מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החברה הערבית בצל מגפת הקורונה : ריכוז נתונים :כתיבה שם חוקר :| אישור שם ר"צ :תאריך ז' בסיון תש"ף , 18 במאי2021 סקירה החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים 1. בריאות................................ ................................ ................................ .............................. 1 1.1 שיעור מאומתים, בדיקות ומתחסנים ................................ ................................ .................. 1 2. תעסוקה ................................ ................................ ................................ ............................ 4 2.1 מקבלי דמי אבטלה ................................ ................................ ................................ .......... 4 2.2 עבודה מהבי ת ................................ ................................ ................................ .................. 8 3. חינוך ................................ ................................ ................................ .............................. 10 4. ביטחון אישי ואכיפה ................................ ................................ ................................ .......... 14 4.1 אירועי מ וקד100 ................................ ................................ ................................ ............ 14 4.2 אלימות במשפחה................................ ................................ ................................ ........... 15 4.3 דוחות קורונה ................................ ................................ ................................ ................. 19 החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משבר הקורונה פרץ במרץ2020 . לקורונה השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, וחלקן עשויות להיות ארוכות טווח. אומנם השלכות אלו לא פסחו על שום קבוצה בחברה, אולם יש הבדלים באופן שבו הן השפיעו .על קבוצות אוכלוסייה שונות לקראת דיון הוועדה המיוחדת לעניינ י החברה הערבית ריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים בעניין זה מ כמה זירות : בריאות, תעסוקה , חינוך וביטחון איש י ואכיפה. בשל לוח הזמנים להכנת המסמך, אין מדובר בסקירת .עומק של כלל ההיבטים הרלבנטיים יצוין, כי חלק מהנתונים המוצגים במסמך מתייחסים לאוכלוסייה הערב ית בישראל ואילו אחרים מתייחסים לאוכלוסייה המתגוררת ביישובים הערבים (ומכאן אינם כוללים את הערבים .)המתגוררים בערים המעורבות 1. בריאות 1.1 שיעור מאומתים, בדיקות ומתחסנים מערכת ה- BI של משרד הבריאות מאפשרת לשלוף נתונים שונים על הקורונה בישראל בפילוח לפי יישובים .על בסיס נתונים אלו ה נכונים ליום הפקתם (9 למאי2021 ) מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את המצב ביישובים בישראל לפי קבוצת האוכלוסייה של תושביהם. 1 יצוין, כי חלוקה לפי מגזר היישוב עשויה להביא לנתונים שונים מחלוקה לפי מגזר הפרט , בפרט בהתייחס לתושבים בערים המעורבות (בהן מתגוררת כר ב)ע מהאוכלוסייה הערבית בישראל . עוד יצוין, כי השבטים הבדואים המתגוררים במה שמכונה הפזורה (בדרום ובצפון) אינם כלולים בנתונים הללו. 2 1 ,ההגדרה של יישוב כמעורב, יהודי או ערבי היא על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יישובים בישראל- קובצי יישובים2019 , 21 יולי 2020. ההגדרה של יישוב כחרדי היא על פי תשובת הלמ"ס לפנייה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המצוטט ת ,אצל מתן שחק נתונים על דמוגרפיה ותעסוקה של חרדים בערים הגדולות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 ביולי2017 ', עמ5 - 4 . בנוסף ליישובים החרדים המופיעים שם הוספנו לצורך החישוב כאן עוד של ו שה יישובים חרדים: מעלה עמוס, בית חלקיה ומתיתיהו. האופי החרדי של יישובים אלה נ קבע ב ין היתר לפי .תוצאות הבחירות הארציות 2 הנתונים כפי שנשלפו ממערכת ה- BI של משרד הבריאות כללו גם5,967 ,חולים60 ,נפטרים158,506 מתחסנים ו- 303,342 בדיקות מ- ."יישוב לא ידוע". מספרים אלה לא נלקחו בחשבון בחישובים כאן החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שיעור החולים המאומתים מכלל האוכלוסייה ב יישובים הערבים היה 10.3% ,לעומת שיעור חולים מאומתים של9.2% בקרב כלל האוכלוסייה ביישובים בישראל ,. היות שאימות אדם כחולה נעשה באמצעות בדיקה לאיתור הנגיף נתוני ה מאומתים שצוינו לעיל קשורים להיקפי הבדיקות לאיתור הנגיף שנעשו בקבוצות האוכלוסייה השונות. כפי שיוצג ,בתרשים הבא ביישובים הערבים מספר הבדיקות לגילוי הנ גיף בחישוב פר תושב הוא נמוך יחסית . גם ביחס לשיעור ה פטירות המיוחסות במערכת ה- BI לנגי ף הקורונה יש פערים בין האוכלוסיות: מתוך כל1,000 נפש גיל ב 45 ומעלה ביישובים ה ערבים נפטרו3.6 בשל הנגיף, וזאת לעומת שיעור נפטרים של2.3 ל- 1,000 נפש בקבוצת גיל זו בכלל האוכלוסייה. ,לשם השוואה ביישובים היהודים הלא- חרדים שיעור זה עמד על1.8 וביישובים ה חרדים הוא עמד על5.3 .חשוב להדגיש שוב, שהנתונים לגבי היישובים הערבים אינם לוקחים בחשבון .ערבים המתגוררים ביישובים מעורבים כגון ירושלים ביישובים המעורבים נפטרו3 תושבים לכל1,000 נפש גיל ב 45 .)ומעלה (יהודים וערבים יחד הנתונים לגבי בני45 .ומעלה אינם כוללים יישובים במועצות אזוריות י ש לציין שתי הסתייגויות לנתוני הנפטרים בקורונה המופקים ממערכת ה- BI ,: מצד אחד בנתוני משרד הבריאות על נפטרים בשל נגיף הקורונה נכללים אך ורק נפטרים שאובחנו על בסיס ב דיקת מעבדה ( PCR ) ולא נכללים נפטרים שהיה חשד שנפטרו בשל הנגיף ולא נדבקו בפועל , מה שעשוי להוביל להערכת חסר. 3 מצד שני, לא ניתן ללמוד מהנתונים האם קורונה היא סיבת המוות היסודית, כלומר אם היא הסיבה לשרשרת האירועים שהובילה לפטירה, מה .שעשוי להביא להערכת יתר4 מכאן, שייתכן שהנתונים הרשמיים לא משקפים את המצב לאש ו.רו כמו כן , ייתכן וההבדלים בשיעורי הנפטרים בין סוגי היישובים קשורים לגורמים נוספים מעבר להתפשטות הנגיף עצמו שכן ככלל 3 'פלורה קוך דבידוביץ , :מבט על נתונים על נפטרים בשל נגיף הקורונה– שאלות והערות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת17 ביוני2020 . 4 .שם החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .שיעורי תמותה בחברה הערבית גבוהים משיעורי תמותה בחברה היהודית ,לדוגמה בשנת2019 שיעור הפטירות באוכלוסייה הערבית היה5.7 ל כל1000 נפש לעומת2.9 לכל1000 נפש בקרב ה.יהודים5 להלן יוצגו נתונים שיעור המתחסנים במנה ה ראשונה של החיסון נגד נגיף הקורונה עד לתאריך9 במאי2021 (מועד הפקת הנתונים ממערכת ה- BI .) שיעור המתחסנים יוצג בעבור כלל ה אוכלוסייה וגם מתוך בני15 ומעלה .בלבד הנתונים לגבי בני15 ומעלה אינם כוללים יישובים במועצות אזוריות. כפי שעולה בתרשים, שיעור המתחסנים ביישובים הערבים היה נמוך מהשיעור בכלל האוכלוסייה . נציין שבחלק מהיישובים, ובפרט ביישובים חרדים, יש שיעור גבוה יחסית של מחלי .מים מקורונה, מה שעשוי להסביר לפחות חלק משיעור ההתחסנות הנמוך שיש בהם * ללא מועצות אזוריות כלל הנתונים שבתרשימים לעיל מתייחסים לכל היישובים הערבים ביחד. אפשר גם לפלח את הנתונים על היישובים הערבים תוך הבחנה בין ,יישובים בדואים יישובים דרוזים ושאר היישובים בר הע .ים נתונים אלה מוצגים בטבלה1 .למטה 5 על פי נתונים שהופקו באמצעות מחולל הנתונים שב אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :, כניסה2 יוני2021 . קבוצת היהודים כוללת גם אנשים ללא דת ונו .צרים שאינם ערבים החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה1 : נתוני בריאות בפילוח לקבוצות אוכלוסייה בחברה הערבית על פי מגזר יישוב , נכון ל- 9 במאי2021 סוג יישוב שיעור ה מאומתים מספר בדיקות לתושב שיעור הנפטרים ל- 1,000 נפש בני45 *ומעלה שיעור ה מתחסנים במנה ראשונה בני15 *+ כל הגילאים יישובים בדואים 5.5% 0.75 3.2 59.2% 32.6% יישובים דרוזים 13% 1.7 4.1 78.6% 58.4% שאר היישובים הערבים 10.4% 1.3 3.6 75.1% 53.3% *ללא מועצות אזוריות בשל היעדר נתונים מהימנים באשר להיקף האוכלוסייה של השבטי ם הבדואים במה שמכונה הפזורה אי אפשר לחשב ,את נתוני התחלואה שלהם ביחס לגודל האוכלוסייה (קרי שיעור ,מאומתים שיעור )'מתחסנים וכו אלא רק מספרים .)מוחלטים (בעקבות כך השבטים גם לא נכללו בתרשימים הקודמים6 בקרב השבטים הבדואים דווח על654 חולים ,מאומתים10 נפ ,טרים מהנגיף21,611 בדיקות ו- 3,935 מתחסנים במנה ראשונה של החיסון. נציין, כי לפי אומדנים שונים, היקף אוכלוסייה זו הוא סביב80,000 איש. 7 2 . תעסוקה 2.1 מקבלי דמי אבטלה ההגבלות שהוטלו על המשק בניסיון לבלום את התפשטות נגיף הקורונה הביאו לפיטורים ולהוצאה לחופשה ללא תש לום (חל"ת) של מאות אלפי עובדים. מדוח שפ י רסם המוסד לביטוח לאומי הכולל פילוח של מקבלי דמי אבטלה במהלך המשבר לפי קבוצת אוכלוסייה עולה, כי עם פרוץ המגפה והטלת ההגבלות על המשק יהודים וערבים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעורים דומים : במהלך הסגר הראשון כ- 23% מהמועסקים בכל בכל קבוצה קיבלו )דמי אבטלה (יצוין כי למרות הקלות בתנאי הזכאות, לא כל השכירים היו זכאים בהכרח לדמי אבטלה, 8 אך לאחר הסגר הראשון יהודים שבו לעבודתם בשיעור גבוה יותר מערבים. 9 התרשים הבא מציג את מספר מקבלי דמי האבטלה במהלך הסגר הראשון, השני והשלישי, בפילוח .לפי קבוצת אוכלוסייה10 6 מסמך העוסק בבעיות המתודולוגיות בהערכת גודל האוכלוסייה בפזורה הבדואית נכתב בימים אלה במרכז המחקר והמידע של הכנסת .וצפוי להתפרסם בתקופה הקרובה 7 ראו :אוריאנה אלמסי ואתי ווייסבלאי ,אוכלוסייה הבדואית בנגב :מבחר נתונים ,מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת16 בנובמבר2020 ', עמ 3 .הערכה זו מתייחסת לשבטים הבדוא ים בנגב ולא כולל ת מספר מצומצם .של שבטים בצפון 8 שיעור מקבלי דמי האבטלה חושב מתוך מספר המועסקים בשנת2019 . 9 מירי אנדבלד ואורן הלר, מ י נהל המחקר והתכנון ב ,מוסד לביטוח לאומי משבר הקורונה: מאפייני המובטלים והחוזרים לשוק העבודה בגל הראשון והמובטלים בגל השני , דצמבר2020 . 10 ,נתנאלה ברקלי מנהלת תחום בכירה מחקרי ילדים, אבטלה ומזונות ,, המוסד לביטוח לאומי מקבלי דמי אבטלה ,לפי קבוצת אוכלוסייה אפריל2020 , אוקטובר2020 , ינואר2021 ,, הועבר בדוא"ל26 במאי2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm *יהודים ואחרים; ערבים כולל דרוזים וצ'רקסים. מהנתונים המוצגים עולה כי בקרב היהודים מספר מקבלי דמי האבטלה הלך וירד בין הסגרים. מספר מקבלי דמי האבטלה הערבים ירד גם הוא בין הסגר הראשון לשני, אם כי לא באותה מידה כמו בקרב היהודים. בסגר השלישי .מספר מקבלי דמי אבטלה הערבים נותר כמעט ללא שינוי בסך הכול ירד מ ספר המובטלים היהודים ב- 22% בין הסגר הראשון לשלישי ואילו מספר המובטלים הערבים ירד ב- 14% . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי נתוני הלמ"ס נשים מהוות% 52 מהשכירים היהודים, ו- % 34 :מהשכירים הערבים, כפי שמוצג בתרשים הבא11 פילוח נתוני מקבלי דמי האבטלה במהלך סגרי הקורונה לפי מגדר מעלה כי שיעו ר הנשים מקרב המפוטרים היה גבוה במידה ניכרת משיעורן בקרב השכירים, 12 הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית: 13 * התרשים כולל חישוב ממוצע של שלושת הסגרים, שכן לא נמצאו הבדלים משמעותיים ב שיעור הנשים מקרב מקבלי האבטלה בכל אחד מהם. 11 הל שכה המרכזית לסטטיסטיקה , עיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל71 , לוח9.12 מועסקים ושכירים, לפי ענף כלכלי, קבוצת אוכלוסייה ומין , , 10 בספטמבר 2020 . 12 יודגש כי נתוני השכירים מקורם בלשכה ה מרכזית לסטטיסטיקה ואילו נתוני מקבלי דמי האבטלה מקורם במוסד לביטוח ל אומי. עוד יודגש כי לא כל השכירים זכאים לדמי ה א בטלה 13 ,נתנאלה ברקלי מנהלת תחום בכירה מחקרי ילדים, אבטלה ומזונות ,, המוסד לביטוח לאומי מקבלי דמי אבטלה לפי קבוצת אוכלוסייה ,ומגדר אפריל2020 , אוקטובר2020 , ינואר2021 ,, הועבר בדוא"ל31 במאי2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השפעת הקורונה על רווחת החברה הערבית על פי אומדן שפרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי, בין שנת2019 לשנת2020 תחולת העוני נטו (לאחר תשלומי העברה ומיסים) בקרב משפחות ערביות ירדה מ- 36.6% ל- 35.2% (בקרב משפחות בכלל האוכלוסייה תחולת העוני ירדה מ- % 21.7 ל- % 20.8 .) 14 עם זאת, הירידה בתחולת העו ני, ובפרט בקרב המשפחות הערביות, לא נבעה בהכרח:משיפור במצבן אלא מאופן חישוב תחולת העוני קו העוני נקבע באופן יחסי על בסיס ה הכנסה החציונית המותאמת לגודל משפחה. 15 בעקבות משבר הקורונה, בשנת2020 ירדה ההכנסה החציונית לנפש תקנית (כלומר המותאמת לגודל המשפחה) ב- % 4.4 .וכתוצאה מכך קו העוני ירד בהתאם16 הורדת קו העוני הקטינה את מספר המשפחות שמוגדרות כעניות, על אף שהכנסתן בפועל לא עלתה . למעשה, בין שנת2019 לשנת2020 ההכנסה נטו (כלומר אחרי הסיוע הממשלתי) של משפחות ערביות ירדה ב- 2.0% (ואילו ההכנסה נטו של כלל האוכלוסייה יר דה בשיעור של% 2.5 .) 17 על פי הדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת2020 , החברה הערבית נפגעה כלכלית מהקורונה יותר מאשר החברה .היהודית18 קביעה זו מבוססת על סקר החוסן האזרחי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומתייחסת לתחושה האישית של הנדגם ו ל מצבו הכלכלי- :חברתי בעיני עצמו54% מהערבים בסקר דיווחו על החמרה של מצבם ,הכלכלי בתקופת הקורונה לעומת 42% מהיהודים ; 26% מהנדגמים הערבים דיווחו שהם צמצמו את כמות המזון והארוחות שלהם , לעומת שיעור של 14% .בקרב היהודים עוד אינדיקצי ה לפגיעה ברווחה של האוכלוסייה הערבית בתקופת הקורונה עולה מנתונים על פתיחת תיקים חדשים במחלקות לשירותים חברתיים של משרד הרווחה ברשויות המקומיות. 19 תיקים אלה נפתחים בגין מגוון ,נזקקויות ובהן: רמת הכנסה נמוכה, אבטלה כרונית, אלימות במשפחה, בדידות, התמכרות לסמים ניהול לקוי של משק בית ועוד. נתונים על פתיחת תיקים בתקופה שבין מרס2020 עד אוקטובר2020 (תקופת הקורונה) לעומת התקופה שבין מרס2019 עד אוקטובר2019 (שנה קודמת) מוצגים בטבלה2 .מטה טבלה2 : פתיחת תיקים חדשים למשפחות במחלקות לשירותים חברת יים של משרד הרווחה, לפי קבוצות אוכלוסייה, תקופות נבחרות בתקופת הקורונה ובשנה שקדמה לה שנה קודמת (מרס2019 עד אוקטובר2019 ) תקופת הקורונה (מרס2020 עד אוקטובר2020 ) שינוי כלל האוכלוסייה 45,020 45,548 1% + משפחות ערביות 9,143 9,874 8% + כפי שעולה מה ,טבלה בחברה הערבית מספר התיקים החדשים שנפתחו במחלקות לשירותים חברתיים עלה .בצורה משמעותית יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.2 עבודה מהבית במשבר הקורונה, בשל סגירת מקומות העבודה ומוסדות החינוך והטלת הגבלות על תנועת אנשים, התרחב במידה ניכרת היקף העבודה מהבית. עבודה מהבית מאפשרת גמישות שעשויה להביא לאיזון טוב יותר בין עבודה לחיים ,אישיים ולאפשר לחלק מההורים העובדים לעבוד– חלקית לפחות– בזמן מש בר הקורונה. עם זאת, הדבר אינו אפשרי לכל העובדים והוא תלוי הן בתחום התעסוקה והן בקיום תשתית אינטרנט מספקת ובזמינות אמצעי קצה. להלן מוצגים נתוני הלמ"ס על עבודה מהבית באוקטובר2020 (אז הוטל הסגר השני) ובדצמבר2020 (לפני הסגר :)השלישי20 14 )ניצה (קלינר ,קסיר ואחרים, רמת החיים העוני והאי- שוויון בהכנסות– 2018 - 2019 ואומדן ל- 2020 )(לפי נתונים מינהליים , המוסד לביטוח לאומי, ינואר2021 , לוח5 ', עמ12 . ,יצוין כי בדוח העוני השנה ה חישובים התבססו על נתונים מנהליים ולא על נתוני הלמ"ס כמו ב דוחות עוני קודמים. ההשוואה לשנה הקודמת מתאפשרת היות ש בדוח החדש גם נתוני השנה הקודמת חושבו מחדש.לפי נתונים מנהליים 15 'שם, עמ1. ההכנסה הכספית הפנויה של משקי הבית, מוגדרת כהכנסה מעב ודה ומהון, בתוספת תשלומי העברה( קצבאות הביטוח הלאומי) ובניכוי מסים ישירים. להרחבה, ראו: ,אילנית בר ניתוח נתוני העוני בשנת2020 לאור משבר נגיף הקורונה , מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי2 ביוני2021 . 16 ,ניצה (קלינר) קסיר ואחרים, רמת החיים העוני והאי- שוויון בהכנסות– 2018 - 2019 ואומדן ל- 2020 )(לפי נתונים מינהליים , המוסד לביטוח לאומי, ינואר2021 , לוח1 ', עמ5. 17 שם, לוח2 ', עמ7. 18 ,בנק ישראל דין וחשבון2020 , 6 באפריל2021 ', עמ248 - 246 . 19 רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה על פנייה של מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, מכתב10 במאי2021 . נכון לעכשיו לא ניתן להשוות תקופות ארוכות יותר וזאת בעקבות המעבר של משרד הרוו חה למערכת נתונים חדשה בסוף2020. יוער שהנתונים על פתיחת תיקים מתייחסים לכל תיק שנפתח בנפרד גם אם מד ו בר על תיק חדש של אותה .משפחה וגם אם אותו תיק נסגר ונפתח שוב מטעמים טכניים בלבד 20 מירב פסטרנק ,ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,גברים ו נשים ערבים מועסקים ושכירים (לא כולל ,הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע), ממוצע שעות עבודה בשבוע, לפי ענף כלכלי ומשלח יד ועבודה מהבית, נתונים מקוריים ספטמבר– דצמבר2020 ", הועבר בדוא :ל13 במאי 2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהנתונים עולה כי שיעור הערבים שעבדו מהבית קטן במידה ניכרת משיעור היהודים . הפער בין יהודים וערבים גדול במיוחד בתקופה בה לא היה סגר ועל כן ליותר עובדים הייתה אפשרות לעבוד ממקום העבודה (בעוד שבקרב היהודים חלה ירידה של% 9 – % 11 במספר העובדים מהבית בין שתי התקופות, בקרב הערבים חל ה ירידה של% 56 – 60% ) .הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים שיעור הנשים שעבדו מהבית גדול משיעור הגברים בשתי התקופות שנבחנו.. הפער גדול במיוחד בקרב הערבים סביר שהבדלים אלו קשורים בין השאר להבדלים בייצוג השונה של מועסקים ומועסקות ערבים ויהודים בענפי תעסוקה ותפקידים שונים, אשר חלק ם מאפשרים עבודה מהבית וחלקם .לא החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . חינוך התפשטות נגיף הקורונה ,והגבלות הפעילות שהוטלו במהלכה שיבש ו ואף השבית ו .את שגרת החיים בתחומים רבים בתוך כך, גם במערכת החינוך הלימודים התקיימו ב אמצעות למידה מרחוק באופן חלקי או מלא למשך חודשים ארוכים. למידה מרחוק נשענת על אמצעי קצה כגון מחשבים( וטלפונים חכמים סמארטפונים) ו דורשת חיבור .לאינטרנט ככל ש אמצעים אלו חסרים לתלמידים , הם יתקשו לשמור על רצף לימודי או להישאר חלק ממסגרת חברתית- .חינוכית תומכת סקרים שונים שנעשו לפני תקופת הקורונה ו בתחילתה מלמדים על פער ניכר בזמינות של אמצעי קצה בין תלמידים( בחינוך העברי הלא-חרדי) לבין תלמידים בחינוך הערבי. 21 על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שלפני פרוץ המגפה23% מה תלמידים הערבים התגוררו במשקי בית ללא מחשב וללא אינטרנט, לעומת שיעור של2% מהתלמידים במשקי בית יהודים לא- .חרדים22 בקיץ שנת2020 התבצע סקר הורים של ה רשות ה ארצית למדידה והערכה בחינוך במשרד החינוך ,)(ראמ"ה שבחן את הלמידה מרחוק בתקופת הסגר הראשון (מרץ- מאי2020 ). במסגרת הסקר נשאלו ההורים על זמינות אמצעי 21 הנתונים על בתי ספר יהודים המוצגים כאן אינם כוללים את החינוך ה חרדי מאחר שאי- הזמינות של אמצעי קצה בקרב אוכלוסייה זו קשורה גם לתפיסות אידיאולוגיות- דתיות של אוכלוסייה זו.יותר מאשר בחברה הערבית 22 משרד האוצר, אגף הכלכלן הרא,שי פערים חברתיים-כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך, 28 ביוני2020 , 'עמ9. החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הקצה ללמידה מרחוק בקרב תלמידים מקבוצות שונות23 יודגש, שסקר זה נערך לפני חלוקת מחשבים ניידים על ,ידי משרד החינוך אליה נתייחס בהמשך. הנתונים מלמדים על פערים בזמינות אמצעי הקצה בתקופת הסגר הראשון , בעיקר בזמינות של מחשב ו כן .בחיבור יציב וחזק לאינטרנט ,לדוגמה% 21 מ ההורים הערבים ד י ווחו שאין לילדיהם חיבור יציב לאינטרנט, לעומת % 10 מ ההורים היהודים לא- .חרדים נציין, ש הערכה קודמת של משרד החינוך הצביעה ע ל כך שהמחסור באמצעי קצה חריף במיוחד בקרב האוכלוסייה .הבדואית בדרום24 מחסור באמצעי קצה עשוי להיות תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים; א ולם ככל ש הוא פוגע בהשתתפותם של תלמידים במערך הלמידה מרחוק הוא עלול גם להעמיק את הפערים הקיימים. סקר ראמ"ה שנערך בזמן הסגר הראשו( ן לפני חלוקת ה מחשבים על ידי משרד החינוך, כאמור) הצביע גם על פער בין תלמידים ערבים ויהודים ביחס לשיעורי ההשתתפות בלמידה מרחוק. 25 23 ,אתי וייסבלאי מערכת החינוך במש ב ה ר :קורונה סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לרגל ת חילת עבודת הוועדה בכנסת ה- 4 2, מ ,רכז המחקר והמידע של הכנסת20 ביוני2021 ', עמ14 . 24 מריה רבינובי ץ, זמינות אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט עבור ילדים לצורך למידה מרחוק, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת27 ביולי 2020 ', עמ6. 25 ,אתי וייסבלאי מערכת החינוך במש ב ה ר קורונה: סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לרגל תחילת עבודת הוועד ה בכנסת ה- 4 2, מ ,רכז המחקר והמידע של הכנסת20 ביוני2021 ', עמ 17 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm על מנת להתמודד עם המחסור באמצעי קצה משרד החינוך פעל לחלק מחשבים ניידים לבתי ספר בעבור תלמידים ממשפחות אשר ידן לא משגת. 26 מתוך כלל המחשבים שחולקו, קרוב לשישים אלף חולקו בעבור .תלמידים בחינוך הערבי. נתונים לגבי חלוקת המחשבים בקבוצות אוכלוסייה שונות מוצגים בתרשימים למטה * כולל4,722 מחשבים שחולקו לחינוך החרדי 26 ,אתי וייסבלאי מערכת החינוך במש ב ה ר :קורונה סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לרגל תחילת עבודת הוועדה בכנסת ה- 4 2, מ ,רכז המחקר והמידע של הכנסת20 ביוני2021 ', עמ16 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בנוסף, כ- 92% מבתי הספר בחינוך הערבי קיבלו בשנת הלימודים תשפ"א תקצ יב לצורך תקשוב בתי הספר, הכולל תשתית בסיסית לקיום הוראה מתוקשבת. 27 כמחצית מבתי ספר אלה הצטרפו לראשונה לתכנית התקשוב .ויתרתם תוקצבו לצורך שדרוג ועדכון הציוד הקיים השלכות משבר הקורונה בתחום החינוך אינן מוגבלות רק לחינוך יסודי ועל- יסודי אלא עלולות להשפיע גם על סטודנטים . סקר ש נערך בסוף שנת2020 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבין-תחומי בהרצליה הצביע על כך ש הקורונה מעצימה את הפערים הקיימים בין סטודנטים ערבים לבין סטודנטים יהודים ועלולה להביאלעלייה בשיעור הנשירה בקרב סטודנטים ערב ים, שהוא גם ככה גבוה ביחס לסטודנטים יהודים. 28 בין היתר , סטודנטים ערבים דיווחו על קשיים כלכליים בשיעורים גבוהים יותר מעמיתיהם ,היהודים ולמרות זאת– שיעור נמוך יותר מבין הסטודנטים הערבים דיווחו שזכו לסיוע והטבות כספיות ממוסד הלימודים שלהם. כמו כן, סטודנטים ער בים דיווחו בשיעורים גבוהים יותר על מחסור באמצעי קצה ובעיות אחרות בהשתתפות בלמידה מקוונת. כתוצאה מאתגרים אלה ואחרים, כ- 22% מ הסטודנטים הערבים בסקר דיווחו שהם שוקלים להפסיק או להקפיא את לימודיהם. זאת לעומת שיעור של10% בקרב הסטודנטי ם .היהודים 27 ,אתי וייסבלאי מערכת החינוך במש ב ה ר קורונה: סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לרגל תחילת עבודת הוועדה בכנסת ה- 4 2, מ ,רכז המחקר והמידע של הכנסת20 ביוני2021 ', עמ15 . 28 'חדאד חאג- ,יחיא, נסרין גם באקדמיה: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה18 , באוקטובר2020 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . ביטחון אישי ואכיפה ל משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו לשם מניעת התפשטות הנגיף השלכות שונות על תחום הביטחון האישי. בפרק זה מובאים נתונים שונים בעניין זה תוך התמקדות בשלוש זירות: אירוע ים שנרשמו ב מוקד 100 של המשטרה בעקבות פניות אזרחים, מפולחים לפי יישוב . אלה אמורים לתת אינדיקציה על פניות החירום למשטרה בכלל הנושאים המטופלים על-ידה; נתונים על פניות לגורמים שונים במקרים של אלימות במשפחה ; נתונים על קנסות שהוטלו על ידי המשטרה בגין הפרדה של תקנות הקורונה., מפולחים לפי יישוב 4.1 אירועי מוקד100 29 להלן יוצגו אירועים שנפתחו בעקבות שיחות שהתקבלו במוקד100 של המשטרה במהלך תקופת הקורונה (מרץ 2020 – פברואר2021) ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת, בפילוח לפי סיווג היישובים בהתאם לקבוצת האוכלוסיה שמהווה את רוב תושבי היישוב. הנתונים כוללים אירועים בתחומי יישוב (ללא אירועים שלא בתחומי יישובים דוגמת אירועים בכבישים בין- עירוניים) שנפתחו( בעקבות הודעת אזרח ל לא אירועים שנפתחו בעקבות פניית )שוטר . כפי ,שעולה בתרשים הבא ברמה הכלל- ארצית לא חל שינוי במספר אירועי המוקד במהלך תקופת הקורונה בהשוואה לתקופה המקביל ה בשנה הקודמת: בכל תקופה נרשמו כ-2 .מיליון אירועי מוקד בתחומי יישובים .* רשויות ערביות ללא רשויות שרוב אוכלסייתן בדואית או דרוזית ביישובים היהודים, המעורבים והדרוזים לא חל כמעט כל שינוי במספר הפניות בתקופת הקורונה לעומת השנה הקודמת. ביישובים הערבים, הבדו.אים והחרדים חל גידול במספר הפניות בתקופת הקורונה הגידול המשמעותי .ביותר נרשם ביישובים החרדים 29 גל יונה, לשכת השר, המשרד לביטחון הפנים, קובץ נתונים אירועי מוקד100 ,, הועבר בדוא"ל27 במאי2021 ; מוטי אברהמי, רכז מדור ,סיור, משטרת ישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתבים9 במאי2021 ; 31 במאי2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תיקנון נתוני הפניות למוקד100 ביחס לגודל האוכלוסייה ביישובים השונים מצביע על כך שביישובים הערבים מספר הפניות למוקד הוא נמוך לעומת היישובים היהודים והיישובים המ :עורבים ,בכל אחת מהתקופות שנבדקו רק 5% מאירועי המוקד נרשמו ביישובים הערבים (כולל היישובים הבדואים והד)רוזים, בעוד ש שיעור האוכלוסיי ה ה מתגוררת ביישובים הערב םי הוא כ- % 16 מ כלל האוכלוסייה בישראל. 30 כלומר, שיעור הפניות למוקד המגיעות מיישובים ערביים עומד על כשליש מהשיעור של אוכלוסיית יישו.בים אלה בכלל האוכלוסייה בישראל 4.2 אלימות במשפחה אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים, נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. בתקופת הקורונה, בניסיון לצמצם את התפשטות הנגיף, הושתו בישראל הגבלות תנועה שהביאו לשהייה ממושכת בבתים, ללא יציאה למסגרות לימודים, עבודה או פנאי. מצד אחד ההתכנסות בבתים ו ההשלכות הכלכליו ת, החברתיות והפסיכולוגיות של ה ה גבלות השונות שהושתו העלו את הסיכוי שנשים וילדים יחוו אלימות בתוך הבית, ומצד שני – כללי הריחוק החברתי והגבלת הפעילות במשק הקשו הן על האיתור של פרטים ומשפחות בסיכון(בגלל ש היתה פחות יציאה למסגרות חיצוניות) והן על מתן טיפול וסיו ע למי שנפגעים מאלימות( בין היתר, בשל הנוכחות המתמדת של הגורמים האלימים .)בבית להלן יוצגו נתונים על היקף תופעת האלימות כלפי נשים מצד בני- זוגן בתקופת הקורונה בהשוואה לתקופה מקבילה .בשנה שקדמה לה 30 עיבוד נ :תוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 ; ,אוכלוסייה, לפי מחוז ונפה, קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל2011 - 2019 )(סוף שנה , 18 באוקטובר2020 . במענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר מהמשטרה כי ככלל ניתן במוקד100 מענה בשפות נוספות על עברית, לרבות ,ערבית בכל שעות היממה. מוטי אברהמי, רכז מדור סיור, משטרת ישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב 31 במאי2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בין מרס2020 – פברואר2021 )(שנת הקורונה בגין תלונות נשים על אלימות מצד בן-זוגן עלה בכ- % 4 ביחס לאותה תקופה בשנה שקדמה לכך. 31 לעומת זאת, באוכלוסייה הכללית חלה עלייה של כ- 12% .בין שתי התקופות חלק מהטיפול של רשויות הרווחה באלימות במשפחה מתבצע במעל ל- 100 מרכזים למניעה ולטיפול באלימות .במשפחה שפועלים ברשויות המקומיות ,כפי שעולה מנתוני התרשים בין השנים2019 – 2020 לא היה שינוי של ממש במספר המשפחות הערביות שטופלו במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה . זאת לעומת עלייה של% 7 .במספר המשפחות מכלל האוכלוסייה שטופלו במרכזים32 ,עם זאת בי ישובים הערבים היו שינויים ניכרים בהתפלגות הפניות למרכזים לפי הגורם המפנה. 33 כך, בין2019 ל- 2020 חלה עלייה במספר ההפניות למרכזים שהגיעו מרשויות האכיפה- .ממשטרת ישראל ומשירות בתי הסוהר מנגד, הייתה ירידה במספר ההפניות מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומי ות וכן ירידה במספר ההפניות משירות המבחן. אין לנו הסבר לשינויים אלו בדפוסי ההפניות למרכזים. יצוין שנתונים אלה לגבי הגורם המפנה .מתייחסים ליישובים ערבים ולא לערבים הגרים ביישובים מעורבים או יישובים יהודים 31 ,גל יונה לשכת השר , המשרד לביטחון הפנים, תשובה לפניית מרכז המחקר ומידע ש ,ל הכנסת, מכתב24 במאי2021 . 32 רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה על פנייה של מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, מכתב10 במאי2021 . 33 .לא התקבלו נתונים לגבי הגורם המפנה בעבור האוכלוסייה היהודית החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהתרשים עולה ש בין2019 ל- 2020 חלה עלייה של כ- 14% במ ספר הנשים הערביות ששהו במקלטים ,לעומת עלייה של כ- % 11 בכלל האוכלוסייה. 34 יצוין, שמתחילת מאי2020 הופעל מקלט נוסף כמענה חירום לריבוי הפניות בצל הקורונה ושעוד אחד הוקם בתחילת2021 .בעבור אוכלוסייה מעורבת של יהודיות וערביות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות בנצרת ,המנוהל על ידי עמותת נשים נגד אלימות , מפעיל קו סיוע לנשים ערביות נפגעות אלימות. 35 פניות בשפה הערבית לקווי החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית (קו1202 וקו1203 .) גם הן מנותבות למוקד זה 34 רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה על פנייה של מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, מכתב10 במאי2021 . 35 ,רמי שוורץ הטרדה מינית בחברה הערבית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בנובמבר2020 ', עמ11 - 10 . החברה הערבית בצל מגפת ה קורונה: ריכוז נתונים | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm * כולל גם פניות בודדות שהגיעו מגב רים ערבים ,כפי שמוצג בתרשים מספר הפניות הכולל של נשים ערביות לקו הסיוע בנצרת עלה בכ- 40% בין שנת2019 לבין2020 ואילו מספר הפניות על אלימות מצד בן-הזוג עלה בקרוב ל- % 200, קרי גדל פי שלושה. 36 ,למעשה ( כמעט כל העלייה במספר הכולל של הפניות לקו הסיוע321 פניות מתוך גידול של361 פניות) נבע ה מהעלייה באלימות מצד בן- .הזוג הנתונים ש הוצגו לעיל מ ציגים תמונה מורכבת לגבי היקפה של האלימות כלפי נשים בחברה הערבית בישראל בתקופת הקורונה, ובפרט בכל הקשור לדיוו.ח על האלימות לגורמי אכיפה ורווחה כך, הנתונים על הפניות לקו הסיוע בערבית לנשים נפגעות אלימות מלמדים על עלייה ניכרת מאוד במספר הפניות לקו הסיוע וגם הנתונים על נשים ששהו במקלטים לנשים נפגעות אלימות, שהם פתרון חירום לנשים אלו, מלמדים על עלייה, אם כי מתונה יות ;ר ( לצד זאת, נתוני המשטרה מלמדים על עלייה קטנה יחסית4%) במספר התלונות שהוגשו על- ידי נשים ערביות ואילו נתוני משרד הרווחה על פניות של משפחות ערביות למרכזים לטיפול באלימות במשפחה מלמדים כי בין2019 ל- 2020 לא חל שינוי במספר הפניות. הפער בין הנתונים השונים, ש ,כל אחד מהם מתייחס להיבט אחר של הנושא מעלה שאלה לגבי ההנגשה של כלל ערוצי הפנייה והטיפול לנשים הערביות. בהקשר זה נזכיר את נתוני אירועי מוקד 100 .של המשטרה, שגם בהן החלק היחסי של הערבים היה נמוך משיעורם באוכלוסייה 36 הנתונים מתוך דו"ח הפעילות השנתית של.מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות בנצרת הדו" ח )(בערבית ,לא פורסם לציבור ו נמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי מנהלת המרכז לינד ה ח'ואלד. תרגום התכנים מערבית ועיבוד הנתונים נעשו במרכז המחקר והמידע של הכנסת . לגבי הנתונים של שנת2019 ,, ראו: רמי שוורץ הטרדה מינית בחברה הערבית , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת8 בנובמבר2020 ', עמ11-12 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.3 דוחות קורונה37 עד תחילת חודש מאי2021 נקל טו במרכז לגביית קנסות של רשות האכיפה והגביה מעל ל- 600,000 דוחות שחולקו .על ידי משטרת ישראל בגין הפרה של תקנות הקורונה38 להלן יוצג פילוח הדוחות שחולקו לפי סיווג הרשויות (ערים ומועצות מקומיות) בהתאם לקבוצת האוכלוסיה שמהווה את רוב תושבי הרשות. הנתונים מתוקננים לגודל .האוכלוסייה ברשות .* ללא רשויות שרוב אוכלסייתן בדואית או דרוזית מנתוני התרשים עולה כי ברשויות הערביות מספר הדוחות שניתנו ביחס לגודל האוכלוסייה גבוה במידה ניכרת מזה .שברשויות היהודיות מתוך הנחה שחלוקת הדוחות בגין הפרת תקנות הקורונה רלוונטית בעיקר לאוכלוסייה הבוגרת, להלן יוצגו נתוני .הדוחות המתוקננים לאוכלוסיה הבוגרת בכל רשות 37 רשות האכיפה והגביה ,האגף לתכנון מחקר ומדיניות, מספר דוחות קורונה לפי חודש הקליטה במרכז לגביית קנסות לפי מקום מגורי מקבל הדו,ח נכון לתאריך4 במאי2021 .ללא דוחות שהוחזרו למשטרה . יובהר כי חודש הקליטה במרכז לגביית קנסות אינו מועד ביצוע העבירה . 38 רשות האכיפה והגביה ,הודעה לעיתונות : רשות האכיפה והגבייה מדווחת: מיום21.4.20 עד ליום21.5.4 נתנו153 קנסות קורונה , 5 במאי 2021 . החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm * רשויות ערביות ללא רשויות שרוב אוכל ו.סייתן בדואית או דרוזית תיקנון מספר הדוחות לאוכלוסיה הבוגרת בכל רשות מגדיל עוד יותר את הפער בין מספר הדוחות שחולקו ברשויות ערביות ובין מס.פרם ברשויות יהודיות היות שמעמדה החברתי- כלכלי של אוכלוסיית הרשויות הערביות נוטה להיות נמוך בהשוואה לאוכלוסיית הרשויות היהודיות, ביקשנו לבחון את הקשר בין כל אחד משני המאפיינים של הרשויות– קבוצת אוכלוסיה ומעמד חברתי- כלכלי ובין מספר הדוחות שניתנו בה. להלן יו צגו נתוני הדוחות בפילוח לפי אוכלוסיית הרשות ולפי האשכול החברתי- .כלכלי אליו היא משתייכת39 39 לשם השוואה בין מצבם הכלכלי- חברתי של תושבי יישובים שונים יצר הלמ"ס מדד-חברתי כלכלי ש מחושב על ידי שקלול הערכים המתוקננים של14 .משתנים נבחרים, ובהם משתנים דמוגרפיים, משתני השכלה וחינוך, משתני תעסוקה וגמלאות ומשתני רמת חיים .ערכי המדד מקובצים לעשרה אשכולות הומוגניים מבחינת מאפייניהם, אך לא שווים בגודלם שיטת ניתוח האשכולות יוצרת מצב שבו שה ונות ב ערכי המדד בתוך האשכולות תהיה מינימלית, ושונות ערכי המדד בין האשכולות תהיה .מקסימלית הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה :הודעה לתקשורת אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת7 201 , 15 בדצמבר 2020 . החברה הער בית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מלבד אשכול אחד (אשכול6 , בו יש רשות ערבית אחת), בכל האשכולות בהם יש רשויות ערביות ורשויות יהודיות מספר הדוחות (ביחס לגודל האוכלוסיה) שניתנו ברשויות ערביות גדול מאשר ברשויות היהודיות. נוסף על כך, בקרב הרשויות הערביות ניתן לראות ירידה במספר הדוחות ככל שעולה האשכול החברתי- .כלכלי אליו משתייכת הרשות השפעת קבוצת האוכלוסייה והאשכול החברתי- כלכלי על היקף הדוחות שהוטלו ברשות נתמכה גם בתוצאות מבחנים .סטטיסטיים40 במסגרת המחקר הנוכ חי אין ביכולתינו לקבוע מהם הגורמים לפערים במספר הדוחות שחולקו ברשויות בעלות .מאפיינים שונים 40 בבדיקה סטטיסטית של רגרסיה וניתוחי שונות לבחינת הקשר בין מספר הדוחות ל- 1,000 נפש מעל גיל18 (משתנה תלוי) למשתנים המסבירים: אשכול חברתי-כלכלי, קבוצת אוכלוסיי ה (יהודים וערבים), גודל האוכלוסייה הרשות והמעמד המוניציפאלי, התקבל קשר שלילי מובהק במשתנה ה אשכול חברתי- כלכלי ובמשתנה קבוצת אוכלוסייה. כלומר, מספר הדוחות יורד עם העלייה במעמד החברתי- כלכלי של הרשות, ו מספר הדוחות שקיבלו יהודים נמוך ממספר הדוחות שקיבלו ערבים. לצורך בדיקת ההבדלים בין ממוצעי מספר הדוח ות ל- 1,000 נפש מעל גיל18 בין אוכלוסיית היהודים ואוכלוסיית הערבים ביחס לאשכולות החברתיים- כלכליים נערך מבחןT למדגמים בלתי-תלויים, דו- כיווני. התוצאות מראות כי ישנם הבדלים מובהקים במספרי הדוחות בין קבוצת היהודים לקבוצת הערבים בכל ה אשכול ות בהם יש רשויות יהודי ות וערביות ,למעט אשכול 6. בניתוח שונות דו- ( כיווניUnivariate Analysis of Variance ), למשתנים אשכול וקבוצת אוכלוסיי ה נמצא כי למשתנים אלה השפעה מובהקת על מספר הדוחות ל1,000 איש: אפקט עיקרי של האשכול החברתי- כלכלי, אפקט עיקרי של קבוצת האוכלוסייה וכן אפקט האינט ראקצי ה ביניה ם. ,העיבודים הסטטיסטיים נערכו על ידי חדוה קפלינסקי .כלכלנית במרכז המחקר והמידע של הכנסת החברה הערבית בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm