חומר רקע

סיכום שנה מגפת הקורונה בחברה הערבית 30/6/2021 ועדה לענייני החברה הערבית בכנסת ממונה קורונה חברה ערבית במגן ישראל , לשעבר מצב הבריאות של החברה הערבית בישראל מדד חברה יהודית חברה ערבית תוחלת חיים גברים81.2 76.5 תוחלת חיים נשים84.6 80.9 השמנה46% 54% סכרת נשים בגיל65 + 19% 40% עישון גברים בגיל21 + 23% 38% פעילות גופנית56% 28% *הנתונים בטבלה נכונים ל- 2017 החברה הערבית הגיעה למגפת הקורונה במצב בריאותי ירוד בהשוואה לזה של החברה הכללית בארץ. 20% 69% 11% 20% 54% 26% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% חברה ערבית ( 165,131 ) חברה כללית ( 454,608 ) חברה חרדית ( 221,111 ) %מאומתים מכמות המאומתים הארצית בחתך מגזרי מאומתים לאורך כלל המגפה ,התחלואה בחברה הערבית תאמה לשיעורה באוכלוסייה( 20% ) , ואילו התחלואה בחברה החרדית תפסה נפח גדול משיעורה באוכלוסייה( 26% ) , והחברה הכללית תפסה נפח קטן משיעורה באוכלוסייה( 54% .) ) ( -מאומתיםגדד * הנתונים נכונים למאי2021 מגמת מאומתים 0 50 100 150 200 2502020-03-012020-03-152020-03-292020-04-122020-04-262020-05-102020-05-242020-06-072020-06-212020-07-052020-07-192020-08-022020-08-162020-08-302020-09-132020-09-272020-10-112020-10-252020-11-082020-11-222020-12-062020-12-202021-01-032021-01-172021-01-312021-02-142021-02-282021-03-142021-03-28 כמות מאומתים שבועית ל- 10,000בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית ארצי חברה חרדית לאורך המגפה ,כמות המאומתים היחסית בחברה הערבית דומה לזו שבחברה הכללית ורחוקה מזו שבחברה החרדית .עם זאת , בנקודות הזמן המודגשות החלה מגמת עלייה בחברה הערבית מוקדם יותר מאשר בחברה הכללית ,ככה״נ בעקבות קיום חתונות ,בתי אבל , וטיסות לטורקיה בניגוד להנחיות . להבנתנו , העלייה שלא במסגרת המגמות הארציות הובילה לשיח ציבורי מוטעה לפיו לחברה הערבית נתח גדול יחסית מכלל התחלואה בארץ. חברה חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית %מסך המאומתים20% 54% 26% %מסך האוכלוסייה20% 69% 11% 24.04 תחילת חודש הרמדאן והחלת סגר לילי 01.08 תחילת חג הקורבן והקמת דסק חברה ערבית 22.03 לילת אל-אססראא ׳ ואל-מעראג ׳ 24.05 סיום הרמדאן ותחילת העיד אל-פיטר 27.05 סיום העיד אל-פיטר 04.08 סיום חג הקורבן וחזרת חתונות 01.06 תחילת עונת החתונות 11.03 לילת אל-אסראא ׳ ואל-מעראג ׳ 19.04 סיום סגר1 18.09 תחילת סגר2 והשהיית חתונות 17.10 סיום סגר2 והמשך חתונות 27.12 תחילת סגר3 07.02 סיום סגר3 05.11 תחילת מבצע בדיקות תחילת דצמבר סיום עונת החתונות 25.10 תחילת סגרים מקומיים 23.12 סיום סגרים מקומיים 07.09 סגר לילי מקומי 14.03 תחילת סגר1 20.12 תחילת מבצע החיסונים 31.12 תחילת מבצע החיסונים בחברה הערבית * הנתונים נכונים למאי2021 20% 69% 11% 29% 61% 10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% חברה ערבית ( 5,214 ) חברה כללית ( 11,098 ) חברה חרדית ( 1,912 ) %חולים קשה מכמות החולים קשה הארצית בחתך מגזרי %מסך האוכלוסייה %מסך החולים קשה תחלואה קשה על אף שכלל התחלואה בחברה הערבית תאמה לשיעורה באוכלוסייה , נראה כי מתוך סך התחלואה הקשה בארץ שיעורה היה גבוה משמעותית מחלקה היחסי באוכלוסייה( 29% .) ) ( –חולים במצב קשהגדד * הנתונים נכונים למאי2021 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.2 1.4 1.62020-03-012020-03-152020-03-292020-04-122020-04-262020-05-102020-05-242020-06-072020-06-212020-07-052020-07-192020-08-022020-08-162020-08-302020-09-132020-09-272020-10-112020-10-252020-11-082020-11-222020-12-062020-12-202021-01-032021-01-172021-01-312021-02-142021-02-282021-03-142021-03-28 חולים חדשים במצב קשה ל- 10,000בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית ארצי חברה חרדית מגמת חולים קשה הכמות היחסית של החולים במצב קשה בחברה הערבית הייתה הגבוהה ביותר בארץ לאורך המגפה , וכן הייתה דומיננטית בגילים צעירים יותר בהשוואה ליתר החברות .תופעה זו מוסברת בחלקה על ידי הרקע הבריאותי הירוד בחברה הערבית ;הפנייה המאוחרת יחסית לטיפול רפואי ; והנגישות הפחותה לשירותי הבריאות .עם זאת ,השיעור הגבוה של חולים במצב קשה לא היתרגם לתמותה בשיעורים חריגים , ושיעור התמותה בחברה הערבית נותר תואם לחלקה באוכלוסייה. חברה חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית %מסך החולים קשה30% 59% 11% %מסך האוכלוסייה20% 69% 11% 24.04 תחילת חודש הרמדאן והחלת סגר לילי 01.08 תחילת חג הקורבן והקמת דסק חברה ערבית 22.03 לילת אל-אססראא ׳ ואל-מעראג ׳ 24.05 סיום הרמדאן ותחילת העיד אל-פיטר 27.05 סיום העיד אל-פיטר 04.08 סיום חג הקורבן וחזרת חתונות 01.06 תחילת עונת החתונות 11.03 לילת אל-אסראא ׳ ואל-מעראג ׳ 19.04 סיום סגר1 18.09 תחילת סגר2 והשהיית חתונות 17.10 סיום סגר2 והמשך חתונות 27.12 תחילת סגר3 07.02 סיום סגר3 05.11 תחילת מבצע בדיקות תחילת דצמבר סיום עונת החתונות 25.10 תחילת סגרים מקומיים 23.12 סיום סגרים מקומיים 07.09 סגר לילי מקומי 14.03 תחילת סגר1 20.12 תחילת מבצע החיסונים 31.12 תחילת מבצע החיסונים בחברה הערבית * הנתונים נכונים למאי2021 20% 69% 11% 22% 67% 11% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% חברה ערבית ( 1411 ) חברה כללית ( 4223 ) חברה חרדית ( 695 ) %נפטרים מכמות הנפטרים הארצית בחתך מגזרי %מסך האוכלוסייה %מסך הנפטרים תמותה על אף שהחברה הערבית תפסה נפח ניכר מכלל התחלואה הקשה , נראה כי שיעור התמותה שלה קרוב לשיעורה באוכלוסייה ( 22% ) ,זאת להבנתנו בין היתר , מפני שהתחלואה הקשה בחברה הייתה דומיננטית בגילים צעירים יותר מביתר החברות. ) ( -נפטריםגדד * הנתונים נכונים למאי2021 מגמת נפטרים 0 0.05 0.1 0.15 0.2 0.25 0.3 0.35 0.4 0.45 0.52020-03-012020-03-152020-03-292020-04-122020-04-262020-05-102020-05-242020-06-072020-06-212020-07-052020-07-192020-08-022020-08-162020-08-302020-09-132020-09-272020-10-112020-10-252020-11-082020-11-222020-12-062020-12-202021-01-032021-01-172021-01-312021-02-142021-02-282021-03-142021-03-28 כמות נפטרים שבועית ל- 10,000בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית ארצי חברה חרדית חברה חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית %מסך הנפטרים22% 67% 11% %מסך האוכלוסייה20% 69% 11% 24.04 תחילת חודש הרמדאן והחלת סגר לילי 01.08 תחילת חג הקורבן והקמת דסק חברה ערבית 22.03 לילת אל-אססראא ׳ ואל-מעראג ׳ 24.05 סיום הרמדאן ותחילת העיד אל-פיטר 27.05 סיום העיד אל-פיטר 04.08 סיום חג הקורבן וחזרת חתונות 01.06 תחילת עונת החתונות 11.03 לילת אל-אסראא ׳ ואל-מעראג ׳ 19.04 סיום סגר1 18.09 תחילת סגר2 והשהיית חתונות17.10 סיום סגר2 והמשך חתונות 27.12 תחילת סגר3 07.02 סיום סגר3 05.11 תחילת מבצע בדיקות תחילת דצמבר סיום עונת החתונות 25.10 תחילת סגרים מקומיים 23.12 סיום סגרים מקומיים 07.09 סגר לילי מקומי 14.03 תחילת סגר1 20.12 תחילת מבצע החיסונים 31.12 תחילת מבצע החיסונים בחברה הערבית הכמות היחסית של הנפטרים בחברה הערבית גבוה מעט משיעורה באוכלוסייה ,וייתכן שהושפע מהרקע הבריאותי הירוד של החברה הערבית , הנטייה לפנות בשלב מאוחר יחסית לטיפול רפואי ,והנגישות הלקויה לשירותי הבריאות. * הנתונים נכונים למאי2021 4.3% 8.2% 7.2% 22.3% 49.5% 5.3% 6.4% 6.7% 24.0% 63.9% 5.6% 6.7% 6.9% 26.2% 67.7% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 0-15 16-34 35-49 50-74 75 + אחוז נפטרים מחולים קשים לפי גיל בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית נפטרים מתוך חולים קשה בקבוצות הגיל המבוגרות ובפרט בגיל75ומעלה , שיעור הנפטרים מתוך החולים במצב קשה נמוך משמעותית בחברה הערבית מהשיעור בשאר החברות , זאת מפני שהרכב הגילים בקבוצות הגיל המבוגרות( 50-74ו- 75 )+בחברה הערבית צעיר יותר ובכך סיכויו לגבור על המחלה גבוה יותר. ( 434 ) ( 2828 ) ( 726 ) ( 216 ) ( 1000 ) ( 585 ) ( 17 ) ( 56 ) ( 49 ) ( 6 ) ( 16 ) ( 21 ) ( 1 ) ( 1 ) ( 1 ) ) ( -כמות הנפטרים * הנתונים נכונים לאפריל2021 83 80 73 79 76 73 81 78 73 60 65 70 75 80 85 90 חברה כללית חברה חרדית חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית חברה ערבית נשים גברים כללי ממוצע גיל פטירה מקורונה בחתך מגזרי גיל פטירה ( 1381 ) ( 674 ) ( 3866 ) ( 820 ) ( 421 ) ( 2150 ) ( 561 ) ( 253 ) ( 1716 ) ) ( -כמות הנפטרים * - תוחלת חיים לפי הלמ״ס ללא הפרדה מגדרית נשים גברים גיל הפטירה בחברה הערבית מנגיף הקורונה נמוך משמעותית , הן מתוחלת החיים הממוצעת בחברה עצמה והן מגיל הפטירה מהנגיף בחברות האחרות .להבנתנו , הפער נובע בין היתר מהרקע הבריאותי הירוד של החברה הערבית אשר מעמיד בסיכון לתמותה מהקורונה גם את האוכלוסיות הצעירות יותר . * הנתונים נכונים למאי2021 * 78.1 * 81.7 * 81.9 * 85.1 פנייה לטיפול רפואי במסגרת המגפה , החברה הערבית פנתה לקבלת טיפול רפואי בשלב מאוחר יותר ובמצב חמור יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה . 20%מכלל החולים קשה בחברה פנו לקבלת טיפול רק עם הגעתם למצב קשה , לעומת13%בחברה הכללית. 13.2% 12.9% 19.6% 0.0% 5.0% 10.0% 15.0% 20.0% 25.0% חברה חרדית חברה כללית חברה ערבית אחוז מאומתים שהתאמתו רק עם הגעתם לבית החולים במצב קשה מתוך כל החולים במצב קשה בחתך מגזרי ( 1005 ) ( 1288 ) ( 250 ) 5.4 5.3 4.0 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 7.0 חברה חרדית חברה כללית חברה ערבית מספר ימים ממוצע מיום האימות לאשפוז במצב קשה בחתך מגזרי ( 4906 ) ( 9441 ) ( 1744 ) ) ( –התאמתו במצב קשה ) ( –חולים במצב קשה * הנתונים נכונים למאי2021 נבדקים לאורך המגפה , החברה הערבית נבדקה בשיעורים נמוכים( 12%מכלל הנבדקים בארץ )בהשוואה ליתר החברות . שיעור הנבדקים בחברה החרדית תפס נפח תואם לשיעורה באוכלוסייה( 11% ) , ובחברה הכללית תפס נפח גדול משיעורה באוכלוסייה( 77% .) 20% 69% 11% 12% 77% 11% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% חברה ערבית ( 1,951,736 ) חברה כללית ( 12,181,165 ) חברה חרדית ( 1,669,422 ) %בדיקות מכמות הבדיקות הארצית בחתך מגזרי %מסך האוכלוסייה %מסך הבדיקות ) ( -נבדקיםגדד * הנתונים נכונים למאי2021 0 200 400 600 800 1000 12002020-03-012020-03-152020-03-292020-04-122020-04-262020-05-102020-05-242020-06-072020-06-212020-07-052020-07-192020-08-022020-08-162020-08-302020-09-132020-09-272020-10-112020-10-252020-11-082020-11-222020-12-062020-12-202021-01-032021-01-172021-01-312021-02-142021-02-282021-03-142021-03-28 כמות נבדקים שבועית ל- 10,000בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית ארצי חברה חרדית מגמת נבדקים מתחילת המגפה , כמות הנבדקים בחברה הערבית נמוכה ביחס לחברות האחרות .בראייתנו ,הסיבות המרכזיות לכך הן : היעדר משאבים וקשיים בהנגשתם ,במיוחד בתקופות בהן התחלואה הארצית הייתה גבוהה ;חוסר היענות הציבור להיבדק מסיבות שונות. חברה חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית %מסך הנבדקים12% 77% 10% %מסך האוכלוסייה20% 69% 11% 24.04 תחילת חודש הרמדאן והחלת סגר לילי 01.08 תחילת חג הקורבן והקמת דסק חברה ערבית 22.03 לילת אל-אססראא ׳ ואל-מעראג ׳ 24.05 סיום הרמדאן ותחילת העיד אל-פיטר 27.05 סיום העיד אל-פיטר 04.08 סיום חג הקורבן וחזרת חתונות 01.06 תחילת עונת החתונות 11.03 לילת אל-אסראא ׳ ואל-מעראג ׳ 19.04 סיום סגר1 18.09 תחילת סגר2 והשהיית חתונות 17.10 סיום סגר2 והמשך חתונות 27.12 תחילת סגר3 07.02 סיום סגר3 05.11 תחילת מבצע בדיקות תחילת דצמבר סיום עונת החתונות25.10 תחילת סגרים מקומיים 23.12 סיום סגרים מקומיים 07.09 סגר לילי מקומי 14.03 תחילת סגר1 20.12 תחילת מבצע החיסונים 31.12 תחילת מבצע החיסונים בחברה הערבית * הנתונים נכונים למאי2021 14% 4% 9% 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% 16% חברה חרדית חברה כללית חברה ערבית %ממוצע בדיקות חיוביות שיעור חיוביים לאור שיעור הנבדקים הנמוך בחברה הערבית , שיעור הבדיקות החיוביות הממוצע היה גבוה( 9% ) בהשוואה לחברה הכללית ( 4% ) , ונמוך יותר בהשוואה לחברה החרדית( 14% .)ייתכן ששיעור זה מעיד על קיומה של תחלואה סמויה . ) ( -נבדקים * הנתונים נכונים למאי2021 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% 2.5% 26/12/20 26/1/21 26/2/21 26/3/21 26/4/21 26/5/2 כמות מתחסנים שבועית מתוך אוכלוסייה בגיל16 +בחתך מגזרי חברה כללית חברה ערבית חברה חרדית קצב ושיעור התחסנות מבצע החיסונים החל ב איחור של כשבוע בחברה הערבית , ונמשך בקצב איטי יותר מהחברה הכללית .עם זאת , במהלך אמצע-סוף פברואר חלה האצה משמעותית בקצב ההתחסנות בחברה הערבית . היום אחוז המחוסנים בגיל16 ומעלה בחברה הערבית עומד על72% , לעומת89%בחברה הכללית ו- 53%בחברה החרדית . 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 20/12/20 20/1/21 20/2/21 20/3/21 20/4/21 20/5/21 שיעור מתחסנים מצטבר בגיל16 +בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית * הנתונים נכונים למאי2021 13.01 תחילת חיסון50 + 04.02 תחילת חיסון16 + 13.01 תחילת חיסון50 + 04.02 תחילת חיסון16 + קצב ושיעור התחסנות מבצע החיסונים החל ב איחור של כשבוע בחברה הערבית , ונמשך בקצב איטי יותר מהחברה הכללית .עם זאת , במהלך אמצע-סוף פברואר חלה האצה משמעותית בקצב ההתחסנות בחברה הערבית . היום אחוז המחוסנים בגיל50 ומעלה בחברה הערבית עומד על81% , לעומת95%בחברה הכללית ו- 71%בחברה החרדית . 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 20/12/20 20/1/21 20/2/21 20/3/21 20/4/21 20/5/21 שיעור מתחסנים מצטבר בגיל50ומעלה בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית 0% 1% 2% 3% 4% 5% 25/12/20 25/1/21 25/2/21 25/3/21 25/4/21 25/5/21 כמות מתחסנים שבועית מתוך אוכלוסייה בגיל50 +בחתך מגזרי חברה ערבית חברה כללית חברה חרדית * הנתונים נכונים למאי2021 13.01 תחילת חיסון50 + 04.02 תחילת חיסון16 + 13.01 תחילת חיסון50 + 04.02 תחילת חיסון16 + שוני בין האוכלוסיות בחברה הערבית ברקע , חשוב לציין כי לאורך המגפה נראו הבדלים משמעותיים באופן ההתנהגות ובהתמודדות של קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הערבית , ביניהן החברה הערבית במחוז דרום, והחברה הערבית בערים המעורבות בדגש על מזרח י״ם. 26% 20% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% חברה ערבית במחוז דרום ( 44 ) כל החברה ערבית ( 1005 ) % מאומתים שהתאמתו רק עם הגעתם במצב קשה לבית החולים מתוך כל החולים קשה 46% 72% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% חברה ערבית במחוז דרום כל החברה ערבית % התחסנות מתוך הפוטנציאל( גיל16 )+ 12% 9% 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% חברה ערבית במזרח י״ם כל החברה ערבית %בדיקות חיוביות ממוצע ) ( –התאמתו במצב קשה * הנתונים נכונים למאי2021 מבנה אוכלוסייה הטרוגני מצב בריאותי ירוד אי-אמון בממסד רשויות מקומיות חלשות וחסרות ניסיון תשתית הסברתית לקויה הכרות מוגבלת של גופים ומשרדים ממשלתיים ארגוני חברה אזרחית ומערך מתנדבים פעילות מוגבלת של גופי ביצוע (מד"א ,פקע"ר) נגישות מוגבלת למרכזים רפואיים היעדר מנגנון פיקוח ואכיפה עירוני עיכוב וביטול ניידות בדיקות וחיסונים היעדר ייצוג ערבי בכל הרמות אתגרים בניהול המשבר בחברה הערבית חתונות וטיסות לחו''ל גופי הביצוע (מד״א ,פקע״ר , קופ״ח ועוד) הסברה ברמה הארצית חיסונים(קופ" ח וניידות) תשתית נתונים רחבה (מרכז המידע והידע) חקירות ( מפקדת אלון והרשויות) סיוע תקציבי עבור אירועים מיוחדים המטרייה של משרד הבריאות בדיקות (קופ"ח ,דרייב-אין , פקע"ר ) סיוע תקציבי לרשויות כלים להתמודדות עם המגפה אכיפה כתובת אחת לניהול האירוע ניהול המשבר ברמה האזורית רתימת מובילי דעה ייצוג הולם של החברה הערבית חיזוק האינטגרציה בין גופי הביצוע שימור ותחזוקת גופי הביצוע תשתית נתונים ומערכות מידע הרחבת הכלים והמשאבים תחזוקת ועדת היגוי דסק ערבים תובנות והמלצות אופרטיביות יצירת אמון הסברה פריסה והקמת מרכזים רפואיים רשויות מקומיות בתי חולים בפריפריה תוכנית חומש חינוך תובנות והמלצות בריאותיות הקמת- חיזוק מנגנון אכיפה עירוני נושאים נוספים במיקוד : האוכלוסייה הערבית נפגעה במיוחד ממשבר הקורונה • האוכלוסייה הערבית מרוכזת במקצועות שהיכולת לבצע אותם מרחוק קטנה ובענפי כלכלה שסבלו משיעורי השבתה גבוהים . זאת בנוסף לתשתיות אינטרנט ירודות ביישובים הערביים .לכן נפגעה יותר במשבר מבחינה תעסוקתית. 57% 33% 41% 39% 13% 24% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה נכנסו לחובות או לקחו הלוואות חוו ירידה בשכר פגיעה במצב הכלכלי עקב המשבר ערבים יהודים 85% 56% 75% 46% 13% 19% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% יהודים לא-חרדים ערבים שיעור התעסוקה ושיעור השינוי , לפי קבוצת אוכלוסייה , 2020-2019 שיעור התעסוקה ב- 2019שיעור התעסוקה ב- 2020 שיעור הירידה בתעסוקה מקור :בנק ישראל , דין וחשבון2020 .מקור :הלמ"ס ,סקר החוסן האזרחי , נובמבר2020 ;סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה , דצמבר2020 . למידה מרחוק-פערים •מחסור חמור באמצעי קצה ללמידה מרחוק : מחסור של140,000 עד150,000מחשבים לתלמידים בחברה הערבית. •פער במספר הבתים שיש בהם חיבור אינטרנט. •בעיית תשתיות לאינטרנט מהיר במידה שמאפשרת למידה מרחוק :גם כאשר יש חיבור לאינטרנט , לעתים איכות החיבור רעועה ולא מספקת. •מגבלה מבחינת מיומנויות של מורים , תלמידים והורים בהוראה דיגיטלית ושימוש בכלים דיגיטליים לצורך למידה מרחוק. •פער בתכנים שמעמיד משרד החינוך לטובת תלמידים הערבים. •״מחשב לכל ילד״ :הערכות לא מדויקות לגבי חוסרים בחברה הערבית ;הקצאה שלא הולמת את החוסרים. •מצב כללי ורמת תפקוד רעועים יחסית ברשויות המקומיות הערביות :מחסור תקציבי ,מחסור בכוח אדם . אין מקורות תקציביים מעבר לתקציב הממשלתי לחינוך .זאת במקביל לעומס הנוסף שנוצר בתקופת הקורונה . הרשויות המקומיות הערביות •חולשתן של הרשויות המקומיות הערביות בלטה במהלך המשבר. •המשבר הכלכלי העלה את במידה ניכרת את מספר המשפחות הנזקקות. •תת תקינה במחלקות הרווחה ,שנדרשו לעבוד במתכונת חירום. •מענים ממשלתיים שאינם מותאמים או מפלים את רשויות הערביות ,לדוגמא: • המענק המותנה(התלוי בשיעור גביית הארנונה) •תקציב לשיפוי הרשויות המקומיות בגין אובדן הכנסה מארנונה עסקית •היעדר תוכניות ותקציבים לפעולה בשעת חירום. ממשבר להזדמנות •צמצום פערים בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי , לא רק בהקשר של למידה מרחוק. •שיפור תשתיות אינטרנט ביישובים הערביים. •חיזוק ושיפור האוריינות הדיגיטלית של מורים ,הורים ותלמידים בחברה הערבית. • שינויים במסלולי תעסוקה( 4.17 , 4.18ו- 4.20 ) שיסייעו בקליטת עובדות ועובדים ערבים ובתוך כך להרחיב את היקפם באופן משמעותי. •תחום ההכשרות המקצועיות בישראל נזנח במשך שנים , וגם בתקופת הקורונה לא נעשו ההתאמות הדרושות . ההכשרות המקצועיות יכולות לתת מענה לרבים שנפלטו משוק העבודה .יש לשלב מעסיקים בתוכן ההכשרות , בהכשרה המעשית כדי להגביר את התאמתן לשוק העבודה ולהגדיל את סיכויי הקליטה של המשתתפים .כמו כן , יש להגדיל את התמיכה הכספית(דמי קיום וסבסוד מלא של ההכשרות )למשתתפים שזקוקים לכך. • הכוון תעסוקתי וחשיפה להשכלה גבוהה בשלבים מוקדים(תיכון.) • חיזוק הרשויות המקומיות על ידי תיקון מנגנון המימון התואם(מאצ'ינג ) בתחומי הרווחה והחינוך וכן על ידי הגדלת התקנים של עובדים סוציאליים. •שיח ושיתוף נציגי האוכלוסייה הערבית בגיבוש מדיניות ממשלתית. סיכום עיקרי תמונת המצב במשך המגפה ,התחלואה בחברה הערבית תאמה לשיעורה באוכלוסייה( 20% .)לעומת זאת , התחלואה בחברה החרדית תפסה נפח גדול משיעורה באוכלוסייה( 26% ) , והתחלואה בחברה הכללית תפסה נפח קטן משיעורה באוכלוסייה( 54% ). לצד זאת , החברה הערבית תפסה נפח ניכר מכלל התחלואה הקשה , בשיעור הגבוה מחלקה היחסי באוכלוסייה( 30% ).  התחלואה הקשה בחברה הערבית הייתה דומיננטית בגילים צעירים יותר מיתר החברות ועל כן לא היתרגמה לתמותה בשיעורים גבוהים( 22% ). לאורך המגפה , החברה הערבית פנתה לקבלת טיפול רפואי בשלב מאוחר יותר ובמצב חמור יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה . 20%מכלל החולים קשה בחברה הערבית פנו לקבלת טיפול רפואי רק עם הגעתם למצב קשה , לעומת13% בחברה הכללית. ככלל ,לאורך המגפה , החברה הערבית נבדקה בשיעורים נמוכים( 12% )בהשוואה ליתר החברות . כתוצאה מכך שיעור החיוביים הממוצע בחברה הערבית היה גבוה( 9% ) ביחס לחברה הכללית( 4% ). בנוסף , מבצע החיסונים החל באיחור של כשבוע בחברה הערבית , ונמשך בקצב איטי יותר מהחברה הכללית . היום אחוז המחוסנים מהפוטנציאל בחברה הערבית עומד על72% , לעומת89%בחברה הכללית. ברקע , חשוב לציין כי לאורך המגפה נראו הבדלים משמעותיים באופן ההתנהגות וההתמודדות של קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הערבית ,ביניהן החברה הערבית בערים המעורבות , במזרח י״ם ובדרום.