חומר רקע
יום ראשון 11 אפריל 2021
מחקר חדש חושף את מימדי המשבר הנפשי שחווים ילדי ישראל בשל משבר הקורונה:
• 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה – פי שלושה מאשר בשגרה.
• המצוקה הנפשית והקשיים הפסיכולוגיים גדלים באופן מובהק ככל שהכנסת ההורים נמוכה יותר.
• שיעורי החרדה הגבוהים ביותר נמצאו במגזר החילוני, והנמוכים ביותר - במגזר החרדי.
• ילדים ששני הוריהם חזרו לעבוד מחוץ לבית סובלים מחרדה גדולה משמעותית מילדים שלפחות אחד מהוריהם נשאר לעבוד מהבית.
• ההורים מעריכים שמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות הקורונה.
• רוב ההורים מרגישים שהמורים והמנהלים עושים כמיטב יכולתם, אך חושבים שבית הספר לא מספק פתרונות טובים.
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה מספרים ברורים המראים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ומשקף את הערכת ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר.
את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי, יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי, מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר.
המחקר התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1,000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר נתבקשו ההורים לתאר את מצבם הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את תרומתה של מערכת החינוך לילדיהם.
מצב הילדים - רגשי התנהגותי חברתי
מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סובל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. שיעורם בקרב תלמידים בחברה החרדית נמוך במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%).
תרשים 1: שיעור הילדים בחרדה בפילוח לפי הימצאות ההורים בבית או במקום העבודה (בחודש האחרון)
תרשים 2: שיעור הילדים בחרדה בפילוח לפי מיגזר
השפעות רגשיות, התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים
במחקר נבדקו השפעות רגשיות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה.
בהיבט הלימודי עולה כי כמחצית מהתלמידים מתייחסים ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בהם. אולם, יותר מחצי מהילדים מתקשים להשתלב בלמידה המקוונת (55%), ורק 18% מההורים העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים את הילדים מבחינה לימודית (18%).
גם מבחינה רגשית וחברתית הנתונים מדאיגים: מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים מתוחים ולחוצים מהמצב. והשיעורים מטילים עליהם עומס גדול (55%) כ- 60% מרגישים בודדים. פחות ממחצית הילדים ) 44%( מצליחים לשמור על קשרים טובים עם חברים.
בהלימה לנתונים הללו, העריכו ההורים שכמחצית מהילדים זקוקים לסיוע רגשי (46%).
תרשים 3: השפעות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים – מצבים חיוביים
תרשים 4 : השפעות רגשיות, התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים – מצבים שליליים
2תגובות שליליות למצב בקרב המתבגרים
ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים מבלים זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים ובמקביל, קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים במצב של 'היפוך שעות שינה'. מידי יום או מס' פעמים בשבוע.
כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.
תרשים מס' 6: תגובות שליליות למצב בקרב המתבגרים
תפיסות ההורים את תפקוד בית הספר בימי הקורונה
ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה.
רוב ההורים (60%) תופסים את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חושב שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים.
ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים.
תרשים 7 : תפיסות ההורים את תפקוד בית הספר בימי הקורונה (נכון ונכון מאוד)
סיכום והמלצות:
1. המסקנה העולה מממצאי המחקר היא שלתקופת הקורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים, שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים.
2. מחברי המחקר מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. הם ממליצים על מאמץ מערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים.
3. חשוב לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח.
4. המשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית. ביציאה מהמשבר חשוב לגשר על הפערים ולנצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה הישראלית.
לפרטים נוספים:
אורית ראובני, דוברת הבינתחומי הרצליה, 050-6519520, [email protected]
קארין אופק רומנו, עוזרת דוברת, 052-4597277, [email protected]