מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים :כתיבה בת חן רוטנברג, כלכלנית :| אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי תאריך :כ"ט ב'אדר א תשפ"ב , 2 במרץ 2022 סקירה כלכלית הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm וכן ת עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. רג ולציה בשוק העופות ................................ ................................ ................................ ......... 2 1.1 רגולציה כלכלית ................................ ................................ ................................ ............... 2 1.1.1 שלוחת הפטם ................................ ................................ ................................ ............. 3 1.1.2 שלוחת ביצי מאכל ................................ ................................ ................................ ....... 3 1.2 רגולציה על תנאי גידול התרנגולות ................................ ................................ .................... 4 1.3 התאגיד לפיקוח וטרינרי ................................ ................................ ................................ .... 5 2. נתונים על ענף הפטם וביצי מאכל ................................ ................................ ......................... 6 2.1 תפוקה................................ ................................ ................................ ............................. 6 2.2 תשומה ................................ ................................ ................................ ............................ 9 2.3 שרשרת הייצור בשלוחת הפטם ................................ ................................ .......................... 9 2.4 הוצאות משק בית על עוף ................................ ................................ ................................ 10 2.5 השינוי במדד מחירי עופות ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים ................................ ............. 11 2.6 השינוי במדד מחירי ביצים ................................ ................................ ............................... 12 2.7 יבוא עופות וביצים ................................ ................................ ................................ .......... 13 3. מחירי עוף וביצים בישראל בהשוואה למדינות אירופה ................................ ............................ 14 4. סיכום ותובנות ................................ ................................ ................................ .................. 15 5. מכסות הייצור בשנת2022 ................................ ................................ ................................ . 16 תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה בנושא תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים . המסמך כולל נתונים על שוק הפטם והביצים, תי אור השפעת משטר מכסות ייצור ה שהי נהוג ב שוק הפטם ב חודשים אוגוסט2012 עד ספטמבר 2015 , תיאור השפעת משטר מכסות ייצור בשוק הביצים שנהוג כיום, .וניתוח ההשלכות העיקריות בלוח להלן נתונים על תפוקת ענף העופות וענפי חקלאות נוספים. אפשר לראות כי בשנת2020 תפוקת פטם היתה כ- 578.2 ,מיליון טון תפוקת הודו היתה כ- 81.4 מיליון טון, תפוקת ביצי מאכל היתה כ- 2.3 מיליארד ביצים ותפוקת אפרוחים היתה כ- 274.7 .מיליון בשנים2010 עד2020 בענפים בהם קיים או היה קיים תכנון מרכזי ומכסות ייצור היתה עלייה בתמורה לחקלאים )(מחירים שוטפים– 11.7% ,בפטם 7.5% ,בהודו16.7% ,בביצי מאכל17% ,באפרוחים3.1% בחלב בקר ו- 3.4% בדבש. בענפים בהם אין תכנון מרכזי ומכסות היתה ירידה בתמורה לחקלאים– 18.2% בבשר בקר ו- 17.7% .בבשר כבשים בשנים האחרות משקל יצור פטם על ידי מגדלים קטנים יחסית עלה, זאת בניגוד לענף החלב בו משקל ייצור ברפתות גדול ות יחסית על ה , עקב רפורמות .ממשלתיות ותמריצים כלכליים, עלייה שהובילה לירידה בעלות הממוצעת בשל יתרונות לגודל ב פ תקו ה אוגוסט2012 עד ספטמבר2015 הופעל הסדר בענף הפטם במטרה ל צמצם את הייצור ולהעלות את המחיר , לרבות הטלת קנסות על מגדלים שחורגים ממכסתם. לפי דוח מבק ר המדינה מ שנת2015 : "ההסכם לחלוקת שוק הפטם בין קבלני הרבייה הוא בגדר קרטל בחסות הדין... מנתוני משרד האוצר עולה כי מאז חתימתו של הסכם ענף הפטם באוגוסט2012 ועד לאפריל2014 עלו מחירי הפטם ביותר מ- 25% , ולעומתם עלה מדד המחירים לצרכן באותה התקופה בכ- 3% בלבד". בתרשים אפשר לראות כי בתקופת ההסדר מדד מחיר עופות עלה ב- 25.4% ומדד מחיר י תשומות בבעלי חיים ירד ב- 9.6% , בתקופות לפני ולאחר ההסדר מדד מחיר עופות ירד ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה. מחיר עוף טרי לסיטונאי בישראל גבוה בכ- 47% .בהשוואה לממוצע מדינות אירופה בישרא ,ל מרבית הלולים הינם לולי כלוב בשונה מהמצב באירופה בה נאסרו לולים אלו לגידול מטילות. על אף חקיק ה להסדרת הענף, מצבם של מרבית הלולים נותר כשהיה גם ב שנת2021 , ה ם אינם עומדים בדרישות שנקבעו בח.וק ב- 30 בדצמבר2021 אישרה ועדת הכלכל ה תקנות שהוגשו על ידי שר החקלא ות לפיהן מכסת ייצור הביצים תגדל בשנת2022 בכ- 39% , ובפברואר2022 .אישר המשרד יבוא של מיליארד ביצים בפטור ממכס ניתן לצפות כי הרחבה כה ניכרת במכסות הייצור תיארך זמן ממושך בגין הצורך לבנות לולים חדשים. לאחר הגדלת ההיצע, צפוי עודף ביקוש העשוי להשפיע על מחירי הב.יצים מוצר )כמות (מיליוני טון )ערך לכמות (ש"ח 2010 2020 שינוי 2010 2020 שינוי תרנגולים לפיטום 450.0 578.2 28.5% 5.9 6.6 11.7% תרנגולי הודו 90.0 81.4 -9.6% 6.4 6.8 7.5% )ביצי מאכל (מיליונים 1,830.0 2,276.7 24.4% 0.4 0.5 16.7% )אפרוחים (מיליונים 252.4 274.7 8.8% 3.2 3.7 17.0% )חלב בקר (מיליוני ליטר 1,269.3 1,563.1 23.1% 1.9 1.9 3.1% דבש 2.5 4.0 60.0% 17.5 18.1 3.4% בקר 108.1 145.8 34.8% 13.4 10.9 -18.2% כבשים 29.6 36.8 24.4% 27.8 22.8 -17.7% עיזים 3.9 3.4 -12.9% 25.5 18.8 -26.4% -20% 0% 20% 40% לפני הסדר בהסדר אחרי הסדר -12.2% 25.4% -11.4% 16.3% -9.6% 5.2% מדד מחירי עופות מדד מחירי תשומות בעלי חיים תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. גר ולציה ב שוק העופות 1.1 רגולציה כלכלית ב ענפי ה חלב , ה ביצים והדבש, ובעבר גם בענף הפטם, קיים תכנון מרכזי ומכסות ייצור המגבילים את ה .היצע מכסות ייצור עשויים ל ום גר לעיוות ים בשוק ועשויים להביא לרמה גבוהה של מחירים לצרכן. 1 ,בנוסף בישראל קיימת חובה על חקלאים להשתייך למועצות ייצור , לרבות תשלום היטל ( הנגזר מהמכירות או מ גודל השטח המעוב ד) . מועצות הייצור עוסקות בפעילויות משותפות לטובת כלל הענף כגון פרסום גנרי, פיתוח שווקי יצוא ו קידום תווי איכות. בענפי החלב, הביצים והדבש מועצות הייצור אחראיות על יישום התכנון המרכזי.ומכסות הייצור לפי מחקר של משרד החקלאות ופיתוח הכפ ,ר השתייכות למועצות ייצור חקלא י ות במדינות מפותחות נעשית על בסיס החלטה של רוב המגדלים בענף ולא כחובה בחוק . במידה ומתקבלת החלטה על הקמת ,מועצה חובה על כל המגדלים להשתתף בתשלומים בכדי למנוע את "בעיית הטרמפיסט". 2 בישראל נציגי המגדלים מחליטים, במסגרת שולחנות המגדלים, ,על גובה ההיטל בענף שלהם לפי הפעילות המתוכננת, כאשר החוק קובע את גובה ה היטל רב מה.י בין מועצות הייצור החקלאיות פועלת המועצה לענף הלול , ש הוקמה מכוח חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד- 1963 . 3 במ ועצה מיוצגים הגופים הפועלים והקשורים לשלוחות ,הלול: מגדלים, משווקים ארגוני צרכנים, תעשייה ו.משרדי הממשלה לפי סעיף3 ב חוק ה תחרות הכלכלית , התשמ"ח- 1988, הסדרים בין מגדלים ב ענפי החקלאות פטורים מאיסור על הסדר כובל . בעבר הפטור היה גם לסיטונאים של וצר ת ת חקלאי , ב ת ניגוד .לחוקים דומים במדינות המפותחות4 במרץ2015 נ כנס לתוק ף תיקון14 בחוק התחרות הכלכלית ( סעיף3(4)) , לפיו הפטור הוגבל )לחקלאים ובתנאים מסויימים (בעלות של חקלאים .גם לסיטונאיים5 לפי הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון– ,)תוצרת חקלאית גולמית התשפ"א– 2021, יבוטל ה פטור מהסדר כובל בענפי החק ל.אות בשל שיקולים של יוקר המחייה6 ענף ה עופות בישראל מורכב ממספר שלוחות, הכוללות פטם ,)(עוף למאכל ביצי מאכל ,הודו ו רבייה .ה ענף מפוקח, בין היתר, על-ידי משרד החקלאות ומועצת הלול. 1 OECD, Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2017, 21 June 2017. 2 ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה מועצות ייצור ושיווק חקלאיות בארה"ב ובאיחוד האירופי - השוואה לישראל , מרס2014 . טרמפיסטים חופשיים ( free riders :)תופעה בה פרט נהנה מפעילות עליה לא שילם 3 ,הכנסת, מאגר חקיקה לאומי ,)חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק ה תשכ"ד- 1963 . בהתאם לסעיף5 לחוק חברים במועצה45 חברי מועצה, בהם: נציגי הממשלה, נציגי ההסתדרות הציוניות העולמית והסוכנות היהודית ונציגי ציבור. המגדלים הם חלק מנציגי הצ.יבור 4 ד"ר יעל קחל, פרופ' י שראל פינקלשטיין ,חוקי ההגבלים העסקיים במגזר החקלאי בישראל, ארה"ב ובאיחוד האירופי– ניתוח השוואת י , היחידה לחקר שווקים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,המחלקה לכלכלה חקלאית, האוניברסיטה העברית , מאי2005 . 5 ,הכנסת, מאגר חקיקה לאומי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988 . 6 ,הכנסת, מאגר חקיקה לאומי הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון– תוצרת חקלאית גולמית), התשפ"א– 2021 של חה"כ אלי כהן. יש לציין כי הפטור מקובל בעולם בשל מאפיינים ייחודיים של ענף החקלאות. הצעת החוק א .ינה מקובלת על משרד החקלאות ב ענפי ה חלב , ה ביצים והדבש, ובעבר גם ,בענף הפטם קיים תכנון מרכזי ומכסות ייצור ה מגבילים את ה.היצע ,בנוסף בישראל קיימת חובה על חקלאים להשתייך למועצות ייצור , לרבות תשלום היטל. בין מועצות הייצור החקלאיות פועלת המועצה לענף הלול , ש הוקמה מכוח חוק המועצה לענף הלול ,)(ייצור ושיווק התשכ"ד- 1963 . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.1.1 שלוחת הפטם ע ד שנת1994 שלוחת הפטם הייתה מוסדרת באמצעות תכנון מרכזי ו מכסות ייצור . בשנת1994 הוחלט על ביצוע רפורמה בענף שאפשרה לבעלי המכס ות להגדיל את הייצור. במקביל לפתיחת המכסות, אפשרה הממשלה ליצרנים המעוניינים לפרוש, למכור את המכסה השנתית שלהם .תמורת תשלום אשר שימש לפיצוי7 הרפורמה עודדה מעבר לחוות גדולות של ל ,ולי פטם וכך מספר המגדלים ירד ונסגרו לולים קטנים יחסית. היתרו נות לגודל הביא ו לכניסת יצרנים מתעשיית הבשר ל ענף , אשר הקימו אינטגרציות השולטות בכל שרשרת הערך, הכוללת בין ,השאר לולי הרבייה, מדגרות, מכוני תערובת, חוות גידול וה משחטות המ שווק ות את .המוצרים במהלך תק ופה זו חלה יריד ה ב מחיר י ופ הת קה של הפטם . עקב ,כך יצרו המגדלים, באמצעו ת מועצת הלול, הסדרים במטרה ל ייצב את מחירי התפוקה . בשנת2009 הופעל הסדר להגבלת מספר המִ דְ גַרים8 לחמישה לכל מגדל. ההסדר לא הגביל את כמויות הייצור, ועל כן חלק מהמגדלים הרחיבו את הלולים וההסדר קרס בשנת2011 . בעקבות קריסת ההסדר, חווה הענף שוב ירידת מחירים, אשר הגיעה לשיאה במחצית הראשונה של2012 . באוגוסט2012 הופעל הסדר חדש בענף הפטם בין14 קבלני רבייה, ביניהם חברות בנות של חברות גדולות" כמו תנובה" ו"מילואות," לבין מועצת הלול . ההסדר ה גדיר את מספר האפרוחים שכל מגדל רשאי לייצר ו ה טיל קנסות על מגדלים ה חורגים מ ה מכס ה, תוך חלוקת מכסות לפי .הגודל היחסי הסיבה לשימוש במגבלה על כמות האפרוחים , בין השאר, היא מספר נמוך יחסית של ,מדגרות לעומת מגדלים ה עשוי להקל על תיאום. הסדר זה היה אמור להיות בתוקף עד דצמבר2015 , 9 אך המועצה החליטה ל סיימו בספטמבר2015 , .ומאז כאמור אין הסדר בענף לפי דוח מבקר המדינה מ שנת2015 : "ההסכם לחלוקת שוק הפטם בין קבלני הרבייה הוא בגדר קרטל בחסות הדין.. . מנתוני משרד האוצר עולה כי מאז חתימתו של הסכם ענף הפטם באוגוסט 2012 ועד לאפריל2014 עלו מח ירי הפטם ביותר מ- 25% , ולעומתם עלה מדד המחירים לצרכן באותה התקופה בכ- % 3 בלבד". 10 1.1.2 שלוחת ביצי מאכל לפי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד- 1963 , קיים בשלוחת ביצי מאכל משטר של .תכנון מרכזי ומכסות ייצור לפי סעיף31 לחוק, שר הח ק לאות מוסמך לקבוע מדיי שנה את מכסת הייצור הארצית ואת הכללים לחלוקת המכסות לייצור ביצי מאכל בשנה העוקבת, ומועצת הלול .באמצעות ועדת המכסות אחראית על חלוקת המכסות האישיות בהתאם לכללים שקבע השר 7 פדיון המכסות נעשה בתקנות בכמה מחזורים המוגבלים בכמות, ובאמצעותו ניפדו כ- 20 אלף טון מכסות מתוך180 אלף טון מכסות וניתן צו המתיר יצור מעבר למכסה. 8 מִ דְ גַר :התקופה בה שוהה האפרוח עד להיותו מוכן לשחיטה, כאשר מִ דְ גַר אופטימלי נ ע בין37 ל- 42 יום. 9 ,איתמר מילרד רפורמה בשלוחות העופות למאכל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר2015 . 10 מ בקר המדינה, דוח שנתי65 ג' לשנת2015 ,ענף הלול- היבטים האסדרה, בטיפול ובפיקוח , 5 במאי2015 . באוגוסט2012 הופעל הסדר חדש בענף הפטם בין14 קבלני .רבייה, למועצת הלול ההסדר הגדיר את מספר האפרוחים שכל מגדל רשאי לייצר והטיל קנסות על מגדלים החורגים מהמכסה, תוך חלוקת מכסות לפי הגודל היחסי. הסדר זה היה אמור להיות בתוקף עד דצמבר2015 , אך המועצה החליטה לסיימו בספטמבר 2015 , ומאז אין הסדר .בענף תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גידול של מעל10 עופות ושיו ו.ק מחייב קבלת מכסה אישית כאשר מספר הפונים עובר את מספר המכסות, ה מכסו ה ת.חדשות מחולקות באמצעות הגרלות11 בשנת2017 אושר תיקון ל 'חוק הגליל (תיקון מס12), התשע"ז- 2017 ,לפיו בעל מכסת הטלה או יצרן פטם במרום הגליל יהיה זכאי לסובסידיה על ייצור ביצים או פט ב ם שנים18 20 - 27 20 . 12 1.2 רגולציה על תנאי גידול התרנגולות13 ב- 2007 החליטה הממשלה על ת כנית שדרוג מקיפה של לולי התרנגולות המטילות, שבמסגרתה יועברו המשקים ל מתחמי לולים חדשים וטובים יותר מ בחינה תברואתית, סביבתית, וכלכלית , .אך תכנית זו לא יושמה עד כה,כיוון שכך, בין השאר לא נקבעו עד כה אמות מידה לתנאי החזקתן של תרנגולות מטילות , כפי שמתבקש מתוקף חוק צער בעלי חיים. ,עם זאת נקבעו אמות מידה ותקנות מתוקף תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), תשמ"א- 1981 .ומכוח חוק רישוי עסקים14 פי ל משרד החקלאות, נכון לשנת 2018 , כעש ו ר מאז ההחלטה על הרפורמה , לא חל שום שינוי בפועל במצב הלולים והוא אף החמיר. לפי צוות מקצועי של משרד החקלאות שבחן את מצב הלולים בשנת2009 , בעקבות התפרצות שפ עת העופות, רמת הבטיחות הביולוגית בהם נמ וכה , הם יוצרים סיכון תברואתי ומפגעי סביבה ורמת יעילותם ואיכות תוצרתם נמוכה .במסגרת תכנית השדרוג תוכנן להעביר את ה לולים ממרכזי היישובים א ל מתחמי ם חדשים וטובים יותר מ בחינה תברואתית, סביבתית וכלכלית. ב- 2018 הושגו הסכמות בין משרדי האוצר והחקלאות על העברת תקציבים התחלתיים לקידום הרפורמה בענף ההטלה, כולל שדרוג הדרגתי של ה לולי .ם בהמשך פורסמו נהלי תמיכה על ידי משרד החקלאות בשנת2019 ובשנת2021 לקי דום בניית מ שטחים עבור לולים חדשים. על פי משרד החקלאות, מצבם של מרבית הלולים נותר כשהיה גם בשנת2021 , ה ם אינם עומדים בדרישות שנקבעו בח ות ק קי קודמות ש הסדיר ו את הענף וההשלכות של מצב זה בהיבטים של בריאות הציבור, הגנת הסביבה, רווחת העוף ואיכות התוצר, עומדות בעי .נן ,על פי מועצת הלול .על אף ההסכמות שהיו, משרד החקלאות לא חתם עליהם ולפיכך אין תקציב לשדרוג השלוחה בדיון בכנסת שהתקיים באוקטובר2021 בוועדת החינוך , הודיע משרד החקלאות שהוא מקדם תקנות על פיהן כל הלולים החדשים שייבנו יהיו לולים ללא כלובים, ושבשנת2027 ייא סרו לולי .כלובים בדומה למתוכנן באירופה 15 11 ,המועצה לענף הלול נוהל הגרלה בין מבקשי מכסת ייצור ביצי מאכל חדשה2021 , 9 באוגוסט2021 . 12 ,חדשות הכנסת אושר סופית: חוק הגליל , 22 במרץ2017 . 13 ,סעיף זה מבוסס על: אלירן זרד הסדרת תנאי גידול התרנגולות המטילות בישראל ובמבט השוואתי- עדכו ן נתונים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ספטמבר2021 . 14 תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים,) תשמ"א- 1981 . 15 ,הכנסת, ועדת חינוך פרוטוקול דיון ליקויים בתנאי אחזקה של תרנגול ו ת מטילות , 18 באוקטובר2021 . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.3 התאגיד לפיקוח וטרינרי לפי תקנות מחלות בעלי חיים( בתי ט שחי ה לעופות) ,ה תש"ך– 1960 , הפיקוח על שחיטת עופות נעשה על- ידי וטרינר של הרשות המקומית או של המועצה לענף הלול, לפי בחירת המשחטה . אגרת השחיטה אינה מעוגנת בחקיקה הראש .ית בעבר, לפני הרפורמה בשנת2015 )(ראו להלן , היה הבדל בסכום האגרות ו ב אופן חישובן בין משחטות בהן פועלים וטרינריים מטעם רשות מקומית ובין משחטות בהן פועלים וטרינריים מטעם מועצ ת הלול. חלק מהרשויות המקומיות חוקקו חוקי עזר עירוניים לשחיטת עופות, ם בה נקבע סכום אג רת השחיטה אותו יש לשלם לרשות המקומית והיה קיים פער ב סכומי האגרה בין הרשויות המקומיות. 16 התאגיד לפיקוח וטרינרי הוקם במסגרת רפורמה שנערכה בתחום הסדרת המזון, לפי חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2015 ו- 2016 ,) התשע"ו– 2015 .הוראות הקמ ת ,התאגיד ופעולתו נקבעו במסגרת חוק הרופאים הווטרינרים התשנ"א– 1991 . במסגרת הרפורמה הוסדרה שרשרת הערך של שוק המזון, לרבות הסדרים .מיוחדים בעניין הפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי הרפורמה לעניין הפיקוח הווטרינרי נכנסה לתוקף לאחר הסדרי מעבר שנמשך ארב ע שנים ו התאגיד החל לפעול ב-1 במרץ2020 . 17 נכון לסוף2021 , ,תעריף האגרה אחיד לכל רמות הפיקוח34,000 ש"ח למשרה מלאה, בהתאם ,להיקף הפיקוח שנקבע כך שיהיו מפעלים שנדרש בהם פיקוח במשרה חלקית ולא מלאה ולפיכך האגרה תהיה נמוכה בהתאם. ביולי2020 הוגשה הצעת חוק ממשלתי ת המציעה מספר רמות של פיקוח בין21,400 ש"ח ברמת פקח ל- 45,000 ש"ח ברמת מנהל פיקוח, וכן בהתאם לשעות .שבהן נעשה הפיקוח בפועל נכון לסוף2021 , הצעת החוק עדיין לא אושרה והיא בשלב ההכנה .לקריאה שניה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה18 ,אומדן הכנסות מאגרות של התאגיד בש נה שלמה( בהתבסס על נתונים בתחילת2020 )היה כ- 174.7 מיליון ש"ח כולל מע"מ. בהנחה ואין גוף אחר שגובה אגרות פיקוח וטרינרי ופיקוח בשווקים, סך ההכנסות של מועצת הלול מפיקוח וטרינרי והכנסות של מרכז השלטון מקומי מאגרות פיקוח וטרינרי ובדיקות משנה בשנת2019 היה94.5 מיליון ש"ח– ולפיכך הסכום שגובה התאגיד גבוה בכ- 54.4 מיליון ש"ח (גידול של כ- 57% ). יש לציין כי האגרות שהתאגיד גובה הן מכל מפעלי המזון , ואילו מועצת הלול והמרכז שלטון המקומי לא גבו מכל מפעלי המזון. 19 16 ,להרחבה ראו: אילנית בר הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית הגנה על בריאות הציבור: מזון תשלום האגרות עקב השינוי המוצע , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת1 בנובמבר2015 . 17 ,להרחבה ראו: מאיר אזנקוט ניתוח כלכלי של הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי(תיקוני חקיקה), התש"ף– 2020 , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת20 באוקטוב ר 2020 . 18 הכנסת, מאגר החקיקה הלאומ ,י הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התש"ף- 2020 , 20 ביולי2020 . 19 ,להרחבה ראו: מאיר אזנקוט ניתוח כלכלי של הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי(תיקוני חקיקה), התש"ף– 2020 , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת20 באוקטובר2020 . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התאגיד הוא הגורם הבלעדי בנושא פיקוח וטרינרי, כך שהסתמכות בלע דית עליו מעלה שאלות ( ובהן שאלת הכוח של קבוצת עובדים מאוגדת כגון שביתת עובדים). כך, שכר הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות עלה לאחרונה ב- % 30 .בעקבות הסכם קיבוצי20 ייתכן כי הסכם כזה בעתיד יוביל ל העלאת סכומי האגרות, על אף ההצמדה השנתית של הן לעלייה בשכר ה עובדי ם במגזר ה ממשלתי. מצב זה עשוי להביא למודל של "קוסט פלוס", כלומר כל עלות נוספת לתאגיד בעתיד תועמס על האג רות, ובעקבות זאת על המחיר לצרכן. 21 2 . נתונים על ענף הפטם וביצי מאכל 2.1 ת פוקה בשר הפטם משווק בצורות התארגנות שונות. ניתן לאפיין שלושה סוגי שיווק עיקריים: 22 אינטגרצ יה: שיטת שיווק המאפיינת יצרנים גדולים ה שולטים בכל שרשרת ה ייצור , לרבות לולי הרבייה, מדגרות, מכוני תערובת, חוות גידול, משחטות ושיווק. ניתן לחלק את המשקים הפועלים באינטגרציה לשניים : .)באינטגרציה מלאה (בבעלות) או באינטגרציה חלקית (התקשרות ארוכה שיווק ישיר: יצר נים בינוניים ה מתקשרים באופן ישיר עם המשחטות השונות לשחיטת תוצרתם .והם גם אחראים על משלוח העופות למשחטה שוק חי: יצרנים קטנים ובינוניים ה מתקשרים עם משווק מרכזי ה מתאם בין המשחטות ובין .המגדלים ב לוח1 להלן מוצג ה שינוי בתפוקה של ענ פי בעלי חיים בשנים2010 ו- 2020 ב מחירים שוטפים. לוח1: השינוי ב תפוקה של ענפי בעלי חיים בשנים2010 ו- 2020 )(מחירים שוטפים23 ( כמות אלפי )טון ערך (מיליוני ש"ח שוטפים) )ערך לכמות (ש"ח מוצר 2010 2020 שינוי 2010 2020 שינוי 2010 2020 שינוי תרנגולים לפיטום 450.0 578.2 28.5% 2,644.7 3,796.2 43.5% 5.88 6.57 11.7% תרנגולי הודו 90.0 81.4 -9.6% 572.1 556.0 -2.8% 6.36 6.83 7.5% )ביצי מאכל (מיליונים 1,830.0 2,276.7 24.4% 709.9 1,031.0 45.2% 0.39 0.45 16.7% )אפרוחים (מיליונים 252.4 274.7 8.8% 797.6 1,016.2 27.4% 3.16 3.70 17.0% חלב בקר (מ יליוני ל י)טר 1,269.3 1,563.1 23.1% 2,389.1 3,032.8 26.9% 1.88 1.94 3.1% דבש 2.5 4.0 60.0% 43.8 72.4 65.5% 17.50 18.10 3.4% בקר 108.1 145.8 34.8% 1,444.7 1,594.2 10.3% 13.36 10.93 -18.2% כבשים 29.6 36.8 24.4% 822.0 841.2 2.3% 27.76 22.83 -17.7% עיזים 3.9 3.4 -12.9% 99.3 63.6 -35.9% 25.55 18.81 -26.4% אפשר לראות:את הדברים הבאים  בשנת2020 תפוקת פטם היתה578.2 מיליון טון, עלייה של28.5% בהשוואה לשנת2010 , תפוקת הודו היתה81.4 מיליון טון, ירידה של9.6% לעומת2010 , תפוקת ביצי מאכל היתה 20 הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התש"ף– 2020 . 21 .כך למשל, השינוי בתשלומי ארנונה מבוסס על נוסחה הכוללת את השינוי בשכר עובדי הרשויות המקומיות 22 ,איתמר מילרד רפורמה בשלוחות העופות למאכל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר2015 . 23 2020 :הל מ"ס , שנתון סטטיסטי2021 , לוח21.15 - תפוקה חקלאית, לפי ענף ומוצר , 26 באוגוסט2021 .ערך לכמות : הע רך התפוקה .החקלאית במיליוני ש"ח לחלק בכמות במיליוני טון או במיליוני ליטר או במיליונים בשר הפ טם משווק בצורות התארגנות שונות, :כלהלן אינטגרציה ,שיווק ישיר ו שוק חי. בשנת2020 תפוקת פטם היתה578.2 ,מיליון טון עלייה של28.5% בהשוואה לשנת2010 , תפוקת הודו היתה81.4 מיליון טון, ירידה של 9.6% לעומת2010 . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2,277 מיליו ן, עלייה של24.4% לעומת2010 ותפוקת אפרוחים היתה274.7 מיליון, עלייה של8.8% לעומת2010 .  בשנים2010 עד2020 בענפים בהם קיי ם או היה קיים תכנון מרכזי ומכסות ייצור היתה עלייה בתמורה לחקלאים )(מחירים שוטפים– 11.7% ,בפטם7.5% ,בהודו16.7% ,בביצי מאכל 17% באפר ,וחים3.1% בחלב בקר ו- 3.4% בדבש. בענפים בהם אין תכנון מרכזי ומכסות ייצור היתה ירידה בתמורה לח ק לאים– 18.2% בבשר בקר ו- 17.7% .בבשר כבשים תרשים1 להלן מציג את הפיזור הגאוגר פ י של מגדלי פטמים, הודו ו מטילות לפי מחוז. תרשים1: פיזור גאוגרפי של מגדלי פטמים, הודו ו מטילות לפי מחוז ( 2017 ) 24 אפשר לראות כי50.9% ,ממגדלי פטם56.3% ממגדלי הודו ו- 52.4% ממגדלי מטילות ה ם במח ות וז חיפה והצפון. תרשים2 מציג פ.יזור הגאוגרפי של ממוצע מספר ראשי העופות למגדל תרשים2 : פיזור גאוגרפי של ממוצע ראשי העופות למגדל לפי סוג העוף ומחוז(ב ,אלפים2017 ) 25 אפשר לראות כי ממוצע הפטמים במחוז ירושלים היה כ- 131 אלף ראשי עוף למגדל. בקרב מגדלי הודו הממוצע הגבוה ביותר הוא במחוז ות חיפה והצפון כ- 41.1 .אלף ראשי הודו למגדל בלוח2 שלהלן נתונים על מגדלי הפטם בשנת2014 בו שנת2020 . 24 ,הלמ"ס נתונים מתוך מפקד החקלאות2017 , מגדלי עופות לפי שלוחה ולפי מחוז ומועצה אזורית , 11 בנובמבר2021 . 25 .שם 50.9% 38.1% 9.4% 1.6% 56.3% 17.0% 25.1% 1.7% 52.4% 16.4% 29.7% 1.5% 0% 20% 40% 60% מחוז חיפה ומחוז הצפון מחוז ירושלים ומחוז הדרום מחוז תל אביב ומחוז המרכז אזור יהודה והשומרון פטמים הודו מטילות 131.0 89.2 88.4 75.2 70.0 34.7 39.5 20.7 41.4 41.9 9.0 6.6 17.0 4.5 16.5 0 20 40 60 80 100 120 140 מחוז ירושלים ומחוז הדרום ממוצע ארצי אזור יהודה והשומרון מחוז חיפה ומחוז הצפון מחוז תל אביב ומחוז המרכז פטמים הודו מטילות תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח2 : מגדלי פטם לפי סוג בשנים14 20 ו- 20 20 (סך שיווק ב אלפי טון) 26 סוג מגדל 2014 2020 שיווק למגדל )(בטון שינוי2020-2014 מגדלים סך שיווק מגדלים סך שיווק2014 2020 מגדלים סך שיווק שיווק למגדל משפחתי 378 260.3 462 328.6 688.6 711.3 22.2% 26.2% 3.3% ב- % 71.3% 56.7% 78.3% 59.7% שיתופי 152 199.1 128 221.9 1,309.8 1,733.6 15.8% - 11.5% 32.3% ב- % 28.7% 43.3% 21.7% 40.3% סך-הכול 530 459.4 590 550.5 90.2% 143.7% 11.3% 19.8% 7.6% אפשר לראות :את הדברים הבאים  בשנת2020 כ- 78.3% ( מהמגדלים היו משפחתיים בעיקר )מושבים ומשקלם ב שיוו ק היה כ- 59.7% ,כ- 21.7% מהמגדלים היו ( שיתופיים בעיקר)קיבוצים ומשקלם ב שיווק היה כ- 40.3% .  בשנים2014 עד2020 מספר המגדלים המשפחתיים עלה ב- 22.2% , וסך השיווק שלהם עלה בכ- 26.2%, ו מספר המגדלים השיתופיים ירד בכ- 15.8% וסך השיווק שלהם עלה בכ- 11.5% .  ניתן לראות כי ב שנת2020 כמות השיווק למגדל במגזר השיתופי היתה גדולה ב- 143.7% מכמות השיווק למגדל במגזר המשפחתי , בהשוואה לפער של כ- 90.2% בשנת2014 .  נתונים אלו מלמדים כי בענף הפטם חלה עלייה במשקל הייצור של משקים קטנים וירידה במשקל הייצור של משקים גדולים. זאת בניגוד לשינו י ים בענף רפתות חלב, בו בשל רפורמות ממשלתיות ותמריצים כלכליים חלה במהלך השנים ירידה במשקל הייצור של רפתות קטנות .ועלייה במשקל הייצור של רפתות גדולות, כך שעלות הייצור הממוצעת ירדה27 ב ין מפקדי החקלאות בשנים1981 ו- 2017 חלה עלייה באינטנסיביות גידול בעל יים ח י – עדרי ה צאן עלו ב- 239% ו מספר ה מגדלי ם ב- 83% ; עדרי ה בקר גדלו ב- 167% ומספר המגדלים ירד ב- 16% ;מספר ראשי עוף למגדל ע לה ב- 156% ומספר המגדלים ירד ב- 31% . ,כלומר הגידול במספר בעל"ח למגדל מאפיין את כל ענף בעלי החיים , בעיקר בענף הצאן. 28 תרשים3 להלן מציג את השינוי במדד תפו קה חקלאית של עופות, במדד תפוקה של התעשייה ליעדים מקומיים של עופות וב מדד המחירים לצרכן בעופות בשנים 2008 עד2021 . תרשים 3 : מדדי תפוקות התעשייה, תפוקה חקלאית ומחירי ם לצרכן בעוף , 2008 - 21 20 29 26 בן בונומו ,אגף תכנון וכלכלה, ה מועצ ה לענף ,הלול ,דואר אלקטרוני14 ב דצמבר 21 20 . 27 ,להרחבה: בת חן רוטנברג תיאור וניתוח משק החלב בישראל ובמדינות המפותחות , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר2021 . 28 ,הלמ"ס נתונים מתוך מפקד החקלאות2017 , מגדלי עופות לפי שלוחה ולפי מחוז ומועצה אזורית , 11 בנובמבר2021 . 29 ,מדד מחירים לצרכן: הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה22 בדצמבר 2021 :, מדד מחירי התפוקה החקלאית השנת ון הסטטיסטי לישראל , :שנים שונות, חקלאות, ערך תפוקה חקלאית, לפי ייעוד וענף, כניסה22 בדצמבר2021 ,, מדד תפוקות התעשייה: הלמ"ס מדדי מחירים , מדד מחירי יצרן- תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים :, כניסה22 בדצמבר2021, עיבודי מרכז המחקר והמידע .של הכנסת 118.2 102.6 99.3 116.6 116.8 95 105 115 125 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדד מחירי תפוקה חקלאית-פטמים מדד מחירי תפוקת תעשייה לשוק המקומי-עופות מדד המחירים לצרכן-עופות בשנת2020 כ- 78.3% מהמגדלים היו משפחתיים (בעיק ר )מושבים ומשקלם ב שיווק היה כ- 59.7% , כ- 21.7% מהמגדלים היו שיתופיים (בעיקר )קיבוצים ומשקלם בשיווק היה כ- 40.3% . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בשנים2008 עד2019 מדד מחירי התפוקה החקלאית בעופות על ה ב- 18.2% , מדד מחירי תפוקת התעשייה עלה ב- 2.6% ומדד המחירים לצרכן עלה ב- 16.6% . 2.2 תשומה תרשים4 להלן מציג את השינוי במדדי מחירי תשומה בחקלאות בתקופה2000 עד2020 . תרשים4 : ( שינוי במדדי מחירי תשומה בחקלאות2000 עד2020 ) 30 אפשר לראות כי מדד מחירי תשומה בחקלאות עלה בשנים2000 עד2020 בכ- 75% , מדד תשומת דלק לחקלאות עלה בכ- 226.6% ומדד תשומת מים לחקלאות עלה בכ- 131.7% . ניתן לראות כי על אף שמדד מחירי התשומות עלו בין2016 ל- 2021 ., מחירי הביצים לא עלו 2.3 שרשרת הייצור בשלוחת הפטם בתרשים5 שלהלן מוצגת שרשרת הייצור בשלוחת הפט.ם תרשים5 : שרשרת הייצור בשלוחת הפטם31 להלן תיאור תהליך ייצור פטם, לעיתים מבצעים על-ידי גורמים שונים ולעתים על-ידי גורם אחד:  ,)"בתחילת שרשרת הייצור מייבאים לארץ זכרים ונקבות מזני תרנגולות הרבייה ("סבתות ( מייצרים מהם תרנגולות רבייה"אימהות") ומוכרים אותם למ שקים בארץ המתמחים בגידול תרנגולות רבייה. ;המטילות מועברות ללולי הרבייה ומטילות ביצי פטם המועברות למדגרה  במדגרה הביצים מודגרות עד לבקיעת ן והאפרוחים מועברים לחוות הגידול. נכון לנובמבר 2021 , בשלבי לולי רבייה ומדגרות היו כ- 14 )מגדלים (נקראים קבלני רבייה., 32 30 ,הלמ"ס ירחון לסטטיסטיקה של מחירים ספטמבר2021 ,מדד מחירי תשומה בחקלאות , לוח1.5 - ,עדכון מדד מחירי תשומה בחקלאות 2020 , 15 באוקטובר2021 . 31 ,איתמר מילרד רפורמה בשלוחות העופות למאכל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר2015 . 32 הסכם ההסדר בין מועצת הלול לבין קבלני הרבייה , 22 באוגוסט2012 . 226.6% 131.7% 97.0% 76.0% 75.0% 51.7% 31.4% 0% 50% 100% 150% 200% 250% מחירי הדלק לחקלאות מחירי מים לחקלאות מספוא לבעלי חיים עלות עבודה שכירה מדד מחירי תשומה בחקלאות כללי מדד מחירי מזון מדד מחירים לצרכן יבוא תרנוגולי רבייה רביית תרנוגלי הרבייה לולי רבייה מדגרה חוות גידול הובלה למשחטות שחיטה שיווק קמעונאים צרכן תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  בח וות הגידול האפרוחים שוהים בין37 ל- 42 ימים עד שהם גדלים להיות מתאימים למאכל ונכון לנובמבר2021 היו כ- 585 חוות גידול. 33  העופות מ ו עברים ל כ- 33 משחטות מורשות ומשם משווקות .לקמעונאים ולצרכנים34 2.4 הוצאות משק בית על עוף לוח3 להלן מציג את ההוצאה החודשית של משק בית על עוף וחלקיו בשנים2013 ו- 2018 . לוח3 : ההוצאה החודשית של משק בית על עו ף וחלקיו בשנים2013 ו- 2018 )(בש"ח לחודש35 מוצר 2013 2018 שינוי הוצאה ב- % הוצאה ב- % עוף חי או עוף טרי 55.6 25.5% 60.1 25.3% 8.1% עוף קפוא 2.4 1.1% 8.1 3.4% 237.5% חזה עוף והודו 49.1 22.5% 62.7 26.4% 27.7% (בשר עוף והודו טחון (טרי וקפוא 2.0 0.9% 3.2 1.3% 60.0% כרעיים ושוקיים 39.7 18.2% 37.8 15.9% -4.8% כבד עוף והודו 4.7 2.2% 3.8 1.6% -19.1% רולדה, שוו א רמה וחתיכות עוף והודו 6.6 3.0% 5.8 2.4% -12.1% חלקים אחרים של עוף והודו 9.1 4.2% 10.5 4.4% 15.4% נקניק 30.5 14.0% 29.1 12.3% -4.6% נקניקיות 9.2 4.2% 8.4 3.5% -8.7% בשר ועוף מעושן 0.7 0.3% 0.4 0.2% -38.5% מוצרי בשר ועוף קפואים 7.2 3.3% 6.6 2.8% -7.7% מוצרי בשר ועוף מוכנים 1.1 0.5% 0.8 0.3% -28.6% סך הכול עופות 217.8 100% 237.3 100% 9.0% סך הוצאה על מזון 1,974 13.6% 2,282 13.9% 15.6% סך הוצאה על צריכה 14,501 16,475 13.6% )משקי בית (באלפים 2,321.9 2,608.9 12.4% )סך הוצאה שנתית (במיליארדי ש"ח 6.1 7.4 22.4% אפשר לראות כי בשנת2018 ההוצאה של משק בית על עוף וחלקיו היתה237.3 ש"ח, עלייה נומינלית של9% בהשוואה ל- 2013 , בהשוואה לעלייה של15.6% בהוצאה על מז ,ון עלייה של 13.6% ב הוצאה על צריכה ו עלייה של12.4% במספר משקי הבית. בשנת2018 ההוצאה של משקי בית על עופות ת הי כ ה- 7.4 מיליארד ש"ח , עלייה של22.4% בהשוואה ל שנת 2013 . ב לוח 4 מוצגת הוצא ה חודשית של משק בית על סך ה תצרוכת, מזון ו.עופות לפי חמישוני הכנסה לוח4 : הוצאות משקי בית על עוף ו ביצים לפי חמישוני הכנסה( 8 201 ), בש"ח לחודש הוצאה ממוצע 1 2 3 4 5 הוצאה לתצרוכת 16,475 11,007 13,188 15,767 18,584 23,838 )הוצאה למזון (כולל פירות וירקות 2,838 2,570 2,493 2,735 2,888 3,506 הוצאה למזון מסך ההוצאה לתצרוכת 17.20% 23.30% 18.90% 17.30% 15.50% 14.70% הוצאה לעוף ועופות 237.3 254.4 242.3 222.7 231.7 235.3 הוצאה לעופות מסך ההוצאה לתצרוכת 1.44% 2.31% 1.84% 1.41% 1.25% 0.99% הוצאה על ביצים 41 44.2 38.6 42.9 41.7 37.7 הוצאה על ביצים מסך ההוצאה לתצרוכת 0.25% 0.40% 0.29% 0.27% 0.22% 0.16% 33 בן בונומו ,אגף תכנון וכלכלה, ה מועצ ה לענף ,הלול שיחת טלפון , 14 ב דצמבר 21 20 . בשנת2014 פעלו בענף530 מגדלים. 34 ,מועצת הלול רשימת משחטות מאושרת על-ידי השירותים הווטרינריים , ינואר2017 . 35 ,הלמ"ס סקר הוצאות משק הבית18 20 , לוח1.1: הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת בחמישונים של משקי ב ית , לפי הכנסה נטו לנפש .סטנדרטית הסקר האחרון לשנת2018 .ההוצאה כוללת את הרשימה בלוח.ומחצית מההוצאה על מוצרי בשר ועוף קפואים ומוכנים בשנת2018 ההוצאה של משק בית על עוף וחלקיו היתה237.3 ש"ח, עלייה נומינלית של9% בהשוואה ל- 2013 , בהשוואה לעלייה של15.6% ,בהוצאה על מזון עלייה של13.6% בהוצאה על צריכה ועלייה של12.4% .במספר משקי הבית תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בשנת2018 ההוצאה החודשית של משק בית על עופות הית כ ה- 237 ש"ח ועל ביצים41 ש"ח, משקל ההוצאה של חמישון ההכנסה ה נמוך על עופות וביצים היתה2.7% לעומת1.1% בחמישון ההכנסה הגבוה. 2.5 השינוי במדד מחירי עופות ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים בתרשים6 השינוי במדד מחירי עופות ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים בשנים2009 עד2021 . תרשים6 :ה שינוי ב מדד מחיר י עו פות ומדד מחירי תשומות בעלי חיים בשנים08 20 עד21 20 36 אפשר לראות י ב כ תקופת ההסדר, אוגוסט2012 עד ספטמבר2015 , מדד מחירי העופות עלה .ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים ירד בתרשים7 להלן השינוי במדד מחירי עופות ובמדד מחירי ( תשומה של בעלי חיים בתקופה זהה לפני ההסדר, במהלך ההסדר ולאחר ההסדר38 .)חודשים תרשים7 : השינוי במדד מחירי ע ופות ובמדד תשומות של בעלי חיים לפני ההסדר, ב מהלך ההסדר ולאחריו37 אפשר לראות כי לפני ההסדר מדד מחירי עופות ירד ב- 12.2% ומדד מחירי תשומה בבעלי חיים עלה ב- 16.3% , בתקופת ההסדר מדד מחירי עופות עלה ב- 25.4% , ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים ירד ב- 9.6% ובתקופה לאחר ה הסדר מדד מחירי עופות ירד ב- 11.4% ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה ב- 5.2% . 36 ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל , עיבודי :מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גישה25 בנובמבר21 20 . 37 .שם 84.9 106.4 110.2 95.9 75 85 95 105 115 ינו- 09 מאי- 09 ספט- 09 ינו- 10 מאי- 10 ספט- 10 ינו- 11 מאי- 11 ספט- 11 ינו- 12 מאי- 12 ספט- 12 ינו- 13 מאי- 13 ספט- 13 ינו- 14 מאי- 14 ספט- 14 ינו- 15 מאי- 15 ספט- 15 ינו- 16 מאי- 16 ספט- 16 ינו- 17 מאי- 17 ספט- 17 ינו- 18 מאי- 18 ספט- 18 ינו- 19 מאי- 19 ספט- 19 ינו- 20 מאי- 20 ספט- 20 ינו- 21 מאי- 21 ספט- 21 מדד מחירי עופות מדד תשומות בבעלי חיים -20% 0% 20% 40% לפני הסדר בהסדר אחרי הסדר -12.2% 25.4% -11.4% 16.3% -9.6% 5.2% מדד מחירי עופות מדד מחירי תשומות בעלי חיים תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בנוסף לבחינת השי נ וי במדד מחירי העופות לפני ההסדר, בתקופת ההסדר ולאחר ההסדר, ניתן לבחון את המדד הממוצע בכל תקופה, כמוצג בתרשים8 .להלן תרשים 8: מדד ממוצע של מחיר העופות ושל תשומות בעל י חיים לפני ההסדר, במהלך ההסדר ולאחריו אפשר לראות כי לפני ההסדר המדד הממוצע של מחירי עופות היה87.4 והמדד הממוצע של תשומות בעלי חיים היה95.5 , במהלך ההסדר המדד הממוצע של מחירי עופות היה100.2 (עלייה של כ- 14.7% לעומת המד ד )הממוצע בתקופה לפני ההסדר והמדד הממוצע של תשומות בעלי חיים היה104.2 ולאחר ההסדר המדד הממוצע של מחירי עופות היה99.3 והמדד הממוצע של תשומות בעלי חיים היה95.9 . בחינה זו יכולה ללמד כי חלק מהעלייה .במחיר העופות בתקופת ההסדר היתה בגין עלייה במחיר התשומות 2.6 השינוי במדד מחירי ביצים בתרשים9 מח יר ה ביצים בשנים2008 עד לאוקטובר2021 . תרשים9 : מדד מחירי ביצים בגודלL ובגו ד לXL (ש"ח לתבנית12 ביצים , 2008 - 21 20 ) 38 אפשר לראות כי מדד מחירי הביצים עלה בנשים2009 עד מחצית2013 , לאחר מכן ירד עד למחצית2017 .ומאז שומר על יציבות יש לציין כי קיים פיקוח על מח ירי הביצים לצרכן , והמחיר המפוקח לא השתנה בשנים האחרונ ו.ת כמו כן יש לציין כי בתקופות של מחסור בביצים עקב עליה ביקוש, כגון בתקופ ו ת החגים, מ יובאים לישראל ביצים.פטורות ממכס 38 ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל :, עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גישה29 בנובמבר21 20 . 87.4 100.2 99.3 95.5 104.2 95.9 75 80 85 90 95 100 105 110 לפני הסדר בהסדר אחרי הסדר מדד מחירי עופות מדד תשומות בבעלי חיים 105.9 118.5 106.9 95 100 105 110 115 120 ינו- 09 יונ- 09 נוב- 09 אפר- 10 ספט- 10 פבר- 11 יול- 11 דצמ- 11 מאי- 12 אוק- 12 מרץ- 13 אוג- 13 ינו- 14 יונ- 14 נוב- 14 אפר- 15 ספט- 15 פבר- 16 יול- 16 דצמ- 16 מאי- 17 אוק- 17 מרץ- 18 אוג- 18 ינו- 19 יונ- 19 נוב- 19 אפר- 20 ספט- 20 פבר- 21 יול- 21 דצמ- 21 יתכן ו חלק מהעלייה במחיר העופות בתקופת ההסדר היתה בגין עלייה במחיר .התשומות תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.7 יבוא עו פות ו ביצים בענפי המזון והחקלאות, לרבות ענפי הפטם ,וביצי המאכל קיימים מכסים גבוה ים ה מקט י נים את כדאיות היבוא . בשנים האחרונות משרד י ה חקלאות וה כלכלה עור כים מעת לעת מכרזים ליבוא מוצרים במכסו.ת יבוא בפטור מלא או חלקי ממכס39 תרשים10 מציג את משקל היבוא בצריכה פרטית בענפי חקלאות ובסך צריכה של מזון בשנים2008 עד2019 . תרשים 10 : משקל ה יבוא בצר יכה פרטי ת בענפי חקלאות ובסך צריכה של מזון ומשקאות (מחירי2015 ) 40 אפשר לראות כי משקל היבוא בסך צריכה פרטית של מזון היה בשנת2019 כ- 18.2% לעומת 11.9% בשנת2008 .בשנ ים2008 עד2019 משקל היבוא צב ריכה הפרטית של ,עופות ביצים , חלב ומוצריו, ירקות טריים ופירות טרי ים היה נמוך בהשוואה למשקל היבוא של מזון, ומשקל היבוא של בקר ודגים היה גבוה .ממשקל היבוא של מזון בהקשר זה יש לציין כי הצרכנים בישראל מעדיפים לצרוך עו ף טרי מצונן על פני עוף קפוא. יבוא ,עוף טרי מורכב יחסית בשל תפוגת מדף .קצרה של כחמישה ימים מהשחיטה41 ב תרשים11 להלן משקל היבוא בצריכה פרטית ב שנת2019 והשינוי במדד המחירים ב שנים 2008 עד2021 .בענפי מזון וחקלאות 39 משרד הכלכלה, מינהל יב ,וא, מכסות יבוא הוראת מנכ"ל2.7 - חלוקת מכסות ליבוא בפטור ממכס או במכס מופחת , 14 באוקטובר2021 . 40 ,הלמ"ס ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי- 1995 - 2019, עיבוד מרכז המחק :ר והמידע של הכנסת, כניסה22 בדצמבר2021 . 41 ,מועצת הלול, מענה לדואר אלקטרוני9 בינואר20202 . 38.2% 31.6% 11.9% 7.7% 4.3% 1.7% 1.8% 1.7% 70.7% 30.8% 18.2% 13.4% 6.9% 6.6% 3.0% 2.7% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% דגים בקר מזון פירות טריים ירקות טריים חלב ומוצריו ביצים עופות 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 1: משקל יבוא בצריכה פרטית ( 2019 ) והשינוי במדד המחירים( 10 20 - 2021 ) בענפי חקלאות42 אפשר לראות כי בענפי ח ק לאות ומזון בה ם משקל היבוא בסך ה צריכה ה פרטית ,גבוה עלית מדד המחירים בשנים2008 עד2021 נמו כה , כמו דגים ופירות ויר ק ות מע ו בדים, ו להיפך , כמו פירות וירק ו.ת טריים ועופות ניתן לומר כי שיטת מכסות יבוא בפטור חלקי או מלא מעת עת אינה מובילה לירידת במחיר לצרכן במלוא הפחתת ה מכס , ורק חלק מהפחתת המכס הגיע לצרכנים , בתלות בתחרות בצינורות הש ווק י. 43 מנגד, הפחתה ניכרת במכסים או ביט ו לם המוחלט ללא מכסות ולאורך זמן מובילה לירידה מתמשכת במחירים לצרכן ,ו במקביל יכולה גם לצמצם את כדאיות הייצור המקומי עד לכדי ביטולו המוחלט, כפי ש ה תרחש בענף הטקסטיל , תוך התמקדות בענפים בהם יש ליש ראל יתרונות יחסיים. 44 3 . מ חירי עוף ו ביצים ב ישראל בהשוואה למדינות א ירופה תרשים12 להל ן מציג או מדן מחירי הביצים הטריות ב- 35 מדינותOECD במרץ2021 . תרשים 2 1 : אומדן מחירי הביצים ב מדינות ה- OECD (בדולר ל- 12 ביצים ,ץרמ 2021 ) 45 42 ,שם. הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה22 בדצמבר 2021 . 43 ,איתמר מילרד השפעת הסכם מכסות פטורות ממכס לקראת חג הפסח2016 על מחירי המוצרים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2016 . 44 ,מאיר אזנקוט תיאור וניתוח ענפי ההלבשה והטקסטיל בעשורים האחרונים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוקטובר2018 . 45 GlobalProductPrices, Eggs price, March 2021 (USD / 12 pcs), accessed: January 20, 2022. Europe: European Commission, Food, Farming, Fisheries, Animals and animal products, Animal products, Eggs, Monthly Market Prices for Eggs (L&M) in the E.U., Accessed: November 29th 2021. 3.31 2.77 0 1 2 3 4 5 6 7שוויץנורבגיהאוסטריהאוסטרליהקוריאהאיטליהשבדיהאירלנדישראללוקסמבורגצרפתניו-זילנדסלובניהיווןהולנדדנמרקלטביהבלגיהממוצע פשוטארצות הבריתיפןבריטניהקנדהצ'ילהליטאפינלנדגרמניההונגריהפורטוגלצ'כיהמקסיקוקולומביהספרדפוליןטורקיהסלובקיה מזון כולל ירקות ופירות לחם ודגנים בקר עופות דגים שמני מאכל חלב ומוצריו ביצים סוכר ומוצריו משקאות לא אלכוהוליים ירקות טריים פירות טריים פירות וירקות מעובדים -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% שינוי מחירים2021-2010 משקל יבוא2019 בענפי חקלאות ומזון בהם משקל היבוא בסך ה צריכה ה פרטית גבוה, עלית מדד המחירים בשנים2008 עד2021 נמוכה , ולהיפך- בענפים בהם משקל היבוא בסך ,הצריכה הפרטית נמוך העליי ה במדד .המחירים גבוהה תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי לפי האומדן המחיר בישראל במרץ2021 היה3.28 דולר לתריסר ביצים, גבוה בכ- 20% בהשוואה לממוצע פשוט של35 מדינות ה- OECD והתשיעי .בגובהו תרשים13 להלן מציג אומדן של מחיר סיטונאי של עוף בישראל ובאירופה בחודש יוני2020 . תרשים3 1: מחירי סיטונאי של עוף ( בישראל ובאירופה ,ש"ח לק"ג מאי2021 ) 46 אפשר לראות כי בחודש מאי2021 המחיר בישראל בין הגבוה ים בהשוואה לאירופה עם מחיר של 11.8 ש"ח ל ק"ג עוף לסיטונאי בהשוואה לכ-8 ש"ח בממוצע המדינות הנסקרות, גבוה בכ- 47% . תרשים14 להלן מציג צריכת קילוגרם עוף לנפש בישראל בהשוואה למדינות מפותחות. תרשים4 1: צריכת ק ילוגרם עוף לנפש בישראל ובמדינות מפותחות( 2020 ) 47 אפשר לראות כי בשנת2020 הצריכה ב ישראל היתה 64.4 "ג ק עוף לנפש, במקום הראשון מבין המדינות הנסקרות בהשוואה ל- 31.7 ק"ג עוף לנפש בממוצע ה- OECD, גבוה יותר בכ- 103% . 4 . סיכו ם ותובנות מהנתונים במסמך אפשר להסיק את התו:בנות הבאות  משטר של תכנון מרכזי ומכסות ייצור בענף הביצים ומכסים גבוהים מביא:לתוצאות הבאות  הקטנת היצע המובילה ל מחיר גבוה בהשווא ה .למחיר של שיווי משקל תחרותי 46 המחיר הוא א ומדן ל- 100 .ק"ג עוף באירו ומוצג בש"ח:ישראל ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים , ,בנק ישראל.שערים יציגים Europe: European Commission, Agriculture and rural development, Chicken, Accessed: December 6th 2021. 47 OECD Data, OECD-FAO Agricultural Outlook, Meat consumption, Access: 14th December 2021. 12.3 11.8 11.8 11.2 10.6 9.8 9.5 9.3 9.1 8.8 8.5 8.5 8.0 7.9 7.3 7.2 7.0 7.0 7.0 6.9 6.9 6.5 6.3 6.0 6.0 6.0 5.8 - 2 4 6 8 10 12 14פינלנדישראלגרמניהאוסטריהשבדיהדנמרקאיטליהצרפתקפריסיןמלטהאירלנדסלובניהממוצע אירופהיווןקרואטיהפורטוגלסלובקיהבלגיהספרדצ'כיההולנדבריטניהליטאפוליןהונגריהבולגריהרומניה 64.4 51.0 43.8 40.1 37.1 35.5 31.7 31.7 30.6 30.5 19.2 18.7 17.8 17.7 14.8 0 10 20 30 40 50 60 70 ישראל ארה"ב ניו זילנד אוסטרליה צ'ילה קנדה ממוצע OECD קולומביה מקסיקו בריטניה טורקיה קוריאה נורבגיה יפן שוייץ תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  עיכו ב השקעות בענף במטרה ל עמוד בתקנים ווטרינריים , .ועקב כך לתחלואה גבוהה  עיכוב השקעות בענף באוטומצ יה ו אימוץ טכנולוגיות חדשות להגבלת.היעילות הכלכלית  קושי ביצירת יתרונות לגודל .בענף  קושי ב( כניסה של יזמים צעירים לענף בשנת2017 גיל ממוצע של הח ק לאים היה59 ). 48  קושי.בהקמת חוות גידול תרנגולי חופש, שהביקוש לתוצרתם עולה במדינות המפותחות  חלוקה של המכסות באופן ש רירותי או אקראי (הגרלות) ולא לפי כישורים ויתרונות יחסיים כמו בשווקים אחרים , כך ליצרנים יעילים אין אפשרות להתרחב.  בשיטת מכסות ייצור, לפיה כמות הייצור מוגבלת ונשמר מחיר גבוה יחסית, קיים תמריץ למגדלים לחרוג מהמכסות ולמכור ביצים מעבר למכסה המותרת , ותופעה זו עש ויה , בין ,היתר .לפגום בפיקוח הווטרינרי על ביצים  שיטת התחשיב הקיים לוקחת בחשבון ממוצע של מגדלים קטנים וגדולים, וכך המגדלים .הגדולים, בעקבות היתרונות לגודל, מייצרים רווח גדול יותר מהמגדלים הקטנים  בשנים האחרונות משקל ייצור פטם בלולים קטנים יחסית עלה, זאת בני גוד לענף החלב בו משקל הייצור ברפתות גדולות יחסית עלה ועקב כך עלות היצור הממוצעת ירדה, בעיקר עקב .תמריצים ממשלתיים ורפורמות בענף  בתקופת הסדר בענף הפטם ( אוגוסט2012 עד ספטמבר2015 ) ,אשר הביא לצמצום ההיצע מדד מחיר העופות עלה בכ- 25.4% ומדד מחירי תשומות בבעלי ח יים ירד בכ- 9.6% . בתקופות לפני ולאחר ההסדר מדד מחיר העופות ירד ומ ד.ד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה  אומדן מחיר סיטונאי של עוף טרי בישראל גבוה בכ- 47% בהשוואה ל ממוצע מדינות אירופה  אומדן מחיר ביצים בישראל גבוה בכ- 20% בהשוואה למדינות ה- OECD .  ב שנים2013 עד2019 מדד מחירי תפוקה חקלאית של פטמים עלה ב- 10.5% , מדד מחירי תפוקת התעשייה של עופות ירד ב- 15.5% ומדד המחירים לצרכן של עופות ירד ב- 0.9% .  בשנת2018 ההוצאה של משק בית על עופות הית ה כ- 237 .ש"ח בחודש משקל ההוצאה של החמישון הנמוך על עופות היה2.3% בהשוואה לכ- 1% בחמישון ה .גבוה ההוצאה של משק בית על ביצים היתה41 "ש ח בחודש. משקל ההוצאה של החמישון הנמוך על ביצים היה 0.4% בהשוואה לכ- 0.16% בחמישון הגבוה.  לפי דוח מבקר המדינה, המוזכר הסעיף1.4 לעיל, הסדר הוויסות בענף הפטם היווה למעשה ."קרטל בחסות הדין" והוביל לעליית המחירים לצרכן 5 . מכסות הייצור בשנת2022 במסגרת ה צעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022), התשפ"א- 2021 ,, כחלק מתכנית לחיזוק התחרות נכלל סעיף על הגברת התחרות ב ענף ה חקלאות. כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחייה 48 ,הלמ"ס נתונים מתוך מפקד החקלאות2017 , גיל ממוצע של המשיבים , 11 בנובמבר2021 . משטר של תכנון מרכזי ומכסות ייצור בענף הביצים ומכסים גבוהים עשויים להביא ל הקטנת היצע ו מוביל ים למחיר גבוה בהשוואה למחיר של שיווי משקל תחרותי , ל עיכוב השקעות ואימוץ טכנולוגיות חדשות, ליעילות כלכלית נמוכ ה ול קושי ביצירת יתרונות .לגודל תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ולהפחתת הנ טל הרגולטורי בתחום מוצרי המזון, הצעת החוק כללה ביטול התכנון בענף ההטלה ,וביטול המכס על ייבוא ביצים תיקוני חקיקה בתחום הגנת הצומח, וקביעת מתווה תמיכה למגדלים בנוסף על התמיכות הקיימות בחוק הגליל לבעלי מכסות לייצור ביצי מאכל, אשר יכנס .לתוקף עם ביטול המכס במס גרת תכנית זו הוקצה תקציב של1.1 מיליארד ש"ח להקמת לולים ,משודרגים השקעות במו"פ והטמעת טכנולוגיה חדשנית וכן ל פיצוי בעלי המכסות עד שנת 2027 . 49 במסגרת דיוני ועדת הכנסת, הוחלט כי סעיף זה יועבר להמשך חקיקה בנפרד מהצעת חוק התכנית הכלכלית, וידון בהמשך בוועדת הכלכל.ה50 ב- 27 בדצמבר 2021 פרסם משרד החקלאות הצעה ל תקנות המועצה לענף הלול , לרבות קביעת מכסות ייצור ביצי מאכל בשנת2022, ונדרש אישור ועדת הכלכלה. 51 לפי ה הצע ,ה תוגדל מכסת הייצור הארצית ל- 3.055 מיליארד ביצים בשנת2022 בהשוואה ל- 2.204 מיליארד ביצים בשנת2021, עלייה ש כ ל- % 39 . 52 לכל מגדל תיקבע מכסה אישית ה שווה למכס תו ב שנ ה קודמת. ועדת המכסות תקבע תוספת של785 מכסות בהיקף של500 אלף ביצי ם כל אחת למגדלים .חדשים בישובים צמודי גדר וסמוכי גבול אשר יגדלו את המטילות בלולים חדשים ללא כלובים בדיון שנערך בנושא התקנות בוועד ת הכלכלה ב- 27 בדצמבר2021 , אמר שר החקלאות כי לפי הערכת השירותים הווטרינריים, במרץ2022 ייסגרו לולים רבים לא תקינים עם נפח של500 מיליון ביצים .ועל כן יש להגדיל את כמות המכסות באופן שהוצע53 ב- 30 בדצמבר 2021 ,, יממה לפני פקיעת תוקף מכסות הייצור אישרה ועדת הכלכלה של ה כנסת את הצעת משרד החקלאות ל תקנות מכסות הביצים לשנת2022 , לפיהן נקבע כי המכסה הכוללת לייצור ביצי מאכל בישראל בשנה הבאה תעמוד על3.055 מיליארד ביצים . עוד נקבע כי תהיה תוספת של785 .מכסות חדשות בהיקף של חצי מיליון ביצים כל אחת בנוסף אושר כי תוספת למכסות למגדל ים ותיקים תינתן בהתאם לעמידה בשורה של תנאים, בהם עמידה בדרישות חוק צער בעלי חיים ובכך ששטח המחייה של כל מטילה יהיה לפחות750 .סמ"ר כאמור ,שר הח ק לאות מוסמך לקבוע מדי שנה את מכסת הייצור הארצית ואת הכללים ,לחלוקת המכסות לייצור ביצי מאכל בשנה העוקבת ומועצת הלו ל באמצעות ועדת המכסות אחראית על חלוקת המכסות האישיות .בהתאם לכללים שקבע השר עד ל יום פרסום המסמך מועצת הלול טרם חילקה את המכסות החדשות לשנת2022 . ייתכן כי עקב כך יהיה צפוי מחסור 49 ,הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022 ,) התשפ"א- 2021 , 31 באוגוסט2021 . ,משרד האוצר הצעת התקציב לשנות הכס פים2021 - 2022 משרד החקלאות ופיתוח הכפר והסעיפים הקשורים לו , אוגוסט2021 . 50 ,ועדת הכנסת החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של חוק ההסדרים , 12 בספטמבר2021 . 51 ,הכנסת, ועדת הכלכלה חומרי רקע לישיבת הועדה , נוסח מהגורם המוסמך- הצעת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת2022), התשפ"ב- 2021 , 27 בדצמבר2021 . 52 ,מועצת הלול מידע ונתונים על ענפי הלול :, כניסה27 בדצמבר2021 . 53 ,הכנסת, דובר ועדת הכלכלה חומרי רקע לישיבת הו ו עדה, הצעת תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיו וק בשנת2022), התשפ"ב- 2021 , הודעה לעיתונות , 27 בדצמבר2021 . ב- 27 בדצמבר 2021 פרסם משרד החקלאות הצעה ל תקנות המועצה לענף הלול , לרבות קביעת מכסות ייצור ביצי מאכל בשנת 2022 , ונדרש אישור ועדת הכלכלה. לפי ההצעה, תוגדל מכסת הייצור הארצית ל- 3.055 מיליארד ביצים בשנת2022 בהשוואה ל- 2.204 מיליא רד ביצים בשנת2021 , עלייה של כ- 39% . תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בביצים בתקופת הפסח באפריל2022 . ב- 21 בפברואר2022 שר האוצר חתם על צו הפותח מכסו ת פטורות ממכס לייבוא ביצים טריות ב היקף של מיליארד ביצים. 54 ב- 23 בפברואר2022 פנה שר החקלאות לוועדת הכלכלה בבקשה לאשר הצעת לשי נ וי בתקנות, במטרה להגמיש את .מועדי הגדלת מכסות הייצור לנוכח הקשיים בהרחבתם55 ,העלאת מכסת הייצור הארצית באופן חד ת פחי ת מכסות פטורות במ כס בהיקף של מיליארד ,ביצים תוך הקצאת חלק ניכר מתוספת הייצור למגדלים חדשים לרבות מגדלים ,במגזר הערבי :עשויה להוביל לתוצאות הבאות  משך הקמת לולים חדשים עשוי להי משך .זמן עד להגעה למכסה הארצית החדשה ,כאמור לפי הערכת השירותים הו ו טרינרים, במרץ2022 יצאו מכלל שימו ש לולים רבים שאינם ,תקינים ועל כן יתכן והקמת הלולים החדשים לא תבשיל עד למועד זה, וכך עשוי להיווצר חוסר זמני בביצים , ללא אפשרות ליבוא פטור ממכס.  במצב בו אכן מכסת הייצור הארצית תגדל באופן בכ- 850 ( מיליון ביצים39% ) חד ו יוקמו לולים חדשים ובמקביל יתאפשר יבוא בפ טור ממכס ( של כמיליארד ביצים45% ), נראה כי היצע הביצים י היה גבוה יותר מ הביקוש ב שוק ובעקבות כך המחיר לצרכן עשוי לרדת, תוך הגדלת נתח השוק של לולים בעלי יתרונות לגודל ו בעלי עלויות נמוכות יחסית , סגירת לולים בעלי עלויות גבוהות ועלייה בנתח יבוא ביצים. 54 ,משרד האוצר, אגף החשב הכללי שר האוצר חתם על צו לפתיחת מכסות לייבוא ביצים טריות ודבש , 21 בפברואר2022 . 55 ,ועדת הכלכלה, חומרי רקע תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדב ר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת2022)(תיקון), התשפ"ב- 2022 , 1 במרץ2022 .