חומר רקע

5 בספטמבר 2021 לכבוד ח"כ אבתיסאם מרעאנה יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים שלום רב, הנדון: דיוני הועדה ביום 13.9.21 בנושאים: "סוגיות בכניסת עובדים פלסטינים בענף הבניין לעבודה בישראל" ; "תנאי העסקתם של עובדים פלסטינים בענף הבניין"   בפתח הדברים נבקש לברך על ההקמה מחדש של הועדה ותחילת פועלה ולברך ליו"ר הועדה ולחבריה הצלחה רבה. נייר זה מוגש בשם ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח. הוא כולל מספר סוגיות המנוגעות לעבודת פלסטינים מהשטחים בישראל ולתנאי עבודתם. צפיפות קשה ותנאים בלתי הולמים במחסומים ובמעברי הגבול בין ישראל והרשות הפלסטינית בשנים האחרונות, מחסומים רבים עברו שיפוץ ושדרוג על מנת להקל על העומס ולשפר את התנאים לעוברים בהם. למרות זאת, עם התפרצות מגפת הקורונה מופעלים חלק מהמחסומים במתכונת חלקית, אף בשעות העומס. הצפיפות שנוצרת בכניסה למחסום ולפעמים בתוכו מסכנת את בריאותם של הנכנסים ולעיתים אף את חייהם. מדובר בפגיעה חמורה בזכויותיהם של אלפי בני אדם, רובם עובדים פלסטינים אשר בדרכם לעבודה בישראל נאלצים להצטופף ולהידחק, וזאת בעת מגפה עולמית שההגנה העיקרית מפניה והדרך הדומיננטית להימנע מהדבקה ומהידבקות בה הן שמירת מרחק ומניעת התקהלות. ואולם, הדוחק במחסום אינו מסכן את העובדים רק משום משבר הקורונה. הוא פוגע בכבודם ומשפיע על מצבם הפיזי והמנטלי של העוברים בו גם אילולא היתה מגפה. אנשים נדחסים, נרמסים ונפצעים מן הקרוסלות שבמעבר. הם סובלים מן הדוחק, מן הצפיפות המהבילה ומן הצחנה עת מוחצים זה לזה המונים בימי גשם וקרה ובימות הקיץ היוקדים. רבים מן העוברים במחסום הם עובדים בענפי הבניין והחקלאות, שהם מן הקשים והמסוכנים בענפי העבודה. על מנת להגיע לעבודתם הם יוצאים בשעות הקטנות של הלילה ונדחקים במחסום. הם מגיעים לעבודה כשהם מותשים ורצוצים, ויש לכך השפעה הרת גורל עליהם. בענף הבניין מאות פצועים ועשרות הרוגים מדי שנה. אף על פי ששיעור העובדים הפלסטינים בעבודות הכפיים בענף הבניין בישראל הוא כ-30%, שיעורם מקרב ההרוגים בענף מגיע לכ-50%. בחקלאות שיעורם של העובדים הפלסטינים הוא 20%, ואף על פי כן שיעורם מקרב ההרוגים הוא 28% . זהו, בין היתר, המחיר בחיי אדם שגובה התשישות. בדצמבר 2020 הגשנו עתירה בעניין הצפיפות במחסום בית לחם (300), והעתירה עוד תלויה ועומדת בפני בית המשפט. במסגרת מעקב שאנחנו עורכים, אנו מוצאים כי בעיית העומס והצפיפות אינה ייחודים למחסום זה בלבד. חלק מהבעיה נוצרת בשל מדיניות הפעלת המחסום, בפתיחה חלקית של הכניסה ובהפעלה חלקית של העמדות בתוכה. התניית כניסה לישראל של עובדים פלסטינים שהתחסנו בישראל בבדיקה סרולוגית ביום 2.8.2021 פורסמה בעמוד הפייסבוק של מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודעה לפיה עובדים פלסטינים אשר התחסנו בישראל נדרשים למסור למת"ק הפלסטיני תוצאות בדיקה סרולוגית והעתק הדרכון הירוק על מנת להכנס לעבודתם בישראל. דרישה זו לא חלה על עובדים שהתחסנו במעברים, אשר האישור בדבר קבלת החיסון שלהם מעודכן באפליקציית "אל-מונאסק". דרישה זו נובעת מכך שמשרד הבריאות לא העביר למינהל האזרחי את פרטיהם של העובדים אשר התחסנו בתוך ישראל. הדרישה לבדיקה סרולוגית מעובדים אשר התחסנו בתוך ישראל אינה סבירה. היא פוגעת בפרנסתם, שכן מאלצת אותם להפסיד ימי עבודה. פרטיהם של המתחסנים בישראל מצויים במשרד הבריאות, ואין כל סיבה שלא להעבירם למינהל האזרחי לצורך אישור הכניסה לישראל. בודאי שאין כל סיבה שמי שמחזיק בידיו תעודה אשר מעידה על קבלת החיסון יאלץ להידרש לבירוקרטיה, די בכך שיציג את תעודתו במעבר על מנת שפרטיו יעודכנו במערכת. המדובר בכשל בירוקרטי של העברת מידע בין גופי שלטון בישראל, את הכשל הזה יש לפתור בין הרשויות, מבלי להטיל על העובדים חובה לבצע בדיקות נוספות, ולהפסיד ימי עבודה. הנפקת תלושי שכר כדין לפלסטינים המועסקים בישראל   עובדים פלסטינים אינם מקבלים תלושי שכר, אף על פי שהם זכאים לכך על-פי חוק הגנת השכר ככל עובד אחר המועסק בישראל. במקום תלוש השכר, מקבלים העובדים הפלסטינים מסמך דומה, המבוסס על נתונים חלקיים ולא ממצים שמדווחים המעסיקים למת"ש. מסמך חלקי זה מונפק לעובדים על-ידי מת"ש, ולא על-ידי המעסיקים. לאחר חילול השכר המסמכים הללו מועברים למעסיקים כדי שאלה ימסרו אותם לעובדים, וזאת, על-פי רוב, באיחור של חודש ימים ויותר. הניסיון מלמד, כי פעמים רבות התלושים אינם מגיעים כלל לידי העובדים. כך מתבצעת, הלכה למעשה, הפרה שיטתית של החובה העולה מסעיף 24 לחוק הגנת השכר בעניינם של פלסטינים המועסקים בישראל. כובעו הכפול של מת"ש, הן כמחולל שכר והן כגורם מפקח על אותו תהליך עצמו מונע התנהלות תקינה וביצוע ראוי של חובותיו. מחד גיסא, למת"ש אין מומחיות בחילול שכר, ופעילות זו אינה בליבת העשייה שלו. מאידך גיסא, הפיקוח על המעסיקים אינו מתבצע. עקב כך נפגעים העובדים הפלסטינים פגיעה כפולה: הם אינם מקבלים דיווח מלא ואמין לגבי שכרם והמרכיבים הכלולים בו, וכן אין פיקוח ראוי במקרים שבהם מעסיקים מועלים בחובתם כלפי עובדיהם לשלם שכר הוגן וזכויות סוציאליות, כפי שקבוע בחוק. כאשר סמכות הפיקוח נתונה בידי מת"ש והוא נמנע מלהפעילה, אין למעשה כל גורם מפקח וכתוצאה אין בדיקה של הדיווחים של המעסיקים ואין שמירה על זכויותיהם של העובדים. העדר הפיקוח על המעסיקים מצד מת"ש חותר תחת חובת המדור לדאוג לזכויותיהם של העובדים הפלסטינים אשר עובדים בישראל. העדר הפיקוח מעניק, הלכה למעשה, הכשר למידע שמועבר מהמעסיקים, גם כאשר המידע אינו נכון, לעתים שקרי ממש, וזאת משום שהמידע לא נבדק לעולם, גם לא באופן מדגמי. ואולם, כל עוד מת"ש אמון על חילול השכר, אין פלא שאינו עומד בחובתו לפקח: מת"ש הוא חלק מהתהליך עליו הוא נדרש לפקח, וזהו כשל מוסדי מובנה. מצב דברים בלתי תקין זה חמור אף יותר בעקבות הרפורמה בהקצאת היתרים להעסקת עובדים פלסטינים שנכנסה לתוקפה בחודשים האחרונים. העברת חילול השכר למעסיקים מהווה נדבך משלים והכרחי לרפורמה, אשר נועדה לתיקון העוול שהיה מנת חלקם של עובדים פלסטינים משך שנים ארוכות. כך, למשל, כאשר העובד אינו כבול עוד למעסיק שלו, גם אם יתכוון המעסיק להעביר לידי העובד את מסמך השכר שהופק במת"ש, הרי שהמסמך יגיע לידי המעסיק מעל לחודש לאחר תשלום המשכורת בפועל, ובשלב זה ישנה אפשרות שהעובד כבר לא יעבוד באותו המקום. תכליתה של הרפורמה הינה שמירה על זכויותיהם של העובדים מול המעסיקים. כחלק מהזכויות הללו מנויה הזכות לקבל תלוש שכר מלא עם כל הפרטים שנדרשים להיכלל בו. מכל הסיבות הללו המליצו הן מבקר המדינה והן הצוות הבינמשרדי לעניין הסדרת השכר והזכויות הסוציאליות של העובדים הפלסטינים בישראל להעביר את האחריות לחילול השכר למעסיקים. אנו מבקשים כי הועדה תפעל לאמץ את המלצות הצוות הבין משרדי לעניין הסדרת השכר והזכויות הסוציאליות של העובדים הפלסטינים בישראל, ולהעביר את האחריות על הנפקת תלושי השכר למעסיקים. נודה לוועדה על קידום הטיפול בנושאים האמורים לעיל. בכבוד רב ובברכה, עו"ד רוני פלי האגודה לזכויות האזרח