חומר רקע

1 חוסן חברתי לישראל www.molsa.gov.il 2 השרות לטיפול בהתמכרויות דו"ח שנתי 2020 :כתיבה אהרון שבי :נתונים רים ארשיד 3 תוכן העניינים עמוד פתח דבר ................................ ................................ ................................ ............... 4 חזון השרות לטיפול בהתמכרויות................................ ................................ ........ 6 פרקטיקת ההתערבות הטיפולית ................................ ................................ ........ 8 סיכום נתוני2020 ................................ ................................ ............................... 10 שיטות התערבות טיפולי ו ת עם אנשים על רצף ההתמכרות .......................... 22 יעדים שהושגו בשנת2020 ................................ ................................ ................ 38 יעדים ואתגרים לשנת2021 ................................ ................................ ............... 51 ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ........ 54 4 פ תח דבר מוצג בפניכם דו"ח 2020 הכולל מידע אודות מאפייני אוכלוסייה על רצף ה התמכרות ושיטות התערבות טיפולי ו ת שבוצעו על ידי עובדי השרות לטיפול בהתמכרויות ,במנהל תקון התערבות טיפולית זו נעשתה ביחידות ה אמבולטוריות בקהילה ובקהילות טיפוליות חוץ ביתיו ת . השרות לטיפול בהתמכרויות, באמצעות עובדיו, פועל ל ממש את חזו נו ל שיקומם של אנשים על רצף ה התמכרות ,עידוד הפחתה ועד התמדה בהתנזרות מסמים אלכוהול ,והתמכרות התנהגותית ו קידום השתלבות ם באופן מיטבי.בתעסוקה, במשפחה, ובקהילה בשרות ניתן מענה לא וכלוסיות מגיל12 ומעלה במסגרת מרכזי טיפול אמבולטוריים : יחידות טיפוליות, מרכזי ם לשיקום תעסוק תי ,, מרכזי יום מטר"א (מוקד )טיפול ראשוני אבחנתי , :ומסגרות חוץ ביתיות קהילות טיפוליות, הוס טלים ודירות מעבר. הנתונים המוצגים בדו"ח בהתייחס לשנת פעילות זו, נערכו בתקופת משבר הקורונה אשר אילץ את עובדי השרות לפעול ביצירתיות רבה בכדי לתת טיפול מיטבי לאוכלוסייה על אף מגבלות וחסמים רבים שעמדו בפניה . עובדי השרות טיפ לו באופן רציף ומסור תוך איתור האוכלוסייה שנשרה מטיפול, מתן מענים טיפוליים ,פרונטליים ומקוונים ו שמירה על קשר בין אישי טיפולי תוך התייחסות לקשיים המיוחדים ותקופת הריחוק החברתי שהשפיעה על האוכלוסייה במהלך משבר הקורונה. בשנה זו 586 בני נוער ובוגרים על רצף ההתמכרות ציינו ש פנו לקבל טיפול על רקע משבר הקורונה, :מהם 194 בני נוער , 80 ,צעירים ו 312 .בוגרים מ הממצאים המוצגים ב דו"ח2020 עולה כי יש צורך בהמשך פעילות פרואקטיבית לאיתור אוכלוסייה שנשרה מטיפול ואוכלוסייה חדשה שנמנעת מלפנות ל טיפול על אף .קשייה השרות יפעל להגדיל את מספר המסגרות ה טיפוליות בקהילה וה מסגר ו ת החוץ ביתית וזאת בכדי להנגיש את שרותי הטיפול לציבור באופן נ .רחב 5 תודות ל מנהלי ל ם ו עובדים של השרות לטיפול בהתמכרויות על ביצוע עבודה מסורה ואיכותית .בתנאים מורכבים למען האוכלוסייה המטופלת תודות ל צוות מטה הנהלת השרות , לממוני תקון ו מפ ל קחים ה מחוזיים אשר עוסקים בליווי, ייעוץ, בקרה וייזום של תכניות בתחום הטיפול,י ודואגים לפיתוח .התחום, לחדשנות ולעשייה מיטבית ,בברכה שבי מנהל השרות לטיפול בהתמכרויות 6 חזון השרות לטיפול בהתמכרויות השירות לטיפול בהתמכרויות הינו השרות שאחראי על התווית המדיניות והסטנדרטיזציה לטיפול באנשים על רצף ההתמכרות במשרד הרווחה. השרות אחראי על פיתוח, הטמעה ופיקוח על מסגרות הטיפול והכשרת צוות המטפלים בתחום. השרות מספק טיפול פסי כו-סוציאלי לבני נוער , צעירים ובוגרים הנמצאים על רצף ההתמכרות לחומרים פ סיכו אקטיביים סמים, אלכוהול, הימורים ו התמכרו יו ת התנהגותי תו נוספות, בנוסף מספק מענה למשפחות המכורים . השרות מפעיל מסגרות טיפול אמבולטוריות )(בקהילה וחוץ ביתיות בעבור אנשים על רצף ההתמכרות .ויוזם הקמת מסגרות טיפול חדשות השרות מפתח ומתווה מדיניות ארצית בתחום הטיפול באנשים על רצף ההתמכרות , מפתח תכניות שיקום חדשניות ומתאים את תכניות ההתערבות לצרכי אוכלוסיות מיוחדות אלה . השרות אוסף ומנתר נתונים ומידע ומבצע מעקב אחר תשומות הטיפול ו בנוסף מבצע ב קרה ופיקוח .על מרכזי הטיפול ומעריך באופן שוטף את תפוקות ותוצאות העבודה הטיפולית אוכלוסיית היעד של השרות אוכלוסיית היעד של השירות כוללת בני נוער , צעירים ומבוגרים המצויים על רצף ההתמכרות לחומרים ,פסיכואקטיביים: סמים, אלכוהול והתנהגויות ממכרות הכוללות: הי מורים והתמכרויות התנהגותיות נוספות . אוכלוסייה זו מאותרת על ידי העובד ים / ות הסוציאלי ים תו/מדריכים /ות חברתיים /ות או פונה באופן עצמאי לקבלת טיפול או מופנית על ידי גורמים בקהילה בכדי לטפל ב.התמכרות :אוכלוסיית השרות כוללת  נערים ונערות ב גילאי12-17  צעירות ו צעירים ב גילאי25-18  נשים וגברים ב גילאי26 - 67  אוכלוסייה המקבלת טיפול תרופתי- סובוקסון  אוכלוסייה שאובחנה כסובלת מ תחלואה כפולה  אוכלוסייה על רצף ההתמכרות להימורים 7 מטרות השרות  עיצוב והטמעת מדיניות כוללת בתחום הטיפול ה פסיכו- סוציאלי הו שיקום ה תעסוקתי ל אוכלוסיות .על רצף ההתמכרות  קידום שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה וסוכנויות טיפול , מניעה ואכיפה בכדי לקדם ,עשייה משותפת ו פיתוח מענים טיפוליים מותאמים לצרכי האוכלוסייה.  תקצוב הפעילות הטיפולית האמבולטורית והחוץ ביתית ברשויות מקומיות ובמסגרות .חוץ ביתיות  הגדלת מספר המטופל ים שמשתתפים בטיפול .תוך ביצוע פעולות איתור ויישוג  .צמצום הנשירה מטיפול  הגדלת מספר המטופלים שמס יימים טיפול ושיקום תעסוקתי בהצלחה על פי תכנית .טיפול אישית  הכשרת והדרכת המטפלים בתחום עד לכדי מומחיות בטיפול באנשים על רצף .ההתמכרות 8 פרקטיקת ה התערבות הטיפולית  פיתוח תכניות התערבות, מודלים ופרויקטים על בסיס ידע עדכני ו מבוססי ראיות על .פי סטנדרטים בינלאומיים  הפעלת תכניות בתחום איתור, .יישוג ועבודת רחוב  פיתוח יחידות אמבולטוריות, מרכזי טיפול, מטר"א )(מוקד טיפולי ראשוני אבחוני , מרכזי שיקום תעסוק תי, ו דירות מעבר ה ייעודיים לאוכלוסיות נוער, צעירים, נשים, בוגרים .ותחלואה כפולה  פיתוח מסגרות טיפול חוץ ביתי ות למתן מענה פסיכוסוציאלי לנשים וילדיהן , לאוכלוסיות בתחלואה כפולה, לאוכלוסיות עם מגבלות פיזית ולאוכלוסיות המקבלות טיפול תרופתי ארוך טווח.  ייעוץ, ,ליווי בקרה ופיקוח במסגר ו ת השרות ברשויות מקומיות, עמותות והמערכת חוץ- .ביתית  מתן הכשרה והדר כ ה ייעודית לעובדים הסוציאליים בתחום הטפול בהתמכרויות עד לכדי מומחיות בתחום.  ביצוע בקרה, הערכת תפוקות ותוצאות., הפקת לקחים לשם פיתוח ושיפור המענים  ביצוע מחקרי הערכה וסקירת ספ.רות בתחום התמכרויות והטיפול בהתמכרויות נתונים מהארץ ומהעולם תופעת ההתמכרות לסמים, לאלכוהול ולהימורים רווחת בישראל כמו בכל מדינות העולם. מהדוח השנתי של האו"ם בנושא סמים לשנת2018, ניתן ללמוד כי מתוך כ- 4.5 מיליארד אנשים בגילאי64-15 , 5.6% ( 275 מיליון אנש ים) דיווחו כי השתמשו בסמים בשנה ,האחרונה11.3% ( 31 מיליון אנשים) מאלו שדיווחו כי השתמשו בסמים סבלו מהפרעת שימוש ( בחומרSubstance Use Disorder ), מינוח אבחוני של5 - DSM לאנשים המצויים על רצף .ההתמכרות רק1 מתוך6 .אנשים עם הפרעת שימוש בחומר הגיע לקבלת טיפול1 1 8) 201 ( UNODC 9 בהקשר לצריכת אלכוהול, ( על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמיWHO ) משנת 2018 , 43% מכלל אוכלוסיית העולם בגילאי15 צרכה אלכוהול בממוצע של+ 6.4 ליטרים בשנה האחרונה, ו- 12.5% .דיווחו כי צרכו אלכוהול בשנים קודמות5.3% מכל מקרי המוות בעולם אירעו בגלל שימוש לרעה ב .אלכוהול בין הגילאים39-20 , עלה שיעורם של מקרי המוות שבהם מעורב אלכוהול ל- 13.5% . 2 בשונה מאיסוף הנתונים העולמי הנערך לגבי סמים ולגבי אלכוהול, אין ארגון האוסף את המדדים העולמיים לגבי דפוסי הימורים. אומדנים לגבי ( הימורים בעייתייםproblem gambling ) 3 בקרב האוכ לוסייה העולמית הכללית, ניתן למצוא במחקרים שנערכו ברחבי העולם בנושא בשנה האחרונה, והם נעים בין0.12% ל- 5.8% .מהאוכלוסייה4 בישראל, המחקר האפידמיולוגי השמיני של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול משנת2016 לגבי שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בקרב תושבי מדינת ,ישראל הראה כי בקרב בני65-18 נרשמה עלייה בשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בהשוואה לעשור הקודם. מהנתונים בסקר עולה כי27% ,מהאוכלוסייה דיווחו על שימוש בקנביס2% דיווחו על שימוש בסם לא חוקי כלשהו (לא כולל קנביס); כ- 75% דיווחו ששתו משקה אלכוהולי כלשהו בשנה האחר ונה, ו- 29% .דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה5 על פי סקר HBSC ,האחרון שפורסם6 % 12 מתלמידי כיתות ו', ח' ו- י' (גילאי11.5 , 13.5 ו- 15.5 ), דיווחו כי לפחות פעם אחת בחודש האחרון שתו5 מנות משקה אלכוהולי או יותר, תוך כמה שעות (התנהגות המוגדרת לפי ה- WHO כשתייה מופרזת); כ- 9% מהתלמידים דיווחו על שימוש בקנביס אי פעם, ו- 4% .דיווחו על שימוש באקסטזי7 2 (2018) WHO 3 תרגום המונח problem gambling המבטא את הסיווג החמור של דפוסי ההימורים ואשר כתוצאה מדפוסי ההימורים הללו .נפגעים תחומי חייהם האישיים, המשפחתיים והמקצועיים של המהמרים 4 ) 2016 ( & Griffiths Calado 5 הראל-פיש ואזרחי ( 2017 ) 6 נתונים ל סקרHBSC נוסף נאספו בשנה האחרונה בקרב התלמידים, אולם נתוניו טרם ופ .רסמו 7 הראל- פיש( ועוד2014 ) 10 לגבי דפוסי ההימורים בישראל, בסקר האפידמיולוגי השמיני של הרשות הלאומית למלחמה ( בסמים ובאלכוהול2017 ) נבחן לראשונה גם נושא ההימורים. מהסקר עולה כי בקרב מבוגרים בגיל אי65-18 , 16.3% דיווחו כי הימרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, ו- 5.7% דיווחו על .)תדירות גבוהה יחסית של הימורים (פעם בחודש או בשכיחות גבוהה יותר8 אומדן נוסף לגבי היקף המהמרים בישראל, ניתן לקבל גם מהסקר שנערך בחסות מפעל הפיס בשנת2018, שם נמצא כי שיעור המשתתפ ים בהגרלות ובהימורים בישראל הוא39% . 36% ;מהם דיווחו כי הם משתתפים בהגרלות מפעל הפיס13% - בהימורי ספורט . 3.5% מהם הוגדרו בעלי סיכון בינוני לפתח התמכרות, ו- 2% .הוגדרו בעלי סיכון גבוה לפתח התמכרות9 סיכום נתוני2020 מתוך איסוף ו סיכום הנתונים ותוצאות ההתע רבות הטיפולית עם אוכלוסייה על רצף ההתמכרות לשנת2020 מראה כי12091 מטופלים ומטופלות טופלו בשנת2020 במסגרת .יחידות אמבולטוריות , מרכזי טיפול והקהילות הטיפוליות מתוכם9661 נערים , צעירים וגברים ( 80% ) ו2430 נערות , צעירות ונשים ( 20% ). חשוב לציין כי שנת2020 הת אפיינה בהתמודדות עם מגפה עולמית תוך הפעלת סגרים .ארוכים דבר שהשפיע על מספר האנשים שקיבלו מענה בשרות ההתערבות הטיפולית - שיקומית שבוצעה על ידי עובדי השרות ביחידות הטיפוליות ובקהילות :הטיפוליות הובילה לתוצאות הבאות • 14% מהמטופלים סיימו טיפול על פי תכנית ה טיפו ה ל אישית ,שנבנתה עבורם וכיום מנהלים אורח חיים עצמאי תוך הינזרות מ חומרים פסיכואקטיביים והתמכרות התנהגותית. • 50% ממשיכים בטיפול .על פי תוכנית הטיפול האישית שנבנתה עבורם • :מהנתונים השונים המוצגים בחוברת זו עולה כי 8 אזרחי והראל- פיש( 2017 ) 9 סקר ( מפעל הפיס2018 .) 11 הנתונים מראים :כי ?איך נפעל מספר המטופלים ה עומד כיום על12091 ,מטופלים מצריך גיוס אוכלוסיות חדשות בדגש על אוכלוסיות צעירות, נשים , משתמשי קנאביס בכלל ומטופלי קנאביס רפואי בפרט. הרחבה של פעילות ,עבודת רחוב, קיום רצף טיפולי הרחבת מערך המסגרות הטיפוליות וקידום נגישות טיפולית תוך שימוש באסטרטגיות ושיטות טיפול .חדשניות 5% מהמטופלים מוגדרים כדרי רחוב וחסרי עורף משפחתי הפעלת מערך של ליווי, עבודת רחוב וסיוע אינטנסיבי בהשמה של אוכלוסייה זו .במסגרות .מתאימות תקודם פתיחתן של מסגרות הלנה וטיפול נוספות עבור אוכלוסייה זו. 36% מהמטו פלים אינם עובדים יש להרחיב את המענים לשיקום והכשרה תעסוקתית , תוך שילובם, של ה מטופלים, הב שמה תעסוק תית איכותית. 25% מהאוכלוסייה המטופלת מוגדר ת כ סובלת מ תחלואה כפולה, ואוכלוסייה שחוותה פגיעה נפשית וסובלת מטראומה מורכבת. פיתוח שיטות התערבות וטיפול מותאמות לצד פיתוח מסגרות מטר"א חדשות לאוכלוסייה זו ו הרחבת השילוב של אוכלוסייה זו ב מסגרות טיפוליות אמבולטוריות במשולב עם אוכלוסיות מטופלות אחרות. 36% מטופלים עזבו או נשרו .מהטיפול בחינת הסיבות והנסיבות לעזיבה/נשירה מטיפול ו בהמשך פיתוח כלים :ושיטות התערבות ל -הגברת המוטיבציה הפנימית אצל המטופלים. - התמדה בטיפול ושימור מטופלים . - הכנה של המטופל לאפשרות של נשירה מטיפול .וחיזוק יכולותיו להתמודד עם כך - ביצוע עבודת רחב לאיתור האוכלוסייה ושילובה מחדש .בטיפול 12 סה"כ מטופלי השרות* בשנת2020 - 12,091 , מתוכם9,661 ( נערים, צעירים וגברים80% ,) ו- 2,430 ( נערות, צעירות ונשים20% .) 7065 2380 298 2224 104 20 58% 20% 3% 18% 1% 0% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% רווק נשוי פרוד גרוש אלמן לא ידוע 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000 8000 אחוזים מס 'מטופלים מצב משפחתי סך12,091מטופלים מירב האוכלוסייה המטופלת הינם רווקים ( 5,275 הינם רווקים צעירים ומבוגרים כלומר 44% ) , גרושים או פרודים דבר המעיד על קשיי האוכלוסייה לנהל חיי משפחה בצד .ההתמכרות לסמים ואלכוהול 1236 1809 3361 3255 555 414 749 712 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 גילאי12-17 גילאי18-25 גילאי26-40 גילאי41 + מס 'מטופלים הצגת נתוני השרות ע"פי רצף גילאים ולפי מגדר סה" כ12,091מטופלים גברים נשים 13 9397 1881 459 354 78% 15% 4% 3% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000 8000 9000 10000 יהודי ערבי נוצרי אחר מס 'מטופלים פילוח לפי מגזר סה" כ12,091מטופלים 4938 2965 710 66 425 2622 222 131 41% 24% 6% 1% 3% 22% 2% 1% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 עם ההורים עם בת/בן זוג נמצא בסידור חוץ ביתי מחוסר דיור שבעקבותיו נמצא בסידור חוץ ביתי ללא מקום מגורים קבוע/ מחוסר דיור לבד דר רחוב מכור לא ידוע אחוזים מס 'מטופלים סטטוס מגורים סה" כ12,091מטופלים 5% מהמטופלים הינם דרי רחוב או מחוסרי דיור בשנה האחרונה נפתחה מסגרת נוספת חדשה לאוכלוסייה זו וכן מורחבת הפעילות וקליטת האוכלוסייה במסגרת חוץ ביתית נוספת במרכז הארץ, פעולות אלו אמורות לתת מענה לאוכלוסיית קצה זו . הדגש של הפעילות הטיפולית הינו באיתור מוקדם של האוכלוסייה הוצאה מהרחוב והפנייה לדיור ח.וץ ביתי 14 2265 3791 2813 791 1129 788 514 19% 31% 23% 7% 9% 7% 4% 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 עד8שנ"ל עד11שנ"ל סיים12שנ"ל בגרות חלקית לימודים גבוהים תעודת בגרות לא ידוע 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% מס 'מטופלים אחוזים השכלה סה" כ12,091מטופלים 1683 3427 1545 459 82 4404 491 14% 28% 13% 4% 1% 36% 4% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 4500 5000 תלמיד בבי"ס/ תוכנית היל"ה עבד/ עובד במשרה מלאה / חלקית עבד/ עובד לסירוגין /מזדמן נמצא במסגרת טיפולית לא עובד עקב הכשרה מקצועית או לימודים אקדמיים לא עובד לא ידוע אחוזים מס 'מטופלים עיסוק ותעסוקה סה" כ12,091מטופלים 41% ( 4972) מהמטופלים עובדים ב משרה מלא,ה חלקית או לסירוגין לעומת36% ( 4404 ) שאינם עובדים. מספר זה של מטופלים שאינם מצויים במעגל העבודה עשוי להקשות על .יכולתם להתקדם בתהליך הטיפול יש להטמיע את נושא השיקום באמצעות שילוב ב ,תעסוקה בקרב מירב המטופלים פעולה ש נמצאת ברצף הטיפולי ו משלימה לתהליכי .הטיפול הבין אישיים 15 901 635 138 644 1954 53 166 0 500 1000 1500 2000 2500 טרם הגיע לגיל שרות קיבל פטור משרות קיבל פטור נפשי משרות שרות חלקי שרות מלא שרות לאומי לא ידוע מס 'מטופלים שרות בצבא מדינת ישראל סה" כ4,491מטופלים מחוייבים בשרות צבאי 158 .מטופלים קיבלו טיפול במקביל לשרות הצבאי שלהם 184 9 200 64 40% 2% 44% 14% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% 0 50 100 150 200 250 ממשיכים בתוכנית המטופל עבר לתכנית אחרת במסגרת הקהילה סיימו את התוכנית נשרו מהתוכנית אחוזים מס 'מטופלים מרכזי שיקום תעסוקתי בקהילה סך457מטופלים 16 5072 775 3070 2216 958 42% 6% 26% 18% 8% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 אין רישום פלילי נמצא בהליך ט. מ בשרות מבחן רישום פלילי/תעבורתי רישום פלילי/ תעבורתי עם מאסר בפועל לא ידוע אחוזים מס 'מטופלים רישום פלילי סה" כ12,091מטופלים 1598 1450 13% 12% 11% 12% 12% 12% 12% 12% 13% 13% 13% 13% 1350 1400 1450 1500 1550 1600 1650 מאובחן כתחלואה כפולה אבחנה פסיכיאטרית אחרת באחוזים מס 'מטופלים תחלואה כפולה ואבחנה פסיכיאטרית אחרת סה" כ3,048מטופלים מאובחנים( 25% ) 3048 ( מטופלים מאובחנים עם תחלואה כפולה1598 ( ) ואבחנות נפשיות אחרות1450 ) השרות נותן דגש למתן מענה לאוכלו סייה זו במסגרות חוץ ביתיות ייעודיו ת וגם בניסיון לשלב את האוכלוסייה בטיפול במסגרות אמבולטוריות בקהילה בטיפול פרטני וטיפול .קבוצתי 17 1985 2581 1619 16% 21% 13% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 חווה פגיעה מינית חווה פגיעה פיזית חווה פגיעה נפשית/הזנחה אחוזים מס 'מטופלים סך מטופלים שחוו פגיעה מינית ,פיזית ונפשית/הזנחה מתוך12,091מטופלים 6,185 ( מטופלים ומטופלות50% ) דיווחו כי חוו פגיעה מינית , פיזית ונפשית אשר תרמה לשימוש לרעה ולהתמכרות או שבאה בעקבות השימוש בחומרים פסיכואקטיבי .ים ההתערבות הטיפולית עם אוכלוסייה זו נעשית במסגרות הטיפול של השרות בד בבד עם מתן מענה במרכזים ייעודיי ם לטיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ואלימות. אופיאטי ם בנזודיאז אלכוהול פינים הזיה ממריצים סבוקסון/ סבוטקס סם אונס GHB סמי מועדונים סמי פיצוציות סמים נדיפים קוקאין קנאביס רפואי קנבוניאי דים תרופות מרשם כולל אופיאטי ם מס 'מטופלים1752 5543 458 319 82 121 16 263 783 127 1925 114 5713 575 באחוזים10% 31% 3% 2% 1% 1% 0% 1% 4% 1% 11% 1% 32% 3% 10% 31% 3% 2% 1% 1% 0% 1% 4% 1% 11% 1% 32% 3% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 באחוזים מס 'מטופלים שימוש בחומרים פסיכואקטיביים סה" כ17,791שימושים ,יתכן ריבוי התמכרות ע"י המטופלים מנתוני השימוש בחומרים פסיכואקטיביים* עולה כי מטופלי השרות משתמשים במספר סוגי סמים וזאת על פי זמינותם, צורך אישי או צורך חברתי . על פי הנתונים שנאספו קנביס הינו הסם הנפוץ ביותר וכולל 5543 שימושים ( 32% ,) , לאחריו אלכוהול5543 ( 31% ,) אופייטים1757 שימושים ( 10% ) קוקאין1925 שימושים ( 11% ). ככלל ניתן לציין כי גם בשנת2020 .ניכר כי מגמת השימוש נשמרה כבשנים עברו 18 483 197 179 56% 23% 21% 0 100 200 300 400 500 600 ממשיך ביחידת האיתור הופנה למסגרת המשך טיפולית עזיבה/נשירה מתהליך האיתור מס 'מטופלים בני נוער מאותרים ביחידות האיתור סך859בני נוער , 12 יחידות ,התמכרות להימורים למין ולמסכים .מטופלת אף היא ביחידות ובמסגרות חוץ ביתיות בשנתיים האחרונות מופעלים3 מרכזי טיפול על ידי עמות"ת "הדרך הכוללים טיפול ייעודי במהמרים בלבד, כמו כן מתקיימת לעובדי השרות הכשרה ייעודית בנושאים אלה. המענה . למכורים למין נעשית בשרות במסגרת פיילוט 776 97 79 146 61 67% 8% 7% 13% 5% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 הימורים אינטרנט גיימינג מין קניות אחוזים מס 'מטופלים התמכרות התנהגותית סה" כ1,159התמכרות ,יתכן ריבוי התמכרות ע"י מטופלים 19 6057 1648 4386 50% 14% 36% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 0 1000 2000 3000 4000 5000 6000 7000 ממשיך טיפול ע" פי תוכנית הטיפול האישית סיום טיפול מתוכנן עזיבה/נשירה מטיפול אחוזים מס 'מטופלים תוצאות הטיפול לשנת2020 סה" כ12,091מטופלים 1648 ( מטופלים14% ) סיימו טיפול ויצאו לחיים עצמאיים חלקם לאחר הימצאות תקופה .ארוכה בטיפול אמבולטורי וחוץ ביתי מאמץ טיפולי רחב הושקע במטופלים אלה בהיבט . הפרטני הקבוצתי והחברתי6057 ( 50% ) ממשיכים בטיפול ומצויים כבר עתה בהתנזרות מסמים אלכוהול והימורים. השרו ת שם כיעד, צמצום כמות האוכלוסייה הנושרת מטיפול וזאת באמצעות פעולות של יישוג, עבודת רחוב, הפניית המטופלים מדלת לדלת בין מסגרות טיפוליות שונות ועיסוק במסגרת הטיפול בסוגיית הrelapse ואופן ההתמודדות .עמה 20 כו ח אדם ביחידות הטיפול בקהילה מס' עובדים מנהל יחידה נוער/מבוגרים 140 עו"ס מבוגרים 242 מדריך חברתי– מבוגרים 69 עו"ס מרכז יום- מבוגרים 19 מדריך מרכז יום- מבוגרים 27 עו"ס מטר"א– מבוגרים 20 מדריך מטר"א– מבוגרים 7 עו"ס מיל"ה 9 מדריך חברתי מיל"ה 3 צוות רב מקצועי מיל"ה 8 עו"ס לשיקום תעסוק תי 16 רכז השמה 9 עו"ס דיר ת מעבר 2 מדריך חברתי דיר ת מעבר 2 עו"ס לטיפול בבני נוער 94 מדריך חברתי– בני נוער 15 עו"ס מרכז יום– בני נוער 3 מדריך מרכז יום– בני נוער 2 סך מסגרות הטיפול– קהילה וחוץ ביתי מס' מסגרות מס' מטופלים יחידה לטיפול בבני נוער 74 1791 יחידה לטיפול במבוגרים- סמים 114 3,984 יחידה לטיפול במבוגרים- אלכוהול והימורים 97 2,189 מרכז יום לגברים 14 476 מרכז יום לנשים 6 138 מרכז יום לבני נוער 4 72 יחידות איתור 12 859 מרכז ערב 2 58 מטר"א ( מוקד)טיפול ראשוני אבחוני 15 187 מיל"ה (מרכז טיפול במהמרים 3 198 מרכז שיקום תעסוקתי 15 475 דירת מעבר 2 32 מסגרת חוץ ביתית 24 1612 ה לנת חירום 1 20 סה"כ מסגרות 383 12,091 21 עו"ס מטר"א– בני נוער 2 מדריך מטר"א– בני נוער 1 עו"ס מרכז וטיפול- יחידת איתור 9 עו"ס מאבחן- יחידת איתור 3 מאתר יחידת איתור 19 מנהל מסגרת - חוץ ביתי 11 רכז טיפול - חוץ ביתי 12 רכז קבלה - חוץ ביתי 11 רכז מדריכים - חוץ ביתי 8 עו"ס - חוץ ביתי 40 קרימינולוג - חוץ ביתי 1 מדריכים חברתיים - חוץ ביתי 62 מקצועות טיפול משלימים - חוץ ביתי 22 רכז תעסוקה - חוץ ביתי 8 רופא - חוץ ביתי 11 אחות - חוץ ביתי 14 פסיכיאטר - חוץ ביתי 11 מקצועות פרא-רפואיים - חוץ ביתי 4 מנהל אדמיניסטרטיבי - חוץ ביתי 8 מזכירה - חוץ ביתי 12 אב בית - חוץ ביתי 7 אם בית - חוץ ביתי 5 עו"ס הוסטל - חוץ ביתי 12 מדריך חברתי בהוסטל - חוץ ביתי 12 מדריך עובדים חיצוני - חוץ ביתי 18 סה"כ 1,010 22 שיטות ה תערבות טיפולי ו ת עם אנשים על רצף ההתמכרות מחקרים מציינים כי תכניות הטיפול באנשים על רצף ההתמכרות צריכות להיות מותאמות אישית ל צרכי המטופל תוך שימוש בגישות פרואק טיביות בהם המטופל שותף בבניית ת כנית הטיפול הכוללת סוג הטיפול ומאפייני הטיפול בו הוא אמור להשתלב. גישה זו תורמת להגברת שיתוף הפעולה והתמדה בתהליך ה( טיפול שמוצע לוMessina et al., 2010 ) . יעדי הטיפול, באנשים על רצף הת ה מכר ות לחומרים פסיכו- אקטיביים והתמכרות התנהגותית, תורמים ופי לש ר בריאותם ו תפקודם האישי והחברתי בניסיון לסייע בידם להתמיד לאורך זמן בהינזרות משימוש בסמים .ואלכוהול מתודת הטיפול ב אנשים על רצף ההת מכר ות כוללת הפעלת כלים טיפוליים סוציאליים, פסיכולוגיים, רפואיים ופסיכיא טריים תוך התייחסות לרמה האישית, הקבוצתית ה בין-אישי ת המשפחתית והקהילתית של המטופל . יעדי ההתערבות שמים דגש על קידום שינויים רגשיים , קוגניטיביים והתנהגותיים של .המטופלים בטווח קצר ובטווח ארוך כ- 120,000 אנשים10 מצויים על רצף ההתמכרות בישראל. אוכלוסייה זו כולל ת בני נוער צעירים ובוגרים החווים קשיים רבים בשל ההתמודדות עם ההתמכרות והשלכותיה על תפקודם היום- יומי, התעסוקתי והמשפחתי. רבים מהאנשים הנמצאים על רצף ההתמכרות חשים כי הם במעגל ללא מוצא של שימוש בסמים ואלכוהול. הניסיון להפסיק את השימוש וחזרה לשימוש מחריף מאוד את מצבם ומקשה על תפקודם. בין הסיבות לכך שאנשים מכורים רבים אינם משתתפים בטיפול : חוסר מודעות והכחשה של הבעיה על-ידי המכור, חשש של האדם המכור מהשלכות הטיפול עליו ועל בני משפחתו , סטיגמה ואי א מון הקיים בקרב אנשים .מכורים במערכות הטיפול בישראל תהליכי התערבות אפקטיביים עם לקוחות על רצף ההתמכרות מבוססים, קודם כל, על מיפוי וניטור מוקדם של התופעה, בכדי להעריך מהם המאפיינים והסכנות הקיימות בתחום 10 הכתיבה במסמך זה נעשתה בלשון זכר לשם הנוחות בלבד .ובשל מאפייני השפה העברית , אולם הכתוב מכוון לנשים ולגברים 23 ההתמכרויות. יש לבצע עוד מחקרים שמאירים את בעיית ההתמכרות, ומציגים מהי הפעילות הבריאותית והסוציאלית שעשויה להוות מענה טיפ .ולי מתאים התמכרות מוגדרת כמחלה כרונית המתבטאת בחוסר היכולת לשלוט ולהפסיק את מעגל ההתמכרות ואת השימוש החוזר בחומרים פסיכו-אקטיבי ים. התמכרות היא מחלה, .אשר ניתן להקל עליה ולטפל בה באמצעות טיפול תרופתי וטיפול סוציאלי לאורך השנים התפתחו גישות ותאוריות שו ,נות שניסו להסביר את תופעת ההתמכרות .ובהתאם לכך פותחו מודלים להתערבות טיפולית להתמודדות עם התופעה אחת התאוריות ,המרכזית, הקלאסית שלאורך השנים מובילה את התייחסות להתמכרות היא התאוריה הביו רפואית המשתמשת במודל "המחלה". תאוריה זו רואה בחלקים הפיזיולוגיים כחל קים המהותיים בהתמכרות ומתייחסת למרכיב הביולוגי-גנטי/תורשתי- פיזיולוגי ורואה בה כמחלה .כרונית ופרוגרסיבית שאינה ניתנת לריפוי מלא אבל ניתנת לטיפול ,התמכרות כמחלה כרונית ( מהווה תגובה פיזיולוגית לשימוש בחומריםLeshner, 1997 ) ו "מדגישה את "מודל המחלה כלומר תופעה רפואית, המשפיעה על הגוף ומהווה מחלה הקלאסי ת על כל המשמעויות . תאוריה נוספת המקובלת היום מאוד במודל ההתערבות היא תאורית הלמידה החברתית והסוציו-תרבותית – ,תאוריה זו ,מסבירה את השימוש כתוצר לניסיון תרבותי בהקשר חברתי- סוציולוגי, כחלק מהגדרה עצמית או כתגובה נלמדת ללחצים סביבתיים והתנהגות נלמדת שבבסיסה תהליך סוציאליזציה לקוי ( Drummond, 2001 .) הגישה נשענה על עיקרון ההתניה הקלאסי, עקרון ההכחדה ונבנתה על בסיס ההנחה שחשיפה חוזרת לאלמנטים הקשורים בשימוש (מראה של מזרק לדוגמא) ישפיעו על הצורך והרצון להשתמש ( Wanigarante, 2006 ). מתפיסה זו התפתח המודל ההתנהגותי קוגניטיבי הרואה בהתמכרות התנהגות נלמדת ומדגיש את הזיקה הרגשית העשויה להתפתח בין המטפל למטופל המכור ( ומבוססת על למידה בין אישיתBehenck at all, 2017 ) . תאוריה זו התבססה על למידה ( חברתית קוגנטיביתCSLT) של הישנות בש ימוש ומניעת שימוש והיוותה בסיס לטיפול ( הפסיכולוגיMarlatt & Gordon, 1985 ). המודל הטיפולי להתמודדות עם ההתמכרות השמיש ( את המודל הקוגנטיבי התנהגותיCBT ), אשר גובש מנקודת מבט של למידה חברתית תוך חיבור למודל המוטיבציוני לטיפול כאסטרטגיה להתמודדות למניעת הישנות של שימוש 24 באמצעות אימוני כישורי חיים, איזון אורח החיים ואלמנטים המנחילים לאדם תחושת מוכנות ( וביטחוןWanigarante, 2006 .) התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומר פסיכו-אקטיבי או בהתנהגות , התמכרות מוגדרת כהפרעה הקשורה להיבטים ביולוגיים, התנהגותיים וחברתי ים. ה אוכלוסי הי המשתמשת בסמים, אלכוהול והימורים מתאפיינת בהימצאותה על רצף: שימוש מזדמן, שימוש לרעה .והתמכרות בין הסיבות המביאות אדם להתמכר: מאפיינים גנט יים, ביולוגיים, רגשיים ונפשיים, כמו כן, צורך בריפוי עצמי בשל טראומה הנובעת מהתעללות מינית, נפשית ופיזי ת, אי יכולתו להתמודד עם קשיים, רקע פסיכיאטרי, ניתוק חברתי, עוני ושוליות חברתית, קשיים בתפקוד ההורים, השפעות סביבתיות ומעורבות בהתנהגות עוברת חוק . מחקרים רבים ציינו כי מענה יעיל לאנשים על רצף ההתמכרות אמור לכלול התייחסות ,למכלול הצרכים של האדם ברמה הרגשית הנפשית, התפקודית, הקוגניטיבית, ההתנהגותית ( והפיזית. טיפול איכותי בתחום ההתמכרויות על פי ארגון הבריאות העולמי2016 ) כולל הפעלת תכניות שהוכחו מחקרית כנותנות מענה מותאם לצרכי המטופלים, תכניות הכוללות סטנדרטים ברורים, ותכניות המגדירות יעדים ותוצאות טיפול שנית .ן למדוד שימוש בתרופות להתמודדות עם ההתמכרות סימן את דאגת בריאות הציבור ,מההשפעה השלילית שלה על החברה באמצעות ההתנהגויות ההרסניות והובילו למסקנה ,שאין מדובר רק בתופעה ביו רפואית, מחלת מוח, הפרעה כרונית ביו פסיכולוגית, או מחלה כי אם תופעה שלא ניתן לנתק א ותה מההקשר החברתי– תרבותי והבנתה מצריכה ( הסתכלות רחבהKushner, 2010 ). האתגר בטיפול במכורים הוא לא רק ביכולת הפיזיולוגית או הרגשית שלהם להתמודד עם ההתמכרות אלא להבין את אופי ההתמכרות והאחריות של ( המכורים לפתרון הבעיהGladwell, 2010) תוך גם התחשבות באופן הת נהלותם וכיצד ( החברה הושפעה מתפיסת ההתמכרות כמחלהHammer et all, 2013) ואילו מענים ניתנים 25 רוב ה תכניות וסוגי ה טיפול המוגדרים כיעילים מבוסס ים על בניית 'חליפה אישית' למטופל ( Who, 2016 ), תוך התייחסות טיפולית לשלב בו האדם .נמצא, גילו, יכולותיו ורמת התמכרותו הצ לחה בטיפול כוללת התמדה בהינזרות של המטופל מ שימוש בסמים ובאלכוהול לאורך זמן, קבלת טיפול תרופתי ארוך טווח, וזאת ללא שימוש מקביל בסמי רחוב, ו כן השתלבות והתמדה בתעסוקה איכותית והשתלבות במשפחה ובקהילה ( NIDA, 2014 .) מחקרים מציינים כי פרקטיקה טיפולית עם אנשים מכו רים כוללת רמות התערבות שונות פסיכו- ( סוציאליות ורפואיות לאור חומרת ההתמכרות של האדםWHO, 2016 ). אין טיפול יחיד .המתאים לכל המטופלים התערבות טיפולית נעשית לאחר אבחון ,מצבו התפקודי של האדם אבחון סוג החומר בו הוא משתמש, הערכה של מאפייני האדם ומאפייני השימוש בח ומרים פסיכו- אקטיבי( יםNIDA, 2012 ). מיפוי מחקרי שנערך בתחום הטיפול בהתמכרויות העלה כי התערבות יעילה אמורה לכלול: מתן טיפול סוציאלי, מתן שרותי בריאות, ו ,שרותי רווחה הנמצאים תחת קורת גג אחת. שירותים אלה אמורים להיות נגישים וזמינים למטופל. תוצאות טיפול הכוללות הפסקת השימוש בחומרים ושיפור תפקוד של המטופל עשויות להתרחש גם לאחר שלושה חודשי טיפול, אולם מירב המטופלים יזדקקו לטיפול ארוך טווח תלוי במצבם ובמאפייני ( ההתמכרותNIDA, 2012 ; WHO, 2016 ). הרוב המכריע של המחקרים מציינים כי טיפול יעיל מבוסס על 'תפירת חליפה טיפו לית אישית למטופל' הכוללת התאמה של שיטת הטיפול למאפייני ולצרכי המטופל, איתור אקטיבי של האוכלוסייה ,, הפעלת הגישה המוטיבציונית טיפול בטראומה וטיפול פרטני הכולל את מתודת גישת הכוחות. התמכרות לסמים ואלכוהול ( מוגדרת על פי הספרות המחקרית כמחלה כרוניתWHO, 2016 ), ולפיכך יש הרואים את תהליך הנשירה מטיפול וחזרה לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיבי( יםrelapse ) כחלק מתהליך ההחלמה. י הצ פיה היא שהעובד הסוציאלי יבצע אסטרטגיות התערבות מוקדמת המתמודדת עם נשירה אפשרית מטיפול. הגמילה הפיזיתdetoxification המתבצעת באשפוזית או באופן עצמאי הינה שלב ראשון בלבד בתהליך השיקום. לאחר מכן, מומלץ כי האדם המכור ישתלב בטיפול פסיכו-סוציאלי ( NIDA, 2012 ). נמצא כי פרקטיקה טיפולית המבוססת על ראיות מחקריות הינה פעולה טיפולית אפקטיבית לשיקום האדם המכור ( NIDA, 2014; WHO, 2016 ). פרקטיקה זו מוגדרת כקשר בין אישי איכותי הנוצר בין העוב ד הסוציאלי והמטופל והיכולת לסייע למטופל לרכוש כלים 26 טיפוליים שיאפשרו לו להתמודד, באופן עצמאי, עם מצבו ולשנות דרכי חשיבה והתנהגות לא יעילים. פרקטיקה טיפולית יעילה נותנת מקום מרכזי לעמדות ותפיסות המטופל ומבוססת על שותפות בין-אישי ת בי( ן המטפל והמטופלDominelli, 2004; Straus et al., 2005 ). הגישה הטיפולית המבוססת על ראיות מחקריות מאפשרת לעבד ולגשר על ה שוני ה קיים בתפיסות ובעמדות של המט ופל והמטפל בהתייחס לתכני הטיפול. מחקרים, אמנם, לא מציינים כי קיימת תכנית טיפולית אחת היעילה יותר מאחרות, אולם ההנחה היא ש פרקטיקה מבוססת ראיות הכוללת מתודות התנהגותיות-קוגניטיביות וטיפול תרופתי עשויות להיות אפקטיבי ו ת בטיפול באנשים מכורים: מתודת הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי הניתנת במשולב עם טיפול תרופתי: מתדון, סובקסון או נלטרקסול נמצאה יעילה בטיפול באנשים מכורים. 40% מהמטופלים שהיו מכורים לאופייטים או לאלכוהול חוו שיפור בתפקודם בעקבות טיפול זה ( Joseph et al., 2000 .) התערבות מוטיבציונית נמצאה, אף היא, כ יעילה בהגברת נכונות ( מטופלים להשתלב בטיפול ואף להתמיד בו בטווח הארוךWHO, 2016). יש לציין, כי הגישה ההתנהגותית-קו גניטיבית ככלל מוגדרת כגישה טיפולית יעילה הן עם אנשים מכורים ו הן בטיפול באוכלוסיות נוספות המצויות במצוקה. הגישה מתמקדת בלמידה ותרגול התנהגותי ומחשבתי כחלופה לדפוסי התנהגות ומחשבה לא יעילים, מתן כלים מעשיים לפתרון בעיות ( ופתרון קונפליקטים משפחתייםNIDA, 2012). על פי ה- WHO ( 2016 ) גם מסגרות לעזרה עצמית נתפסו כמסייעות לאנשים מכורים. ( מטופלים שהשתתפו בקבוצות לעזרה עצמית12 הצעדים) דיווחו כי קבוצות אלו סייעו להם בהינזרות משימוש בסמים ואלכוהול, בתקופה .שלאחר סיום טיפול במסגרת אמבולטורית או במסגרת קהילה טיפולית מסג רת טיפולית מרכזית נוספת לטיפול חוץ-ביתי באוכלוסייה מכורה כוללת את ה קהילות ה טיפוליות. זוהי מתודה טיפולית השמה דגש על השתתפות המטופל בחיי קהילה, מילוי תפקידים וקבלת ( ,טיפול מאנשי מקצועNIDA, 2012 ). ,יישוג ואיתור מטופליםcbt ,גישה מוטיבציונית, התערבות במשפחה וסיוע פרטני היו גישות טיפול מרכזיות ו הוגדרו כגישות טיפוליות שסייעו לכ- 35% ממטופלי השרות לטיפול בהתמכרויות במשרד .הרווחה לסיים טיפול בהצלחה המטופלים שהשיגו את יעדי הטיפול שנ קבעו היו מכורים לקנביס, אלכוהול, סמי פיצוציות ואופייטים (סקירת השירותים ,החברתיים2016 .) 27 חוקים, תקנות והוראות תע"ס על פיהם פועל השרות לטיפול בהתמכרויות 1. חוק הרשות למלחמה בסמים1988 2. פקודת הסמים המסוכנים 3. חוק הפיקוח על מוסדות לטפול במשתמשים בסמים 4. תקנון עבודה סוציאלית (פרק11 )  הנחיות ל טיפול בנפגעי התמכרויות 5. נוהל הקהילות הטיפוליות– הנח יות לעבודה וטיפול במסגרות חוץ-ביתי ות מאפייני ה התערבות ה טיפולית בתחום ה התמכרות הטיפול באנשים על רצף ההתמכרות כולל שילוב של תכניות מניעה, טיפול התנהגותי ומתן טיפול תרופתי הניתן במסגרות residential וב- outpatient ( Gastfriend & Mee-Lee, 2004 .) כאמור ב מחקרים, שבדקו את השפעתן לטווח ארוך של תכניות טיפול על השיקום של מכורים נמצא כי תכניות הכוללות טיפול סוציאלי המשולב בטיפול תרופתי עשויות לסייע לכ- 40% עד60% מהמטופלים ( Gastfriend & Mee-Lee, 2004 .) השלב ה ראשון בתכנית הטיפול כולל הערכה ואבחון של המכור ה מבוסס על ראי ון קליני. קיימים מספר כלים המסייעים למטפלים להעריך את חומרת ההתמכרות. חלקם מבוססים על מדריכים כמו ה- DSM-5 ( 2013 ). חומרת ההתמכרות מוערכת על סולם בטווח 1-6  מהפרעה חמורה ועד הפרעה .קלה תהליך אבחון זה של ה אדם ה מכור כולל: ,הערכת חומרת השימוש בחומרים הערכת מצ ,בו החברתי של המכור הערכת מצבו הבריאותי והערכת הגורמים שהביאו אותו לשימוש והתמכרות . על בסיס ההערכה ותהליך האבחון אמורה להיקבע במשותף עם המכור תכנית הטיפול . תכנית הטיפול המתבצעת עם אנשים מכורים כוללת הגדרת מטרות הטיפול , קביעת גישות ההתערבות ו קביעת המשאבים ש יש למטופל בכדי ליישם את תכנית הטיפול המתוכננת. בתהליך בניית תכנית ההתערבות ניתן דגש למעורבות של המטופל בקביעת תכנית הטיפול , תוך התייחסות ל מגדר המטופל , גיל המטופל, ורקע תרבותי , זאת ב מטרה להתאים את הטיפול לצרכים ה ספציפיים של האדם . מחקרים ציינו כי השתתפות מטו פלים ב מספר סוגי תכניות( טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, הכוונה לתעסוקה, מרכז יום, קהילה )טיפולית, עשוי לסייע בשיקומם וב התמדה בהינזרות מחומרים פסיכו-אקטיבי ים. תכניות הטיפול, כאמור, צ ריכות להיות מותאמות אישית ל צרכי המטופל, דבר ה עשוי להגבי ר את 28 הנכונות וההתמדה של ה מטופל להשתלב ב טיפול שמוצע לו ( Messina et al., 2010 ). דגש רב, יש ל שים, בתהליך הראשוני לפעילות הכוללת העלאת ,המוטיבציה הפנימית של המטופל ומתן מענים אינסטרומנטליים הנדרשים לאדם המכור (מימון תחבורה, סיוע בדיור, מענה לצרכים הנדרשים לילדי המטופל). ב פעולות אלו ל מיצוי זכויות נדרש לערב מספר גורמי טיפול ותמיכה הפועלים בקהילה בה מתגורר .המטופל רצף טיפולי בין מסגרות מטפלות שונות משמעותו להעניק למטופל מענים שונים במסגרות טיפוליות שונות ו ברצף המותאמים ל צרכי ו. ל דוגמא: הימצאות המטופל בשלב ראשון במרכזי טיפול אמבולטוריים ו לאחריהן ב קהילות טיפוליות ובהמש ך שילוב במרכזי תעסוקה, ו,בטיפול מעקבי אמבולטורי בניית רצף טיפולי מעין זה נעשה בהתאם לצרכיו של כל מטופל ו מטופל ועל פי תכנית הטיפול שנבנת ה עמו. מחקרים ציינו כי ל מטופלים עם בעיית התמכרות חמורה מומלץ להימצא בטיפול לפחות שנה ולהשתת ף ב- 3-4 תכניות טיפוליות שונות, לפני שה ם ממשיכים בחיים עצמאיים ( NIDA, 2014 .) ייעוץ וטיפול פרטני סוציאלי המבוצעים על-ידי העובדים הסוציאליים אמורים להתבסס על 'יחסים טיפוליים' המהווים את ה כוח הטיפולי שעשוי להוביל לשינוי. יחסים טיפוליים משמעותיים עשויים לסייע בהסרת חסמים הניצבים בפני המטופל ומתן כלים להתמודדות יעילה יותר עם הכאב והמצוקה אותם חווה המטופל . מערכת היחסים הטיפולית בין העובד הסוציאלי והמטופל מהווה לעיתים יעד בפני עצמו, מערכת יחסים טובה יכולה לסייע למטופל להתמודד בהמשך .בטווח ארוך עצמאית עם בעיותיו טיפול סוציאלי יעיל כולל ,אחת מהפעולות הבאות (בנפרד או במשולב): מניעה, תמיכה אמפטיה, הפח ת 'תקווה, העברת מידע וידע, וטיפול ב'כאן ועכשיו ( WHO, 2016 .) טיפול יעיל הינו עדות לתוצאה של יחסים בין-אישי ים בין ה מטופל , אישיותו, רקעו האישי- משפחתי וחברתי לבין העובד ה סוציאלי. מאידך, קשיים בהשגת יעדי הטיפול עשויים לנבוע גם.מאבחון ושימוש בשיטות טיפול שאינן מתאימות למטופל היבטים נוספים לטיפול סוציאלי יעיל עם מטופלים כוללים מתן התייחסות לכלל הצרכים שמציג המטופל , מתן מענה לבעיות אישיות חברתיות ונפשיות של המטו פל בהווה, וקיו ם טיפול לאורך זמן. 29 שיטות התערבות איתור יישוג ועבודת רחוב איתור ויישוג הינה פעילות אקטיבית הנעשית על-ידי עובד-סוציאלי או מדריך, ויעדה איתור אוכלוסייה חדשה על רצף ההתמכרות או איתור אוכלוסייה שנשרה מטיפול. הפעילות כוללת יצירת קשר ב ןי-אישי ראשוני, אבחון ראש וני, מתן מידע אודות האפשרויות הקיימות למתן טיפול, מתן מענים לצרכים מיוחדים של המאותר ושילוב ביחידה הטיפולית. פעילות האיתור מתבצעת בזירות שונות בקהילה או במקום הימצאותם של בני נוער או המבוגרים על רצף .ההתמכרות הגישה המוטיבציונית הגישה המוטיבציונית פותחה, בראשיתה, על-ידי מילר ורולניק כדי לעודד שינוי בקרב מכורים לאלכוהול וסמים11 . מדובר בגישה טיפולית הממוקדת במטופל ויעדה להניע מטופלים לשנות .את מצבם והתנהגותם ולהשתלב בטיפול הרצון לקדם שינוי או לחילופין ההתנגדות לשינוי, נתפסים כמושפעים מהקשר הטיפולי ומהשינוי ים החלים בו במהלך הטיפול. היות וכך, במסגרת הריאיון המוטיבציוני, המטפל מרבה להשתמש ב טכניקות טיפוליות המעודדות ביטוי :אודות הנכונות להשתנות (כגון )אמפטיה מדויקת לחוויות המטופל ועולמו, הקשבה משקפת וזרימה עם ההתנגדות, וממעט בטכניקות המדכאות ביטוי של רצון זה (כ גון: הטפת מוסר, כפייה ומתן פתרונות ותשובות במקום המטופל12 .) ההתערבות, על פי גישה זו, דורשת מ העובד ה סוציאלי לטיפול בהתמכרויות לסייע למטופל בקשייו בכל הנוגע לתהליך ההצטרפות לטיפול, להתמודד עם פאסיביות, שינוי עמדות במצב 11 (2nd ed.). New Motivational interviewing: Preparing people for change Miller, W. R., & Rollnick, S. (2002). York: Guilford Press. 12 ,.לנדר, א ו סלונים- ( .נבו, ו2013 .) 30 בו קיימת מודעות נמוכה לקשיים העומדים בפ ני המטופל ודרבון המטופל להתחיל בתהליך .טיפולי סנגור סנגור כולל פעילות אקטיבית של עובד-סוציאלי לטיפול בהתמכרויות לקידום ומימוש זכויותיהם של מטופליו הנמצאים על רצף ההתמכרות. המטרה היא לחזק ולהעצים את המטופלים, ולאפשר להם לקבל זכויות אשר אינם מקבלים. פעילות הסנגור נעשית עם .גורמים קהילתיים ועם מקבלי החלטות פעילות הסנגור כוללת שימוש בכלים:, כגון אמפטיה, תמיכה וסיוע. מטרה נוספת בתהליך זה היא לאפשר לאדם עצמו לעמוד על מימוש זכויותיו, להחליט מה טוב עבורו ולקבל אחריות על החלטותיו. תהליך הסנגור כולל הצגה בפני המטו פל של הבעיות והאתגרים שבפניהם הוא עומד, להציג פתרונות אפשריים לאתגרים אלו ולתת למטופל לבחור את דרך הפתרון העדיפה. בתהליך זה, ה עובד-סוציאלי בוחן בשלב ראשון מהם פעולות הסנגור הנדרשות בעבור המטופל. כשנקבעים הנושאים הדורשים סנגור, יפעל ה עובד-סוציאלי בהבאת קולו של המטופל וצרכיו בפני הגורמים השונים, בהסרת מחסומים בי ו רוקרטיים ושינוי מדיניות, וניסיון לשינוי נהלים ודפוסי פעולה של מוסדות ומסגרות קהילתיות המקשות על .יכולת המטופל לקבל את זכויותיו תיווך עובד-סוציאלי לטיפול בהתמכרויות ומדריך חברתי-מאתר מבצעים פעילות אק טיבית בכדי לקדם את שילובו של האדם במסגרות טיפול משלימות המתאימות לצרכיו, מסגרות .חברתיות, מוסדות לימוד, ומסגרות תעסוקה פעילות התיווך כוללת יצירת קשר בין המטופל לבין המסגרות השונות, ביצוע פניות ,בכתב ובעל פה למסגרות אלה אודות המטופל סיוע בניהול דו שיח בין המטופל לבין המסגרות הממסדיות (ביטוח לאומי, לשכת התעסוקה). בשלב מתקדם יותר, מתבצע תהליך של הקניית 31 כלים ומיומנות חברתית למטופל, בכדי שהוא עצמו יוכל להציג צרכיו באופן עצמאי בפני המסגרות השונות, .ויפעל בכדי לקבל את זכויותיו מיצוי זכויות פעילותו של הצוות המקצ ועי ב שרות – עובד סוציאלי ומדריך כוללת מתן כלים למטופל .בכדי שיוכל לפעול לשם קבלה ומימוש של זכויותיו בתחומי רווחה, חינוך, תעסוקה ועוד הפעילות כוללת מתן מידע וידע הדרכת המטופל וליוויו באופן מעשי בכדי לקדם זכאותו לקבלת זכויות. תהליך מיצוי זכויות כולל פעילות ל הנגש ה של שירותים פורמליים ובלתי פורמליים בעבור המטופל. קיום הרצאות בנושא זכויות, קיום מפגשים של המטופל נציגי מסגרות ,ומוסדות חברתיים ביחידה הטיפולית ו הדרכת המטופל בהפעלת המערכת המקוונת שדרכה יוכל .לקבל מידע על זכויותיו דגש מושם בתהליך זה על פעילות לקידום מ יצוי זכויות של אוכלוסיות מוחלשות ייחודיות, וגכ:ן נשים על רצף ההתמכרות ועולים. אחת המטרות בתהליך זה היא לאפשר לאוכלוסיות אלה אמצעי מחיה בתקופת הטיפול, בכדי שיוכלו להשלים את כל תקופת הטיפול ולצאת .לחיים עצמאיים טיפול פרטני דינמי התאוריה הדינמית הדגישה את הפסיכופתולוגיה הקיימת בקרב אלו שהתמכרו ופיתחו תלות מהותית ופירשו זאת כמנגנון הגנה על חוסר יכולת להתמודד עם רגשות כואבים ( Wurmser, 1973 ). האסכולה הפסיכואנליטית בהתמכרות נשענת על פסיכותרפיה, אודות ( הנסיבות הגורמים ההתפתחותיים שהביאו להתמכרותWanigarante, 2006 ), ומתמקדת ( בחסכים עצמאיים ורגשיים שהשימוש מהווה דרך לטיפול עצמיKhantizian, 1977 ). גישה זו רואה בהתמכרות כאמצעי של הפרט להקל על תופעות כואבות, שליטה ברגשות ודיכוי חוויות או מחשבות חוזרות. ההתמקדות היא במצבי מצוקה סובייקטיביים ומצבי סבל פסיכולוגיים המביא ים אנשים לצרוך סמים בכדי לדכא את התחושות והמחשבות. תאוריה זו מסבירה את ההתמכרות כSELF MEDICATION ( "כלומר שימוש עצמי בסמים או "סימום תרופתי עצמי Khantizian, 1997 ) בכדי לדכא ולהרגיע רגשות כואבים. השימוש מייצר הקלה, ריכוך של הגנות 32 והקלה על תחושת בדידות וריק נות המובילים לדיכאון. ההקלה בכאב תופסת עמדה בולטת ( בהקשר של טיפול עצמי תרופתיCarrasco – Garrido et al, 2014 ). הסימום העצמי יכול לשפר ולהקל על מצבים רגשיים קיצוניים, ההופכים את ההתמכרות לתהליך בסבירות גבוהה בקרב אנשים החוזרים על הפעולה בכדי להתמודד עם הסבל . תכניות הטיפול נשענות על מודלים המבוססים על יחסים עם המטפל, וההנחה היא שמכור יגיע להינזרות משימוש ( באמצעות קשר טיפולי עם מטפל מומחה מתחום ההתמכרויותWanigarante, 2006 .) ,בטיפול מנסים להמיר את החוויה הפאסיבית עם השימוש לחוויה פעילה של שליטה ברגשות גם אם יש ( לכך השלכות כואבותKhantizian, 1997 ). חלק גדול מההתערבויות מבוססות על ( המודל ההומניסטי הרוג'רייאניRogers, 1951 ,) תוך שימוש בכלים של העברה, העברה נגדית השלכה וכו. לגישה זו יתרון בתפיסה בטיפול במכורים מפני שהיא מתייחסת לנסיבות לשימוש, למהותו אמצעי להקל, הר ואה בטראומה, או בחוויות טראומטיות מוקדמות ככאלו המשפיעות על פיתוח האישיות ולמעשה השימוש בסמים מהווים אמצעי לשלוט במצבי היזכרות ובכאב, להקל על הסבל של האנשים שהוא מעבר לשליטתם. טיפול דינמי עם ה מטופל נעשה על-ידי עובד-סוציאלי לטיפול בהתמכרויות ביחידת אמבולטו רית ובמסגרות חוץ-ביתי ות. הטיפול כולל התבוננות משותפת של המטופל והמטפל בעולמו הרגשי, בחוויות ובהיסטוריה המשפחתית של המטופל ברמה המודעת וברמה הלא מודעת, ובאמצעות כך לנסות לסייע למטופל להבין את הסיבות לקשייו הנוכחיים. הטיפול הדינמי מכוון להעמקה של הבנת דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל, תוך התייחסות לאירועים שחווה בעבר ובהווה, בתהליך זה מוצגים בפני המטופל דפוסי ההתנהגות שלו שפוגעים בתפקודו היום יומי שלו, דפוסי חשיבה לא יעילים ומוצגות הסיבות למעגל הסגור בו הוא נמצא והגורם לו לחזור שוב ושוב לשימוש בחומרים פסיכו-א קטיביים. במוקד הטיפול, ניתוח ופירוש האופן בו המטופל מתמודד עם בעיות, ניתוח אירועי עבר ואירועים בהווה התורמים להתנהגותו הנוכחית וניסיון להציע דרכי התנהגות וחשיבה חלופיים שיא פשרו למטופל להתמודד באופן שונה.כאן ועכשיו עם בעיותיו ועם התמכרותו 33 ייעוץ יי עודו של הייעוץ לאדם מכור כולל שינוי דפוסים התנהגותיים, רגשיים ותהליכי חשיבה והמרתם בתהליכי חשיבה והתנהגות יעילים. הטיפול מתייחס לקשיי המטופל בהתמודדות עם ה'כאן ועכשיו' (חוויות שחווה המטופל בתקופת הטיפול, וחוויות שחווה המטופל בקשר )שלו עם המטפלת, ומסייע ברכ ישת כלים ופיתוח אסטרטגיית התמודדות עם בעיות יום יומיות ועם בעיית ההתמכרות. הטיפול כולל מבחינת המטפל פעולות של: תמיכה, עידוד, ליווי, וחיזוק המטופל, במטרה להשיג את יעדי הטיפול ההתנהגותיים- קוגניטיביים ורגשיים שנקבעו .במשותף בין המטפלת והמטופל טיפול פרטני קוג ניטיבי- התנהגותי( CBT ) טיפול קוגניטיבי- ,התנהגותי הינו טיפול המבוסס על בחינת הקשר ההדדי בין רגש מחשבה והתנהגות. מטרת ההתערבות הטיפולית היא לגרום לשינוי בדפוסי ההתנהגות והחשיבה של האדם המכור. התמכרות היא התנהגות נלמדת. מקו רה בציפיות חיוביות של האדם מהסם ו השג ת רווחה נפשית. הפעילות של התנסות בסם ובאלכוהול נעשית פעמים רבות.)בתהליכי למידה וחיקוי (בני משפחה, קבוצת השווים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לסייע למטופלים לזהות, לנתח ולשנות דרכי חשיבה ודפוסי התנהגות בעייתיים, לזהות את מצב הסיכון בו הם נמצאים, לפתח אסטרט גיות לשינוי דפוסים לקויים ולהרחיב את היכולת והמודעות לתהליך קבלת ההחלטות אותו הם מבצעים. הטיפול הקוגניטיבי- ההתנהגותי מפתח יכולת לפתרון בעיות ולניהול כעסים, שיכולים לתרום למטופלים בהתמודדותם באופן יעיל יותר עם קשייהם, ולאפשר להם לחיות חיים ללא שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים ו/או .התנהגות התמכרותית הטיפול ה קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס על ההנחה כי תהליכי למידה עומדים בבסיס .התפתחות ההתמכרות טיפול המתמודד עם נושאים התנהגותיים וקוגניטיביים עשוי לסייע למטופל לפתח טכניקות להגברת השליטה העצמית( Mercer et al., 2004 ). ב טיפול, ישנה התייחסות למחשבותיו ורגשותיו של האדם,והשפעותיהם על התנהגותו מטרת הפעולה הטיפולית על פי מתודה זו היא לסייע למטופל לזהות אלו מ צבים מובילים 34 אותו לשימוש בסמים, ללמד אותו להימנע ממצבים אלו, ו לשפר את יכולתו להתמודד עם מגוון ב .עיות הקשורות להתמכרות לט יפול ה קוגניטיבי-התנהגותי קשת רחבה של מענים כולל פיתוח מיומנות של פתרון בעיות, תכנון דרכי התמודדות במצבי חרום, וקידום היכולת של המטופל לאסרטיביות( Carroll et al., 2004 ) . הגישה כוללת בנוסף פיתוח מיומנויות אצל המטופל להתמודדות עם רגשות שליליים, נ יהול כעסים, ו ,התמודדות עם ביקורת גיוס והרחבת התמיכה החברתית והמשפחתית ו הקניית מיומנויות למטופל של חיפוש עבודה והשתלבות בחיים קהילתיים . התערבות עם המשפחה עו"ס טיפול בהתמכרויות מבצע התערבות קצרת מועד עם משפחתו של המטופל, וזאת בנוסף לטיפול במטופל עצמו. יעודה של ההתערבו ת היא גיוס בני המשפחה לסייע בפתרון בעיותיו של ה .מטופל הדגש בעבודה המשותפת עם כל בני המשפחה הוא לסייע למכור להתמודד עם התמכרותו ועם קשיים רגשיים פיזיים וחברתיים שהוא חווה. ההתערבות מכוונת לשנות את מבנה היחסים ודפוסי גומלין בתוך המשפחה אשר משפיעים על המטופ ל ועל תפקודו ההתערבות עם המשפחה נותנת הזדמנות לכל חברי המשפחה להכיר את בעיותיו הייחודיות .של המטופל ולחשוב יחד על דרכים לסייע לו קשייו של מטופל על רצף ההתמכרות מושפעים מההיסטוריה המשפחתית, מאירועים משפחתיים טראומטיים, ומהאופן בו המשפחה מגיבה להתמכרותו. הה תערבות המשפחתית יכולה לסייע למטופל להתמיד בהפסקת השימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים, לשפר את ,היחסים המשפחתיים ולראות במשפחה מערכת תומכת ומגינה. מטופלים, שהינם הורים מקבלים בתהליך ההתערבות כלים להתנהלות הורית מטיבה, למידת דרכים לשיפור תקשורת עם הילדים והדרכה הו.רית 35 טיפול קבוצתי יעדי הטיפול הקבוצתי עם אנשים על רצף ההתמכרות כוללים: רכישת מיומנויות חברתיות, עבודה על דפוסי חשיבה לא יעילים, הפחתת תלות באחרים, ומתן כלים למטופל המכור במסגרת קבוצה להתמודד עם רגשותיו, התנהגותו ובעיית ההתמכרות. תהליך הטיפול הקבוצתי ש ם דגש להשפעה החיובית של הקבוצה על היחיד, ניסיון לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה שליליים, קיום תמיכה הדדית בהתמודדות עם תהליך ההחלמה, והחזרת התחושה למטופל כי הוא שולט על חייו. מחקרים הציגו מגוון מודלים וקבוצות טיפוליות, שנמצאו כיעילות עבור מטופלים מכורים. מודלים אלו כללו יחסי גומלין בין- אישיים במסגרת כאן .ועכשיו קבוצה טיפולית יעילה, מספקת למטופלים זירה שבה חברי הקבוצה יכולים לקיים בחופשיות יחסי גומלין, לזהות מה השתבש בקשריהם עם אחרים דבר שהשפיע בהמשך על בחירתם בדפוסי חשיבה והתנהגות כושלים. ישנן מספר סוגי קבוצות טיפוליות ביניהן קבוצות טיפוליות 'סגורות' המיועדת לחברים קבועים המתוכננים להשתתף בקבוצה, מתחילתה ועד 'סופה, וקבוצה טיפולית 'פתוחה – קבוצת רכבת (לקבוצה, מעין זו, מטופלים יכולים להצטרף בשלבים שונים של פעולתה), קבוצות טיפוליות עם אנשים מכורים הכוללות קשר בין-א ישי ,איכותי בין מטופלים וותיקים למטופלים חדשים, פעילות טיפולית שכוללת מתן תקווה הקניית מידע ועוד . עיבוד משותף של קשיים של חברי הקבוצה ביחד עם למידה בין אישית עשויות לתרום ל יעילות קבוצות אלה עבור משתתפיהן. נמצא כי בקבוצות טיפוליות מעין אלה, הנשירה מהקבוצה בדרך כלל נמוכה. ניתן לגייס מספר רב של משתתפים לקבוצה ולאפשר את קיומה לאורך זמן. קבוצות טיפוליות בקהילה הטיפולית או ביחידות אמבולטוריות הנעשות בהנחיית עובד ים / ות סוציאלי ים / ות מהוות פעולה טיפולית משלימה לטיפול הפרטני. מטופלים מציינים כי קבוצות טיפוליות א לו מהוות מראה להתנהגותם, מאפשרות יצירת קשרים בין- אישיים מטיבים, יכולת להתחלק עם אחרים בקשיי היום יום ובעיקר למידה מאחרים על האופן והדרך להתמודדות עם תהליך השיקום ועם מחלת ההתמכרות. תפקיד העובד /ת הסוציאלי /ת המנח ה את הקבוצה ה וא לצפות ב משתתפות ולאסוף מידע העולה ,בקבוצה במטרה לאבחן את משמעות התהליכים הבין- אישיים, ולהתייחס לקשר בין אירועים שונים, המוצגים על-ידי חברי הקבוצה, בהווה לאירועים בעבר. העובד/ ת הסוציאלי /ת אמור/ 36 ה לשקף לקבוצה ו לנווט א ותה לחוויות של כאן ועכשיו. התהליך הקבוצתי כולל ציפייה שחברי הקבוצה יתייחסו לחוויות האישיות והבין- אישיות המתרחשות בחדר הטיפול, לרגשות ולמחשבות תוך עיבוד משותף של חוויות אלה עם משתתפים נוספים. כמו כן, מצופה מהעובד/ ת הסוציאלי /ת ל.סייע לחברי הקבוצה להבין את התהליכים קבוצתיים, ואת משמעותם טיפול מודע טראומה טראומה מאפיינת את חייהם של מתמכרים רבים13 . המתמכר לרוב, מתמודד עם היסטוריית חיים מכאיבה ופוגענית העשויה לכלול התעללות מינית, נטישה, אלימות והזנחה. מאפיינים אלה עשויים להימצא באופן שכיח בעולמו של המכור, ועשויים לצוף בעוצמה לאחר הפסקת .השימוש בסמים ואלכוהול מחקרים מראים כ י טראומה מינית, פיזית הינה הגורם להתמכ רות של נשים וגברים כריפוי עצמי ( Herman, 1992 ). ההתמודדות עם טראומה עשויה להיות מורכבת וקשה גם לאחר הפסקת השימוש בסמים ואלכוהול. מחקרים והתנסויות קליניות הצביעו על הקשר בין טראומה והתמכרות. כ- 80% מן הנשים המתמכרות חוו התעללות מינית בילדות ובהתבגרות ולפחות60% מן הגברים המתמכרים חוו התעללות מינית ( Herman, 1992 ). חוויות של אלימות, אבדן, נטישה ופגיעות נוספות מעידות על כך .כי התמכרות וטראומה משולבות זו בזו הטיפול בהתמכרות היה בין התחומים הראשונים ששילבו שירותים מודעי טראומה במשולב ( עם הטיפול בהתמכרותTrauma-Informed Systems ). גישה זו הפכה עם השנים לגישה ,מובילה בשרותי הרווחה ובריאות הנפש. טראומה משפיעה על היבטים פסיכולוגיים חברתיים, פיסיים וקוגניטיביים בחיי הפרט, ומדגישה את הנחיצות ליצור התערבות ספציפית לטיפול בטראומה וסביבה ( טיפולית המתמקדת בטראומהHerman, 1992 .)בשירותים טיפוליים המתמקדים בטראומה מכשירים את כל הצוות הטיפולי להתמודד עם צרכי ,המטופלים העובד/ ת הסוציאלי ת , המדריכ/ ות , הצוות החינוכי והרפואי, והצוות האדמיניסטרטיבי, עוסקים כל אחד על פי מהות תפקידו בנושא טראומה והש לכותיה על .המטופל ועל תפקודו היומיומי בשירותים מודעי טראומה קיימת הקפדה על בניית סביבה 13 . J., Dong, M., Giles, W. H., & Anda, R. F. (2003). The impact of adverse childhood Dube, S. R., Felitti, V experiences on health problem: Evidence from four birth cohorts dating back to 1900. Preventative Medicine, 37, 268-277. 37 טיפולית מיטיבה , מכבדת וראויה שתאפשר למטופלים הזדמנות להחלמה, ולא תאפשר הפעלה מחדש ו/או שיחזור של אלמנטים טראומטיים.)(כגון: חודרנות ואובדן שליטה מצוקה אישית פגיעות ועבר של התעללות בילדות עלולים לחשוף את המכורים ללחץ פוסט טראומטי כרוני. נמצא כי אוכלוסייה שחוותה פגיעות רבות בילדות עלולה להיות חשופה לשימוש באלכוהול וסמים ולהתמכרות ( Herman, 1992). החוויה הטראומטית שחווים אנשים עלולה להשתקף בסימפטומים התנהגותיים, נפשיים וקוגנ יטיביים: ניתוק קשרים בין-אישי ,ים הסתגרות, חרדה, דיכאון והתמכרות לחומרים. הבסיס של החלמה יתבסס בתוך מערכת היחסים הטיפולית, הכוללת כבוד, בחירה, תקווה ו העצמה של המכור . תהליך הטיפול כולל בשלב הראשון שיקום'הבסיס הבטוח' לאחר שבסיס זה נפגע בילדות, ויצירת אמון בי ן המטפל .והמטופל בתהליכי הטי פול בנפגעי טראומה מכורים משולבת מתודת ה- CBT שנמצאה יעילה,. המתודה שמה דגש לבנייה מחדש של יחסים בין-אישי ים, עיבוד מידע, ושיטות טיפול הממוקדות ב חיבור גוף-נפש . לאחר שלבים טיפוליים אלו מושם דגש על יצירת ברית טיפולית והחזרת תחושת בי טחון למטופל המכור תוך חקירה של זיכרונות הטראומה והקשר שלהן .להתמכרות שלבי הטיפול כוללים: ביצוע אבחון של התסמונת הטראומטית והערכת הקשר שלה להתמכרות, החזרת השליטה, חוכה וביסוס הביטחון של המטופל. טראומה גוזלת מהמכורים את הרגשת ה חוכ והשליטה, הפעילות הטיפולית כוללות טכניקות התנהגותיות, פעילות להרפיה גו פנית ומתן תרופות. שלב נוסף הוא לנסות לדאוג למטופל לשהות בסביבה,בטוחה .דיור מוגן, או מקום מגורים חלופי למקום מגוריו הנוכחי, שילוב בתעסוקה ובפעילות קהילתית 38 יעדים שהושגו ב שנת20 20 1. איתור וקליטת אוכלוסיו ת חדשות של בני נוער צעירים נשים ובוגרים על רצף ההתמכרויות כולל אוכלוסייה אשר נכנסה למעגל ההתמכרות בשל משבר הקורונה. 2. הגדלת מספר ה מסגרות ה אמבולטוריות וה חוץ- .ביתיות 3. הרחבת שיתופי הפעולה עם משרדי ממשלה, סוכנויות טיפוליות ושירותים חברתיים בכדי לאפשר הגדלת משאבים .משותפים לאוכלוסייה מכורה 4. הפעלת הכשרה והדרכה ל עובדי השירות מקוונת ופרונטלית הכוללת מתן כלי טיפול עדכניים ומותאמים לצורכי האוכלוסייה. 5. ( הפעלת תכניות טיפוליות המוכחות מחקריתEBP .) כיעילות 39 חוכ-אדם: מטה השרות, מפקחים, מנהל, יחידות ומסגרות טיפול מנהל השירות– אהרון שבי ס/מנהל השירות– איריס נהר י מנהלת תחום רים ארשיד מנהלת תחום חנה אמסלם מנהלת תחום רויטל לירז מלמוד מ מונה- י"ם קהילה חוץ ביתי מ מונה- דרום קהילה חוץ ביתי מ מונה- צפון קהילה חוץ ביתי מ מונה- ת"א קהילה חוץ ביתי צוות מנהל ענף תקציבים ו פרויקטים אוסנת כהן לאורה בדרי איריס שרביט מפקח ים מחוזי ים מפקחים מחוזיים מ פקחים מחוזיים צוות מנהל צוות מנהל צוות מנהל צוות מנהל מ פקחים מחוזיים 40 תפוקות יחידות איתור בני נוער יחידות איתור בני נוער על רצף ההתמכרות מופעלות על-ידי ,השרות לטיפול בהתמכרויות בשיתוף עם התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון והרשויות המקומיות ב- 12 ישובים ברחבי .הארץ מטרה : איתור בני נוער במצבי סיכ ון ועל רצף השימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים אלכוהול וסמים במקום הימצאותם. פעילות היחידות כוללת: יצירת קשר בין-אישי ראשוני עם בני הנוער, מתן סיוע מידי בזירה, מתן ייעוץ ואבחון ראשוני ושילוב בני הנוער הזקוקים לטיפול .ביחידה טיפולית לנוער על רצף ההתמכרות אוכלוס יית היעד: בני נוער בנים ובנות גילאי18-12 ה צרכי ם חומרים פסיכו- אקטיביים והמצויים בסיכון. חלק מבני הנוער נשרו ממסגרות למידה ותעסוקה חלקם בעלי התנהגויות .סיכון ומעורבות בפלילים חוכ-אדם: מנהל יחידה- עובד-סוציאלי ,עובד-סוציאלי .מאבחן וארבעה מדריכים מאתרים אזורי פעילות.: זירות שונות בקהילה ובמקום הימצאותם של בני הנוער דרכי פעילות יחידת האיתור: היחידה פועלת בשעות אחר הצהרים, הערב והלילה. הפעילות כוללת הפעלת התערבות ויצירת קשר עם בני נוער ברחוב ובאתרים בהם מצויים. נעשית הערכה של מצב בני הנוער ומידת הסיכון בו ה ם נמצאים. הצוות ממלא טופס הערכה לבני הנוער שמאובחנים כמצויים על רצף ההתמכרות, נעשה אבחון ראשוני והפנייה לאבחון מקיף וטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות. צוות יחידת האיתור ממשיך בליווי ומעקב אחר בני הנוער בזירות שונות בקהילה להערכת שינויים במצבם ובדיקת הצורך בה תערבות .חוזרת 41 יחידות אמבולטוריות לטיפול בבני נוער היחידות לטיפול בנוער המצוי על רצף ההתמכרות עוסקות באיתור, טיפול ושיקום בני נוער ופועלות במסגרת האגפים לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות . המרכזים הינם מרכזים .אזוריים אוכלוסיית היעד :בני הנוער המטופלים הי נם בגיל18-12 , חלקם השלימו את תהליכי הגמילה הפיזיים במסגרת אשפוזית של משרד הבריאות או באופן עצמאי, חלקם שהו במסגרת חוץ- ביתי.ת. יש לציין כי נדרשת הסכמת ההורים להשתתפות בני הנוער בטיפול חוכ-אדם :חוכ האדם הפועל ביחידות כולל עובדים סוציאליים, מדריכים/מאתרים, ו מנחי .סדנאות טיפוליות תקופת הטיפול.: תקופת הטיפול לנער/ה הינה עד שנתיים דרכי הפעילות הטיפולית ביחידה: ,היחידה באמצעות עובדיה מפעילה פעילות של איתור ,אבחון הנער, טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי, מיצוי זכויות, ליווי, ייעוץ, תיווך סניגור והשמה במסגרות ,למידה ובתעסוקה. מתודות ההתערבות כוללות איתור אקטיבי טיפול על פי עקרונות ה- C.B.T , התערבות משפחתית, גישה מוטיבציונית, ומעקב לגילוי שימוש בחומרים סמים ואלכוהול ועוד . מרכזי טיפול (מרכזי יום) בבני נוער מרכזי הטיפול לבני נוער כוללים מענה טיפולי יומי לבנ י נוער על רצף ההתמכרות במטרה להקנות להם מיומנות והסתגלות לניהול אורח חיים בריא ומועיל, לסייע להם להתמיד בהפסקת שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והתמכרות התנהגותית ולסייע בשילובם .במסגרת לימודים תקופת הטיפול במרכז : 6-9 .חודשים חוכ-אדם :עובד-סוציאלי , מדריך חב.רתי, מנחה סדנאות פעילות טיפולית : טיפול קבוצתי, לימודים, השלמת השכלה, חוגים, סדנאות, טיולים, ייעוץ .אישי 42 תכני הפעילות : במרכז הטיפולי מתקיימת פעילות מגוונת ייעודית ומותאמת לצרכי בני הנוער כמו: חינוך לבריאות, הדרכה, הכנה לעולם העבודה, סדנאות כישורי חיים, של ,יטה בכעסים .והפחתת אלימות תכני ות : איתור ליווי וייעוץ חופים תכנית לאיתור בני נוער בסיכון בחודשי הקיץ. זוהי פעילות בין משרדית בשיתוף התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון ומשרדי ממשלה נוספים, שיעדה איתור יישוג והפעלת מתחמי פעילות ניידים בחופי הים ובמרכזי הערים. הפעילות כוללת הפעלה של מאתרים עובד-סוציאלי ומדריכים אשר מבצעים יישוג אקטיבי, ייעוץ, ופעילות למניעת שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים של בני נוער. התהליך כולל גם מתן טיפול אינסטרומנטלי לבני הנוער הזקוקים לסיוע ועזרה מידיים, מתן ייעוץ ואבחון מצב בני הנוער והפנייתם ליחידות טיפוליות .במקום מגוריהם למתן טיפול ארוך טווח בשנת2017 פעלו שבעה מתחמים ברחבי הארץ. יחידות אמבולטוריות לטיפול ב בוגרים המכורים לחומרים פסיכואקטיביים ולהימורים היחידות לטיפול במבוגרים המצויים על רצף ההתמכרות לסמים עוסקות ,באיתור, אבחון טיפ ול ושיקום אנשים על רצף ההתמכרות גילאי18 . היחידות פועלות במסגרת האגפים+ לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ונותנות מענים לאוכלוסיות טרם התחלת תהליך הגמילה הפיזית הניתן על-ידי .משרד הבריאות ולאחר שהפונים השלימו את תהליכי הגמילה חוכ-אדם ביחידות : עובדים סוציאל.יים, מדריכים/מאתרים, מנחי סדנאות תקופת הטיפול ביחידה: עד שנתיים .לגברים ועד ארבע שנים לנשים דרכי פעילות הטיפולית ביחידה: ביחידה, ,ניתנת פעילות מגוונת על פי צרכי המטופלים: איתור ,אבחון, טיפול פרטני, טפול קבוצתי, טיפול משפחתי, מיצוי זכויות, הכוונה לתעסוקה ,ליווי ייעוץ .תיווך, וסנגור מתודות ההתערבות כוללות : יישוג, גישה מוטיבציונית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי , טיפול על פי עקרונות עבודה מודע טראומה, שיקום תעסוקתי, התערבות משפחתית ומעקב לגילוי חומרים פסיכו- .אקטיביים 43 מרכזי טיפול (מרכזי יום וערב) לגברים נשים צעי רים וצעירות על רצף ההתמכרות מרכז טיפולי המופעל בשעות היום או בשעות הערב כולל מענה טיפולי( אינטנסיבי3-5 ימים )בשבוע לאנשים על רצף ההתמכרות במטרה להקנות להם מיומנויות בסיסיות לניהול אורח חיים בריא ומועיל. במרכז, ניתן ליווי בתהליך ההתמדה בהפסקת שימוש בחומר ים פסיכו- .אקטיביים והתמכרות התנהגותית. המרכז פועל כזרוע של היחידה לטיפול בהתמכרויות אוכלוסיות היעד: אנשים על רצף ההתמכרות18 .+ תקופת הטיפול: 6-9 .חודשים חוכ-אדם :עובד-סוציאלי., מדריך, מנחה סדנאות מרכיבי הטיפול במרכז : טיפול קבוצתי, לימודים, חוגים סדנאות, יי.עוץ אישי מרכזי שיקום באמצעות תעסוקה מרכזי התעסוקה הינן מסגרות שיקומיות טיפוליות כוללניות לאנשים על רצף ההתמכרות. במרכזים ניתן מענה אישי לצרכים בתחום השיקום התעסוקתי, טיפול סוציאלי תעסוקתי, מיון ואבחון תעסוקתי, מתן מידע, ליווי השמה ושילוב בהכשרה מקצועית ,ובתעסוקה. יעד המרכזים הינו לאפשר השתלבות מוצלחת ולאורך זמן בתעסוקה איכותית תכנון קריירה מקצועית ארוכת טווח, מיצוי הפוטנציאל האישי ויציאה לעצמאות תוך המשך התמדה בהפסקת שימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות ויכולת השתלבות במסגרת משפחה וקהילה כאדם שתורם למשפחתו ול קהילה. אוכלוסיית היעד: + בוגרים18 אשר שהפסיקו את ה שימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים .ומשולבים בטיפול ביחידה אמבולטורית מרכיב הטיפול התעסוקתי במרכז : פעילות השיקום בתחום תעסוקה כוללת מענה טיפולי אישי 'תפירת חליפה אישית תעסוקתית למטופל'. אבחון תעסוקתי ונטיות תעסו קתיות, קיום וועדת שילוב בתעסוקה, ייעוץ וטיפול סוציאלי בתחום התעסוקה. לאחר החלטת וועדת השילוב נקבעת תכנית ההתערבות התעסוקתית לכל מטופל ומטופל שעשויה לכלול: השמה תעסוקתית של הפונה, שילוב בהשלמת השכלה, שילוב בהכשרה מקצועית, השתתפות 44 ,בסדנאות הכנה לעולם העבודה סדנת כישורי חיים, ליווי ומעקב אחר המטופל במסגרת תעסוקה / .או הכשרה מקצועית מסגרת הזמן להשתתפות מטופל במרכז התעסוקה: בין6 חודשים ועד12 .חודשים מרכז התעסוקה הינו מרכז אזורי הנותן מענה לאוכלוסייה בה המרכז נמצא ולאוכלוסייה .מישובים סמוכים דירות מעבר בקהי לה דירות מעבר לצעירות ובוגרות18 על רצף ההתמכרות לסמים, אלכ+ והול, הימורים והתנהגות מתמכרת הינן מסגרות חוץ-ביתי ות בקהילה הכוללות מענה טיפולי שיקומי והלנה. הדירות מופעלת בישובים שונים ברחבי הארץ על-ידי היחידה לטיפול בהתמכרויות הפועלת במסגרת .מחלקת הרווחה .הדירות אזוריות ונותנות מענה למטופלות מהישוב בו מופעלת הדירה ומישובים נוספים אוכלוסיית היעד להשתלבות בדירה ,: מטופלות אשר נמצאות בשלב מתקדם בתהליך שיקומן חסרות עורף משפחתי, מטופלות אשר אמורות לצאת לחיים עצמאיים, חלק מהמטופלות משתתפות בפעילות נוספת של השרות .כמו מרכז טיפולי, יחידה טיפולית, ומרכז תעסוקה חוכ האדם בדירה :עובד-סוציאלי .ומדריכה תקופת השהות בדירה : 12 .חודשים בדירה מתגוררות חמש מטופלות. האחריות להחזקה והפעלת של הדירה– היא של הרשות .מקומית מרכיבי הפעילות בדירה: הדיירת המתקבלת לדירה משתתפת בפעילות ש ,ל ייעוץ, ליווי השמה במסגרות תעסוקה ולמידה, הדיירת לוקחת חלק בהפעלת הדירה ומשתתפת .בפעילות קהילתית המתקיימת במרכזים קהילתיים הסמוכים לדירה 45 מסגרות חוץ-ביתי ות– קהילות טיפוליות, הוסטלים קהילות טיפוליות הן מסגרות חוץ-ביתיות המיועדות למתמכרים מדובר במתודה טי פולית אשר אמורה לעזור למטופל/ת לעבור תהליך סוציאליזציה, שיאפשר לו בעתיד השתלבות .בחברה ללא התלות בחומרים עקרונות הקהילה הם: סביבה הנמצאת בפיקוח ונקייה מסמים ואלכוהול, הפעילות כוללת דגש על עזרה עצמית ועזרה הדדית תוך סיוע של אנשי הצוות. הדיירים והצוות מהוו ים מודל לחיקוי, והתמקדות בהתנהגות של כאן ועכשיו ( CBT ). התנהגות הדיירים מתאפיינת .באחריות ומעורבות חברתית. הקהילה מתנהלת על פי סדר יום קבוע ומובנה הקהילה הטיפולית כוללת ניהול עצמי על-ידי המטופלים של הקהילה, המטופלים לומדים לקבל אחריות מלאה לסדר היום ולהתנ הגותם במסגרת, מהשלב הראשון להימצאותם בקהילה. התפקידים שהמטופלים מקבלים תלויים בשלב ההתפתחותי שלהם בטיפול, תחזוקת הקהילה ופנייה לצוות נעשית באמצעות מטופלים אחראים. ההנחיה של המטופלים נעשית באופן יומי מתבצעת בידי הצוות המלווה והמפקח. כלי הטיפול במקום מגוונים וכוללים גם פעילות בתחומי אמנות, טיפול בבעלי חיים ותעסוקה ועוד. משך הטיפול נע מחצי שנה ועד שנה לאחר סיום הטיפול ב קהילה, המטופל מופנה .להמשך טיפול להוסטל או להמשך טיפול ביחידה האמבולטורית בעיר מגוריו הקהילות הטיפוליות נמצאות במקומות שונים בארץ ונותנות מע נה למטופלים מגיל17 ומעלה. ישנן קהילות ייחודיות וייעודיות הנותנות מענה לאוכלוסיית הבוגרים, נשים ו תחלואה כפולה. 46 תכניות ייחודיות הטיפול בעולים עולים על רצף ההתמכרות כוללים בני נוער ובוגרים הורים וילדיהם שהיגרו מברית המועצות, אתיופיה , צרפת וממדינות נוספו ת, ברובם אלו אנשים אשר בחרו לעבור להתגורר .במדינת ישראל העולים המטופלים בשרות, חיים בתנאים של מצוקה כלכלית חלקם אינם .עובדים, חלקן הן אימהות חד הוריות לאוכלוסייה זו המטופלת ב שרות , קש י י בהסתגלות למדינת ישראל, פערי תרבות ושפה, וקושי רב באינטראקציה עם נותני ש ירותים , דבר המקשה .על איתורם ומתן טיפול לבני נוער עולים על רצף ההתמכרות צרכים ייחודיים הם חווים קשיי תפקוד והסתגלות רבים בבית הספר, חלקם משוטטים ומצויים בנשירה סמויה ממערכת הלמידה וחשופים לחומרים פסיכו- .אקטיביים המענים הניתנים ב שרות לטיפול בהתמכרויות לאו כלוסייה זו כוללים איתור האוכלוסייה .במקום המצאה, מתן מידע אודות זכויות, מיצוי זכויות, ומתן פעילות טיפולית מותאמת וייעודית להלן מספר תכניות ייחודיות המופעלות בשרות עבור אוכלוסייה :זו טיפול בעולים על-ידי עובד-סוציאלי ביחידות האמבולטוריות ברחבי הארץ– ניתן מ ענה משולב למטופלים וותיקים ומטופלים עולים ביחידות לנוער וביחידות למבוגרים. ביחידות אלו ,ניתנים לעולים מענים רגשי תרבות, טיפול סוציאלי, טיפול קבוצתי, התערבות במשפחה .התערבות קהילתית, השמה במסגרות למידה ותעסוקה בשרות מופעלות בנוסף תכניות קבוצתיות לעולים שי עדן מניעה, חינוך וטיפול. בתכניות לבני נוער: מתבגרים בעליה, ולמבוגרים: תכניות משותפות . בקבוצות אלה ניתן ידע מידע ייעוץ ו מתקיימת פעילות חינוכית וחברתית המשולבת בפעילות חווייתית ומאפשרת למשתתפים התמודדות משותפת עם בעיית ההתמכרות. חלק מהמשתתפים בקבוצות משולבי ם גם .בטיפול פרטני ביחידות לטיפול בהתמכרויות 47 טיפול בנשים רק אישה אחת מתוך חמש נשים הנמצאות על רצף ההתמכרות מטופלת בבעיית ההתמכרות. מאפייני הנשים המכורות שונים ממאפייני גברים מכורים, רבות מהן צורכות סמים חוקיים, כגון: אלכוהול ותרופות מרשם , הן פחות עוסקות בעבריינות ולעיתים תחילת .השימוש בחומרים נעשית דרך בן הזוג רבות מהנשים סובלות מפוסט- טראומה בכלל ופוסט טראומה מורכבת בפרט על רקע של התעללות מינית ופיזית, חלקן אימהות לילדים חלקן מצויות בזנות ובעלות סימפטומים פסיכיאטריים כולל הפרעות חרדה ודכאון. הטיפול הנדר ש בעבור נשים הינו ייעודי ואמור לתת מענה למאפיינים המיוחדים של נשים. הטיפול אמור לכלול אתור ויישוג אקטיבי, תכנית טיפול פרטנית וקבוצתית המתייחסת ל ,קשיים תפקודיים נפשיים גופניים של נשים, חינוך לבריאות האישה, עבודה קבוצתית העוסקת בטיפול מודע טראומ ה ו מתן מענים.המותאמים לצרכי אימהות וילדיהן רישוי חוק הפיקוח על המוסדות לטיפול במשתמשים בסמים הינו הבסיס להקמה והפעלה של .מוסדות למשתמשים בסמים משרד העבודה והרווחה השרות לטיפול בהתמכרויות מאשר את הבקשות לרישוי .המוסדות ומפקח על ההפעלה התקינה של מסגרות טיפול אלו ה פעילות למתן אישור רישוי כוללת ביקור פיקוח אחת לשנתיים על-ידי מפקח ה שרות ב מסגרות האמבולטוריי ם והחוץ- ביתיות- ,מסגרות ציבוריות, מסגרות המופעלות על ידי עמותות ומסגרות פרטיות במטרה לבחון תקינות פעולת המסגרת על פי הנהלים שנקבעו ודרישת החוק . כמו כן, מתקיים ביקור פיקוח במסגרות חדשות המבקשות רישוי. חלק מהמסגרות הינן משולבות רווחה ובריאות ולפיכך נערך תהליך אישור רישוי נוסף על-ידי .משרד הבריאות הדגש בעבודת צוות השרות הוא להגיע לכך כי100% .מהמסגרות יהיו בעלות רישוי בתוקף צוות ה שרות מלווה תהליך זה של קידום רישוי והתמ ודדות עם קשיים של מסגרות .אמבולטוריות לקבלת אישור בשל אי תקינות של המבנים בהן הן פועלות בשנת 2019 70% מהמסגרות ב שרות .היו בעלות רישוי תקף 48 הכשרת והדרכת עובדים השרות להתמכרויות ה פעיל גם בשנת2020 את ה מתווה לנתיבי צמיחה והתפתחות מקצועית לעובדיו. זהו מערך שי טתי של תכנית הכשרה לימוד והדרכה שמטרתם לאפשר לעובדי ה שרות להתמקצע ולשפר את יכולותיהם באופן שוטף ומתמשך לאורך תקופת .עבודתם בתחום ההתמכרויות המתווה מאפשר תהליך למידה והדרכה בשלבים שונים לאורך תהליך הצמיחה של עובד-סוציאלי ,התמכרויות, מהשלב הראשוני של עבודתו התבססות בתפקיד, צמיחה הדרגתית כעובד מנוסה ועד היותו מומחה. העקרונות בתכנית הכשרת העובדים כוללים חתירה למצוינות ומומחיות, למידה רציפה ועדכנית, הכשרה מכוונת ארגון ותפקוד, למידה רב ,ממדית, הכשרה במתודולוגיות מגונות (הכשרה פרונטלית, הדרכה אישית, הדרכה קבוצתית .חניכה ולמידה מקוונת), הערכה ומדידת תוצרי הלמידה :המתווה לנתיבי צמיחה כולל 1. קורס בסיסי מורחב. המתמקד בנושאים כמו: למידת הפרופסיה, אוכלוסיות, מצבים ,ותופעות. היכרות עם מדיניות שירותים וחקיקה, תפיסת זהות ומיומנות בתפקיד, הקשר אירגוני ומנהיגות מקצועית. הק ורס מיועד למשתתפים שהינם עובדים חדשים (עד שלוש שנים ב שרות .) 2. ( קורס לעובדים מנוסים4-6 שנים ב שרות ) הקורס כולל עיבוי והרחבה של התכנים .הניתנים בקורס הבסיסי ועיסוק בנושאים כמו מנהיגות מקצועית, פרופסיה, ואתיקה 3. ( קורסים לעובדים מתקדמים7-10 שנים ב שרות ) אשר השלימ ו קורס בסיסי וקורס לעובדים מנוסים. העובדים יכולים להשתתף באחד או יותר מהקורסים הבאים: שיקום תעסוקתי למטפלים בנפגעי התמכרויות, מיומנות טיפול בנשים מכורות, ידע וכלים בהנחיית קבוצות, תחלואה כפולה, התמכרות התנהגותית, טיפול במסגרות חוץ-ביתי ות ,בנפגעי התמכרויות.כתיבה מקצועית 4. עובדים בעלי וותק של7-10 שנות לימוד יוכלו להשתתף בקורס ניהול של הרפורמה או בקורס תכלול .ריכוז והדרכה 49 תכניות הכשרה והדרכה שהופעלו בשנת2020 : 1. קורס בסיסי לטיפול במבוגרים נפגע י התמכרו יות. 2. .קורס מתקדם לעובדים בתחום הנוער והמבוגרים 3. קורס לטיפו.ל התנהגותי: הימורים ומין 4. קורסי אוריינטציה לקציני מבחן לנוער בנושא התמכרויות. 5. הדרכות קבוצתיות ופרטניות לעובדים במחוזות בהשתתפות270 עובדים. ההדרכות מונחות על-ידי 15 מדריכים מומחים בתחום הטיפול בהתמכרויות , ומנהלי יחידות לטיפול בהתמכרויות (ההדרכות נעשות ברצ.)ף משנה לשנה פורומים ושותפות בין שירותים ו פורומים של מ נהל תקון הבניית שיתופי פעולה ה שרות עוסק בהבניית שיתוף פעולה בין ה שרות לטיפול בהתמכרויות רות ישל ים מקבילים במשרד הרווחה במנהל תקון ובמשרדי ממ שלה נוספים. מטרת תהליכים אלו הינה להסדיר את דרכי עבודה והממשקים בין השי רות ים , התייחסות לצרכי העבודה המשותפים סביב הליווי והטיפול בבני נוער או מבוגרים מכורים המטופלים על-ידי שני רות יש ים/ .משרדים ההבניה ושיתוף הפעולה נעשים על-ידי כתיבת נוהל המ כיל הנחיות הנוגעות לאופן הפניית מטופלים בין השי רות ים , אופן קליטת מטופלי ם, עבודה שוטפת ומשותפת בין השי רות ים ,עם מטופל, אופן הפסקת טיפול עם מטופל. כמו כן יקבע מנגנון לפתרון דילמות ומחלוקות באשר לאופן ניהול הטיפול בין השי רות ים. רצף טיפולי ה שרות מגבש באופן שוטף הסדרת הרצף הטי פולי וה נהלי ם בין המסגרות החוץ ביתיות והיחידות האמבולט וריות , במטרה לשמר את ייחודיותה של כל מסגרת טיפולית סביב צרכי ה אוכלוס יה י בה היא מטפלת ובמקביל לקבוע את דרכי ההפניה והעבודה הרציפה בין .המסגרות השונות המטפלות באוכלוסיית המכורים ההבנה היא כי מעבר של מטופל 50 ממסגרת למסגרת לאורך תקופת הטיפול עשוי לשמש מנוף להצלח ת המטופל להשיג את .יעדי הטיפול שנקבעו עבורו הסדרת רצ ף טיפולי בין המסגרות החוץ ביתיות , והיחידות האמבולטור יות כוללים עדכון נהלים ומאפייני ההפניה והקבלה, מהלך הטיפול, סיום טיפול, ועדכון אופני הפניה למסגרת חוץ-ביתי ת על-ידי גורמים חיצוניים, כמו שרות מבחן, עובדי רווחה, משרד הבריאות, ופניה .עצמית הפורום ה תמקד בעבודתו, בשנת2020 בהטמעת נוהל הרצף הטיפולי בשותפות בין עובדי היחידות האמבולטוריות, עובדי מסגרות חוץ-ביתי ות .וצוות הפיקוח תקציב ה שרות ב שנת2020 ה שרות :לטיפול בהתמכרויות פועל במסגרת שני סעיפי תקציב 1. סעיף23112506  טיפול קהילתי בנפגעי התמכרויות (יחידות אמבולטוריות נוער ומבוגרים, מרכזי יום, טיפול בעולים, פרויקטים, תעסוקה, בדיקות שתן, דרי רחוב חוץ- ביתי ) סך תקציב ש הוקצה- 44360000 ₪ 2. סעיף23112518 – טיפול במכורים במסגרות חוץ-ביתי)ות (קהילות טיפוליות סך ת קציב ש הוקצה 57156000 ₪ 51 יעדים ו אתגרים לשנת1 202  הגדלת אוכלוסיית המטופלים באמצעות איתור אוכלוסיות אשר לא השתתפו עד כה :בטיפול ביניהם בני נוער , צעירים, נשים, אנשים בתחלואה כפולה. ומהמרים  מתן מענה טיפולי ל אוכלוסי הי המקבלת תרופות לטווח ארוך: מתדון, סובק סון, קנביס .רפואי  התערבות טיפולית כפיילוט עם אוכלוס יה י עם ,התמכרות התנהגותית (מין גיימינג .)וקניות  מתן מענה ייעודי כפיילוט במסלול ל הפחתת נזק ל אוכלוסי יה על רצף ההתמכרות הממשיכה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיבי ים – היעד הפחתה הדרגתית של השימוש ושיפור התפקוד.  הפעלת שלושה שלטר י חירום , האחד לנשים ,מכורות ל גברים מכורים ולצעירים.  ביצוע התערבו יו ת טיפולי ו ת המוכחות כיעילות בטיפול באנשים על רצף ההתמכרות ( טיפול על פי עקרונות עבודה מודעת טראומה, איתור וי י שוג גישת הכוחות, CBT , גישה מוטיבציונית , והתערבות במשפחה).  הפעלת תכניות חדשות ונוספות :בתחום הטיפול יחידות אמבולטוריות לבני נוער ,ובוגרים ,מרכזי ייעוץ, מוקדי מטר"א ייעודיים, מועדונים חברתיים לבני נוער ומבוגרים קבוצו.ת ספורט טיפוליות, תכניות מעטפת  .הפעלת תכנית לאומית להתמודדות עם השימוש לרעה באלכוהול בקרב בני נוער  הפע.לת סל שיקום לאוכלוסייה על רצף ההתמכרות 52 פרויקטים ותכניות2020 - 21 20 א. פיילוט  טיפול במכורים המקבלים טיפול תרופתי מתדון במסגרות אמבולטוריות וברחבי הארץ. ב. תכנית פיילוט למטופלים המקבלים טיפול תר ופתי סובוקסון במסגרת חוץ-ביתית - .קהילה טיפולית רוח מדבר ג. הפעל ת ש לוש יחידות ייעודיות בשיתוף מפעל הפיס כפיילוט לטיפול במ בוגרים המכורים להימורים והתמכרות התנהגותית במחוז צפון , מחוז מרכז ובאר שבע . ד. השתתפות עובדים ב קורס הכשרה ייעודי בנושא הטיפול במכורים להימורים והתמכרות התנהגותית בבית הספר המרכזי. ה. הפעלת מקלט חרום שלטר לנש ים על רצף ההתמכרות. ו. בניית מודל ומכרז להפעלת מקלט חרום שלטר לגברים ולצעירים על רצף .ההתמכרות ז. חידוש ו הטמעת מודל שק" ד–לליווי וטיפול בנשות מכורים. ח. בניית מודל ומכרז להפעלת קהילה טיפולית לאימהו ת מכורות וילדיהן. ט. הוספת תחומי תוכן בנושא שיקום תעסוקתי עם אנשים מ כורים. י. הפעלת פורומים חדשים בנושא תעסוקה וצעירים והמשך הפעלת פורומים בתחום ,נשים.נוער ומבוגרים יא. הכשרת צוות ים ב שתי מסגרות טיפול, קהילה וחוץ ביתית, למתן שירותים על עקרונות עבודה מודעת.טראומה יב. .הקמת קהילה טיפולית ייעודית למהמרים הכשרת חוכ-אדם בשרות בשנת2021 יופעלו ההכשרות וההדרכות:הבאות 1. מתווה לנתיבי צמיחה ופיתוח מקצועי– ביסוס ראשוני ל צעי רים ומבוגרים 2. קורס.בסיסי לנוער 3. קורס אוריינטציה לעובדים חדשים. 4. קורס התמכרות התנהגותית, הימורים והתמכרות למין. 5. .קורס בסיסי למדריכים חברתיים 53 6. קורס הכשרה בתחום החוץ ביתי לעובדי.ם סוציאליים 7. הדרכה קבוצתית ופרטנית לעובדים סוציאליים. תפוקות ו תוצאות – תקן אמי"ר בשנה זו, ממשיך לה תקיים תהליך לבניית מסד נתונים ו בניית מערכת מקוונת לא י סוף נתונים תכנון התערבות ומדידת תוצאות במסגרת תקן אמי"ר. מטרות מערכת מידע זו למתן כלים לעובד שיתמכו בתה ליכי העבודה עם אוכלוסיית נפגעי התמכרויות החל משלב היישוג וההפניה ,מיון והגדרת צרכים, הגדרת תכנית התערבות א ישית, מעקב אחר התוצאות ובקרת .תוצאות שוטפת מערכת זו תסייע ב נ יהול ושיתוף מידע ב תמיכה בתהליכי העבודה ורצף .הטיפול של כל השותפים לתהליך בהתאם להרשאות יע ת וד המידע המובנה הנאסף בתהליך זה לצ ורך העברת דיווחים שוטפ ים ו תמיכה בקבלת החלטות. נמשך תהליך לבניית מערכת מקוונת לתחום רישוי , והטמעת מערכת כלי בקרה גנרי ים. ביצוע מחקרים וסקירות ספרות מקצועיות השרות י פעיל בשנת2021 בשיתוף אגף מחקר בכיר צוות חוקרים אשר מבצע:ים 1. מחקר הערכה אודות נשים על רצף ההתמכרות  בחינת מאפייני ההתערבות והגישה הטיפולית הקיימת ב שרות עם נשים והתאמתה לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של אוכלוסיית נשים ואימהות.על רצף ההתמכרות 2. המשך הפעלת מחקר הערכה לגבי מסגרות חוץ-ביתי ות ומרכזי טיפול בשרות– הערכת מאפייני האוכלוסיי ה .דפוסי טיפול ותוצאות הטיפול 3 . 3. סקירת ספרות- השתלבות בטיפול, צמצום נשירה מטיפול והשגת אפקטיביות טיפולית בקרב אנשים.מכורים 54 ביבליוגרפיה ( .חזון, מדיניות, פרקטיקה ונתונים2016). השרות לטיפול בהתמכרוי ות. משרד העבודה הרווחה וה שרות ים .החברתיים ,.לנדר, א ו סלונים- ( .נבו, ו2013 .). הריאיון המוטיבציוני: עקרונות, מחקר ויישום מפגש לעבודה חינוכית- סוציאלית, כ"א( 38 ,) 95-119 . ( .מיכאל, א2007 .)התמכרות והחלמה.. קריית ביאליק: אח בע"מ ( .שיינטוך, ש2014 ). עבודת רחוב ק ווים לדמותה– עבר הווה ועתיד. משרד הרווחה וה שרות.ים החברתיים American Psychiatric Association. (2013). stic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Washington, DC: Author. Bandura, A. (1977). Social learning theory. New York: General Learning Press. Carroll, K. M., Ball, S. A., & Martino, S. M. (2004). Cognitive, behavioral, and motivational therapies. In M. Galanter, & H. D. Kleber (Eds.), Textbook of substance abuse treatment (3rd. ed., pp. 365-376). Arlington: The psychiatric publication. Dominelli, L. (2004). Social work: Theory and practice for a changing profession. Cambridge, UK: Polity Press. Dube, S. R., Felitti, V. J., Dong, M., Giles, W. H., & Anda, R. F. (2003). The impact of adverse childhood experiences on health problem: Evidence from four birth cohorts dating back to 1900. Preventative Medicine, 37, 268-277. Herman, J. L. (1992). Trauma and recovery. Basic books. Gastfriend, D. R., & Mee-Lee, D. (2004). The ASAM patient placement criteria: Context, concepts and continuing development. Journal of Addictive Diseases, 22(Suppl 1), 1-8. Joseph, H., Stancliff, S., & Langrod, J. (2000). Methadone maintenance treatment (MMT). The Mount Sinai Journal of Medicine, 67(5-6), 347-364. Mercer, D., Woody, G., & Luborsky, L. L. (2004). Individual Psychotherapy. In M. Galanter., & H. d. Kleber (Eds.), Text book of substance abuse treatment. Messina, N., Grella, C. E., Cartier, J., & Torres, S. (2010). A randomized experimental study of gender-responsive substance abuse treatment for women in prison. Journal of Substance Abuse Treatment, 38(2), 97-107. Miller, W. R., & Rollnick, S. (2002). Motivational interviewing: Preparing people for change (2nd Ed.). New York: Guilford Press. Miller, W. R., & Rollnick, S. (2013). Motivational interviewing: Helping people change (3rd. Ed.). New York: Guilford. 55 Nida. (2012). National Institute on Drug Abuse. Principles of drug addiction treatment: A research-based guide. (NIH Publication No. 12–4180). Rockville, MD: National Institutes of Health, U.S. Department of Health and Human Services. Nida. (2014). National Institute on Drug Abuse. Principles of adolescent substance use disorder treatment: A research-based guide. (NIH Publication No. 14-7953). Steele, W., & Malchiodi, C. A. (2012). Trauma-informed practices with children and adolescents. New York/London: Routledge. Straus, S. E., Richardson, W. S., Glasziou, P., & Haynes, R. B. (2005). Evidence-based medicine: How to practice and teach EBP (3 rd Ed.). New York: Churchill Livingston. WHO. (2016). International standards for the treatment of drug use disorders. UNODC. Zastrow, C. (2007). The practice of social work - a comprehensive work text. Belmont: Thomson Books/ Cole. מקורות ומידע בנושא התמכרויות והטיפול בהתמכרויות ,אלישע ד,. ,ומרצ'בסקי ס. (עורכים). ( 2000 .) שימוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול: מדריך רפואי לאיתור, אבחון והתערבות ראשונית . תל- .אביב: דיונון ,דנון ,.פ ושיינפל ד , .נ( 2011 .)כולנו מכורים . תל- .אביב: רמות הראל-פיש , י', וולש, ס', שטיינמץ, נ', לובל, ש', ריי( 'ז, י', טסלר, ר' וחביב, ג2014 .)נוער בישראל : ,בריאות רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל . ירושלים: מכון מאיירס- ג'וינט- ברוקדייל. נדלה במרץ2019 : https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/Hebrew-HBSC-report2016.pdf. הראל-פיש, י' ו אזרחי, י' ( 2017 .)השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, המחקר האפידמיולוגי הארצי לשנת 2016. ירושלים: הרשות הלאומית למל.חמה בסמים ובאלכוהול ,ווייט ר .ק,. י ור ,יט ד .ג. )(עורכים. ( 2004 .) .התערבות במצבי התמכרות: אסטרטגיות לעידוד פנייה לעזרה קרית- .ביאליק: אח א וו ,לן ג. ( 2004 .)התמכרות בהתפתחות האנושית: פרספקטיבות התפתחותיות של התמכרות והח למה . קרית- .ביאליק: אח חובב, מ. )(עורך. ( 2002 .) ,טיפול ושיקום של נפגעי סמים בישראל: התפתחות תיא רו מצב וסוגיות . תל- :אביב .צ'ריקובר ,טומבס .ד. ל( 2005 .)מבוא להתנהגויות מתמכרות .קריי ת- .ביאליק: אח ,טייכמן מ,. ו פלג- ,אורן נ. ( 1999 .) האדם והסם– חומרים פסיכו-אקטיבי ים, התנסות, שימוש והתמכרות (מהד' חדשה ומעודכנת) .. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט 56 ,לונטל.א ,, יעקובי ,.צ ,ושפירו .א.)(עורכים ( 2007 .)אתגרים באבחון נפגע :י התמכרויות בשנות האלפיים אוכלוסיות שונות, גילאים חדשים, סוגי התמכרויות, שילוב התמכרויות והפרעות אחרות והשפעתם על מערך השירותי ם לטיפול.. חיפה: עיריית חיפה ( .)מהל, ח., חובב, מ. וגולן, מ. (עורכים2008 ) .התמכרויות, אלימות ועבירות מין '(עמ68-79 :). ירושלים .כרמל מיכאל, א. ( 2007 .)התמכרות והחלמה: סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים . קרית- .ביאליק: אח ,מיכאל .נ( 2016 .)הימורים בישראל  לקט מאמרים בתחום הטיפול בנפגעי הימורים בישראל. :רמת גן .אפש"ר ( סקר מפעל הפיס2018 ). נדלה בינואר2019 : . https://www.pais.co.il/specials/responsiblelottery/content.html ,פדרמן א .ג. ,, דרבינג צ .א,. וקרבס, כ. ( 2002 .)אל תשאירו זאת למזל: מדריך גמילה למהמרים כפייתיים . תל-אביב: אור- .עם ,קאופמן א. ( 2004 .)פסיכותרפיה של אנשים עם התמכרויות .קריי ת- .ביאליק: אח ,רונאל נ. ( 1996 .) סמים בחברה: ההיבט החברתי של השימוש לרעה בחומרים פסיכו-אקטיבי.ים :ירושלים .משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה Calado, F., & Griffiths, M. D. (2016). Problem gambling worldwide: An update and systematic review of empirical research (2000–2015). Journal of Behavioral Addictions, 5, 592-613. Kelly, J. F., & White, W. L. (Eds.). (2011). Addiction recovery management: Theory, research and practice. New York: Humana Press. Kenneth J. S. (2016). The Oxford Handbook of Substance Use and Substance Use Disorders. Volume 1&2. Hardback. Kourgiantakis, T., Saint-Jacoues, M. C., & Tremblay, J. (2013). Problem gambling and families: A systematic review. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 13(4), 353-372. McCrady, B. S., & Epstein, E. E. (Eds.). (2013). Addictions: A Comprehensive Guidebook (2nd ed.). New York: Oxford University Press. McCown, W. G., & Howatt, W. A. (2007). Treating gambling problems. Hoboken: Wiley. National Institute on Drug Abuse. (2012). Principles of Drug Addiction Treatment: A Research- Based Guide / 3 rd edition Pilowsky, D. J., Keyes, K. M., Geier, T. J., Grant, B. F., & Hasin, D. S. (2013). Stressful life events and relapse among formerly alcohol dependent adults. Social Work in Mental Health, 11(2), 184-197. Roll, J. M., Rawson, R. A., Ling, W., & Shoptaw, S. (Eds.). (2009). Methamphetamine addiction: From basic science to treatment. New York: Guilford. Rosner, R. (Ed.). (2013). Clinical Handbook of Adolescent Addiction. Rosner. Chichester: Wiley-Blackwell. 57 Ruiz, P., & Strain, E. C. (Eds.). (2011). Low in son and Ruiz's substance abuse: A comprehensive textbook (5th. ed.). Philadelphia: Lippincott Williams and Wilkins. Straussner, S. L. A. (Ed.). (2014). Clinical work with substance-abusing clients (3rd. ed.). New York: Guilford. Straussner, S. L. A. (2012). Clinical treatment of substance abusers: Past, present and future. Clinical Social Work journal, 40(2), 127-133. Tatarsky, A. (Ed.). (2002). Harm reduction psychotherapy: A new treatment for drug and alcohol problems. London: Jason Aronson. UNODCP: United Nations Office on Drugs and Crime (2018). World Drug Report 2018. United Nations. https://www.unodc.org/wdr2018/ Westphal, J. R., Jackson, A. C., Thomas, S. A., & Blaszczynski, A. (2008). A review of pharmacological approaches to intervention in pathological gambling. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 8(2), 192-207. WHO (2018). Global status report on alcohol and health 2018. World Health Organization. https://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/gsr_2018/en/ ט יפול קוגניטיב י התנהגותי Perkinson, R. R. (2008). Cognitive therapy. In Chemical dependency counseling: A practical guide (3rd. ed., pp. 98-108). Thousand Oaks, CA: Sage. Shorkey, C. T. (1994). Use of behavioral methods with individuals recovering from substance dependence. In D. Granvold (Ed.), Cognitive and behavioral treatment: Methods and applications (pp. 131-158). Pacific Grove, CA: Brooks/Cole. Sobell, L. C., & Sobell, M. B. (2011). Group therapy for substance use disorders: A motivational cognitive-behavioral approach. New York: Guilford. הגישה המוטיבציונית מרצ'בסקי, ס. ( 2000 ). מודל אסטרטגי להגברת הנעה לטיפול גמילה (על פי עקרונות הריאיו ן .)המוטיבציוני בתוך ד. אלישע וס. ,)מרצ'בסקי (עורכים שי מוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול: מדריך רפואי לאיתור, אבחון והתערבות ראשונית '(עמ151-171). תל- .אביב: דיונון Begun, A. L., Rose, S. J., Lebel, T. P., & Teske-Younf, B. A. (2009). Implementing substance abuse screening and brief motivation intervention with women in jail. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 9(1), 113-131. 58 Hodgins, D., & Kiskin, K. M. (2008). Motivational interviewing in the treatment of problem and pathological gambling. In H. Arkowitz, H. A. Westra, W. R Miller, & S. Rollnick (Eds.), Motivational interviewing in the treatment of psychological problems (pp. 225- 248). New York: Guilford. Miller, W. R., & Rollnick, S. (2013). Motivational interviewing: Helping people change (3rd. ed.). New-York: Guilford. Tober, G., & Raistrick, D. (Eds.). (2007). Motivational dialogue: Preparing addiction professionals for motivational interviewing practice. London: Routledge. טיפול מכוון טראומה 'הרמן, ג . ( .ל1994 ). טראומה והחלמה .תל- .אביב: עם עובד ( .מיכאל, א2007 .) התמכרות והח .למה תי קרי .ביאליק: אח בע"מ Amaro, H., Chernoff, M., Brown, V., Arevalo, S., & Gatz, M. (2007). Does integrated trauma- informed substance abuse treatment increase treatment retention? Journal of Community Psychology, 35(7), 845-862. Drabble, L. A., Jones, S., & Brown, V. (2013). Advancing Trauma-Informed Systems Change in a Family Drug Treatment Court Context. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 13, 91-113. Dube, S. R., Felitti, V. J., Dong, M., Giles, W. H., & Anda, R. F. (2003). The impact of adverse childhood experiences on health problem: Evidence from four birth cohorts dating back to 1900. Preventative Medicine, 37, 268-277. Felitti, V. J., Anda, R. F., Nordenberg, D., Williamson, D. F., Spitz, A. M., Edwards, V., & Marks, J. S. (1998). Relationship of childhood abuse and household dysfunction to many of the leading causes of death in adults: The adverse childhood experiences study. American Journal of Preventative Medicine, 14(4), 245-258. McHugo, G. J., Caspi, Y., Kamnierer, N., Mazelis, R., Jackson, E. W., Russell, L., & Komerling, R. (2005). The assessment of trauma history in women with co-occurring substance abuse and mental disorder and a history of interpersonal violence. Journal of Behavioral Health Service and Research, 32(2), 113-127. Najavits, L. M., Weiss, R. D., & Shaw, S. R. (1997). The link between substance abuse and posttraumatic stress disorder in women: A research review. American Journal on Addictions, 6(4), 273-283. 59 Savage, A., Quiros, L., Dodd, S. J., & Bonavota, D. (2007). Building trauma-informed practice: Appreciating the impact of trauma in the lives of woman with substance abuse and mental health problems. Journal of Social Work Practice in the Addictions, 7, 91-116. Steele, W., & Malchiodi, C. A. (2012). Trauma-Informed Practices with Children and Adolescents. New York/London: Routledge. שאלון חומרת ההתמכרות Israelowitz, R., Reznik, A., Spear, S. E., Brecht, M. L., & Rawson, R. A, (2007). Severity of heroin use in Israel: Comparisons between native Israelis and former Soviet Union immigrants. Addiction, 102, 630-637. McLellan, A. T., Kushner, H., Metzger, D., Peters, R., Smith, I., Grisson, G., Argeriou, M. (1992). The fifth edition of the Addiction Severity Index. Journal substance Abuse Treatment, 9, 199-213. McLellan, A. T., Luborsky, L., O'Brien, C. P., & Woody, G. E. (1980). An improved diagnostic instrument for substance abuse patients, the Addiction Severity Index. Journal of Nervous and Mental Diseases, 168, 26-33. כתבי עת 1. Addiction (former name: British J. of Addiction 2. Addiction Biology. 3. Addiction Research & Theory (former: Addiction Research) 4. Addictive Behaviors 5. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse 6. Bulletin on Narcotics. 7. Drug and Alcohol Dependence. 8. Drug and Alcohol Review. 9. Drug Dependence, Alcohol Abuse and Alcoholism 10. Drug link. 11. Drugs: Education, Prevention and Policy. 12. European Addiction Research. 13. International Journal on Drug Policy. 14. The Journal of Addiction and Mental Health 60 15. Cross Currents. 16. Journal of Addictive Diseases. 17. Journal of Child & Adolescent Substance Abuse. 18.Journal of Drug Education. 19. Journal of Drug Issues. 20. J. of Maintenance in the Addictions. 21. Journal of Psychoactive Drugs. 22. Journal of Social Work Practice. 23. Journal of Substance Abuse. 24. Journal of Substance Abuse Treatment. 25. to J of Substance Use 26. Journal of Substance Use. 27. NIDA Notes. 28. NIDA Research Monograph Series 29. Substance Use & Misuse. 44 . ."הכל על אלכוהול. עמותת "אפשר 45 . חברה ורווחה; רבעון לעבודה סוציאלית . משרד העבו .דה והרווחה 46 . מניתוק לשילוב.. משרד החינוך, תחום קידום נוער 47 . מפגש לעבודה חינוכית- .סוציאלית ."עמותת "אפשר 47א.מראות המשטרה. 51 . הרפואה ; עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל. עבודות תזה עדכניות אנגל , .ש ( 2013 .) סגנונות התנהגות לפתרון דילמות בקרב פסיכוטיים ,מכורים לסמים ובעלי תחלואה כפולה. רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן ,המחלקה .לקרימינולוגיה בוגדאנוב , ( .ו2012 .)הקשר בין Complex PTSD, PTSD ,חומרת התמכרות וחומרת מחלת הנפש באנשים עם תחלואה כפולה .חיפה :אוניברסיטת חיפה ,בית-הספר לעבודה .סוציאלית בוז'קו , ( .א2014 .)תפיסות של דרי רחוב מכורים לסמים בהתייחסות לטיפול במתדון .רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן ,המחלקה .לקרימינולוגיה גרוס , ( .א2016 .)ניכור פסיכו-סוציאלי כגורם מתווך בקשר בין אפליה לשימוש באלכוהול בקרב מתבגרים מהגרים בישראל. רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן ,המחלקה .לקרימינולוגיה חרוש , ( .א2013 .) הקשר בין תמיכה חברתית ונכונות לבקש עזרה לבין צמיחה פוסט-טראומטית בקרב מכורים 'נקיים 'מסמים ומאלכוהול .רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן ,בית-הספר לעבודה .סוציאלית לוינסון , ( .נ2015 .)חוויותיהן של נשים זקנות הסובלות מהפרעת הימורים .רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן , בית-הספר לעבודה .סוציאלית 61 סולומון , ( .ד. מ2014 .)השגחה הורית בגיל ההתבגרות המוקדם :פיתוח ובחינה של התערבות קצרת מועד למניעת שימוש באלכוהול וסמים .תל-אביב :אוניברסיטת תל-אביב ,בית-הספר למדעי ה.פסיכולוגיה פרידלנדר , ( .י2014 .)גורמי סיכון וסיבות לעזיבת תכנית גמילה באשפוזית .באר-שבע :אוניברסיטת בן-גוריון , המחלקה לעבודה .סוציאלית קרוצ'י , ( .א2015 .)התמודדותן של נשים בחייהן מול בני זוג נפגעי אלכוהול-תלות שיתופית ואלימות במשפחה בדרום ישראל .באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון ,המחלקה לעבודה .סוציאלית עבודות דוקט ורט אלמוג- ( .עובדיה, ח2013 .)הקשר בין התמכרות האב לסמים לתפקודה ההורי של האם וסיפוקה מההורות. רמת-גן :אוניברסיטת בר-אילן. תמרקין-ליידר , ( .י2014 .)אהבה והתמכרות לסמים כקשר עם אובייקט  מודל אינט גרטיבי תלת-שלבי . רמת-גן :אוניברסיטת בר- .אילן 62