חומר רקע
מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים –
לאור חובת הדיווח
ביום שני ד' אב, התשע"ח, 16 ביולי 2018
בשעה 09:30
הוועדה מתכנסת היום לדון בנושא מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים – לאור חובת הדיווח.
אחת לשנה הוועדה מתכנסת לבחון האם הגופים עומדים בדרישות החוק.
בדיון האחרון שהתקיים ב-24/7/17 הוועדה קראה ליזום פעולות לשם יישום החוק באותם גופים שלא עמדו בדרישות החוק וכך נפעל ונעשה במשנה תוקף גם בדיון הנוכחי.
אני מאד מקווה שהחוק יביא לתוצאה לה קיווינו וישפר את ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי בישראל.
לקראת הישיבה הנוכחית הגיעו לוועדה הדיווחים מהגורמים הבאים:
1. שרת המשפטים בדבר ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות
2. רשות החברות הממשלתיות בדבר ייצוג הולם בקרב עובדי התאגידים
3. מצגת מנציבות שירות המדינה בנושא שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה
4. הסוכנות היהודית
5. מגן דוד אדום
6. אלתא מערכות בע"מ
חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959
קובע ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה שונות. בשנת 2005 התקבל תיקון מספר 13 לחוק שירות המדינה, אשר הכניס לרשימת האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה את יוצאי אתיופיה. בשנת 2011 התקבל החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2011 (להלן החוק להרחבת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי).
חוק זה החיל את חובת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה על חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, על תאגידים ציבוריים שהוקמו על פי החוק ומעסיקים גם הם מעל 50 עובדים ועל רשויות מקומיות (עיריות ומועצות מקומיות).
משרד המשפטים
מדיווח שנשלח ע"י שרת המשפטים איילת שקד מיום 2/7/18 עולה כי:
בשנת 2017 עמד הממוצע המשוקלל של שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בקרב כלל עובדי התאגידים הציבוריים החייבים בדיווח (מעל 18,380 עובדים) על 1.95% (זאת לעומת 1.7% בשנת 2016). – זאת באופן גבוה משיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית, העומד על כ- 1.67%. עם זאת במספר תאגידים לא נמצא כל ייצוג ליוצאי אתיופיה.
להלן עיקרי הדו"ח של שרת המשפטים
ייצוג יוצאי אתיופיה:
א. בתאגידים הבאים שיעור ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשנת 2017 היה 1.67% ומעלה מכלל עובדיהם (השיעור באוכלוסייה הכללית או למעלה ממנו): רשות שדות התעופה (3.74%), שירות התעסוקה הישראלי (2.27%), רשות העתיקות (2.19%), רשות הטבע והגנים (2%) והמועצה להשכלה גבוהה (1.74%).
ב. בתאגידים הבאים עמד שיעור ייצוגם של יוצאי אתיופיה בשנת 2017 על 1% עד 1.67%:
המוסד לביטוח לאומי (1.61%) בנק ישראל (1.05%) ותאגיד השידור הישראלי (1.04%).
ג. בתאגידים הבאים עמד שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשנת 2017 על פחות מ-1%: מגן דוד אדום בישראל (0.86%), מכון התקנים הישראלי (0.77%), רשות ניירות ערך (0.76%) והמועצה להסדר ההימורים בספורט (0.63%).
ד. בתאגידים הבאים לא נמצא כל ייצוג בשנת 2017 ליוצאי אתיופיה: המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, המוסד לבטיחות ולגיהות, קרנית – קרן פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, האקדמיה ללשון העברית, מכון ון-ליר, יד יצחק בן-צבי, לשכת עורכי הדין (הוועד המרכזי) והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
משרד הפנים – שר הפנים
חשוב לציין כי עד היום לא נענתה פנייתי לשר הפנים שהועברה אליו לפני כשנה ב-24/7/17 לקבלת הדיווח השנתי בהתאם לסעיף 60ב לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, באשר לייצוגם של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות ובדבר פעילותן להגדלת הייצוג ההולם במסגרתן.
לישיבה היום זומנו מבעוד מועד שר הפנים אריה מכלוף דרעי ומנכ"ל משרדו מרדכי כהן. כמובן שהם נתבקשו להעביר את הנתונים העדכניים לוועדה לפני הישיבה.
להלן תגובתו של יונתן טיקוצקי, מנהל תחום תכנון ופיתוח הון אנושי ברשויות המקומיות.
"סעיף 173ב לפקודת העיריות וסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות קובעים כי על הרשויות המקומיות לדאוג לביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של יוצאי העדה האתיופית בקרב עובדיהן. עוד נקבע כי שר הפנים יגיש אחת לשנה דיווח אודות מצב הייצוג ההולם ברשויות".
רשות החברות הממשלתיות
לקראת הדיון הנוכחי, קבלנו את התייחסותו של יעקב קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מיום 24/6/18:
בהתאם לסעיף 50ב(ב)(1) לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975, על רשות החברות הממשלתיות להגיש אחת לשנה, לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה באשר לייצוג הולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות. חובת מתן ייצוג הולם לבני העדה האתיופית חלה על חברות ממשלתיות בהן מועסקים מעל ל-50 עובדים.
בשנת 2016 הוקמה ועדה מייעצת לשילוב אוכלוסיות נוספות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שהגישה את המלצותיה ומסקנותיה. רשות החברות החלה ביישום עיקרי המלצות הוועדה הנוגעות להעסקת יוצאי אתיופיה, הן בבחירת הדירקטורים החדשה והן בשדרות הניהול בחברות הממשלתיות.
הרשות פנתה בשנת 2017 לחברות בהן לא היה כל ייצוג לבני העדה האתיופית ולחברות בהן טרם הושג ייצוג הולם לבני העדה ואשר בהן טרם נקבעה תכנית פעולה מסודרת, בבקשה לקיים דיון בדירקטוריון לשם קביעת מדיניות בעניין לרבות יעדים ולהודיע לרשות על החלטותיהם.
בחודש מרץ 2018 קיימה הרשות שני כנסי חשיפה בנושא גיוון תעסוקתי, במהלכם התקיימה סדנה אשר העניקה כלים פרקטיים למנהלים בתחום משאבי-האנוש, שמטרתם לקדם גיוס עובדים מגוון.
שיעור יוצאי העדה האתיופית בכלל האוכלוסייה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בנובמבר 2017 ומתייחסים לסוף שנת 2016 הינו –
1.67%. דוח זה יתייחס לרף המינימאלי של 1.67% כרף ייצוג הולם הנדרש בחברה בהתאם לנתון הלמ"ס שלעיל.
בשנת 2017 עמדו בחובת הייצוג ההולם 13 חברות ממשלתיות, בהתייחס לרף של 1.67% כייצוג הולם. בשנה זו נוספו חברת נמל אשדוד, התעשייה האווירית לישראל והמועצה הישראלית לצרכנות לרשימת החברות הממשלתיות אשר עומדות ברף הנדרש לייצוג הולם. אף חברה לא נגרעה מרשימת החברות הממשלתיות אשר עומדות ברף הנדרש לייצוג הולם ביחס לשנת 2016.
תצוין לחיוב חברת נמל אשדוד, שהפעילה תכנית לקידום הגיוון התעסוקתי בשנת 2017 והגדילה את מספר המועסקים בני העדה האתיופית פי חמישה לערך מזה של שנת 2016.
ב-16 החברות הממשלתיות הבאות נמצא ייצוג של פחות מ-1%: החברה לחינוך ימי בישראל, החברה לפיתוח עכו העתיקה, הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול, המכון הגיאופיסי לישראל, נמל חיפה, נמלי ישראל, נתיבי אילון, נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), חקר ימים ואגמים, כפר הנוער מאיה שפיה, מדרשת שדה בוקר, מקווה ישראל, מקורות חברת המים, ענבל חברה לביטוח, רפא"ל ושקמונה.
כחלק מתכנית העבודה של רשות החברות הממשלתיות לשנת 2018, נפתח פורום מנהלים שמטרתו מתן ייעוץ וכלים פרקטיים לקידום הגיוון התעסוקתי בחברות. בתחילת השנה התכנס פורום זה פעמיים, במהלכן נחשף לידע חדש, עבר סדנאות הכשרה וקיים דיונים אינטראקטיביים.
יעקב קוינט הודיע כי רשות החברות תפנה גם בשנת 2018 במכתב לחברות בהן לא היה כל ייצוג לבני העדה האתיופית ולחברות בהן טרם הושג ייצוג הולם לבני העדה ואשר בהן טרם נקבעה תכנית פעולה מסודרת, בבקשה לקיים דיון בדירקטוריון לשם קביעת מדיניות בעניין, לרבות יעדים ולהודיע לרשות על החלטותיו.