חומר רקע
כ"ה בתמוז התשפ"א
5 ביולי 2021
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
טיוטת צו ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2021
הסדרים מיוחדים בהוצאה לפועל בשל התפשטות נגיף הקורונה – רקע
התפרצות נגיף הקורונה הובילה את מדינת ישראל לנקוט צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את התפשטות הנגיף. ההגבלות שהוטלו במטרה להילחם בהתפשטות הנגיף הובילו לפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במדינה, וגרמו לכך שחלק מהציבור, שבימים כתיקונם לא היה נתקל בקושי לשלם תשלומים שוטפים או חובות, נתקל בתקופה זו בקושי לעמוד בהתחייבויותיו. הדבר הוביל ליצירת חייבים חדשים ולהגדלת הקושי בהחזרי חוב של חייבים קיימים.
במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של המשק לפעילות כלכלית, וכדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר כאמור להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך, חוקקה הכנסת את חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020 (להלן – התיקון לחוק), שבמסגרתו נקבעה, בין היתר, הוראת שעה הכוללת הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בשל נגיף הקורונה (להלן – הוראת השעה). הסדרים אלו כוללים:
הארכת מועדים – לאחר שהוגשה למערכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין, מומצאת לחייב אזהרה על כך שעליו למלא אחר פסק הדין, לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו לו או להגיש בקשה לצו תשלומים. מרגע המצאת האזהרה לחייב מתחילה תקופה של 20 ימים ("תקופת האזהרה") שבה החייב יכול לשלם את החוב או לבקש להתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל כדי שיקבע לו צו תשלומים. רק לאחר סיומה של תקופה זו, ניתן לנקוט נגד החייב בהליכי גבייה. במסגרת הוראת השעה, הוארכה "תקופת האזהרה" ב-30 ימים ועמדה על 50 ימים סך הכל. שינוי זה גרר אחריו תיקוני התאמה בסעיפים שונים שקובעים פרקי זמן שונים שנגזרים מ"תקופת האזהרה" או מושפעים ממנה.
הסדר תשלומים מיוחד – כדי למנוע מצב שבו חייבים שנפגעו בעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי – אך יכולת הפירעון שלהם צפויה להשתפר עם הזמן – ישקעו בחובות, נקבע בהוראת שעה הסדר תשלומים מיוחד ביחס לחובות שנמוכים מ-50 אלף ₪. לפי ההסדר, חובו של החייב ייפרס למשך תקופה שבין 4 חודשים ל-24 חודשים (בהתאם לגובה החוב), ואם הוא יתמיד בתשלומים הוא יזכה להקלות הבאות: תופחת הריבית שאמורה היתה להתווסף לחוב ב-50%; ולא יינקטו נגדו הליכי גבייה. מערך התמריצים שההסדר יצר נועד לאזן בין האינטרסים של הצדדים: מצד אחד, התשלום הסופי שישלם החייב אינו מתנפח כתוצאה מריבית ולא ננקטים נגדו הליכי גבייה. מצד שני, החייב נדרש להתכנס למסגרת תשלומים סדורה והזוכה יקבל את כספו תוך תקופה מוגבלת בזמן. ההסדר התבסס על מודל שהכנסת חוקקה לפני מספר שנים ("חייב המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים").
הפחתת אגרות / שכ"ט עורך דין – הוראת השעה פיצלה את תשלום האגרות ושכ"ט עורך דין, כך שהחלק הראשון של האגרה / שכר הטרחה שמשולם עם פתיחת התיק הוא נמוך באופן יחסי, והחלק הנוסף משולם רק לאחר תום תקופת האזהרה, עם בקשת הזוכה לנקוט בהליכים בתיק. פיצול זה נועד לשמור על החוב קרוב ככל הניתן לערכו המקורי כדי להגדיל את הסיכוי שהחייב יוכל לשלם את החוב, וכן לתמרץ חייבים לשלם את חובם בתוך תקופת האזהרה ובכך להימנע מהוספת עלויות נוספות לחוב.
הקפאת ביצוע של צווי הבאה ועיקול רכבים ומיטלטלין – נוכח המצוקה הכלכלית שנוצרה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, וכדי לאפשר לחייבים להתאושש כלכלית, נקבע כי –
למשך תקופה של 6 חודשים רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צווי הבאה, ולא יינקטו הליכי הבאה לגבי צווי הבאה שכבר ניתנו, אלא אם כן ראה הרשם שיש דחיפות בביצוע ההליך.
למשך תקופה של 3 חודשים לא יעוקלו כלי רכב או מיטלטלין של חייבים.
התיקון המוצע
מרבית ההסדרים המיוחדים שנקבעו במסגרת התיקון לחוק, נחקקו כהוראת שעה ל-9 חודשים שאמורה היתה לפקוע ב-24 ביוני 2021. בשל הבחירות לכנסת ה-24, הוארכה הוראת השעה באופן אוטומטי מכוח הוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, עד ל-6 ביולי 2021.
התיקון לחוק מאפשר לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את הוראת השעה לתקופות נוספות, שלא יעלו על 18 חודשים בסך הכל. הצו המוצע מבקש להאריך את הוראת השעה לעניין הארכת מועדים, הסדר תשלומים מיוחד והפחתת אגרות ושכ"ט עורך דין, בתקופה של שמונה חודשים וחצי, קרי: עד לסוף תקופת ההארכה האפשרית.
בדברי ההסבר לצו המוצע נטען, כי בעוד שהמשק נמצא בהליך חזרה לשגרה מלאה, החובות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה עדיין קיימים ועוד צפויים להגיע אל ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, החזרה לשגרה מעניקה לחייבים פניות גבוהה יותר והכנסה יציבה יותר אשר יאפשרו למספר גדול יותר של חייבים להסדיר את חובם באמצעות שימוש בהסדרים הייעודיים שבהוראת השעה. על מנת למצות את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של ההסדרים שנקבעו מוצע להאריך את הוראת השעה כאמור.
נקודות לדיון
(1) נתונים – מה היקף התיקים שנפתחו מאז פרוץ מגיפת הקורונה בהשוואה לתקופות קודמות? מה שיעור גביית החובות מאז פרוץ מגיפת הקורונה בהשוואה לתקופות קודמות?
(2) ההשפעה של הוראת השעה – האם וכיצד השפיעה הוראת השעה על שיעור גביית החובות, לעומת התקופה שלפני כניסתה לתוקף? כמה חייבים נכנסו למסלול של הסדר התשלומים המיוחד? כמה מהם הצליחו להחזיק מעמד ולהמשיך בתשלומים? האם יותר חייבים הצליחו לשלם את חובם בשל הארכת המועדים?
(3) הפחתת אגרות ושכר טרחת עו"ד – האם וכיצד הפחתת האגרות ושכר טרחת עורך דין השפיעו?
(4) הוראות השעה לעניין צווי הבאה ולעניין עיקול רכבים / מיטלטלין – האם וכיצד השפיעו הוראות השעה האמורות? מדוע לא הוצע להאריך הוראות שעה אלו?
תוקפה של הוראת השעה בסעיף 7 בחוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א-2020, יוארך עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ב (24 במרץ 2022).