חומר רקע
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
)ועדת חקיקה (פלילי
:יו"ר הועדה
ד"ר נחשון שוחט
, עו"ד
עו"ד טליה טוני גרידיש
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
: מ"מ
עו"ד שאדי דבאח
: סגן
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד זאב לקט
,ת"א 'ב
באב
, תשפ"א
11.7.2021
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת
ה
חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
בדוא"ל
מכובדי
נו,
:הנדון הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים
,)בתקופת התשפטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון התשפ"א-
2021
נייר עמדה
אנו מתכבדים להגיש בזאת התייחסות
להצעת החוק שבנדון מטעם
ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי
הד
ין בישראל .
א. כללי
1.
ועדת חקיקה (פלילי) בלשכת עורכי הדין
י הי
תה שותפה לדיונים מש
מעותיים שנערכו ב קשר למספר
הצעות חוק שגובשו במהלך שנת2020
לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, כתקופת חירום של ממש .
מדובר בהסדרים שונים שעוגנו בחוק ובתקנות, אשר עוצבו בתקופה של לחץ, משבר, אי-
וודאות חריגה
וחרדה מוצדקת,, בשעתה
.מפני התפשטות הנגיף באופן שייצא משליטה
2.
החקיקה שבאה לעולם בתקופה זו,, לכל הדעות איננה מודל של
"חקיקה מאוזנת בימים "רגילים.
ו ,לכן כיום, כאשר רמת התחלואה בישראל נמוכה
יחסית כש ו ,המשק כולו חזר לשגרה
יש טעם לבחון
מחדש הן את הנחיצות בהסדרים שנועדו לשעת חירום והן את האיזון המשתקף מן ההסדרי.ם שנקבעו
זאת גם בראי לקחים, וכשישנה האפשרות, כעת, לעגן הסדרים ברורים ומסודרים יותר, שלא תחת
.לחץ
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
3.
העיקרון המ
נחה היה ונשאר
עיקרון המידתיות. היישום של עיקרון המידתיות צריך להשתנות באופן
משמעותי בהתאמה למידת הסכנה שעמה ישראל, ובתוכה מערכת המשפט, מתמודדים
. בעת הנוכחית
שבה מוצג
ת
הצעת החוק
הנוכחי
ת , מידת הסכנה פחתה באופן משמעותי והדבר מתבטא בשינוי שחל
בכל תחומי הפעילות של המשק הישראלי. ההסדרים החלים
בכל הנוגע ל קיום דיונים משפטיים
בהיוועדות חזותית אינם צריכים להיות נפרדים ומחמירים מת ,חומי הפעילות האחרים בחברה
ב
כלכ
הל ובתרבו
ת ומנקודת האיזון השונה בתכלית בכל הנוגע להטלתן של מגבלות על הציבור.
4.
הנחת המוצא שביסוד,הצעת החוק
להבנתנו, היא כי יוחלט להאריך את הוראת השעה בדבר חוק
סמכויות מיוחדות להתמ
ודדות עם נגיף הקורונה החדש בשישה
חודשים נוספים, ולכן הכוונה היא
להאריך לתקופה זהה גם את חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית וכו' שנחקק ביום12.8.2020
:(להלן
"חוק היוועדות חזותית2020
")
. איננו
מתנגדים לעצם הארכת תוקפו של החוק, כהוראת שעה , בכפוף
להערות בה משך נייר עמדה זה. אך מובן שככל
וחוק הס
כמויו ת המיוחדות יבוטל, ההנחה היא כי
ת.בוטל גם הוראת השעה בעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית
5.
בהמשך לאמור בסעיף4
לעיל, אנו סבורים כי יש לקבוע מדרג איזונים נכון וראוי, אשר יצמצם עד
כמה שניתן את הפגיעה בזכויותיו של האסיר/ עצור. לשם כך, בנייר עמדה זה נפרט את הסתייגותנו
.מסעיפים מסויימים בהצעת החוק
ב.
נייר העמדה שהוגש מטעם ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין בקשר לחוק
היוועדות חזותית2020
6.
בתאריך14.6.2020
הוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נייר עמדה מפורט מטעם ועדת
חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין בקשר להצעת חוק היוועדות חזותית2020
.
7.
,חזרנו וקראנו נייר העמדה ומצאנו כי רוב ההערות וההסתייגויות הנכללות בו נותרו תקפות גם כיום
ואף מקבלות משנה תוקף לנוכח הניסיון שנצבר מאז–
הן בקשר לכמות הדיונים שאליהם הובאו
עצורים (שנותרה נמוכה מאד גם כאשר ירדה רמת התחלואה בי
שראל על-פי הנתונים שדווחו לו
ו עדת
חוקה) והן בקשר לקשיים הטכניים שהתעוררו מבחינת הפרקטיקה של ניהול הדיונים בהיוועדות
.חזותית והפגיעה הנגרמת לזכויותיהם של חשודים ונאשמים
8.
רובן ככולן של ההערות בנייר
העמדה רלוונטיות בקשר להצעת החוק הנוכחי
ת : "הנחות היסוד
להתוויה נורמטיבית ראויה" שהצענו בפרק א' לנייר העמדה; התובנות והלקחים שעולים מן ההתנסות
,בקיום דיונים בהיוועדות חזותית והמחשת הקשיים המשמעותיים בפניהם ניצבים כל הצדדים להליך
והצורך בהגדרת תנאים שהם בבחינת המינימום ההכרחי לקיום דיון באופן המתיישב עם זכות
השתתפות אפק טיבית של אדם בהליך הנוגע להגבלת חירותו האישית ועם הזכות להליך הוגן (תנאים
;שמהם אין לאפשר לסטות בכל מקרה ובכל דיון שהוא), אשר פורטו בפרק ב' לנייר העמדה
הסתייגויות מהוראות שונות הנכללות בחוק, ובכלל זה ממנגנון ההכרזה על הגבלה חלקית או הגבלה
מלאה מ
קיום דיונים
.בנוכחות עצורים, אסירים וכלואים
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
9.
לפיכך, אנו מוצאים לנכון להגיש מחדש את נייר העמדה מיום14.6.2020
כנייר עמדה המבטא
עמדתנו גם בקשר להצעת החוק הנוכחי
ת , במובן זה: איננו מביעים התנגדות לעצם הארכת תוקף
הוראת השעה, אולם אנו עומדים על דעתנו לפיה יש צורך בשילוב תיק ונים בהסדרה, בהתאם
.למפורט בנייר העמדה הקודם
10
.
להלן נוסיף הערות נוספות המ
תייחסות לתוספות קונקרטיות בהצעת החוק ה
הנוכחי
ת , ובפרט בקשר
להוראו
ת
)הנוגעות לתקופה שבה לא עומדת בתוקף הכרזה של השרים על הגבלה (חלקית או מלאה
.מקיום דיונים במתכונת הרגילה
ג.
"אדם המצוי"בבידוד" ו"עצור/אסיר מחוסן שבא במגע עם חולה מאומת
11
.
בנושא זה, אנו מצטרפים לעמדת הסניגוריה הציבורית כפי שהובעה
.בנייר העמדה שהוגש מטעמה
"כדעת הסניגוריה הציבורית, גם אנו סבורים ש הדין הקיים מאפשר פרשנות מידתית שלפיה דיונים
של עצורים ונאשמים המצויים תחת צו
בידוד
יתקיימו בהיוועדות חזותית, גם בתקופה שבה לא חלה
הכרזה (וכך אכן נעשה
הן ב
מהלך ה
שבוע שבו ההכרזה פקעה
בשל העדר שר משפטים, והן במהלך
התקופה האחרונה שחלפה מאז אי-חידוש ההכרזה האחרונה)
."
,עם זאת גם אנו לא
מתנגדים לעיגונה
של קביעה ברורה ומפורשת
כאמור במסגרת הוראת השעה הנוכחית.
12
.
,לדעתנו
יש
להגביל האפשרות לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, באופן הפוגע בזכות לנוכחות פיזית
.בהליך ומגביל את אפשרות ההשתתפות בהליך, אך ורק לדיונים דחופים
אין הצדקה להחלת
הכללים ה
מוצעים בהוראת השעה על כל סוגי הדיונים, ללא אבחנה במיד ת הדחיפות בקיומם ובשאלה
;מה הפגיעה שתיגרם אם יידחו וללא אבחנה בין סוגי דיון (דיונים פורמליים לעומת דיונים מהותיים
דיונים דחופים כגון דיוני מעצרים לבין דיוני הוכחות בתיק עיקרי). בעניינם של נאשמים הנמצאים
בבידוד, ניתן להעריך שברובם הגדול של המקרים לא ייגרם נ זק מדחיית רובם של הדיונים (בוודאי
)דיוני הוכחות בתיק העיקרי
למועד שלאחר סיום תקופת הבידוד. לכל הפחות, יש לאפשר
לעצורים/נאשמים להביע עמדה בעניין קיום הדיון בהיוועדות חזותית או דחייתו ולהותיר שיקול דעת
לבית המשפט, בהתבסס על האיזון בין זכות הנאשם לנוכחות בדיון, כזכות חוקתית, לבין מידת
.הדחיפות בקיום הדיון בהיוועדות חזותית
13
.
כפי שהודגש בנייר העמדה הקודם שהגשנו, יש לחתור לכך שקיום דיונים בהיוועדות חזותית בקרב
עצורים או נאשמים הנמצאים בקבוצת סיכון, תתבסס על הסכמה ותאפשר את זכות הטיעון טרם
הגבלת הזכות לקיום.הדיון במתכונת רגילה
14
.
בהתייחס לעצור או אסיר שבא במגע ה
דוק עם חולה מאומת, אנו מוצאים כי
ההסדר המוצע, לפיו
קיום דיון בהיוועדות חזותית יתאפשר רק אם נציב בתי הסוהר או קצין בכיר בדרגת גונדר שוכנע, על
יסוד חוות דעת של קצין רפואה בשירות בתי הסוהר שניתנה בכתב, כי י ש חשש ממשי שנדבק בנגיף
הקורונה, חרף היותו מחוסן, הינו הסדר מידת י. אך נבקש להוסיף שתי הסתייגויות: א) כאמור בסעיף
12
לעיל, תיבחן הדחיפות בקיום הדיון בהיוועדות חזותית אל מול דחייתו. ב) תבוצע בדיקת קורונה
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
ל
אימות או שלילת החשש באופן מיידי/בהקדם האפשרי. הוראה זו
.נחוצה אנו לא רואים סיבה
להותיר אפשרות לקיום דיון שני בהיוועדות חזותית על יסוד הערכת חשש
,כאמור מבלי שתבוצע
.בדיקת קורונה
ד.
דיונים בהיוועדות חזותית בהסכמה
15
.
עסקינן בהצעת חוק שהינה הוראת שעה לנוכח חשש מהתפשטות נגיף הקורונה. עליה
להתמקד בחשש
זה ובהוראות המתחיי
בות לאורה.
16
.
אנו מצטרפים לחששות שהועלו בניירות העמדה שהוגשו מטעם הסניגוריה הציבורית ומטעם האגודה
לזכויות האזרח בישראל, מיצירת מסלול עוקף לקיום דיונים בהיוועדות חזותית גם בימי שגרה, על
יסוד פלטפורמה זו, וזאת מבלי שלובנו והוסדרו תנאי המינימום ("התקן") להליך.זה
17
.
,איננו מוצאים צורך להרחיב מעבר להערות הנכונות שהועברו בעניין זה מטעם הסניגוריה הציבורית
.שאליהן אנו מצטרפים
18
.
לשכת עורכי הדין שותפה מזה,, וכן בימים אלה ממש
לשיח המתנהל ,מול גורמים ממשרד המשפטים
משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים בקשר ליזמות שונות לקידום מנגנ
ון של קיום
דיונים בהיוועדות
חזותית
.על בסיס הסכמת הסניגור בלבד .במהלך השנה האחרונה גובשו גם הסכמות ראשוניות
,ואולם
אנו סבורים ש
מבחינה עקרונית, יש
לנתק בין הסדרה זו לבין חקיקת חירום בהתייחס לנגיף
.הקורונה
19
.
עמדתנו זו מתייחסת לקיום דיונים בהיוועדות חזותית במצב
שבו אין הכרזה של השרים על הגבלה
.חלקית, כלומר למצב שגרה
20
.
במצב שבו תחול הכרזה של השרים על הגבלה חלקית, אנו סבורים ש אכן יהיה טעם להעדיף התבססות
.על הסכמה לקיום דיונים בהיוועדות חזותית
21
.
בכל מקרה, אנו חוזרים ומפנים לכל המפורט בפרק ב' לנייר העמדה שלנו
מ-
14.6.2020
,, המצ"ב
.בנוגע לתנאי המינימום לקיום דיון בהיוועדות חזותית
אנו סבורים שבד בבבד עם הארכת תוקף
,הוראת השעה יש צורך לעסוק בהסדרה ברורה ומחייבת של
התנאים המינימליים לקיום דיון
משפטי בהיוועדות חזותית, וב הבטחת
היערכות ראויה מבחינת התשתית הפיזית והטכנ
ית ב
אולמות
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
,המשפט. תהליך זה צריך להתבצע באופן סדור, במגמה ליישם לקחים של שופטים, פרקליטים
.נציגי משטרה וכמובן גם סניגורים
22
.
אנו חוזרים על עמדתנו בנייר העמדה הקודם, לפיה הכרחי לעגן בתקנות את התנאים המספקים
שיוכלו להבטיח שהסטייה מכללי הדיון הרגילים, והפגיעה בעצורים, תהיינה
מינימליות
.ככל הניתן
כלומר, שהדיון יתקרב בתנאים הקרובים ביותר שניתן לנוכחות פיזית ממשית, וזאת בהתייחס לכל
ההיבטים המעשיים של ני
הול הדיון, מנקודת המבט של העצור. בין השאר ובאופ
ן כללי ביותר:
-
יש להבטיח כי העצור יהיה במקום מבוסס ושקט, אשר יבטיח לשביעות רצונו של בית המשפט
כי העצור מסוגל לעקוב אחר הדיון המתקיים בעניינו
(הדרישה נדמית טריוויאלית, אך
.)במציאות היא לא תמיד מתקיימת
-
יש להבטיח רציפות תקשובית, והפסקת הדיון בכל רגע שבו.הנאשם/החשוד מנותק ממנו
-
יש להבטיח את רציפות הקשר בין הנאשם לבין סניגורו, בכל עת . כלומר לא די בכך שהעצור
יהיה צופה פאסיבי, אלא יש להבטיח שהוא יוכל לבקש לעצור את הדיון, בכל שלב, כדי להעביר
.מידע או בקשות אל הסניגור
-
יש להבטיח אפשרות לממש באופן מלא את זכות ההי וועצות של העצור עם סניגורו לפני הדיון
.(במקום סטרילי ולפרק זמן סביר הדרוש כדי להיערך לדיון) ואחריו
-
אין לקיים דיון בהתבסס על קישור קולי בלבד.
23
.
אנו
מציעים לבחון
."בשנית את עיגונם של העיקרים הללו, לאור חיוניותם להגשמת הזכות להליך הוגן
ה.
אין לאפשר קיום דיונים)בקישור קולי בלבד (טלפון
24
.
בנייר העמדה מתאריך14.6.2020
:אשר הוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כתבנו "ניהול
)דיון משפטי הנוגע לחירותו של אדם באמצעות הטלפון בלבד (קישור קולי בלבד–
איננו מתקבל על
הדעת, לדעתנו, בשום מקרה. לדעתנו מדובר באי-תקינות הליכית הי ורדת לשורש העניין, שאין
לאפשרה אפילו בהסכמת הנאשם וסניגורו. עצם קיומה של האפשרות עלולה להזמין לחץ בלתי-
הוגן
כלפי החשוד או הנאשם להסכים לקיום הדיון בדרך זו. אנו סבורים שמדובר במתכונת דיון שאיננה
ראויה להיחשב להליך משפטי ראוי. אנו מתנגדים לכל אחד ואחד מן הסע יפים המסמיכים את בית
.המשפט להורות על קיום הדיון כאשר התחליף לנוכחות הנאשם בדיון בעניינו הוא קישור קולי בלבד
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
לדעתנו, אין מקרה שבו לא ניתן למצוא חלופות ראויות יותר (למצער דרך לקיים הדיון באמצעות
היוועדות חזותית) במאמץ (ובסיכון) סבירים".
25
.
נציגי ועדת חקיקה (פל ילי) חזרו והעלו עמדה זו בכל דיון שנערך בפני הוועדה, וההערות זכו לתמיכה
מ,צד חברי ועדת חוקה
שהביעו מספר פעמים את הצפייה לכך שכמות הדיונים בטלפון בלבד תשאף
לאפס
)(מצבים חריגים ביותר בלבד.
26
.
אנו מצרים על כך שאפשרות לקיום דיונים משפטיים
באמצעות הטלפון בלבד נותרת על הפרק , ואנו
מתנגדים בכל תוקף לכלילתה בהוראת השעה. התנגדות זו מקבלת משנה תוקף במצב של שגרת דיונים
רגילה, כשאין ריבוי של דיונים בהיוועדות חזותית וכאשר ניתן להתגבר על קשיים טכניים זמניים. יש
.להתעקש על כך שדיונים יתקיימו בהיוועדות חזותית, כמינימום הכרחי
ו.
מנגנון ההכרזה על הגבלה חלקית
27
.
אנו חוזרים על עמדתנו כפי שהובעה בנייר העמדה מתאריך14.6.2020
בהתייחס למנגון ההכרזה על
.הגבלה חלקית מקיום דיונים בנוכחות עצורים ונאשמים
אנו סבורים כי יש להכפיף ההכרזה לערובות
נוספות, כגון מינוי ועדה מייעצת מיוחדת לעניין זה (בעלת
הרכב הטרוגני) ואישור של ועדת חוקה, חוק
ומשפט להכרזה. יש לבסס צעד כה דרמטי מבחינת השכלותיו על זכויות של עצורים ונאשמים, על
.קונצנזוס רחב ככל הניתן בדבר הצורך בנקיטתו
28
.
בנוסף,
אנו מציעים כי הכרזה כאמור תהיה כפופה לאישור מראש של ועדת חוקה, חוק ומשפט של
.הכנסת
ז.
קביעת הדיונים שיתקיי
מו בנוכחות עצורים ואסירים בתקופת
תוקפה של הכרזה על
הגבלה חלקית
29
.
כאמור בסעיף28
,לנייר העמדה הקודם
ב
התייחס לדיוני הוכחות ודיונים מהותיים בתיק העיקרי
, אנ ו
סבורים כי יש להבהיר שאין בהוראת השעה– במצב של הגבלה חלקית ולא כל שכן במצב ללא הכר
זה
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
כ
די לגרוע משיקול-
דעתו של בית המשפט (או של נשיא בית המשפט) לקבוע אם לנוכח התפשטות
.הקורונה ראוי לקיים הדיון או לדחותו, לאחר ששמע את טענות הצדדים לעניין זה
30
.
עמדנו היא שבהעדר הסכמה מפורשת של הנאשם וסניגורו, אין לקיים דיון הוכחות (שמיעת עדויות
)וחקירה נגדית
.שלא בנוכחות הנאשם
31
.
הוראת השעה היא מרחיקת לכת במובן המתעדף קיום דיונים שלא בנוכחות הנאשם על פני דחיית
מועד הדיון. הוראה זו איננה חוקתית לדעתנו. היא איננה סבירה גם בהשוואה למצבים שבהם בתי
.המשפט נעתרים לבקשות לדחיית מועדי דיון ברגיל
32
.
אנו סבורים שהוראה המאפשר ת קיום דיוני הוכחות שלא בנוכחות הנאשם מחייבת הכרזה ברמה
.נבדלת, לעומת דיוני מעצר שהכרחי לקיימם במועד ובדחיפות
33
.
שיקול חשוב נוסף הוא ש
דחיית דיוני שמיעת ראיות במספר שבועות בתיקים מסוימים –
דבר
ש קורה
בתדירות גבוהה מאד גם בעתות שגרה– תאפשר לפנות מקום ומשאבים לה
באתם של עצורים רבים
יותר לדיוני הארכת מעצר בעניינם", בתקופה של "מניעה חלקית .
34
.
,המתווה הקבוע בהוראת השעה עלול להתפרש באופן השולל אפשרות לדחייה קצרה של מועדי דיון
כאשר אפשר לטעון שבמכלול השיקולים, וככל שהנאשם וסניגורו מסכימים לדחייה, זוהי דרך הפעולה
המאוזנת
.יותר והעדיפה, מכל הבחינות
ח. קבוצת המחוסנים והמחלימים
35
.
אנו מצטרפים לעמדת הסניגוריה הציבורית לפיה במצב בו עומדת בתוקף הכרזה חלקית, יש מקום
להחריג את קבוצת המחוסנים והמחלימים (בעלי "תו ירוק") מהוראת השעה. אנו מצטרפים לעמדה
לפיה הפרשנות החוקתית הנכונה, והמתבקשת, היא העדפת הרחבת כמות הדיונים המתאפשרים
בנוכחות העצו רים/הנאשמים ככל הניתן, והגבלת זכות חוקתית זו רק לנוכח הכרח ובכפוף לעיקרון
המידתיות ("במידה שאינה עולה על הנדרש"). גם אנו סבורים שהחשש לפגיעה בשוויון בין העצורים
איננו השיקול המכריע לעניין זה, כאשר ממילא ננקטת אבחנה בין עצורים שניתן לקיים הדיון
בנוכחותם (במ
סגרת המכסה המרבית, על-
פי סוגי דיון, ולעתים אף על בסיס אבחנה בין מתקני
הכליאה). השיקול המנחה בראי העקרונות החוקתיים צריך להיות צמצום מינימלי ככל הניתן של
.הגבלת הזכות של עצורים ונאשמים להיות נוכחים בדיון בעניינם
ט.
תיקונים במנגנון ההפעלה של הוראת השעה– קביעת
סוגי הדיונים שיתקיימו בנוכחות
או באמצעים טכנולוגיים
36
.
,גם בעניין זה, אנו מצטרפים לעמדת הסניגוריה הציבורית
בנייר העמדה שהוגש מטעמה.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
י.
ועדות שחרורים ועתירות אסיר
37
.
הדיונים בוועדות השחרורים מתקיימים
בפני הרכב המונה: שופט, קרימונולוג ועובד/ת סוציאלי. כמו
כן, עתירות אסירים מתקיימות בפני שופט בית משפט מחוזי (בדן יחיד). יובהר, כי דיונים אלו, הן
בפני ועדות השחרורים
והן בפני עתירות אסירים, מתקיימים
.במתחמי הכליאה
אולם, ככל והאסיר מועבר מחוז, תיקו המנהלי מ ועבר יחד איתו אל המחוז החדש בו ישהה, ובכך גם
.משתנה מקום הדיון בפני ועדת השחרורים והעתירות
38
.
דיונים אלו מתקיימים באופן שוטף. לרוב,
.הבאת האסירים נעשית רגלית או באמצעות רכב ליווי
39
.
יודגש, כי ו
עדת השחרורים אינה מתרשמת אך באמצעות חוות הדעת המוגשות להם, אלא גם
,באמצעות התרשמות ישירה מהאסיר במעמד הדיון. כלומר במעמד הדיון מתנהל שיח ישיר בין ועדת
השחרורים לבין האסיר. יובהר, כי לרוב הדבר מקבל ביטוי בהחלטת הו
ו.עדה
ומכאן, למותר לציין
החשיבות היתרה שבהתייצבות האסיר
פיזית
בפני ועדת השחרורים המהווה אבן דרך משמעותית
.בהמשך שיקומו של האסיר
זאת ועוד, יצוין כי תחושת ההרכב והשיח המתנהל בין חברי הוועדה מהווים משקל ניכר בדבר שאלת
.לקיחת האחריות ובהתאם, לקבלת החלטה בעניין
40
.
על כן, עמדת לשכת עורכי הדין בסוגייה דנן היא שהכלל יהא נו כחות האסיר בדיון, ואילו החריג יהא
ביצוע הדיון באמצעות היוועדות חזותית, זאת בהסכמת ב"כ האסיר
בלבד .
,בכבוד רב ובברכה
ד"ר נחשון שוחט, עו"ד
)יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי
לשכת עורכי הדין
גדי זילברשלג
, עו"ד
)יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי
לשכת עורכי
הדין
העתקים :
עו"ד אבי חימי–
.ראש לשכת עורכי הדין
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עורכי הדין
עו"ד טליה טוני גרידיש–
.יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד גלית רוטנברג -
.יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי), לשכת עורכי הדין
עו"ד עדי כרמלי–
.יו"ר (מנהל) הפורום הפלילי
עו"ד רותם טובול–
.יו"ר (משותפת) ועדת שב"ס, לשכת עורכי הדין
.יו"ר (משותפים) הפורום הפלילי
עו"ד פנחס מיכאלי–
.מנהל רגולציה וקשרי ממשל, לשכת עורכי הדין
עו"ד דניאל למברסקי– ממונה על הפורום הפלילי, לשכת עורכי הדי .ן
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
להלן
נייר
העמדה
הקודם
מיום
14.6.2020
:
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
)ועדת חקיקה (פלילי
:יו"ר הועדה
עו"ד טליה טוני גרידיש
ד"ר נחשון שוחט
, עו"ד
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
: מ"מ
עו"ד שאדי דבאח
: סגן
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד זאב לקט
,ת"א
כ"ב ב
סיוון ,
"תש
פ
14/06/2020
לכבוד
ח"כ יעקב אשר
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
,נכבדי
:הנדון הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה-
)נגיף הקורונה החדש
,)(דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים
התש"ף-
2020
נייר עמדה
אנו מתכבדים להגיש ל
וועדה הנכבדה נייר עמדה מטעם ועדת חקיקה (פלי לי) של לשכת עורכי הדין בישראל
בהתייחס
.להצעת החוק שבנדון
רקע
1.
הצעת החוק שבנדון נובעת, מצד אחד, מחששות ו
מ צרכים מובנים לנוכח ההתמודדות עם נגיף
.הקורונה,ואולם
מצד שני, יש להדגיש ולזכור שהההצעה עוסקת בנושאים שהם "נשמת אפו" של
ההליך הפלילי: זכות ההשתתפות של חשודים ושל נאשמים
בהליכים פליליים המתנהל
ים נגדם
והעוסקים בחירותם האישית (כאשר עורך-הדין משמש להם כ"פה" וכשלו ח, אך נוכחותו בשום אופן
איננה ח
לופית לנוכחותם ולזכ
ות ההשתתפות הפעילה והבלתי-
תלויה בהליך); הזכות להליך שוויוני
והוגן; הערובות הדיוניות המקובלות מזה עשרות שנים לחקר האמת ולמיצוי זכויותיהם של נאשמים
וחשודים; זכות ההיוועצו
ת בעורך דין וזכות הייצוג (המבוססו ת על שיח מתמשך והדדי ועל הזנת
עורך-הדין במידע הנדרש, תו.)ך התייצעות בקשר לשאלות המתעוררות בכל שלב ושלב לדיון
2.
נ
גיף הקורונה מייצר אתגרים חדשים ומורכבים, שאין מנוס מלהתמודד אתם
באמצעות מציאת
האיזונים המתאימים .בהקשר של קיום דיונים פליליים בבתי המשפט ה אתגר
נושא
משמעויות
.חוקתיות ומעשיות יוצאות דופן
האינטרס הציבורי בהגשמת הצדק ו
בה
גנה על ה זכות להליך שוויוני
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
והוגן, הוא אינטרס מן המעלה הראשונה,
שאינו נסוג ואסור שייסוג, אף בפני חששות-
ברמה כזו או
)אחרת (שבפני עצמה נתונה במחלוקת–
.לנוכח ההתמודדות עם נגיף הקורונה
3.
בפנייה אל הסדרה נורמטיבית של אופן קיום דיונים משפטיים בענייניהם של עצורים, אסירים
וכלואים במצב חירום שעלול לנבוע ממצב הקורונה–
זמנית וחריגה ככל שתהא–
חובה להתייחס
.למלוא כובד משמעותה של ההסדרה ולחששות משמעותיים הנובעים ממנה
4.
על החקיקה לכלול ערובות
דיוניו
ת ומהותיות מספקות בהתייחס לעצם ההכרזה על מצב חירום
)("מניעה חלקית" או "מניעה מלאה" בלשון הצעת החוק . על החקיקה להבטיח שימוש מידתי באמצעי
הדיון ה
חלופיים וה חריגים–
במונחים של המינימום ההכרחי בלבד. על החקיקה לעגן
באופן ברור
את
ה תנאים
ה מינימליים
וה
הכרחיים לקיו מו של הליך משפטי באופן יעיל והוגן באמצעים טכנולוגיים
במצבים שבהם הנאשם או החשוד איננו נוכח בדיון (
,הווה אומר תנאי מינימום שמהם לא ניתן יהיה
לסטות, בכל מקרה). על החקיקה להתחשב בשאלת יכולתם של סניגורים לקיים חובתם המקצועית
והאתית
כלפי הלקוחות שלהם ו
בצורך למנ
וע פגיעה בהזדמנות הסבירה להתגונן וחשש לעוות דין . על
החקיקה להבטיח פיקוח פרלמנטרי על אופן השימוש של רשויות אכיפת החוק בסמכויות ובכלים
.חריגים כל כך
5.
לשכת עורכי הדין מכירה במאמצים הניכרים שהושקעו ב תקופה האחרונה
על-
ידי ,משרד המשפטים
בהובלת אגף ייעוץ וחקיקה ובשיתוף גורמים שונים, בהצעת תשתית חקיקה שתאפשר התמודדות עם
התחשדות אפשרית של מצב חירום בשל נגיף הקורונה. אנו מכבדים המאמצים הללו ו אנו משוכנעים
בכך ש הצעת החוק גובשה
מתוך רצון
לנקוט באיזונים חוקתיים עדינים
ותוך שקילת
החשש לפגיעה
בזכויותיהם החוקתיות של חשודים
.ונאשמים ובהגשמת הצדק
6.
גם אנחנו סבורים שעיגונה של תשתית נורמטיבית ראויה בחקיקה, עדיפה על פני התקנתן של תקנות
לשעת חירום, אד-הוק ובדחיפות .
אך דווקא
משום כך, ישנה חשיבות ל ניתוח ביקורתי של תקנות שעת
החירו
ם ובלימוד מן הניסיון שנצבר לאורן במהלך החודשים האחרונים
, בטרם אימוצן
. ב בואה של
הכנסת לעגן
עקרונות וכללים בחקיקה ראשית יש לתת משנה תוקף לעקרונות החוקתיים המנחים
.ולהבטיח ערובות דיוניות מספקות
7.
בכל הכבוד, אנו סבו
רים כי המתווה הנורמטיבי המוצע בהצעת החוק איננו מבוס
ס
על כללים ועל
תנאי-הפעלה בר ורים מספיק, וזאת בנוגע לאפשרות להורות על שלילתן של ערובות חיוניות לחקר
האמת
,והצדק ולהגשמת האפשרות הסבירה
.להתגונן במסגרת ההליך הפלילי
8.
מטעם ועדת החקיקה (פלילי) בלשכת עורכי הדין הוגשו שני ניירות עמדה אל אגף ייעוץ וחקיקה
במשרד המשפטים: בתאריך14.5.2020
הוגש נייר עמדה קצר בהתייחס לתזכיר חוק דיוני מעצר
באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה–
נגיף הקורונה), התש"ף–
2020
. בתאריך24.5.2020
הוגש נייר
עמד ה נוסף, מפורט, בהתייחס לתזכיר חוק ניהול דיונים משפטיים באמצעים טכנולוגיים (נגיף
הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-
2020
.
9.
כעת מונחת על שולחנה של הוועדה הנכבדה הצעת החוק שבנדון, המשלבת הוראות משני התזכירי
החוק הנ"ל, לאחר הט
מעתם של שינויים.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
10
.
בנייר עמדה זה נביא בפני הוועדה הנכבדה התייחסות מפורטת יחסית, אך בלתי-
ממצה, בהתייחס
.להצעת החוק על סעיפיה
10.1
.
.בפרק א' נציג את "הנחות היסוד להתוויה נורמטיבית ראויה", לשיטתנו
10.2
.
בפרק ב' נתייחס לתובנות ולקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים
,במהלך החודשים האחרונים
וזאת כדי להמחיש את הקשיים המשמעותיים בפניהם ניצבים כל
הצדדים להליך: לא רק חשודים, נאשמים וסניגורים, אלא גם תובעים, נציגי משטרה וכמובן בתי
המשפט. המעבר מן ההסדרה התיאורטית, "על הנייר" אל המציאות באולמות בתי המשפט ובתי
המעצר, איננה מובנת מאליה. מטרתנו בפרק ב' תהיה לעמוד על תנאים שהם בבחינת המינימום
ההכרחי לקיום דיון באופן המתיישב עם זכות השתתפות אפקטיבית של אדם בהליך הנוגע להגבלת
"חירותו האישית. מתנאי "המינימום ההכרחי
, לדעתנו, אין לאפשר לסטות., בכל מקרה
10.3
. בפרק ג' נתייחס באופן קונקרטי לסעיפים מסוימים ב
הצעת החוק , כסדרם, ונציע תיקונים שהינם
.נחוצים לדעתנו
11
.
מסמך זה נכתב בפרק זמן קצר ביותר, ועל כן אין לראות בו מיצוי של עמדתנו בהתייחס לכל פרטי
.הצעת החוק
12
.
נשמח לעמוד לרשות הוועדה הנכבדה בכל שאלה ולהשתתף בדיונים המפורטים שיתקיימו במליאת
.הוועדה בקשר להצעת החוק
א.
הנחות
היסוד להתוויה נורמטיבית ראויה
13
.
אנו סבורים כי יש לעמוד על מימושן של כמה הנחות יסוד עקרוניות כבסיס להתוויה נורמטיבית
:ראויה
13.1
. ביטוי עיקרון המידתיות החוקתי בשני מובניו הרלוונטיים, לכל אורך ההצעה-
נדגיש כי נקודת המוצא לדיון (המוצאת ביטוי, בצדק רב, גם בדברי ההסבר להצעה) היא כי לנאשם
או חשוד הזכות לנוכחות פיזית ולהשתתפות בלתי-
אמצעית בכל דיון בהליך הפלילי המתנהל בעניינו
והנוגע לאפשרות להגבלת חירותו האישית. זהו עיקרון יסוד
ש .אין עליו חולק
ההשת
ת
פות בדיון
פלילי
באמצעים טכנולוגיים
איננה תחליף
לנוכחות
ה.פיזית
קביעה זו נובעת משיקולים עקרוניים-
חוקתיים וכן משיקולים מעשיים של מימוש הכלים להתגונן
בהליך ולהשפיע על אופן התנהלותו, על תוכנו ועל תוצאותיו . בנוסף, זכות הנוכחות וההשתתפות
בהליך קשורה באופן הדוק לאמון הציב ור במערכת המשפט ובהגינות ההליך (הן מצד הציבור הכללי
והן האמון של ציבור החשודים והנאשמים והתחושה ש
ל הם כי הם
זכו ליחס מכובד ו כי "קיבלו את
.יומם" בבית המשפט). אין כל אפשרות להמעיט מחשיבותם של השיקולים הללו
לאורך השנים, לשכת עורכי הדין
התנגדה באופן נחרץ
לניסיון לקדם יוזמות לקיום דיוני מעצר
באמצעות היוועדות חזותית, ואף הצליחה לבלום יוזמות אלו. עמדה עקרונית זו של לשכת עורכי הדין
בעינה עומדת, ואין לראות בנייר עמדה זה משום סטייה ממנה, ככל שמדובר בהליכים שאינם קשורים
.להגדרת מצב חירום מיוחד לנוכח נגיף הקורונה
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
ל
פיכך , הנחת היסוד הנורמטיבית שחייבת לדעתנו לקבל ביטוי לכל אורך החקיקה היא "עיקרון
:המידתיות", על שני מובניו הרלוונטיים
ראשית, הבטחת קיומה של הצדקה מספקת–
הכרחיות מעשית–
לפנייה לאמצעים דיוניים כל כך
חריגים
, הסוטים סטייה משמעותית מן הערובות הדיוניות החלו ת במשפט הישראלי (וברוב שיטות
)המשפט האדברסריות מימים ימימה.
ת שני
, בעיגונם
של
תנאים מספקים שיוכלו להבטיח
שהסטייה מכללי הדיון הרגילים, והפגיעה
בעצורים, תהיינה
מינימלי
ות ככל הניתן
. כלומר, שהדיון יתנהל
בתנאים הקרובים ביותר שניתן
לנוכחות פיזית ממשית, וזאת בהתייחס לכל ההיבטים המעשיים של ניהול הדיון, מנקודת המבט
של העצור
, זכות ההיוועצות וזכות ההשתתפות.
13.2
.
)השאלה החשובה ביותר המחייבת עיגון משמעותי (בראי הצורך להבטיח את עיקרון המידתיות
היא מהם התנאים המהותיים ומהו מנגנון ההכרזה על "מצב החירום" (סוגי ההכרזה השונים
.)המנויים בהצעה
מי מוסמך להכריז? מהו מסד הנתונים ההכרחי לצורך הכרזה? אילו גורמים מקצועיים יש לערב
בקבלת ההחלטה
)(כחובה ? אילו גופים נוספים יהיו
רשאים להביע עמדה
,בפני מקבלי ההחלטות
בטרם תתקבל ההכרזה
? א
יזה גוף יפקח על ההכרזה ובאיזה אופן?? מהם משכי הזמן של ההכרזה
בנוסף, יש ל
עגן בחוק את החובה לבחון מחדש את הצורך
,בהכרזה
.כל העת
הצעתנו בעניין זה מ :בוססת על שילוב בין שני נדבכים הנבדך האחד הוא
כי תוקם וועדה מייעצת
ספציפית לעניין זה (בשילוב גורמים משפטיים)וגורמי רפואה
. הוועדה ת היה מחויבת לשמוע טענות
מאת הגופים הרלוונטיים
.)בטרם המלצה להכריז על מצב חירום (מניעה חלקית או מניעה זמנית
השאיפה היא כי הכרזה תתבסס ככל הניתן על הסמכה רחבה לגבי נחיצותה, בקרב הגורמים
הרלוונטיים. הנדבך השני הוא פיקוח פרלמנטרי, באמצעות
.ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת
.הפיקוח יתבטא בצורך לקבל את אישור הוועדה, בטרם הכרזה
בכל מקרה, יש לצמצם ככל הניתן
העמימות ומרחב שיקול-
הדעת לעניין ההכרזה ולהתנות אותה באמות מידה רפואיות
.ואובייקטיביות המעידות על הכרחיות בנקיטת מתווה הדיון החריג
13.3
. העדיפות, ב.התמודדות עם נגיף הקורונה, היא לצמצום הכליאה, ככל הניתן
המגמה המנחה בהתמודדות עם
ה חשש מפני הפיכתם של בתי כלא או בתי מעצר ל"מדגרות
"קורונה
בעת התפשטות, צריכה להיות שאיפה להקטין את אוכלוסיית העצורים, וזאת בקדימות
על פני אמצעי דיון חריגים תוך התנהלות שגרתית.בהתייחס לצווי מעצר והחלטות להאריך מעצר
כך נהוג
ב רוב מדינות העולם, ואנו מברכים על כך שכוונה זו מודגשת גם בדברי ההסבר להצעת
החוק. אנו מברכים על כך ש סעיף14
"המעגן את "דרישת חיוניות המעצר ,פוצל מן
ההצעה וכבר עוגן בחקיקה. ואנו רואים חשיבות רבה בעיגונה של דר ישה זו גם בהתייחס להחלטה
בעניין מעצר עד תום ההליכים, כפי מוצע בהצעת החוק .
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
13.4
.
.הצעת החוק נוגעת לסוגיה הרגישה של הזכות להגינות ולשוויון בפני החוק
לאור זאת , ככלל, יש
להעדיף דחייתם לפרק זמן מסוים של דיונים שאין דחיפות מ
ובהקת
בקיומם, על פני ניהול דיונים
במשפט פל.ילי תוך פגיעה בערובות דיוניות המוקנות לנאשם
נ )פנה בעניין זה לעיקרון החשוב שהתווה פרופ' אלכס שטיין (כיום שופט בית המשפט העליון
בספרוoundations of Evidence Law
F
:עיקרון ה-
Best Protection
-
Equal
.
1
,לפי עיקרון זה
מערכת המשפט אינה יכולה ל הקנות לנאשמים הגנה מוחלטת
מ פני אפשרות הטעות ומפני
הרשעת שווא. המחויבות המוסרית והמשפטית של מערכת המשפט מבוססת על החובה לנהוג
בהגינות ובשוויון. בזמן ש
המדינה איננה מחויב
ת להעניק לנאשמים את "מיטב הכלים
הפרוצדוראליים האפשריים" כדי להקטין את סיכוני המשגה, הרי שחובתה מתבטאת בהענקת
אותה ההזדמנות ואת אותם המשאבים לכלל הנאשמים, ללא אפליה .
העיקרון המנחה הוא כי
,אסור למדינה לבודד קבוצת נאשמים מסוימת באופן שיטיל עליה סיכון מוגבר להרשעת שווא
.משיקולים תועלתניים
גישתו של פרופ' שטיין מהווה המשך ישיר לכתיבה של פרופ' רונלד
.דבורקין בנושא זה2
13.5
.
בהתייחס לדיונים בהליך הפלילי העיקרי ובבקשות נלוות, יש ליתן עדיפות לפרוצדורות
המבוססות על הסכמ
ות דיוניות
.בין הצדדים
13.6
.
יש לעגן בחוק את זכות הטיעון של החשוד/הנאשם בכל מקרה שבו עומדת על הפרק אפשרות
לקיים דיונים באמצעים טכנולוגיים. יש להותיר שיקול-
דעתו של בית המשפט ליתן כל הוראה
הנדרשת, לדעתו, במקרה נתון, כדי למנוע פגיעה בלתי-
.מידתית בזכויותיו של החשוד או הנאשם
בהיבט הזה הצעת החוק מגבילה לדעתנו יתר על המידה את שיקול-
.דעתו הטבוע של בית המשפט
זאת בפרט בסעיף14
(3
)(ב) להצעה. נתייחס לעניין זה להלן. ככלל, אנו סבורים כי ההסדרה המוצעת
בחוק היא נוקשה מדי, והיא אינה מבטאת את הצורך לשקול את טענות הצדדים לעניין הפגיעה
בחשוד או בנאשם, במקר.ה נתון, בדיון הנוגע לחירותו האישית
13.7
. י ש לעגן בחוק הוראה ברורה לפיה הליך של שמיעת עדות (וחקירה נגדית) לא יתבצע שלא
בנוכחות פיזית של הנאשם או החשוד, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מפורשת של הנאשם
.והסניגור
1
(2005)
38
Law
VIDENCE
E
OUNDATIONS OF
F
,
TEIN
S
LEX
A
.
שטיין מסביר כי מערכת המשפט אינה מחויבת להקצות מיטב
המשאבים האפשריים (תיאורטית) להגנה על נאשמים, אלא שמחויבותה המוסרית והחוקתית היא לעיקרון ה"הגנה המיטיבית
השוויונית וההוגנת", כלומר מרגע שהחקיקה ומערכת המשפט קובעים רמה מסוימת של ערובות דיוניות לשם ההגנה על
חפים
.מפשע מפני הרשעת שווא, היא מחויבת להחיל הגנה זו באופן שוויוני והוגן. בדרך זו הנשיאה בסיכוני המשגה היא שוויונית והוגנת
המדינה מנועה מלבודד נאשם מסוים או קבוצת נאשמים מסוימת ולהטיל עליהם סיכון משגה, להרשעת שווא, שהוא גבוה יותר
מן הסיכוי המוטל על כל נאש
ם אחר.
2
87 (1985)
-
85
RINCIPLE
P
ATTER OF
M
A
,
WORKIN
D
ONALD
R
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
יש להבחין בין דיו
נים המבוסס
ים על טיעונים מפי עורכי הדין (גם עריכתם של דיונים מסוג זה
ללא נוכחות הנאשם מעלה חששות
לא מבוטלים ) לבין דיוני הוכחות (שמיעת עדויות וחקירות
נגדיות). ב נוגע להליכים מן הסוג השני, אנו סבורים שכל רעיון לאפשר שמיעת עדויות, התרשמות
מן העד וחקירה נגדית, שלא בנוכחות הנאשם (כל שכן של העד בעצמו
), ה
ו א בבחינת חריגה רבתי
.מן הערובות הבסיסיות ביותר לחקר האמת ולמשפט הוגן
מדובר בנטילת כלי העבודה החיוניים ביותר של הסניגור ושל בית המשפט. מדובר בשלילת הקשר
הדינמי, הרצוף וההכרחי בין הסניגור לבין לקוחו המזין אותו באינפורמציה ובתגובות ומשוב
ספונטניים. אין לשער תוצאותיו של "מחקר שדה" חדשני מסוג זה. הדבר האחד שברור הוא
שמדובר בהטלת סיכוני משגה מסוג חדש–
שניתן להעריכם כגבוהים ביותר–
על שכמם של
נאשמים שאתרע מזלם (הרע) שהחשש להתפשטות נגיף הקורונה (אמיתי או מוגזם) גבר דווקא
בתקופת ניהול משפטם. הטלת סיכוני משגה מוגברים על שכמה של קבוצת נאשמים ספציפית
פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק ובחובת ההגינות.
לכן, עמדתנו היא שאין לחייב נאשם לקיים דיוני הוכחות במשפטו הפלילי, בדרך של היוועדות
.)חזויתית, אלא אם כן הוא מסכים לכך (באמצעות סניגורו
13.8
. ניהול דיון באמצעים טכנולוגיים חי יב להבטיח תנאים אפקטיביים להגשמת הזכויות הדיוניות
האלמנטריות של החשוד או הנאשם. בהיבט הזה, המעשי,
,יש לנו הסתייגויות משמעותיות
.שיפורטו בהמשך המסמך
אנו מייחסים חשיבות קריטית להבטחת התנאים המינימליים לקיומו
.של דיון ב"היוועדות חזותית" באופן יעיל והוגן
13.9
.
)ניהול דיון משפטי הנוגע לחירותו של אדם באמצעות הטלפון בלבד (קישור קולי בלבד–
איננו
.מתקבל על הדעת, לדעתנו, בשום מקרה
לדעתנו מדובר באי-תקינות הליכית ה יורדת לשורש
העניין, שאין לאפשרה, אף לא בהסכמת הנאשם וסניגורו. עצם קיומה של האפשרות עלולה להזמין
לחץ כלפי ה
חשוד או הנאשם להסכים לקיום הדיון בדרך זו , ויש למנוע את עצם הצורך להדוף
הצעה כזו
. אנו סבורים שמדובר במתכונת דיון ש
פשוט איננה ראויה להיחשב כ .הליך משפטי ראוי
אנו מתנגדים לכל אחד ואחד מן הסעיפים המסמיכים את בית המשפט להורות על קיום הדיון
כאשר התחליף לנוכחות ה
נאשם בדיון בעניינו הוא קישור קולי בלבד. לדעתנו, אין מקרה שבו ל א
ניתן למצוא,, בימינו חלופות ראויות יותר (
למצער דרך טכנולוגית כלשהי לקיים הדיון באמצעות
היוועדות חזותית)
וזאת
במאמץ (וב רמת.סיכון) סבירים
במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה
נמצאו פתרונות מצוינים לבעיות מסובכות הרבה יותר מציודו של עצור שנמצא בבידוד במכשיר
.טלפון חכם, לדוגמה
13.10
.
יש לעגן בחוק פיקוח פרלמנטרי הדוק הן על סמכות ההכרזה והשימוש בה, והן על אופן היישום
.של החוק
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
ב.
לקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים במהלך החודשים
האחרונים
14
.
בפרק זה נפרט בתמצית תובנות ולקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים
במהלך החודשים האחרונים, וזאת כדי להמחיש את הקשיים המשמעותיים בפניהם ניצבים כל
.הצדדים להליך: חשודים ונאשמים, סניגורים, וגם תובעים, נציגי משטרה ובתי המשפט
15
.
הכללים לקיום הדיון באמצעים טכנולוגיים שהצעת החוק הנוכחית מתווה, רחוקים מלהניח את
הדעת. הם אינם כוללים התחשבות מספקת בקשיים הרבים שהתעוררו במהלך הניסיון ליישם
אמצעים ושיטות אלו במהלך החודשים האחרונים. חלקים מן ההצעה, כגון השתתפות של חשוד או
נאשם בדיון מהותי
במתנהל במסגרת ההליך הפלילי נגדו באמצעות הטלפון, אינם יכולים להתקבל
.על הדעת
16
.
עמדתנו היא כי כל עוד נושאים אלו לא
יתוקנו, הצעת החוק אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק
.יסוד: כבוד האדם וחירותו
17
.
קיום דיון באמצעים טכנולוגיים מבלי להבטיח היכולת להעניק ייצוג משפט י אפקטיבי, עשוי להעמיד
את הסניגור במצבים שבהם נכפה עליו לקיים דיון מהותי במסגרת משפט פלילי, מבלי שהוא יכול
.לקיים חובתו המקצועית והאתית כלפי הלקוח, ובאופן שעלול להגיע כדי עיוות דין כלפי הלקוח
18
.
הח"מ שמעו בשבועות האחרונים הסתייגויות וחששות משמעותיים בהתייחס ל דיונים שהתקיימו
במהלך הגל הראשון של תקופת הקורונה גם מפיהם של פרקליטים ,תובעים ונציגי המשטרה ,
שבהגינותם התקשו, גם מנקודת מבטם, להסתגל למציאות הבלתי-
מוכרת ולהגבלת המעורבות של
העצורים בדיו
נים הנוגע
ים לחירותם האישית .
19
.
יש לזכור כי הפגיעה בערובות הדיוניות מגדיל ה באופן משמעותי את הסיכוי לכישלון של תובעים, של
שופטים, ושל מערכת המשפט כולה בביצוע האחריות המוטלת עליהם. הזכות להליך הוגן והבטחת
התנאים ל מיצוי טענות
ההגנה אינן עניינם של הנאשם ושל סניגורו בלבד, אלא מדובר בשיקול-
העל
המנחה את פעולתה של
.מערכת המשפט כולה
20
.
בין
:הבעיות העיקריות הנקשרות לקיום דיוני מעצר בהיוועדות חזותית (או קולית בלבד) ניתן להדגיש
20.1
.
המעורבות של העצור בהליך והיכולת להבין את המתרחש–
דיון הארכת מעצר הוא בדרך כלל דיון קצר
, לעתים קצר מאד . קיים פער בין חשיבותו הדרמטית עבור
העצור וזכויותיו, לבין האופן המהיר והלחוץ שבו הוא מתנהל. הפער הזה גדל שבעתיים כאשר העצור
אינו מובא לדיון כלל. ה
עצור אינו מתייצב בפני השופט המביט בו באופן בלתי-
אמצעי. הוא אינו רואה
את סניגורו והוא מורחק ממנו ומגישה ישירה אליו . ההתחברות באמצעי היוועדות חזותית מייצרת
חוויה
של ריחוק ושל ניתוק
, שב עטיה חלק גדול מן העצורים מתקשים עוד יותר להבין את ההליך, לא
כל שכן להיות מעורבים בו ולהשפיע עליו. נדרשים מאמץ וסלבנות יוצאי דופן מצדם של השופטים כדי
לנקוט בפעולות הדרושות לייצור שיח מול העצורים וכדי לוודא שהם מצליחים לעקוב אחר הדיון
.בעניינם
גם
כש הדבר נעשה, רבים מן העצורים חשים בתור צופים מרוחקים, כשבמקום להיות במרכז
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
הדיון הם נפקדים ממנו. התגובות הנפוצות מצדם של עצורים הם אי-
הבנה, תסכול, וחוסר אמון
בסיסי במערכת. לעתיים חוסר האמון מובע גם כלפי הסניגורים, לנוכח מגבלת התקשורת והקושי
.בהבנת ההליך
20.2
. רציפות התקשוב
)(והקשר
בחלק לא מבוטל מן הדיונים נחוו קשיים מבחינת רציפות התקשוב והקשר. הכוונה היא לניתוקים
הנגרמים מעת לעת., המגבירים עוד יותר את הקושי לעקוב אחר הדיון ולהבין את המתחרש
ברצף
ובלהט הדיון המתקיים באולם בית המשפט, קיים קושי לעקוב אחר רציפות התקשוב והקליטה בצד
.של העצור
20.3
. הקשר בין החשוד לבין הסניגור שלו
.נוכחותו של חשוד או נאשם בדיון המתנהל בעניינו אינה מיועדת להפוך אותו לצופה פאסיבי בהליך
החשוד או הנאשם הם
ב
עצמם הצד להליך. ע ורך הדין משמש עבורם כפה וכשלוח, אולם המעורבות
שלו אינה באה במקום המעורבות וההשפעה הישירה שלהם
על
הליך. ניהולו של דיון משפטי (ובכלל
זה גם דיון בהארכת מעצר) מבוסס על יכולת של הנאשם/החשוד לתקשר עם עורך-
.דינו, בכל עת
המידע הידוע לעורך הדין הוא חלקי. הנאשם/החשו ד מפרה אותו במידע, מגיב לטענות ולשאלות
,שעולות, מעורר טענות משלו. חקירה נגדית של נציג משטרה או של עד הם הליכים דינמיים
.המתבססים על תקשורת והיוועצות הדדית בין הסניגור לבין הלקוח
זכות ההיוועצות בין
ה חשוד או
ה
נאשם לבין סניגורו אינה מתמצית בשיח מקדים עובר לד.יון3
זכות
ההיוועצות היא מתמשכת ורצופה, והיא התנאי הבסיסי ביותר לזכות הייצוג וליכולת של הסניגור
.לבצע את משימתו המקצועית ולייצג את לקוחו
הדיון בבית המשפט הוא דינמי. עולות במהלכו שאלות המחייבותinput
.מהנאשם/החשוד לעורך דינו
עולות במהלכו טענות מפתיעות. בנוסף, זכות ההשתתפות של הנאשם היא הזכות להשפיע על
התנהלות המשפט שלו. הנאשם איננו רשאי להשתתף באמצעות קריאות ביניים או הפרעה לדיון, אך
לכל אורכו של הדיון הוא רשאי להעביר הערות בפתקים לעורך הדין, להפנות
כלפיו הנחיות, דגשים
ובקשות, וגם לבקש כי סניגורו יסב אליו כדי לדסקס סוגיה מסוימת. ערוץ תקשורת זה הוא חיוני מכל
בחינה: עבור הנאשם שמשפיע על ההתנהלות והתוכן של משפטו; עבור הסניגור הנזקק להנחיות ומידע
מהלקוח המזין אותו; עבור בית המשפט המעוניין בכך שמלוא המידע
.הרלוונטי יובא בפניו
לכן, גם מנגנון של השתתפות באמצעי של היוועדות חזותית, ככל והיכן שיהיה רלוונטי, מחייב קיומו
של ערוץ לא רק בין הנאשם/החשוד לבין המתרחש ב-
Open Court
, כצופה פאסיבי, אלא גם ערוץ
ישיר (וחסוי) אל עורך דינו, וזאת בכל עת שבו הוא נדרש להעביר מי דע, הערה או בקשה אל עורך
.הדין במישור הזה מתגלה אחד הפערים המשמעותיים ביותר בדיונים הנערכים בהיוועדות חזותית ,
3 הצע
ת החוק אמנם קובעת כי תת
שפא ,ר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסנגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו
לשם ייעוץ משפטי בלבד. שיחה זו באה חלף מפגש בין העצור או האסיר לסנגורו באולם בית המשפט . ההצעה אינה קובעת
.התנאים בהם יוכלו הסניגור או הנאשם/החשוד לבקש לעצור הדיון לשם קיום שיחה, בכל עת שהדבר נדרש
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
בשל ה
ניתוק הפיזי והריחוק בין העצור לבין עורך-
דינו. בדיוני הארכת מעצר ראשונה, לעתים קרובות
.הסניגור והלקוח אינם מכירים זה את זה ולא נפגשו קודם לכן
.הריחוק ניכר בכל היבטי ההיוועצות
אין אפשרות להשוות בין מפגש אישי, פנים אל פנים, והיכולת לבסס באמצעותו אמון ולדלות המידע
הדרוש, לבין היוועצות המתבצעת טלפונית. התקשורת בין העצור לבין עורך-
דינו לאורך הדיון עצמו
,היא מוגבלת ביותר (ברוב הדיונים, מבחינה מעשית
היא לא מתקיימת). לא ניתן להמעיט
מחשיבותם הדרמטית של ההבדלים הללו ומן הפגיעה ביכולת למצות טיעוניהם של עצורים שהדיון
.בעניינם מתנהל בהיוועדות חזותית
20.4
.
קישור קולי בלבד– מכפיל הבעיות הללו שבעתיים
אין צורך להסביר כ י כאשר דיון מתקיים באמצעות קישור קולי בלבד, כל הקשיים הנ"ל מוכפלים פי
כמה. העצור מוצא עצמו מאזין מרחוק, מבלי לראות את אולם בית המשפט, את הדמויות ואת
המתרחש– וחמור מכך, מבלי שאיש רואה אותו. דיון מסוג זה הופך את הנאשם לבלתי-
רלוונטי, נפקד
המנסה לצייר בעיני ר וחו תמונת המשפט המתנהל בעניינו. ברוב המקרים הללו, הוא יתקשה לעקוב
ולהבין, עד תום הדיון כאשר סניגורו יסביר לו מהי ההחלטה שניתנה בעניינו. גם אם העצור מצליח
לעקוב אחר המתרחש, בקושי, ולגבש תמונת מצב חלקית, הרי שהתחושה הסובייקטיבית היא של
ניתוק ושל תסכול. קשה ל צפות מאדם להרגיש שהוא "זכה ליומו" בבית המשפט ושכבודו כמתדיין
בפני בית המשפט נשמר, כאשר הוא חווה את ההליך כמאזין מרחוק, בטלפון.
לדרך דיון זו אין תקדים במשפט הישראלי (לפני תקופת הקורונה) ולדעתנו זו לעולם איננה צורת דיון
חלופית סבירה לנוכחות של אדם בדיון.בהליך פלילי המתקיים בעניינו
20.5
.
:המסקנות לאור האמור
,הקשיים המפורטים בהתייחס לדיוני מעצר בהיוועדות חזותית מובילים לשתי מסקנות נדרשות
.לדעתנו
ראשית, הם ממחישים שיש להימנע ככל הניתן מאופציית ההיוועדות החזותית כתחליף לנוכחות
,בדיון
ולנקוט בה אך ורק כאשר הדבר באמת הכרחי לאור מכלול השיקולים.
שנית, ככל שמעגנים בחוק את אפשרות קיום הדיונים באמצעים טכנולוגיים, יש להגדיר את תנאי
המינימום ההכרחי
ים
לקיום הדיון באופן שיאפשר את מימוש הגנתו של העצור ואת ייצוגו באופן
סביר. יש להבטיח קיומם של תנאים מלאים לאפקטיביות של קיום
:הדיון בדרך זו, ובין השאר
-
יש להבטיח כי העצור יהיה במקום מבו
דד
ושקט, אשר יבטיח לשביעות רצונו של בית
המשפט כי העצור מסוגל לעקוב אחר הדיון המתקיים בעניינו
,(הדרישה נדמית טריוויאלית
.)אך במציאות היא לא תמיד מתקיימת
-
יש להבטיח
רציפות תקשובית, והפסקת הדיון בכל.רגע שבו הנאשם/החשוד מנותק ממנו
-
יש להבטיח את רציפות הקשר בין הנאשם לבין סניגורו, בכל עת
(כלומר לא די בכך שהעצור
יהיה צופה פאסיבי, אלא יש להבטיח שהוא יוכל לבקש לעצור את הדיון כדי להעביר מידע או
.)בקשות אל הסניגור, בכל עת
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
-
אין לקיים דיון
בהתבסס על קישור קולי
בלבד.
ג.
הערות לסעיפי הצעת החוק
21
.
.בהתבסס על כל האמור עד כה, נעלה הערות נקודתיות בהתייחס לסעיפי הצעת החוק
סעיף2 – הכרזות על הג
ב
לת דיונים בנוכחות עצורים או אסירים
22
.
ההצעה מציעה להסמיך את שר המשפטים ואת השר לביטחון הפנים להכריז במ
ש ותף, לאחר קבלת
חוות דעת ממשרד הבריאות, ולאחר שנוצעו בגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרדם, כמו נציב
בתי הסוהר ומנהלי בתי המשפט, כי רק חלק מהדיונים בבית משפט שבהם נדרשת על פי דין נוכחות
עצורים או אסירים יתקיימו בנוכחותם, וזאת כפי שיורה נשיא בית המשפט. השרים י יתנו הכרזה זו
לאחר ששוכנעו כי קיים חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה במקומות מעצר ובתי סוהר בשל
הבאתם של עצורים ואסירים לבתי משפט, שהייתם בהם וחזרתם למקומות המעצר ובתי הסוהר, וכי
אין דרך להבאתם של עצורים או אסירים לבתי משפט ולשהייתם בהם בלא חשש כאמור. ההכרזה
תתבסס על פי המוצע על חוות דעת של משרד הבריאות אשר תכלול נתונים על מצב התחלואה ונתונים
נוספים. תוקפה של הכרזה על "הגבלה חלקית" יהיה לחודש ימים, עם אפשרות להאריכה בכל פעם
בחודש נוסף, ותוך הסמכת השרים לבטל יחד את ההכרזה, ללא דיחוי. הודעה על הכרזת השרים או
על ביטולה תימסר, אם נתינתה, לגופים הנוגעים בדבר–
הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל, שירות
בתי הסוהר, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, לשכת עור
כ י הדין והאגף לסיוע משפטי במשרד
.המשפטים
23
.
אנו סבורים שככלל, המתווה המבוסס על הכרזה על "הגבלה חלקית" בשלב ראשון, ו
ע
ל הס
כמ ת נשיא
בית המשפט
או סגנו להורות על סדרי העדיפות בקיום דיונים בנוכחות האסיר/העצור
(לרבות ההבניה
של שיקול-
דעתם בסעיף3
.) הוא מתווה ראוי
24
.
הצעד הדרמטי ביותר הוא צעד ההכרזה, וכאמור לעיל, אנו סבורים שדרושות ערובות מוצקות יותר
בכדי להבטיח את ההצדקה להכרזה, במונח.ים של הכרחיות ומידתיות
25
.
אנו מציעים למנות ועדה מייעצת לעניין זה, שתורכב מנציגי משרד המשפטים, משרד הבריאות
והמשרד לביטחון פנים, מומחים מתחום בריאות הציבור, הפרקליטות, שב"ס, לשכת עורכי הדין
והסניגוריה הציבורית . ההרכב המוצע מיועד לבטא העדיפות של הכרזה המבוססת על הסכמה רחבה
ככל הניתן בדבר הצורך בכך. אנו סבורים שלכל הפחות יש לוודא כי בטרם הכרזה בעלת משמעות
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
מרחיקת-
,לכת על זכויותיהם של חשודים ונאשמים, יוכלו הגופים המצוינים לעיל להשמיע עמדתם
.כדי שהיא תישקל
26
.
בנוסף אנו מציעים כי הכרזה כאמור תהיה כפופה לאישור מראש של ו עדת חוקה, חוק ומשפט של
.הכנסת
סעיף3 –
קביעת הדיונים שיתקיימו בנוכחות עצורים ואסירים בתקופה תוקפה של הכרזה על הגבלה
חלקית
27
.
.ככלל מתווה זה ועיקרי השיקולים המנויים בסעיף ראויים לדעתנו
28
.
ב
התייחס
לדיוני שמיעת ראיות בתיקים בהם נאשמים עצורים עד תום ההליכים, אנו סבורים כי יש
להבהיר שאין בסעיף זה כדי לגרוע משיקול-
דעתו של בית המשפט (או של נשיא בית המשפט) לקבוע
אם לנוכח התפשטות הקורונה ראוי לקיים הדיון או לדחותו, לאחר ששמע את טענות הצדדים לעניין
זה. בזמ ן שברור שאין מקום לקיים דיוני שמיעת ראיות שלא בנוכחות הנאשם העצור, הרי שספק אם
ה תעדוף של קיום דיוני הוכחות בכל התיקים שהם ישנם
נאשמים ה עצורים עד
ל תום ההליכים משקף
איזון נכון (או נכון תמיד) בין כלל האינטרסים. כוונתנו לכך שאפשר כי דחיית דיוני שמיעת ראיות
במס
פר שבועות בתיקים מ
סוימים –
דבר שכמובן קורה בתדירות גבוהה מאד גם בעתות שגרה
תאפשר
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
לפנות מקום ומשאבים להבאתם של עצורים רבים יותר לדיוני הארכת מעצר בעניינם , בתקופה של
""מניעה חלקית .
המתווה הקב
ו ע בסעיף3
עלול להתפרש באופן השולל אפשרות
ל
דחייה קצרה של מועדי ד יון, כאשר
אפשר לטעון שבמכלול השיקולים, וככל שהנאשם וסניגורו מסכימים לדחייה, זוהי דרך הפעולה
המאוזנת
יותר
,והעדיפה מכל ה
בחינות.
סעיף4 –
הצהרה על
יא-קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים
)(מניעה מלאה.
סעיף6 – השתתפות עצור או אסיר בדיון שאינו דיון מעצר באמצעי טכנולוגי.
29
.
הצהרה
זו משמעותית אף
יותר מן ההצהרה לפי סעיף2, וההערות שלנו לגבי ההצהרה לפי סע
י ף2
.חלות, ביתר שאת
30
.
משמעות ההכרזה היא כי כל הדיונים בעני
ה ני י ם של עצורים ואסירים בבית המשפט יתקיימו שלא
בנוכחותם. במ.צב כזה, הצעת החוק לוקה, לדעתנו, בשתיים
31
.
ראשית, הצעת החוק
אינה מגדירה
,את סוגי ההליכים לגביהם יתקיימו דיונים שלא בנוכחות הנאשם
,או צדדים נוספים להליך. לדעתנו החוק צריך לעגן רשימה סגורה של סוגי ההליכים שניתן יהיה
.לקיימם ללא נוכוות פיזית של הנאשם או החשוד
32
.
,שנית, הצעת החוק אינה קובעת מנגנון פרוצדוראלי ומהותי להפעלת שיקול הדעת השיפוטי. לדעתנו
על החוק לקבוע
תנאים פרוצדוראליים ושיקולים מהותיים לכל החלטה שיפוטית המורה על קיום
.הדיון באמצעים טכנולוגיים
33
.
לשיטתנו על ההסדרה לכלול, לכל הפחות:
א.
דרישת החיוניות כשיקול מנח ה ובחינת
הצורך בקיום הדיון בדחיפות , לעומת דחייתו עד לאחר חלוף
מצב החירום. ככלל עדיפה דחיית דיון מהותי במשפט הפלילי במספר שבועות או אפילו חודשים על
.פני פגיעה בערובות דיוניות והגברת סיכוני המשגה
ב.
בחינה
קונקרטית של ההשלכות הנטענות
על הגנתו של הנאשם מקיום הדיו ן במסוים בדרך זו, תוך
.התייחסות לטענות הסניגור והחשש לפגיעה בהזדמנות הסבירה להתגונן
ג.
בחינת המשמעות וההשלכות על ההגנה של הנאשם ועל אפקטיביות של הייצוג המשפטי, במקרה
.הנתון
ד.
מ בחינה פרוצדוראלית תתאפשר זכות טיעון לצדדים בטרם מתן החלטה על קיום דיון שלא בנוכחות
הנאשם/החשוד או אחד הצדדים. תינתן הזדמנות לסניגור להסביר הקושי לנהל הגנתו של הנאשם
.בהתייחס לשיקולים הקונקרטיים הנוגעים לסוג הדיון שעל הפרק
ה.
לנוכח חריגותו הרבה של ההליך, תתאפשר זכות ערר/ערעור על החלטה לקיים דיון מהותי באמצעים
טכנולוגיים (למעט רשימה סגורה של
הליכים שיוחרגו מראש באופן ספציפי
, וביניהם הליכי מעצר.)
ו.
תחול חובת הנמקה לגבי כל
החלטה כזו.
ז.
הליך של שמיעת עדות יתבצע שלא בנוכחות הנאשם,
.)אך ורק בהסכמת הצדדים (הנאשם והסניגור
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
הערות נוספות לסעיף6
:
34
.
סמכות להורות כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר-
ההצעה קובעת חריג צר במיוחד
לאפשרות להורות כי הדיון יתקיים בנוכחותו של העצור או האסיר, וזאת בהתקיים שלושה תנאים
מצבטרים: צורך חיוני ודחוף לקיים את הדיון בנוכחות של העצור או האסיר; קיומו של הדיון
באמצעים טכ
נולוגיים או דחיית הדיון יגרמו ל
פיעה ממשית ובלתי מידתית בעצ ור או באסיר; על בית
המשפט להתרשם מעצור או מהאסיר פנים אל פנים, לרבות אם העצור או האסיר הוא
א דם עם
.'מוגבלות ולא ניתן לערוך את התאמות הנגישות הנדרשות באולם בית המשפט וכו
אבו סבורים כי אין להגביל שיקול-
,דעתו של בית המשפט באופן צר כל כך
ו כי סמכותו הטבועה של
בית המשפט
כוללת הסמכות
להורות כי דיון לא יתקיים
א
לא נוכחותו של העצור או האסיר.
החלטה
כזו צריכה להיות אפשרית
בהתקיים כל אחד משלושת התנאים הנ"ל (שצריכים להיות תנאים
)חלופיים ולא מצטברים
, ואף משיקולים נוספים. הוראה זו מהווה לדעתנו דוגמה לא יזון לא נכון ולא
.מידתי בין החשש הכללי להידבקות בנגיף הקורונה לבין זכויות יסוד של נאשמים בהליך הפלילי
35
.
דיון באמצעות קישור קולי בלבד-
כאמור, עמדתנו היא שאין לקיים דיון בהליך פלילי באמצעות
.חיבור קולי בלבד, וכי אין לכלול בחוק אפשרות זו, אף לא בהסכמה
36
.
השתתפו ת בדיון של עצור או אסיר שחלה לגביו חובת בידוד מכוח צו בידוד בית או צו בידוד בבית
חולים-
אנו
סבורים שאין לקבל הה
וראה
לפיה הדיון בעניינו של עצור או אסיר הנמצא בבידוד
יתנהל באמצעות קישור קולי (טלפון) בלבד
. כאמור, אנו סבורים שדרך זו של קיום דיון במשפט פלי לי
איננה קבילה. אנו סבורים כי
ככל שמדובר בדיון דחוף, יש למצוא חלופות סבירות שיאפשרו קיום
הדיון בהיוועדות חזותית (לעניין זה
, בסופו של דבר
כל הנדרש הוא לצייד את העצור במכשיר טלפון
חכם עם
אפליקציה מתאימה). ככל שלא מדובר בדיון דחוף הנוגע לחירותו של העצור אז יש לד חות
.אותו למועד שלאחר תום תקופת הבידוד
סעיף7 – אופן קיום דיון באמצעים טכנולוגיים
37
.
לעניין זה אנו מפנים, בנוסף לתנאים הנזכרים בסעיף, לאמור בפרק ב' לעיל ובפסקה20.5
בפרט, בעניין
.התנאים שהם בבחינת המינימום ההכרחי לקיום דיון באמצעות נוכחות מרחוק
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
סעיף8 – השתתפות עצור או אסיר באמצעי טכנולוגי בדיון שבו נשמעת עדות.
סעיף10
– דיון בעניינו של עצור או אסיר שבו נשמעת עדותו.
38
.
הסעיף קובע כי ברירת המחדל היא שהשתתפות העצור או האסיר באמצעי טכנולוגי בדיון שבו נשמעת
עדות תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ומותנית בהסכמ.ת הצדדים לכך
39
.
,אנו מסכימים שיש לקבוע במפורש בחוק שלא תישמע עדות שלא בנוכחות פיזית של הנאשם וסניגורו
.אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת של הצדדים לכך
40
.
איננו מבינים פשרו של החריג הקבוע בסעיף8
(ב), ובפרט
מהם אות ם מצבים בהם חרף התנגדות מצד
ההגנה, ניתן יהיה לקבוע כי "השתתפות העצור או האסיר בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי כאמור
בסעיף (א) [דיון שבו נשמעת עדות] לא תביא לפגיעה בו". לשיטתנו על הכלל להיות
חד-משמעי : עדות
(וחקירה נגדית) לא יתקיימו שלא בנוכחותו של הנאשם, אלא ב.הסמכת הצדדים
41
.
אנו מסכימים שלא ניתן לשמוע את עדותו של העצור או האסיר באמצעות מכשיר טכנולוגי בלי שיהיה
.בכך כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיו או באינטרס הציבורי, וכי אין לאפשר זאת
סעיף14
– תנאים לקיום דיו
נ
י מעצר בבתי משפט באמצעים טכנלוגיים.
42
.
דרישת החיוני ות-
החיונית–
.כבר חוקקה
43
.
לעניין סעיף14
(2
) אנו סבורים כי יש לתקן הניסוח כך שיהיה ברור כי בכל מקרה נדרש אישור של קצין
משטרה בדרגת רב-
.פקד ומעלה, וכי שוטר יוכל לכל היותר לתעד ההחלטה
44
.
לעניין סעיף14
(3
)
– כאמור, אנו מתנגדים לרעיון של קיום דיון באמצעות קישור ק ולי בלבד–
כך גם
בהסכמה, ובוודאי שכך שלא בהסכמת ב"כ העצור (כגון בשל "מניעה טכנית בלתי-
צפויה" שבעטיה
"לא ניתן לקיים את דיון המעצר טרם פקיעת מעצרו, באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת
תמונה וקול"). ככל שמתחרשת תקלה טכנית, ניתן לדחות הדיון בהארכת המעצר עד להת גברות על
.התקלה
45
.
)אנו סבורים שאין להצר כמוצע את שיקול דעתו של בית המשפט (נשיא בית המשפט, ע"פ ההצעה
להורות כי הדיון יתקיים בנוכחות פיזית של העצור. לדעתנו מדו
ב ,ר בשיקול דעת טבוע של בית המשפט
ואין לראות התנאים המנויים בסעיף כתנאים מצטברים. חזקה על בית המשפט כי יידע לשקול קיומו
של הסיכון הנובע מחשש התפשטות נגיף הקורונה, אך חובה להותיר בידיו שיקול הדעת להורות על
קיום
ה
דיון בנוכחות החשוד, כאשר הדבר ייראה נחוץ בעיניו
לשם הגנה על זכויותיו של החשוד. גם
הוראה זו צריכה לקיים את דרישת המידתיות החוקתית, באופן שעשוי לגבור על שיקול החשש הכללי
.מפני הדבקה בקורונה
46
.
עצור הנמצא בבידוד–
כאמור לעיל, עמדתנו היא כי הימצאות עצור בבידוד אינה יכולה להצדיק קיום
הדיון בעניינו באמצעות.קישור קולי בלבד
הוראות בעניין זכות ההיוועצות של העצור עם עורך-דין –
אנו חוששים כי ההוראות אינן מנוסחות
באופן ברור מספיק. יש להבטיח כי העצור יוכל להיוועץ עם עורך דינו בכל עת, וכי הדיון יופסק בשל
כך (אלא אם כן בית המשפט יסבור כי נעשה שימוש לא ענייני ובלתי-ר אוי בזכות זו כדי לסרבל את
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
:', טל1-599-500-606
:, פקס03-6918696
רח' שופן1
, ירושלים92190
:', טל1-599-500-606
:, פקס 02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
.)הדיון בנוסף, לנוכח חשיבותה הרבה של הוראה זו, אנו סבורים כי על החוק להסמיך גורם במשרד
המשפטים, במשרד לביטחון פנים או בשב"ס לקבוע נוהל ברור ומפורט לגבי התנאים שיבטיחו
.הגשמת זכות ההיוועצות בתנאים סבירים, לרבות סודיותיה
47
.
תוספת תנאי חיוניות המעצר לדיון במעצרו של נאשם עד תום ההליכים–
אנו סבורים כי תוספת זו
.אכן מתבקשת, ותומכים בה
48
.
אנו מודים לכם על מתן האפשרות להצגת טענותינו המפורטות בפני הוועדה הנכבדה ולהשתתף
בתהליך המורכב של גיבושה של חקיקה מאוזנת ומידתית בהתייחס לסוגיות הלא פשוטות.שעל הפרק
49
.
.כאמור, נשמח לעמוד לרשות הוועדה הנכבדה בקשר לשאלות והבהרות נוספות
,בכבוד רב
ד"ר נחשון שוחט, עו"ד
גדי זילברשלג
, עו"ד
)יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי
)יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי
לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין
העתקים :
עו"ד אבי חימי–
.ראש לשכת עורכי הדין
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עורכי הדין
עו"ד עדי כרמלי– יו"ר (מנהל) הפורום הפלילי
, לשכת עורכי הדין .
יו"ר (משותפים) הפורום הפלילי
, לשכת עורכי הדין .
יו"ר (משותפים) ועדת חקיקה
פלילי
, לשכת עורכי הדין.
.חברי הפורום הפלילי
עו"ד שמעון לפיד–
.מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין
עו"ד דניאל למברסקי– ממונה על הפורום הפלילי ., לשכת עורכי הדין