חומר רקע

ישיבת ועדת הבריאות 31.8.21 הראשונה ד"ר צבי פישל יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה בישראל תודה משמעות קונקרטית בהקשר לקורונה •אי שמירה על מרחק •לא עוטים מסכה •לא שומרים על היגיינה •מחלקות ייעודיות תפוסה ממוצעת במחלקות הפסיכיאטריות : 110%  המצב האידיאלי : 85% במדינות ה- :OECD במחלקה סגורה ממוצעת ישנם20 מטופלים + יחידה לטיפול נמרץ) הכוללת8 מיטות( סה"כ מיטות שיעור מיטות לאלף נפש תפוסה ממוצעת שהיה ממוצעת 3,053 0.42 96% 44 ימים ישראל , 2015  שיעור ירוד למיטות במערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל : 0.42 מיטות לאלף נפש ממוצע מדינות ה- OECD : 0.75 מיטות לאלף נפש  סגורה במחלקה מתאשפז לרוב פסיכיאטרי חולה כאשר הוא במצב פסיכוטי , בכפייה מתבצע ואשפוזו הנפשי מצבו עקב  של למצב שכזה מטופל להבאת הממוצע הזמן משך רגיעה– כ- 3 ימים  הצוות לרשות שעומדים הכלים יתר בין זו בתקופה ובידוד הגבלה הם המטפל  של עלייה גרר ההגבלות להפחתת המבורך התהליך 60% )על פי הערכות (בשיעור האלימות •המצוקה הקשה והמתמשכת במערך הפסיכיאטרי, מובילה למציאות בלתי נסבלת של אלימות במחלקות הפסיכיאטריות הן כלפי מטופלים והן כלפי הצוות הרפואי התלונה העיקרית של מטופלים פסיכיאטריים: אי שביעות רצון משיעור תשומת הלב שמספק הצוות הרפואי– פסיכיאטרים ,אחיות סיעוד ,פסיכולוגים ,עובדים סוציאליים , מרפאים בעיסוק ועוד  מחסור בכח האדם בא לידי ביטוי ב: מחסור של כ- 80-100 תקנים בפסיכיאטרים מאוישים לא  זמני המתנה ארוכים לדוגמא: צוות סיעודי במשמרת בוקר בבי" ח פסיכיאטרי בישראל כולל6 אנשי סיעוד על כ- 40 מטופלים– מחצית מהקיים בממוצע מדינות הOECD שיפור פריסת השירותים הפסיכיאטרים ברחבי הארץ , ועידוד הציבור לפנות בעת הצורך לטיפול פסיכיאטרי , השארת ובמקביל מצבו הירוד של כוח האדם על כנו– משמעותית לעלייה הובילו בזמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי בקהילה . זמן ההמתנה הממוצע: כחודש להערכה ראשונית במרפאה כ- 8 חודשים עד שנה לטיפול פסיכותרפי קהילה וקורונה המגיפה שאחרי המגיפה מספרים משמעויות צרכים הסכנה •המגפה שאחרי המגפה • הערכה שלנו10% דכאון10% חרדה • עלות טיפול מוערכת2.7 מיליארד שקלים •החשש :הווירוס ,המצב הכלכלי ,הסדר החברתי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מה הביא לבעייה תיקצוב • ההוצאה הלאומית לבריאות בארץ7-8% • ההוצאה לבריאות הנפש3.5-4% • ממוצע הOECD 5-18% הזנחת תשתיות והיעדר תקנים תוצאה : מיעוט זמן למטופל מלונאות ירודה וצפיפות זמני המתנה בלתי נסבלים עליית שיעור האלימות כלפי הצוותים הפסיכיאטריים ומוטיבציה נמוכה להתמחות בתחום בישראל: 11 פסיכיאטרים ל- 100 אלף איש ממוצע ה- OECD 18 פסיכיאטרים ל- 100 אלף איש דנמרק וארצות הברית: בשל מחסור בכח אדם של14 פסיכיאטריים ל- 100 אלף איש– מיושמות תכניות חירום במדינות • 30% מהפסיכיאטרים בישראל מעל גיל65 •ירידה במספר המומחים(מ-2011 עד2014) מ-906 ל-872 •לשם ההשוואה, •אחוז הרופאים מעל גיל65: • 24% בילדים ו-18% בפנימית •תמהיל המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות בישראל ובניגוד למדינות ה-OECD כולל לצד המטופלים הפסיכיאטריים גם מטופלים פורנזיים אשר חשודים במעשים פליליים ומצויים בתהליך לאבחון בריאותם הנפשית •במרבית המקרים מטופלים אלו אינם באמת חולים, אך מאידך משרים פחד כלפי החולים הפסיכיאטריים, מנצלים את מצבם הנפשי, מעלים את שיעורי האלימות במחלקות מענים בקהילה •רצף טיפולי •שרותי חירום •קהילות משקמות •מה הפתרון יעדים ופתרונות- עקרונות •קביעת יעדים ונקודות ביניים •קביעת תקציב •יצירת תחרות על המטופלים •יצירת תחרות על התקנים יש צורך דחוף בתוספת תקני מיטות ,כח אדם , שיפוץ ותוספת מבנים ותשתיות בכל הרמות רציפות האופציות הטיפוליות עלות השיקום הארצי– שקל וחצי כמיליארד העדפה מתקנת סטנדרטים עתירה