חומר רקע
30 אוגוסט 2021
אל: חברי ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת,
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל
הנדון: נייר עמדה לדיון בהערכות לפתיחת שנת הלימודים בנוגע לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אמונה על זכויותיהם של אנשים וילדים עם מוגבלויות. אנו נמצאים ימים אחדים לפתחה של שנת הלימודים תשפ"ב ולמרות זאת, תלמידים רבים עם מוגבלויות לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים, או שיפתחו אותה באופן חלקי.
להלן, בנקודות, הבעיות העיקריות בשלב זה:
זכאותם של תלמידים עם מוגבלות לשירותי חינוך מיוחדים (בשילוב או במסגרות נפרדות), נקבעת בוועדות מכוח חוק המתנהלות במועדים הקבועים בחוזר מנכ"ל. במקרים חריגים, יכולה ועדה להתכנס גם שלא במועדים אלו. ישנם אלפי ילדים שביקשו לקיים ועדות חריגות והבקשות לא נענו כלל, או שנדחו בטענה שאין מענים, למרות החובה לקיים ועדה בלי קשר לכך. הורים רבים קיבלו גם תשובות כי בקשתם נדחית משום שמהמסמכים עולה כי ילדיהם יכולים להסתדר גם עם תמיכות של החינוך הרגיל. מבחינה של חלק מהמקרים, נראה כי מדובר בהחלטה המנוגדת להמלצות אנשי המקצוע ולמצבם של הילדים, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו.
החלטה שלא לאפשר קיומה של ועדה חריגה ומתן זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, מעבירה את הבעיה למסגרות החינוך בשטח - גנים וכיתות, ובפועל תוביל לפגיעה בתלמידים אשר לא יקבלו את המענה לו הם זקוקים ועבודת הצוותים תהיה קשה ומורכבת יותר. מנסיון העבר, מצבם של ילדים אלה מדרדר בשנה זו והם נזקקים למשאבים מוגברים בשנה שלאחריה.
כאמור, בימים אלה של סוף אוגוסט, עדיין מתקיימות ועדות. מדובר באלפי ועדות שטרם הסתיימו. יתרה מכך, הוועדות ממשיכות לתת את מינימום התמיכות האוטומטי של זכאות, ללא דיון אמיתי בהיקף הצרכים בפועל של התלמידים ושולחים הורים להגיש בקשות לוועדות השגה, בטענה (מוטעית) שרק לוועדת השגה סמכות לתת יותר. אנחנו בעצם נמצאים במצב של בקשות בלתי פוסקות להשגות, זהו כדור שלג מתגלגל שהולך וגדל למרות שניתן למנוע את המצב.
כיום, מאות תלמידים, שכבר עברו ועדות, נמצאים ללא שיבוץ במסגרות חינוך מיוחד או ללא סייעות שילוב. במצב הזה הם לא יכולים לפתוח את שנת הלימודים. על רבים מהתלמידים שלא יפתחו את שנת הלימודים אנו לא נדע, משום שהיעדרותם לא תדווח מסיבות שונות: מספר ימים מועט עד החגים, אי ודאות לסיבה בגינה לא הגיעו, שיכולה להיות גם קורונה וכד'.
כאמור, לאור התמרוץ השלילי לבחור בשילוב, עלה במאד מאד מספר המבקשים שיבוץ במסגרות החינוך הנפרדות, הרבה מעבר לקיים בשטח. כתוצאה מכך, לרבים אין שיבוץ וכן ישנם תלמידים שהוריהם בחרו עבורם סוג מסגרת של חינוך מיוחד, אך בפועל, משום שאין מקום בסוג המסגרת שהתבקש, מגלים כי בניגוד לזכותם לבחור סוג מסגרת ובניגוד לחוק, מושמים ילדיהם בסוג מסגרת אחר מזה שבחרו ואשר בו יש מקומות לשיבוץ.
תלמידים אשר התמיכות שניתנו להם לא מספיקות בכדי להשתלב במערכת החינוך הכללית, נאלצים "לבחור" במסגרות נפרדות של חינוך מיוחד במקום שילוב בקהילה, או שמשתלבים במערכת החינוך הרגילה בקושי רב ותוך הסתמכות בעיקר על משאבים פרטיים של הוריהם, או "ויתור" על זכותם לשילוב מיטבי ולעיתים אף לא מגיעים לכל ימות השבוע במסגרת. חלקם לא מצליחים להתמודד, תפקודם מדרדר והם עוברים לחינוך המיוחד הנפרד, עוד במהלך השנה או בשנה"ל הבאה, בד"כ תוך שינוי אפיון ל"הפרעות התנהגות".
חשוב להדגיש, כי מצב זה שבו נדחקים תלמידים למערכת החינוך הנפרדת, עומדת בניגוד למדיניות המוצהרת של מדינת ישראל, שחתמה על אמנת האו"ם בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואשררה אותה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואף בניגוד למדיניות משרד החינוך עצמו. התוצאות מדברות בעד עצמן: דרישה מוגברת למסגרות נפרדות שהינה תוצאה של התנהלות בפועל ולא של גזירת גורל.
אגף החינוך המיוחד מבקש לקדם מהלך של סיוע למורות בכיתות ע"י סטודנטיות/ים, אולם מהלך זה אינו מהווה פתרון למחסור בסייעות שילוב, שכן תפקיד הסטודנטים/ות אינו לשמש כסייע/ת אישי/ת לתלמיד, אלא לסייע למורה. כבר היום, הורים רבים נמנעים מלשלוח את ילדיהם למסגרת בימים שאין סייעת, ויש גם מסגרות המבקשות לא לשלוח תלמידים ביום שאין סייעת, בניגוד לזכותם לחינוך חובה. התנהלות זו מביאה הורים רבים לאבד את מטה לחמם.
בעיה נוספת היא המחסור החמור במטפלים ממקצועות הבריאות ואחרים. המחסור קיים בכל הארץ, אך ביתר שאת בפריפריה הגאוגרפית ובעיקר בעבור תלמידים משולבים אשר לא יכולים לקבל טיפולים להם הם זקוקים. בנקודה זו אנו מבקשים לחדד את האפליה המתרחשת לאורך השנים, לפיה מופנים משאבי כוח האדם של מקצועות הבריאות קודם כל למסגרות הנפרדות של החינוך המיוחד, אח"כ לכיתות החינוך המיוחד בחינוך הכללי ורק במידה ונותרו משאבים זמינים, הם ניתנים לתלמידים המשולבים בחינוך הכללי. מדובר באפליה בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שבעקיפין גם היא יוצרת תמריץ שלילי להורים "לבחור" בשילוב. מדובר בהנחיה של גורמי המקצוע במשרד, בניגוד למדיניות המוצהרת לפיה יש לתת עדיפות לשילוב תלמידים בקהילה על פני מסגרות נפרדות.
אוכלוסייה נוספת של תלמידים שפתיחת שנת הלימודים אינה וודאית עבורם, הם התלמידים החולים אשר מקבלים שירותי חינוך בביתם. מאז נחקק חוק חינוך חינם לילדים חולים בשנת 2001, ניתן השירות בפועל ע"י חברות קבלן. לאחרונה הוחלט להחזיר את מתן השירות בפועל לידי משרד החינוך באופן ישיר, ועל כך אנו מברכים. הבעיה הינה, שבפועל, לא פורסם עדיין המתווה להחלפה, אין חוזר מנכ"ל או תקנות שיסדירו את המשך מתן שירותי החינוך לתלמידים, ובעיקר- העסקת יותר ממחצית מהמורים עדיין לא הושלמה. בפועל, רק לכמחצית מהתלמידים נסגרו שיבוצי מורים. קושי דומה קיים גם עם מטפלי מקצועות הבריאות.
אנו גם מבקשים להתריע, כי במסגרת המתווה להתנהלות במקרה של סגר או לימודים מקוונים, לא ניתנה הדעת, לאור נסיון העבר, לבעיות שעלו ביישום בכל הנוגע להתנהלות מסגרות חינוך מיוחד, ולא הוסדרו התנאים שיאפשרו המשך שילוב מיטבי של תלמידים בחינוך הרגיל.
אנו מבקשים לחדד כי השוני בין המספרים שמציגה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומדווחים ארגוני החברה האזרחית, נובע בעיקרו מכך שמשרד החינוך אינו סופר חלק ניכר מהפניות, שאנו מתייחסים אליהן כבלתי פתורות. למשל: תלמידים שמשרד החינוך קבע עבורם שיבוץ, אך בפועל מדובר בשיבוץ בניגוד לבחירת הורים או במסגרת שאינה מתאימה לתלמיד; תלמידים שבקשתם לוועדת חריגים נדחתה, למרות שהם עומדים בחריג המחייב זימון ועדה; תלמידים שוועדה מכוח חוק קבעה עבורם זכאות לסל תמיכות, אך בפועל הסל אינו מספיק לתלמיד בכדי להשתלב בצורה מייטבית ולעיתים אף גורמת לכך שהתלמידים לא פוקדים את המסגרות החינוכיות באופן קבוע בחלק מימות השבוע, בעיקר בימי שישי; ועוד
נבקש להעלות מספר הצעות לפתרונות אד הוק לחלק מהבעיות:
ועדות:
לעניין ההשגות על ועדות: אני ממליצים להגדיל את היקף הסלים האישיים באופן אוטומטי ב-2 ש"ש לפחות. באופן הזה רוב (אם לא כל) ועדות ההשגה יתייתרו, צוואר הבקבוק שנוצר יפתח - והמערכת תוכל לנשום ולטפל בחריגים ובפתיחת השנה. ויודגש- אנו סבורים כי התוספת נחוצה, ובמידה ולא יהיה בה צורך אנו סומכים על המנהלים/ות כי ישיבו את המשאבים העודפים. התנהלות זו אף בהלימה לרפורמה של משרד החינוך לשיפור הגמישות הניהולית והעברת יותר סמכויות למנהלים/ות.
לעניין הוועדות החריגות: יש לחזור ולדון בוועדות שנדחו, לגופו של עניין בנוכחות ההורים.
סייעות:
מזה שנים ידוע כי הבעיה העיקרית בהעסקת סייעות נובעת מתנאי שכר ירודים ומשום שתפקידן אינו נחשב כפרופסיה מקצועית שמאפשרת התפתחות וקידום ולא נדרשים כל הכשרה או פיתוח מקצועי. לכן, בכדי להביא לשינוי מיידי שיאפשר להתמודד עם המחסור החמור בסייעות עוד לשנת לימודים זו, אנו מציעים לבדוק את האפשרות להוציא הוראת שעה/צו זמני שיורה להעלות את שכרן מעבר לקבוע בהסכם הקיבוצי. אם זה לא יעשה, המחסור במשלבות לקראת פתיחת שנה"ל לא ייפתר. מדובר באלפי ילדים. בהמשך יש לקיים דיון עומק בשינוי ההסכם באופן קבוע.
לאפשר הכרה במשרה של סייע/ת כעבודה מועדפת ובכך להכניס יותר אנשים צעירים לתפקיד הזה. אפשר וצריך לחשוב על תמריצים נוספים.
במקביל, לקבל מידע מכל הרשויות המקומיות, לכמה ילדים עדיין חסרות סייעות (בין אם באופן מלא או לחלק מהשעות בזכאות).
הערכות לפתיחת שנת הלימודים:
אני ממליצים להקים בדחיפות חמ"ל של אגף החינוך המיוחד, עם קו חם לקבלת פניות ציבור לצורך פתרון בעיות. את הקו חשוב שיאיישו אנשי מקצוע בכירים שיודעים ולקדם פתרונות בפועל. בחמ"ל כדאי שיהיו שותפים נציגי ארגונים שיש להם קשר ישיר לבעיות בשטח וכן נציג של הנציבות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מכירה במורכבות הרבה הכרוכה בתהליכי הזכאות ובפתיחת שנת לימודים. אנו מבקשים לחזק את ידי משרד החינוך ומציעים את עזרתנו.
בברכה,
עו"ד רויטל לן כהן,
מנהלת תחום שילוב בחינוך,
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות