חומר רקע
9.9.21
לכבוד
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי-
חברת הכנסת
אעידה תומא סלימא
ן
,חברת הכנסת נעמה לזימי
,חברת כנסת גבי לסקי
,חברת הכנסת יסמין פרידמן
לכבוד הוועדה לקידום מעמד האשה ולשיוויון
,מגדרי בכנסת
הנדון :
הכללת הנושא "היעדר הכרה ותמיכה ממשלתית בנשים עם מחלות שקופות, פיזיות
" וכרוניות בדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים- המשך דיון
ב12.9.21
בשעה11:00
בוועדה
.לקידום מעמד האשה
,שלום רב
עקבתי בשבועות האחרונים על הדיונים והשיח בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים. אני רוצה
לשבח את חברות הכנסת הנכבדות העמלות על מלאכתן בנושא הזה, ואני רוצה להציג בפניכן
.נושא שכמעט לא מגיע לכותרות והוא מאוד משמעותי עבור נשים שהנושא מוצג בנדון לעיל
שמי ענת הורוביץ מחיפה
ו
יש לי אמא שחולה במחלת מנייר, שלא זכתה לקבל זכויות מעולם
על
רקע מחלתה, ואני כבתה שמלווה אותה
כבר30
שנה, מנסה לקדם את הנוש
א בה תנדבות וע"י
שותפותי ,י: צביה דעי, אנה דסה
יזמיות חברתיות, מייסדות ושותפות במיזם מגדרי
,"נשים
בריאות וחיים."בכבוד היזמת הרביעית : דינה פוזניאק , שותפה בעבר, שפיתחה וניסחה את
הרציונל שמאחורי
ה מיזם שהוקם
מ נסיון
חיינו
האישי שלנו ולכולנו יש נגיעה אישית בנושא של
מגדר ומחלות שקופו.ת
הקשר בין הבקשה להשתתף בדיון הנוכחי לבין הנושא"
היעדר הכרה ותמיכה ממשלתית בנשים
עם מחלות שקופות, פיזיות וכרוניות"
.יוסבר בהמשך המסמך
רקע
מחלות שקופות הן מחלות כרוניות, פרוגרסיביות ופיזיות, כמו אנדומטריוזיס ,, פיברומיאלגיה
מנייר ועוד, התוקפות בעיקר נשים. מחלות אלה קשות לאבחון, תהליך האבחון שלהן ממושך בשל
מורכבותן והיעדר ידע עליהן ועד כה לא נמצא להן טיפול מתאים. יתרה מזאת, מחלות שקופות
פוגעות פגיעה מכרעת ברמת התפקוד היומיומי ובאיכות החיים, פגיעה שאינה נראית כל פי חוץ
.והופכות את החולים והחולות בהן לא.נשים עם מוגבלות בלתי־נראית
עשרות אלפי אנשים סובלים ממחלות שקופות, ו־80%
מהם הן נשים מכל המעגלים החברתיים
בארץ, יהודיות וערביות כאחד. מעבר לסבל הכרוך במחלה עצמה, נשים אלה מתמודדות עם חוסר
בהכרה ובזכויות ממערכות ממסד רבות בארץ, ובמיוחד של מערכות הבריאות והרווחה, ומהיעדר
.תמיכה והבנה מהמעגלים הקרובים להן מכיוון שמחלות אלה טרם נכללו בספר הליקויים של
המוסד לביטוח הלאומי, הרי שהנשים החולות בהן אינן זכאיות לקצבאות כלשהן על רקע
המוגבלויות שלהן, אף שרבות מהן אינן מסוגלות לעבו.ד מפאת מחלתן
גיל הנשים החולות נע מגיל
ילדות ונערות ועד גיל זקנה. כך שהמצב הנוכחי כיום הוא שלרובן / לחלקן אין קצבת ביטוח לאומי
בשלבי חייהן והן זוכות לקבל קצבת ביטוח לאומי לראשונה וקבועה שמגיעות לגיל62
.כיום בלבד
ואז זו לא נחשבת קצבת
נכות, אלא קצבת זקנה רגילה לכל .דבר אם הן תצטרכנה לחכות עוד שנים
לפי המתאר המתוכנן מצבן הבריאותי יוחמר ויכולת ההתמודדות שלהן עם מצבן.תדעך עוד יותר
ואני
יכולה להעיד מנסיון אישי שאמי זכתה לקבל קצבת זקנה לאחר50
שנות מחלה שקופה.
אומנם היו כבר שני דיונים בכנסת בנושא הנדון ב30.1.18
וגם ב11.8.20
אבל לא בזווית של העלאת
.גיל הפרישה בהתייחס לכך
מצאתי לנכון לכתוב לחברות הכנסת הנכבדות ,
להעלות למודעות את הנושא ולבקש להשתתף בדיון
עצמו לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים ולהסביר
נקודתית את הבע .ייתיות
הדיון צריך לצאת מחקיקת חוק ההסדרים לחלוטין ,שאמורה להתבצע במחטף וצריכה להיות
בחקיקה נפרדת
,ובתהליך ארוך
על מנת שתוכלנה להשמע קולות נשים מקבוצות אוכלוסיי
ה
שונות
ובעלות צ רכים שונים, וכדי שמקבלות/י ההחלטות הרלבנטיות/ים יבינו את משמעות הצעד
המת
כנ ו ן
והשפעתו על חיי נשים שלוקח הרבה שני ,ם לאבחנן
ללא טיפול וללא ריפוי,
ותקוותן
היחידה.שבזקנתן יקבלו קצבה קבועה למחייתן
אנחנו נשמח לשתף בידע שלנו לגבי נושא הדיון
ובכלל איך ניתן להקל על נשים חולות
וחיות בעוני כל חייהן
וחולמות על היום שתקבלנה "קצבת
זיקנה" כדי שיה
יה להן "כמה גרושים" לחיות בזקנתן, בחוליין
,,בבדידותן
ובעונין .
נשים הן אינן
.מקשה אחת ולכל תת אוכלוסייה יש צרכים משלהן
לצערינו למ שרד הרווחה , אין את הכלים לנקוט צעדים כדי להגדיל את המודעּות של עובדי ועובדות
מערכת הרווחה למחלות אלה ולקשיים והחסמים של הנשים המתמודדים עימן, לנקוט שינויי
חקיקה כדי לעדכן את סקר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי ולהתאים את שירותי הרווחה כך,
שיתנו מענה הולם לצרכים של נשים אלה ושל מעגל
י התמיכה העיקריים שלהן ,
גם למערכת
,הבריאות אין את היכולת לתת מענים הנדרשים לנשים אילו לצערינו הרב
ועל כן נשים אילו חיות
את
.כל חייהן במצב של "בין הכסאות" בכל מובני החיים
,בברכה ענת הורוביץ
"רכזת מיזם "נשים בריאות וחיים בכבוד-
מיזם זכויות נשים במחלות.שקופות
:נייד0536232762
[email protected]