חומר רקע
1
במלכודת
ההדרה
חולי סרטן
חסרי מעמד
בישראל
מוקדש לזכרה של פרופ' בלה קאופמן
כתיבה: זואי גוטצייט
סיוע במחקר: יותם רוזנר
עיצוב: דוד מוסקוביץ / דוד ויוסף תקשורת חזותית
כל השמות שונו על מנת להגן על פרטיותם של הפונים והמטופלים
תודה למחלקת המדינה של ארה"ב על תמיכתם
This report was funded in part by a grant from the United States Department of
State. The opinions, findings and conclusions stated herein are those of the author
and do not necessarily reflect those of the United States Department of State
2021 אוגוסט
3
תוכן העניינים
05
08
08
11
12
16
17
תקציר
חלק ראשון: חסרי המעמד במלכודת ההדרה
א. רקע: "השיטה" הישראלית לטיפול בחסרי מעמד
ב. מחיר ההדרה: "השיטה" וחסרונותיה
ג. חולי סרטן במלכודת ההדרה
חלק שני: מסלול היסורים של חסרי המעמד חולי הסרטן
לקבלת טיפול רפואי
א. שלב הבירור הראשוני עד לקבלת האבחנה
ב. שלב הטיפולים האונקולוגים: השהייה בין מועד
קבלת האבחנה למועד קבלת הטיפול; מניעת טיפול,
וקטיעת הרצף הטיפולי
ג. זכויות סוציאליות וכלכליות לחולי סרטן
חלק שלישי: המלצותינו
20
32
35
4
5
תקציר
מהגרים - אלף בני אדם200 לפי הערכות רשות האוכלוסין וההגירה, חיים כיום בישראל מעל
שאינם תושבי המדינה, ועל כן הם אינם זכאים לשירותי הבריאות הציבוריים - ומבקשי מקלט
מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עד כה מדינת ישראל נמנעה מלגבש מדיניות בריאות ורווחה
מקיפה עבור אוכלוסיות אלו. תחת זאת היא הסתפקה בהעברת האחריות לשלומם ולבריאותם
אל חברות הביטוח הפרטיות שמציעות פוליסות ביטוח מוגבלות בהיקפן - אל המגזר הפרטי
ארגוני החברה האזרחית שמשאבי - ורק למי מביניהם שמועסק כדין, ואל המגזר השלישי
התמיכה, הסיוע, והטיפול שהם מציעים מוגבלים. לאור זאת הפך סעיף אחד בחוק זכויות
החולה, אשר קובע שבמצב חירום רפואי זכאי כל אדם לטיפול חירומי ללא התניה, כמענה
העיקרי שבאמצעותו זוכים רבים מחסרי המעמד לטיפול מציל חיים.
בעמודים הבאים נבקש להאיר כיצד הדרת חסרי המעמד ממערכת הבריאות הציבורית,
פוגעים בצורה אנושה - הליכי ההפרטה, ובמקביל ההשענות על חוק זכויות החולה
במיוחד בחסרי המעמד שחולים בסרטן: גם מי מקרב חסרי המעמד שמבוטחים בביטוחים
הפרטיים, מגלים לתדהמתם כיצד, בדיוק בשעתם הקשה, כש"נפלו עליהם השמיים" והם
אובחנו במחלת הסרטן, חברות הביטוח, בחסות משרד הבריאות, מנצלות את מצבם
הבריאותי הרעוע כדי לקבוע להם אובדן כושר עבודה ולהתנער מכיסוי המשך הטיפולים,
באורח שמותיר אותם בודדים במערכה. ללא ביטוח, אין לחסרי המעמד דרך לכסות את
עלויות הטיפולים היקרים והחיוניים להצלת חייהם. מנגד, על אף שהטיפול האונקולוגי
הרי שהוא אינו נחשב לטיפול חירומי שניתן להגישו דרך חדרי - חיוני להצלת חייהם
המיון, מכוח חוק זכויות החולה. לכן, על אף שמצבם הרפואי חמור, הוא אינו מוגדר
כמצב אקוטי, ועל כן הם גם יתקשו לקבל מענה מכוח חוק זכויות החולה. היעדר ביטוח
מציב את חולי הסרטן חסרי המעמד בסיטואציה בלתי אפשרית ממש: חרף מחלתם הקשה,
הם מנועים מלקבל את הטיפול הרפואי - עד שלא הגיעו למצב מסכן חיים באורח מיידי
עלול הדבר - הנדרש. כשיגיעו למצב מסכן חיים באופן מיידי, ויהיו זכאים לטיפול חירומי
כבר להיות מאוחר מדי.
6
הנייר שלהלן ממפה את החסמים שניצבים בפני חסרי המעמד בכל אחד משלבי המאבק
החל משלב הבירור וקבלת האבחנה, עבור בשלב הטיפולים האונקולוגים, וכלה - במחלה
בשלב המעקבים. מיפוי החסמים נשען על ניתוח המענים הקיימים כמו גם על עשרות מקרים
פרטניים שמחלקת מהגרים בעמותת רופאים לזכויות אדם (ע"ר) היתה מעורבת בטיפול
הן במסגרת עבודת המתנדבים במרפאה הפתוחה שמפעילה המחלקה, והן במסגרת - בהם
ידיה. מקרים אלו ממחישים, בצורה -עבודת הליווי, מיצוי הזכויות והסנגור שמבוצעות על
בריאות מכילה שתאפשר -מצמררת ולעיתים אף טראגית ממש, את הצורך לגבש מדיניות
לחסרי המעמד, ובפרט למי מביניהם שאינם בני הרחקה, לזכות בנגישות שיוויונית
לטיפול רפואי וברצף טיפולי נאות במסגרת מוסדות הרפואה הציבורית בישראל.
הנייר מסתיים בפירוט ההמלצות לתיקון המצב. להלן עיקר ההמלצות:
•
הפיתרון הראוי הינו באמצעות החלת הסדר ביטוחי מסובסד על אוכלוסיות חסרי
)(ד) לחוק ביטוח בריאות 1()(א56 המעמד. זאת ניתן לעשות באמצעות הפעלת סעיף
ממלכתי, שמאפשר לשר הבריאות לכלול תחת החוק גם אוכלוסיות שלא הוכרו
כתושבות המדינה.
•
לחילופין ניתן להבטיח את נגישותם לבריאות של אוכלוסיות חסרות מעמד גם באמצעות
הסדר ביטוחי נפרד, ככל שזה יציע סל שירותים בהיקף מקביל ובתנאים דומים לאלו
שמוצעים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זאת בדומה לאופן שבו הסדיר משרד
הבריאות שירותים רפואיים לקטינים חסרי מעמד, דרך קופ"ח מאוחדת.
•
עד לגיבוש מתווה להסדר ביטוחי וליישומו, מן הראוי להקצות מימון ייעודי לבדיקות
האבחוניות ולטיפולים האונקולוגיים עבור חסרי המעמד, חסרי הביטוח, תוך חלוקת
HIV הנטל בין מרכזי הטיפול ברחבי הארץ, בדומה לנעשה בהקשר של הטיפול בנשאי
חסרי מעמד וחסרי ביטוח.
•
במקביל יש לוודא כי מטופלים שאובחנו כחולים במחלת הסרטן ואשר מבוטחים בביטוחי
עובד זר יוכלו להשלים את כל מהלך הטיפול המומלץ על ידי הרופא המטפל גם במידה
ונקבע להם אובדן כושר עבודה. לשם כך יש לבטל את סעיף "אובדן כושר עבודה" בצו
עובדים זרים או למצער להאריך את משך תקופת אובדן כושר עבודה שבמסגרתה אין
הפסקה של הפוליסה, על מנת לאפשר למבוטחים לקבל שירותים רפואיים כהמלצת
רופאיהם גם אם נקבעה להם תקופת אובדן כושר עבודה.
מחלת הסרטן אינה מבחינה בין דת, גזע, צבע, מין ומעמד. תכליתו של מסמך זה היא
לקרוא לקובעי המדיניות לחדול מלעשות הבחנות כאלו, ולהנגיש שירותי בריאות חיוניים
לכל מי שחיים בישראל, ובפרט כשהם נאבקים במחלות קשות.
7
:חלק ראשון
במלכודת ההדרה
1חסרי המעמד
א. רקע: "השיטה" הישראלית לטיפול בחסרי מעמד
- אלף בני אדם200 לפי הערכות רשות האוכלוסין וההגירה, חיים כיום בישראל מעל
שאינם תושבי המדינה, ועל כן הם אינם זכאים לשירותי הבריאות - מהגרים ומבקשי מקלט
. להערכתנו מעל למחצית 1994 - הציבוריים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד
מאנשים אלו שוהים בישראל כדין, בין אם כמהגרי עבודה שהוזמנו לעבוד בישראל בתחומים
בהם קיים מחסור בידיים עובדות, לדוגמא בתחום הסיעוד, הבניין או החקלאות, או במסגרת
היתרי שהייה מתחדשים אותם הם מקבלים מתוך הכרה של מדינת ישראל בסכנה הנשקפת
לחייהם בארצות מוצאם. כך למשל במקרה של מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן החוסים
תחת הגנה זמנית כנגד הרחקה וזוכים כיום לאשרות מתחדשות מדי שישה חודשים או שנה,
בהתאמה, או במקרה של פלסטינים שזוכים להיתרי שהייה מתחדשים עקב הכרה בהיותם
מאויימים בשטחי הרשות הפלסטינית, על רקע חשד בשת"פ עם הרשויות בישראל או על
רקע נטיה מינית. אחרים נמצאים בקשר זוגי עם אזרח או תושב ישראל ומצויים בהליכי
הסדרת מעמד, אלא שהללו לוקחים מספר שנים במהלכן אינם זכאים לזכויות שמוענקות
לתושבי המדינה.
חרף העובדה כי מדובר באנשים שחיים בישראל תקופות ממושכות, על אף הזיקות החזקות
שיש למרביתם לישראל, בין אם מתוקף עבודה רבת שנים או קשרי משפחה, וכן על אף
הרי שעד כה מדינת - שחלקם נסו על נפשם וביקשו הגנה מרדיפה ומקלט בישראל
ב"חסרי מעמד" כוונתנו לאנשים שחיים בישראל שנים ארוכות, ומבלי שהם זכאים למעמד תושב חרף הזיקות הברורות שמתקיימות אל1
ישראל מתוקף השהות המתמשכת, העבודה, ולעיתים גם הקמת משפחה בישראל. על קבוצה זו נמנים מבקשי מקלט, מהגרי עבודה
שנכנסו לישראל כדין וששוהים בה עם אשרת עבודה, כמו גם מי שנותרו בישראל לאחר שפגה אשרת העבודה; תיירים שנשארו בישראל
לאחר שאשרת התייר שלהם פגה, ופלסטינים ששוהים בישראל בין אם מכוח איחוד משפחות ובין אם עקב איום או חשש לשלומם
בשטחי הרשות הפלסטינית. למידע נוסף ראו:
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreign_workers_stats_q1_2021/he/foreign_workers_stats_q1_2021.pdf
9
ישראל נמנעה מלגבש מדיניות בריאות ורווחה מקיפה עבור אוכלוסיות אלו. תחת זאת היא
אל חברות הביטוח - הסתפקה בהעברת האחריות לשלומם ולבריאותם אל המגזר הפרטי
ואל 2,הפרטיות שמציעות פוליסות ביטוח מוגבלות בהיקפן ורק למי מביניהם שמועסק כדין
ארגוני החברה האזרחית שמשאבי התמיכה, הסיוע, והטיפול שהם מציעים - המגזר השלישי
מוגבלים. אמנם במהלך השנים, בעקבות מאבקים עקשים של ארגוני זכויות אדם, החל משרד
הבריאות להגיש מענים רפואיים ייעודיים עבור מקצת מהאוכלוסיות חסרות המעמד, אלא
שהמענים הללו עודם מוגבלים הן מבחינת השירותים שהם מציעים, הן מבחינת אוכלוסיות
3.היעד שלהן, והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית שלהם
בהיעדר מענים מספקים בקהילה, נאלצים רבים מחסרי המעמד להמתין להדרדרות מסוכנת
במצבם ולהגיע למצבים מסכני חיים, שכן רק אז יהיו זכאים לטיפול רפואי מציל חיים דרך
המיון, וזאת מכוח חוק זכויות החולה הקובע, כי במצב חירום רפואי, כשנשקפת לאדם
סכנה מיידית לחייו או נזק בלתי הפיך לאחד מאיבריו, כל אדם זכאי לטיפול רפואי דחוף
והנה כך נתעצבה לה במהלך השנים ה"שיטה" לטיפול בחסרי מעמד שחיים 4.ללא התניה
בישראל: במקום ביטוח בריאות ממלכתי שמאפשר טיפול סדיר בקהילה, הפך סעיף
אחד בחוק זכויות החולה למשענת העיקרית שעליה מושתתת נגישותן של אוכלוסיות
רבות לשירותי בריאות.
נדגיש כי איננו טוענות כי הביטוחים הפרטיים אינם מאפשרים נגישות לטיפול רפואי בקהילה כלל. למעשה מהגרים רבים זוכים לטיפול2
נאות באמצעות הביטוחים הפרטיים, חרף חלקיותם. אלא שהביטוחים הללו אינם מתאימים למי שחיים בישראל תקופות ארוכות, או
בדוח מחיר ההדרה. כפי שיתבהר בעמודים 15-18 ' על כך ראו עמ- לדפוסי החיים וההעסקה של חלק מחסרי המעמד שחיים בישראל
הם מקפחים בעיקר את מי שחלו במחלות קשות.- הבאים
החל משרד הבריאות לתקצב את מרפאת טרם לפליטים שבתחנה המרכזית בת"א, המספקת שירותי מיון קדמי למבקשי 2013 כך, ב3
המקלט מאפריקה, ושנה לאחר מכן הוקמה גם מרפאת גשר שהעניקה שירותי בריאות הנפש בעבורם, אשר לאחרונה עברה לפעול
במתחם מרפאת טרם בתחנה המרכזית בת"א, באמצעות עמותת עמך וחברת טרם (מרפאת רות). בנוסף, בעשור הקודם החל משרד
אחרי שנים של מאבק עיקש לקח 2014 הבריאות בשיתוף עם הליגה למניעת מחלות ריאה, לספק טיפולי שחפת לחסרי מעמד. ב
חסרי מעמד וחסרי ביטוח והחל לתת להם מענה במסגרת מרפאות האיידס בבתי HIV משרד הבריאות תחת חסותו את הטיפול בנשאי
החולים. מרבית הקטינים חסרי המעמד זכאים להיכלל בהסדר מנהלי של משרד הבריאות מול קופ"ח מאוחדת, במסגרתו הם זכאים
לשירותים דומים בהיקפם לשירותים שמוגשים לילדים ישראלים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. צעדים אלו, הגם שהם ראויים לציון
ולהערכה, אין בהם כדי לספק מענה הולם למכלול הצרכים הרפואיים של האוכלוסיות הנדונות, אשר ככל שחולפות השנים ובהיעדר
נגישות לשירותים סוציאלים ורפואיים, צרכיהם הולכים וגוברים, ועימם גם מעמיקות מצוקותיהם. סל המענים הרפואיים עבור חסרי
הן מבחינת השירותים שהוא יכול להעניק והן מבחינה גיאוגרפית. כפי שנראה - המעמד שחיים בישראל נותר חלקי, מבוזר, ומוגבל
החל משלב הבירור והאבחון, עבור בשלב הטיפול האונקולוגי וכלה במעקב השוטף, - בהמשך, כשמדובר במחלת הסרטן על כל שלביה
השירותים והמענים שנמנו לעיל אינם רלוונטים.
(ב) "במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה." החוק מפרש3 לפי חוק זכויות החולה התשנ"ו, פרק ג' סעיף4
מצב חירום רפואי כ"נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/133_001.htm#med2 ."לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף
ביטוחים פרטיים
חוק ביטוח בריאות ממלכתיx
חוק זכויות החולהv
10
11
ב. מחיר ההדרה: "השיטה" וחסרונותיה
ה"שיטה" מפילה איפוא את עיקר נטל הטיפול הרפואי בחסרי המעמד על חדרי המיון בבתי
החולים. אמנם אין להתכחש כי חייהם של חסרי מעמד רבים ניצלו בזכותו של חוק זכויות
החולה והטיפול המוגש בחדרי המיון, אולם בחלוף הזמן, גם לנוכח הזדקנות האוכלוסיה
שחיה כאן שנים ממושכות ללא נגישות סדירה לטיפול רפואי, הולכים ומתבהרים מימדי
הפגיעה שכרוכה בהסתמכות מתמשכת על השיטה הנוכחית.
השיטה הנוכחית גובה מחיר בריאותי יקר. בראש ובראשונה, היא גובה מחיר יקר מבריאותם
ומאיכות חייהם של המטופלים חסרי המעמד. משיוצב מצבם, הם משתחררים מביה"ח ללא
המשך מעקב וטיפול בקהילה, פעמים רבות גם ללא יכולת להתמיד בטיפול התרופתי, מה
שמוביל בתורו לקטיעת הרצף הטיפולי, כשהם נאלצים להמתין שוב עד להחמרה מסוכנת
במצבם כדי לזכות בטיפול דחוף בחדרי המיון, וחוזר חלילה.
מקצועי מצוותי הרפואה שנדרשים להגיש סיוע, -השיטה הנוכחית גם גובה מחיר אתי
פעמים רבות כשידיהן קשורות, תוך שהם נדרשים לפרשנות יצירתית ומרחיבה של הטיפול
הדחוף הנדרש במצבי חירום על מנת לספק מענה רפואי נאות למטופלים, לעיתים תוך
למוסד הרפואי ולמערכת - "עימות עם הנהלות בתי החולים והימצאות ב"נאמנות כפולה
5.מזה, ולמטופל ולשליחות המקצועית מזה
השיטה הנוכחית גובה גם מחיר כלכלי ניכר ממערכת הבריאות שנאלצת לספוג את עלויות
הטיפולים החירומיים בחסרי המעמד חסרי הביטוח, בדמותם של חובות וגרעונות לבתי
6.החולים שמצטברים ברבות השנים למאות מיליוני שקלים
הדרת חסרי המעמד משירותי הבריאות הציבוריים והשתת הטיפול בהם על חדרי המיון
יש לה גם השלכות נרחבות על בריאות הציבור. כך למשל, היעדר טיפול סדיר בחולים
-סוציאלי והסוציו-כרונים עלול לפגוע ביכולת עבודתם ויש לו גם השלכות על מצבם הפסיכו
אקונומי של סביבתם הקרובה, לרבות קטינים חסרי ישע. היעדר טיפול פסיכיאטרי עלול
להוביל חלק מהפגיעים ביותר לצריכת אלכוהול וסמים. זאת ועוד, כפי שהומחש באופן
, יצירת מובלעות או "בועות" 2020 מובהק עם פרוץ מגיפת הקורונה בישראל בסוף פברואר
של אוכלוסיות שאין להן נגישות סדירה לשירותי בריאות בקהילה מציבה את חסרי המעמד
כמו גם את הציבור כולו בסיכון מוגבר במקרה של מחלה מדבקת או מגיפה, ומייצרת קשיים
7.נרחבים לרשויות הבריאות בהתווית אסטרטגיות מניעה והכלה אפקטיביות
ראוי להדגיש כי איש אמנם לא "הגה" את השיטה שתוארה לעיל בכוונה תחילה. אותו
סעיף בחוק זכויות החולה לא נוסח כדי לפתור את סוגיית הנגישות לשירותי בריאות של
חסרי המעמד. אלא שהסעיף הזה הפך ברבות השנים לאמצעי מרכזי בהנגשת הטיפול
למחוסרי המעמד נעדרי הביטוח הרפואי, בלית ברירה, משום שעד כה לא השכילו קובעי
. ראו נייר עמדה עו"סיות בחזית, ונייר עמדה בנושא קטיעת הרצף הטיפולי_ועדת האתיקה של רל"א5
https://www.phr.org.il/%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%95%d ראו6
7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%aa-
%d7%9e%d7%91/?pr=11511
https://1bec58c3-8dcb-46b0-bb2a-fd4addf0b29a.filesusr.com/ugd/188e74_10ffd13d6e9c477b8f4368dba1f495e8.pdf ראו7
דו"ח קורונה: מחסור כמדיניות
12
המדיניות לייצר פתרונות ומענים ראויים יותר. לאחרונה, באופן מעט אבסורדי, החל משרד
הבריאות עצמו למנות את האופציה של קבלת טיפול במצבי חירום דרך חדרי המיון מכוח
זאת, כאשר בפועל נזקפות - חוק זכויות החולה כמענה שהמשרד מספק לחסרי המעמד
עלויות הטיפול על שמם של המטופלים, וקיומו של חוב לביה"ח מונע מהם להמשיך לקבל
טיפולים אלקטיבים בהמשך.
ג. חולי סרטן במלכודת ההדרה
בעמודים הבאים נבקש להאיר אופן נוסף שבו השיטה של הדרת חסרי המעמד ממערכת
הבריאות הציבורית וההשענות על חוק זכויות החולה פוגעות בצורה אנושה במיוחד במי
מקרב חסרי המעמד שחולים בסרטן.
במהלך חמש השנים האחרונות ליוותה וטיפלה מחלקת מהגרים ברל"א בעשרות פונים חסרי
מעמד שאובחנו כחולים במחלת הסרטן. הסיוע שהוגש על ידי מחלקת מהגרים לאנשים
- האלו מגוון: עזרה רפואית באמצעות מתנדבי "המרפאה הפתוחה" שמפעילה המחלקה
ובכלל זה קידום בדיקות ובירורים לשם קבלת אבחנה; עבודה מול בתי החולים לשם הנגשת
טיפול אונקולוגי, לעיתים אף תוך השתתפות חלקית במימון של בדיקות ושירותים; ייצוג
מול חברות הביטוח הפרטיות, בפרט במקרים של סירובן לכסות המשך טיפולים אונקולוגים
חיוניים; סנגור פרטני מול משרד הבריאות, וכן ליווי של המטופלים במהלך מחלתם. במקרים
מסוימים, כשכלו כל הקיצין, היתה מעורבת המחלקה גם בקידום הליכי יישוב מחדש של
חלק מהמטופלים, מבקשי מקלט שהועברו באמצעות נציבות האו"ם לפליטים למדינות
אחרות, בהן, בניגוד לישראל, הוכרו כפליטים וזכו לקבל המשך טיפול מציל חיים.
במקביל, פעילויות אלו גם הובילו אותנו לעבודת סנגור מול הרשויות. בחמש השנים האחרונות
ממטופלינו, כולם חולי סרטן שנזקקו באופן 40-פנינו אל משרד הבריאות בשמם של מעל ל
פניותינו זכו לכל 8.מיידי לבדיקות אבחוניות, לטיפולים אונקולוגים, למעקבים, ולתרופות
היותר למענה רפה, שבו פרש משרד הבריאות את שלל המענים הייעודיים הקיימים לטיפול
במבקשי המקלט בכלל, לעיתים תוך הודאה בהיותם בלתי מספקים בעליל. למעשה לא ניתן
מעולם מענה ממשי מטעם משרד הבריאות לצרכים הרפואיים של מטופלינו הסובלים
ממחלת הסרטן. גם פניותינו הרשמיות אל מבקר המדינה, חברי כנסת והסתדרות רופאי
ישראל, כמו גם הופעתנו בפני ועדות הכנסת במטרה להעלות את המודעות לחסמים הללו
ולמצוקותיהם של מטופלים חסרי מעמד החולים בסרטן, לא הובילו עד כה למענה מספק
9.למצוקות הקשות בשטח, שעם הזמן רק הולכות ומחריפות
. זאת בנוסף על עשרות פניות אל חברות הביטוח עקב סירוב לכסות טיפול או הפסקת טיפולים אונקולוגים בעיצומם8
ראוי להדגיש כי משרד הבריאות כבר הכיר בחוסרים המשמעותיים הנוגעים לאספקת שירותי הבריאות לאוכלוסיות חסרי המעמד ואף9
מסר משרד הבריאות, בתגובה על פניית הוועדה לענייני ביקורת2016 הצהיר על כוונותיו לייצר פיתרון מערכתי בעבורם. כך למשל ביולי
המדינה של הכנסת, כי החל לאחרונה באיסוף נתונים על מנת לגבש מדיניות בריאות כוללת לזרים שאינם בני הרחקה, וכי הוא החל לבחון
את האפשרות לבטח את הזרים בביטוח רפואי. הוא הוסיף כי עם השלמת הדיונים בנושא, יוצגו תוצריהם למשרדים הרלוונטיים. בינואר
מסר משרד הבריאות לאותה הוועדה כי מיפה את צריכת השירותים במערכת הבריאות, וכי יפעל בשיתוף משרד המשפטים ומשרד 2017
פירט משרד הבריאות לפני משרד מבקר המדינה את פעולותיו למתן2017 הפנים לגיבוש פתרון ביטוחי לזרים שאינם בני הרחקה. ביולי
שירותים לזרים שאינם בני הרחקה, וציין כי הוא מספק לזרים שירותים, אף שלא נקבעה מדיניות ממשלתית בנושא מידת זכאותם של
הזרים לשירותי בריאות. משרד הבריאות הוסיף כי השירותים הניתנים כיום אינם מספקים את כלל הצרכים הרפואיים של הזרים שאינם
בני הרחקה, ועל כן הוא פועל למציאת פיתרון ביטוחי לזרים אלה. לדברי משרד הבריאות, לאחרונה הוצגה התכנית בנושא לפני מנכ"ל
המשרד, והוא אישר אותה באופן עקרוני, והיא תוצג בקרוב לשר הבריאות. ראו דוח מעקב מבקר המדינה "הטיפול בזרים שאינם בני
.173-175 ', עמ2018 הרחקה מישראל" מאי
13
14
בעמודים הבאים יוצגו וינותחו החסמים המבניים שניצבים בפני חסרי המעמד בישראל
החולים בסרטן בדרך לקבלת הטיפול הרפואי. בין הדברים ישולבו תיאורי מקרים של
מטופלים שלוו על ידי מחלקת מהגרים, וימחישו את המשמעות של הדרתם: החל מקבלת
האבחנה, עבור לקבלת הטיפול האונקולוגי, וכלה בשמירה על הרצף הטיפולי ושגרת
המעקבים. סיפוריהם של הללו יופיע תוך שינויים הנדרשים לשם שמירה על פרטיותם. בתוך
כך תתחוור בצורה מצמררת, הדרך שבה השיטה הנוכחית מפקירה את בריאותם של חסרי
המעמד, ויתחדד הצורך בפיתרון מערכתי עבור כלל חסרי המעמד ובפרט של חולי הסרטן
מביניהם. בחלק האחרון נציג את ההמלצות לפיתרונות מערכתיים שיקלו על המצוקות של
חולים אלו ואחרים.
בטרם נעבור לעסוק במיפוי החסמים, ראוי לציין שתי נקודות חשובות. ראשית, הדיון
בחסמים בפני קבלת טיפול רפואי חיוני אסור שיתעלם מהעובדה שהזכות לבריאות אינה
מתמצית בזכות לקבל טיפול רפואי. הליווי שלנו את חסרי המעמד החיים בצל מחלות קשות
מחדד ומדגים את האתגרים המרובים והייחודיים שניצבים בפני מי שנעדרים לא רק מעמד
אזרחי, כי אם גם רשת ביטחון סוציאלי רחבה, ומערך תמך משפחתי או קהילתי. פעמים
רבות נוכחנו לגלות כיצד, גם כאשר במאמצים רבים הצלחנו להבטיח נגישות לטיפול הרפואי
החיוני, הרי שבהיעדר רשת ביטחון סוציאלי בדמותן של קצבאות והקלות נוספות, כמו גם
מערכת תמך משמעותית, מחלתו של חסר מעמד מובילה להדרדרות מהירה במצבה של
המשפחה כולה. גם לאחר החלמה ממחלה קשה, בהיעדר אפשרויות לשיקום תעסוקתי
ותמיכה כלכלית, ממשיך המטופל לסבול מההשלכות הקשות שנובעות מהשילוב בין מחלתו
הקשה והיעדר זכויות בישראל.
שנית, נבקש להדגיש כי בדברים הבאים אין מובלעת ההנחה, כי דרכם של אזרחי המדינה
שחלו בסרטן סוגה בשושנים. הדברים הבאים נכתבים מתוך מודעות, לעיתים גם על סמך
ניסיון אישי, לאתגרים ולקשיים שניצבים בפני כל אדם שאובחן עם מחלת הסרטן, גם כשהוא
אזרח המדינה, ואפילו כשהפרוטה מצויה בכיסו. ההתמודדויות שמזמן המאבק במחלת
הסרטן למטופלים, למשפחתם, ולסובביהם, הן קשות ומאמצות גם כשלכאורה כל האמצעים
בידיהם. בקשתנו היא להעלות למודעות את האופנים שבהם מאבקם של מהגרים וחסרי
מעמד שחלו בסרטן בישראל מחייב אותם להילחם בחזית נוספת, מעבר לקשיים הקיימים
לכלל החולים במחלה.
מחלת הסרטן אינה מבחינה בין דת, גזע, צבע, מין ומעמד. תכליתו של נייר זה היא
לקרוא לקובעי המדיניות לחדול מלעשות הבחנות כאלו, ולהנגיש שירותי בריאות
חיונים לכל מי שחיים בישראל, ובפרט כשהם נאבקים במחלות קשות.
15
16
:חלק שני
מסלול היסורים של חסרי המעמד
חולי הסרטן לקבלת טיפול רפואי
במסגרת הטיפול במחלת הסרטן ניתן להבחין בשלושה שלבים או מוקדים עיקריים: שלב
הבירור, מהופעת הסמפטומים הראשוניים, ועד לקבלת אבחנה רשמית; שלב הטיפול
שעשוי לכלול פרוצדורות כירורגיות, טיפולי קרינה, טיפולים כימותרפים - האונקולוגי
ותרופתיים, השתלת מח עצם, או כל שילוב ביניהם; בהמשך לכך, בשלב השלישי, שלב
המעקבים, המטופל/ת נדרש/ת לעבור בדיקות תקופתיות ו/או להמשיך ליטול תרופות גם
לאחר שחלה נסיגה בגידול.
השתהות, לא כל שכן מניעה של טיפול בכל אחד מהמוקדים או השלבים הללו, יש לה
השפעה ממשית על סיכויי ההישרדות מהמחלה, בין אם בטווח הקצר ובין אם בטווח
הארוך. והנה דווקא השיפורים בטכנולוגיות הגילוי והטיפול בסרטן הובילו להגדלת הפערים
ומחקרים מצביעים כי אחת הסיבות העיקריות לפערים בהישרדות 10,בהישרדות מהמחלה
נוגעת להשהייה ולעיתים אף למניעה של טיפול חיוני. השהייה ומניעה כזו של טיפול נקשרות
אקונומי נמוך או להיעדרו של הסדר ביטוחי נאות. המחקרים -פעמים רבות למעמד סוציו
- מצביעים על כך שפערים כלכליים, תרבותיים וחברתיים שקייימים בין קבוצות מיעוט
לבין קבוצות ההגמוניה, מובילים לפערים מובהקים הן - ובכלל זה גם אוכלוסיות מהגרים
במהירות השגת האבחנה, הן במועד תחילת הטיפול, והן במהירות שבה מונגשים טיפולי
כפי שנראה להלן, הדרת חסרי המעמד משירותי הבריאות הציבורית בישראל 11.ההמשך
Bassett, M.T., and Krieger, N. “Social class and black-white differences in breast cancer survival,” American Journal of 10
.Public Health 76, no. 12 (1986): 1400-1403
Tehranifar, P., Neugut, A.I., et.al., “Medical advances and racial/ethnic disparities in cancer survival.” Cancer Epidemiology
.and Prevention Biomarkers 18, no. 10 (2009): 2701-2708
Clegg, L.X., Frederick P. Li,, et. al. "Cancer survival among US whites and minorities: a SEER (Surveillance, Epidemiology,11
.and End Results) Program population-based study." Archives of internal medicine 162, no. 17 (2002): 1985-1993
17
מציבה בפניהם חסמים בכל אחד מהמוקדים שצויינו לעיל, ובאופן שיש להניח שגם משפיע
ישירות על סיכויי ההחלמה וההישרדות.
א. שלב הבירור הראשוני עד לקבלת האבחנה
הליך הגילוי והאבחון של מחלת הסרטן עשוי להיות כרוך בבירור מתמשך, המצריך שלל
בדיקות יקרות, ביניהן בדיקות דימות ודגימות פתולוגיות (ביופסיות) המערבות פרודצורות
כירורגיות. השגת דיוק מירבי בהליך האבחון משמעותית להתווית פרוטוקול הטיפול
המומלץ. זאת ועוד, בשנים האחרונות עולה ההבנה לגבי חשיבותו הניכרת של האבחון
המוקדם להתמודדות מיטבית עם המחלה ולהעלאת סיכויי ההחלמה.
כיצד יזכה באבחון שכזה מבקש מקלט חסר ביטוח רפואי? כיצד תאובחן עובדת סיעוד
מהפיליפינים המבוטחת בפוליסה פרטית לעובדים זרים? מניסיוננו, בשלבי הבירור
הראשוניים ועד להשגת אבחנה מדויקת קיימים פערים ניכרים בין מי מבין חסרי המעמד
שזכו בביטוח בריאות פרטי, לבין מי שנדרשים לעבור את הליכי הבירור בכוחות עצמם.
) על 2001( ) ובהמשך לכך על פי צו עובדים זרים תשס"א1991( לפי חוק עובדים זרים תשנ"א
המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח על חשבונו, כשהמעסיק רשאי לנכות משכרו החודשי של
ש"ח מדי חודש. ביטוח זה נעשה 125-העובד עד שליש מעלות הביטוח, ובכל מקרה לא יותר מ
על ידי חברות ביטוח פרטיות אשר מתקשרות עם קופות החולים בבחינת ספקי השירות.
ניתן וראוי לבקר את ההפרטה הזו של בריאותם של העובדים הזרים: החל מעצם העברת
האחריות למעסיק ולשוק הפרטי, עבור להגדרת סל שירותים מצומצם אשר מחריג בין השאר
שירותים פסיכולוגיים וסיעודיים, וכן כל טיפול במצב רפואי קיים, כזה שאובחן בטרם נרשם
העובד לביטוח. יחד עם זאת, כשמדובר בהליכי האבחון של מחלת הסרטן, וככל שזו מופיעה
לראשונה, סביר להניח כי המבוטחים במסגרת פוליסות עובדים זרים יזכו לבירור רפואי
המקביל בהיקפו לזה שלו זוכים מבוטחים ישראלים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אלא שלא כל חסרי המעמד שמודרים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אכן מבוטחים בפוליסות
עובדים זרים. ראשית, הסדרה של ביטוח עובדים זרים תלויה בקיומו של מעסיק ובציותו
לחוק, שאכיפתו לוקה בחסר. לפיכך מי שאינם מועסקים כדין, או מי שמעסיקם בוחר שלא
לציית להוראות החוק, נמצאים בעמדת נחיתות מובנית ביחס לנגישותם לשירותי בריאות
שוטפים, ומכאן שיתקשו מאוד לזכות באבחון מוקדם למחלת הסרטן.
כך הוא המקרה של רבים ממבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן. עם כניסתם לישראל
במחצית השניה של העשור הקודם, ובהיעדר מדיניות כוללנית וברורה להתמודדות עם
האתגרים שאוכלוסיה זו מציבה למדינת ישראל, נקבע כי על אף איסור העבודה שלהם, הרי
). בנוסף נקבע שמי מהם 6312/10 שעדיין לא תינקט מדיניות אכיפה על מי שיעסיקם (בג"ץ
שיועסק יהא כפוף גם לתקנות המסדירות את ביטוחי עובדים זרים, כך שלכאורה חלה חובת
ביטוח על מעסיקם בדומה לחובה שחלה על מעסיקי מהגרי העבודה. אלא שקביעות זמניות
אלו יצרו מצב של עמימות מתמשכת שמובילה לכך שזכויותיהם הבסיסיות של מבקשי
18
המקלט כעובדים מקופחות תדיר. בתוך כך עמימות זו מנוצלת על ידי חלק מהמעסיקים גם
על מנת להימנע מלבטח את מבקשי המקלט המועסקים על ידיהם.
זאת ועוד, משבר הקורונה וגל הפיטורין שבעקבותיו הובילו לאובדן ביטוחי הבריאות
בקרב מבקשי המקלט, וזאת משום שהפוליסות מתנות את הביטוח בהעסקה: עם הפיטורין,
אובד הביטוח. אובדן הביטוח משמעו אובדן הנגישות לטיפול רפואי לרבות במחלות כרוניות
ממבקשי המקלט מחזיקים בפוליסות פרטיות של 40%-ומחלות קשות. להערכתנו כיום רק כ
עובדים זרים.
המשמעות של היעדר ביטוח היא עיכוב משמעותי בהליכי הבירור עד לקבלת האבחנה.
כך למשל מטופלים הפונים למרפאה הפתוחה של רל"א ומתעורר חשד לקיומו של גידול,
על חשבונם. - נדרשים לבצע את הבדיקות הנדרשות, שעלותן עשויה להגיע לאלפי שקלים
פעמים רבות נמצאים רופאינו המתנדבים בדילמה: אילו בדיקות חיוניות להמשך הבירור ועל
אילו ניתן לוותר בהיעדר יכולת מימון. פעמים רבות יחליטו רופאינו בחוסר ברירה להסתפק
, שעלותו עשויה להגיע MRI היכן שההנחיה לישראלים מבוטחים היתה לבצע ישרCT- ב
ש"ח. הניסיון לחסוך בעלויות הבדיקות עלול לעיתים להוביל להארכה של הליכי 4,000-לכ
הבירור ולאובדן זמן יקר. במקרים אחרים הצורך לגייס כספים מחברי הקהילה או מתרומות
לשם ביצוע פרוצדורה אבחנתית, למשל ביופסיה, דוחה משמעותית את מועד השגת האבחנה.
, סבל מכאבים בעקב שמאל במשך כמעט שנה. 29 הוא מבקש מקלט מסודן, בן12סלאח
בה נתגלה ממצא חשוד. בעקבות זאת הופנה CT עבר בדיקת2019 בחודש נובמבר
בדחיפות למרפאת אונקולוגיה אורתופדית לבירור, אולם ביה"ח סירב לקבלו בשל היעדר
ביטוח רפואי שיממן את הבדיקה. רק לאחר פנייתו אל המרפאה הפתוחה של רל"א
הצלחנו להסדיר הנחה שאיפשרה לו להיבדק בבית החולים.
*
מהפיליפינים לסבול מכאבים 44 לפני מספר חודשים החלה ברנדה, מהגרת עבודה בת
בעמוד השדרה. לאחר שאושפזה במצב חירום בבי"ח, נקבע כי עליה לעבור בדיקת
עקב חשד לגידולים מפושטים. אלא שבהיעדר יכולת מימון של הבדיקות, במועד MRI
כתיבת שורות אלו היא ממתינה כבר מספר חודשים מבלי שנתאפשר לה לעבור את
הבדיקות החיוניות. החשש הוא שמחלתה מתקדמת, אך ללא נגישות לבדיקות, קיים
קושי לקבוע מתווה טיפולי.
היעדר ביטוח ונגישות לשירותי רפואה בקהילה מובילים לאבחנה בשלבים מאוחרים ביותר,
כשהמחלה מפושטת וקיימת סכנה ממשית לחייו של האדם:
שנים, אך המעסיק 8 עבד באופן סדיר במשך39 האגוס, מבקש מקלט מאריתריאה בן
האחרון שלו לא טרח להסדיר עבורו ביטוח רפואי כקבוע בחוק. האגוס סבל מכאבים
מפושטים מספר חודשים, אך ללא נגישות לרופא בקהילה הוא התעלם מהם והמשיך
לעבוד, עד שהמצב הפך לבלתי נסבל. הוא הגיע למיון ושם אובחן כסובל מגידול בריאה
עם פיזורים ללבלב ולמוח, ונזקק מיידית לטיפולי הקרנות לנגעים המוחיים ולאחריהם
. שם בדוי. כל השמות שונו על מנת להגן על פרטיותם של הפונים והמטופלים12
19
התחלת טיפולי כימותרפיה. בהיעדר ביטוח, לא ניתן היה להתחיל בטיפול. רק לאחר
פניה של המרפאה הפתוחה של רל"א ולאור מצבו הבריאותי הקשה, הסכימו שני בתי
חולים לתת לו טיפול משולב מבלי לחייבו בעלויות הטיפול. חרף כל המאמצים שהושקעו
בטיפול בו, לאחרונה נתבשרנו על פטירתו.
*
נוראלדין הוא מבקש מקלט מאריתריאה שאושפז במחלקה הפסיכיאטרית עקב מה
שנראה כאפיזודה פסיכוטית והתנהגות מסוכנת לעצמו ולסביבתו. במהלך האשפוז
התעורר החשד אצל אחד הרופאים, כי נוראלדין סובל מבעיה נוירולוגית והוא החל
בבירור במסגרת האשפוז, שהעלה חשד ממשי לגידול במוחו. עקב האשפוז הופסקה
עליה MRI-עבודתו ועימו גם נפסק הביטוח שלו, מה שמנע ממנו לעבור את בדיקת ה
המליצו רופאיו. רק לאחרונה בעקבות התערבות מחלקת מהגרים הוארכה הפוליסה שלו
והוא עבר את הבדיקה. בעת כתיבת שורות אלו ממתין נוראלדין לתוצאותיה ולהמלצות
להמשך טיפול אונקולוגי.
פלסטינים שחיים בישראל עם היתר שהייה עקב הסכנה לשלומם בשטחי הרשות
הפלסטינית, מנועים על פי רוב מלעבוד בישראל. בנוסף, אף נמנעת מהם מפורשות
ללא גישה למעקבים ולבדיקות דרך 13.אפשרות הביטוח במסגרת ביטוחי עובדים זרים
רק כשהם מגיעים - קופות החולים, גם הם מאובחנים בד"כ בשלבים מאוחרים של המחלה
במצב מסכן חיים אל חדרי המיון. בשלבים אלו מחלתם דורשת טיפול אינטנסיבי ויקר
עוד יותר משהיה נדרש אילו היו מאבחנים את מחלתם מוקדם יותר. לאבחון המאוחר יש
השלכות קשות גם על סיכויי ההחלמה:
שנה עם היתר ייעודי שניתן לו עקב הסיוע שלו 18-עבד הוא פלסטיני שחי בישראל כ
לרשויות הביטחון בישראל וההכרה באיום הנשקף לחייו במידה ויחזור לשטחי הרשות
2019 הפלסטינית. אלא שההיתר שבידו לא הקנה לו רישיון עבודה וביטוח רפואי. ביולי
הובהל לחדר המיון עקב אובדן הכרה והפסקת נשימה ושם אובחן כסובל מסרטן הגרון.
הרופאים קבעו שעליו לעבור ניתוח לכריתת הגידול ובהמשך לכך הקרנות וכימותרפיה.
אלא שבהיעדר ביטוח רפואי נמנע ביה"ח מלבצע את הניתוח. רק לאחר התערבות של
רל"א נמצא מוסד רפואי שניאות להנגיש לעבד את הניתוח. הרופאים שניתחו את עבד טענו
כי הם לא ראו מימיהם מקרה של גידול כה מפושט וכי ברור כי הדבר הינו תוצאה ישירה
של הדרה משירותי בריאות בקהילה. הניתוח אמנם הציל את חייו של עבד, אלא שבהמשך
לכך נדרש לעבור טיפולי הקרנה יקרים. עקב העלות הגבוהה נמנע מעבד טיפול רפואי
, נתבשרנו על פטירתו.2020 להצלת חייו. במהלך העבודה על נייר זה, בחודש מאי
*
שנה לאחר שנמלטה מאלימות 30 אמל היתה במקור מעזה, אך היא חיה בישראל מעל
קשה מצד משפחתה שם. אמל אובחנה עם סרטן שד גרורתי כאשר במשך כמעט שנה
נמנע ממנה טיפול אונקולוגי עקב היעדר כיסוי. היא אושפזה שוב ושוב במצב
נדגיש כי הדיון במסמך הנוכחי מוגבלhttps://www.nevo.co.il/law_html/law01/P178_002.htm#Seif19 ג לחוק עובדים זרים6 ראו סעיף13
רק לפלסטינים שחיים בישראל תקופות ממושכות מכורח איחוד משפחות או עקב רדיפתם בשטחי הרשות, ולא במי שניכנסו לישראל
עם היתרי עבודה ייעודיים.
20
מסכן חיים עד שמרפאת רל"א מצאה רופא שהסכים לנתחה ולהעניק לה את הטיפול
החיוני בהתנדבות במסגרת המוסד הרפואי שבו הוא עובד. אלא שגם לאחר שעברה
את הטיפולים אמל היתה עדיין רחוקה מהחלמה והיא סבלה מבעיות רפואיות קשות
אמל נפטרה, בת 2020 שהובילו אותה לאשפוזים תדירים דרך חדר המיון. בספטמבר
היתה במותה.62
לעיתים, גם אחרי ההגעה למיון במצב מסכן חיים, היעדר הביטוח מציב חסם משמעותי
לקבלת האבחנה הסופית:
. הוא הגיע לחדר מיון בעקבות כאבי בטן חמורים 25 אדם הוא מבקש מקלט מסודן, כבן
והובהל לחדר הניתוח להוצאת התוספתן. במהלך הניתוח זיהו הרופאים גידול חשוד
במעי הגס והחליטו לערוך לו ביופסיה. משיוצב מצבו שוחרר עם הנחיה לשוב למרפאת
החוץ לקבל תשובה לביופסיה. אלא שכשהגיע למרפאה נאמר לו שאינו רשאי להיכנס
אלף ש"ח. במשך שלושה חודשים 60-לרופא עד שיכסה את חובו לביה"ח, שעמד על כ
היה אדם מנוע מלקבל תשובה על הבדיקה. רק לאחר התערבות של רופא ממרפאת
אדם אובחן כסובל מגידול אגרסיבי במעי הגס. בהיעדר - רל"א נתקבלה הבשורה המרה
ביטוח רפואי הוא התקשה להתקבל לטיפול אונקולוגי מלא. בלית ברירה נאלצה מחלקת
מהגרים לפנות לסיוע נציבות האו"ם לפליטים ולסייע לאדם בהליכי יישוב מחדש במדינה
אירופית. רק שם הוכר אדם כפליט, ורק שם זכה להמשך הטיפול האונקולוגי.
ב. שלב הטיפולים האונקולוגים: השהייה בין מועד קבלת האבחנה
למועד קבלת הטיפול, מניעת טיפול, וקטיעת הרצף הטיפולי
היעדר ביטוח רפואי מציב את חולי הסרטן חסרי המעמד בסכנה ממשית לחייהם1.ב
רגע קבלת האבחנה הוא רגע קשה ביותר לכל מטופל ומטופלת. ההלם, הקושי לעכל את
המידע והחרדות שאופפים את מחלת הסרטן, והצורך בהתארגנות לקראת הטיפולים, אינם
ייחודיים לחסרי המעמד ומשותפים לכל החולים. אלא שבמקרה של חסרי המעמד, בה
בה בעת שהם נדרשים להתכונן למאבק על חייהם ולגייס - "בעת ש"השמיים נפלו עליהם
הרי שהם נדרשים להיאבק גם בחזיתות - תעצומות נפש לעבור את הטיפולים הקשים
נוספות: עליהם להיאבק על זכותם הבסיסית לקבל את הטיפול הרפואי.
לדחיית מועד קבלת הטיפול לאחר האבחנה יש השפעות שליליות רבות, ולו רק מבחינת
הלחץ הפסיכולוגי המוטל על המטופלים, שמזהים דחייה בתחילת הטיפול כפגיעה בסיכויי
ההישרדות שלהם. הגם שקשה לנבא או לכמת במדויק את ההשפעה של דחיית הטיפול
על הישרדות המטופלים לאורך שנים, מרבית המחקרים מצביעים על כך שדחיית הטיפולים
חלק מהמחקרים הצביעו לדוגמא על קשר מובהק 14.בהחלט מקטינה את שיעור ההישרדות
Cho, J., So-Youn J. et. al., “A review of breast cancer survivorship issues from survivors’ perspectives,” Journal of breast 14
.cancer 17, no. 3 (2014): 189-199
אקונומי, סטטוס ביטוחי, שלב-מחקר בארה"ב בחן את ההשפעות של דחיית מועד הטיפול, המקושרת עם גזע, אתניות, מצב סוציו
21
22
בין זמן ההמתנה בין הניתוח המומלץ במסגרת הטיפול בגידול הסרטני, לבין הטיפולים
המשלימים, כגורם משפיע על שיעורי ההישרדות בקרב מטופלי סרטן. כך לדוגמא מחקר מ
בחן האם יש השפעה למשך הזמן שחולף בין הניתוח לבין הטיפול האדג'ובנטי בקרב 2015
המחקר מצא כי משך הזמן בין הניתוח לבין הטיפול הראשוני הוא15.מטופלות בסרטן השד
גורם סיכון לשיעור הישרדות נמוך יותר: דחייה של למעלה מארבעה חודשים גורמת לשיעור
הישרדות נמוך באופן מובהק. לפי החוקרים, נמצא כי כל חודש של המתנה בין הניתוח לבין
16.הטיפול הראשון מגביר את הסיכון בתמותה
והנה בישראל, בהיעדר ביטוח רפואי, משאובחנו חסרי המעמד במחלת הסרטן הם מוצאים
עשרות ומאות - עצמם ניצבים מול שוקת שבורה. העלויות הגבוהות שכרוכות בטיפולים
אלפי שקלים לטיפולי כימותרפיה והקרנות; תרופות שעלותן החודשית יכולה להגיע לאלפי
אינן מאפשרות להם נגישות לטיפול. כאן - שקלים; ניתוחים, השתלות, וימי אשפוז ארוכים
מתגלה השיטה שתוארה לעיל במלוא אכזריותה: ללא ביטוח, אין לחסרי המעמד דרך
לכסות את עלויות הטיפולים היקרים והחיוניים להצלת חייהם. מנגד, הם גם יתקשו
לקבל הגנה וסעד מאותו סעיף בחוק זכויות החולה שעוסק בטיפול רפואי דחוף: על אף
הרי שהוא אינו נחשב לטיפול חירומי שניתן - שהטיפול האונקולוגי חיוני להצלת חייהם
להגישו דרך חדר המיון. מכאן שהיעדר ביטוח והיעדר מענה מערכתי לחסרי מעמד מציב
את חולי הסרטן בסיטואציה בלתי אפשרית ממש: חרף מחלתם הקשה, חרף הסיכון הממשי
הרי שעד - להדרדרות עד לסכנת חיים ונזק בלתי הפיך לחייהם במידה ולא יזכו בטיפולים
הם מנועים מלקבל את הטיפול הרפואי הנדרש. - שלא הגיעו למצב מסכן חיים באורח מיידי
אסמאית היא מבקשת מקלט מאריתריאה, נשואה ואם לשלושה. לפני כשנה החלה לסבול
מכאבים בשד והגיעה לרופא באופן פרטי שהפנה אותה לבדיקות נוספות. בהיעדר ביטוח
היא ומשפחתה גייסו כספים למימון הבדיקות הנחוצות, לאחריהן נתקבלה הבשורה המרה
אסמאית חולה בסרטן השד ונדרשת לעבור כימותרפיה, ניתוח והקרנות. בני המשפחה -
החלו לנסות לגייס כספים מבני הקהילה כדי להבטיח את נגישותה לטיפול, מה שהוביל
לעיכוב של כשלושה חודשים בין מועד האבחנה למועד הטיפול הראשון. היא החלה
לקבל טיפול במסגרת אחד מבתי החולים בארץ, רק כשבני משפחתה הצליחו לגייס חלק
ניכר מהסכומים שנדרשו לכימותרפיה. אלא שעם חלוף הזמן התקשו מאוד בני המשפחה
לעמוד במימון הטיפולים ובפרט כשהרופאים המליצו בנוסף על ניתוח ועל הקרנות. מנגד,
ביה"ח התמיד בסירובו לקבלה לטיפול ללא עלות, חרף העובדה שרופאיה והעו"סית
הסרטן וגיל על שיעורי ההישרדות בקרב נשים צעירות או נערות מתבגרות עם סרטן השד. המחקר מצביע על כך שזמן המתנה ממושך
של נשים צעירות עם סרטן השד הוא גורם המפחית באופן משמעותי את הסיכוי להישרדות של למעלה מחמש שנים, במיוחד בקרב
אמריקאיות או נשים בעלות ביטוח ציבורי או ללא ביטוח. ראו -נשים אפרו
Smith, E.C., Argyrios Z., and Hoda A -C . “Delay in surgical treatment and survival after breast cancer diagnosis in young
women by race/ethnicity,” JAMA Surgery 148, no. 6 (2013): 516-523. https://jamanetwork.com/journals/jamasurgery/article-
abstract/1681805
שבועות מקושרת עם שיעור הישרדות נמוך יותר בקרב מטופלות בסרטן השד12-מחקר נוסף מצא שדחיית הטיפול מעבר ל
Shin, D. W., Juhee C., et. al., “Delay to curative surgery greater than 12 weeks is associated with increased mortality in patients
.with colorectal and breast cancer but not lung or thyroid cancer,” Annals of Surgical Oncology 20, no. 8 (2013): 2468-2476
https://link.springer.com/article/10.1245/s10434-013-2957-y
טיפול אדג’ובנטי (מונע, תומך) הינו טיפול הניתן לאחר הניתוח לצורך מניעת חזרה עתידית של סרטן השד. הטיפול האדג’ובנטי עשוי15
,לכלול טיפול בהקרנות, כימותרפיה, טיפול הורמנלי, ביולוגי ו/או טיפול אימונותרפי. לעתים, תטופל חולה בסרטן השד בכימותרפיה
אדג’ובנטי".-הקרנות או טיפול הורמונלי לפני הניתוח. טיפול זה נקרא "טיפול ניאו
Trufelli, D.C., Luongo de Matos, L., et. al., “Adjuvant treatment delay in breast cancer patients.” Revista da Associação 16
Médica Brasileira 61, no. 5 (2015):411-416.. http://www.scielo.br/pdf/ramb/v61n5/0104-4230-ramb-61-05-0411.pdf
23
במחלקה הדגישו עד כמה הכרחי שהיא תתמיד בטיפולים. בני המשפחה פנו לסיוע נוסף
מבני הקהילה ומארגוני הסיוע, אלא שאיתרע מזלם והניתוח והטיפולים נקבעו בשיאה
של מגפת הקורונה בישראל, שהותירה רבים ממבקשי המקלט מחוסרי עבודה. הקושי
לגייס כספים להמשך הטיפול הפך לגדול עוד יותר ובמועד כתיבת שורות אלו עדיין לא
נמצא פיתרון מספק להמשך הנגשת הטיפולים.
*
אלכסנדר הוא מהגר מרומניה שנשוי לישראלית. במשך שנים רבות ניסו בני הזוג להסדיר
את מעמדו של אלכסנדר בישראל אך נדחו עקב קשיים בירוקרטים. במהלך השנים אובחן
כסובל מלימפומה ונזקק לטיפולים כימותרפים אך לא זכה לקבלם בהיעדר ביטוח רפואי.
מצבו הדרדר עד לכדי הצורך לקטוע את אחת מגפיו כדי להציל את חייו, אך בהיעדר
מימון נמנע ממנו המשך הטיפול האונקולוגי הנדרש. רק לאחר פניות דחופות למשרד
שנים אלכסנדר 14 הפנים נתגלה כי נעשתה טעות בבירור הבקשה של בני הזוג, ולאחר
הוכר כתושב המדינה ונעשה זכאי לשירותים רפואיים מלאים.
*
מנסור, במקור ממצרים, נמצא בזוגיות עם ישראלית. הוא הגיע למרפאת רל"א עם תלונות
על כאבי ראש קשים והתעלפויות פתאומיות, ונשלח לבדיקות שמצאו שהוא סובל מגידול
ממאיר במוחו. במשך שלושה חודשים ניסה צוות המרפאה הפתוחה של רל"א להנגיש
למנסור טיפולי הקרנות באחד מבתי החולים, עד שבסופו של דבר ניאות משרד
הבריאות לסייע במימון הטיפול הנדרש, והוא אושפז לקבלת טיפול. אלא שלמרבה
הצער זה היה מאוחר מדי ולאחר שבועיים הוא נפטר, מותיר אחריו בת זוג ושני פעוטות.
רבים מהמקרים שמגיעים לפתחה של מחלקת מהגרים הם כאלה: מטופלים שאובחנו
בעקבות הגעתם למיון, קיבלו המלצות לטיפול אונקולוגי, אך מנועים מלחזור אל ביה"ח
להתחלת הטיפול בשל היעדר ביטוח או יכולת מימון אחרת. ראוי להדגיש כי ברבים
מהמקרים, מי שפונה אלינו בבקשה לסיוע הם הרופאים והרופאות או העו"סיות בצוות
המחלקה שטיפלה ונתנה את האבחנה הרפואית. צוותים רפואיים אלה חשים כי אינם
יכולים לעמוד מנגד ולבגוד בשליחותם ובשבועתם ועל כן מתגייסים להילחם על זכותם
של החולים לקבל את הטיפול הנחוץ.
עבדאללה הוא מבקש מקלט מסודן. לפני מספר שנים הוא נכלא בכלא סהרונים משום
שמיאן להתייצב במתקן חולות. בעת שהותו בסהרונים הוא התלונן על כאבים קשים
ברגליו ובהמשך לכך התמוטט והובהל לחדר המיון, שם אובחן כסובל מלימפומה מסוג
הודג'קינס. עם קבלת האבחנה שוחרר ממאסר ונותר בביה"ח שם הומלץ על שישה סבבים
של כימותרפיה. אלא שמאחר ומדובר בטיפול אלקטיבי נאלצו הרופאים לשחררו כשהם
משוועים לעזרת רל"א במציאת פיתרון. בהיעדר שיתוף פעולה של משרד הבריאות
ושל השב"ס החליטו הרופאים לאשפזו מחדש דרך המיון ולהותירו באשפוז זמן ממושך
מהרגיל על מנת שיזכה בטיפול הנדרש. לאחר תקופה שבה הצליחו לחמוק מעיני הנהלת
בית החולים נאלצו הרופאים לשחרר את עבדאללה, כשהמשך הטיפול האונקולוגי ניצב
בסכנה. בהיעדר ברירות אחרות ולאור ההדרדרות במצבו הבריאותי פעלה רל"א בתיאום
24
עם נציבות האו"ם לפליטים ליישוב מחדש של עבאדללה במדינה בה הוא הוכר כפליט
וזכה להמשך הטיפול הנדרש, לרבות השתלת מח עצם שנדרשה להצלת חייו.
פעמים רבות הצוותים הרפואיים פונים אל הנהלות ביה"ח בתחינה שיאשרו למטופל
טיפולים ללא השתת העלויות עליהם, וכן אל חברות התרופות בבקשה לטיפולי חמלה. ואכן
אנו רואות כיצד מדי שנה זוכים חלק מהמטופלים חסרי המעמד וחסרי הביטוח לטיפולים
במחלקות האונקולוגיות, כשביה"ח נושא בעלויות, או באמצעות תרומות מחברות התרופות.
הרי - אולם עד כמה שהמחוות האנושיות הללו מצילות חיים של רבים ומרגשות ביותר
שאין אפשרות להתבסס עליהן כמענה מערכתי לכלל חסרי המעמד חולי הסרטן. למעשה
- במהלך עבודתנו נתקלנו במקרים בהם ההסכמה להושיט סיוע בחינם למטופל אחד-
משמעה סירוב למטופלת אחרת, שאיתרע מזלה והיא אובחנה ימים מספר אחרי מטופלת
אחרת שזכתה לטיפול.
. היא אובחנה כסובלת 5 ואם לילדה בת28 צגה היא מבקשת מקלט מאריתריאה, בת
מלימפומה במעי. עקב מצבה הקשה היא זכתה לטיפול בבי"ח, אולם מצבה לא השתפר.
לאחר שיוצבה שוחררה מבית החולים עם המלצה לעבור בדחיפות השתלת מח עצם על
מנת להציל את חייה. אלא שבהיעדר ביטוח רפואי סירב בית החולים להעניק לה את
חודשים ללא מעקב וללא טיפול רפואי, חרף מחלתה 6 הטיפול. היא נותרה במשך
הקשה. לאחר מאמצים רבים גויס סכום כסף שאפשר לצגה לחזור לטיפול האונקולוגי.
חסרי מעמד מבוטחים: אובדן כושר עבודה בעת מחלה מוביל לקטיעת 2. ב
הטיפול האונקולוגי
קודם לכן ציינו כי במקרה של בירור רפואי והשגת אבחנה, חסרי המעמד המבוטחים במסגרת
הביטוחים הפרטיים (פוליסות עובד זר) נמצאים ביתרון ממשי על פני חסרי המעמד נעדרי
הביטוח, שכן ככלל, חברות הביטוח מחויבות לאשר את הבדיקות המוצעות במסגרת סל
השירותים לישראלים, ובתנאי שלא תהיינה קשורות למצב רפואי קודם. הדעת נותנת, כי
חובת חברת הביטוח משתרעת גם להמשך המאבק במחלה, לשלב הטיפול האונקולוגי,
שהרי מדובר בטיפול חיוני להצלת חייו של המבוטח, וכאמור פוליסת עובדים זרים מחוייבת
לכסות כל שירות רפואי שנמצא בסל השירותים הישראלי ובלבד שלא הוחרג מפורשות, כמו
שירותים פסיכולוגיים או סיעודיים, או שקשור למצב רפואי קודם. ואכן ברבים מהמקרים,
הגם שלא בכולם, חסרי מעמד שמבוטחים בביטוח עובד זר זוכים להתחיל את הטיפול
האונקולוגי המומלץ דרך הסדרים של קופת החולים עם בתי החולים הציבוריים, בדומה
למקביליהם הישראלים.
אלא שבמקרים רבים הם ניצבים בפני איום חדש: קטיעת הרצף הטיפולי עקב אובדן
) בצו עובדים זרים, עליו חתום שר הבריאות, קובע כי במידה 3()(א4 כושר עבודה. סעיף
והעובד חלה ונמצא על ידי רופא תעסוקתי בלתי כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל
לעבוד אצל מעסיקו לתקופה של תשעים ימים ומעלה, "לא יהיה העובד זכאי אלא לשירותים
25
רפואיים שהוא נזקק להם במצב חירום רפואי לשם ייצוב מצבו הרפואי, עד למצב המאפשר
על פיו, - המשך הטיפול בו מחוץ לישראל". ההיגיון העומד מאחורי סעיף זה מטריד במיוחד
זכותו של עובד לקבל טיפול נשמרת לו רק בזמן שהוא בריא וכשיר לעבודה. מרגע שאיבד
את כושר עבודתו, נשללת זכאותו לטיפול רפואי. מדיניות זו מייצרת גם תמריץ לחברות
הביטוח לקבוע כמה שיותר קביעות "אובדן כושר עבודה", שהרי הפסקת הביטוח והטסת
המהגר החוצה מישראל זולה יותר מהמשך מימון הטיפול רפואי בו. נזכיר כי על פי רוב,
השירותים שלהם נזקק המבוטח במצב חירום רפואי "לשם ייצוב מצבו הרפואי" אינם
כוללים השלמת כל סבבי הכימותרפיה וההקרנות, לדוגמא, שכן הללו נחשבות לפרוצדורות
אלקטיביות. זאת ועוד, אין להתעלם מהעובדה כי רבים מחסרי המעמד וממהגרי העבודה
שחיים בישראל מגיעים ממדינות מתפתחות שבהן אין המשך טיפול רפואי זמין ועל כן
הפסקת הביטוח והטסתם מהווה קטיעה של הרצף הטיפולי, שעלולה לחרוץ את דינם.
במקרים רבים איפוא, המשמעות של הפעלת סעיף אובדן כושר עבודה היא חד משמעית:
גדיעת הטיפול האונקולוגי באיבו.
אדריאנה היא עובדת סיעוד מפרו. במהלך עבודתה אובחנה כסובלת מסרטן השד. היא
החלה לקבל טיפולים אונקולוגים במסגרת הביטוח, אלא שעקב מחלתה נמנע ממנה
להמשיך לעבוד. היא נותרה ללא קורת גג וללא מעסיק כשחברת הביטוח הודיעה לה
על הפסקת הפוליסה. במאמצים רבים שכנע צוות רל"א את חברת הביטוח שלא לקטוע
את הרצף הטיפולי של אדריאנה, ונתאפשר לה לממש את כל המלצות הרופאים, לרבות
לעבור ניתוח בכיסוי הביטוח הפרטי. אלא שחודשיים לאחר הניתוח כשהיא נדרשת
למעקבים אינטנסיביים ובדיקות דימות, הודיעה חברת הביטוח על סיומה של הפוליסה
ואדריאנה נאלצה לאסוף כספים מהקהילה הפרואנית כדי לעבור את הבדיקה הנדרשת,
כשהיא נותרת ללא נגישות למעקבים נוספים.
*
שנה. בסמוך לפטירת 11 , שחי בישראל כבר42 חזוס הוא עובד סיעוד מהפיליפינים כבן
מעסיקו האחרון הוא אובחן כסובל מלימפומה מסוג הודג'קינס. למרות שמעסיקו הסדיר
עבורו ביטוח רפואי לעובד זר כנדרש בחוק, עם פטירת המעסיק והפסקת העבודה הוא
איבד את אשרת השהייה תוך שחברת הביטוח מיהרה לעדכנו על הפסקת הפוליסה
הקיימת והעברתו לפוליסה חדשה, במסגרתה לא יוכל לזכות בטיפולים אונקולוגיים.
רק אחרי מאבק מול חברת הביטוח זו הסכימה לחזור בה ולהמשיך ברצף את הפוליסה
הקיימת, שעליה כבר שולם. אלא שאז זימנה חברת הביטוח את חזוס לבדיקה של רופא
חודשים. או אז ביקשה החברה לקטוע 6 תעסוקתי שקבע שאינו כשיר לעבוד לפחות
את הפוליסה ולממן רק את ייצובו. מאבק נוסף הוביל להחלטה להאריך את הפוליסה
עד לסיום פרוטוקול הטיפול. אלא שלמרבה הצער גם אחרי סיום הפרוטוקול נזקק חזוס
להמשך טיפול אינטנסיבי ויקר וחברת הביטוח סירבה להמשיך לממנו. לאור הסירוב
פנה חזוס לבית המשפט, אשר פסק כי על חברת הביטוח להמשיך לממן את הטיפולים
החיוניים, עקב מצבו הבריאותי החמור.
*
26
27
7-, שעבדה כמטפלת סיעודית בישראל מזה כ37 טביתה היא מהגרת עבודה מהודו בת
אובחנה עם סרטן שד. נקבעה לה תכנית טיפולים אינטנסיבית 2019 שנים. בנובמבר
סוכנות כוח - הכוללת כימותרפיה, ניתוח והקרנות. אבל עוד לפני שהחלה בטיפולים
האדם דרכה היא מועסקת שלחה אותה אל רופא תעסוקתי אשר קבע לה אובדן כושר
עבודה למשך שנה, וזאת על מנת למצוא לה מחליפה שתמשיך לסעוד את הקשיש בעת
ועל - מחלתה. בעקבות זאת חברת הביטוח דרשה להפעיל את סעיף ההחרגה בפוליסה
כן הטיפולים הרפואיים להם היא נזקקה נעצרו. על מנת להיאבק על זכותה להשלמת
הטיפולים האונקולוגיים הפנתה אותה רל"א לרופא תעסוקתי נוסף שהגיש חוו"ד נגדית,
שפסקה שהיא יכולה להמשיך לעבוד. מהלך זה הצליח להאריך את הביטוח בשלושה
חודשים בלבד והיא החלה לקבל טיפולי כימותרפיה. אולם חברת הביטוח עדיין ניסתה
להתנער ולהיתלות באי יכולתה של טביתה לחזור לעבודתה הייעודית בסיעוד. עם סיום
כתיבת הנייר הנוכחי התבשרנו כי "קניית הזמן" איפשרה לטביתה להשלים את הטיפולים
הודות לאי קטיעת הרצף הטיפולי, חרף ניסיונותיה - וכי היא בדרך להחלמה מלאה
החוזרים ושבים של חברת הביטוח.
כשמדובר במבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן שזכו לביטוח במסגרת העסקתם, סעיף אובדן
כושר עבודה מקבל מימדים חמורים נוספים: כבר מעל לעשור שהם חוסים תחת הגנה מפני
הרחקה לארצות מוצאם, ועל כן ברגע שנקבע להם "אובדן כושר עבודה" לתקופה של מעל
יום, מפסיקה חברת הביטוח לבטחם הגם שאין כל אפשרות להטיסם להמשך טיפול 90
.בארץ המוצא. הם נותרים בישראל ללא כל המשך טיפול, שלו הם כה זקוקים בשעה זו
יחיא, מבקש מקלט מדארפור שאובחן עם סרקומה ברגלו, החל לקבל טיפולים אונקולוגים
במסגרת הביטוח. אולם לאחר כחודשיים, מאחר ונאלץ להפסיק את עבודתו, חברת
הביטוח הפסיקה את הכיסוי עבור הטיפול בתואנה כי פוליסת עובדים זרים מתבטלת עם
קביעת אובדן כושר עבודה. העו"ס במחלקת הקרנות פנתה אל חברת הביטוח והתחננה
שתאשר את המשך הפוליסה. היא הסבירה כי עקב מצבו הוא מנוע מלעבוד ואינו מסוגל
לממן את הטיפול מכיסו, במחשבה שההנמקה הזו תדבר אל לב נציגת חברת הביטוח.
למעשה מידע זה רק חיזק את הסירוב של חברת הביטוח להימנע מלהמשיך ולכסות את
הטיפולים. בצר לה פנתה העו"ס אל רל"א, שבתורה פנתה אל חברת הביטוח וערערה
על קביעת אובדן כושר העבודה, משום שמדובר באדם שאינו בר הרחקה לארץ המוצא
ושנזקק לטיפול רפואי להצלת חייו. טיעון זה הוביל להארכת הפוליסה ולהנגשת המשך
הטיפול, לפנים משורת הדין, לטענת חברת הביטוח.
: הישג משפטי עם השלכות מוגבלות בשטח3.ב
עתרה עמותת "קו לעובד" לבג"ץ, בדרישה להחיל את חוק הביטוח הלאומי 2006 כבר בשנת
וחוק ביטוח הבריאות הממלכתי על מהגרות ומהגרי עבודה העובדים בסיעוד ואשר שוהים
בישראל תקופות ממושכות עם אשרה בתוקף, וזאת לנוכח הזיקה החזקה שלהם לישראל,
זיקה שמתפתחת בשנות שהותם הרבות בארץ והשתלבותם במרקם החיים כאן (בג"ץ
28
הכריע בג"ץ בעתירה, בפסיקתה האחרונה של כבוד השופטת עדנה2014-). ב1105/06
בפסיקתה התייחסה השופטת ארבל גם לטענות17.ארבל בשבתה כנשיאת ביהמ"ש העליון
לגבי הסעיף בחוק עובדים זרים העוסק באובדן כושר העבודה והדגישה את העוול שכרוך
בהוראות הסעיף. לאור זאת נקבע כי "יש לקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים
). לטענת 89 .בעלי זיקה חזקה לישראל לאלו החלים על תושבי ישראל" (שם, פסקה מס
בית המשפט שינוי יסודי שכזה ראוי שיעשה "בדרך המלך" על ידי החלת חוק ביטוח בריאות
ממלכתי על קבוצה זו של מהגרות עבודה כפי שתבעה קו לעובד; אולם ביהמ"ש הותיר בפני
המדינה את האפשרות לגבש הסדר חלופי, למשל על ידי תיקונו של צו עובדים זרים.
תיקון בצו עובדים זרים, אשר מזכה את עובדות הסיעוד שעבדו 2016-בעקבות זאת הוכנס ב
אלף ש"ח במקרה שנפסק להן 80 לפחות עשור בישראל, ואותן בלבד, במענק חד פעמי של
זאת מתוך מחשבה, כי המענק יסייע להן 18.אובדן כושר עבודה, ובכפוף לעזיבתן את הארץ
לזכות בהמשך טיפול בארץ המוצא. בהמשך לכך העלו חברות הביטוח את הפרמיות לכל
עובדי הסיעוד המבוטחים. מיותר לציין כי תיקון זה עדיין מותיר עובדות רבות שטרם השלימו
באותן מצוקות ובסכנה - עשור בישראל וחלו בסרטן, כמו גם מבוטחים שלא עבדו בסיעוד
ממשית לחייהם.
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.2356001 17
) "לעניין עובד בענף הסיעוד, בחלוף עשר שנים מאז קיבל לראשונה רישיון לישיבת4(2 סעיף2016 ראה צו עובדים זרים, תיקון תשע"ו18
אלף שקלים חדשים, המיועד לעובד שנמצא בלתי כשיר80 פעמי מיוחד בסך- גם כיסוי לפיצוי חד- ביקור לצורך עבודה בענף הסיעוד
(ב); הזכאות 4 ), ובלבד שמימש את זכאותו לטיסה חזרה לארצו כאמור בסעיף3()(א4 לבצע את עבודתו מסיבות רפואיות כאמור בסעיף
) כי אינו כשיר לעבודתו היה בידו רישיון תקף לישיבת ביקור לצורך 3()(א4 לפיצוי תחול על מי שבמועד קביעת הרופא כאמור בסעיף
החודשים שקדמה לקביעת הרופא כאמור".12 עבודה בענף הסיעוד או שהיה בידו רישיון כאמור במועד כלשהו במהלך תקופת
29
חולי הסרטן חסרי המעמד בישראל במלכודת ההדרה
חלית בסרטן:
יש לך ביטוח עובד זר?
כן
לא
לא
לא
קטיעת הרצף
הטיפולי
כן
כן
המשך טיפול
=+
קושי בקבלת אבחון
פניה לחדרי המיון
במצב מסכן חיים
זכאי/ת למענק חד פעמי ע״ס
אלף ש״ח בכפוף לעזיבת הארץ80
סכנה לקטיעת הרצף הטיפולי
הפסקת הביטוח;
קטיעת הרצף הטיפולי
כיסוי ההוצאות
הנדרשות לייצוב
החולה
קבלת אבחון ותחילת
טיפולים אונקולוגיים
חברת הביטוח דורשת
בדיקה של רופא תעסוקתי
רופא תעסוקתי קבע אובדן
יום?90 כושר עבודה למעלה
האם העובד/ת עבד/ה
בסיעוד מעל עשור?
השענות על טיפולי
חמלה מוגבלים
בבתי החולים /
מניעת טיפול
עיכוב משמעותי
בקבלת הטיפול ו/או
קטיעת רצף טיפולי
ו/או קבלת טיפול
חלקי ו/או מניעת
טיפול רפואי
30
בעיות ברצף הטיפולי- מעקבים וביקורות4.ב
משרד הבריאות הגדיר את נושא הרצף הטיפולי בין הקהילה לבתי החולים כנושא בעל
והנה כשמדובר בחסרי מעמד חולי 19.2014 חשיבות גבוהה וכיעד מרכזי לקידום עוד בשנת
גם כאשר 20.סרטן, נושא שהוא בעל חשיבות מקצועית ואתית כה קריטית ננטש לחלוטין
ניאות ביה"ח להנגיש טיפול ללא עלות או דרך טיפולי חמלה, הרי שהיקפם של הללו הוא
לעיתים מוגבל. כך למשל, בעוד שמטופלים שליווינו במהלך השנים זכו לכימותרפיה והקרנות
מטעם ביה"ח, כשהגיעה העת להשתלת מח עצם, סירב ביה"ח להושיט סיוע נוסף. כך גם
במקרה של מטופל שנזקק לתרופות יקרות לאחר סבבי הכימותרפיה וההקרנות, תרופות
שאילו היה תושב המדינה היה זכאי להן במסגרת סל התרופות הישראלי, ושנדרשות על מנת
להשאירו במצב "כרוני" ולמנוע הדרדרות. במילים אחרות, גם כאשר הטיפול הרפואי מונגש
ללא השתת העלויות על המטופל/ת, הודות למסירותם של הצוותים הרפואיים והשתדלותם
עדיין, חסרי מעמד חסרי ביטוח יתקשו מאוד להתמיד ברצף - מול הנהלות בתי החולים
הטיפולי ובמעקבים שאמורים להבטיח את שלומם ולזהות מבעוד מועד התפרצות מחודשת
של המחלה.
לוקימיה - CML-. הוא אובחן כסובל מ30 ברהנה הוא מבקש מקלט מאריתריאה בן
מיאלואידית כרונית, וזכה לטיפול מציל חיים כאשר מצבו הדרדר והפך לאקוטי. אלא
שכשמצבו התייצב, התקשה לזכות בהמשך טיפול ומעקבים, ורק בעקבות התערבות
של רופאי המרפאה הפתוחה של רל"א הוחזר לטיפול במחלקה ההמטואונקולוגית שבה
טופל בעבר. כיום הוא זוכה שם למעקבים, אולם בהיעדר ביטוח רפואי הוא מתקשה
לקבל בצורה סדירה את הטיפול התרופתי שהוא חייב ליטול על מנת שמצבו לא ידרדר,
מכרוני לאקוטי, משום שזה אינו מסופק דרך המחלקה בביה"ח.
*
מאריתריאה. לפני מספר שנים הוא החל לסבול מהפרעות 58 יוהנס הוא מבקש מקלט בן
בראייה, ואובחן כסובל מגידול ענק ושפיר באזור יותרת המוח בגינו עבר עד כה שני
ניתוחים, עם שיפור חלקי בלבד. הוא חייב להיות במעקב אנדוקריני והדמייתי, ובמעקב
תרופתי. מכיוון שאין ביכולתו לעמוד במימון עלות הטיפול התרופתי, הוא לא זכה לטיפול
המקיף הנדרש לאדם במצבו, ונמצא בסכנה ממשית להתדרדרות נוספת. לאחרונה אכן
הדרדר מצבו והוא עמד על סף אובדן מאור עיניו. לאחר מאמצים רבים הצליחו הרופאים
המתנדבים במרפאה הפתוחה של רל"א להכניסו לניתוח מוח חיוני. עם ההתאוששות
מהניתוח התעורר קושי נוסף: יוהנס נדרש לשיקום נוירולוגי באשפוז. בהיעדר ביטוח
רפואי לא ניתן היה להעבירו לשיקום ובמקום זאת הוא שוחרר לבית חבריו, כשהוא סובל
מקשיים תפקודיים ניכרים.
https://www.health.gov.il/Subjects/Patient_Safety/hospitals/Pages/continuity.aspx 19
ג') בנושא "זרים שאינם בני הרחקה" עמד המבקר על היעדר טיפול בקהילה במבקשי64( 2014 נזכיר כי גם דו"ח מבקר המדינה מ20
.המקלט הסובלים ממחלות קשות וממחלות כרוניות והצביע על מציאות שדורשת תיקון לאלתר
31
32
ג. זכויות סוציאליות וכלכליות לחולי סרטן
מטבע הדברים, בלב הסיוע שמושיטה מחלקת מהגרים ברל"א לחסרי מעמד חולי סרטן,
ניצבת סוגיית הנגישות לטיפול הרפואי האונקולוגי, מציל החיים. אולם במהלך השנים ותוך
כדי הסיוע שהוגש לעשרות הפונים אלינו אשר נאבקו במחלת הסרטן, התחוורה ביתר שאת
חשיבותה של רשת הגנה סוציאלית שמשתרעת מעבר לטיפול הרפואי גרידא. מחלת הסרטן
נושאת במקרים רבים אופי כרוני, וככזו היא מחייבת מעגלי תמיכה כלכליים ורגשיים עבור
המטופל ובני משפחתו. לנוכח אופי המחלה וההתמודדות הממושכת שהיא דורשת מהחולה
ומשפחתו, מהוות ההטבות וההקלות הסוציאליות שמעניקה המדינה לאזרחיה חולי הסרטן
רכיב חיוני ומרכזי בבניית החוסן של המטופל וסביבתו, ותורמות ליכולתם להיאבק במחלה
באורח מיטבי.
בעוד שחולי סרטן ישראלים זכאים לקצבאות נכות ושירותים מיוחדים, כמו גם גמלת
מקביליהם חסרי המעמד אשר חוק - ניידות וגמלת סיעוד, שיקום מקצועי ותמיכה נפשית
ביטוח לאומי אינו חל עליהם אינם זכאים לאף אחת מההטבות הללו. בעוד שחולי סרטן
ישראלים זכאים להטבות כלכליות, לרבות הטבות בארנונה, הקלות במשכנתא, ופטור ממס
מקביליהם חסרי המעמד נאלצים פעמים רבות להישען על בני קהילתם על מנת שלא -
,לאבד את קורת הגג. לעיתים, כשחוסנה של הקהילה נפגע, למשל עקב גזירות ממשלתיות
וחוק הפיקדון שנכנס לתוקפו 2013-2018 כגון הכליאה המאסיבית במתקן חולות בין השנים
גם חברות אמיצה - או בעקבות מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שבעקבותיה- 21 2017-ב
אינה מספיקה להבטיח לחולי הסרטן חסרי המעמד חיים בכבוד.
המחלים מסרטן השד שבעקבותיו גם עבר 40 חביב הוא מבקש מקלט מסודן כבן
כריתה חלקית של שד שמאל. בעקבות חוויות קשות שעבר בארץ המוצא, הוא סובל
גם מהפרעה פוסט טראומטית. עקב מצבו הבריאותי הוא חדל מלעבוד, ונותר חסר בית.
במשך מספר חודשים הוא נע ונד בין חבריו מהקהילה, אשר ניסו, בכוחותיהם הדלים,
לארח אותו, לכלכל אותו ולתמוך בו בשעה שהוא נלחם במחלה. בשלב מסוים, בפרט
לאחר שחבריו זומנו למתקן חולות, נפלט חביב לרחוב ונאלץ לישון בגינת לוינסקי, זאת,
בשעה שהוא בתהליך החלמה מניתוח הכריתה. במשך כמעט שנה הוא ישן על רצפת
מסעדה סודנית בנווה שאנן, כשבימים הוא הסתובב בחוסר מעש ברחובות, עדיין
מנוע מלעבוד עקב מצבו הבריאותי הרעוע. רק לאחר אינספור פניות לרשויות נמצאה
השמה במוסד מתאים בעבורו.
גם בשלבי ההחלמה, היעדרם של קצבאות נכות או שיקום תעסוקתי מותיר חסרי וחסרות מעמד
רבים במצוקה קשה. בהעדר יכולת להתפרנס הם מתקשים לקיים את עצמם ואת משפחותיהם.
גם לאחר שהחלימו מהמחלה, רבים מהם מתקשים מאוד לחזור למסלול החיים הרגיל.
וחייב מעסיקים של מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן לנכות חמישית משכרם החודשי לקרן2017 חוק הפיקדון נכנס לתוקפו במאי21
פיקדון ייעודית, שתכולתה תימסר לעובדים רק עם יציאתם את הארץ. חוק הפיקדון הוביל להחרפה ממשית במצבה הכלכלי של קהילת
בשיאו של משבר הקורונה נתן בג"ץ את פסיקתו במסגרת עתירת קו לעובד 23.4.20-מבקשי המקלט, והוביל רבים לחרפת רעב. ב
) וביטלו לאלתר, תוך חיוב המדינה להחזיר לעובדים את כספם.2239/17 וארגונים נוספים, ביניהם רל"א, כנגד החוק (בג"ץ
33
. לפני כשנתיים אובחן עם לימפומה ועבר33 פוטסום הוא מבקש מקלט מאריתריאה בן
השתלת מח עצם. בעקבות מחלתו והטיפולים הקשים הוא סובל מחולשה ותשישות
שאינן מאפשרות לו לחזור לעבוד, והובילו אותו לגור ברחוב, ובגן ילדים של הקהילה
ביתית -האריתראית, לסירוגין. רק בעקבות מאמצי ארגוני הסיוע נמצאה לו השמה חוץ
וכיום הוא שוהה במוסד, אך מבלי שחזר למעגל העבודה.
*
, נשוי ואב לשתי בנות. לפני כשנתיים אובחן 48 אברהם הוא מבקש מקלט מאריתריאה, בן
לויקמיה מיאלואדית חריפה, בגינה עבר השתלת מח עצם. הביטוח הרפואי - AML עם
אותו החזיק במסגרת עבודתו למעשה הציל את חייו. כיום הוא ממשיך להיות במעקבים,
עבודות פיסיות - אבל עקב מחלתו והיצע העבודות המוגבל למבקשי המקלט בישראל
מפרכות, הוא אינו מסוגל לעבוד ולכלכל את משפחתו. הוא נאלץ להישען על חבריו
לקהילה ועל ארגוני הסיוע כדי להביא אוכל לפיהם של ילדיו.
בהיעדר זכויות סוציאליות, לעיתים גם הזכות למות בכבוד ניטלת מהם:
קסנדרה היא מבקשת מקלט מסיירה לאון, שאובחנה כסובלת מגידול נוירואנדוקריני
בדרכי העיכול העליונות עם גרורות לכבד. עקב מצבה הבריאותי הקשה מאד, ולמרות
העובדה שאין לה ביטוח רפואי, נאות ביה"ח לאשר לה טיפולי כימותרפיה. כמשמצבה לא
הוטב נפסקו הטיפולים. היא שוחררה לדירתה בדרום ת"א, שהתנאים בה לא היו ראויים
למגורי אדם. חברי הקהילה ניסו לדאוג למחסורה במהלך החודשים האחרונים לחייה,
כשהמרפאה הפתוחה העבירה לה מזון נוזלי ייעודי ומשככי כאבים כמידת היכולת.
בשלב מסוים עצרה משטרת ההגירה את חברה שטיפל בה והיא נותרה ללא סיוע ממשי.
.47 קסנדרה לא זכתה לטיפול פליאטיבי והקלה ממשית בסבלה. היא נפטרה כשהיא בת
34
35
:חלק שלישי
המלצותינו
הזכות לבריאות, בהיותה זכות אדם בסיסית, אינה נסוגה במעבר למדינה אחרת. קל וחומר
כשמדובר באנשים שהמדינה הזמינה לעבוד כאן או במי שהמדינה מכירה בזכותם להגנה
בשל סכנה הנשקפת לחייהם או לחירותם במידה ויוחזרו לארצות מוצאם.
על מדינת ישראל לגבש מדיניות בריאות מכילה שתאפשר לחסרי המעמד, ובפרט למי
מביניהם שאינם בני הרחקה, לזכות בנגישות שיוויונית לטיפול רפואי וברצף טיפולי
נאות במסגרת מוסדות הרפואה הציבורית בישראל. צעד שכזה הינו הגיוני גם מההיבט
הכלכלי, שהרי טיפולי ואשפוזי החירום אשר צפויים לאותם חולים שמצבם יתדרדר יהיו
יקרים מעלות הטיפול באותם חולים אילו אובחנו בשלב הראשוני למחלתם.
הפיתרון הראוי הינו על דרך ההכללה של האוכלוסיות הללו תחת חוק ביטוח בריאות
(ד) לחוק ביטוח בריאות 1)(א56 ממלכתי. זאת ניתן לעשות באמצעות הפעלת סעיף
ממלכתי, כפי שנעשה במקרה של פלסטינים שנשואים לישראלים וחיים בישראל עם
22 .היתרי מת"ק מתחדשים
לחילופין ניתן להבטיח את נגישותם לבריאות של אוכלוסיות חסרות מעמד תחת הסדר
ביטוחי שיציע סל שירותים בהיקף מקביל לזה שמוצע במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
ובתנאים דומים, כפי שהסדיר משרד הבריאות לקטינים חסרי מעמד, שזכאים להירשם
23 .לשירותים מסובסדים דרך קופ"ח מאוחדת
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל22
.2016-, התשע"ו2003-(הוראת שעה), התשס"ג
בנושא אספקת שירותי בריאות לקטינים הנמצאים בישראל ואינם מבוטחים על פי חוק ביטוח5/2016 ראו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות23
בריאות ממלכתי
36
•
עד לגיבוש מתווה להסדר ביטוחי וליישומו, לאור חשיבותו של הגילוי המוקדם עבור
סיכויי ההחלמה ממחלת הסרטן, ולנוכח חיוניותם של טיפולים אונקולוגיים המוגשים
בהקדם לשם מיגור המחלה והעלאת סיכויי ההחלמה וההישרדות, מן הראוי להקצות
מימון ייעודי לבדיקות האבחוניות ולטיפולים האונקולוגיים עבור חסרי המעמד, חסרי
הביטוח, תוך חלוקת הנטל בין מרכזי הטיפול הציבוריים ברחבי הארץ. זאת, כפי
הקצאת 24.2014 חסרי מעמד חסרי ביטוח מאזHIV שנעשה בהקשר לטיפול בנשאי
תקציב שנתי לטיפול בחסרי מעמד חסרי ביטוח תבטיח הנגשת טיפול נאות לחולי
הסרטן, תוך הסרת העול מצוותים רפואיים אשר כיום נדרשים בנוסף על הטיפול
הרפואי לפעול להבטחת התקצוב מול הנהלות ביה"ח, פעמים רבות תוך היקלעות
לסיטואציות של נאמנות כפולה.
•
עד להחלת הסדר ביטוחי יש לוודא כי מטופלים שאובחנו כחולים במחלת הסרטן
ואשר מבוטחים בביטוחי עובד זר יוכלו להשלים את כל מהלך הטיפול המומלץ על
יום:90 ידי הרופא המטפל גם במידה ונקבע להם אובדן כושר עבודה של למעלה מ
) לצו; ביטול הסעיף עולה בקנה אחד עם 3()(א4 לשם כך ראוי לבטל כליל את סעיף-
; שהוזכר לעיל1105/06 פסק הדין בבג"ץ
לחילופין ולכל הפחות, ראוי להאריך את משך תקופת אובדן כושר עבודה שבמסגרתה -
אין הפסקה של הפוליסה, על מנת לאפשר למבוטחים ששילמו במשך תקופת עבודתם
עבור ביטוח רפואי, לקבל שירותים רפואיים כהמלצת רופאיהם גם אם נקבעה להם
תקופת אובדן כושר עבודה. יש לתקן את הצו באופן שתדרש תקופת אובדן כושר
ימים על מנת להפחית את מספר המקרים שבהם מבוטחים, 90-עבודה ארוכה יותר מ
השוהים בישראל כדין ואינם נדרשים לעזוב אותה, ייפגעו מהסעיף.
•
ככל שמדובר במהגרי עבודה הזוכים לטיפול במחלת הסרטן ו/או מתאוששים ממנה,
יש להסדיר תנאי מגורים הולמים וסיוע כלכלי עד להחלמתם. לשם כך ניתן להגיע
להסדרים מול השגרירויות הרלוונטיות לתמיכה בדיור וברווחה בעת קבלת הטיפול
הרפואי בישראל ועד לחזרה לארצות המוצא.
•
ככל שמדובר במבקשי מקלט ואנשים שהוכרו כמאויימים שאינם בני הרחקה ושחלו
במחלת הסרטן, יש להקנות זכאות לתמיכה בדיור וברווחה, ושיקום תעסוקתי.
במידת הצורך יש להסדיר השמות חוץ ביתיות, תוך הבטחת שמירת הרצף הטיפולי
ביתיות.-והנגשת הטיפולים גם בעת השהות במסגרות החוץ
•
בעת הצורך יש להנגיש טיפולים פליאטיביים ואשפוזים במסגרת ההוספיס גם
לחסרי מעמד, על מנת לאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד ובמינימום סבל.
חסרי ביטוח רפואיHIV וטיפול במהגרים נשאיHIV בנושא התכנית הלאומית למניעת9/2016 ראו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות24