חומר רקע
12.8.2021
נייר עמדה: מהגרות ומהגרי עבודה בענף הסיעוד הביתי
נכון להיום מועסקים בישראל כ-
55
אלף מהגרי עבודה ברישיון בענף הסיעוד הביתי, כ-
80%
מהם
נשים, וכמחצית ם
מעל גיל
40
. ענף זה חריג
במספר היבטים
ביחס ליתר הענפים הפתוחים להגירת
:עבודה, וניתן למנות בין היתר את המאפיינים הייחודיים הבאים
•
( זהו הענף הגדול ביותר55
מתוך כ-
100
אלף
מהגרי עבודה ברישיון ), ואין בו מכסות
ש מגבילות
את מספר העובדים. בניגוד לענפים האחרים וכאמור לעיל, רוב המועסקות בענף הן
.נשים
•
בניגוד לענפים האחרים, העבודה בענף זה מ
ת אפשרת גם לאחר63
חודשים (אצל המעסיק
ה"קבוע", או אצל מעסיק באשרה הומניטארית), כך שרבות מהעובדות בענף שוהות בישראל
גם10
ו-
15
שנים (כ-
8,000
עובדות הן מעל גיל51
.)
•
בניגוד לענפי החקלאות והבניין, כל העובדו ת בענף הגיעו לישראל ללא הסכם בילטראלי ומשכך
שילמו דמי תיווך אסטרונומיים שיצרו חובות כבדים
שהן
צריכות להחזיר . רק לאחרונה, ביוני
2021
, החל להיות מיושם באופן הדרגתי הסכם בילטראלי עם הפיליפינים, שנחתם בשנת2018
.
בניגוד לענפים אחרים, שבהם ככלל הוגבלה ה גירת עבודה רק למדינות שעמן נחתמו הסכמים
,בילטראליים
ה
רי שבשל
מצוקת המטופלים הסיעודיים וצרכיהם עדיין ימשיכו להגיע לישראל
עובדות ממדינות רבות ומגוונת, שעמן אין הסכמים כאמור (מדינות המוצא הבולטות, לצד
הפיליפינים, הן
הודו, סרי לנקה, מולדובה, אוקראינה ואוזבקיסטן–
אולם יש בישראל גם
עובדות ממדינות נוספות כמו ,נפאל
קולומביה ,רומניה ו
בולגריה.)
•
ככלל
מהגרות העבודה בענף הוחרגו בפסיקת בית המשפט העליון
מתחולת חוק שעות עבודה
ומנוחה, תשי"א-
1951
, מתוך הנחה שהמדינה
מקדמת –
כפי שהצהירה לבית המשפט שהיא
עושה–
הסדר חלופי. מאז פסק הדין, לא קודם דבר, וכיו ל ם א חל על העובדות הללו הסדר
ברור. הן אינן זכאיות לתמורת שעות נוספות ולמעשה מועסקות בשכר (לרוב מינימום) המשקף
8
עבודה יומיות, במתכונת של24/6
. בהתאם ובהמשך לכך, יום המנוחה שלהן קוצר בפסיקת
בתי הדין לעבודה, ל-
25
שעות בלבד.
בעיות
מרכזיות בענף הסיעוד
רבות מהבעיות
ש מאפיינות את
ענף ה נובע
ות
מרצון המדינה להקל על
המעסיקים
הסיעודיים, מבלי
שהדבר יחייב
את המדינה לסייע להם ב
עצמה . משמעות הדבר היא ש"פתרונות" למצוקת
המעסיקים נמצאים בדמות פגיעה בזכויות העובדות: החרגתן מחוק שעות עבודה ומנוחה ואי-
;קידום הסדר חלופי הטלת
מגבלות חריגות על יכולתן ל
התפטר ול
החליף מעסיק1
;
העסקה לא
מסודרת ו היעדר חובת הפקדה של זכויות סוציאליות לחשבון הפקדון של רשות האוכלוסין
.וההגירה; וכיו"ב
1
,מהגרות עבודה בסיעוד נדרשות ככלל בתקופה ארוכה יותר למתן הודעה מוקדמת לפני התפטרות
ש
חורגת מזו
ה
קבועה במשפט העבודה ביחס לכלל העובדים, והפרתה יכולה להצדיק שלילת היתר; עם הגעת העובדות
לישראל
מוקצה להן אזור גיאורגפי שרק בו מותר להן לעבוד בהתאם להוראות התקנות בנושא; הפסקת עבודה אצל שלושה
מטופלים לפחות תוך שנתיים יכולה להיתפס כניצול לרעה של ההיתר המביא לשלילתו; עובדת ש סיימה את עבודתה
לאחר שהשלימה52
חודשים יכולה בשלב זה לבצע רק עבודות החלפה; וכמובן עובדת המועסקת באשרה הומניטארית
.כמעט שאינה יכולה להחליף מעסיק בשלב זה
בעיות אחרות אינן ייחודיות לענף הסיעוד, אך הן מקבלות היבטים ייחודיים בהינתן מאפייני
,העובדות
מינן, גילן ושיטת העסקתן :חשיפה להטרדות מיניות מצד מעסיקים ובני מ
שפחותיהם ;
ור ס אי
להקים משפחה
עם מהגרי עבודה אחרים ולגדל ילדים מעבר לתקופה מסוימת ;
וסוגיות
שקשורות
בשירותים רפואיים, שמוחרגים מהביטו ח הרפואי
הפרטי, או ב מצבים של מחלה קשה
.שמביאה להגבלת הביטוח
ב
היבט של זכויותיהן בעבודה, מדובר בהעסקה מורכבת ומסובכת ,ש נפרשת על פני שנים ארוכות
ללא תלושים , אצל מעסיקים
ש אינם רגילים
בהעסקה . בחלק גדול מהמקרים, אל
התמונה
נכנסת
גם חברת סיעוד (נותנת שירותים למוסד לביטוח לאומי) שאמורה להעסיק את העובדת יחד עם
המעסיק הסיעודי – מה ש מוסיף
על המו רכבות מאחר
שהדבר
מייצר פערי כוחות בין המעסיקים
וכמובן מול העובדת, ו מאחר
ש במצב זה
החובות שחלות על כל מעסיק (ה
מטופ)ל והחברה
והזכויות
.מולו, הן שונות
בעיות מיוחדות בתקופת משבר הקורונה
מכלול הבעיות האמורות אך התחדד בתקופת משבר הק ורונה, כאשר עובדות שיצאו לחופשת
מולדת (לעיתים חופשת מחלה או חופשת לידה) איבדו את עבודתן ולא יכולות היו לשוב לישראל.
עובדות שחוששות מגורל דומה אינן טסות לארצותיהן ומשכך לא יוצאות לחופש ולא רואות את
משפחותיהן תקופה ארוכה. חלק מהעובדות דווקא נדרשו
לטוס לארצותיהן כדי "להוציא" את
,ילדיהן
למרות החשש ש.יחלו או לא יוכלו לשוב
באופן כללי עבודת הסיעוד הביתי הפכה בשנה האחרונה לבלתי אפשרית, ודאי בתקופות סגרים
בהם העובדות סגורות בבתים24/7
עם מטופלים במצבים קשים
וש
נמנים על קבוצות סיכון, ל לא
עזרה מבני משפחותיהם שמנועים לא פעם מלהגיע (במוסדות הדיור המוגן אף היו מקרים בהם
.)נאסרה יציאת "עובדים זרים", והם בלבד, מהמתחם ,מצב זה, לצד היעדר החופשות
הביא
לעליה
מתמדת בלחץ, חרדה וייאוש אצל מי שהושמו בחזית המלחמה בקורונה, בתנ אים כמעט בלתי
.אפשריים
,לבסוף מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה שלא לנקוט בצעדי אכיפה נגד עובדות שנותרו בישראל
ללא אשרה בצל המגיפה (למשל בשל חוסר יכולת או חשש לחזור לארצותיהן שבהן משתוללת
,)המגיפה,נועדה במיוחד עבור המטופלים הסיעודיים. מבחינת העובדות ש הן אינן
קהל הי עד
,העיקרי של דברור המדיניות
.המדיניות אינה מובנת לאשורה
מדובר ב מדיניות
ש הפכה להיות
מורכבת ומסועפת
עם הזמן ,
ולפני מספר חודשים היא אף בוטלה לגבי,חלק מהעובדות
שגילו כי
לאחר שנתנו את עצמן למען מטופליהן בשנת הקורונה, כעת הן חשופות למעצר או לחילוט כספן
שהופקד בחשבון הפיקדון של רשות האוכלוסין וההגירה2
, וזאת רק בשל עיכוב של מספר חודשים
ביציאה מהארץ
, שלעיתים כלל לא ידעו שהן בכלל נדרשות בה כעת .
2
,בעוד המעסיק הסיעודי פטור מחובת הפקדה כאמור, ככל שהעובדת מועסקת במקביל אליו גם על ידי חברת סיעוד
חברת הסיעוד מחוייבת בהפקדת חלקה בזכויות העובדת לחשבון הפקדון. כספי פנסיה ופיצויים שהופקדו בחשבון
.הפיקדון יחולטו באופן הדרגתי עד מלא, אם העובד לא יצא את הארץ תוך חודש מהמועד שנקבע לו