חומר רקע
י"ז אב, תשפ"א
26
ביולי2021
לכבוד
ח"כ
גלעד קריב
יו"ר ועדת
חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
עמדת
הסניגוריה הציבורית באשר
ל הצעת חוק העונשין (תיקון–
עונש מינימום על
החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א–
2021
הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע עונש מינימום של שנת מאסר בגין העבירה של החזקת או
רכישת נשק
(סעיף144
,)(א) לחוק העונשין אלא אם
החליט בית המשפט להקל בעונש, מט עמים
מיוחדים שי
י
רשמו.
הסניגוריה הציבורית
מבקשת להביע את התנגדותה העקרונית ל
הצעת החוק ,ולהלן ת רחיב על
הסתייגויותיה וחששותיה מפני קביעת עונשי מינימום ועונשי חובה בספר החוקים הישראלי.
גם בהקשר של עבירות נשק, נהוגה כבר היום מדיניות ,ענישה מחמירה מאוד
הכוללת
הטלת
מאסרים בפועל לתקופות משמעותיו
ת. צמצום שיקול הדעת השיפוטי במישו ר זה יטיל על בתי
המשפט חובה להשית עונשי מאסר גם במקרים בהם לא יהא זה נכון לשלוח אדם לתקופת
מאסר,
,בין אם נסיבות ביצוע העבירה אינן מצדיקות זאת
ובין אם מדובר ב אדם שזו לו עבירה
ראשונה או מי שעבר הליך טיפול ושי קום משמעותי ועונש המאסר עלול לחזור ולדרדר אותו
לאורח חיים עברייני .
במסמך זה
נעמוד גם על החשש הכבד מפני 'מדרון חלקלק' שבתורו יביא להגשת שלל הצעות חוק
ש
עניינן החמרה בענישה
,וקביעת עונשי מינימום ועונשי חובה במגוון של עבירות פליליות .
כן
נתייחס לייצוג היתר של בני החברה הערבית בהליך הפלילי, בבתי המעצר ובבתי הסוהר–
ולחשש ש
מיקוד השיח בהחמרת הענישה ו
ב פתרונות המתמקדים בכליאה, כפתרונות המרכזיים
לטיפול בפשיעה ובעבריינות בחברה הערבית , עלולים להגדיל את פערי הענישה בין יהודים
לערבים, לפגוע בלגיטימ
ציה של מערכת אכיפת החוק ו
להעמיק את מעורבות
ם בפלילים
של
צעירים מהחברה הערבית אשר עומדים לדין בגין עבירות אלו.
,הגדלת ההרתעה לא תושג באמצעות החמרה בענישה זאת
להבדיל משיפור האכיפה:
1.
מדברי ההסבר ל ,הצעת החוק בהן נאמר כי
החזקת נשק בלתי חוקי ה
י א היום בגדר "מכת
"מדינה ,
עולה כי מטרת ההצעה היא ליצור הרתעה בכל הנוגע
ל
עבירות אלו .
אם כן, בבסיס
הצעת החוק מונחת הנחת היסוד לפיה החמרה בענישה –
ובפרט קביעת עונשי מינימום–
תוביל להרתעה,
" והיא נדרשת
על מנת להיחלם מלחמת חורמה ב"מכת מדינה" זו"
.
2.
ואולם, מחקרים רבים שנערכו בארץ
ובעולם מלמדים כי החמרת הענישה אינה מקדמת את
,אלמנט ההרתעה או את המאבק בפשיעה וזאת להבדיל מוודאות האכיפה והגדלת סיכויי
העבריין להיתפס . כך גם נקבע בדוח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק
:בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר (להלן
דוח ועדת דורנר,)
אשר מסקנותיה אומצו
'בהחלטת ממשלה מס1840
.
1
3.
,יתרה מכך החמרה בענישה
עלולה להביא לעלייה משמעותית במספר הכלואים ו
ל הקצאת
משאבים רבים יותר.לבתי הכלא, וזאת ללא צמצום של התופעה העבריינית
מגמת ההחמרה
,בענישה ושימוש מואץ במאסרים כרוכה במחירים משפטיים וחברתיים כבדים. כך למשל
בארצות-
הברית מגמה זו הביאה לאינפלציה חדה בשיעורי הכליאה, לפגיעה באוכלוסיות
מיעוט וקבוצות מוחלשות, וכן ל ,הפניית משאבים רבים לבנייה ולאחזקה של מוסדות כליאה
על חשבון,חינוך
.השכלה גבוהה ומטרות חברתיות אחרות
4.
על כן, לדעת הסניגוריה הציבורית הפתרון הראוי והיעיל יותר לצמצום ה
תופע ה אינו נעוץ
בה תמקדות
מרכזית בה
חמרה בענישה
כלפי עבירות ברמת נמוכה יחסית (שהרי בעבירות
מסוג זה ברמת חומרה
בינונית וגבוהה ממילא מופעלים עונשי מאסר מכבידים ,
כפי שיפורט
בהמשך),
אלא ב שמירה על מדיניות המאזנת בין
ה מישור
ה עונשי למישור האכיפתי
והמ
ניעתי.
5.
בהקשר זה יצוין כי על פי דוח מבקר המדינה, שיעור כתבי האישום בתיקי אמל"ח בשנת2019
מבין תיקי החקירה ש נפתחו
היה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות, וירד ל-
30%
,. כמו כן
שיעור כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה בעבירו ת ירי בשנת2019
עמד על5%
.בלבד2
הבעייתיות העקרונית והמעשית הגלומה בעונשי מינימום ובעונשי חובה:
6.
ה עמדה העקרונית
המסתייגת מקביעתם של עונשי מינימום וע
ו נשי חובה מקובלת מזה
שנים רבות במערכת המשפט הישראלית,
ואף עולה בקנה אחד עם עמדותיהם של היועצים
המשפטיים לממשלה לאור ך השנים– גם כאשר מדובר בעבירות חמורות.
7.
מלאכת גזירת העונש משקפת שיקולים שונים ומגוונים המאזנים בין חומרת המעשה לבין
עקרון האינדיבידואליות בענישה , והתייחסות לנסיבות האישיות
של הנאשם
, ול אפשרויות
ה
שיקום העומדות ל
פניו. עקרונות אלה שורטטו גם
על ידי המחוקק הישראלי בחוק העונשין
בפרק
הב ניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה– ו הם
נועדו להבטיח ש
העונש ש יוטל על הנאשם
יהיה
הולם ומאוזן
בנסיבות .הייחודיות של כל מקרה
1 דוח ה
ו
ועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
(נובמבר2015
'), בעמ29
-
32
.
מסקנות הוועדה
'והמלצותיה אומצו בהחלטת ממשלה מס1840
מאוגוסט2016
" בנושא
ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים
בישראל."
2
" דוח מבקר המדינה בנושא
התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא ח וקיים ואירועי ירי ביישובי
החברה הע
רבית ו
ביישובים מעורבים - ביקורת מעקב( "
2021
'), בעמ29-28
.
8.
עונשי מינימום – ועל אחת כמה וכמ ה עונשי חובה של הטלת מאסר בפועל–
חותרים תחת
עקרונות אלה , ובמידה רבה פוגעים ביכולתו של בית המשפט
לעשות צדק ו לנקוט בענישה
המתאימה למקרה הספציפי . הקושי בקביעת עונשי מינימום מתעורר בעיקר )(אבל לא רק
באותם המקרים בהם מכלול הנסיבות
אינו מצדיק
שליחתו של אדם לכלא. קביעת עונש
מינימום מגביל
ה
את שיקול הדעת השיפוטי ועלולה להביא לענישה קשה שאינה הולמת את
נסיבות המקרה הספציפי . קושי זה מתחדד ומתעצם כשמדובר
בהגבלה משמעותית
של שיקול
הדעת השיפוטי בענישה בדמות
עונש מזערי של שנת מאסר , כפי שמוצע לעשות בהצעת החוק
.הנוכחית
9.
קושי נוסף העולה מאימוץ שיטה של עונשי מינימום הוא ש הצרת שיקול הדעת השיפוטי
בענישה מחזקת עד מאוד את כוחה של התביעה ,
שלבחירתה בסעיף אישום כזה או אחר
השפעה משמעותית על סוג
העונש ומידתו. תופעה זו בדיוק התרחשה בארצות-
הברית
,ובהקשרים קודמים גם בישראל
בעקבות חקיקתם של עונשי מ
י נימום והסדרים אחרים
המצרים את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. התובעים הפכו הלכה למעשה לגוזרי הדין, וכ
ו ח
המיקוח שלהם במשא ומתן להסדר טיעון הפך לכזה שדחף נאשמים רבים להודות בעבירה
,פחותה, תוך ויתור על טענות חפות
.רק כדי להימנע מן הסיכון של עונש המינימום
מחקרים
רבים מראים כי כבילת שיקול הדעת של בית המשפט מעבירה כוח רב מאוד ל ,ידי התביעה
שה
חלט
ת ה לגבי בחירת סעיף האישום וניסוח עובדות כתב האישום אינה כפופה להבניות
החוקיות הללו.
3
10
. ויוזכר : אף בדוח ועדת דורנר הומלץ במפורש
להימנע מקביעת עונשי מינימום (קל וחומר
מ
עונשי חובה של מאסר בפועל), מאחר והם מסכלים את האפש רות לנקוט בענישה
האינדיבידואלית
ומקשים על בתי המשפט להתאים את הענישה לעקרון ההלימה ולמטרות
.הענישה האחרות4
11
.
החשש הוא, אם כן, שככל שתהיה השפעה להצעת החוק, היא תבוא לידי ביטוי דווקא באותם
מקרים מיוחדים בהם בתי המשפט נמנעים כיום מעונש של מאסר בפועל בשל נסיבות
מיוחדות הקשורות בביצוע העבירה או במבצע העבירה ובצורך לשקמו.
החקיקה הפלילית הקיימת נותנת כלים הולמים לענישה בעבירות
נשק:
12
.
במישור העקרוני, בטרם ההכרעה בשאלה האם יש מקום לשקול להחמרת הענישה הקבועה
,כיום בחוק ראוי לבחון את רמת הענישה הנהוגה בעבירות הנדונות, תוך בחינת המענים
.העונשיים הניתנים בכלים החקיקתיים הנוכחים
13
. אחת הקביעות החשובות
בדוח ועדת דורנר, אשר
אף היא אומצה בהחלטת ממשלה
'מס1840
,
היא כי בכל מקרה בטרם יוצע שינוי ביחס לחקיקת עבירות ועונשים (ובפרט כאשר מדובר
3
:ר', בין היתר, 56 STAN. L.
Domination & Dissatisfaction: Prosecutors as Sentencers
Marc L. Miller,
REV. 1211 (2004); אורן גזל-
,"אייל ורותי לזר, "ההשלכות הצפויות לעונשי מוצא
חוקים ג97-41
(
2011
.)
4
דוח
ועדת דורנר הנ"ל ,
'בעמ37
-
38
.
,)בקביעת עונש מזערי
יש צורך לבחון את רמות הענישה הנהוגות בעבירה הרלוונטית, להציג
את העלות המשוערת של השינוי המוצע ולוודא האם המצב המשפטי הקיים אכן אינו
מאפ
שר לבתי המשפט להטיל עונשים העומדים בעקרון ההלימה.
14
.
,בניגוד גמור למשתמע מהצעת החוק הניסיון מלמד כי
בתי המשפט
נוהגים להטיל ענישה
מחמירה (ובכלל זה מאסרים בפועל) בעבירות
נשק
, ו לתת משקל גדול מאוד למציאות
החברתית ולשיקולי ההרתעה. יתרה מכך, יש לזכור כי מודל הבניי ת שיקול הדעת השיפוטי
בענישה מוביל להיווצרותם של מתחמי ענישה אשר ממילא מגלמים בתוכם את עונשי
המינימום . מצב דברים זה מייתר את הצורך בחקיקת עונשי מינימום המצמצמים יתר על
.המידה את שיקול דעתו של השופט
כ ,ך למשל
ב ע"פ147/21
בית ,המשפט העליון החמיר בעונשו של נאשם שביקש לרכוש אקדח
תחמושת ולבנת חבלה, מ-
18
חודשי מאסר ל-3
'שנות מאסר. בהחלטתו קבע כב' השופט א
שטיין כי "הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי
המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חי יהם של אזרחי מדינה
"שומרי חוק.
15
. מ
דיניות הענישה המחמירה בעבירות נשק –
והנטייה המובהקת של בית המשפט להטיל בגין
עבירות אלו עונשי מאסר–
עולה בבירור גם
מ
בדיקה שנערכה על ידי מבקר המדינה . על פי
הבדיקה המבוססת על נתוני המשטרה,
כבר היום מוטל עונש מאסר ברוב המכריע (עד94%
)
של גזרי הדין
בעבירות אמל"ח:
5
מספר פסקי
ה דין בעבירות אמל"ח
שנגזר בהם עונש מאסר
בשנים2016
-
2019
ביחס לכלל פסקי הדין בעבירות אלה
המקור: משטרת ישראל
5
'התרשים לקוח מתוך דוח מבקר המדינה הנ"ל, בעמ30
.
16
. עוד עולה מדוח מבקר המדינה, כי מדיניות העני שה המחמירה של הטלת מאסרים בפועל–
ובכלל זה לתקופות ממושכות–
באה לידי ביטוי גם ביחס לעבירות ירי (
שבעניינן הענישה
הקבועה בחוק ,הוחמרה אך לאחרונה בתיקון שאושר
לפני כשנתיים),
6
כפי שעולה מן
התרשים שיובא להלן:
7
מספר פסקי
הדין בעבירות ירי
2016
–
2019
ומשך חודשי המאסר שנפסקו בהם
השנה
מספר
פסקי
דין
פסקי די ן
שנקבע
בהם
מאסר
6-0
12-7
24-13
36-25
60-37
120-61
>120
2019
69
64
8
15
17
13
7
4
0
2018
45
42
3
5
18
10
4
1
1
2017
61
56
8
12
14
11
7
3
1
2016
51
43
8
5
12
7
8
3
0
2015
53
43
10
4
10
10
5
2
2
2014
68
65
15
12
20
9
6
2
1
המקור: משטרת ישראל
17
.
יצוין כי ,מניסיונה של הסניגוריה הציבורית מדיניות ענישה מחמירה
זו ה
תבססה ו אף
החמירה במהלך השנה האחרונה, ומובילה ל
כליאה ממושכת גם של אנשים צעירים
ללא עבר
פלילי
ו
בעלי פוטנציאל שיקומי גבוה .כך למשל:
ב
ת"פ
)(מחוזי חיפה
1802-01-21
, נאשם שהחזיק במחסן הסמוך לדירתו שני אקדחים
ומחסניות מלאות נדון ל-
15
.חודשי מאסר בפועל
הנאשם, צעיר כ בן26, מאו רס, בן
למשפחה נורמטיבית וללא עבר פלילי, מנהל עסק לשיפוצים. שירות המבחן ציין כי ה
וא
אינו בעל דפוסים אנטי-סוציאלי
ים , בעל
מוטיבציה וכוחות לערוך שינוי, ו על רקע זה
המליץ להטיל
יו על עבודות שירות ו.צו מבחן
ב
ת"פ
)(מחוזי ירושלים
28100-07-20
,נאשם ש ירה בנשקו
מס פר
כדורים באוויר
בסמוך
לאולם אירועים שבו נערכה חתונה נדון ל-
14
חודשי מאסר בפועל. הנאשם, נשוי ואב ל-3
ילדים, בא ממשפחה הנתונה במשבר כלכלי קשה. שירות המבחן ציין כי הוא נטל
אחריות והביע חרטה כנה, ו המליץ
להימנע מש
ל
יחתו ל.מאסר
6
'ר' חוק העונשין (תיקון מס134), התשע"ח-
2018
, במסגרתו הוחמרו העונשים בגין העבירה של ירי מנשק חם
)לשנתיים מאסר (בעבירת הבסיס ולחמש שנות מאסר (בנסיבות בהן הירי מבוצע במקום מגורים
או באופן שיש בו
כדי לסכן חיי אדם.)
7 התרשים לקוח מתוך דוח מבקר המדינה הנ"ל ', בעמ31
.
ב ע"פ1878/21
נדחה ערעורו של נאשם שנהג למכור כדורים ונדון ל-
16
חודשי מאסר
בפועל. מדובר ב אדם דל ביותר, שאסף את הכדורים בעצמו בשטחי אש ומכר אותם
.)בסכומים זעומים (חצי שקל לכדור
בהחלטתו קבע בית המשפט העליון כי "מדובר
בעבירות נשק וקיימת מגמת החמרה בענישה בעבירות ממין זה מס יבות ידועות ... העונש
."שהושת על המערער הולם ואף מתון
ב
ת"פ
)(מחוזי חיפה
12791-05-20
., הנאשם ירה בנשק (ביחד עם אחר) בכרם זיתים
בצאתם, הגיעו למקום בלשי משטר
ה שעצרו את הנאשם כשברשותו הנשק וה
מחסנית .
הנאשם
ללא עבר פלילי,
ו
שירות המבחן התרשם שאינ ו מאופיין בקווי מחשבה
עברייניים .כן העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות אלימות ונשק ה
וא נמוך,
ו המליץ על עונש של.עבודות שירות לצד הליך שיקומי
למרות האמור, הנאשם נדון
.לשנתיים מאסר בפועל
ב
עפ"ג
)(מחוזי נצרת
2024-04-21, עונשו של הנאשם הוחמר מ-
12
ל-
20
חודשי מאסר
.בפועל
במקרה זה הנאשם החזיק רובה ומחסנית. הנאשם בן24
,
סובל מתסמונת
רפואית מורכבת (בכצ'ט), ונאלץ להתאשפ
ז לתקופות ממושכות, והוכר בביט
וח הלאומי
כבעל נכות100%
,לצמיתות. לדבריו, התבקש לשמור את הנשק וסירב
ו הופתע ממציאתו
.בביתו
על ייצוג היתר של בני החברה הערבית
במעצר ובמאסר:
18
.
אכן, לא ניתן להפריז בחשיבותו של הצורך בהתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית
ו
בהעלאת רמת הביטחון האישי, המשפחתי וה
קהילתי של האזרחים הערבים בישראל.
19
.
עם זאת, הסניגוריה הציבורית שבה והתריעה כי
מיקוד השיח בצורך ב מדיניות מעצרים
מרחיבה וב
החמרת הענישה
, ופנייה לפתרונות אל
ה כ פתרונות מרכזיים לטיפול בפשיעה
ובעבריינות –
עלולים להגדיל את חוסר השוויון הקיים היום בענישה, לפגוע במידת
הלגיטימציה הניתנת למערכת אכיפת
החוק בקרב החברה הערבית ול העמיק את המעורבות
בפלילים של צעירים הנשלחים למאסר. ונחזור ונדגיש:
כבר כיום קיים ייצוג יתר של בני
החברה הערבית בהליכי המעצר ובבתי הכלא.
20
.
לצד הטענות הנשמעות באשר להעדר אכיפה פלילית מספקת בחברה הערבית, נתונים רבים
מצביעים על שיעורים גבוהים של אכיפה כלפי
החברה הערבית בהליך הפלילי,
ובפרט בהליך
המעצר ובשיעורי הכליאה
, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם שיעורה באוכלוסייה.
8
נתונים
ה אל
מעוררים חשש כבד כי כבר כיום לצד
המחסור
,בשיטור במרחבים של יישובים ערבים
קיים שיטור יתר כ לפי חשודים ונאשמים ערבים, ונטייה מוגברת להשתמש בסמכויות
המעצר והמאסר .
,בחינת נתוני המעצר והפשיעה כפי שהם משתקפים בשנתון הסטטיסטי של
משטרת ישראל, ואשר הובאו גם בדוח של
מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מעלה כי למרות
8
" ,לעניין זה, ר' בין היתר נתונים על פשיעה בחברה הערבית– עדכון ", מסמך מאת מרכז המחקר והמידע של הכנסת
(יוני2020
" ;)שיקום אסירים ערבים בכלא ולאחר השחרור ", מסמך מאת מרכז המחקר והמידע של הכנסת (דצמבר
2020
.)
הירידה הכללית במספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בשנים2019-2015
,
שיעור
התיקים שבהם החשוד אינו יהודי עלה
מ-
38%
ל-
41%
ושיעור העצורים
שאינם יהודים מ בין
כלל העצורים
עלה
אף בשיעור חד יותר
מ-
54%
ל-
61%
. באופן דומה , למרות הירידה הכללית
בכמות כתבי האישום, עלה
שיעור הנאשמים שאינם יהודים מ-
40%
ל-
43%
.
נכון לחודש
דצמבר
2020
,
47%
מבין האסירים הפליליים תושבי ישראל
הם ערבים .
21
. חשש מהפלייה לרעה של חשודים מהחברה הער
בית במערכת אכיפת החוק עולה ב שים לב לכך
שלמרות ש
אחוז העצורים שאינם יהודים עומד על
61%
מכלל העצורים, שיעור הנאשמים
שאינם יהודים הוא43%
.""בלבד נתונים אלה
עשוי
ים ל הצביע על כך שכבר כיום קיימת
מדיניות מעצרים מחמירה של משטרת ישראל
ובתי המשפט ביחס לחשודים מה חברה
הערבית .
22
.
אחד הנתונים המרכזיים אשר הובאו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נוגע לעובדה כי
השיעור הגבוה של האסירים הערבים (כפול מחלקם באוכלוסייה) אינו תוצאה של השתתפות
בעבירות אלימות חמורות, אלא מאפיין גם עבירות ברמת חומרה נמוכה
ובינונית .
כך41%
)מהאסירים הערבים מרצים מאסר קצר (עד שנתיים,
לעומת33%
.מהאסירים היהודים
נתונים אלה מעוררים חשש גדול בדבר נטייה מוגברת של בתי המשפט להשית על נאשמים
ערבים עונשי מאסר קצרים יחסית, בעוד נאשמים יהודים נהנים כבר היום ממדיניות
המבכרת ענישה שיקומי ת
מחוץ לכ
ו תלי הכלא
במקומות המתאימים.
23
.
נזכיר כי
בניגוד לרטוריקה הרואה בעונש המאסר כלי מרתיע
שעשוי לתרום להורדת רמת
העבריינות ,
מחקרים רבים מלמדים כי ,הטלת עונשי מאסר קצרים על עוברי חוק בעיקר על
,צעירים
היא בעלת השפעה קרימינוגנית (מחזקת דפוסים עברי ינים) על .מסלול חייהם
נאשמים אלה , שחלקם היו יכולים להפיק תועלת רבה ממעורבות שיקומית, עלולים להעמיק
את דפוסי
ה התנהגות
ה
עבריינים ואת רמת ה
תיוג אישי ו
ה
קבוצתי, ו בכך להעמיק ולהרחיב
את .מעגלי העבריינות בחברה הערבית
חשש כבד מפני מדרון חלקלק– שלל הצעות חוק שמטרתן החמרה בענישה:
24
. לאורך השנים, ל וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת היה תפקיד חברתי חשוב באיזון
הקולות הרבים הקוראים להחמרה בענישה כ""תרופת הפלא העיקרית (ואולי היחי )דה
.לפשיעה
25
. לטעמנו יש להיזהר מאוד מהכנסתם של עונשי מינימו ם ועונשי חובה לספר
החוקים גם בש ל
ה חשש' הכבד מפני
מדרון חלקלק' ש בתורו יביא להגשת שלל הצעות חוק שטיבן החמרה
בענישה במגוון של עבירות פליליות,
וזאת ללא התבססות על נתונים וממניעים שעיקרם
.פופוליסטיים
26
.
להערכתנו, כפועל יוצא מקידום הצעת החוק הנוכחית–
תוך סטייה מהסתייגותו העקרונית
של משרד המשפטים מעונשי מינימום ועונשי חובה–
צפויים בהמשך גם ניסיונות חוזרים
ונשנים לקדם הצעות חוק דומות גם בגין עבירות רבות
אחרות
,מתחום האלימות, הרכוש
הסדר הציבורי ועוד .
[כך למשל, בדיקה ראשונית העלתה כי כבר עתה הונחו על ש:ולחן הכנסת, בין היתר
הצעת
חוק העונשין (תיקון- החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"א-
2021
/(פ74/24
)
;
הצעת חוק העונשין (תיקון- החמרת ענישה בפשיעה חקלאית), התשפ"א-
2021
/(פ836/24
) הצעת חוק העונשין (תיקון-
עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר
לעבר כלי תחבורה), התשפ"א-
2021
/(פ1019/24
)
;
הצעת חוק העונשין (תיקון-
החמרת ענישה
בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"א-
2021
/(פ91/24
)
;
הצעת חוק העונשין (תיקון-
מאסר
למשתתף בהתפרעות אלימה בעת מצב חירום), התשפ"א-
2021
/(פ1459/24
;
הצעת חוק
העונשין (תיקון- עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"א-
2021
/(פ21/24
)
.]
מכל הטעמים שהובאו לעיל, הסניגוריה הציבורית קוראת לוועדה
להימנע מקידום הצעת החוק.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
ד"ר חגית לרנאו
עו"ד ישי שרון
מ"מ
הסניגור הציבורי הארצי
)מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית