חומר רקע

2021 יולי התייחסות להצעה ל רפורמה ל חשיפה לייבוא של תוצרת חקלאית עיקרי ה רפורמה המוצעת: הסרת מכסי ה מגן על תוצרת חקלאית וחשיפה מלאה לייבוא מתן תמיכה ישירה (תשלום ישיר מהממשלה לחקלאים) על בסיס תשלום קבוע לדונם קרקע הגנת הצומח– מעבר לייבוא על סמך הצהרת יבואן ו כן הפרטת הסמכות השלטונית בפיקוח למכוני בקרה פר טיים חשיבות הייצור המקומי של תוצרת חקלאית: :בטחון מזון לאומי ענף החקלאות אינו ענף כלכלי רגיל אלא תשתית לאומית שעומדת בבסיס בטחון המזון הלאומי – אספקת מזון טרי, בריא, איכותי, מגוון ו במחיר בר-השגה ,. לכן בדומה ל ענפים אחרים שמהווים תשתית חיונית( תחבורה, תקשורת, בריאות )ועוד קיים אינטרס ציבור י מובהק בקיומו ובשגשוגו. הביקוש למזון גדל בקצב מהיר - אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול ב- 75% ב- 30 השנים ה באות; העולם מתמודד עם משבר אקלים ש פוגע ביבולים החקלאיים; והתוצאה: מערכת מזון שברירית שמובילה לסיכון רב בהיצע המזון שניתן לייבא בטווח ה בינוני וה.ארוך :בריאות הציבור תחלואה הקשורה לתז ונה לקויה מהווה נטל כלכלי מרכזי על מערכת הבריאות .הציבורית כלכלה : o החקלאות מהווה עוגן תעסוקתי ל- 18,000 משקים חקלאי י ם, שממוקמים ברובם בפריפריה הגאוגרפית o המו"פ החקלאי ה ישראלי,, שמבוסס על הידע החקלאי ושדות הניסוי בחקלאות המקומית הוא מהמ תקדמים בעולם, נחיצותו מתעצמת בשל משבר האקלים, ו לכן הפוטנציאל ש יש בו כמנוע צמיחה מבוסס יצוא הולך .וגדל :סביבה החקלאות היא מרכיב חיוני ב ,שמירה על מכלולי נוף, אזורי חיץ ,בקרת מים, שיפור איכות האויר הפחתת רעשים, מחזור פסולת אורגנית וביוב , מניעת שריפות .ועוד פוליטי- :מדיני החקלאות היא מרכיב מרכזי בשמירה על קרקעות בין היתר באזורים סמוכי גבול ,ל ביסוס ה התיישבות בפריפריה ול קשרי חוץ. ?מה הבעיות ברפורמה המוצעת בניגוד לתמונה שמצייר האוצר, באיחוד האירופי ( כמו בכל מדינות העולם) , מיושמת מדיניות של מכסי מגן ומחירי כניסה לתוצרת ח קלאית בנוסף .לתמיכות ישירות שיעורי המכס בפועל על תוצרת חקלאית בישראל( 12.5% ) דומים מאוד לשיעורי המכס בפועל על תוצרת ( חקלאית באיחוד האירופי11.4% .) האיחוד האירופי מגן על גידולים צמחיים חיוניים בשיט ה של מחיר כניסה מינימלי ,(בנוסף למכסים): ענבים תפוז ים , מנדרינ ות , קלמנטינ ות , משמש ים ,דובדב נים , אפרסק ים ונקטרינ ות ,שזי פים ,, ארטישוק עגבני ות , מלפפו נים , תפוח ים , אגס ים. ביטול מוחלט של ה מכס בטווח של שנים בודדות י :וביל להיעלמותם של גידולים קריטיים לבטחון המזון בישראל ,זיתים, שקדים, אגסים, בצל, תפו"א, בוטנים, תפוחים, עגבניות מלפפו נים. יישום חפוז של מדיניות זו תהפוך את ישראל ל תלו יה לחלוטין בייבוא מזון טרי ממדינות אחרות, ו בשל כך ל חשיפה תמידית לסיכון באספקת מזון טרי קב עב ות משברים אקלימיים, ביטחוניים, כלכליים ופוליטיים ( בעיקר ,בייבוא ממדינות שכנות כמו טורקיה מצרים וירד)ן. שיטת התמיכה הישירה בה בחר האוצר היא פשטנית ו אינה מתאימה לענף החקלאות בישראל, ששונה מאד מהחקלאות באירופה (בישראל כ- 50% מהחקלאות היא של פירות וירקות– יפ 2.5 .)מבאיחוד האירופי ,הצניחה בשימוש במי קולחין לחקלאות כתוצאה מהיעלמות גידולים בהיקף נרחב צפויה להוביל לעלייה משמעותית במחירי המים לצרכן הביתי כתוצאה מהצורך לטהר את המים ש כיום החקלאות משתמשת בהם . רפורמות שב וצעו בישראל בשנים האחרונות ותכליתן הורדת יוקר המחיה באמצעות ביטול מכסים על ייבוא מוצרי מזון לא ה ורידו את יוקר המחיה , פגעו קשות בייצור המקומי ובמקרים מסוימים אף הובילו לעליית מחירים .לצרכן הריכוזיות בשרשרת הערך בשוק המזון מלמדת , שהסרת מכסים שמובילה לירידת מחירי יבוא אינה מגולגלת במלואה לצרכן ונשארת במקטעי היבואן והמשווק. הרפורמה המוצעת אינה כוללת טיפול כלשהו ב כשל שוק זה. מה כדאי לעשות? מדיניות ציבורית אחראית ומושכלת בראייה אסטרטגית וארוכת טווח- מדובר ברפורמה ה משמעותית ביותר שענף החקלאות הישראלי ידע, אשר השלכותיה עשויות להיות .דרמטיות ובלתי הפיכות אחריות ציבורית מחייבת ביצוע של רפורמה שכזו על בסיס דיון מקצועי מהותי, מבוסס נתונים ושקוף, ולא במסגרת התהליך המזורז והחפוז של חוק ההסדרים . בניגוד לרפורמות דומות קודמות שכשלו , יש להגדיר לחקלאות הישראלית מטרות אסטרטגיות ברורות , לתכנן בהתאם את ה כלים שישרתו את השגת ן ויסייעו לחיזוקה ולשגשוגה של החקלאות ,ולקבוע מנג נוני בקרה ל מדידה והערכה לפני, תוך כדי ולאחר יישום הרפורמה. תנועות ההתיישבות וארגוני החקלאים הגישו לממשלה תוכנית לעריכת רפורמה אחראית ומושכלת, אך נענו .בשלילה