חומר רקע

לכבוד חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הנדון: עמדה לתזכיר חוק יסוד הממשלה ותיקוניו המוצעים בראשית הדברים, נבקש לציין את המובן מא ליו במדינה דמוקרטית אשר במרוצת ,השנים ה מהפכה החוקתית ופסיקותיה המהוות ד ריסת רגל של הרשות השופטת ברעותה המחוקקת ואף המכוננת ,נדמה שנשכח ונזנח : חברי ועדה זו הינם נציגי הריבון, שלוחי הציבור אשר נבחרו על ידו לממש את המדיניות שהוצהרה מבעוד מועד. בידי הרשות המחוקקת וב יה יד בלבד , לאור היעדרה של חוקה שלמה לישראל וחוק יסוד החקיקה המסדיר את היחס בין שלוש הרשויות, הסמכות לחוקק , לעצב את ספר החוקים ולקבוע הסדרים משטריים.ארוכי טווח וקצרי טווח כאחד לפיכך, התכנסות הוועדה תוך קיום דיון בתיקון החוק , על אף ההליך ב בג"ץ2905/20 שעודנו תלוי ועומד בסוגיות אלו ממש ,שנחקקו בממשלה הקודמת הינה מעשה מבורך ,המחזק את משילות הכנסת מקב ע את מעמדה כרשות מחוקקת בלעדית ומחזק את עקרון האחריותיות (accountability) לפיו נבחרי הציבור יישפטו במשפט הציבור בגין עבודתם הציבורית .ולא על ידי הרשות השופטת אחריות זו המונחת על כתפי הוועדה , ועלי ה בלבד, טומנת בחובה את הצורך לשקול בכובד .ראש את ההשלכות והמשמעויות הנובעות ממעשה החקיקה :נבקש להתייחס למשמעויות הנובעות מהתיקונים המוצעים כדלהלן עיגון הסכם קואליציוני בחוק יסוד 1. שינויים תכופים, פרסונליים וקצרי טווח ורואי בחוקי היסוד המשמשים לתפירת חליפה למידות ספציפיות ונקודתיות של ממשלה מזדמנת, פוגמים בתכלית התפקיד ה מובנה של .חוקי היסוד לשמש בעתיד כחוקה להווי ידוע כי ממאפייניה הבסיסיים ביותר של חוקה הינ ם מאפייני היציבות.והנוקשות 2. פיסול חוקי היסוד ,על אף ש טרם נתגבשו לכדי חוקה, בדמותו ובצלמו של חוסר האמון ההדדי שרוחשים הצדדים בממשלה, פוגם במעמדם של חוקי היסוד ומביא לזילות החקיקה המכוננת ו בתכליתם להתוו ת את ה עבודה הפרלמנטרית והממשלתית בשיטת המשטר הישראלי . 3. ,בנוסף ההצעה לעגן את יציבותה של הממשלה בחוק ,יסוד הוכיחה עצמה כ חסר ת תוחלת מ אחר ו מחד תיקונים אלו דורשים את הסכמת הקואליציה, ומאידך ניתן לשנותם עת שתוקם קואליציה אחרת . עיגון הסכמים קואליציוניים ב חוק היסוד אינ ו מעלה ואינ ו מוריד באמון וביציבות של ממשלה קיימת. לראיה הממשלה הקודמת על כל תיקוני הפריטט יות בחוק היסוד לא הצליחה למשול והתפרקה טרם זמנה. הגורם הדומיננטי ל יציבות בממשלה דמוקרטית הוא ,אמון ובהיעדרו שינוי חקיקה אינו מסוגל ל בוראו יש מאין ואין ביכולתו לרפא את הבעיות .הנובעות מחסרונו 4. תוצר לוואי נוסף לשימוש ב'מקל' החקיקה בכלל וכינון חוק יסוד בפרט לצרכי אד הוק מזדמנים הוא פגיעה משמעותית באמון הציבור בהליך .החקיקתי השימוש בחקיקה נועד להסדיר נושאים בעלי חשיבות עבור כלל האזרחים לאחר קיום דיון ודיאלוג ציבורי רחב .ולא נועדו לפתרון בעיות אמון בין ראשי ממשלה אשר מקומם בהסכמים קואליציוניים היה ויפר צד מצדדי ההסכם הקואליציוני את האמור בו, יישפט לשבט או לחסד על ידי הציבור, בי .ן השאר באמצעות הקלפי מינוי סגני השרים 5. אין מניעה חוקתית למנות סגני שרים נוספים במשרדי ראשי הממשלה, אולם הממשלה הנוכחית כבר בעלת מספר רב של שרים ול הסדר אין תועלת נראית לעין במינויים נוספים אלו הממומנים מכספי .הציבור 6. להרחבת היריעה יצויין כי התנועה למשילות ודמוקרטיה הציגה ניירות עמדה בדבר הצורך להוסיף על מספר חברי הכנסת הנוכחי חברי כנסת נוספים וזאת על מנת לייעל את עבודת הכנסת, להפחית מהעומס העצום על כת פי נבחרי הציבור ולהביא למקצועיות גבוהה יותר בעבודת החקיקה והפיקוח .של הרשות המחוקקת התיקון המוצע לא רק שאינו תורם למטרות שנמנו לעיל אלא גורע עוד ממספרם המצומצם ממילא של חברי הכנסת בישראל .ויביא להחמרה של המצב הקיים לעניין זה נוסיף כי בשנים האחרונות חלה שחיקה פסולה במעמד הכנסת גם אל מול הממשלה והתוצאה פוגמת במקצועיות מלאכת החקיקה .וביכולות הפיקוח של הכנסת הגבלת ראשי הממשלה לעמוד בממשלה אחרת הזוכה לאמון הכנסת 7. מעבר ,לפגמי הפרסונליזציה שנמנו לעיל בהרחבה תיקון מוצע זה נגוע בפגיעה בשיטה הדמוקרטית מאחר ו יש בו כדי להחריף חולשה מובנית של האופוזיציה ויטול ממנה כמעט לחלוטין את היכולת ליתן אמון בממשלה אחרת מבין חבריה. גריעה של2 ''אצבעות נוספות (ראשי הממשלה) מטילה בספק את י כולת נבחרי הציבור להחליף את הממשלה ב61 . 8. ,לפיכך ההצעה הנוכחית פוגעת ביכולת להפיל ממשלה באי אמון שהינו חלק משיטת .המשטר במדינת ישראל ובפגיעה במארג היחסים בין הכנסת והממשלה 9. על עצם ההגבלה מראשי הממשלה לכהן בממשלה עתידית נסביר כי על פי אותו ההיגיון ניתן לקבוע בחוק כי גם שרים וחברי כנסת לא יוכלו לכהן בממשלה עתידית בכדי להכשיר את מנגנ ו ן הפריטטיות?, מדוע להסתפק רק בראשי הממשלה ברור כי הסדר שכזה פוגע קשות .בדמוקרטיה 10 . יצו ין כי ככל ויש רצון לשנות את שיטת המשטר לכזו שיש בה הפרדה מוחלטת בין הממשלה לבין הכנסת יש לעשות זאת במסגרת הסדר כולל עם איזונים ולא ב מסגרת חקיקה אד הוק .המשנה את מערך היחס בין הממשלה לכנסת 11 . ל ,צד זה המנגנון המוצע יביא לביזוי נוסף של חוקי היסוד מאחר ו ככל ו הממשלה הנוכחית לא תחזיק מעמד , הרי שראשי הממשלה המכהנים ישמשו כחברי כנסת מן השורה עד לביטול ההסדר בחוק ו לאחריו יוכלו לכהן בכל תפקיד .בממשלה עתידית המנגנון הפריטטי 12 . ה ניסיון מלמד כי המנגנון הפריטטי גורר שיתוק של עבודת הממשלה . אין בהסדר המוצע מענה לבעיית הוואקום השלטוני שנוצר עקב שיתוק זה . ל וואקום,השלטוני שנוצר נכנסים היועץ המשפטי לממשלה וב ית המשפט, שכידוע הנם גופים בלתי נבחרים ,על ידי הריבון ו מהווה פגיעה נוספת בהפרדת רשויות השלטון.ובעבודת הממשלה סוף דבר 13 . ממעוף הציפור ניתן להבחין בחוט השני השוזר הצעות חוק מעין אלו אשר תחיל תם ב בית המשפט שע י קר את מעמדם של החוקים בכלל וחוקי היסוד בפרט, וסופם אצל חברי הכנסת ההופכים את ספר החוקים וחוקי היסוד ,של מדינת ישראל מטקסט מכונן רחב וארוך טווח למדור פרסום להסכמים קואליציוניי ם. יסכה בינה, עו"ד ראש אגף המחקר התנועה למשילות ודמוקרטיה