חומר רקע
1
"י ט
,בתמוז התשפ"א29
ביוני2021
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה
אל: חברי ועדת החוקה
מסמך הכנה–
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש )(הוראת שעה
'(תיקון מס8) (הארכת תוקף), התשפ"א-
2021
חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-
2020
(להלן–
"חוק
הסמכויות ") נחקק ביום23.7.2020
, ותוקן מאז שבע
פעמים. החוק קובע
הסדר רחב להתמודדות עם נגיף
הקורונה, והוא החליף מערך של
תקנות שעת חירום שבוטלו עם חקיקתו .
החוק נקבע
כהוראת שעה
עד ליום
30.6.2021
.
ואולם, משום שמועד הפקיעה הוא "תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה" של הכנסת
ה-
24
,
החוק הוארך מכוח סעיף38
לחוק -
יסוד: הכנסת עד תום שלושת החודשים האמורים–
כלומר עד ליום
6.7.2021
.
הצעת החוק שבפניכם מבקשת להאריך את תוקפו של החוק עד ליום31.12.2021
.
)רקע כללי על החוק (לרקע מפורט יותר ראו מסמך נפרד
הממשלה הוסמכה
בחוק"להכריז על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה
, ו כאשר מצב החירום בתוקף היא
מוסמכת
לנקוט בפעולות הבאות:
1.
להתקין תקנות
(למשך14
ימים או28
ימים )
שניתן לקבוע בהן הגבלות משמעותיות בתחומי החיים
השונים
–
הגבלות במרחב הפרטי והציבורי דוגמת
הטלת
""סגר
ואיסור על
התקהלות ; הגבלות על
היציאה מישראל ו על הכניסה אליה; הגבלות על עסקים ומקומות פתוחים לציבור דוגמת איסור גורף
על פתיחת עסקי ם והגבלות על פעילותם
כגון הוראות "
ה ה תו
סגול "; הגבלות על אירועים; הגבלות על
פעילות מוסדות חינוך
ו.רווחה; והגבלות בתחום התחבורה
** במישור האכיפה–
הממשלה הוסמכה
לקבוע בתקנות עבירות וקנסות
)(פליליים או מינהליים בשל
אי קיום ההגבלות,
ולהוציא צווי סגירה
מינהליים .
2.
"להכריז על אזור כ"אזור מוגבל
אם יש בו התפשטות נרחבת של הנגיף ורמת תחלואה גבוהה
מהממוצע, ולהטיל בו הגבלות ייחודיות ,
.לרבות הגבלת כניסה אליו ויציאה ממנו
3.
"להכריז על "מצב חירום מיוחד במצבי קיצון של החמרה בהתפשטות המגיפה, ולקבוע באותה עת
.הגבלות משמעותיות יותר על הפגנות, תפילות וטקסים דתיים
4.
( להכריז על חובת בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה ב )מלוניות .לחוזרים מחו"ל
5.
להכריז על חובת בידוד עם אמצעי פיקוח טכנולוגי (
למשל צמיד
אלקטרוני
או
אפליקציה בטלפון נייד )
.לכל אדם הנכנס לישראל
6.
"להכריז על "אזור תיירות מיוחד באילת ובאזור ים המלח ולאפשר פתיחת
,מלונות ופעילות תיירותית
כ אף .שהם סגורים בשאר הארץ, למי שיציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה
הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות הממשלה לפי
החוק נעשה באמצעות
ועדות הכנסת
,ועל ידי הכנסת במליאתה
בהתאם
להסדר הפיקוח הייחודי ש
בחוק.
חלוקת הסמכויות בין
הו ועדות בעניין זה
נקבעה בחוק –
ועדת החוקה
הוסמכה לדון במרבית התקנות והיא דנה גם בהכרזות השונות מכוח החוק;
ועדת הכלכלה דנה בתקנות
העוסקות בהגבלת הפעילות ב
תחום ה
תחבורה לרבות תחבורה ציבורית ותעופה; ועדת החינוך
דנה בתקנות
שעניינן הגבלת הפעילות במוסדות המקיימים פעילות;חינוך וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
הוסמכה לדון
.בתקנות העוסקות בהגבלת הפעילות במסגרות רווחה
2
החוק קובע הסדר ייחודי לפיקוח פרלמנטרי על התקנות –
א.
ה
תקנות יוגשו לוועדה המתאימה בכנסת
24
שעות
לפני שייכנסו לתוקף , כך שלוועדה תינתן אפשרות
לדון בהן
מראש . לכלל זה
יש חריג , שלפיו
בשל דחיפות המחייבת זאת
הממשלה רשאית ל קבוע
שהתקנות ייכנסו לתוקף ללא שהות של24
שעות ובלי אישור הוועדה.
תקנות שהותקנו לפי החריג יוגשו
.לוועדה המתאימה בכנסת בהקדם האפשרי
ב.
אם הוועדה לא קיבלה החלטה
תוך
24
השעות או בהתקיים חריג הדחיפות הנזכר ,
התקנות ייכנסו
לתוקף בלי אישור פרלמנטרי, לו וועדה
יינתנו 7
או14
)ימים (לפי סוג התקנות
לדון בהן בדיעבד (
ועדת
הכנסת רשאית ל האריך
תקופות אלה ב-3 ימים .)
ג.
,אם הוועדה לא קיבלה החלטה יו"ר הכנסת יביא את התקנות
להצבעה
במליאת הכנסת בהקדם
האפשרי ולכל המאוחר תוך3
או7
ימים(בהתאם לסוג התקנות)
, ואם המליאה
לא
מאשרת אותן או
לא מקבלת החלטה
במועד שנקצב לכך כאמור– הן יפקעו .
מחוץ ל
חוק הסמכויות ,פקודת בריאות העם עוסקת אף היא
בהתמודדות עם מגיפות, ו
מכוחה
קבע מנכ"ל משרד
הבריאות בצווים את
חובת הבידוד בבית,
את חובת
עטיית המסיכה
ואת ההסדרים הכרוכים בהן, וכן הסדר
לעניין
העברת מידע על אנשים שלא התחסנו
.למשרד החינוך ולרשויות המקומיות ,ככלל צווים מכוח הפקודה
אינם מגיעים לאישור בוועדות הכנסת
(למעט צווים המתקנים עבירות פליליות הקשורות לחובת הבידוד ועטיית
מסיכות
שמועברים לפי פקודת בריאות העם לוועדת העבודה
, הרווחה והבריאות).
ההסדרים המצויים כיום בתוקף מכוח החוק:
•
שני קבצי תקנות בטיפול
ועדת החוקה
המצויים כיום בתוקף–
o
תקנות הגבלת יציאה מישראל
–
,הקובעות הגבלה על היציאה מישראל למדינות מסוימות
וזאת למעט .חריגים שמפורטים בתקנות
בתיקון ל תקנות
ש כבר
נכנס לתוקף,
אך ממתין
לאישור הוועדה,
מבוקש לקבוע כי הפרת ההגבלה מהווה עבירה פלילית ונאכפת באמצעות
קנס מינהלי של5,000
.₪
o
תקנות חובת בדיקה
–
התקנות מחייבות את הנכנסים לישראל במעברי הגבול היבשתיים
והימיים להציג תוצאה של בדיקת קורונה שלילית מ-
72
השעות האחרונות שקדמו לכניסתם
לישראל, בדומה להסדר לגבי הנכנסים בטיסה (וזאת למעט מי שקיבל אישור חריג כמפורט
בתקנות). בנוסף, התקנות קובעות חובה על
כל הנכנסים לישראל
(מכל מעברי הגבול)
לבצע
בדיקת ק ורונה
נוספת
.עם הכניסה לישראל הפרת החובות האמורות היא
עבירה פלילי
ת
וכן
הן נאכפות באמצעות קנסות מינהליים-
למי שנכנס בלי שביצע
בדיקה ב-
72
שעות שלפני מועד
הכניסה-
2,500
, ולמי שנכנס לישראל ולא ביצע בדיקה עם הכניסה לישראל₪
-
3,500
.₪
בתיקון
לתקנות שהועבר ל
אישור ה וועדה נקבעה
עבירה פלילית ו קנס מינהלי של3,500
₪
ל ,אדם שנכנס לישראל
ה אחראי לקטין מתחת לגיל12
ושמנע
מה קטין לבצע בדיקת קורונה
.בכניסה לישראל
•
להשלמת התמונה יצוין כי יש חקיקת משנה רלוונטית
שאינה
:באחריות ועדת החוקה
o
תקנות הגבלת טיסות ושדות תעופה
מכוח חוק הסמכויות(בוועדת הכלכלה )
–
התקנות
.קובעות מגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה ,למשל
חובת ביצוע בדיקת קורונה72
שעות לפני עליה למטוס (שיש לה כמה חריגים); התייחסות
לוויסות מספר הנוסעים בטרמינל; וחובת חברת התעופה לנקות ולחטא את כלי הטיס ולצמצם
שירותים מסוימים בטיסה. כן כוללות התקנות עבירות פליליות ומינהליות בשל הפרת
.ההוראות הקבועות בהן וקנסות בשל הפרתן
3
o
צו בידוד בית
שקבע מנכ"ל משרד הבריאות מכוח פקודת בריאות העם
(ה היבטים הפליליים
נדונים
בוועדת העבודה, רווחה ובריאות) –
,הצו קובע, בין היתר את חובת הבידוד הכללית על
מי שבא במגע עם חולה, וכן חובת בידוד לחוזרים לישראל מחו"ל שאינם מחוסנים או
מחלימים
)(למעט חריגים.
ככל שמדובר במדינות שיש לגביהן איסור יציאה–
חלה חובת
הבידוד
.גם על מחוסנים ומחלימים
נקודות לדיון
•
מוצע לוועדה לשמוע מנציגי הממשלה על המצב הנוכחי של מגיפת הקורונה ועל הסיכונים לציבור
.המבססים את הצורך בהארכת תוקפו של חוק הסמכויות ובצפי לעתיד בהקשר זה
•
בהצעת החוק מתבקשת הכנסת לאשר הארכה של ההסדר החקיקתי בשישה חודשים נ וספים בלא כל
שינוי בהסדר .מוצע לוועדה לבחון -
האם אין מקום לערוך שינויים בהסדר לאור לקחי השנה החולפת
?והשינויים באופי המגיפה
,לחלופין מוצע כי הוועדה תשקול
הארכה קצרה יותר משישה חודשים ו במהלכה להתמקד בעריכת
שינויים ותיקון ההסדר הקיים.
ניתן להאריך את ההסדר לתקופה קצרה יותר משישה חודשים בדרך של פיצול הצעת החוק לפי
תקופות, כך
ש
ההארכה תאושר אך ה צעת החוק תיוותר על שולחן הוועדה כדי שיתאפשר לוועדה לערוך
.תיקונים בהסדר
•
:בין התיקונים המרכזיים שניתן לשקול בהסדר החקיקתי
o
הארכת פרק הזמן שבין העברת התקנות לאישור הוועדה ובין כניסתן לתוקף מ-
24
שעות ל -
72
שעות או יותר .
הארכת פרק הזמן
ת אפשר פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי יותר וכן
ת יתן לציבור
ולגורמים הנוגעים בדבר זמן רב יותר להיערך למגבלות החדשות. מובן כי לצד הארכת פרק
הזמן, לממשלה עדיין תהיה האפשרות , במקרים,שבהם יש הכרח בכך
להתקין תקנות תוך
.)שימוש ב"חריג הדחיפות" ולהכניסן לתוקף במועד מוקדם יותר (ראו להלן
o
"יצירת קטגוריה חדשה של "מצב חירום
המיועדת למצב הנוכחי –
"מכיוון שהחשש מ"יבוא
וריאנטים עלול ללוות אותנו למשך תקופה מאוד ארוכה, נראה כי בתקופה זו יש הגיון
בה
גבלת
,סמכויותיה של הממשלה כך שהיא לא תוסמך להפעיל את מכלול הסמכויות שבידה לפי החוק
,דוגמת הטלת סגר
אלא תוכל רק להפעיל סמכויות המצויות בזיקה לכניסה ויציאה לישראל .
בהתאם לכך, אנו מציעים ליצור הבחנה בחוק בין "מצב חירום" רגיל שבו נתונות לממשלה
המגוון הרחב של ה סמכויות המעוגנות בחוק (למעט סמכויות ייחודיות הקיימות ב"מצב
,)"חירום מיוחד
ל בין מצב נוסף-
"מצב מיוחד בשל נגיף הקורונה
מחוץ לישראל "
–
מצב בו
תוסמך
ה ממשלה להפעיל רק סמכויות הקשורות בהתמודדות עם
"יבוא" המחלה מחו"ל –
תקנות הקשורות בכניסה וביציאה מישראל, סמכויות הקשורות בהפעלת
מלוניות , פיקוח
טכנולוגי על בידוד
.וכיו"ב
o
קביעת קריטריונים ברורים למצבים שבהם הממשלה מוסמכת להשתמש ,"ב"חריג הדחיפות
לסטות מכלל ה -
24
.שעות ולפרסם תקנות באופן מיידי בלי להמתין לאישור הוועדה
זאת כדי
.להבטיח כי השימוש בחריג זה יהיה מוגבל ותחום יותר
o
,ריכוז ההוראות הקשורות בכניסה ויציאה מישראל בסעיף אחד
בצורה שיטתית וברורה יותר
לציבור, והפיקוח עליהן ירוכז
בוועדה אחת שבפניה תוצג תמונת המצב המלאה .
o
קביעת הסמכה מפורשת ו
מפורטת יותר ל
הבחנות המבוססות ע ל"ה "תו הירוק וקביעת
קריטריונים לעניין זה למקרה והממשלה תידרש לחזור ו להפעיל .את ההסדר