חומר רקע
27
ב יולי2021
לכבוד
ח"כ ר
ם בן ברק
יו"ר הוועדה המשותפת לעניין הכרזה על מצב
חירום
,שלום רב
הנדון :ה דיון
הקבוע ל יום28.7
אר הב
כת ההכרזה על מצב חירום
לקראת הדיון מחר ב
הצעת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום, אנחנו מתכ בדים
להגיש חוות דעת זו. בתמצית, אנו סבורים ה גיע הש העת ל
הביא את ההכרזה המתמד ת על
מצב חירום לסיומה. זאת, על ידי הצבת
מועדים מחיי
בים לסיום הליכי החק
י ,קה הדרושים
שלאחריהם
מצב החירום לא יו .ארך עוד
,כידוע אחת האנומליות של המשפט החוקתי הישראלי היא שבישראל מוכרז מצב חירום
.מתמיד מאז קום המדינה על פי סעיף38
לחוק-
:יסוד
הממשלה, הכנסת מוסמכת להכריז
על מצב חירום, ביוזמתה או לפי בקשת הממשלה, אם "ראתה... שקיים במדינה מצב של
חירום". ואולם, על אף הה כרה בכך שכבר אין המדינה נמצאת במצב חירום קיצוני המצדיק
הכרזה קבועה זו, היא מוארכת על ידי הכנסת מדי שנה, בעיקר משום שעד יין ישנה חקיקה
רבה שתחולתה תלויה בה. חלק גדול מחקיקה זו–
כגון הצווים הרבים שהוצאו במרוצת
השנים לפי חוק הפיקוח על מצרכ
ים ושירותים, התשי"ח-
1957
–
אינו קשור כלל לענייני
ביטחון או חירום; חלק אחר–
דוגמת חוק שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-
1979
(העוסק
במעצרים מינהל )יים–
אף שהוא עוסק בסמכויות מיוחדות שניתנות למדינה על מנת
להתמודד עם הטרור, הפך מזמן לחלק מהנוף המשפטי השגרתי של מדינ .ת ישראל
בעקבות לחץ השופטים בבג"ץ3091/99
האגודה לזכויות האזרח נ' הכנסת (
2012
,)
הממשלה והכנסת מקיימים זה שנים רבות עבודת מטה לניתוק חוקים .אלו ממצב החירום
אולם ע .ל אף ההתקדמות שהושגה עד כה, המלאכה טרם הושלמה
מלבד החוקים התלויים במצב החירום, הכרזה כזאת גם מעניקה לממשלה את הסמכות
הקיצונית להתקין תקנות שעת חירום (תקש"ח) הגוברות על חקיקה ראשית של הכנסת
(לפי סעיף39
לחוק-
)יסוד: הממשלה .בשנים האח ,רונות עד פרוץ משבר הקורונה, נעשה
שימוש מועט מאד בסמכות זו,
בעקבות פסיקת בג"ץ אשר הטילה מגבלות משמעותיות על
הנסיבות שבהן ניתן להפעילה. ואולם ממרץ2020
ועד להעברתו של חוק הקורונה (חוק
סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-
2020
)
היא
נהפכה לאמצעי מרכזי בידי הרשות המבצעת לניהול המשבר ולהטלת מגבלות על
.הציבור
בהתאם לפרשנות הניתנת היום לסעיף39
,לחוק היסוד הדבר נעשה בהתבסס על
ההכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, ומבלי שהכנסת נדרשה לתת את דעתה
לשאלה, אם מצב החירום הספציפי הצדיק הפעלת
.סמכות זו
אם בעבר ניתן היה לראות בהכרזה המתמדת על מצב חירום עניין כ "מעט "טכני–
לא
תקין, אך לא נורא-
"משבר הקורונה חשף את הבעייתיות העמוקה הטמונה ב"צ'ק הפתוח
.שהיא מעניקה לממשלה
ביטול מצב החירום יהיה הישג גדול לשלטון החוק בישראל
–
ומדובר במשימה שהיא
בהי .שג יד אם
בסוף שנות ה-
90
, עת החל המהלך של ניתוק
החקיקה הרלוונטית ממצב החירום, עמדו בתוקף כ-
20
חוקים ולא פחות מ-
225
צווי פיקוח
שהיו תלויים בהכרזה , כיום נותרו
חמישה חוקים ו-
16
צווים לפי חוק הפיקוח שעדיין תלויים
במצב החירום .
בשנים האחרונות השתלטה התפיסה, לפי ה אין לכנסת ברירה אלא לאשר שוב ושוב את
בקשות הממשלה להכריז על מצב
חירום. ואולם, בכוחה של הכנסת–
כגוף המוסמך לקבל
החלטה עצמאית אם להכריז אם לאו–
להציב לממשלה מועדים מחייבים לסיום
הליכי
החקיקה -
ובכך להביא את.המלאכה הנדרשת לסיום תוך פרק זמן קצוב לקראת הדי ון
מחר בוועדה המשותפת ,אנו ממליצים לפעול להצבת ם של מועדים מחייבים.כאמור
,בברכה
עו"ד לי
לה מרגלית
חוקרת ב
מכון הישראלי לדמו
קרטיה