חומר רקע
יום ראשון ז' אלול תשפ"א -
15
אוגוסט2021
לכבוד
חה"כ אעידה ת ומא סולימאן
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי
כנסת ישראל
ירושלים
שלום רב,
:הנדון עמדת נעמת לעניין
העלאת
גיל
הזכאות הראשון לקצבת פרישה
לנשים במסגרת התכנית הכלכלית
לשנים2022
-
2021
,
,לקראת הדיון בעניין שבנדון הרינו להביא בפני הוועדה הנכבדה את עמדת נעמת בעניין העלאת גיל הזכאות
הראשון לקצבת פרישה לנשים.
בקליפת אגוז
יאמר כי נעמת אינה
:מתנגדת עקרונית להעלאת גיל הזכאות הראשון לקבלת קצבה לנשים (להלן
"גיל פרישה"), ובלבד שזו תלּווה בכלים משלימים
מתאימים,, מתוקצבים כנדרש
שיתמכו בנשים שייפגעו
.מהמהלך, יסירו חסמים ויקדמו את השוויון המגדרי בשוק העבודה
כל זאת במסגרת
הליך חקיקה מסוד ר
.ונפרד מחוק ההסדרים
, בהתאם, לדעת נעמת העלאת גיל הפרישה לנשים במתווה המוצע בתכנית הכלכלית
לשנים2021-2022
(להלן)": "חוק ההסדרים עלולה לפגוע בציבור הנשים ובשוויון המגדרי
רקע בקצרה
1.
,כזכור חוק
גיל פרישה
תשע"ד2004
,קבע ש גיל הפרישה יועלה בהדרגה: לגברים
מ -
65
ל-
67
.
ולנשים גיל
הפרישה
הראשון מ-
60
ל -
62
. עוד נקבע ש
נושא גיל הפרישה של נשים ייבחן שוב ב
שנת
2011
.
2.
ב-
2011
החליטה הכנסת (בניגוד לעמדת שר האוצר
ד'אז
), שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים.
נקבע
לבחון שוב את
ה
אפשרות (בכפוף לדיונים
ולמסקנות של ועדה ציבורית חדשה), בשנת2017
.
3.
ב-
2016
המליצה ועדה
חדשה במשרד האוצר על העלאת גיל הפרישה לנשים( . שר האוצר חה"כ משה ,)כחלון
סירב לתת
כל המלצה בעניין . בד בבד תוקנו ,חוק גיל פרישה וחוק הביטוח הלאומי
באופן ש איחד את גיל
הפרישה לנשים בשני החוקים ו
קב נ .ע, שאין להעלות את גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי
4.
ב-
2018
ה
ציעה ועדת הכספים הצעת חוק מטעמה
/(פ4952/20
הצעת חו
ק גיל פרישה (
תיקון–
העלאת גיל
,)הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה התשע"ח –
2018
,, של חה"כ משה גפני
:יו"ר ועדת הכספים דאז וקבוצת חברי כנסת (להלן"הצ"ח גיל פרישה"
,)
,להעלאת גיל הפרישה לנשים
שמטרתה לאפשר את העלאת גיל הפרישה, באופן מדורג, תוך ניסיון לצמצם את הפג ,יעה החמורה בנשים
בפרט כאלה המצויות במגזרים מוחלשים (עיקר הפגיעה הינה בנשים שנפלטו משוק העבודה לפני גיל
.)הפרישה ובנשים במקצועות שוחקים
הצעת החוק לא עברה בשל התנגדות האוצר.
יאמר כבר עתה כי לדעת נעמת, הצ
"ח
.גיל פרישה היא המתווה הנכון להעלאת גיל הפרישה
5.
ביוני2018
קבעה רשות שוק ההון במשרד האוצר כי לנוכח העובדה שגיל הפרישה לנשים לא עלה מ-
62
ל -
64
, הרי שיש
להפחית את זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות ,. כתוצאה מכך נקבע כי החל מיוני
2019
יחול
קיצוץ של1.259%
.בקצבאות הפנסיה של הגמלאים בקרנות הוותיקות החלטה זו נדחתה מעת
לעת וכעת נדחתה עד ינואר2022
.
6.
באוגוסט2021
החליטה ממשלת ישראל להעלות את גיל הפרישה לנשים לגיל65
במסגרת חוק ההסדרים
לשנת2021
.
7.
,כאמור, לעמדת נעמת העלאת גיל הפרישה לנשים
במתו וה המוצע בחוק ההסדרים2021
עלולה לפגוע
בציבור הנשים ובשוויון המגדרי.
יש ל
דון ב
מתווה להעלאת גיל פרישה ב הליך חקיקה
נפרד מחוק ההסדרים :
8.
כידוע, וכפי ש אף ציינה הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים בדוח
מ שנת2016
" :(להלן דוח
הוועדה הציבורית "), העלאת גיל פרישה לנשים טומנת בחובה, לצד היתרונות המשקיים, פוטנציאל לפגיעה
משמעותית בנשים רבות ,, ובכלל זה נשים
במקצועות
שוחקים ונשים המתקשות להשתלב או להיוותר בשוק
התעסוקה בגילאים מבוגרים. עבור אותן נשים, העלאת גיל הפרישה, משמעה גם דחיית מועד זכאותן
לקצבת אזרח
ותיק ., קצבה שהן תלויות בה במידה רבה לצורך קיומן לכך יש להוסיף את הפגיעה הקשה
.שנגרמה לאותן נשים בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה
9.
לאור האמור ,
העלאת גיל פרישה לנשים היא מהלך מורכב המחייב דיון מקצועי
ו מעמיק וגיבוש סל מענים
משלים ותומך עבור הנשים שיושפעו מן המ .הלך ,בהתאם
יש
להבטיח
שהעלאת
גיל הפרישה לנשים תתבצע
במתווה אחראי, אשר מציע מענה ראוי והולם עבור הנשים ש
תפגענה ,ונותן
רשת בטחון לנשים שאינן
מצליחות להישאר בשוק העבודה עד גיל זה , הכל תוך מעקב מתמשך על השלכות המהלך על נשים בשוק
העבודה.
,לפיכך ,כפי שחזרנו וטענו מהלך שכזה, כמו גם הדיון המקצועי הנדרש ,על מנת ליישמו אינו יכול
להתבצע במסגרת
חוק ההסדרים ., אלא עליו להתבצע בנפרד
העלאת גיל הפרישה לנשים במתווה המוצע בחוק ההסדרים עלולה לפגוע בציבור הנשים ובשוויון המגדרי
10
. שוויון לא מתחילים מהסוף –
,לכאורה, מדובר בצעד שוויוני
שמצמצם את הפער בין גברים לנשים מבחינת
,גיל הפרישה שלהם. בפועל
זכותן
של נשים לפרוש בגיל מוקדם יותר היא פיצוי על החסמים המגדריים
.שמובנים בעולם העבודה, במיוחד בגילאים המבוגרים בהתאם יש לפעול לקידום השוויון המגדרי כבר
מבראשית בצעד ים מקדמי שוויון דוגמת תקופת לידה והורות בתשלום לאב, שיפור תנאי ושכ"ל במעונות
.יום לפעוטות וכיו"ב חשוב לציין שהטענה לפיה העלאת גיל הפרישה תגדיל את שיעור הנשים המבוגרות
העובדות אינה רלוונטית. זאת מאחר שלנשים ממילא קיימת כבר כיום הזכות להמשיך לעבוד עד גיל67
.
מכאן שהעלאת גיל הפרישה לא מרחיבה את הזכות (הקיימת ממילא) של נשים לעבוד עד גיל מבוגר, אלא
.רק פוגעת בזכויות של נשים שלא מצליחות לשרוד בשוק העבודה בגילאים המבוגרים
11
. פגיעה ב נשים
שנפלטו מ שוק העבודה עוד טרם
הגעתן לגיל פרישה -
כבר בגילאים45-54
(הרבה לפני גיל
הפרישה הרשמי), שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עומד על כ -
78%
, והוא נמוך משמעותית מזה
של גברים באותה קבוצת גיל (כ-
89%
.)
1 בגיל אים62
-
59
, כ-
40%
.מהנשים לא עובדות2
כלומר, שיעור גבוה
של נשים כלל ( לא נמצאות בשוק העבודה בגיל הפרישה הנוכחי62
.)
,בנסיבות אלה העלאת גיל הפרישה
דנה נשים רבות להימצאות ממושכת יותר במצב כלכלי קשה, ללא כל מקורות הכנסה–
לא מעבודה, לא
.מפנסיה, ולא מקצבת זקנה
לפיכך, העלאת גיל הפרישה ת
רחיב משמעותי ת את המצוקה הכלכלית והעוני
1
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כח אדם2017
, לוח1.2
.
2
המשרד לשוויון חברתי ומרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, תעסוקה ופרישה בקרב אזרחים וותיקים בישראל –
מאפיינים כלכליים עיקריים, ד"ר אביעד טור -
סיני, ינואר2016. ראוי לציין כי הנתונים המובאים מדוח ז ה תקפים לשנת2011
,
.אך נאלצנו להסתפק בהם, מאחר שלא איתרנו נתונים דומים עדכניים יותר
.בקרב הנשים המבוגרות בנסיבות אלה, העלאת
גיל הפרישה ללא סל מענים, כגון דמי אבטלה מגיל57
(כפי
הצ"ח גיל פרישה, ובניגוד להצעה בחוק ההסדרים, מגיל60
,)בלבד רק תעמיק את האפליה נגדן, ולא תתקן
.אותה
12
. פגיעה ב נשים במקצועות שוחקים-
רבים מהמקצועות השוחקים הם מקצועות שבהם מרוכזות בעיקר
.נשים
(אחיות, מורות, מטפלות בילדים, מטפלות בסיעוד, קופאיו
ת, עובדות -
.)ניקיון ומטבח
נשים, יותר
מגברים, מגיעות לגיל הפרישה הרשמי אחרי עשרות שנות עבודה בתפקידים ובמקצועות מעוטי -
הכנסה
שהשחיקה בהם גבוהה (חלקן דרך חברות כח-אדם). העלא ת גיל הפרישה צפויה לפגוע בנשים אלה, פיזית
.ונפשית, באופן חמור לטעמנו המענים שניתנו במתווה
הממשלה
.אינם מספקים יודגש כי רוב ההטבות
,המדוברות אינן מעוגנות בחוק ההסדרים. לדעת נעמת כל הכלים המשלימים חייבים להיות מעוגנים
בחקיקה
הכוללת תקצוב מתאים .בכלל זה, מלג ות קיום במסגרת הכשרות מקצועיות לנשים אשר נפלטו
משוק העבודה ואשר יש לקבען ל תקופת מינימום בת12
חודשים .
13
.
"העלאת ה"דיסריגרד לא על חשבון גיל הפרישה לנשים-
בנוגע להעלאת דרגת ההכנסה המותנית של
עובדות ועובדים , המזכה
אותם בקצבת זיקנה
"( ללא קיזוז,)"הדיסריגרד מ-
6000
לכ₪
-
7200
, בנעמת₪
מברכות על עצם ההחלטה
וסבורה
שמדובר במהלך חשוב לעובדים ועובדות מבוגרים במשק, המשתכרים
שכר נמוך ואולם לטעמנו, תיקון זה אינו צריך ואינו יכול לבוא על חשבון החסכון מהעלאת גיל .הפרישה
14
. אין להעלות את
גיל
פרישה לנשים
מעבר לגיל64
:
בניגוד לקבוע בחוק ההסדרים, המציע להעלות את גיל
הפרישה לנשים לגיל65
,
לטעמנו אין להעלות
את
גיל הפרישה לנשים מעבר לגיל64
, כפי שאף הומלץ בדוח
הוועדה הציבורית, ובכפוף לכל
הצעדים המשלימים, אשר יהיו מגובים בחקיקה תקציבית מתאימה .
15
. יש לפרוס את
העלאת גיל הפרישה לגיל64
על פני-
10
שנים :
חוק ההסדרים קבע העלאה הדרגתית של
גיל
ה
פרישה מ -
62
ל-
65
בפריסה
על פני11
שנים , כאשר בהעלאה הראשונה מהירה יותר– 4
חודשים לשנה
,והאטה מסוימת לאחר מכן. לטעמנו
העלאת גיל הפרישה לנשים,
כאמור לגיל64
,בלבד צריכה להתבצע
לאורך תקופת זמן של10
שנים ., על מנת לצמצם את הפגיעה בציבור הנשים, ולאפשר היערכות מתאימה
16
. יש ללוות את העלאת גיל הפרישה במחקר מלווה :
לשיטתנו, מתווה העלאת גיל הפרישה חייב לכלול מנגנון
של מחקר מלווה שיתבצע במהלך התקופה של העלאת גיל הפרישה, על ידי המוסד לביטוח לאומי. על
המחקר לבחון את השפעת העלאת גיל הפרישה על נשים שגיל הפרישה שלהן עלה החל משנת2022
,. זאת
בין היתר, באמצעות בחינת שיעור הנשים שעבדו עד גיל הפרישה, שיעור הנשים שהפסיקו לעבוד לפני הגיען
לגיל הפרישה, ושיעור הנשים שהמשיכו לעבוד לאחר גיל
הפרישה וכן את רמת ההכנסה של כל אחת
.מהקבוצות, ומקורות הכנסתן
17
.
סיכומו של דבר, אנו קוראות לוועדה הנכבדה, לפעול להפרדת נושא העלאת גיל הפרישה לנשים מחוק
ההסדרים ולקידום חקיקה, אשר
ת בטיח
שהעלאת
גיל הפרישה לנשים תתבצע במתווה אחראי, אשר מציע
מענה ראוי והולם עבור הנשים ש
תפגענה ,ונותן
רשת בטחון לנשים שאינן מצליחות להישאר בשוק העבודה
עד גיל זה .
בכבוד רב
גלי עציון, עו"ד
מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה
בנעמת