חומר רקע

1 "י ט ,בתמוז התשפ"א29 ביוני2021 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה אל: חברי ועדת החוקה חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש– תמצית חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף - 2020 (להלן – "חוק הסמכויות ") נחקק ביום23.7.2020 , ותוקן מאז שבע פעמים. החוק קובע הסדר רחב להתמודדות עם נגיף הקורונה, והוא החליף מערך של תקנות שעת חירום שבוטלו עם חקיקתו . החוק נקבע כהוראת שעה עד ליום30.6.2021 . ואולם, משום שמועד הפקיעה הוא "תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה" של הכנסת ה - 24 , החוק הוארך מכוח סעיף38 לחוק- יסוד: הכנסת עד תום שלושת החודשים האמורים– כלומר עד ליום6.7.2021 . ביום 21.6.2021 'אישרה מליאת הכנסת בקריאה הראשונה את תיקון מס8 לחוק הסמכויות שבו מוצע להאריך את תוקף החוק עד ליום31.12.2021 . הממשלה הוסמכה בחוק"להכריז על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה , ו לנקוט בפעולות הבאות : 1. להתקין תקנות שניתן לקבוע בהן הגבלות משמעותיות בתחומי החיים השונים – הגבלות במרחב הפרטי והציבורי דוגמת הטלת ""סגר ואיסור על "התקהלות"; הגבלות על היציאה מישראל והכניסה אליה; הגבלות על עסקים ומקומות פתוחים לציבור דוגמת איסור גורף על פתיחת עסקים והגבלות על פעילותם כגון הוראות " ה ה תו סגול"; הגבלות ;על אירועים הגבלות על פעילות מוסדות חינוך ו .רווחה; והגבלות בתחום התחבורה ** במישור האכיפה – הממשלה הוסמכה לקבוע בתקנות עבירות וקנסות (פליליים או )מינהליים בשל אי קיום ההגבלות, ולהוציא צווי סגירה מינהליים . 2. "להכריז על אזור כ"אזור מוגבל אם יש בו התפשטות נרחבת של הנגיף ורמת תחלואה גבוהה מהממוצע, ולהטיל בו הגבלות ייחודיות , .לרבות הגבלת כניסה אליו ויציאה ממנו 3. "להכריז על "מצב חירום מיוחד במצבי קיצון של החמרה בהתפשטות המגיפה, ולקבוע .באותה עת הגבלות משמעותיות יותר על הפגנות, תפילות וטקסים דתיים 4. ( להכריז על חובת בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה ב )מלוניות .לחוזרים מחו"ל 5. להכריז על חובת בידוד עם אמצעי פיקוח טכנולוגי ( למשל צמיד אלקטרוני או אפליקציה בטלפון נייד .) לכל אדם הנכנס לישראל 6. "להכריז על "אזור תיירות מיוחד באילת ובאזור ים המלח ולאפשר פתיחת מלונות ופעילות תיירותית, אף כ .שהם סגורים בשאר הארץ, למי שיציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות הממשלה לפי החוק נעשה באמצעות ועדות הכנסת ועל ידי הכנסת במליאתה, בהתאם להסדר הפיקוח הייחודי ש בחוק. חלוקת הסמכויות בין הו ועדות בעניין זה נקב עה בחוק – ועדת החוקה הוסמכה לדון במרבית התקנות (הגבלת פעילות במרחב הפרטי ,והציבורי בבתי עסק ובמקומות הפתוחים לציבור; הגבלת פעילות במקומות עבודה; הגבלות לעניין כניסה ויציאה מישראל; חובת ביצוע בדיקת קורונה בכניסה לישראל), והיא דנה גם בהכרזות השונות מכוח החוק; ועדת הכלכלה דנה בתקנות העוסקות בהגבלת הפעילות ב תחום ה תחבורה לרבות תחבורה ציבורית ותעופה; ועדת החינוך דנה בתקנות שעניינן הגבלת הפעילות במוסדות המקיימים פעילות ;חינוך וועדת העבודה, הרווחה והבריאות הוסמכה לדון בתקנות העוסקות בהגבלת הפעילות במסגרות רווחה . 2 אם התקנות הן בנושאים שבתחום העיסוק של יותר מוועדה אחת , התקנות יועברו לוועדה שעיקרן בתחום עיסוקה , אלא אם ועדת הכ נסת קבעה ועדה אחרת מבין אותן ועדות ., לבקשת יו"ר הוועדה מחוץ ל חוק הסמכויות ,פקודת בריאות העם עוסקת אף היא בהתמודדות עם מגיפות, ו מכוחה קבע מנכ"ל משרד הבריאות בצווים את חובת הבידוד בבית, את חובת עטיית המסיכה ואת ההסדרים הכרוכים בהן, וכן הסדר לעניין העברת מידע על אנשים שלא התחסנו למשרד החינוך ולרשויות .המקומיות ,ככלל צווים מכוח הפקודה אינם מגיעים לאישור בוועדות הכנסת (למעט צווים המתקנים עבירות פליליות הקשורות לחובת הבידוד ועטיית מסיכות שמועברים לפי פקודת בריאות העם לוועדת העבודה , הרווחה והבריאות) . להלן יוצגו עיקרי ההסדרים שבחוק הסמכויות הטעונים פיקוח פרלמנטרי, וסמכותן של ועדות הכנסת ביחס .אליהם .א הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה וביטולה (סעיפים2 ו- 3 )לחוק 1. תנאי לשימוש ב הסדרים ש בחוק הסמכויות ."הוא הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב החירום, אם שוכנעה כי "יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויו."ת הקבועות בחוק על הממשלה להגיש לוועדת החוקה את ההכרזה בצירוף הנימוקים והתשתית העובדתית .הרלוונטית 2. ההכרזה הראשונה היא לתקופה של45 ימים בלבד, והיא נעשית על ידי הממשלה (ללא איש ור .)הכנסת לאחר מכן ניתן להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות של 60 ימים , אך רק באישור מראש של ועדת החוקה. במקרה שהוועדה לא קיבלה החלטה, הדיון בהארכת ההכרזה יכול להתקיים במליאת הכנסת ,ו על "ר יו הכנסת להביא את הבקשה להצבעה בכנסת בהקדם .האפשרי ללא אישור מליאת הכנסת להארכה בתוך7 ימים– ההכרזה פוקעת. 3. ,בנוסף מליאת הכנסת רשאית בכל עת לבטל את מצב החירום, לפי המלצה של ועדת החוקה , ע ל בסיס בקשה של30 .חברי כנסת שמוגשת בכתב אל יו"ר הכנסת ואל הוועדה .ב הכרזה על מצב חירום מיוחד (סעיף3 )א לחוק 4. במצבי קיצון של התפשטות נגיף הקורונה, הממשלה הוסמכה להכריז על "מצב חירום מיוחד " שבמסגרתו ניתן להגביר את היקף ההגבלות המוטלות על הפגנות, תפילות וטקסים דתיים. 5. ההכרזה הראשונה היא לתקופה של עד 7 ימים , והממשלה רשאית להאריכה ל עד- 21 ,ימים ללא אישור פרלמנטרי . לאחר מכן, כל הארכה מצריכה אישור מראש של ועדת החוקה . גם כאן, אם הוועדה לא מקבלת החלטה , הארכת ההכרזה תועבר לדיון ב.מליאת הכנסת המליא ה הכרזת מצב החירום הראשונה נכנסה לתוקף עם חקיקת החוק ביום23.7.20 , ומאז הוארכה חמש פעמים . תוקף ההכרזה הנוכחית– עד ליום29.6.2021 . מונחת על שולחן הוועדה בקשה להאריך את מצב החירום עד ליום27.8.2021, אשר לוועד ת החוקה סמכות לדון בה עד ליום29.6.2021 . אם הוועדה לא תקבל החלטה עד לאות ו מועד, יהיו למליאה עד 7 ימים לאשר את בקשת ההארכה. אם גם המליאה לא תאשר– .מצב החירום יפקע 3 רשאית גם לבטל את ההכרזה בכל עת, לפי המלצה של ועדת החוקה , באותו אופן שבו ניתן לבטל את ההכרזה"ה"רגילה .על מצב החירום .ג התקנת תקנות (סעיפים4 עד12 )לחוק 6. לאחר ש זה י כר ה על מצב החירום , הממשלה הוסמכה להתקין תקנות ולקבוע בהן ה גבלות רחבות היקף בתחומי החיים השונים. ההגבלות ייקבעו רק אם הממשלה "ש וכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו , צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, והכל רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיע"ה בזכויות וההשפעות על המשק . החוק מוסיף ו מפרט את סוגי ההגבלות שניתן להטיל , ואת הקווים האדומים ל הן . 7. החוק מבחין בין שני סוגי תקנות בשי ם לב למידת הפגיעה שלהן בזכויות – א. חלק קטן מהתקנות ניתן להתקין לתקופה מרבית של 14 ימים : תקנות להגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי – ,שההגבלות מכוחן יחולו על כל אדם ברחוב ואפילו בבית המגורים שלו , דוגמת הגבלות על התקהלות , הגבלות על נסיעה ברכב הפרטי , והגבלות תנועה כגון הטלת ""סגר (לפי סעיפים6 ו -7 ;)לחוק ותקנות הקובעות איסור על כניסה או יציאה מישראל (לפי סעיף7 ()א(א1 .)) לחוק ב. את מרבית ה תקנות ניתן להתקין לתקופה של עד 28 ימים : תקנות להגבלת הפעילות במשק – בבתי עסק ובמקומות ה פתוחים לציבור, באירועים, במוסדות המקיימים פעילות ,חינוך במסגרות רווחה ובתחבורה הציבורית, הגבלות לעניין טיסות אל ישראל וממנה ופעילות מעברי ,גבול לרבות נתב"ג "הגבלות "תו סגול לעניין התנהלות עסקים, וכן הגבלות "תו "ירוק (לפי סעיפים8 עד12 לחוק) ; ,בנוסף תקנות לעניין חובת ביצוע בדיקת קורונה לנכנסים לישראל (לפי סעיף7 ()א(א2 .)) לחוק 8. החוק קובע הסדר ייחודי לפיקוח פרלמנטרי על התקנות – א. ה תקנות יוגשו לוועדה המתאימה בכנסת 24 שעות לפני שייכנסו לתוקף , כך שלוועדה תינתן אפשרות לדון בהן מראש . לכלל זה יש חריג , שלפיו בשל דחיפות המחייבת זאת הממשלה רשאית ל קבוע שהתקנות ייכנסו לתוקף ללא שהות של24 שעות ובלי אישור ה וועדה. תקנות שהותקנו לפי החריג יוגשו לוועדה המתאימה בכנסת בהקדם האפשרי . ב. אם הוועדה לא קיבלה החלטה תוך 24 השעות או בהתקיים חריג הדחיפות הנזכר , התקנות ייכנסו לתוקף בלי אישור פרלמנטרי, לו וועדה י ני תנו 7 או14 ימים )(לפי סוג התקנות לדון בהן בדיעבד ( ועדת הכנסת רשאית להאריך תקופות אלה ב-3 ימים) . ג. ,אם הוועדה לא קיבלה החלטה יו"ר הכנסת יביא את התקנות להצבעה במליאת הכנסת בהקדם האפשרי ולכל המאוחר תוך3 או7 ימים(בהתאם לסוג התקנות) , ואם המליאה לא מאשרת אותן או לא מקבלת החלטה במועד שנקצב לכך כאמור– הן יפקעו . 9. משמעות פקיעת תוקף התקנות (בהחלטה פוזיטיבית או באין החלטה) היא כפולה– ראשית , ההגבלות ש בתקנות פוקעות מיידית מאותו מועד ואילך ( אלא אם תוקפן הוארך בתקנות )מאוחרות יותר. שנית, ללא ה אישור ה פרלמנטרי, האחריות הפלילית לעשיית העבירות שב תקנות תבוטל .)רטרואקטיבית וקנסות ששולמו יוחזרו (אלא אם הוועדה תקבע אחרת מצב חירום מיוחד עמד בתוקף בתקופה שבין1.10.20 ל- 13.10.20 . 4 10 . סמכות הוועדה ביחס לתקנות– הוועדה אינה מוסמכת להכניס תיקונים בתקנות, אך היא רשאית לאשר או לא לאשר רק חלק מה ן (למשל, לא לאשר חלק שאוסר לפתוח עסקים מסוג מסוים, או עבירה מסוימת). בנוסף הוועדה הוסמכה לשנות את תקופת תוקפן .של התקנות 11 . הממשלה מחויבת לתת לכנסת דיווח חודשי בנושאים שונים – מטרת הדיווח לאפשר לכנסת לקבל תמונה רחבה יותר של מצב התחלואה ומצב המשק . 12 . הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת התקנות– מחולק לפי החוק בין ועדות הכנסת כמפורט לעיל . 13 . עבירות שנקבעו בתקנות – הממשלה רשאית לקבוע בתקנות עבירות , את הגורם שיאכוף אותן )(שוטרים או פקחים מסוגים שונים, ואת סמכויות האכיפה (למשל– דרישת הזדהות ומסירת )מסמכים, סמכות כניסה לבתים ולכלי רכב ועוד . העונש על העבירות יכול להיות רק קנס . הקנס הפלילי המ רבי הוא בסך14,400 ₪ ,אך, ככלל, הממשלה אוכפת את העבירות כעבירות מינהליות (ש בגינן מוטל קנס בידי )שוטר או פקח; הקנס המקסימלי הוגבל בחוק באופן מדורג , ל סכומים שבין500 שקלים ל- 10,000 במקרים החמורים, לפי סוג העבירות. .ד הכרזה על אזור מוגבל (סעיפים13 עד22 )לחוק 14 . הממשלה, באמצעות ועדת שרים, רשאית להכריז על""אזור מוגבל באזור שיש בו התפשטות נרחבת של נגיף הקורונה, ורמת התחלואה בו גבוהה מהממוצע. הגבלה מרכזית באזור מוגבל היא איסור על יציאה או כניסה אליו , בכפוף לחריגים. מעבר לכך, ניתן להטיל הגבלות המקבילות ,ברובן לאלו שניתן לקבוע ברמה הארצית (דוגמת הגבלה על יציאה ממקום מגורים .)הגבלות על עסקים, מוסדות המקיימים פעילות חינוך ועוד 15 . ההכרזה היא לתקופה של עד7 ימים, עם אפשרות הארכה עד לתקופה כוללת של21 ימים בלי אישור ועדה של הכנסת ,. לאחר מכן הארכות נוספות הן רק בא ישור מראש של ועדת החוקה , ולתקופות של עד 14 .ימים 16 . ועדת החוקה רשאית לבטל את ההכרזה .בכל עת הממשלה הכריזה מעת לעת על אזורים שונים כאזורים מוגבלים, אך ועדת החוקה לא התבקשה לאשר הארכה כאמור מעבר ל- 21 .ימים נכון להיום הממשלה מתקינה באופן שוטף רק שני קבצי תקנות המצויים באחריות ועדת החוקה : הגבלת יציאה מ ישראל; וחובת בדיקת קורונה ל נכנסים לישראל ,(עד לפני מספר שבועות הממשלה הייתה מתקינה שני קבצי תקנות נוספים שהיו מגיעים לוועדת החוקה- תקנות הגבלת פעילות ותקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה – אך נכון להיום ה ם ם אינ .)בתוקף נכון להיום הממשלה מתקינה באופן שוטף רק קובץ תקנות אחד המצוי באחריות ועדת :הכלכלה תקנות להגבלת הפעלתם של שדות תעופה וטיסות (עד לפני מספר שבועות– הגיעו לוועדת הכלכלה גם תקנות .)להגבלת התחבורה הציבורית נכון להיום הממשלה אינה מתקינה תקנות המצויות ב אחריות ועדת החינוך . עד לפני מספר שבועות– הוועדה דנה באופן שוטף בתקנות הגבלת הפעילות במוסדות המקיימים פעילות חינוך. 5 .ה הכרזה על חובת בידוד במלונית לחוזרים מחו"ל (סעיפים22 א עד22 )טז לחוק 17 . ככלל, כל מי שחוזר מחו"ל חייב להיות בבידוד לפי הוראות פקודת בריאות העם (כיום יש פטור מבידוד לחוזר מחוסן או מחלים , למעט מחוסנים או מחלימים ש חוזרים ממספר מדינות מצומצם) . הבידוד הוא בבית המגורים, אך ניתן לחייב גם בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה (במלונית) אם אין לאותו אדם אפשרות להיות בבידוד בביתו או במקום אחר העומד לרשותו . 18 . ,לצד זאת הממשלה הוסמכה להכריז כי חוזרים מחו"ל יחויבו לשהות בבידוד במלונית (ולא )בביתם , " אם שוכנעה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה ." 19 . מנכ"ל משרד הבריאות הוסמך לפטור אדם מחובת בידוד במלונית, מטעמים בריאותיים או הומניטריים, בשל נסיבות אישיות או בנסיבות מיוחדות אחרות, למשל לגבי קטין או אדם עם .מוגבלות .מכוח הוראה זו פעלו "ועדות חריגים" שהחליטו בבקשות לפטור מבידוד במלונית 20 . ה ממשלה יכולה להכריז על חובת בידוד במלונית לתקופה של עד10 ימים, ולהאריך זאת עד ל- 0 2 ימים ללא אישור ועדה . ,ואולם כשההכרזה היא לגבי חמש מדינות ומעלה – יש להגיש אותה לוועדת החוקה מראש, 48 שעות לפחות לפני שתיכנס לתוקף , ובסמכות הוועדה לאשר או לא לאשר את ההכרזה או לשנות את תקופת תוקפה , אך אם הוועדה לא קיבלה החלטה ההכרזה תיכנס לתוקף . ,בכל מקרה לאחר20 ימים הארכת ההכרזה מחייבת אישור מראש של הוועדה . 21 . ועדת החוקה רשאית גם לבטל את ההכרזה על בידוד במלונית בכל עת . .ו הכרזה על חובת בידוד בפיקוח טכנולוגי (סעיפים22 יז עד22 )לא לחוק 22 . הממשלה הוסמכה להכריז כי מי שחוזר מחו"ל ממדינה מסוימת או מכל המדינות יהיה חייב לשהות בבידוד בביתו עם אמצעי פיקוח טכנולוגי ( ,למשל צמיד אלקטרוני או אפליקציה )בטלפון נייד , אם "שוכנעה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או בשל חשש מכניסת וריאנטים חדשים של הנגיף ונוכח נתונים על הפר ות משמעותיות של חובת הבידוד של חוזרים מחו"ל, החל מיום20.12.20 ועד ליום6.3.21 הממשלה הכריזה מספר פעמים על חובת בידוד במלונית– .תחילה לחוזרים ממדינות מסוימות, ולאחר מכן לחוזרים מכל העולם בחלק מהזמן ניתן היה להשתחרר מ בידוד במלונית על ידי ביצוע2 בדיקות קורונה, אך מיום2.2.21 .כל החוזרים החייבים בבידוד היו צריכים לשהות במלונית בוועד ת החוקה הובעו מספר פעמים הסתייגו יו ת מהמשך ה בידוד במלוני ו ת, הן מאחר שהתברר כי רבים מהחוזרים קיבלו פטור ב וועדות החריגים כך ש לא היה ברור האם ההסדר יעיל ככלי לאכיפת בידוד, הן מאחר שהממשלה הציגה לוועדה כי המקום המוגבל במלוניות היה סיבה מרכזית לצמצום מספר הנכנסים לישראל באותה עת (דבר שהוביל בפועל למניעת כניסה של אזר חי ותושבי המדינה שביקשו לשוב לישראל ,)בשל המכסות שנקבעו והן בשל קשיים משמעותיים ביישום ההסדר . בהמשך לכך, ביום21.2.21 קיצרה הוועדה את תקופת ההכרזה, וסירבה להמשיך ולאשר את ההכרזות במלוא התקופות שביקשה הממשלה, עד שביום6.3.21 ההכרזה בוטלה. במקביל, הממשלה הביאה הסדר נוסף שנועד לפקח על בידוד בבית המגורים באמצעים טכנולוגי ים '(תיקון מס7 שנחקק ביום18.3.21 .) 6 ממדינות כאמור וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, ובלבד ."שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה 23 . הבידוד בפיקוח טכנולוגי אפשרי רק אם החוזר מחו"ל מסכים לכך. אך מי שלא יסכים או לא יעמוד בתנאי ה חוק– יחויב ב בידוד במלונית. ההסדר אינו חל על קטינים מתחת לגיל14 ועל מי שמונה לו אפוטרופוס , ו ניתן לקבל פטור מהפיקוח הטכנולוגי ממנכ "ל משרד הבריאות מטעמים בריאותיים או הומניטריים חריגים . 24 . הממשלה הוסמכה להכריז על חובת הבידוד בפיקוח טכנולוגי לתקופה של עד21 ימים, ולהאריך את ההכרזה עד לתקופה כוללת של42 ימים ללא אישור ועדה . ,ואולם כשההכרזה היא לעניין חמש מדינות או יותר – הממשלה מחויבת להביא אותה לוועדת החוקה מראש, 48 שעות לפחות לפני כניסתה לתוקף, ובסמכות הוועדה לאשר , לא לאשר, או לשנות את תקופת תוקפה של ההכרזה, אך אם הוועדה לא קיבלה החלטה היא תיכנס לתוקף . ,בכל מקרה לאחר42 ימים הא רכת ההכרזה מצריכה אישור מראש של ועדת החוקה , לתקופות של עד 28 ימים כל אחת . 25 . ועדת החוקה רשאית גם לבטל את ההכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי .בכל עת .ז הכרזה על אזור תיירות מיוחד (סעיפים12 א עד12 )ו לחוק 26 . הממשלה הוסמכה להכריז על אזור העיר אילת או על אזור עין בוקק- )חמי זוהר (אזור ים המלח ,"כ"אזור תיירות מיוחד שאליו ניתן להיכנס רק בהצגת תוצאה שלילית לבדיקת קו רונה מ- 72 השעות האחרונות .ההסדר נועד לאפשר פתיחה של מלונות ופעילות תיירותית נלווית באזור ים אלה , גם אם בשאר האזורים בישראל המלונות ומתקני התיירות .סגורים נוכח רמת התחלואה 27 . הממשלה רשאית להכריז על אזור התיירות אם "רמת התחלואה בנגיף הקורונה באותו אזור ובסביבתו נמוכה באופן משמעותי וכן נמוכה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור, ומצב התחלואה הכללית בישראל מאפשר הכרזה על האזור כאזור "תיירות מיוחד לפי עמדת משרד הבריאות , ו רק אם יש בדיקות קורונה מהירות עבור תושבי אותו אזור בזמינות ובמספר שיאפ .שרו להם להיכנס לאזור בזמן סביר 28 . ההכרזה תהיה לתקופה של עד30 ימים, והממשלה רשאית להאריך אותה לתקופות נוספות של עד 30 .ימים כל אחת הממשלה מחויבת להודיע לוועדת החוקה על ההכרזה סמוך ככל האפשר למועד ההכרזה, והיא תי כנס לתוקף24 .שעות לפחות לאחר מועד פרסומה ברשומות 29 . ועדת החוקה רשאית לבטל את ההכרזה .בכל עת נכון לעת הזו, הממשלה טרם הכריזה על חובת בידוד בפיקוח טכנולוגי, אך לפני כניסתו לתוקף 'של תיקון מס7 לחוק התקיים פיילוט שבמסגרתו חולקו כ- 100 צ.מידים אלקטרוניים 'תיקון מס3 לחוק הסמכויות שהוסיף את האפשרות להכריז על אזור תיירות מיוחד נחקק ביום 11.11.20. הממשלה הכריזה על אזור אילת ועל אזור ים המלח כאזורי תיירות מיוחדים לתקופה של30 יום החל מה- 18.11.20, ו בחודש דצמבר אף אישרה הארכה של תקופה זו ב- 30 ימים נוספים, אך ההכרזות בוטלו על ידי הממשלה ביום24.12.20 (אזור התיירות פעל עד ה- 27.12.20 ) בשל העלייה ברמת התחלואה באותה תקופה והכניסה לסגר השלישי. הכרזה נוספת נעש ת ה רק לעניין אזור ים המלח ביום21.2.21 , ,לאחר תחילת היציאה מהסגר ובוטלה ב- 5.3.21 .