חומר רקע

'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 הנהלת הסיוע המשפטי 30 אוגוסט2021 "ב כ אלול תשפ"א לכבוד ח"כ עידית סילמן יו"ר וועדת הבריאות ,שלום רב :הנדון " דיון בנושא מערך בריאות הנפש בישראל– מצוקות ואתגרים בשוטף ולאור הקורונה " – התייחסות הסיוע המשפטי לקראת דיון הועדה בתאריך 31.8.2021 נבקש להביא את תמונת המצב של מערך בריאות הנפש בישראל מנקודת מבטו של הסיוע המשפטי ו סוגיות מרכזיות העולות מהייצוג בהליכי האשפוז הכפוי. א. תפקיד הסיוע המשפטי 1. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מייצג אנשים בהתאם לחוק הסיוע המשפטי התשל"ב- 1972 ותקנות הסיוע המשפטי התשל"ג- 1973 בשלל תחומי המשפטי האזרחי ובינהם תביעות כספיות ונזיקיות, מעמד אישי, ייצוג קטינים והורים בהליכי נוער ואימוץ, דיני עבודה, ביטוח לאומי, עתירות מנהליות, כשרות משפטית ואפוטרופסות, וג.ביית מזונות מחו"ל ככלל, ייצוג משפטי ניתן על בסיס .מבחן זכאות כלכלית ומבחן סיכוי משפטי 2. ,בתחום האשפוז הכפוי כל מאושפז או מטופל בכפייה (מעל גיל15 ) זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי. הייצוג ניתן בהליכי ערר על הוראת האשפוז של הפסיכיאטר המחוזי או במסגרת בקש ת בית החולים להארכת אשפוז אשר מוגשת לוועדה הפסיכיאטריות המחוזית, וזאת ללא בדיקת זכאות כלכלית או סיכוי משפטי . הייצוג לבגירים ניתן ב- 15 בתי חולים ומחלקות פסיכיאטריות ברחבי הארץ . הייצוג לקטינים ניתן במחלקות האשפוז לקטינים, והוא ניתן על ידי מערך "עורך דין משלי", מערך ייצוג הקטינים בסיוע המשפטי. נוסף, ייצוג ניתן גם בהליכי ערעור על החלטת הוועדות הפסיכיאטריות ,בבית המשפט המחוזי .בכפוף לבדיקת סיכוי משפטי 3. ,נציין כי למרבה הצער ,בשל ההסדרה החוקית השונה זכות הערעור על החלטות הוועדות .הפסיכיאטריות נתונה לבגירים בלבד כמו כן, קטינים מתחת לגיל15 ,אינם זכאים לייצוג משפטי ומשכך אין כל בקרה שיפוטית על החלטות של וועדות פסיכיאטריות לאשפוז קטינים מתחת לגיל 15 .בכפיה 4. מ תן סיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית , מוב יל לייצוג אנשים מכלל האוכלוסייה בישראל ומכל מגזר .ומעמד .רבים מהמיוצגים מצויים במצב כלכלי קשה ומשתכרים בעיקר מקצבת נכות אולם בלא מעט מקרים נחשף הסיוע המשפטי לאוכלוסיות מבוססות יותר, בעלי מקצועות חופשיים ממעמד הביניים, הנתקלים, לפעמים לראשונה, במערכת בריאות .הנפש 5. הסיוע המשפטי בתחום אשפוז כפוי ניתן בעיקרו באמצעות42 עורכי דין חיצוניים בכ- 13000 הליכים משפטיים ברחבי הארץ אשר נבחרו במסגרת הליך מכרזי ייעודי לתחום זה ומלווים מונחים ומפוקחים על ידי ממונים מחוזיים בסיוע המשפטי והממונה הארצי. האחרונים מייצגים בעצמם .בהליכים עקרוניים הסיוע המשפטי בכל וועדה פסיכיאטרית יש עורך דין תורן מטעם הסיוע המשפטי שמעניק ייצוג לאלו שהיו מעוניינים בייצוג מראש, וזמין גם לפניות של אנשים שמובאים בפני הוועדה אך לא היו מודעים לזכותם לייצוג או לא הספיקו לפנות לקבל סיוע משפטי, ומעוניינים .בייצוג משפטי בפני הוועדה 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 6. במהלך שנת2020 נפתחו בסיוע המשפטי כ- 6117 תיקים בתחום האשפוז הכפוי 1 ירידה קלה של194 תיקים לעומת שנת2019 .כמו כן, עורכי הדין ייצגו בכ- 12,631 הליכים משפטיים בוועדות פסיכיאטריות מחוזיות ברחבי הארץ כלומר עלייה של1,551 הליכים משפטיים נוספים לעומת שנת 2019 (עלייה של13% .)בשנה זו נפתחו כ- 280 תיקי ערעור בפני בתי המשפט המחוזיים וחלה ירידה של- 93 ערעורים לעומת שנת2018 . בתקופת משבר הקורונה חלה עליה משמעותית במספר המיוצגים בתקופת הסגר הראשון וירידה במספר המאושפזים המשוחררים (עליה של21% במחוז ת"א מרכז לעומת התקופה המקבילה בשנת2019 . מגמה זו השתנתה לאורך הזמן עם שינוי בין המחוזות השונים (עצירת הגידול במחוז תל אביב מרכ ז ועליה במחוז צפון- .)חיפה 7. ב ייצוג קטינים, הליווי והסיוע המשפטי נית נים על ידי עורכי דין ממערך הייצוג החיצוני הפזורים ברחבי הארץ ומתמחים בתחום ייצוג ילדים ונוער וכן על ידי הממונים המחוזיים על ייצוג קטינים במחוזות הסיוע המשפטי. כל עורכי הדין המייצגים קטינים מטעם ה סיוע המשפטי מקבלים הכשרה מעמיקה (כ- 100 )"שעות, בשיתוף מכון "חרוב ומלוו ים באו פן הדוק על ידי הממונים המחוזיים. בשנת2020 יוצגו על ידי מערך ייצוג קטינים כ- 245 .קטינים בהליכי אשפוז בכפיה בשנת2021 (נתונים נכונים לסוף חודש יולי2021) אנו עדים לעלייה מטרידה במספר האשפ וזים בכפיה– כ- 20% בהשוואה לשנת2020 . ב. צפיפות המחלקות הפסיכיאטריות 8. עורכי ועורכות הדין מטעם הסיוע המשפטי מבקרים באופן קבוע, פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע בכל אחד מהמחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הפסיכיאטריים וחשופים לתנאים הקשים שנמצאים בהם המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות, היעדר תנאים בסיסיים בהם נמצאים ,המטופלים, מצוקת המטופלים ו מצוקת בני המשפח .ה מבדיקה עדכנית מול עורכי הדין המ ייצגים דווח על מצוקת המטופלים על רקע תנאי האשפוז :ובמיוחד  באזור :הצפון צפיפות בתי החולים גדולה . קיימת הרגשה שה מחלקות מלאות ואין יותר מדי מרחב לכל .מטופל .הצפיפות משתנה מבית חולים לבית חולים " אחד מעורכי הדין תיאר בפנינו כי כא שר אתה רואה20 או30 איש יושבים בלובי של המחלקה ששטחו לכל היותר40 או50 מטר זו בוודאי אווירה צפופה שקשה כמעט לכל בן אדם לשהות בה במשך זמן ממושך גם מבלי שיהיה מתמודד נפש. שלטים, הרעש והצפיפות מוסיפים על הלחץ בו הוא שרוי, מעבר לעובדה שהצפיפות מעצם טבעה פוגעת בפרטיות של המטופל ה יא פ וגעת באפשרות שלו למצוא פינה ב ה הוא ירגיש מרחב פרטי. לפני כחודש ייצגתי מטופלת שציינה ב מפורש שהפריע לה שהיא נמצאת במחלקה צפופה כאשר יתר המטופלים כמעט כולם גברים. בנוסף ע שמ תי מספר רב של מטופלים מתלוננים על כך שהם לא מבינים מה הטעם בשהיה שלהם במחלקות אשפוז כאשר כמעט כל מה שקורה שם זה צוות ש נותן להם תרופות ואין בדיקות אישיות של המטופלים בקצב ראוי. כך שהר ושם שלי הוא שבאופן כללי 1 כל הליך משפטי בעניינו של מאושפז בכפיה מוגדר בסיוע המשפטי כ"תיק" ועל כן בעניינו של לקוח אחד יכולים להיות ספר תיקים במהלך שנה אחת– .במקרה של אשפוזים חוזרים, עררים או ערעורים 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 המטופל פוגש את הרופא המטפל ונבדק על ידו בצורה רצינית רק אחת לכמה ימים. כלומר הרושם הוא שמה שקורה במחלקות זה שעיקר ה משקל ניתן לטיפול התרופתי כאשר הטיפול הרגשי מקבל חשיבות פחותה הרבה יותר". עורכת דין אחרת תיארה בפנינו כי קיימת בעייה של מחסור בצוות וכי הצוותים קורסים. היא גם הדגישה שאין שיח ממש על חלופות אשפוז ובפועל אנשים מצטופפים במחלקות . :עו"ד נוסף תיאר כך... " המחלקות צפופות ביותר תנאי היגיינה ירודים מא ,ד המון פעמים נתקלים במטופלים עם שאריות צרכים וקיא על הלבוש כמו כן מזהים באופן ברור שחיקה ועייפות של הצוות המטפל, חלקם חסר סבלנות וחלקם פשוט מגלה אדישות למצב "המטופלים הוא ציין עוד כי בבית החולים שער מנשה משכנים מטופלים שהתפרצו באירוע אלים( בודד גם אם הוא חמור) יחד עם מטופלים שהם אלימים מאד ללא אבחנה. המטופלים הפחות אלימים מרגישים מפוחדים ומאוימים מאד ותנאי הצפיפות יוצרים חיכוכים יומיומיים שמביאים בסופו של דבר להתפרצויות של אלימות שמקשים מאד על שחרורם של המטופלים. עוד הוא ציין כי המשפחות מתלוננות כי אין "אוזן קשבת" וכי הם לא מצליחים לדבר עם הרופאים המטפלים לגבי מצב קרוביהם המטופלים והם מרגישים במצוקה וכי יש צורך לתת מין דף מידע למשפחות עם ריכוז זכויות ו אנשי קשר שיוכלו לדבר איתם כגון פרטי רופאים ,מטפלים עובדים סוציאליים וכדומה על מנת להקל על חוסר הוודאות והר גשת חוסר האונים הן של המשפחות וה. ן של המטופלים  באזור המרכז– ת"א במרכז לבריאות הנפש "באר- יעקב– נס ציונה" המצב של המחלקות קשה במיוחד וקיימת .צפיפות קשה במחלקה י"ב בו אנו מייצגים אין מקום מתאים ב מחלקה ל קיום פגישות עם .מטופלים ביום קיום הדיון בוועדות הפסיכיאטריות משפחות ועורכי הדין ממתינים בשמש הקופחת (ישנה רק סככה קטנה) ., לעיתים זמן ארוך וממושך אחת מ עורכות הדין ציינה בפנינו ,כי המחלקה נראית לא ראוייה, חצר חיצונית מוזנחת באופן קיצוני וכי .לא נעים לבקר שם במחלקת הנוער בנס ציונה נחשפנו לעומסים, כאשר חלק מהקטינים ישנים על מיטות מתקפלות, וישנם5 או6 נערות בחדר שמיועד ל- 3 .נערות במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "תל- "השומר שהיא בין המחלקות העמוסות ביותר במדינת ישראל ד י ווחה לנו עורכת דין כי הי א המתינה למישהי שתסיים לאכול ו זאת התמוטטה על הר צפה. לא היה מי שיסייע למטופלת בטענה כי היא "נופלת" הרבה. במקרה נוסף מטופלת שיוצגה על ידינו ציינה שהיא התעוררה מאוחר מדי ולא הספיקה להגיע לארוחת בוקר והצוות .לא הסכים לתת לה ארוחת בוקר "במרכז לבריאות הנפש "אברבאנל המצב המחלקות בכי רע. רמת ה ,תחזוקה ירודה לעיתים ישנן מחלקות מטונפות וריח כבד של צחנה עולה. בנוסף, בחלק מהמחלקות אין חצר כלשהי ולא ניתנת למטופלים האפשרות להסתובב באויר הפתוח – דבר המתחייב אפילו בתנאי מאסר. עורך ד ין ציין בפנינו כי ב חלק מהמחלקות מאפשרים מפגש עם עורך הדין באופן ראוי ודיסקרטי ואילו במחלקות אחרות מראיינים בספסל לצד מטופלים אחרים, תוך שאנו מבקשים ממטופלים .אחרים להתרחק 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 במרכז לבריאות הנפש ""גהה ו""שלוותה המחלקות של גברים ונשים מעורבות ונשים מתלוננות לא מעט על פגיעה מיני ת .מצד מטופלים גברים מהתלונות לעורכי הדין המייצגים עולה כי .נשים פוחדות להתלונן על כך הן בפני הצוות והן בפני רשויות החוק מעבר לכך ישנן תלונות קשות על מצבם הקשה של השירותים ו המקלחות שהן מ מלוכלכות מאוד וחסרות פרטיות בסיסית למטופלים והמטופלות . ,באחד המקרים שטופלו על ידנו הושמ ה קטינה שנמצאה חיובית לקורונה , במחלקת קורונה פסיכיאטרית של מבוגרים בבית חולים כללי באזור המרכז. מדובר בקטינה שהינה נפגעת עבירת מין. ההשמה בוצעה מתוקף נוהל382921420 – מיום29.9.20 "מתווה אשפוז פסיכיאטרי ביתי ובבית חולים לילדים ונוער חיוביים לקורונה", אשר גובש על רקע העומסים והמחסור במיטות .אשפוז במחלקות הפסיכיאטריות לילדים ונוער  באזור דרום בבית חולים הפסיכיאטרי בבאר-שבע הצוות הסיעודי ציין בפנינו כי התפוסה במחלקות עולה במידה משמעותית על מספר ה מיטות- לפני כשל ושה שבועות אחות אחראית במחלקה ציינה שיש נם 16 חולים מעבר לתפוסת המחלקה . כ פועל יוצא לא לכל מטופל יש מיטה או מזרון שיוכל לחזור אליו ולשהות בו במשך היום, ולעיתים מטופלים נותרים גם ללא מקום קבוע לישון בו בלילה . מצב דברים זה מגביר כמובן את האלימות בין המטופלים ואת אורך השהות שלהם בבית .החולים  באזור ירושלים בבית החולים הרצוג התנאים קשים במיוחד. יש מחסור קשה של צוות במחלקות הפסיכיאטריות. זה בא לידי ביטוי הן בתנאי האשפוז עצמם במחלקות הפסיכיאטריות וביכולת הצוות לי .תן מענה ראוי למקרה של מצוקה 9. ,נוסף לתנאי המחייה והטיפול מרבית עורכי הדין ציינו בפנינו גם את התנאים הקשים שמתבצעים הראיונות של אותם מטופלים תוך הפרה חמורה של פרטיות מטופל הן בפני הצוות הרפואי והן בפני יתר המטופלים. הם ציינו כי ב רוב בתי החולים הראיונות מתבצעים במחלקה עצמה מבלי שמוקצה להם חדר ייעודי לכך., ובלי שניתן לקיים שיחה פרטית ולשוחח בשקט עם הלקוח זאת תוך ה פרה של תקנה5 (א) של תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), תשס"ו- 2006 הקובע ת :כי"ביקש מטופל להיות מיוצג על ידי גורם מייצג או ביקש אפ וטרופסו כי המטופל יהיה מיוצג או ,ביקש זאת קרובו של מטופל שלא היה ניתן לברר את דעתו בשל מצבו הרפואי ואין לו אפוטרופוס תינתן למטופל הזדמנות להיפגש עם גורם מייצג באופן שיאפשר ייצוג הולם של המטופל" 10 . כידוע, דוח מבקר המדינה68 ג משנת2018 דן במ ערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש 2 וקבע כי "חלה ירידה ניכרת ומתמשכת במספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי" וזאת באופן .מכוון כחלק מהכוונה להעברת מטופלים לטיפול בקהילה אולם לא ניתן מענה הולם של חלופות אשפוז בקהילה "ונוצרה צפיפות יתר במחלקות, בעלת הש פעות שלילי ות רבות." בדוח ניתן לראות 2 ,ראו מבקר המדינה דוח שנתי 66 ג( 2016 )בפרק "שיקום נכי נפש 'בקהילה", עמ575 . 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 .תמונות קשות המעידות על תנאי המחלקות ועל הצפיפות בהן ועדה מקצועית3 שבחנה את הנושא ,מצאה בין היתר , קשר ישיר בין צפיפות יתר לבין אלימות והתפרעויות במחלקות ,אשר מחייבות נקיטת צעדים ל הגבלת ה מטופלים- שימוש בחדרי בידוד ו/או כבילת המטופלים 4. 11 . תנאי ה אשפוז של המטופלים מ הוו ים פגיעה קשה במטופל ובז כויותיו מעבר לפגיעה הקשה בחירותו. נוסף על פגיעה בכבודו של המטופל, מצב הדברים פוגע בעצם ההליך הטיפולי, מוביל לשימוש באמצעי הגבלה, מעורר אלימו ת במחלקה והתנגדות .לעצם האשפוז במחלקות בהן תנאי האשפוז טובים, מספר ה ערעורים על האשפוז נמוך במידה משמעותית5 . 12 . ביום9.5.21 הגישה הסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י) יחד עם איגוד הפסיכיאטרי עתירה לבית המשפט העליון בבג"ץ 3205/21 בעניין .הצפיפות הקשה בבתי החולים הפסיכיאטרים הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הצטרף כידיד בית המשפט להליך ודיון בעתירה נקבע ליום10.10.21 .בבית המשפט העליון ג. הג בלות מכאניות 13 . נוסף לייצוג בשאלת עצם האשפוז הכפוי, הסיוע המשפטי גם מטפל בתיקים הנוגעים להתנגדות של מאושפזים להחלטה על מתן הגבלות מיכאניות- "קשירות" ובידודים. נושא זה מוסדר ב סעיף34 ל חוק ובתקנות, ו כאמור בחוזר מנכ"ל בעניין זה. הסיוע המשפטי היה שותף מרכזי להמלצות הוועדה הבין-משרדי ת לצמצום הגבלות מיכאניות בעקבות חשיפת המקרים שיוצגו על ידינו כגון המקרה של "נועה" שנקשרה מעל20 יום בבית החולים ,תל- השומר" וכן מקרים נוספים של בידודים ארוכי ."תווך של חודשים עד שנים במרכז לבריאות הנפש "שער מנשה 14 . המלצות הוועדה הבין-משרדי ת כמו גם דו"ח מבקר המדינה68 ג הוביל בסופו של דבר להוצאתו של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שהוביל לצמצום משמע ו תי בכמות הקשירות והבידודים. נתונים של משרד הבריאות כמו גם הנתונים שנאספו על ידינו הראו בצורה ברורה שחלה ירידה מעל60% של כמות הקשירות והבידודים וזאת כאשר במקור לפי הנתונים של משרד הבריאות1 מתוך4 מטופלים .היה קשור בבית החולים הפסיכיאטרי 15 . יחד עם זאת, אתגרי תקופת הקורונה כמו גם הצפיפות הגדולה בבתי החולים מעלים שוב מקרים קשים של קשירות מטופלים בצורה מוגזמת ולא מידתית. בשנה האחרונה התרבו אצלנו מקרים קשים של קשירות מטופלים לעיתים בניגוד לחוק תקנות וחוזר המנכ"ל ומהווים מבחינתנו תמרור .אדום מסוכן של ביטול ההישגים המשמעותיים שנעשו בשנים האחרונות על ידי משרד הבריאות .כל התיקים האמורים הגיעו לפתחו של בית המשפט ד. היע דר הפרדה של מטופלים המעורבים בהליך הפלילי 16 . אנו עדים לכך, והדבר עולה גם ב דוח המבקר כי קיימות מחלקות פסיכיאטריות בהם מאושפזים, זה לצד זה, אנשים אשר הוצאו לגביהם הוראת אשפוז אזרחי יחד עם אנשים אשר ניתן לגביהם צו .הסתכלות או צו אשפוז במסגרת הליך פלילי 3 דין וחשבון וועדת ההיגוי לצמצום הגבלה המכאנית בישראל 2017 . https://www.health.gov.il/publicationsfiles/report_steering_committee_reduce_mechanical_restriction.pdf 4 ראו עמוד13 , 35 .לדוח 5 .כך למשל תקופה ארוכה לא התקבלו בקשות לערעור על בית החולים הדסה בירושלים שתנאי המחלקה בו טובים 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 17 . מ שהות המייצגים במחלקות הפסיכ יאטריות, ומסיפורי הלקוחות שלנו, אנו רואים את השפעה של ערבוב זה. הדבר מגביר את האלימות במחלקות, מעורר פחדים אצל המאושפזים אזרחית, גורם .לצפיפות, ואף עשוי להוביל לעבריינות בקרב חלק מהמאושפזים אזרחית ה. אשפוזים סוציאלים 18 . דו"ח מבקר המדינה שצוטט לעיל הצביע על כך כי שליש מהמטופלים עוד בשנת2019 נמצאים שם בשל מה ש מכונה ""אשפוזים סוציאליים– אשפוז ,ללא צורך טיפולי רק בשל העובדה כי לא נמצאה להם מסגרת מתאימה אחרת.ונמצאים שם לתקופות ארוכות ללא הצדקה רפואית 19 . הסיוע המשפטי החל בשנה האחרונה לעתור לבית המשפ ט במקרים לא מבוטלים בעניינם של אנשים המאושפזים בבתי החולים ולא נמצאה להם מסגרת מתאימה (להם הם מעוניינים) במינהל .המוגבלויות במשרד העבודה והרווחה או במשרד הבריאות ו. התנהלות הוועדות הפסיכיאטריות 20 . תפקידן של הוועדות הפסיכיאטריות לבדוק את חוקיות האשפוז, ואת המשך הצורך הרפואי .והמשפטי באשפוז היות ועסקינן בפגיעה בחירותו של אדם 21 . מרבית הוועדות הפסיכיאטריות מקפידות לעבוד בצורה תקינה ועניינית אולם במספר מקרים לא מבוטל התנהלות הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות לא עלו בקנה אחד עם תפקידן המעין שיפוטי. הסיוע המשפטי הגיש ערעורים לבתי המשפט המחוזיים אודות התנהלות הוועדות הפסיכיאטריות ולא רק על עצם החלטת הועדה. במספר פסקי הדין, בתי המשפט מתחו ביקורת על התנהלות הוועדות הפסיכיאטריות במיוחד במחוזות ירושלים, מרכז, ב"ש ותל- .אביב נתקלנו במקרים בהם חברי ועדה צעקו על מטופלים או על בני משפחותיהם, דיברו בטלפון בזמן קיום הוועדה או לפעמים .קיבלו החלטה עוד בטרם נטענו הטיעונים ע"י עורך הדין 22 . בשל כך ובשיתוף מלא עם אגף לבריאות הנפש הוצאו הנחיות ברורות בנוגע להתייחס ות בכבוד למטופל, לא לדבר בנייד בזמן קיום הדיון הוועדה ולהקריא את ההחלטה בפני המטופל ולא להחזירו מייד למחלקה הפסיכיאטרית. ממועד הפצת ההנחיות חל שיפור בהתנהלות הוועדות הפסיכיאטריות אולם עדיין בחלק מהוועדות הפסיכיאטריות הדברים אינם נעשים בצורה ראויה. ז. אשפוז קטינים 23 . מזה שנים שמערך ייצוג קטינים מתריע על הליקויים הקיימים בהליכי אשפוז פסיכיאטרי של קטינים, שפוגעים בזכותם של קטינים לטיפול הולם, להגנה, לחירות ולהליך הוגן. משבר הקורונה יצר עבור קטינים אלו סיטואציות סיכון מוגברות, אשר החמירו במהלך קיץ2020 , עקב שביתת העובדים הסוציאליים. שתי תופעות קשות במיוחד חייבו את מעורבות מערך ייצוג קטינים בתקופה זו– הותרת קטינים באשפוז ללא הצדקה רפואית (אשפוזים סוציאליים), והפגיעה בזכות הקטינים .להליך הוגן ובקרה שיפוטית על החלטות האשפוז:להלן בקצרה קשים מרכזיים 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 24 . התכנסות ועדות בתדירות נמוכה- בחלק מהמחוזות, הוועדות הפסיכיאטריות לילד ונוער מתכנסות בתדירות נמוכה מדי, מה שאינו מאפשר לבתי החולים לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק וגורם לכך שקטינים (הן מתחת לגיל15 והן מעל גיל15 ) משוחררים מאשפוז למרות שזקוקים להמשך האשפ וז או לחלופין- מאושפזים בניגוד לרצונם, ללא היתר הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילד .ונוער ו/או בית המשפט לנוער, ובניגוד לחוק 25 . בתקופת הקורונה קושי זה התעצם על רקע קושי בכינוס וועדות פסיכיאטריות לילד ונוער, בייחוד במחוזות חיפה והצפון ובאר שבע (קושי שהחמיר בתק)ופת הקורונה . על רקע קושי זה נמנעה מקטינים המתנגדים לאשפוז זכותם לייצוג וזכותם לביקורת שיפוטית על ידי בית המש ,פט לנוער .כמתחייב מהוראות הדין ,כך למשל קטין בן16 התקבל בהוראת אשפוז אשר הוארכה, ובהמשך .לכך הובא בפניי וועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער לאור ך כל תקופת האשפוז הקטין התנגד לאשפוז אולם לא נעשתה פנייה בעניינו לביהמ"ש ולא מונה לו מייצג שיוכל לדאוג לזכויותיו. רק לאחר14 .יום באשפוז כפוי, הובא עניינו בפני בית המשפט לנוער, ומונה לו מייצג6 26 . הבאת קטינים בפני ועדה פסיכיאטרית למבוגרים- בניגוד להוראות הדין המפורשות המעוגנות בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך- 1960 (להלן "חוק הנוער") ובסעיף24 ,א לחוק טיפול בחולי נפש התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק חולי נפש") לפיהן עניינם של קטינים יידון רק בפני וועדה פסיכיאטרית מחוזית לילד ונוער, עדיין ישנם מקרים בהם קטינים מובאים לדיון בפני ועדת מבוגרים. נושא זה אף זכה לביקורת על ידי בתי המשפט (ראו למשל ע"ו62074-01-17 (ב"ש) פלוני (קטין) נ' הוועדה ,הפסיכיאטרית המחוזית ואח' (כב' השופטת יעל רז לוי30.1.17 , הותר לפרסום), במסגרתו הורה בית המשפט המחוזי לבטל את החלטת הוועדה הפסיכיאטרית למבוגר .ים שנתנה בעניינו של קטין 27 . קשיים וכשלים חמורים בתפקוד הועדות הפסיכיאטריות לילד ונוער– הוועדות הפסיכיאטריות לילד ונוער פועלות ללא כל הנחיה או נהלים מטעם משרד הבריאות וללא כללי סדרי דין בסיסיים7 . עקב כך אנו נתקלים בכך שבהתנהלותן יש פגמים רבים: התחלת הדיון בוועדה בטרם הגעת הקטין ובא כוחו; הצגת הרופא המטפל במחלקה את מצב הקטין בפני חברי הוועדה שלא בנוכחות הקטין ובא כוחו; התרת השתתפותם של סטודנטים לרפואה בדיוני הוועדה, למרות התנגדות הקטינים המאושפזים , באמצעות בא כוחם; קיום דיון בוועדה בנוכחות הרופא המטפל המפרט את התרשמותו המקצועית מן הקטינה ואת בקשותיו מן הוועדה, ללא שהמייצג של הקטין או הקטין או משפחתו נמצאים בדיון; בדיקה לא עניינית של הקטין ע"י פסיכיאטר חבר הוועדה; העדר מתן זכות טיעון לקטין המופיע בפ ני הועדה ואי- ;מתן אפשרות לקטין ולבא כוחו לטעון בפני חברי הוועדה .נימוקים חלקיים או חסרים של החלטת הוועדה; ניהול פרוטוקולים בלתי קריאים בכתב יד כאמור ,בראשית הנייר ביחס לילדים מתחת לגיל15 הועדות הן הפוסק האחרון והן מתנהלות ללא בקרה שיפוטית ומוסמכות להאריך אשפוז בכפיה של קטין מתחת לגיל15 לשבועות ואף חודשים. בשים .לב לכך, הקשיים בהתנהלות הועדות הם בעלי משמעות קשה לעין ערוך עבור המאושפזים הקטינים 28 . אשפוז סוציאלי – כמו בנוגע למבוגרים, אך ביתר שאת במקרה של קטינים- אנו נתקלים במקרים רבים בהם הצורך בהמשך האשפוז לא נובע מהמצב הנפשי של הקטין או מצורך רפואי בהמשך הטיפול בו במסגרת אשפוז (כמתחייב מהוראות חוק הנוער וחוק טיפול בחולי נפש), אלא מקושי מערכתי באיתור חלופת אשפוז מתאימה. בעיות באיתור חלופת אשפוז נובעות מהעדר שירותי 6 צב"נ 20 - 07 - 15702 (ב"ש )משרד הבריאות נ' פלוני ,, (הותר לפרסום13.7.20 ). הקטין יוצג על ידי עו"ד אבישי שלום הלל .ממערך הייצוג המשפטי החיצוני, מחוז דרום 7 אף שהוראות סעיף27 לחוק טיפול בחולי נפש חלות גם על ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילד ונוער (סעיף24 (ה)), בפועל לא ברור האם סדרי ה דין שנקבעו בפרק ו' לתקנות טיפולי בחולי נפש, התשנ"ב– 1992 .חלות גם על וועדות פסיכיאטריות לילד ונוער, וממילא בפועל אין סדרי דין 'י ר ו ש ל י ם , ר ח ה ל ל3 7 )( ב י ת א ג ר ו ן מ י ק ו ד9 4 5 8 1 3 4  : 'ט ל0 7 3 3 9 2 9 5 7 2  :פ ק ס0 2 - 6 2 1 1 3 5 7 בריאות נפש מותאמים בקהילה, רשימות המתנה למס גרות חוץ ביתיות, העדר מסגרות פוסט .אשפוזיות בקהילה או סירוב של מסגרת חוץ ביתית לקבל חזרה קטין שעבר משבר נפשי ואושפז 29 . .סוגיית האשפוז הסוציאלי רק החריפה בתקופת הקורונה על רקע משבר הקורונה ושביתת העובדים הסוציאליים, חלו עיכובים משמעותיים בשחרור קטינים מאשפוז פסיכיאטרי כפוי, על רקע קושי בהשלמת הליכי ההשמה שלהם במסגרות חוץ ביתיות המשכיות, או חזרתם לביתם (בשל צמצום ,שירותי בריאות הנפש בקהילה). כפועל יוצא, קטינים נותרו באשפוז פסיכיאטרי בכפיה, שלא לצורך ימים ושבועות לאחר שהצורך הרפואי- .טיפולי באשפוז הסתיים 30 . הסדרה חוקית מסורבלת ובלתי עקיבה– אין חולק כי תחום האשפוז הפסיכיאטרי של קטינים הוא מסורבל ועתיר כפילויות ואי בהירויות. תקנות להסדרת התחום לא הותקנו, על אף שחלפו למעלה 'משני עשורים מאז חקיקת חוק הנוער (תיקון מס11), התשנ"ה- 1995 אשר קבע את ההוראות .בתחום זה גם פעילותם של עו"ס לחוק הנוער ליישום הוראות חוק הנוער וחוק טיפול בחולי נפש לא הוסדרה מעולם בנוהל קבוע או בהוראות תקנון עבודה סוציאלית. המחלקות הפסיכיאטריות לילד ונוער והוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות לילד ונוער פועלות ללא הנחיות או נהלים מקצועיים, ללא הכשרה .וללא תיאום ביניהם העדר הנחיות או נהלים מקצועיים ברורים, מוביל לחוסר בהירות וחוסר אחידות בפרקטיקות של אנשי המקצוע– צוותי בתי החולים הפסיכיאטריים, וועדות פסיכיאטריות לילד ונוער והעובדים הסוציאליים לחוק הנוער, ביחס לאופן יישום ופרשנות הוראות החוק, עמידה בש .מירה על זכויותיהם של קטינים באשפוז והמועדים הקבועים בחוק .אנו מודים לועדה על קיום הדיון החשוב ונשמח להרחיב בעל פה בדיון ב כבוד רב, עו"ד לידיה רבינוביץ דניאל רז, עו"ד )ממונה ארצית (ייצוג קטינים ממונה ארצי- אשפוז כפוי הנהלת הסיוע משפטי הנהלת הסיוע משפטי העתק : שוקי פרידמן ,מ "מ ראש הסיוע המשפטי אביטל בגין ,ממונה ארצית (מדיניות ציבורית ,)הסיוע המשפטי