חומר רקע
הסיבים30
ק רית
מטלון, פתח תקוו
ה4917001
//
[email protected]
www.beterem.org
מניעת טביעות ילדים ובני נוער בישראל
נייר עמדה
אפריל2021
ארגון בטרם לבטיחות ילדים
2
מ:חברי המסמך
ד"ר אמיר פלק, חוקר, ארגון בטרם לבטיחות ילדים
יעל מיטלמן, מנהלת תחום ממשל ומדיניות ציבורית, ארגון בטרם לבטיחות ילדים
ד"ר דניאלה אור, מנהלת מחלק
ת מחקר ונתונים, ארגון בטרם לבטיחות ילדים
:צוות מייעץ
עליזה פישר, סמנכ"לית, ארגון בטרם לבטיחות ילדים
איילת גבעתי, ראש תחום פיתוח, ארגון בטרם לבטיחות ילדים
:אודות ארגון בטרם
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים הינו הגוף היחיד בישראל העוסק בקידום בטיחות הילדים. חזון
הארגון
,הינו עולם בטוח לילדים בישראל והוא פועל לצמצום ממדי ההיפגעות ויצירת תרבות של בטיחות ילדים
מגילאי לידה ועד הגיוס. הארגון פועל ברמה הבינלאומית, הלאומית והמקומית, תוך שילוב מגוון
אסטרטגיות פעולה מוכחות.
במהלך25
שנות פעילותו הצליח הארגון יחד עם שותפים
רבים להוריד את תמותת הילדים מתאונות
בכ-
53%
ולהביא לשינוי של ממש בחיי הילדים בישראל. הארגון הוכר על-
ידי ממשלת ישראל כמוביל
בתחום בטיחות הילדים.
פעילות הארגון כוללת מהלכים רב-
מערכתיים המשלבים הסברה, חקיקה ורגולציה בנושא בטיחות
הילדים, השתתפות בפורומים ציבו ריים ובוועדות לאומיות במגוון היבטי בטיחות (חקיקה, תקינה, פיתוח
תכניות ועוד), פיתוח והפעלת תכניות התערבות בקהילה לאוכלוסיות בסיכון, איסוף נתונים, פרסום ידע
.חדש, ופרסום מגוון מחקרים וניירות עמדה מקצועיים בתחום
מחלקת המחקר והנתונים בארגון בטרם מתמחה במחקר ו הערכת תכניות בבטיחות ילדים. המחלקה
כוללת חוקרים מנוסים ומקצועיים, מומחים בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. במחלקה מתקיימים
,שיתופי פעולה עם חוקרים מהאקדמיה הישראלית, בתחומי בריאות הציבור ומדעי החברה. כמו כן
המחלקה אחראית על יצירה ותחזוקה של מאגרי מידע אודות תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת
.בישראל, ואודות הגעת ילדים לחדרי מיון עקב היפגעות בלתי מכוונת
3
תוכן
1. תקציר
................................
................................
................................
................................
......
4
2. נתוני היפגעות ילדים ובני נוער במים במדינת ישראל
................................
................................
...........
5
2.1
נתונים ומגמות-
היפגעות ילדים בגילאי לידה עד17
כתוצאה מטביעה
................................
..............
5
2.2
מגמות וזירות היפגעות במים בקרב אוכלוסיות סיכון
................................
................................
......
9
2.2.1
מגמות וזירות היפגעות במים בגילאי לידה-
4
................................
................................
..........
10
2.2.2
מגמות וזירות היפגעות במים בקרב בני נוער (גילאי15-17
)
................................
........................
14
3
. רקע: טביעה בקרב ילדים ובני נוער- מחקר וספרות מקצועית
................................
............................
19
3.1
רקע כללי
................................
................................
................................
...........................
19
3.2
סיכון גבוה לטביעה בקרב מתבגרים וצעירים
................................
................................
..............
20
3.3
טביעות בני נוער כתוצאה של התנהגות סיכונית
................................
................................
..........
20
3.4
הקשר בין טביעות בגילאים צעירים לצריכת סמים ואלכוהול
................................
..........................
22
3.5
טביעות כתוצאה מהיעדר כישורי התמודדות בסביבת מים
................................
............................
22
4. חקיקה, אכיפה ופעולות ממשלתיות לבטיחות במים
................................
................................
..........
24
5. המלצות למניעת טביעה
................................
................................
................................
.............
26
5.1
ניסיון והמלצות בין-לאומיות במניעת טביעה
................................
................................
..............
26
5.2
המלצות יישומיות לצמצום היפגעות ילדים ובני נוער בישראל כתוצאה מטביעה
................................
.
28
6. מקורות
................................
................................
................................
................................
...
30
4
1. תקציר
טביעה היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותת ילדים ובני נ וער
ב
תאונות . הטביעה מתרחשת במקורות
מים טבעיים, בבריכות ציבוריות וביתיות ואף בבית עצמו, במתקני רחצה ובגיגיות. הנחת היסוד של כותבי
מסמך זה הינה כי מדובר בתופעה הניתנת למניעה באמצעות מתן ידע להורים, לילדים ולבני נוער, חיזוק
,תשתיות תומכות .חקיקה ואכיפה בשנים2008-2020
התרחשו במדינת ישראל222
מקרי תמותה כתוצאה
מטביעה בקרב ילדים ונערים בגילאי לידה עד17
, שיעור תמותה של0.6
מקרים למאה אלף ילדים. טביעה
אחראית לכ-
14%
מכלל מקרי התמותה בגילאים אלו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, ולכ-
33%
ממקרי
התמותה
.כתוצאה מתאונות בית ופנאי
נתוני ארגון בטרם לבטיחות ילדים מעלים כי היקף התמותה כתוצאה מטביעה עלה לאורך השנים, כך
ששיעור התמותה בשנים2017-2019
גבוה פי1.5
בהשוואה לשנים2008-2010
. בנוסף, ניתן לזהות מפילוח
הנתונים קבוצות המצויות בסיכון מוגבר: הסיכון לתמותה
מטביעה הינו גבוה יותר בקרב זכרים, בקרב
פעוטות בגילאי0-4
ובקרב נערים בגילאי15-17
. הסיכון לטביעה גבוה יותר בקרב ילדים ובני נוער ערבים
המתגוררים במחוז דרום, ובקרב ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-
.כלכלית נמוכה
מחקרים מהעולם תומכים בנתונים אל ו ומעלים כי בטווח הגילאים מלידה עד גיל17
, קבוצות הגיל המצויות
בסיכון הגבוה ביותר הינן פעוטות מתחת לגיל5
ונערים בגילאי15-17
,. בנים מצויים בסיכון גבוה יותר מבנות
כאשר הפער המגדרי גדל ככל שעולה הגיל. בארצות מפותחות, מרבית הטביעות של תינוקות מתרחשות
בבית, ב אמבטיה או דלי; מרבית הטביעות בגיל הרך מתרחשות בבריכות; ומרבית הטביעות של בני נוער
מתרחשות במקורות מים טבעיים, כגון חופי ים, אגמים, ונהרות במהלך פעילות ספורט ופנאי. שיעורי
התמותה מטביעה גבוהים יותר בקרב ילדים ובני נוער ממשפחות בעלות רמות נמוכות של הכנסה והש ,כלה
בקרב משפחות של מהגרים או קבוצות מיעוט אתני ובקרב תושבי אזורים כפריים ופריפריאליים.
בישראל קיימים חוקים ותקנות המיועדים למניעת היפגעות בסביבת מים, רובם מעוגנים במסגרת תקנות
הסדרת מקומות רחצה ובמסגרת תקנות התכנון והבניה. למרות קיומן של התקנות, אכיפתן הי נה סבוכה
ומבוזרת בין גופים שונים. בנוסף, מתוקף חוזר מנכ"ל משרד החינוך מבוצעת הוראת לימודי שחייה לילדים
בגיל בי"ס יסודי במטרה להקנות להם מיומנות שחייה, אך פעולה זו אינה מקיפה את כלל התלמידים
.במדינת ישראל מסמך זה מבקש לרכז ידע עדכני מהשדה המחקרי בארץ ובעולם , להציג את מימדי
התופעה בארץ, לסקור את סעיפי החוק הישראלי הנוגעים לנושא ולהגיש את המלצות ארגון בטרם לבטיחות
.ילדים לצמצום מימדי התופעה, הנוגעות להיבטי חקיקה, אכיפה, תשתיות, חינוך והסברה
5
2
. נתוני היפגעות ילדים ובני נוער במים במדינת ישראל
2.1
נתונים ומגמו ת-
היפגעות ילדים בגילאי לידה עד17
כתוצאה מטביעה
( 'בכלל השנים המתועדות במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת2008-2020
), התרחשו222
מקרי תמותה
כתוצאה מטביעה בקרב ילדים ונערים בגילאי לידה עד17
, שיעור תמותה של0.6
.מקרים למאה אלף ילדים
טביעה אחראית לכ-
14%
מכלל מ
קרי התמותה בגילאים אלו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, ולכ-
33%
ממקרי
.התמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי
מקורות הנתונים
'נתוני התמותה נלקחו ממאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת אשר הוקם בשנת2008
.'ומנוהל על ידי 'בטרם
מקור נתוני המאגר הינו כתבות בעיתונות הדפוס והאי
נטרנט, הארצית
,והמקומית בשפות עברית ,ערבית, אנגלית
ורוסית. המאגר נבנה על בסיס סטנדרט ה-
Minimum data set
המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי
להבנת
נסיבות
.ההיפגעות
.נתוני האוכלוסייה על פיהם חושבו שיעורי התמותה מתבססים על נתוני הלמ"ס
הדירוג החברתי-כלכלי של כ ל יישוב נקבע לפי נתוני הלמ"ס העדכניים, אשר פורסמו ביחס לשנת2017
.
להלן נקודות עיקריות שעלו מהנתונים, עבור טביעות של ילדים ובני נוער בגילאי לידה עד17
בשנים2008-2020
:
היקף התמותה כתוצאה מטביעה עלה לאורך השנים, כך ששיעור התמותה בשנים2017-2019
גבוה פי1.5
בהשוואה לשנים2008-2010
.
הסיכון לתמותה מטביעה הינו גבוה יותר בקרב זכרים, בקרב פעוטות בגילאי0-4
ובקרב נערים בגילאי15-17
.
כמעט מחצית מהטביעות מתרחשות במקורות מים פתוחים כגון ים, אגמים ונחלים, וכמעט שליש מהטביעות
.התרחשו בבריכות
מרבית הטביעות התרחשו בחו דשי הקיץ והאביב, ומעל55%
.מהטביעות התרחשו בימים חמישי, שישי ושבת
הסיכון לטביעה גבוה יותר בקרב ילדים ובני נוער ערבים המתגוררים במחוז דרום, ובקרב ילדים ובני נוער
המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-
.כלכלית נמוכה
מגמות בשיעור התמותה כתוצאה מטביעה
התרשים להלן מ
ציג ממוצעים תלת-
שנתיים של שיעורי התמותה כתוצאה מטביעה בקרב ילדים ונערים בגילאי0-
17
, עבור השנים2008-2020
.
6
ניתן לראות עלייה בשיעור התמותה לאורך השנים, כך ששיעור התמותה בשנים2017-2019
גבוה פי1.5 (1.0-
2.2)
משיעור התמותה בשנים2008-2010, יחס אשר הינו מובהק
( סטטיסטיתp<.05
). בשנת2020
חלה ירידה
בהיקף התמותה מטביעות, ככל הנראה כתוצאה מתקנות הריחוק החברתי אשר ליוו את משבר הקורונה. שיעור
התמותה בשנים2018-2020
גבוה פי (0.9-2.0)
1.4
משיעור התמותה בשנים2008-2010
, יחס אשר אינו מובהק
( סטטיסטיתp>.10
.)
תמותה כתוצא ה מטביעה, גילאי0-17, שיעור מקרי תמותה לשנה ל-
100,000
, ממוצע תלת שנתי
(
(N=222
( בתיבות הטקסט מוצע הסיכון היחסיRR
) בשנים2018-2020
ביחס לשנים2008-2010
(רווח סמך מובהקות95%
.)בסוגריים
התפלגות מקרי התמותה מטביעה
הטבלה הבא ה מציגה את התפלגות מקרי התמותה כתוצאה מטביעה עבור2008-2020
בחלוקה לפי מאפייני
הילד הנפגע (מגדר, קטגוריית גיל, קבוצת אוכלוסייה, רמה חברתית-
כלכלית של יישוב המגורים) ולפי מאפייני
.)אירוע הטביעה (סוג, עונה בשנה, יום בשבוע
ניתן לראות בטבלה שכ-
70%
מהילדים ובני
הנוער שנהרגו כתוצאה מטביעה הינם זכרים. הסיכון לטביעה בקרב
זכרים הינו פי2.2
מהסיכון בקרב נקבות. עוד ניתן לראות שכמעט40%
מהטביעות התרחשו בקרב פעוטות
בגילאי0-4, ויותר מ-
30%
התרחשו בקרב נערים בגילאי15-17
. הסיכוי של פעוט בגילאי0-4
למות כתוצאה
7
מטביעה גבוה פי2.3
בהשוואה לסיכוי של ילד בגילאי10-14
, ואילו הסיכוי של נער בגילאי15-17
למות מטביעה
גבוה פי3.9
לעומת ילד בגילאי10-14
.
( כמעט מחצית מהטביעות47.7%
) התרחשו במקורות מים טבעיים כמו ים, אגמים או נחלים, וכמעט שליש
( מהטביעות32.4%) התרחשו בבריכות. כ-
13%
מהטב
יעות התרחשו במעורבות דלי, גיגית או באמבטיה, וכ-
6%
.התרחשו באופנים אחרים: בבורות, מאגרי מים או בשלולית
מרבית הטביעות התרחשו בעונות הקיץ והאביב: כ-
53%
וכ-
29%
, בהתאמה. היקף הטביעות משתנה גם בין
ימים שונים בשבוע: הימים הנפוצים ביותר הינם חמישי, שישי ושבת, אשר בכל אחד מהם התרחשו בין18%
ל-
19%
.ממקרי הטביעה
הסיכון לתמותה כתוצאה מטביעה משתנה בין קבוצות שונות של אוכלוסייה וחתך סוציו-
אקונומי. שיעור
)התמותה מטביעות בקרב ילדים ובני נוער ערבים המתגוררים במחוז דרום (אשר ברובם הגדול הינם בדואים
גבוה פי3.7
משיעור התמותה
בקרב יהודים. אין הבדלים משמעותיים בין שיעורי התמותה בקרב יהודים לשיעורי
התמותה בקרב ערבים שאינם מתגוררים במחוז דרום. בנוסף, שיעור התמותה ביישובים בעלי דירוג חברתי-
כלכלי נמוך (אשר רבים מהם ערביים, במחוז דרום ובמחוזות אחרים) גבוה פי1.9
בהשוואה ליישובים בעל י
דירוג חברתי-
.כלכלי גבוה
8
תמותה מטביעה בקרב ילדים ונוער בגילאי17
-
0
,בחלוקה לפי מגדר, גיל, סוג הטביעה, עונת השנה, יום בשבוע
אוכלוסייה ורמה חברתית-כלכלית, שיעור ל-
100,000
,ילדים וסיכון יחסי2020
-
2008
מקרים2014-
2020
)%(
מקרים2008-
2014
)%(
יחס סיכונים
א
(
)ר.ס
תמותה בשנה
ל-
100,000
מקרים2008
-
2020
)%(
136 (100.0%)
108 (100.0%)
-
0.6
222 (100.0%)
כלל המקרים
* מגדר
92
(68.1%)
76 (70.4%)
2.2 (1.7-3.0)
0.9
155 (70.1%)
זכרים
43
(31.9%)
32 (29.6%)
1.0
0.4
66 (29.9%)
נקבות
** גיל
59 (43.7%)
35 (32.4%)
2.3 (1.5-3.5)
0.8
85 (38.5%)
0-4
22 (16.3%)
18 (16.7%)
1.1 (0.7-1.8)
0.4
37 (16.7%)
5-9
15 (11.1%)
21 (19.4%)
1.0
0.3
31 (14.0%)
10-14
39 (28.9%)
34 (31.5%)
3.9 (2.6-6.0)
1.4
68 (30.8%)
15-17
סוג הטביעה
ב
55 (40.4%)
27 (25.0%)
1.0
0.2
72 (32.4%)
בריכה
55 (40.4%)
59 (54.6%)
1.5 (1.1-2.0)
0.3
106 (47.7%)
ים/אגם/נחל
21 (15.4%)
11 (10.2%)
0.4 (0.3-0.6)
0.1
29 (13.1%)
דלי/גיגית/אמבטיה
5 (3.7%)
11 (10.2%)
0.2 (0.1-0.4)
0.0
15 (6.8%)
/אחר (בור/מאגר
)'שלולית וכד
עונת השנה
15 (11.0%)
4 (3.7%)
1.0
0.1
18 (8.1%)
'חורף (ינו-
)'פב', דצ
39 (28.7%)
28 (25.9%)
3.6 (2.1-6.0)
0.2
64 (28.8%)
אביב (מרץ-
)מאי
69 (50.7%)
66 (61.1%)
6.6 (4.0-10.8)
0.3
118 (53.2%)
קיץ (יוני-
)אוגוסט
13 (9.6%)
10 (9.3%)
1.2 (0.7-2.3)
0.1
22 (9.9%)
'סתיו (ספט-
)'נוב
יום בשבוע
21 (15.4%)
17 (15.7%)
2.3 (1.2-4.2)
0.1
34 (15.3%)
ראשון
9 (6.6%)
7 (6.5%)
1.0
0.0
15 (6.8%)
שני
14 (10.3%)
9 (8.3%)
1.4 (0.7-2.7)
0.1
21 (9.5%)
שלישי
17 (12.5%)
14 (13.0%)
1.9 (1.0-3.5)
0.1
28 (12.6%)
רביעי
29 (21.3%)
16 (14.8%)
2.7 (1.5-4.9)
0.1
41 (18.5%)
חמישי
23 (16.9%)
18 (16.7%)
2.7 (1.5-4.8)
0.1
40 (18.0%)
שישי
23 (16.9%)
27 (25.0%)
2.9 (1.6-5.2)
0.1
43 (19.4%)
שבת
9
מקרים2014-
2020
)%(
מקרים2008-
2014
)%(
יחס סיכונים
א
)(ר.ס
תמותה בשנה
ל-
100,000
מקרים2008
-
2020
)%(
קבוצת אוכלו*** סייה
89 (65.4%)
55 (50.9%)
1.0
0.5
132 (59.5%)
יהודים
15 (11.0%)
17 (15.7%)
3.7 (2.5-5.5)
1.9
30 (13.5%)
ערבים- מחוז דרום
24 (17.6%)
30 (27.8%)
1.2 (0.9-1.7)
0.6
47 (21.2%)
ערבים-
יתר
המחוזות
רמה חברתית-
כלכלית
של יישוב המגורים
****
56 (46.3%)
60 (61.2%)
1.9 (1.4-2.7)
0.8
106 (53.5%)
נמוך (אשכולות1-3
)
30 (24.8%)
19 (19.4%)
1.3 (0.9-1.9)
0.5
45 (22.7%)
בינוני (אשכולות4-
6)
35 (28.9%)
19 (19.4%)
1.0
0.4
47 (23.7%)
גבוה (אשכולות7-
10
)
א יחס הסיכונים בין שיעורי התמותה מחושב עבור כל קטגוריה
ביחס לקבוצת הבסיס, שהינה הקטגוריה בעלת שיעור התמותה הנמוך ביותר
באותו ניתוח. רווחי הסמך מבוססים על מובהקות95%
. מודגשים יחסי סיכונים בעלי מובהקות סטטיסטיתp <.10
, כפי שעולה ממבחן סיכון
( יחסיRR
.)
ב עבור סוג הטביעה, בריכה נקבעה כקטגוריית הבסיס במקום קטגורי ."ית "אחר
.* מקרה אחד הינו ללא זיהוי מגדרי. מקרה זה אינו נכלל בנתוני המגדר המוצגים בטבלה ואינו נלקח בחשבון בחישוב האחוזים
.** מקרה אחד הינו ללא גיל מזוהה. מקרה זה אינו נכלל בנתוני הגיל המוצגים בטבלה ואינו נלקח בחשבון בחישוב האחוזים
***
13
ממקרי התמותה ה ינם ללא קבוצת אוכלוסייה מזוהה, או שהינם תיירים או משתייכים לאוכלוסייה הזרה. מקרים אלה לא נכללים
.בקטגוריות האוכלוסייה אולם הם נלקחים בחשבון בחישוב האחוזים
**** ל-
24
ממקרי התמותה לא ניתן לשייך אשכול חברתי-כלכלי, מאחר ולא מזוהה עבורם מקום מגורים או שאינם גר ים ביישוב עם דירוג
חברתי-כלכלי. מקרים אלה אינם נכללים בקבוצות הרמה החברתית-
.כלכלית המוצגות בטבלה, ואינם נלקחים בחשבון בחישוב האחוזים
2.2
מגמות וזירות היפגעות במים בקרב אוכלוסיות סיכון
מהנתונים שהוצגו ניתן לזהות שתי קבוצות גיל המצויות בסיכון גבוה ב :מיוחד להיפגעות בסביבת מים
פעוטות בגילאי לידה עד4
, ובני נוער בגילאי15-17
,. מאפייני וזירות ההיפגעות של שתי קבוצות אלו שונים
וכך גם אסטרטגיות המניעה הנדרשות כפי שיפורטו בהמשך מסמך זה. ניתן להניח כי השקעת משאבים
בצמצום ההיפגעות בקבוצות הגילאים הללו תוביל ל ירידה מובהקת בשיעורי ההיפגעות של ילדים ובני נוער
.כתוצאה מטביעה
10
2.2.1
מגמות וזירות היפגעות במים בגילאי לידה-
4
( 'בכלל השנים המתועדות במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת2008-2020
), התרחשו85
מקרי תמותה
כתוצאה מטביעה בקרב פעוטות בגילאי0-4
, שיעור תמותה של0.8
מקרים למאה אלף ילדים. טביעה
אחראית לכ-
13%
מכלל מקרי התמותה בגילאים אלו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, ולכ-
25%
ממקרי
התמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי. מכלל מקרי התמותה של ילדים ובני נוער בגילאי0-17
כתוצאה
,מטביעה38.3%
היו בקבוצת הגיל0-4, כאשר פרופורציית קבו צת הגיל באוכלוסיית הילדים ובני הנוער
בישראל הינה31.0%
.
להלן נקודות עיקריות שעלו מהנתונים, עבור טביעות של פעוטות בגילאי0-4
בשנים2008-2020
:
חלה עלייה לאורך השנים בשיעור התמותה, אשר נובעת בעיקרה מעלייה תלולה בשיעור התמותה
.מטביעה בבריכות
למעלה מ-
60%
מהה רוגים הינם זכרים; הסיכון לתמותה מטביעה יותר מכפול בגילאי1-4
בהשוואה
.לתינוקות בני פחות משנה
כמחצית מהטביעות התרחשו בבריכות, וכ-
30%
התרחשו במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה. כל הילדים
שטבעו בבריכות היו בגילאים הגבוהים משנה; למעלה מ-
75%
מהילדים שטבעו במעורבות דלי, גיגית או
.אמבטיה היו מתחת לגיל שנתיים. כמעט מחצית מהטביעות בבריכות התרחשו בבריכות ביתיות
כמחצית מהטביעות מתרחשות בעונת הקיץ, כך ששיעור התמותה מטביעות בקיץ גבוה משיעור
.התמותה בחורף
שיעור התמותה בקרב ערבים המתגוררים במחוז דרום גבוה פי4.4
בהשוואה ליהו דים. בקרב ערבים
במחוז דרום לא התרחשו טביעות בבריכה, וכמעט80%
.מהטביעות התרחשו במעורבות דלי או גיגית
שיעור התמותה בקרב ילדים המתגוררים ביישובים ברמה חברתית-
כלכלית נמוכה גבוה פי1.7
משיעור
התמותה בקרב ילדים מיישובים ברמה חברתית-
כלכלית גבוהה. בעוד שביישובים
ברמה חברתית-
כלכלית גבוהה מרבית הטביעות מתרחשות בבריכות, ביישובים ברמה חברתית-
כלכלית נמוכה יותר
.ממחצית הטביעות הינן במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה
מגמות בשיעור התמותה כתוצאה מטביעה
בגילאי לידה עד4
התרשים להלן מציג ממוצעים תלת-שנתיים של שיעורי התמותה כתוצ אה מטביעה בקרב פעוטות בגילאי0-
4
, עבור השנים2008-2020
, עבור כלל הטביעות ועבור טביעות בבריכות, שהינו סוג הטביעה המרכזי
בגילאים אלו. ניתן לראות שישנה עלייה משמעותית בשיעור התמותה לאורך השנים: שיעור התמותה בשנים
11
2018-2020
הינו פי2.3
משיעור התמותה בשנים2008-2010
. היקף התמותה מטביעה בבריכות עלה באופן
תלול, כך ששיעור התמותה בשנים2018-2020
הינו פי5.2
משיעור התמותה בשנים2008-2010
. בטביעות
.מסוגים אחרים לא חלה עלייה מובהקת בשיעור התמותה
תמותה כתוצאה מטביעה, גילאי0-4, שיעור מקרי תמותה לשנה ל-
100,000
, ממוצע תלת שנתי
(
(N=85
( בתיבות הטקסט מוצע הסיכון היחסיRR
) בשנים2018-2020
ביחס לשנים2008-2010
(רווח סמך מובהקות95%
.)בסוגריים
התפלגות מקרי התמותה מטביעה
בגילאי לידה עד4
הטבלה הבאה מציגה את התפלגות מקרי התמותה כתו צאה מטביעה עבור2008-2020
בחלוקה לפי
מאפייני הפעוט הנפגע (מגדר, גיל, קבוצת אוכלוסייה, רמה חברתית-
כלכלית של יישוב המגורים) ולפי
.)מאפייני אירוע הטביעה (סוג, עונה בשנה, יום בשבוע
ניתן לראות בטבלה שלמעלה מ-
63%
מההרוגים הינם זכרים, ושהסיכון של זכרים למות כתוצ אה מטביעה
גבוה פי1.7
מהסיכון של נקבות. עוד ניתן לראות שהסיכון לתמותה כתוצאה מטביעה גבוה יותר בקרב
פעוטות בגילאי1-4
, בהשוואה לתינוקות בני פחות משנה: יחס השיעורים הינו פי2.4
עבור גילאי1-2
ו-
2.0
עבור גילאי3-4
.
כ
מחצית מהטביעות התרחשו בבריכות, וכ-
30%
התרח שו במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה. הסיכוי לטביעה
:בשני האופנים הללו גבוה משמעותית מהסיכוי לטביעה במקורות מים טבעיים כמו ים, אגם או נחל (בריכות
12
פי3.6
; דלי/גיגית/אמבטיה: פי2.2
). התפלגות הגילאים משתנה בהתאם לסוג הטביעה: בבריכות לא
התרחשו מקרי טביעה בקרב תינו קות בגיל פחות משנה, והתפלגות הגילאים האחרים הינה שוויונית (בין
23.3%
ל-
27.9%
,לכל שנתון); לעומת זאת34.6%
(9
מקרים) מהטביעות במעורבות דלי/גיגית/אמבטיה
התרחשו בקרב תינוקות בני פחות משנה, ו-
42.3%
(
11
מקרים) התרחשו בקרב פעוטות בין גיל שנה
לשנתיים: בסה"כ כ-
77%
.מהמקרים בקרב פעוטות מתחת לגיל שנתיים
מתוך43
,הטביעות שהתרחשו בבריכות46.5%
(
20
,מקרים) התרחשו בבריכות פרטיות18.6%
(8
)מקרים
התרחשו בצימרים, ו-
18.6%
(8
מקרים) התרחשו בבריכות שחייה עירוניות, בבתי מלון בארץ או במתחמי
נופש. מקרי טביעה נוספים התרחשו במלונו ת במהלך חופשות בחו"ל, בבריכת נוי, בבריכת דגים ובבריכות
.בפארקים לאומיים
כמחצית מהטביעות מתרחשות בעונת הקיץ, כך ששיעור התמותה כתוצאה מטביעות בקיץ גבוה פי4.3
משיעור התמותה בחורף. הימים הנפוצים ביותר בשבוע הינם שישי (כ-
21%
( ), ראשון20%), ושבת (כ-
16%
.)
בדיק ת התפלגות מקרי התמותה מטביעה בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה מעלה ששיעור התמותה בקרב
ערבים המתגוררים במחוז דרום, אשר ברובם הגדול הינם בדואים, גבוה בהרבה בהשוואה ליהודים (פי4.4
.)
,בעוד שבקרב פעוטות מהאוכלוסייה היהודית64.7%
(
33
מקרים) מהטביעות התרחשו בבריכות ו-
19.6%
(
10
מקרים) מהטביעות התרחשו במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה, בקרב פעוטות מהאוכלוסייה הערבית
במחוז דרום לא התרחשו טביעות בבריכות כלל, ו-
78.6%
(
11
מקרים) מהטביעות התרחשו במעורבות דלי
או גיגית (לא התרחשו טביעות במעורבות אמבטיה). בקרב ערבים המתגוררים מחוץ ,למחוז דרום55.6%
(
10
מקרים) מהטביעות התרחשו בבריכות ו-
22.2%
(4
.מקרים) התרחשו במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה
שיעור התמותה ביישובים בעלי דירוג חברתי-
כלכלי נמוך (אשר רבים מהם ערביים, במחוז דרום ובמחוזות
אחרים) גבוה פי1.7
בהשוואה ליישובים בעלי דירוג חברתי-כ לכלי גבוה. בקרב ילדים מיישובים ברמה
חברתית-
,כלכלית נמוכה54.1%
(
20
מקרים) מהטביעות התרחשו במעורבות דלי, גיגית או אמבטיה, ו-
21.6%
(8
מקרים) מהטביעות התרחשו בבריכות. בקרב ילדים מיישובים ברמה חברתית-
,כלכלית גבוהה
63.2%
(
12
מקרים) מהטביעות התרחשו בבריכות, ו-
26.3%
(5
,מקרים) מהטביעות התרחשו במעורבות דלי
.גיגית או אמבטיה
13
ת מותה מטביעה בקרב פעוטות בגילאי0-4
,בחלוקה לפי מגדר, גיל, סוג הטביעה, עונת השנה, יום בשבוע
אוכלוסייה ורמה חברתית-כלכלית, שיעור ל-
100,000
,ילדים וסיכון יחסי2008-2020
מקרים2014-2020
)%(
מקרים2008-
2014
)%(
יחס סיכונים
א
)(ר.ס
תמותה בשנה
ל-
100,000
מקרים2008
-
2020
)%(
59 (100.0%)
35 (100.0%)
-
0.8
85 (100.0%)
כלל המקרים
מגדר
38 (64.4%)
21 (60.0%)
1.7 (1.1-2.6)
1.0
54 (63.5%)
זכרים
21 (35.6%)
14 (40.0%)
1.0
0.6
31 (36.5%)
נקבות
יל ג
8 (13.6%)
3 (8.6%)
1.0
0.4
9 (10.6%)
0
30 (50.8%)
14 (40.0%)
2.4 (1.2-4.9)
1.0
42 (49.4%)
1-2
21 (35.5%)
18 (51.5%)
2.0 (0.9-4.1)
0.8
34 (40.0%)
3-4
סוג הטביעה
ב
33 (55.9%)
15 (42.9%)
3.6 (1.9-6.8)
0.4
43 (50.6%)
בריכה
5 (8.5%)
8 (22.9%)
1.0
0.1
12 (14.1%)
ים/אגם/נחל
20 (33.9%)
9 (25.7%)
2.2 (2.1-4.3)
0.2
26 (30.6%)
דלי/גיגית/אמבטיה
1 (1.7%)
3 (8.6%)
0.3 (0.1-1.0)
0.0
4 (4.7%)
אחר
עונת השנה
8 (13.6%)
3 (8.6%)
1.0
0.1
10 (11.8%)
'חורף (ינו-
)'פב', דצ
16 (27.1%)
6 (17.1%)
1.9 (0.9-4.1)
0.2
19 (22.4%)
אביב (מרץ-
)מאי
26 (44.1%)
22 (62.9%)
4.3 (2.2-8.6)
0.4
43 (50.6%)
קיץ (יוני-
)אוגוסט
9 (15.3%)
4 (11.4%)
1.3 (0.6-3.0)
0.1
13 (15.3%)
'סתיו (ספט-
)'נוב
יום בשבוע
13 (22.0%)
6 (17.1%)
2.8 (1.1-7.2)
0.2
17 (20.0%)
ראשון
4 (6.8%)
2 (5.7%)
1.0
0.1
6 (7.1%)
שני
7 (11.9%)
3 (8.6%)
1.7 (0.6-4.6)
0.1
10 (11.8%)
שלישי
6 (10.2%)
3 (8.6%)
1.3 (0.5-3.8)
0.1
8 (9.4%)
רביעי
10 (16.9%)
5 (14.3%)
2.0 (0.8-5.3)
0.1
12 (14.1%)
חמישי
11 (18.6%)
7 (20.0%)
3.0 (1.2-7.6)
0.2
18 (21.2%)
שישי
8 (13.6%)
9 (25.7%)
2.3 (0.9-6.1)
0.1
14 (16.5%)
שבת
* קבוצת אוכלוסייה
37 (62.7%)
20 (57.1%)
1.0
0.6
51 (60.0%)
יהודים
11 (18.6%)
5 (14.3%)
4.4 (2.4-7.9)
2.7
14
(16.5%)
ערבים- מחוז דרום
9 (15.3%)
10 (28.6%)
1.4 (0.8-2.4)
0.9
18 (21.2%)
ערבים-
יתר
המחוזות
רמה חברתית-
כלכלית יישוב המגורים
**
24 (45.3%)
16 (50.0%)
1.7 (1.0-2.9)
0.9
37 (48.7%)
נמוך (אשכולות1-3
)
16 (30.2%)
6 (18.8%)
1.4 (0.8-2.6)
0.7
20 (26.3%)
בינוני (אשכולות4-6
)
13 (24.5%)
10 (31.3%)
1.0
0.5
19 (25.0%)
גבוה (אשכולות7-10
)
א יחס הסיכונים בין שיעורי התמותה מחושב עבור כל קטגוריה ביחס לקבוצת הבסיס, שהינה הקטגוריה בעלת שיעור התמותה הנמוך ביותר באותו ניתוח. רווחי הסמך
מבוסס ים על מובהקות95%
. מודגשים יחסי סיכונים בעלי מובהקות סטטיסטיתp <.10
( , כפי שעולה ממבחן סיכון יחסיRR
.)
ב עבור סוג הטביעה, ים/בריכה/נחל נקבע כקטגור."יית הבסיס במקום קטגוריית "אחר
*שניים מההרוגים משתייכים לאוכלוסייה הזרה, ולא נכללים בקבוצות האוכלוסייה המ .וצגות בטבלה. עם זאת הם נלקחים בחשבון בחישוב האחוזים
** לתשעה מההרוגים לא צוין מקום המגורים ולכן אינם נכללים בקבוצות הרמה החברתית-
.כלכלית המוצגות בטבלה, ואינם נלקחים בחשבון בחישוב האחוזים
14
2.2.2
מגמות וזירות היפגעות במים בקרב בני נוער (גילאי15-17
)
בכלל
( 'השנים המתועדות במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת2008-2020
), התרחשו68
מקרי
תמותה כתוצאה מטביעה בקרב בני נוער בגילאי15-17
, שיעור תמותה של1.4
מקרים למאה אלף בני
נוער. טביעה אחראית לכ-
17%
,מכלל מקרי התמותה בגילאים אלו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת
ולכ-
51%
ממקרי התמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי. מכלל מקרי התמותה של ילדים ובני נוער
בגילאי0-17
,כתוצאה מטביעה30.6%
היו בקבוצת הגיל15-17
: פי2.1
מהפרופורציה של קבוצת הגיל
.הזו באוכלוסיית הילדים ובני הנוער בישראל
:הנתונים מצביעים על מספר מגמות מרכזיות
באופן כללי נשמרת לאורך השנים יציבות בשיעור התמותה כתוצאה מטביעה בקרב בני נוער
בגילאי15-17
.
למעלה מ-
82%
מכלל ההרוגים הינם זכרים, כמעט60%
מההרוגים הינם בגיל17, לעומת כ-
20%
בכל אחד מהגילאים15
ו-
16
. ספציפית בקרב בני נוער בגיל17
, חלה לאורך השנים עלייה בשיעור
התמותה כתוצאה מטביעה. בקרב זכרים בגיל17
, שיעור התמותה כתוצאה מטביעה הינו3.9
.מקרים בשנה למאה אלף בני נוער
למעלה מ-
60%
ממקרי הטביעה שהסתיימו בתמותה התרחשו בים, באגמים או נחלים (לא כולל
.)שיטפונות
למעלה מ-
91%
ממקרי הטביעה שהסתיימו בתמותה התרחשו באביב או בקיץ, ו מעל80%
אירעו
.בימים רביעי עד שבת
שיעור התמותה בקרב בני נוער מהחברה הערבית המתגוררים במחוז דרום גבוה פי8.0
בהשוואה
לבני נוער מהחברה הערבית המתגוררים במחוזות אחרים, ופי5.2
.בהשוואה ליהודים
שיעור התמותה ביישובים בעלי דירוג חברתי-
כלכלי נמוך גבוה פי2.0
בה שוואה ליישובים בעלי
דירוג חברתי-
כלכלי גבוה. כמו כן, שיעור התמותה כתוצאה ממקרי טביעה שהתרחשו בים, באגמים
או בנחלים (לא כולל שיטפונות) גבוה פי3.4
בקרב בני נוער המתגוררים ביישובים בדירוג חברתי-
כלכלי נמוך, ופי2.3
בקרב המתגוררים ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי בי נוני, בהשוואה לאלה
שמתגוררים ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי גבוה (הדירוג החברתי-
כלכלי של כל יישוב נקבע לפי
נתוני הלמ"ס העדכניים, אשר פורסמו ביחס לשנת2017
.)
15
מגמות בשיעור התמותה כתוצאה מטביעה בגילאי15-17
התרשים להלן מציג ממוצעים תלת-שנתיים של שיעורי התמותה כ תוצאה מטביעה בקרב בני נוער
בגילאי15-17
, עבור השנים2008-2020
. ניתן לראות ששיעור התמותה לא השתנה במגמה עקבית
לאורך התקופה. ישנה עלייה מתונה ובלתי מובהקת בשיעור התמותה בשנים האחרונות לעומת השנים
שקדמו להן, אשר ניתן לייחס לאסון נחל צפית משנת2018
בו נספו תשע .ה בני נוער
תמותה כתוצאה מטביעה, גילאי15-17, שיעור מקרי תמותה לשנה ל-
100,000
, ממוצע תלת
( שנתי(N=68
( בתיבת הטקסט מוצע הסיכון היחסיRR
) בשנים2020
-
2018
ביחס לשנים2010
-
2008
.)(רווח סמך בסוגריים
התפלגות מקרי התמותה מטביעה
בג ילאי15-17
הטבלה הבאה מציגה את התפלגות מקרי התמותה כתוצאה מטביעה עבור2008-2020
בחלוקה לפי
מאפייני הנער הנפגע (מגדר, גיל, קבוצת אוכלוסייה, רמה חברתית-
כלכלית של יישובי מגורים יהודיים
.)ומעורבים) ולפי מאפייני אירוע הטביעה (סוג, עונה בשנה, יום בשבוע
ניתן לרא
ות בטבלה שלמעלה מ-
82%
מההרוגים הינם זכרים, ושהסיכון של בני נוער זכרים למות
כתוצאה מטביעה גבוה פי4.4
מהסיכון של נקבות (לולא אסון צפית, בו נהרגו שבע בנות ושני בנים, כ-
92%
מההרוגים היו זכרים). יחסי המגדר בהתפלגות התמותה אינם משתנים באופן משמעותי בין
השנים2008-2014
לשנים2014-2020
.
1.4
1.9
1.7
1.3
1.1
1.4
1.4
1.2
1.7
1.5
1.6
0.0
0.2
0.4
0.6
0.8
1.0
1.2
1.4
1.6
1.8
2.0
2008
2010
2009
2011
2010
2012
2011
2013
2012
2014
2013
2015
2014
2016
2015
201
2016
2018
201
2019
2018
2020
1.1 (0.6-2.2)
16
ניתן גם לראות שכמעט60%
מההרוגים הינם בגיל17
, והסיכון של בני נוער בגיל17
למות כתוצאה
מטביעה גבוה פי3.1
מהסיכון של בני נוער בגיל16
(יחס הסיכונים מובהק גם ללא הכללת הנספים
בנחל צפית, שם כל ההרוגים היו בגיל17). בין השנים חלה עלי יה במשקל היחסי של בני נוער בגיל17
בכלל מקרי התמותה של בני נוער מטביעה: כ-
77%
מהמקרים בשנים2014-2020, לעומת כ-
35%
מהמקרים עבור השנים2008-2014
. עלייה זו משקפת גידול הכפלה פי2.2
בשיעור התמותה מטביעה
של בני נוער בגיל17: מ-
1.4
בשנה למאה אלף עבור השנים2008-2014, ל-
3.2
בשנה למאה אלף עבור
השנים2014-2020
. חלק מהגידול בשיעור התמותה נובע מאסון נחל צפית וחלקו נובע מעלייה במספר
מקרי הטביעה בים/אגם/נחל בקרב בני נוער בגיל17
(
18
מקרים בשנים2014-2020
לעומת10
מקרים
בשנים2008-2014
.)
בכ-
49%
מכלל המקרים המוצגים כאן(
33
מקרים מתוך68
), ההרוגים היו זכרים בגיל17
: שיעור
תמותה של3.9
.מקרים לשנה למאה אלף בני נוער
למעלה מ-
60%
מהטביעות התרחשו ב-
"ים/אגם/נחל". אין הבדל משמעותי מבחינה זו בין התקופות
.)ובין גילאים שונים (למעט השינוי במשקל היחסי של טביעות אלה כתוצאה מאסון צפית
רק בשלושה
ממקרי הטביעה ב-
"ים/אגם/נחל" היה מעורב חפץ כלשהוא (גלשן, מזרון ים, קיאק). מתוך43
מקרי
טביעה ב-
,""ים/אגם/נחל33
(כ-
77%
) התרחשו בים או בחוף הים. בנספח מוצגים תרחישי המקרה של
מקרי הטביעה ב-
"ים/אגם/נחל" משנת2014
.ואילך
למעלה מ-
91%
מהטביעות התרחשו באביב או בקיץ. הסיכון לתמותה כתוצאה מטביעה באביב או
בקיץ גבוה משמעותית בהשוואה לסתיו או לחורף. אומנם לא נמצא הבדל משמעותי בין שיעור
( התמותה בקיץ לשיעור התמותה באביב0.7
מקרים בשנה למאה אלף ילדים ובני נוער לעומת0.6
,)
אולם יש לקחת בחשבון שבהחסרת אסון צפית א
שר אירע ב חודש אפריל בשנת2018
, שיעור התמותה
( באביב היה נמוך יותר0.4
מקרים בשנה למאה אלף ילדים ובני נוער). הפער בין התקופות במשקל
היחסי של הקיץ לעומת האביב גם הוא פועל יוצא של אסון צפית. נראה שסוג הטביעה הדומיננטי
משתנה בין עונות השנה: קשה אומנם להסיק ממספר המקרים הקטן, אך יש לציין ששישה מקרי תמותה
.כתוצאה מטביעה בבורות או מאגרי מים היו בחודשי האביב, לעומת שני מקרים בקיץ
מעל80%
ממקרי התמותה כתוצאה מטביעה אירעו בימים רביעי עד שבת, והסיכון לתמותה כתוצאה
מטביעה באחד מימים אלה גבוה משמעותית בהשוואה לימים ראשון עד שליש י. מספר מקרי התמותה
17
ביום חמישי גבוה בהרבה גם בהשוואה לרביעי, שישי ושבת, כתוצאה מאסון צפית אשר התרחש ביום
חמישי. מעבר לכך לא ניכרים מהממצאים הבדלים משמעותיים בין ימים רביעי עד שבת, גם לא
.בחלוקה לפי עונות השנה או גילאים
בדיקת התפלגות מקרי התמותה מטביעה בחל וקה לפי קבוצות אוכלוסייה, מעלה ששיעור התמותה
בחברה הערבית במחוז דרום, אשר ברובה הגדול מורכבת מיישובים בדואים, גבוה בהרבה בהשוואה
לחברה הערבית במחוזות אחרים (פי8.0
) ובהשוואה לחברה היהודית (פי5.2
). במהלך השנים ישנה
עלייה מסוימת במשקל היחסי של בני נוער מהחב רה היהודית בתמותה מטביעה וירידה במשקל של בני
נוער מהחברה הערבית במחוז דרום ושל בני נוער מהחברה הערבית במחוזות אחרים, אולם בהחסרת
ההרוגים באסון צפית מגמה זו אינה מובהקת. כמו כן, קשה אומנם להסיק ממספר המקרים הקטן, אך
נראה שהמשקל היחסי של מקרי טביעה בבורות, מ אגרי מים ובריכות חמצון גבוה יותר בחברה הערבית
(ארבעה מקרים בקרב בני נוער מהחברה הערבית ממחוז דרום ושני מקרים בקרב בני נוער מהחברה
הערבית ממחוזות אחרים: סה"כ6
מתוך21
,
28.6%
), בהשוואה לבני נוער מהחברה היהודית (שלושה
מתוך41
,
7.3%
.)
שיעור התמותה ביישובים ב
עלי דירוג חברתי-
כלכלי נמוך (אשר רבים מהם ערביים, במחוז דרום
ובמחוזות אחרים) גבוה פי2.0
בהשוואה ליישובים בעלי דירוג חברתי-
כלכלי גבוה. בדיקת התפלגות
מקרי הטביעה שהתרחשו בים, באגמים או בנחלים (לא כולל שיטפונות) מעלה ששיעור התמותה בקרב
בני נוער המתגוררים בייש
ובים בעלי דירוג חברתי-
כלכלי נמוך גבוהים פי3.4
בהשוואה לבני נוער
המתגוררים ביישובים בעלי דירוג חברתי-
( כלכלי גבוה1.0
מקרי תמותה בשנה למאה אלף בני נוער
לעומת0.3
). שיעור התמותה בקרב בני נוער המתגוררים ביישובים בדירוג בינוני גבוה פי2.3
בהשוואה
לאלה שמתגוררי( ם ביישובים בדירוג גבוה0.7
מקרי תמותה בשנה למאה אלף בני נוער לעומת0.3
.)
בדיקה דומה בקרב בני נוער המתגוררים ביישובים יהודיים בלבד, ללא הכללת יישובים ערביים
.ומעורבים, העלתה ממצאים דומים
18
תמותה מטביעה בקרב בני נוער גילאי15-17
בחלוקה לפי מגדר, גיל, סוג הט ביעה, עונת השנה, יום
בשבוע, אוכלוסייה ורמה חברתית-כלכלית, שיעור ל-
100,000
,בני נוער וסיכון יחסי2008-2020
מקרים2020
-
2014
)%(
מקרים-
2008
2014
)%(
א יחס סיכונים
)(ר.ס
תמותה בשנה ל-
100,000
מקרים2008
-
2020
)%(
39 (100.0%)
34 (100.0%)
-
1.4
68 (100.0%) כלל המקרים
מגדר
32 (82.1%)
29 (85.3%)
4.4 (2.4-8.3)
2.2
56 (82.4%) זכרים
7 (17.9%)
5 (14.7%)
1.0
0.5
12 (17.6%) נקבות
גיל
5 (12.8%)
11 (32.4%)
1.1 (0.5-2.4)
0.9
15 (22.1%)
15
4 (10.3%)
11 (32.4%)
1.0
0.8
13 (19.1%)
16
30 (76.9%)
12 (35.3%)
3.1 (1.7-5.9)
2.4
40 (58.8%)
17
סוג הטביעה
3 (7.7%)
3 (8.8%)
1.0
0.1
5 (7.4%) בריכה
3 (7.7%)
6 (17.6%)
1.8 (0.6-5.4)
0.2
9 (13.2%) בור/מאגר
22 (56.4%)
25 (73.5%)
8.6 (3.4-21.7)
0.9
43 (63.2%) ים/אגם/נחל
11 (28.2%)
0 (0.0%)
2.2 (0.8-6.3)
0.2
11 (16.2%) שיטפון
עונת השנה
2 (5.1%)
1 (2.9%)
1.0
0.1
3 (4.4%)
'חורף (ינו-
)'פב', דצ
18 (46.2%)
11 (32.4%)
9.7 (9.9-31.7)
0.6
29 (42.6%) אביב (מרץ-
)מאי
17 (43.6%)
21 (61.8%)
11.0(3.4-35.9)
0.7
33 (48.5%) קיץ (יוני-
)אוגוסט
2 (5.1%)
1 (2.9%)
1.0
0.1
3 (4.4%)
'סתיו (ספט-
)'נוב
יום בשבוע
1 (2.6%)
5 (14.7%)
3.0 (0.6-14.9)
0.1
6 (8.8%) ראשון
2 (5.1%)
3 (8.8%)
2.5 (0.5-12.9)
0.1
5 (7.4%) שני
1 (2.6%)
1 (2.9%)
1.0
0.0
2 (2.9%) שלישי
4 (10.3%)
8 (23.5%)
5.0 (1.1-22.8)
0.2
10 (14.7%) רביעי
17 (43.6%)
6 (17.6%)
11.0(2.6-46.8)
0.4
22 (32.4%) חמישי
8 (20.5%)
5 (14.7%)
6.0 (1.3-26.8)
0.2
12 (17.6%) שישי
6 (15.4%)
6 (17.6%)
5.5 (1.2-24.8)
0.2
11 (16.2%) שבת
* קבוצת אוכלוסייה
28 (77.8%)
15 (50.0%)
1.5 (0.7-3.2)
1.1
41 (66.1%) יהודים
5 (13.9%)
9 (30.0%)
8.0 (3.4-18.0)
5.9
12 (19.4%)
ערבים- מחוז דרום
3 (8.3%)
6 (20.0%)
1.0
0.7
9 (14.5%)
ערבים- יתר המחוזות
רמה חברתית-
** כלכלית של יישוב המגורים
15 (45.5%)
21 (72.4%)
2.0 (1.1-3.7)
1.7
33 (56.9%)
נמוך (אשכולות3
-1)
6 (18.2%)
6 (20.7%)
1.0 (0.5-2.2)
0.8
11 (19.0%)
בינוני (אשכולות6
-
4)
12 (36.4%)
2 (6.9%)
1.0
0.8
14 (24.1%)
גבוה (אשכולות10
-
7)
יחס הסיכונים בין שיעורי התמותה מחושב עבור כל קטגוריה ביחס לקבוצת הבסיס, שהינה הקטגוריה בעלת שיעור התמותה הנמוך ביותר באותו ני תוח. מודגשים יחסי
סיכונים בעלי מו בהקות סטטיסטיתp <.10
( , כפי שעולה ממבחן סיכון יחסיRR
.)
*
.שניים מהנערים שנהרגו זוהו כתיירים וארבעה נוספים לא זוהו על פי קבוצת אוכלוסייה. מקרים אלה לא נכללו בניתוח לפי קבוצת אוכלוסייה
** שניים מהנערים שנהרגו זוהו כתיירים ובשמונה מקרים נוספים לא תועד יישו
ב המגורים. מקרים אלה לא נכללו בניתוח לפי רמה חברתית-
.כלכלית של יישוב המגורים
19
3
.
רקע: טביעה בקרב ילדים ובני נוער- מחקר וספרות מקצועית
3.1
רקע כללי
.טביעה היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לתמותת ילדים ובני נוער כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת
בארצות בעלות הכנסה
גבוהה, טביעה הינה בין חמשת הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים, בני נוער
וצעירים בגילאי24
ומטה, בכל אחת מקבוצות הגיל שבטווח. ילדים, בני נוער וצעירים מצויים בסיכון גבוה
,יותר לטביעה בהשוואה לקבוצות גיל אחרות: ביותר ממחצית ממקרי התמותה מטביעה ברחבי העולם
ההרוגים הינם בגילאים נמוכים מ-
25
(
WHO, 2014
.)
( בטווח הגילאים המוגדר כילדים ובני נוער0-17
שנים), קבוצות הגיל המצויות בסיכון הגבוה ביותר לטביעה
הינן פעוטות בגילאים נמוכים מ-5
ונערים בגילאי15-17
. בארצות מפותחות, מרבית הטביעות של תינוקות
מתרחשות בבית, באמבטיה או ד לי; מרבית הטביעות בגיל הרך מתרחשות בבריכות; ומרבית הטביעות של
( בני נוער מתרחשות במקורות מים טבעיים, כגון חופי ים, אגמים, ונהרותBarron et al., 2016; Denny et
al., 2017
( ). בנים מצויים בסיכון גבוה יותר לטביעה בהשוואה לבנות בכל הגילאים מעל שנהBarron et al.,
2016; Janson, 2020; WHO, 2014
.)
,למרות השכיחות הגבוהה של תמותת ילדים ובני נוער כתוצאה מטביעה, היא פוחתת בהדרגה עם השנים
( ממצא המעיד על כך שמרבית הטביעות הן נמנעותJanson, 2020
). נתונים שנלקחו מארגון הבריאות
העולמי מצביעים על ירידות משמעותיות של80%
-
18%
בש יעור התמותה מטביעה של ילדים ומתבגרים בין
2000
ל-
2013, ב-
21
( מדינות עם הכנסה בינונית או גבוההWu et al., 2017
.)
בדומה לגורמים אחרים להיפגעות, התמותה כתוצאה מטביעות גבוהה יותר בקרב ילדים ובני נוער ממדינות
( בעלות הכנסה נמוכהWHO, 2014). גם במדינות מפותחות, ש יעורי התמותה מטביעה גבוהים יותר בקרב
ילדים ובני נוער ממשפחות בעלות רמות נמוכות של הכנסה והשכלה, בקרב משפחות של מהגרים או
קבוצות מיעוט אתני ובקרב תושבי אזורים כפריים ופריפריאליים. ילדים ובני נוער מקבוצות שמתאפיינות
ברקע חברתי-כלכלי נמוך נוטים פחות להשתתף בש יעורי שחייה וכישורי השחייה שלהם נמוכים יותר, והם
( נוטים להפגין רמה פחותה של ידע בנוגע לבטיחות במיםLowes et al., 2020; Sakamoto et al., 2020
.)
במקומות מסוימים גם תועדה בקרב ילדים מקבוצות מיעוט תפיסה נמוכה יותר של סיכונים. הסיכון הגבוה
באזורים כפריים נובע ב מרבית המקרים מהסמיכות שלהם למקורות מים וממרחק רב יותר משירותים
( חיונייםWillcox-Pidgeon et al., 2020
). בנוסף לקבוצות המתוארות לעיל, הסיכון לטביעה גבוה יותר גם
( בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובקרב ילדים עם בעיות רפואיותJanson, 2020
.)
20
3.2
סיכון גבוה לטביעה בקרב מתבגרים וצעירים
כאמור, טביעה הינה גורם מוביל בתמותת מתבגרים וצעירים בארצות רבות. ככל שגיל הנער עולה, כך גדל
( הסיכון למוות בטביעה, ככל הנראה כתוצאה מירידה בהשגחה מצד המשפחה ומצד בית הספרLawes et
al., 2020
). הפער המגדרי בסיכון לטביעה בולט במיוחד בקרב( מתבגרים וצעיריםKoon et al., 2021;
Lawes et al., 2020
.)
כאמור, מרבית הטביעות בגילאים אלו מתרחשות בפעילות פנאי ונופש במקורות מים פתוחים, כגון חופי ים
( ואגמיםJanson, 2020
). בארצות מסוימות, בהן שיט או דיג דומיננטיים באורח החיים המקומי, מספר
משמעותי של טביע( ות מתרחש במהלך פעילויות אלוWHO, 2014
). במחקר שנערך באוסטרליה נמצא
ששכיחות מקרי הטביעה בקרב בני נוער (כמו גם בקרב ילדים בגילאים נמוכים יותר) גבוהה יותר בימי חופש
בחגים ציבוריים, בהשוואה לימים רגילים. הפערים היו גבוהים במיוחד עבור טביעות במקומות שנהוג לנפו ש
( בהם, כמו חופיםPeden et al., 2019
.)
3.3
טביעות בני נוער כתוצאה של התנהגות סיכונית
נטען ששיעורי ההיפגעות הגבוהים בקרב מתבגרים וצעירים נובעים מהתנהגות סיכונית המאפיינת את
שכבות הגיל הללו ובולטת במיוחד בקרב בנים. בנים בגילאי הנעורים מתאפיינים ברמה נמוכה ש ל שליטה
עצמית, נוטים לרמות גבוהות של צורך בתגמול וחיפוש אחר ריגושים, והינם בעלי רמות נמוכות של מודעות
לסכנה וביטחון מופרז ביכולתם לשלוט במצב. בנוסף, נערים בנים מושפעים במידה רבה מלחץ חברתי
( ומצורך להוכיח אומץ ויכולת בפני קבוצת השוויםErriu, 2017
.)
במחקר ש בוצע בקרב בני נוער בגילאי13-18
במדינת וושינגטון בארה"ב, נמצא קשר בין דיווחי המשתתפים
( בנוגע להתנהגותם בסביבה מימית לבין נטייתם להתנהגות סיכונית בהקשרים אחריםSakamoto et al.,
2020
). ספציפית, ההשתתפות בשיעורי שחייה והנכונות לעטות חליפות הצלה במהלך שיט היו נמוכות יותר
בקרב נערים שדיווחו על רמות גבוהות של צריכת אלכוהול והתנסות מינית תכופה, מעורבות באלימות פיזית
ושליחת הודעות בטלפון בנהיגה. מנגד, נמצאה התנהגות בטוחה יותר בסביבת המים בקרב נערים שדיווחו
על יחסים קרובים עם משפחתם ועל תחושת ביטחון בבית הספר, גורמי ם אשר ידועים כמגנים על בני נוער
מפני התנהגות סיכונית. בדומה למרבית המחקרים המתמקדים בהתנהגות סיכונית, בנים ונערים בגילאים
מאוחרים נטו יותר להימנע מלעטות חליפת הצלה בהשוואה לבנות ולנערים בגילאים נמוכים. בהסתמך על
הממצאים נטען שיש להתייחס להתנהגות לא בטוחה ב סביבת המים כביטוי להתנהגות סיכונית ולשלב את
.אסטרטגיית המניעה במכלול האסטרטגיות למניעת התנהגות סיכונית בקרב בני נוער
21
מחקר נוסף בחן את מאפייני התמותה מטביעות של בנים בגילאי15-34
בחופים באוסטרליה, בין השנים
2004
ו-
2019, ומצא שרבים ממקרי הטביעה מערבים התנהג( ויות בעלות אופי סיכוניLawes et al., 2020
.)
בהשוואה למקרי טביעה בקרב בנות ובקבוצות גיל אחרות, בנים בגילאי15-34
נטו יותר לטבוע במהלך
התנהגויות מסוכנות של קפיצה למים ושחייה בקרבה לצוקים ולסלעים, בימי חגים לאומיים שמתאפיינים
,בצריכה מוגברת של אלכוהול וסמים בשעות אחה"צ בהן מתרחשים מפגשים חברתיים וצעירים נוטים
להיות פחות זהירים, ולאחר נטילת מטא-
אמפטמינים או קנאביס. כמו כן, רמת האלכוהול הממוצעת בדם
של הטובעים הייתה גבוהה פי3
.מהמותר
במחקר שבחן התנהגות בני נוער בניו-זילנד, נטען שעמדותיהם והתנהגותם של בנים צעירי ם בחופים הן
ביטוי ל-
( ""גבריות מסוכנתMoran, 2011
). מושג זה מתייחס להבניה חברתית של גבריות באמצעות ערכים
של התמודדות עם סיכונים, דומיננטיות והפגנת יכולת גופנית. המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב
תלמידי תיכון בשנת2003
, ובו נמצא שבנים נטו הרבה יותר מבנות להתעלם מהוראות הבטיחות, לשחות
,לבדם, לצלול, לשחות אחרי נטילת סמים ואלכוהול, לשחות באזור אסור או מחוץ לתחום השגחת המצילים
ולשחות במצבים של קור ועייפות. יותר בנים מבנות הביעו עמדות שליליות כלפי שירותי ההצלה וטענו
שמותר לשחות מעבר לתחום ההשגחה אם הדבר מרגיש בטוח. הב נים נטו גם להפחית בעוצמת הסיכון
הנתפס של תרחישים שונים, כגון היסחפות או היתקלות עם הגלשן בסלע. ההבדל המגדרי בא לידי ביטוי גם
ביחס של המשפחה: בהשוואה לבנות, אחוזים נמוכים יותר מהבנים דיווחו שהוריהם נתנו להם עצות בנוגע
להתנהגות במים, השגיחו עליהם בפעילויות מ .שפחתיות או מימנו עבורם שיעורי שחייה
מאחר וחיפוש ריגושים והפגנת גבריות כרוכים בנטילת סיכונים ובהתעלמות מהנחיות, נטען שלאמצעי
בטיחות נפוצים כמו סימון אזורים בחופים המיועדים לשחייה לא תמיד תהיה השפעה חיובית על התנהגותם
של גברים צעירים, ולעיתים ההשפעה תהיה ה( פוכהLawes et al., 2020; Moran, 2011
.)
בנוסף, ישנם ממצאים המעידים שלצד החשיבות הרבה שבלימוד שחייה כאמצעי למנוע טביעות, להערכה
,חיובית של כישורי שחייה עלולה להיות גם השפעה שלילית על תפיסת הסיכון של נערים וגברים צעירים
באופן שמעודד התנהגות סיכונית. במחקר ש התמקד בגברים צעירים באוסטרליה, נמצא שמשתתפים
שהעריכו באופן חיובי את יכולת השחייה שלהם הביעו נכונות רבה יותר לשחות תחת השפעת אלכוהול
(
Hamilton &
Schmidt, 2014
). כמו כן, במחקר המתואר לעיל שבחן את התנהגותם של בני נוער במדינת
וושינגטון בארה"ב נמצא שנערים שהערי כו באופן חיובי את יכולת השחייה שלהם נטו פחות ללבוש חליפות
( הצלה במהלך שיטSakamoto et al., 2020
.)
22
3.4
הקשר בין טביעות בגילאים צעירים לצריכת סמים ואלכוהול
אלכוהול ידוע כגורם המגדיל באופן משמעותי התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער, בהקשרים מגוונים כמו
נהיגה ו( ספורטErriu, 2017
). בדומה לכך, אלכוהול מוכר כגורם סיכון מרכזי לטביעה, בקרב צעירים
( ומבוגריםHamilton et al, 2018). אלכוהול פוגע ביכולת השיפוט
,ובתפקוד מערכת העצבים המרכזית
באופן שמגדיל את הנכונות להימצא במצבים מסוכנים ופוגע בתפקוד במצבים אלה. בנוסף, לאלכו הול
( השפעות פיזיולוגיות ישירות שפוגעות בסיכויי ההישרדות מתחת למיםDriscoll et al., 2004
). אלכוהול
תורם ל-
30%
עד70%
( מכלל מקרי הטביעה בפעילויות פנאי של בני נוער ומבוגרים בארה"בDenny et
al., 2019), ולכ-
40%
ממקרי הטביעה בפעילויות פנאי בקרב צעירים באוסטרליה(
Hamilton & Schmidt,
2014
.)
גם צריכת סמים מוזכרת כגורם סיכון בקרב צעירים, ובפרט קנאביס אשר בהשפעתו חלה פגיעה בתפקוד
הקוגניטיבי ובמהירות התגובה. כפי שתואר לעיל, באוסטרליה נמצא קשר בין צריכת סמים מסוגים שונים
לסיכון לטביעה בחופים בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירי( םLawes et al., 2020
). הספרות המקצועית
( מדגישה את החשיבות שבמניעת שחייה של בני נוער תחת השפעת אלכוהול או סמים בלתי חוקייםDavey,
2019; Lawes et al., 2020; Moran, 2011
,). בהתאם לכך, התכנית הלאומית לבטיחות במים באוסטרליה
אשר פותחה על ידי המועצה הלאומית לבטי חות במים בתמיכת הממשלה האוסטרלית, הגדירה את
( הפחתת שיעור הטביעות במעורבות סמים או אלכוהול כאחד מיעדיה המרכזייםWHO, 2014
.)
במחקר שנערך בקרב גברים בגילאי18-34
באוסטרליה נמצא שהנכונות לשחות במקורות מים טבעיים
תחת השפעת אלכוהול קשורה לעמדות התופסות התנהגות
זו כלגיטימית ("האם מותר לשחות תחת
השפעת אלכוהול"), לנורמות סובייקטיביות ("מה אחרים שאת דעתם אני מעריך יחשבו עליי אם אשחה
)"תחת השפעת אלכוהול") ולהתנהגות של אחרים בפועל ("האם חברים שלי שוחים תחת השפעת אלכוהול
(
Hamilton & Schmidt, 2014). כלומר, נכונותם של ג ברים צעירים לשחות תחת השפעת אלכוהול
מושפעת במידה רבה מתפיסותיהם והתנהגותם של חבריהם. לטענת החוקרים, ממצא זה ממחיש את
.החשיבות בהתערבויות שנועדו להשפיע על הנורמות בקבוצת הגיל
3.5
טביעות כתוצאה מהיעדר כישורי התמודדות בסביבת מים
בשנים האחרונות אנשי מקצוע קור ,אים לשים דגש על פיתוח כולל של כישורי התמודדות בסביבת מים
מתוך הבנה שיכולת שחייה לבדה אינה מספיקה למניעת טביעות, במיוחד בהקשר לפעילויות ספורט ופנאי
במקורות מים טבעיים, כמו חופי ים, אגמים ונהרות, אשר בהם מתרחשות מרבית הטביעות של בני נוער
23
וצעירים. כישורי ההת מודדות כוללים מיומנות ויכולת פיזית אך גם היבטים של ידע, עמדות וערכים הנוגעים
( לבטיחות, ויכולת להעריך ולצפות סיכוניםStallman et al., 2017
.)
לפיStallman et al. (2017)
,, רבים מכישורי ההתמודדות במים אינם זוכים לדגש מספק בשיעורי שחייה
אשר לרוב נערכים בבריכות
וללא חשיפה לתנאי שטח משתנים. שיעורי השחייה מקנים לאנשים, ובמיוחד
לבני נוער ולצעירים, הערכה מופרזת בנוגע ליכולתם להתמודד עם סכנות, מבלי שיהיו להם קריטריונים
אובייקטיביים להעריך את יכולת ההתמודדות שלהם עם סיכונים בתנאי שטח טבעיים שכוללים זרמים תת-
מימיים, תו ואי שטח משתנה, עייפות ולחץ. בין הכישורים הרלוונטיים ניתן לכלול היבטים פיזיים כמו מעבר
למצב ציפה, שחייה מתחת למים ויכולת לצאת מהמים; עקרונות כניסה בטוחה למים, תוך הימנעות
מקפיצה מרציף או מזח או כניסה למים עם עומק לא ידוע, והימנעות מכניסה למים תחת השפעת אלכו ;הול
זיהוי סכנות בסביבה ספציפית, ויכולת להימנע מהן; הערכה נכונה של היכולת האישית לשחות לאורך זמן
,במים סגורים ופתוחים, ועקרונות הצלה בטוחה תוך הימנעות ממגע פיזי עם הטובע ומכניסה לאזור הסכנה
ככל הניתן. החוקרים קוראים לבסס את ההכשרה בבתי הספר על מכלול הכישור ,ים להתמודדות במים
.ומדגישים את החשיבות בלימוד מיומנויות שחייה במים פתוחים
24
4
.חקיקה, אכיפה ופעולות ממשלתיות לבטיחות במים
:החוק הישראלי כולל חוקים ותקנות שונים המיועדים להגברת בטיחות במים, ביניהם
1.
חוק הסדרת מקומות רחצה המתייחס לחופי רחצה
. על החוק חתום ש ר הפנים והוא קובע את הפעולות
הנדרשות מהרשויות המקומיות המופקדות על החופים, במטרה להבטיח את שלומו של הציבור, דוגמת
.הסדרת התשתיות בחופי רחצה, שירותי הצלה ועוד
משרד הפנים הינו הרגולטור ומפקח על הרשויות
החופיות שמקיימות את הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה, הצווים
וההנחיות שמועברות מעת לעת
.על ידי הגורמים המקצועיים במשרד
2.
תקנות הסדרת מקומות רחצה
(בטיחות בבריכות שחייה), המיועדות לקבוע סידורי בטיחות באתר
בריכת שחייה ואת בעלי התפקידים בקשר עם סידורים אלה, האחראים לקיומם, במטרה להבטיח את
בטיחותו ואת ביטחונו של הציבור העושה שימוש באתר בריכת שחייה.
האחריות לאכיפתן של תקנות
.אלו מצויה בתחום סמכותו של משרד הפנים והרשויות המקומיות
3.
חוקי עזר לערים הנוגעים להסדרת מקומות רחצה- ערים רבו ת התקינו חוקי עזר לצורך אכיפת
.ההנחיות המוזכרות לעיל
4.
צו הסדרת מקומות
רחצה, המפרט מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר
הירדן, בים המלח ובים סוף וחתום ע"י שר הפני.ם
5.
תקנות התכנון והבניה, המצויות באחריות מינהל התכנון במסגרת תקנות התכנון והבניה, ומתייחסות
.לבינוי וגידור של בריכות בבתים פרטיים ובצימרים
למרות קיומם של החוקים והתקנות שהוזכרו, האכיפה של חלקם מבוזרת בין גופים שונים ובמקרים מסוימים
סבוכה לאכיפה. בנוסף, מטבע
:הדברים חוקים אלו אינם נוגעים להשגחה על ילדים במתקני רחצה ביתיים
גיגיות, אמבטיות, כיורים וכדו'. השגחה זאת נגזרת מחוק העונשין לפיו"המשאיר ילד
שטרם מלאו לו6
שנים
בלא השגחה
,ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו
דינו מאסר3 שנים"
, אולם אין בלשון החוק או בתקנות הנלוות לו התייחסות קונקרטית והנחיות להשגחה
.בקרבת מים
25
פעולה נוספת המבוצעת ע"י גופי המדינה במטרה להקנות מיומנות שחייה, הינה הוראת שחייה לתלמידי
כיתות ה': מתוקף חוזר מנכ"ל משרד החינוך מבוצעת הוראת לימודי שחייה
לילדים במסגרת ביה"ס
ובאחריות מערכת החינוך. ע"פ החוזר, שיעורי שחייה ניתנים בכיתות ומהווים שיעורי חובה בכל המקומות
שמצויות בהם ברכות שחייה העונות על הדרישות של הוראות הבטיחות. בשנים האחרונות, בזכות פעולה
מאומצת של משרד החינוך בנושא, עומד היקף התלמידים המשתת
פים בפעילות על קרוב ל-
70,000
.תלמידים בשנה, אך הפעילות עדיין אינה מקיפה את כלל התלמידים במדינת ישראל
26
5
.המלצות למניעת טביעה
5.1
ניסיון והמלצות בין-לאומיות במניעת טביעה
על בסיס ידע ותכניות התערבות בין-לאומיות, גיבשו אנשי מקצוע וגופים שונים בעולם המלצות ל צמצום
:מימדי הטביעה בקרב ילדים ובני נוער
המלצות ארגון הבריאות העולמי למניעת טביעה
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הצעדים הבאים למניעת טביעה, חלקם נוגעים בעיקר לבני נוער
( ולמבוגרים וחלקם לגילאים נמוכים יותרWHO, 2014, 2017
:)
צעדים בקהילה
הקמת מכשולים למניעת גישה למים: בכלל זה גידור בריכות מארבעה צדדים, עם שערים בעלי מנגנון
.לנעילה עצמית
.שהיית ילדים בגיל הרך במקומות בטוחים, הרחק ממים
לימוד שחייה, בטיחות במים והצלה בטוחה לילדים בגילאי בית ספר:
דגש על כך שלימוד שחייה אינו
.מספיק בפני עצמו
אימון האוכלוסייה בהחי
יאה והצלה בטוחה:
.דגש על הימנעות מחשיפה למקור הסכנה
,הגדלת המודעות הציבורית תוך הדגשת הפגיעות של ילדים והתמקדות בגורמי סיכון ספציפיים: למשל
.העלאת המודעות של הורים לסכנות טביעה בסביבת הבית
צעדי חקיקה ומדיניות
.קביעת כללים בטוחים לשיט ואכיפתם
חיזוק העמידות וההיערכות לשיטפונות ולסכנות נוספות:
בכלל זה בניית יכולת התראה, והסברה
.לאוכלוסייה
.תיאום בין המאמצים למניעת טביעה למאמצים מקבילים נוספים
.פיתוח תכנית לאומית לבטיחות במים
27
מחקר עתידי
מחקר ומעקב בנוגע לשאלות בעדיפות גבוהה: כגון מידת האפקטיביות של תכניות הת ,ערבות שונות
יעילות של טכניקות ללימוד מיומנויות שחייה ובטיחות במים, והבנת ההשפעה של גורמים
.קונטקסטואליים כמו שימוש באלכוהול
המלצות למניעת טביעות בקרב בני נוער בחופים
( לאור הממצאים המתוארים לעיל בנוגע לטביעת גברים צעירים בחופים באוסטרליהLawes et al., 2020
,)
והממצאים הקושרים בין טביעות בני נוער להתנהגות סיכונית ולצריכת סמים ואלכוהול, זיהו חוקרים ואנשי
מקצוע צעדים המומלצים על ידי אנשי המקצוע למניעת טביעה בחופים בקרב בני נוער וצעירים, במיוחד
( גבריםHamilton & Schmidt, 2014; Lawes et al., 2020; Moran, 2011; Stallman et al., 2017
:)
קמפיינים שמטרתם שינוי עמדות והתנהגויות של גברים צעירים בנוגע לנטילת סיכונים (בכלל זה
.שחייה תחת השפעת אלכוהול), תוך שימוש באמצעי מדיה חברתית
,התערבויות חינוכיות המבוססות על שיח בתוך קבוצת השווים בשלבים שונים של ההתפתחות
שמטרתן לעוד ד אימוץ של התנהגויות בטוחות על ידי בני נוער ודחייה של ערכים שמעודדים התנהגות
.סיכונית
השרשת הרגלים בטוחים בסביבת המים ויכולת להעריך סיכונים מגיל צעיר, בו ילדים עדיין נתונים
.להשפעה ולהשגחה של ההורים ובית הספר
בניית קורסים אינטנסיביים לבטיחות במים המיועדים
לתלמידי תיכון או למסגרות דומות
(חלק
.)מהחוקרים טוענים שההכשרה הכוללת לבטיחות במים צריכה להתחיל מוקדם יותר
הכשרת נערים לשחייה ולבטיחות במים צריכה להתמקד ביכולות הנדרשות להתמודדות עם סכנות
" בסביבת מים טבעית, כגון חופי ים או נהרות. הגדלת כישורי השחייה בסביבה סטרילית", כמו בריכת
.שחייה, אינה מספיקה, אלא יש לשאוף להכשרה המותאמת לסביבה בה מרבית הטביעות מתרחשות
תגבור בדיקות סמים ואלכוהול במקומות ובמועדים עם סיכון גבוה: חופי ים, בסופי שבוע, בתקופת
.הקיץ ובחגים
סימון מקומות מסוכנים, פיקוח מרחוק ואכיפה במקומות מועדי ם להתנהגות סיכונית (תוך שימוש
.)במידע מתקריות בעבר ומרשתות חברתיות
באופן כללי, סקירות המוקדשות להתערבויות למניעת טביעה מדגישות את המחסור במחקר ובהערכה
לתכניות נפוצות אשר בדרך כלל מתמקדות בהסברה, בחינוך לשחייה, בנוכחות מצילים ובסימון חופים, ואת
28
החשיבות שבלי ווי מחקרי לתכניות עתידיות. בנוסף, מודגש שתוכניות התערבות צריכות להיות מותאמות
( לגיל, לקהל היעד ולהקשר התרבותי, תוך מעורבות של סוכנים מהתרבות המקומיתJanson, 2020; Koon
et al., 2021
.)
5.2
המלצות יישומיות לצמצום היפגעות ילדים ובני נוער בישראל כתוצאה מטביעה
ב סיכומו של מסמך זה ולאחר הצגת הנתונים המחקריים, תמונת המצב במדינת ישראל והמלצות בין
לאומיות, מבקש ארגון 'בטרם' להציע לקובעי המדיניות בישראל אפיקי פעולה שונים המיועדים לצמצום
היפגעות ילדים ובני נוער כתוצאה מטביעה. בגיבוש ההמלצות הושם דגש על שתי קבוצות הסיכון
:המזוהות
גילאי לידה-4
.ובני נוער
המלצות יישומיות כלליות למניעת טביעת ילדים ובני נוער בישראל
'הקדמת גיל שיעורי שחייה במערכת החינוך וקיומם בקרב תלמידי כיתות א-
.'ג
.הרחבת שיעורי שחייה לכלל המגזרים והיישובים במסגרת מערכת החינוך, בדגש על אוכלוסיות בסיכון
הגדלת מספר הבריכות הציבוריות ביישובים המשתייכים לאשכולות סוציו-
אקונומיים נמוכים, בדגש על
.יישובים ערביים בדרום הארץ, במטרה להפחית שחייה במקורות מים לא מוכרזים
המלצות יישומיות למניעת טביעה בגילאי לידה-
4 בישראל
:חקיקה ואכיפה
הרחבת התקנות הנוגעות למניעת גישה לא מ.פוקחת לבריכות בצימרים, בתים פרטיים ומלונות
.הגברת מערך האכיפה של החוקים והתקנות הנוגעים לבריכות בצימרים, מלונות ובתים פרטיים
:תשתיות
עידוד התקנת אמצעים טכנולוגיים תומכים להשגחה על ילדים במים (בדגש על מניעת גישה בלתי
.)מפוקחת של ילדים לבריכות ביתיות
חינוך:והסברה
קיום פעולות הסברה וחינוך להורים בנושא חובת השגחה על ילדים במים במסגרת מערכת חינוך, מרכזי
.'הורים וכו
ביצוע קמפיינים הפונים לאוכלוסיית ההורים ומעלים את המודעות לכללי הזהירות בסביבת מים, כולל
.התאמה שפתית ותרבותית לאוכלוסיות שונות
29
המלצות יישומיות למנ
יעת טביעה בקרב בני נוער בישראל
:חקיקה ואכיפה
.תגבור בדיקות סמים ואלכוהול במקומות ובמועדים עם סיכון גבוה: חופי ים, בסופי שבוע ובחגים
:תשתיות
,הקצאת משאבים להקמת בריכות ציבוריות נוספות, לטובת הפחתת שחייה במקורות מים לא מוכרזים
תוך תיעדוף יישובים המשתייכים לא
שכול סוציו-
.אקונומי נמוך, בדגש על ישובים ערביים בדרום
תקינת קציני בטיחות במים שיועסקו בחודשי הקיץ ויקיימו פעולות הסברה ופיקוח בקרב בני נוער
.בחופים מועדים להתנהגות סיכונית
.סימון מקומות מסוכנים בסביבת מים במקומות מועדים להתנהגות סיכונית של בני נוער
חינוך ו:הסברה
.הרחבת שיעורי שחייה לכלל המגזרים והיישובים במסגרת מערכת החינוך, בדגש על אוכלוסיות בסיכון
ביצוע קורס כישורי בטיחות במים בסביבה טבעית (חופי ים, אגמים, נחלים, מעיינות), במסגרת מערכת
החינוך, אשר ייושמו בחטיבות ביניים, תוך תיעדוף ערי חוף ואוכלוסיות סיכון.
הגברת פעולות מניעה והסברה ונוכחות צוותים חינוכיים-
טיפוליים בסביבת חופים ומעיינות בחודשי
.הקיץ
ביצוע קמפיינים שמטרתם שינוי עמדות והתנהגויות של בני נוער, בדגש על נערים בנים, בנוגע לנטילת
.סיכונים (בכלל זה שחייה תחת השפעת אלכוהול) והפצתם באמצעות מדיה חברתית
בניית קורסים אינטנסיביים לבטיחות במים המיועדים לתלמידי תיכון ולמסגרות חינוך בלתי פורמאלי
.דוגמת תנועות וארגוני נוער
30
6
.מקורות
Denny, S. A., Quan, L., Gilchrist, J., McCallin, T., Shenoi, R., Yusuf, S., ... & Weiss, J. (2019). Prevention of
drowning. Pediatrics, 143(5).
Erriu, M. (2017). Risky Behaviours in Adolescence: A Brief Overview of Unintentional Injuries. The
European Journal of Social & Behavioural Sciences, 20(3), 2454-2467.
Hamilton, K., Keech, J. J., Peden, A. E., & Hagger, M. S. (2018). Alcohol use, aquatic injury, and
unintentional drowning: a systematic literature review. Drug and alcohol review, 37(6), 752-773.
Hamilton, K., & Schmidt, H. (2014). Drinking and swimming: investigating young Australian males’
intentions to engage in recreational swimming while under the influence of alcohol. Journal of
community health, 39(1), 139-147.
Janson, S. (2020). Drowning is a complex but preventable cause of child mortality. Acta paediatrica.
Koon, W., Peden, A., Lawes, J. C., & Brander, R. W. (2021). Coastal drowning: A scoping review of burden,
risk factors, and prevention strategies. PLoS one, 16(2), e0246034.
Lawes, J. C., Ellis, A., Daw, S., & Strasiotto, L. (2020). Risky business: a 15-year analysis of fatal coastal
drowning of young male adults in Australia. Injury prevention.
Moran, K. (2011). (Young) Men behaving badly: dangerous masculinities and risk of drowning in aquatic
leisure activities. Annals of Leisure Research, 14(2-3), 260-272.
Sakamoto, I., Stempski, S., Srinivasan, V., Le, T., Bennett, E., & Quan, L. (2020). Adolescent water safety
behaviors, skills, training and their association with risk-taking behaviors and risk and protective
factors. Children, 7(12), 301.
Stallman, R. K., Moran Dr, K., Quan, L., & Langendorfer, S. (2017). From swimming skill to water
competence: Towards a more inclusive drowning prevention future. International Journal of Aquatic
Research and Education, 10(2), 3.
Willcox-Pidgeon, S. M., Franklin, R. C., Leggat, P. A., & Devine, S. (2020). Identifying a gap in drowning
prevention: high-risk populations. Injury prevention, 26(3), 279-288.
World Health Organization. (2014). Global Report on Drowning: A Leading Killer. Geneva: World Health
Organization.
World Health Organization. (2017). Preventing drowning: an implementation guide. World Health
Organization. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.
31
חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-
1964
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/285_001.htm
צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר
הירדן, בים המל
ח ובים סוף), תשס"ד-
2004
.
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_289.htm
תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-
2004
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_309.htm
תקנות ת כנון והבניה)בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-
1970
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/044_046.htm