חומר רקע
1
10
בי ולי2021
א' באב התשפ"א
אל : חברי
ועדת חוקה חוק ומשפט
מאת :הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה חוק
ומשפט
מסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה-
הצעת חוק-
:יסוד
הממשלה
(תיקון
מס '
10
) :
התיקון המוצע לחוק-
:יסוד
הממשלה כולל
שלוש
ה
תיקונים עיקריים להסדר של "ממשלת חילופים"
שהתקבל בראש ית הכנסת ה-
23
, וכן
תיקון נוסף החל בכל ממשלה
, לא רק בממשלת חילופים :
1.
מוצע להחיל את מנגנון
ההצבעה הפריטטי
החל
בממשלת חילופים ב מליאת הממשלה גם
על
ועדות
השרים.
2.
מוצע להוסיף להסדר
ממשלת החילופים
מנג נונים המגבירים את
יציבותה ו הקובעים כי אם התקבל
חוק להתפזרות הכנסת ולפחות שני חברי כנסת שמזוהים
כבעלי זיקה ל ראש הממשלה המכהן
במועד השבעת הממשלה
תמכו בח
וק בקריאה השלי
שית או
אם
ה כנסת התפזרה בשל אי קבלת חוק
התקציב- ראש הממשלה החלופי ייכנס לתפקיד ראש הממשלה
, וראש הממשלה
יעבור לכהן כראש
הממשלה החלופי .
3.
מוצע להוסיף הוראה המונעת מראש הממשלה ומראש הממשלה החל ופי של ממשלת חילופים
,שקמה בכנסת מסוימת לכהן כראש ממשלה, או
כ
חבר ממש
לה
)(שר , בכל ממשלה חלופית אחרת
.שתוקם באותה כנסת
4.
מוצע לקבוע הסדר החל
בכל ממשלה
ולפיו
ראש הממשלה יהיה רשאי למנות ב משרד שהוא ממונה
עליו
שני סגני שרים
במקום
סגן שר אחד כ
פי שנקב
ע כיום.
רקע
1. הסדר ממשלת החיל
ופים –
תיקון 'מס8 לחוק-יסוד: הממשלה
ב תחילת הכנסת
ה-
23
, על רקע
מגפת הקורונה ושל
וש מערכות בחירות רצופות , הוחלט על הקמת ממשלה
רחבה
י שת
שען על סיעות מגושים פוליטיים שונים.
כדי לתת ביטוי
חוקתי שיישקף את ה איזון עליו הוסכם
בין הגושים המרכיבים את הממשלה ואת י אופ י
ה כ"
ממשלת"חילופים (
ממשלת)רוטציה
הוחלט לתקן את
חוק-יסוד: הממשלה , ולייצר הסדר חוקתי חדש:שאלה הם עיקריו
(1
)ראש ממשלה וראש ממשלה חלו
פי –
במסגרת ממשלת חילופים
יכהנו , לסירוגין, שני חברי
ה כנסת, האחד
.כראש ממשלה והשני כראש ממשלה חלופי
על-
,פי ההסדר שנקבע הכנסת מביעה מראש אמון בממשלה
בראשות
ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי ,ו .שניהם נשבעים אמונים במועד זה כבר במועד כינון
,הממשלה נקבע מועד
נקוב שבו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יתחלפו .
החילופים יתבצעו באופן
מיידי בהגיע המועד הנקוב,
בלי
שיש צורך בהתפטרות הממשלה או ראש הממשלה ,
ובלי שיש צורך בכינון
ממשלה חדשה ובקבלת אמון הכנסת מחדש.
(2
)מעמדו של ראש הממשלה החלופי
–
ראש הממשלה החלופי
מ שמש כממלא המקום היחיד של ראש
הממשלה המכהן .וראש הממשלה אינו יכול לפטרו
הסכמת
ראש הממשלה החלופי דרושה לצורך הפעלת
סמכויות שונות המצויות בידי ראש הממשלה, ובכלל זה הסמכות ל פיזור הכנסת
לפי סעיף
29
)(א לחוק
ה
יסוד
, ופיטורין של ש.)רים מה"גוש" הפוליטי שלו (ראו להלן
2
,כמו כן על ראש הממשלה החלופי יחול אותו דין החל על ראש הממשלה לעניין פתיחה בחקירה והגשת כתב
.אישום, הפסקת כהונה מחמת הרשעה, וההגבלה על חלוקת התפקידים בינו לבין השרים
(3) חלוקת השרים לשתי קבוצות זיקה נפרדות – השרים וסגני השרים
בממשלת חילופים מחולקים
לשתי
קבוצות זיקה נפרדות:
האחת עם זיקה לראש הממשלה והשנייה עם זיקה .לראש הממשלה החלופי ראש
הממשלה יוכל לפטר רק שרים וסגני שרים בעלי זיקה אליו, וככל שירצה לפטר שרים שהם בעלי זיקה לראש
הממשלה החלופי, הוא יצטרך לקבל את הסכמתו לכך. כמו כן, ראש הממשלה החלופי יוכל לפטר בעצמו
.שרים או סגני שרים שהם בעלי זיקה אליו, ואישורו יידרש למינוי סגן שר בידי שר שהוא בעל זיקה אליו
(4) עקרון הפריטטיות
–
מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה ומספר השרים המזוהים
כבעלי זיקה
לראש הממשלה החלופי יהיה זהה. ואולם, אם מספר השרים אינו
זהה , ממשלת החילופים
תקבע מנגנון הצבעה שיבטיח שוויון בכוח ההצבעה של שתי קבוצות השרים או שייקבעו כללים לעניין אופן
.קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס של שוויון כאמור ההוראות לעניין השוויון במספר השרים יחולו גם ע ל ועדות
שרים, למעט לגבי ועדות שרים סטטוטוריות שהחוק קובע את זהות השרים החברים בהן ואינו מאפשר
.לממשלה להוסיף להן חברים נוספים
(5) חילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי שלא במועד החילופים –
הוסדרו המקרים שבהם
ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי חדל .לכהן בתפקידו שלא במועד החילופים ,במסגרת זו
מ תייחס
ההסדר למקרים שבהם כהונתו של אחד מהם פסקה בשל הרשעה בפסק דין סופי, בשל התפטרות, בשל
,פטירה או בשל נבצרות, וקובע מי אמור להחליף את ראש הממשלה או את ראש הממשלה החלופי ובאלו
מקרים יראו את הממשלה כאילו
התפטרה.
(6) הסדרים שנועדו להגביר את יציבות ממשלת החילופים
–
כדי ליצור תמריץ שלילי לפיזור הכנסת או
ל"הפלת" הממשלה ולהגבי
ר את יציבותה של ממשלת החילופים, נקבע כי במסגרת הצבעת אי-
אמון לא ניתן
יהיה להציב את ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי כמי שעומד בראשה של הממשלה שתקבל את
אמון הכנסת
בהצבעה זו.
(7
) הסדרים בהוראת שעה
–
בנוסף להסדרים
,האמורים
בהסדר ממשל ת החילופים
נקבעו גם
מספר
הסדרים כהוראות שעה לכנסת ה-
23
אשר אינם עוד בתוקף :הסדר לגבי חקיקת חוק התפזרות הכנסת
שקבע
כי אם תמכו ב
חוק ל פיזור הכנסת עשרה חברי כנסת מסיעות
ש שרים מטעמן הם בעלי זיקה לראש הממשלה
המכהן, תיפסק כהונתו
של ראש הממשלה, וראש הממשלה החלופי יכהן כראש הממשלה בת
וק פת המעבר
שעד לכינונה של ממשלה חדשה;
מתן אפשרות למינוי;שני שרים וכן שני סגני שרים במשרד אחד
הארכת
פרק הזמן לאישור תקציב שנת2022
לשישה
חודשים ולא
לפי ה
מועדי
ם הנקובים בסעי ף36א לחוק -
:יסוד
הכנסת; קביעת תקופת
זמן מיוחדת לכהונתה של הכנסת העשרים ושלוש לש
;שלוש שנים בלבד
ושריון
מיוחד
המחייב רוב
של
70
חברי כנסת כדי לשנות את ."הסדרי "ממשלת החילופים
2. העתירות לבג
"ץ
נגד הסדר ממשלת החילופים
כנגד ההסדר של ממשלת חילופים הוגשו מספר עתירות לבג"ץ1
שאוחדו
להליך אחד ,ו נכון להיום טרם ניתן
פסק דין בעתירות.
ואולם
נוכח פרישתו של המשנה לנשיאה מלצר פסק הדין צפוי בימים הקרובים ממש
(וניתן ללמוד על כך ג ם מ
הערה ב
פסק דינו של השופט סולברג
בבג"ץ5555/18
חסון נ' הכנסת (
8.7.2021
)).
1
בג"ץ2905/20
התנועה למען איכות השלטון נ' הכנסת
, בג "ץ2922/02
סיע ת מרצ נ' הכנסת
ובג"ץ2941/20
עו"ד אביג דור פלדמן
'נ"חה כ בנימין נתניהו
3
ביום12.11.2020
הוציא בית המשפט צו על תנאי2
שהורה למשיבים בעתירה, ובכללם הכנסת, לנמק –
)(א
,מדוע לא יבוטלו ההוראות שמצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה ומתנות תנאים
לכך ;
(ב) מדוע לא תבוטל הוראת השיריון שהגבילה (בהוראת שעה לכנסת ה -
23
) את סמכותה של הכנסת
לשנות את ההסדרים שנקבעו ;
(
)ג מדוע לא יקבע שכל ההסדר של ממשלת חילופים
לא יחול בתק ופת כהונתה
של הכנסת ה-
23
, אלא רק בתקופת
כהונתה של הכנסת ה-
24
.ואילך
3. כהונת הממשלה ה-
35
והממשלה ה-
36
כמ
משלת חילופים
לראשונה, הוקמה
הממשלה ה-
35
של מדינת ישראל
כממשלת חילופים, ו
קיבלה את אמון הכנסת ב -
17
במאי
2020
.
בשל העובדה שתקציב המדינה לא אושר במועד
הנקוב בחוק-יסו:ד
הכנסת(
אף
לאחר שתוקן
בהוראת
)שעה,
התפזרה
הכנסת ב-
23
בדצמבר
2020, וממשלת החילופים הפכה לממשלה מעבר .
לאחר הבחירות לכנסת ה-
24
,
הוקמה
הממשלה ה-
36
של מדינת ישראל אף היא כממשלת חילופים, וקיבלה
את אמון הכנסת
ב-
13
ביוני2021
.
הצעת חוק-
:יסוד 'הממשלה (תיקון מס10
) –
התיקון המוצע ונקודות לדיון
,ככלל ,נוכח מעמדם של חוקי היסוד על הכנסת להתייחס בזהירות לכל תיקון
בחוק יסוד ,
לרבות לתיקונים
המוצעים ,כאן ולהימנע ככל הניתן מתיקונים תכופים
של חוקי היסוד ככל שאינם נדרשים .
,בנוסף ,ככלל
.רצוי לערוך תיקונים חוקתיים במבט "צופה פני עתיד" ולא עם תחולה מיידית ברי כי בכל תיקון חוקתי החל
,באופן מיידי ,ועל רקע הסכמים קואליציוניים נתונים יש היבט "פרסונלי" אשר פוגע ביכולת לעצב את
הנורמה
החוקתית
המיטבית , משום שהוא נחקק כבר בהינתן יחסי כוחות פוליטיים נתונים
"ועל "שחקנים
נתונים (בית המשפט העליו ן התייחס ממש
לאחרונה לכך בבג"ץ
5969/20
שפיר נ' הכנסת(
23.5.2021
).)
מכל מ ,קום נעבור לדון.בתיקונים השונים העומדים על הפרק
(1
)החלת
מנגנון
ההצבעה פריטטי גם בוועדות השרים (
תיקון סעיף
13
()א(ד2) לחוק היסוד)
כאמור, ההסדר הקיים קובע כי יהיה
שוויון מספרי
בין השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה ובין השרים
,בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי
וכי אם אין שוויון כאמור תקבע הממשלה
מנגנון הצבעה שיבטיח
שוויון
בכוח ההצבעה של שתי קבוצות השרים או שייקבעו כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס
של שוויון כאמ
ור.
ואכן ,ב תקנון הממשלה
ה-
36
שאושר בישיבת ה
מיום20.6.2021
,
נקבע
כי
הצעת
החלטה שכל
השרים בעלי
הזיקה לראש הממשלה או כל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי התנגדו
לה פה אחד- לא תאושר.
בהתאם להוראות חוק היסוד, ההוראה בדבר
שוויון מספרי
בין השרים בעלי הזיקות השונות חלה גם על
ועדות שרים. ואולם, הכלל המשלים בדבר קביעת מנגנוני הצבעה או כללי קבלת החלטות
שיבטיחו יחס של
שוויון
בכוח ההצבעה של השרים בעלי הזיקות השונות – אינו חל על ועדות שרים .
2
המשמעות של צו על תנאי בעתירה לבג"ץ היא שבית המשפט מעביר את הנטל לכתפי המשיבים–
במקרה דנן, בין היתר, הכנסת
–
.לבוא ולשכנע מדוע שלא לקבל את עתירת העותרים באשר לנקודות מסוימות שלגביהן הוצא הצו
4
התי
קון המוצע -
מוצע בתיקון לקבוע כי ההסדר החל על מליאת הממשלה לעניין
הבטחת השוויון
בין שני
ה"גושים" יחול גם על ועדות השרים. כ:לומר
במידה
ש
מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשל ה
,אינו שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי בוועדת שרים כלשהי יקבעו מנגנוני
הצבעה או כללי קבלת החלטות שיבטיחו יחס של שוויון בכוח.ההצבעה
יצוין כי ב סעיף13
()א(ד2)
לחוק
היסוד
נקבע כ
י
ההוראה
לעניין השוויון במ ,ספר השרים, או בכוח ההצבעה לא
יחולו
לגבי ועדות שרים שזהות
חבריהן נקבעה בחוק, אם החוק האמור אינו מ .אפשר לממשלה למנות להן חברים נוספים
נראה
כי יש הגיון בהורא
ה זו
המאפשרת ליישם את עקרון
הפריטטיות גם בוועדות השרים
במצב שבו אין
שוויון מספרי במס
פר ה
שרים הנמנ
ים ע
ם כל זיקה.
(2
)מספר סגני השרים במשרד ראש הממשלה
(תיקון סעיפים25
(א) ו-
43
)ה(א) לחוק היסוד
לפי סעיף25(א) לחוק היסוד, רשאי כל שר הממונה על
.משרד למנות לאותו משרד סגן שר אחד
מוצע לתקן את סעיף25
(א) ו
לקבוע כי ראש הממשלה יהיה רשאי למנות שני סגנים שרים .
מוצע כי ההסדר
יחול בכל ממשלה ולא רק בממשלת חילופים.
כמו
כן ,
מוצע לתקן את סעיף43
ה ולקבוע כי בממשלת
,חילופים האמור לגבי מינוי סגני שרים בהסכמת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי בהתאם לזיקת
השר הממונה,
יחול גם על מינוי
שני
.סגני שרים במשרד ראש הממשלה
כאמור לעי ,ל ,במסגרת ההסדר של ממשלת חילופים כבר
נקבע כהוראת שעה לכנסת ה-
23
כי כל שר
רשאי
.יהיה למנות שני סגני שרים
נקודות לדיון:
א. ראש ממשלה המכהן גם כשר –
היקף תחולתה של ההוראה אינו ברור: במקרה שבו ראש הממשלה מכהן
בנוסף על תפקידו גם כשר במשרד מסוים ,
?האם גם באותו משרד הוא יהיה רשאי למנות שני סגני שרים
,במלים אחרות האם ההרחבה המוצעת נובעת מהיקף פעילותו הייחודי של
משרד ראש הממשלה ו לכן יש
להגבילה
רק למשרד זה , או
שהיא
נובעת מהיקף פעילותו הייחודי של ראש הממשלה
ואז יש מקום להחילה
גם במשרדי ממשלה שבהם ראש הממשלה ?משמש כשר האחראי
ב. הייחודיות של משרד ראש הממשלה
–
מדוע יש להבחין בין ראש הממשלה לבין שרים אחרים
לעניין
?מינוי סגני שרים אם הנימוק
הו א היקף הפעילות במשרד ראש הממשלה, האם אין משרדי ממשלה נוספים
?שהיקף פעילותם הוא גדול באופן מיוחד (משרד הביטחון, משרד האוצר וכו'), שמצדיק מינוי סגן שר שני
(3
)
הסדרים שנועדו להגביר את יציבות ממשלת החילופים (הוספת סעיף43א1)
כדי ליצור תמריץ שלילי לפיזור הכנסת או
ל ""הפלת הממשלה באמצעות אי קבלת תקציב, ולהבטיח שביצוע
החילופים לא יסוכל .בדרכים שונות, מוצע לקבוע מנגנונים שיבטיחו את ביצוע החילופים
לפי המוצע ,במקרים הבאים יתבצעו חילופים
,כך שראש הממשלה החלופי ייכנס לתפקיד ראש הממשלה
:וראש הממשלה יעבור לכהן כראש הממשלה החלופי
א.
במקרה שבו ,התקבל חוק להתפזרות הכנסת ותמכו בחוק
ההת פזרות בק
ריאה השלישית
לפחות שני
חברי
כנס
ת
מסיעות ששריהן היו
בעלי זיקה לראש הממשלה במועד השב
עת ממשלת החילופים,
:קרי
בעלי זיקה
ל ראש הממשלה
שמכהן ראשון בממשלת החלופים
(לעניין זה לא יובאו במניין מי
שהיו חברי כ)נסת במועד ההשבעה ולא הביעו אמון בממשלה .
5
ב.
ב מקרה שבו הכנסת התפזרה בשל אי קבלת חוק התקציב עד
לתום התקופה הקבועה לכך בסע יף
36א לחוק -
:יסוד
הכנסת (
" בשנה"רגילה –
עד תום שלושה חודשים מתחילת השנה, ובשנה
שבה
התקציב לא אושר כי כוננה מ
משלה חדשה , התקיימו בחירות לכנסת וכיו"ב–
145
ימים ממועד
,כינון הממשלה
)לא כולל מועדי ישראל וערביהם .
,כאמור לעיל הסדר דומה להסדר
הראשון
(חילופים בראשות הממשלה במצב שבו ה
תקבל חוק ההתפזרות)
נכלל כהוראת שעה בהסדר שנחקק בכנסת ה -
23
.
,לעומת זאת
ההסדר השני
המוביל לחילופים בראשות
הממשלה אם לא התקבל קבלת חוק התקציב הוא הסדר
חדש
, ונ ראה כי
הכללתו נובעת מ התפזרות הכנסת
ה-
23
על רקע אי חקיקת
ח
וק ה .תקציב
נ
קודות לדיון:
א.
האם מדוב?ר בהסדר סימטרי :לא ברור מהנ וסח האם ההסדר המוצע נועד להוביל
רק לה קדמת
מועד החילופים בין ראש הממשלה המכהן
ראשון
לראש הממשלה המכהן
שני , או שהוא חל גם
לאחר
שחלו החילופים
וראש הממשלה המכהן
השני החל בתפקידו .
לאחר שתתקבל הכרעה בעניין
זה– י ש
לערוך את ההתאמות הדרושות בנוסח.
ב.
החלפת ראש ממשלה בתקופת מעבר
: ההוראה המוצעת סותרת את העיקרון של המשכי
ות בתקופת
המעבר ,ויכולה
לפגוע בתפקוד הממשלה
בתקופ
ה זו
. היא מביאה לכך שמי שיכהן בתקופת המעבר
הוא דווקא מי שלא כיהן כראש הממשלה ב
ממשלה היוצאת ,
ו וה א יידרש לשמר ולהמשיך את
ההחלטות שהתקבלו על-
ידי ראש,הממשלה היוצא
וזאת על רקע יריבות פוליטית
טבעי
ת שעשוי
ה
להתע
צ ם דווקא
בתקופת ה
בחירות .
מוצע כי הוועדה תיתן דעתה.לקשיים הגלומים בכך
ג.
ההור אה לעניין חוק ההתפזרות-
הצבעה עם תוצאה לא-ידועה – מובן כי ב כל הצבעה בכנסת יש
יסוד של אי ו
דאות הנובע
מכך שלא ידוע האם הכנסת
תאשר את הצעת ה חוק או הצעת ההחלטה
,המונחת לפניה. ואולם
ההסדר המוצע מכניס ממד
נוסף
של אי-ודאות ,
הכרוך
ב
הרכב ה
רוב ש בו
התקבל חוק ההתפזרות, המוביל לכ
ך ש עד לסיום ההצבעה (כש
ידוע מי
מבין חברי הכנסת
הצביע
בעד החוק ,)אף אחד לא יודע מי יהיה ראש הממשלה למחרת.
מצב זה פוגע
ביכולתם
של חברי
הכנסת לקבל החלטה מושכלת,
משום שהם
מצביעים
ללא ידיעה לגבי מה תהיה התוצאה של
ההצבעה
לעניין זהות ראש הממשלה.
(4
)
מניעת כהונה של
ראש הממשלה וראש הממשלה החל
ו ב פי ממשלה אחרת
באותה הכנסת (
החלפת סעיף
43
)ח
סעיף43ח לחוק הי סוד בנוסחו הנוכחי קובע כי במידה והכנסת הביעה אי אמון בממשלה לפי סעיף28
,לחוק
לא יוכלו ראש הממשלה או ראש הממשלה החל ו פי לעמוד בראש הממשלה
החדשה .
מוצע להרחיב את
תחולתה של ההוראה האמורה, ולקבוע כי אם ממשלת חילופים הפסיקה לכהן לפני תום תקופת כהונתה
מכל סיבה שהיא , לרבות בדרך של הבעת אי אמון לפי סעיף28
,
ראש הממשלה וראש
הממשלה החל פי ו
לא
יוכלו לעמוד בראש
הממשלה החדשה ואף לא להיות חברים בה
)(לשמש כשרים.
התיקון המוצע נועד אף הוא להבטיח את יציבות ממשלת החילופים ולצמצם את החשש מפני סיכול
החילופים, בכך שהוא מקטין את התועלת האישית והפוליטית שתצמח לראש הממ שלה או לראש הממשלה
החלופי מפירוק ממשלת החילופים והקמת ממשלה חדשה
בראשות ם או ב
השתתפותם ,
בניגוד להתחייבותם
בעת הרכבת ממשלת החילופים.
6
לדיון :
הגבלה על כוחה של האופוזיציה להחליף את הממשלה – כל מגבלה המוטל ת על היכולת של הכנסת להחליף
את
הממשלה המכהנת ,
ובפרט
הגבלה על היכולת "להפילה" בהצבעת אי-
אמון
פוגעת בכו חה של האופוזיצי .ה
ההצדקה להוראה זו , כמו ההוראות
שהוזכרו לעיל, הוא בה בטחת היציבות של ממשלת הח ילופים וצמצום
החשש מפני סיכול ההסכמה על החילופים ב אמצעות הקמת ממשלה חלופית. זאת על רקע חוסר היציבות
המובנית הכרוכה בממשלת חילופים המוקמת,, באופן טיפוסי על-
"ידי שני "גושים נגדיים .
בדיונים לקראת חקיקת ההסדר של ממשלת
חילופים בכנ
סת ה-
23
סברנו
ביחס למגבלה שהוצע לעגן באותה
עת בסעיף43
ח לחוק היסוד (לא ניתן להעמיד את ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי בראש ממשלה
חלופית בהצבעת אי-
אמו
ן
לפי סעיף28
,)
כי למרות שמדובר במגבלה
שכעניין מעשי
יכולות להיות לה
השלכות לא מבוטלות , ברמה
המשפטית-העקרונית ,השפעתה מוגבל
ת שכן עדיי ן ניתן להפיל את הממשלה
בהצבעת אי אמון אם מע
מידים כל אחד מ-
118
חברי הכנסת האחרים כראש הממשלה המיועד.
ואולם, נוכח העובדה שכנגד סעיף43
ח לחוק היסוד הוצא צו על-
תנאי על-
ידי
בג"ץ;
בהתחשב בכך שמוצע
עתה להרחיב עוד
א
ת ההגבלה
כך שתמנע באופן כללי את כהונתם של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי
לא רק כראשי ממשלה אלא גם
כשרים ב כל
ממשלה חלופית המוקמת בכנסת הזאת,
מה שיגביל במידה רבה
את יכול תה המעשית
של האופוזיציה להקים ממשלה חלופית ביחד עמם ; ונוכח העובדה שהמגבלה מוחלת
בא
ופן מיידי
על ממשלת חילופים
נתונה
וכפועל יוצא–
על אופוזיציה
נתונה (וכאמור הצו על-
תנאי הוצא בין
היתר גם ביחס לתחולה מי
י ד ית)מסוג זה ,
הקשיים
המתעורר
ים ביחס ל הוראה המוצעת
ים ר גוב.
,נוכח האמור מוצע כי הוועדה תשקול האם תועלתה של ההוראה החדשה מבחינת הבטחת יציבות ממשלת
החילופים
עולה על הקשיים האמורים , והאם
אין מ קום
להסתפק בהותרת ההוראה הקיימת על כנה.
,מכל מקום
כאמו
ר לעיל, פסק הדין בע תירות נגד הסדר ממשלת החילופים אמור להינתן ממש בימים
הקרו
בים, ו במידת הצורך נעדכן את הוועדה .בעניין זה