חומר רקע

1 סוגי י ת העלאת גיל הזכאות של נשים לקצבת זקנה : עמדת מרכז אדוה והאגודה לזכויות האזרח :אישה היא לא אחלה גבר משרד האוצר שואף להפוך את האישה העובדת ל”אחלה גבר” על-ידי השוואת גיל הזכאות שלה לקצבת זקנה לו פנסיה תעסוקתית (המכונה בטעות "גיל הפרישה" -- שהוא באמת 67 לבני שני המינים )לזה של הגברים .גיל הפרישה האמיתי וא ה הגיל בו ש ניתן לפ רט עובד או עובדת בגין גיל .לדעתנו, "גיל פרישה "צריך להתבטל ,אבל זאת סוגיה שנדון בה בהזדמנות אחרת .הנושא שלנו כעת הוא גיל הזכאות לקצב ת זקנה לו פנסיה. אין זה סוד שקיים אי שוויון מגדרי בשוק העבודה .אזי אין זה סביר לנסות לתקן את אי השוויון המגדרי דווקא עת ב יציאתה של האישה מ שוק העבודה .התיקון חייב לבוא בתקופת העבודה עצמה. במיוחד כאשר המשמעות של "התיקון" הזה הוא למעשה פגיעה נוספת ברבות מהנשים .שבשוק העבודה, או שכבר נפלטו ממנו למרות שהנושא לא קודם עד כה בשל שורה של מחלוקות ,משמעותיות משרד האוצר בשלו : לדידו ,חייבים ל העלות את גיל הזכאות של הנשים מ- 62 ל- 65 ולעשות זאת עכשיו .למה 65 ? מאז 2012 פועל האוצר ל העלות את גיל הזכאות לנשים ולא מצלי ח ,בגלל לחץ של ארגוני הנשים וח ברות כנסת, וכן חילוקי דעות בין חברי כנסת .תחילה דובר על העלאת גיל הזכאות של הנשים מ- 62 ל- 64 (תוך ש אנשי ה אוצר מקווים שמאוחר יותר ניתן יהיה להעלותו גיל ל ל- 67 ,ש הוא גיל הזכאות של הגברים ,)אבל כעת מבקש משרד האוצר פיצוי על הזמן בוד אה ו לכן מנסה לקדם את המהלך במסגרת חוק ההסדרים , ולהעלות את גיל הזכאות ל- 65 .מיד במהלך השנים האחרונות דובר רבות על כך, שבשל הפגיעה הצפויה בנשים רבות עם העלאת גיל הפרישה, יש להציע כלים או פתרונות של ממש לנשים שתיפגענה מהמהלך. כעת מבקש .האוצר לקדם את העלאת הגיל, מבלי להציע כלים כאלה העמדה שלנו היא שיש להיצמד למתווה המקורי של העלאת גיל הזכאות של נשים – כלומר להעלות ל- 64 ,כאשר ההעלאה תתבצע באופן הדרגתי ותתפרס על פני 10 שנים . בנוסף ,אנו מתנגדות למנגנון ה עדכון האוטומטי מעבר לגיל 64 , כדוגמת ההצעה של האוצר להצמיד את גיל הפרישה לנוסחה המבוססת על העלייה בתוחלת החיים .לאור ההשלכות של העלאת הגיל ופוטנציאל הפגיעה בחלק מאוכלוסיית הנשים ,לפני כל העלאה נוספת של גיל הפרישה יש לערוך דיון מקצועי וציבורי תוך בחינת השלכותיו על שוק העבודה . את התכנית כולה יש להוציא מחוק ההסדרים ולדון בה באופן מקצועי ומעמיק בנפרד , בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. מדוע התנגדו בעבר ( ועדי ןי מתנגדים )ארגוני הנשים וחברות ה כנסת ל העלאת גיל הזכאות של הנשים ?הרי תקופת תעסוקה ארוכה יותר משמעה קצבת זקנה ופנסיה תעסוקתית גבוה ות יותר . התשובה היא שבקרב נשים בנות 50 ומעלה ,ישנן מי שכבר לא נמצאות בשוק העבודה ושסיכוייהן להשתלב מחדש בשוק הזה קלושים מאד. מספרן בכל שנתון הוערך עוד לפני מגפת 2 הקור נה ו בכ- 3,300 והוא צפוי לעלות עקב המשבר בשוק העבודה. כלומר, מדובר בעשרות אלפי נשים שנפלטו משוק העבודה ולא צפויות להשתלב בו .יותר אם וי עלה גיל הזכאות תצטרכנה נשים אלה להמתין שלוש שנים נוספות – כך לפי ההצעה הנוכחית של משרד האוצר – עד לקבלת קצבת ה זקנה. ב נוסף על ךכ ,ישנן נשים חסרות מיומנויות תעסוק תיות מתגמלות אשר יכולות להתפרנס רק אם יקבלו, בנוסף לשכרן הנמוך ,גם קצבת זקנה. אם מעלים את גיל הזכאות לקצבת זקנה ,חייבים לתת פיצוי לשתי קבוצות נשים אלה . פיצוי ש כזה מוצע במתווה של המשרד לשוויון חברתי ,שגובש בשיתוף ארגוני הנשים בחברה האזרחית. ם מה עיקרי הפיצוי במתווה של המשרד לשוויון חברתי? מנגנוני הפיצוי מתייחסים לשתי קבוצות עיקריות :האחת ,נשים מבוגרות ,הנפגעות באופן ישיר ומיידי מהעלאת גיל הפרישה והשנייה - נשים בגיל העבודה ,אשר עובדות לאורך שנות עבודתן בשוק עבודה לא שוויוני ולכן מופלות גם בנקודת היציאה מ מנו. בהתייחס לנשים מבוגרות הנפגעות מהעלאת גיל הפרישה מוצע במתווה כדלקמן : 1 ) לנשים בנות 50 ומעלה, ש כבר נפלטו משוק העבודה וסיכוי הן י להשתלב בו קלושים ,מוצעת קצבת קורונה זמנית המפצה על קצבאות הזקנה שתפסדנה אם יועלה גיל הזכאות. 2 ) לנשים הזקוקות הן לשכר הזעום שהן מקבלות והן לקצבת זקנה, מוצע מענק עבודה מוגדל בתנאים טובים יותר – תוך הפחתת רף השכר ההתחלתי לקבלת המענק מ- 2,060 ש "ח לחודש ל- 1,250 ש "ח . 3 ) לנשים מגיל 57 ומעלה ,שנפלטו משוק העבודה לפני הקורונה או במהלכה ,מוצעת הרחב ה של הזכות לדמי אבטלה ,כך שהיא תתמשך על פני 250 יום בשנה הראשונה להעלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה ועד לכדי 342 יום בשנה העשיר תי להעלאה . 4 ) תיקון מנגנון "הדיסריגארד" לפיו מתבצע קיזוז ב קצבת ה זקנה לאזרחים/ות ותיקים/ות – נשים וגברים ,שעדיין עובדים/ות . בנוגע ל אי ה שוויון ה מגדרי בשוק העבודה, הפוגע בנשים גם בשנים שלאחר הפרישה , עמדתנו כעמדת המשרד לשוויון חברתי ו היא כי יש לקדם תיקון מבני בשוק העבודה ולצמצם את הפערים המגדריים בו, בין היתר באמצעות הכלים הבאים : 1 ) הפרשת חסכון פנסיוני מצד המדינה בתקופת הארכת חופשה הלידה של האישה, של עד שישה חודשי חל "ת ,כדי שנשים לא תפסדנה כספי פנסיה היכול ים להגדיל משמעותי ת את הפנסיה התעסוקתי ת שלהן אחרי הפרישה ; 2 ) מתן חופשת הורות בת ארבעה שבועות ובתשלום מלא ,לבן הזוג של היולדת ,בנוסף לחופשת הלידה של היולדת (במתכונת של "use-or-lose" ) ,וזאת כדי להעמיק את מעורבות האבות/בני הזוג בטיפול בילדים ובכך לאפשר חלוקה מאוזנת יותר של עבודת הטיפול ; 3 ) הרחבת ההשקעה במסגרות טיפול בגיל הרך ( 0-3 ) כולל הרחבה משמעותית של מבנים , הכשרות ושיפור תנאי השכר וההעסקה של המטפלות .