מיכל בירן אריה-מלאכי בית יהושע בלאו יעקב בלידשטיין יואב בנימיני אשר-משה בר ישראל ברטל רות ברמן אהרן ברק רות גביזון ענבר-נעמה גורן אברהם גרוסמן אבנר הולצמן משה הלברטל אלחנן הלפמן דון הנדלמן סרג‘יו הרט שולמית וולקוב עמנואל טוב חוה טורניאנסקי מנחם יערי נילי כהן עמיחי מזר בילי מלמן אבישי מרגלית נדב נאמן רות נבו דוד נבון גדליה סטרומזה אריאל פורת מרגלית פינקלברג ישראל פינקלשטיין דניאל פרידמן יוחנן פרידמן מרדכי עקיבא פרידמן בנימין זאב קדר איתן קולברג אשר קוריאט יעקב קליין אריאל רובינשטיין קינן-שלומית רמון יואל רק דוד שולמן זאב שטרנהל עמי שילוני-בן דוד שמיידלר שאול שקד אריאל שישה־הלוי 69 נספחים האקדמיה הצעירה יו“ר הוועד המנהל- רון מילוא להבי-שרון אהרונסון ניסים אוטמזגין דן אורון ליאת איילון יונינה אלדר נעם אליעז אלישבע באומגרטן ערן בוכבינדר יונתן בן דב אשר סיגל-מיכל בר צברי-אילת ברעם אורן גזל־אייל נירית דודוביץ עודד הוד ספי הנדלר אודי זומר כסאברי-מונא חורי יעקוב חנא אריאל כנפו־נעם אהוד נקר דן פאר טליה פישר יובל פלדמן מיכל פלדמן אבי צדוק תמר ציגלר רועי קישוני מאיה שולדינר יעל שטרנהל רודד שרן האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 9104001 , כיכר אלברט איינשטיין, ירושלים43 רחוב ז'בוטינסקי 02-5666059 ', פקס02-5676222 טלפון www.academy.ac.il [email protected]